הכנסת השלוש עשרה

מושג שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום די, 29.12.1993, ט"ו בטבת תשנ"ד, בשעה 13:10 .

חברי הוועדה; היו"ר ע. פרץ

י. ונונו

ד. מנע

י. שפי

מוזמנים; שר התעשייה והמסחר מ. חריש

א. בן שושן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מ. אביצרור, ראש מועצת ירוחם

א. אורנשטיין, מנהל מינהל כימיה ומחצבים, משרד התעשייה

והמסחר

ג. כהן, סגנית מנהל מינהל לסחר חוץ, משרד התעשייה

והמסחר

מ. הרפז, משרד התעשייה והמסחר

ב. פפרמן, משרד העבודה והרווחה

ט. ידידיה, המוסד לביטוח לאומי

א. גפן, משרד האוצר

ס. אביבי, יו"ר מועצת המנהלים, מפעל פיניציה

א. בוקשפן, ועד עובדי מפעל פיניציה

מ. דור, חברת עובדי מפעל פיניציה

א. לוי, ועד עובדי מפעל פיניציה

י. מלכה, ועד עובדי מפעל פיניציה

י. מלכה, ועד עובדי מפעל פיניציה

א. קיסוס, ועד עובדי מפעל פיניציה

ג. רענן, מנהל השיווק, מפעל פיניציה

פ. שחף, מנכ"ל מפעל פיניציה

י. בנישתי, מזכיר מועצת הפועלים, ירוחם

י. אביצרור, מועצת פועלי ירוחם

מ. בלון, מנכ"ל חברת סיידר הגליל

ד. זיו, סמנכ"ל כרמל מזרחי

ע. חיוט, מנכ"ל חברת רימון

ר. שלו, מנכ"ל חברת קוקה קולה

א. בן עדי, המועצה המקומית ירוחם

מזכירת הוועדה; א. אדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

פיטורי עובדים במפעל פיניציה בירוחם



פיטורי עובדים במפעל פיניציה בירוחם

חברים, אנחנו פותחים את הישיבה בעניין

פיטורי עובדים במפעל פיניציה בירוחם. אני

מצטער שהדיון מתקיים באותה עת בה מתקיימת ישיבת מליאה על אישור תקציב

המדינה, כפי שאתם בוודאי שומעים מהריקושטים שיוצאים מבניין הכנסת אל

החלל הגדול של ציבור אזרחי מדינת ישראל, שגם ככה סופג ריקושטים מכל

הכיוונים. אבל זה מבהיר לכם שיש פה בעיה לא פשוטה לקיים ישיבה. בסדר

רגיל לא הייתי מקיים ישיבה ביום כזה, בשעה כזאת, זה בוודאי עניין

שיכולנו לצפות בו לנוכחות חברי כנסת רבים וגידול נוסף מגורמים שונים.

אבל לאור דחיפות העניין החלטתי שלמרות התנאים הראשונים בעבודת הכנסת

שמקשים על עצם קיום הדיון, נקיים אותו וננסה להביא להסכמה כזאת או

אחרת. אני מודיע בפתיחת הישיבה, לפני שאני מתחיל בדיון בנושא הזה, שאני

פונה לידיד, אברהם בן שושן, להצטרף. פנתה אלי שרת העבודה והרווחה

והפנתה את תשומת לבי לכך שהטיפול בכל הנושא הכאוב, סיוע למפעלים בחל"ת

וסיוע לעובדים בעת הכשרה מקצועית פנים-מפעלית, עבר לרשות ועדה שאתה

עומד בראשה. לכן אני מאוד מבקש לרשום שאני פונה למנכ"ל המשרד, בתיאום

עם שרת העבודה והרווחה, שיצטרף לוועדה שהקימונו באותו לילה שנקרא "ליל

העופות", "ליל עוף טוב". ב"ליל העופות" הקמנו ועדה. מנכ"ל שירות

התעסוקה היה נוכח וביקשנו ממנו להצטרף לוועדה. אני מודיע שהוא יישאר

בוועדה, אבל מר בן שושן יצטרף כחבר לוועדה, כדי לתת גיבוי בביצוע פרטי

ההסכם, שעליהם חתמנו באותו לילה. נוכחותו של מנכ"ל משרד העבודה, יש לה

משמעות גם בניסיון לגבש את הפתרון. לפני שאנחנו פותחים ודנים במשבר

שעומד לפנינו, אני מבקש מכבוד השר לתת לנו סקירה כוללת על מה שמתרחש.

כפי שאתם מבינים, נמצאים פה גם נציגי יצרנים, שקונים את הסחורה

מפיניציה. זה אולי יעזור לנו לראות את התמונה בצורה הרבה יותר מקיפה,

עם ההשלכות שלה לעתיד. אני מאוד מבקש שהשר יפתח, ויתן לנו את עמדת

המשרד.

שר התעשייה והמסר מ. חריש אדוני היו"ר. האמת היא שהדיון הזה מתקיים על

פי הצעה לסדר היום של חבר כנסת ונונו. אני

הסכמתי להעביר אותו לדיון בוועדה, ולכן מבחינה זו הייתה צריכה להיות

הצגת הבעיה. אנחנו עומדים פה לטפל בנושא שקשור במפעל פניציה בירוחם,

אשר הינו יצרן הבקבוקים היחידי במדינת ישראל. מפעל זה עבר, בתחום

הבקבוקים, כמה תהפוכות במשך השנים. ובשלב מסוים, בערך לפני שנה או

יותר, הועלתה הבעיה של יבוא בקבוקים מפורטוגל, שמתחרים ב"פניציה". ומאז

המשרד מטפל בצורה מאוד אינטנסיבית בנקודה זו. פה מתערבבים כמה אספקטים

יחד. אספקט אחד קשור בשאלה מאוד בסיסית של הסכמי מדינת ישראל עם מדינות

שאיתן יש הסכמי סחר חופשי, הקהילה האירופאית, עם ארה"ב, עם מדינות

סקנדינביה ואחרות, שאיתן הסכמי הסחר החופשי בעצם מאפשרים יבוא תעשייתי

כמו שהם מאפשרים יצוא תעשייתי, עם רישוי אוטומטי. במדינות אחרות יש

למדינה כלים מסוימים, שבאמצעותם היא יכולה לעצור את היבוא במגבלות

מסוימות, ההולכות ונעשות יותר קשות, משום שלרוב זה נעשה עם מדינות שבהן

יש לנו אינטרסים של הדדיות. אנחנו לא מאפשרים יבוא מאותן מדינות שאיתן

אין לנו הסכמי סחר. מדינת ישראל חתמה הסכמי סחר באותם מקומות שהם שווקי

היצוא הפוטנציאליים הגדולים ביותר של מדינת ישראל, ועם אותן מדינות

שאצלן היצוא שלנו גדל בקצב המהיר ביותר. והיצוא הוא יוצר התעסוקה הגדול

ביותר במדינת ישראל. זו הדילמה שאנחנו עומדים בפניה. מכיוון ש"פיניציה

ירוחם" שייך לקבוצת כור, "כור" עומדת בדילמה הזאת בתוך החברה יום-יום,



שבוע-שבוע. חברות כור מייצאות וכובשות שווקים חדשים ולעומת זאת הן

נפגעות לפעמים מאותו הסכם עם אותה מדינה. סין היא אולי הדוגמה המובהקת

ביותר. שם הגידול והפוטנציאל שלנו הם הגדולים ביותר. "כור" מובילה

בעניין הזה, אני מנסה לשכנע את "כור" להיכנס גם ליפן, ששם נפתח עוד

פוטנציאל גדול מאוד בעניין זה. אבל כור היא גם זאת הסופגת חלק מהבעיה

של היבוא מאותן ארצות. סין מהווה בעיה ל"נעמן", ויש חברות אחרות

שמתמודדות עם יבוא ממקומות אחרים. בחלק מהמקומות, בהם יש לנו כלים,

אנחנו מטילים היטלים וכדומה. בחלק מהמקומות אנחנו די מוגבלים באפשרויות

שלנו, אם אנחנו איננו רוצים להגיע למצב שבו נפגע במפעלים אחרים במדינת

ישראל, שנמצאם באותו הסכם סחר שלנו.

בשנה האחרונה קרה דבר יוצא דופן, שאני מנסה להתמודד איתו, משום שעם

אירופה בדרך כלל הסכמי הסחר הם לטובת מדינת ישראל. אבל באירופה יש

מיתון. הביקוש באירופה וירידת התל"ג גרמו למצב שיש לנו איתו שתי בעיות.

האחת, שהיצוא שלנו נתקל שם בקשיים במשך שנת 93'. בשעה שיש גידול של

היצוא הישראלי בצורה משמעותית מאוד בסדר גודל של 170/0 ב-1993, לאחר

גידול של %11 ב-1992, הרי שבאירופה המערבית לא היה כמעט גידול ביצוא

הישראלי. אבל הצד השני של אותה תופעה הוא הבעיה שכיוון שיש עודף כושר

ייצור באירופה, יש סימנים של הורדת מחירים, שבחלקם הם חוקיים ובחלקם

כנראה נכנסים לתחום של יצוא בהיקף שאיתו אנחנו מנסים להתמודד בכל מיני

צורות.

אינני רוצה להזכיר פה את הדילמה שאיתה אנחנו מתמודדים. בשנה האחרונה

ניהלנו מאבק חזיתי מול הקהיליה האירופית, כדי לפתוח את כל ההסכמים שלנו

איתה, כדי לשפר עמדות לקראת השנים הקרובות. ורק עכשיו, לפני כשבועיים

התקבלה החלטה של מועצת השרים של הקהיליה האירופאית, שהטילה על נציגות

לפתוח במשא ומתן. במדינת ישראל יש לנו אינטרסים גדולים מאוד לשנות את

ההסכמים, גם בתחום התעשייתי וגם בתחום החקלאי. זה המקור היחיד שבו בכלל

אפשר לייצא. היצוא הישראלי בחקלאות הוא כולו לקהיליה האירופאית. ושם

אנחנו נקלעים לבעיות רציניות מאוד. תוך כדי המאבק הזה, עשינו כמה

צעדים, שבחם התחלנו להגביל את עניין היבוא מאירופה. לדוגמה: מפעל בקרית

מלאכי עומד לקום ולעשות את המהלך הזה לתקופת ביניים. איפשרנו ליבא

צ'יפס רק מארה"ב, כי שם ההדדיות קיימת. לא איפשרתי מאירופה, כחלק מהלחץ

עלינו. הטלנו היטלים על הפסטות, על יבוא פסטה מאיטליה.

במסגרת זו התחלנו לבדוק בצורה שיטתית את בעיית "פיניציה ירוחם". תיכף

אספר מה עשינו ואיפה אני רואה את עיקר הפעולה שלנו. התחלנו לבדוק את

נושא ההיצף. במסגרת נושא זה היטלנו ערובה מסוימת. אח"כ גבריאלה כהן

תיתן פרטים על הצד הפורמלי החוקי של המשחקים האלה. עם היטל ביטחה לגבי

"פיניציה ירוחם" יש לנו מגבלה, מאחר שכבר הוטל היטל ביטחה לגבי

"פיניציה ירוחם" בשנת 1990, כדי לאפשר היערכות והתארגנות, ואז, פחות או

יותר, הייתה התחייבות כלפי הקהילה האירופאית שהיטל הביטחה הזה מאפשר את

ההתארגנות ולאחר מכן הוא לא יהיה יותר בשימוש. נגד היצף יש לנו תהליך

חוקי. זה סעיף אחר שאנחנו יכולים לפעול בו. היטל ביטחה דורש הסכמה עם

הקהיליה האירופאית. אני בדקתי למשל נתון אחד, באיזה מידה אני יכול

לעשות עימות ולא סיכון של המשק הישראלי עם פורטוגל. יש עלייה ביצוא

בשנת 93' לפורטוגל דווקא. במדינות אחרות יש לנו קשיים. אל פורטוגל עלה

היצוא הישראלי. לכן אני צריך לשאול את עצמי איזה חברות אני מסכן

בפעולות נגד במקרה הזה. נגד היצף, בצורה שבה היטלנו את הערובה, אנחנו



מוגנים על בסיס חוקי. אין אפשרות לקהיליה האירופאית או לפורטוגל לדרוש

צעדים נגד חברות ישראליות, אז זה כיוון אחד.

דבר שני, אדוני היו"ר, שהוא על גבול מה שמותר למשרד, לפי דעתי, לעשות,

לפי כל החברות שהן צרכניות של "פיניציה", בנוהגים הקיימים המשרד לא

אומר לחברות מאיפה לקנות. הן עושות את החשבון הטוב ביותר שלהן. אני

כינסתי את ההנהלות של החברות הצרכניות יחד עם הנהלת "כור" ו"פיניציה",

גם בני גאון היה בפגישה. ועשיתי זאת קודם כל ברמה העקרונית, כי אמרתי

להם: "ראו, יש מצב מצוקה זמני ב"פיניציה" בגלל המצב באירופה. לפי דעתי,

כאשר תתחיל להתאושש ולצאת מהמיתון, הצעדים שנעשו בהסכמי גאת ומאמצים

אחרים יתחילו תוך שנה להוציא את אירופה מהשוק". המחירים הנמוכים האלה

לא איפשרו. "פיניציה" היא יצרנית הבקבוקים היחידה שיש במדינת ישראל.

האינטרס לטווח הארוך של כל החברות הצרכניות הוא שתתקיים אספקה ישראלית.

מקומית. זהו האינטרס הכלכלי שלהם. ואם החברה הזאת, כתוצאה מקשיי מעבר,

תיפול, נהיה אח"כ ביבוא. היבוא הזה יתייקר מעצמו. בגלל התפתחויות

כלכליות, עודף כושר הייצור לא יישאר באירופה. זה לא רק בתחום הבקבוקים.

יש לנו דבר כזה בכמה תחומים. אני כבר שנה מסרב לחתום הסכם סחר עם

רוסיה, בגלל הנתונים האלה. יש שם הסכם סחר כמעט גמור. אינני חותם את

ההסכם, משום שאני חושש שיש כמה חברות בארץ שיאבדו את עולמן. כשהמצב

ישתפר ברוסיה בעוד 4-3 שנים, לא תהיה אספקה במחיר זה. יש דברים שבהם יש

יתרון לטווח ארוך. טקסטיל זול מדינת ישראל אינה יכולה לייצר; טקסטיל

יקר - כן. כינסתי ונפגשנו עם החברות האלה, ואני מוכרח לומר שמרובן

קיבלתי נכונות לשתף פעולה מתוך התנדבות לחזור ולקנות במפעל. אנחנו גם

בודקים איתן באיזו מידה התחייבויות אלו מתקיימות. אני מציע שכל אחד

יגיד את הנתונים שלו. כי אני חושב שתקבלו את התמונה האמינה ביותר

מטעמם.

אתן דוגמה אחת שהיא הטובה ביותר. "קוקה קולה" הייתה אחת מהיבואניות

הגדולות, והיא, לפי הנתונים שיש לנו, הפסיקה את הזמנותיה לסוכנות ליבוא

וחילקה חזרה. כרמל מזרחי התחייבה להגדיל את זה. תקבלו נתונים בעניין

זה. יחד עם זאת, אני מוכרח לומר שיש לפחות חברה אחת שאומרת - יש לי

בעיה של מחירים - בארץ ויש לי בעיה של קיום המפעל שלי, אם אני מעלה את

המחירים לדילמה הישראלית יש פנים אחדות במקרה זה.

האם אתה חושב שיש סיכוי להדליק את האש חזרה

בתנור או שהאש כבתה?

אני אומר כמה דברים. יש לי פה חלק מהמסמכים

שלהם, ואני רוצה לומר שני דברים. יש עובדה

אחת הנכונה לשנת 93' - יש ירידה בסך הכל בצריכה של בקבוקים בארץ. זה

נתון שאינו קשור ביבוא. אלה הנתונים שלי, ואח"כ נבדוק אותם. אני אתן את

הנתונים שיש אצלנו. יש בעיה של ביקוש, שבמידה מסוימת נוצר מעצמו. יש

בעיה של התאמה, גם אם מצליחים להעביר חזרה את כל המערכת ההיא. במכתב

שנכתב ע"י המנכ"ל של "פיניציה ירוחם", הוא העלה דבר שהוא לכאורה נכון.

הוא אמר - גם אם יחזרו, התהליך של החזרה לוקח כמה חודשים. יש גם בעיה

של התייעלות ושל עמידה בתחרותיות של החברה בעניין הזה. לכן הבעיה של 80

עובדים לא הייתה קשורה, נדמה לי, אפילו לא בצעדים של ביטחה, לפי

המסמכים שיש לי. מה שהתחיל להדאיג אותי בזמן האחרון הוא שהתחילו פתאום

שמועות. בוועד העובדים שמעתי את החשש הזה, כאילו שהבעיה אינה נפתרת עם

הצמצום של 80 עובדים ו-20 עובדים של דצמבר-ינואר. יש חשש להמשכיות



העניין. וזו התפתחות חדשה. אני מוכרח לומר, אני ראיתי אותה מתוך מכתבים

גם של גורמים אחרים. לפי הבנתי, אם הגורמים האחרים עוזרים וימלאו את

מחויבותם לחזור ולקנות ב"פיניציה ירוחם" זה צריך לאפשר ל"פיניציה

ירוחם" להיערך לאורך נשימה, כדי להתייצב עם השוק הישראלי ולעמוד

בתחרותיות לאורך זמן עם העניין הזה. אני מודה שכשחבר הכנסת ונונו העלה

את הצעתו לסדר חיום במליאת הכנסת, בגלל הנקודה הזאת, אמרתי לו - אני

רוצה לבוא לוועדת העבודה והרווחה, כדי להתמודד עם השאלה הזו בפורום

הכולל של העניין - כי כאן יש באמת תקווה שנצליח להחזיר את כולם, והמגמה

היא שהחברות הישראליות יצליחו פה. אני מודה שאני לא מצליח להבין מדוע

יש סיכון לגבי ההמשך.

י. ונונו! למעשה הנושא שעל הפרק הוא לא רק הצעד של

פיטורים של 80 עובדים ב"פיניציה", שכבר 20

מהם פוטרו והיתר יפוטרו בינואר. למעשה מדובר על פיטורים של כל העובדים.

הם הודיעו שתוך שישה חודשים, המפעל למעשה יסגור את שעריו, ויפטר את כל

העובדים. זה למעשה הנושא שעמד ועומד על הפרק. זה לאחר שכבר כמה שנים

טובות אנו עדים לתהליך צמצום עובדים. לפני שנתיים-שלוש היו 400 עובדים,

אח"כ 300 ועכשיו 180. למעשה, המפעל עומד להיסגר. למעשה הבעיה היא לא רק

של "פיניציה", אלא של כל ירוחם וגם של דימונה. בצורה זאת אנחנו נגיע

מהר לרמת אבטלה של למעלה 30% בירוחם. למעשה כבר מדברים לא רק על

סגירת "פיניציה", אלא על סגירת ירוחם. ולכן יותר מדי נתפסים לנתונים

בנוגע להסכמים עם השוק האירופי והליברליזציה, ואנחנו משעבדים דברים

חשובים וחיוניים אצלנו, בגלל כל הדברים האלה. עם כל הכבוד לכל היצרנים

של הבקבוקים שהצלחת לשכנע אותם, כשישבת איתם, אני ראיתי שאין עד היום

תוצאה. אין שינוי לגבי הזמנות של בקבוקים ב"פיניציה". כנראה שהמחיר של

בקבוק יותר חזק מכל דבר אחר. לכן פה יש רק דבר אחד. אם לא יוטל היטל

יבוא לתקופה של שנתיים של 20% על כל סוגי הבקבוקים למיניהם, למעשה

ייסגר המפעל. יש הסכמים, יש התחייבויות, צריך למצוא דרך איך להתיר את

היטל היבוא לשנתיים בגובה 20%, על מנת למנוע את סגירת המפעל. לכן

הדברים ברורים. פת צריכים להחליט החלטה מיידית איך מונעים את יבוא

הבקבוקים. לדעתי כל דבר אחר לא יעזור כלום.

ד. מנע! אנחנו צריכים להחליט לא איך מונעים תחרות,

אלא איך מונעים פיטורי עובדים. זה דבר

ראשון. אסור לפטר עובדים. אנחנו כמובן כולנו אנשים שבאים מהשטח,

ומכירים את הדברים האלה. אני מלווה את מפעל פיניציה זמן רב, החל

מהשריפה של התנור ובהמשך. אבל אני אומר דבר אחד. ראשית, אני חושב

ש"פיניציה" יכולת לעמוד בתחרות, כי אני מכיר את העובדים, מכיר את

התוצרת, ואין לי שום בעיה עם הנושא של התחרות. נכון שכשאירופה תצא

מהמשבר, המחירים יהיו קצת יותר גבוהים ולא יהיו מחירי הפסד, אז נוכל

לעמוד בתחרות. יש זמן ביניים של תקופה מסוימת. אתם יודעים מה זה לפטר

עובדים בירוחם, שזה מוקד אבטלה מהגבוהים בארץ? מצד שני אני מכיר את

טענת המפעל, את האנשים, גם את הצרכנים. ואני חושב שכולם יחד צריכים

לעשות מאמץ, על מנת למנוע את פיטורי העובדים.

בדרך כלל מביאים מוצרים מהסוג הזה לאו דווקא מאירופה, גם מהמזרח הרחוק,

בין היתר, חלק, חייבים.

שר התעשייה והמסחר מ. חריש!הבעיה הגדולה שלנו היא אירופה המערבית, וזה

איטליה, ספרד.



ד. מנע; אלה המדינות בהן עלות עבודה זולה מאשר

בישראל. אבל אני סומך עליכם, על פקידות

הבכירה במשרד המסחר והתעשייה, שתוכל למצוא לטווח הביניים הזה מסגרת של

היטלים, על מנת להעביר את התקופה הזו. משום שכוח העבודה זול יותר

ביוון. אבל אם נלך לכוח עבודה זול, ברור שלא נוכל לייצר שוס דבר בארץ.

יש ירידה של צריכת בקבוקים. אני מעריך שבגלל בעיות של איכות סביבה.

לדעתי זו רק שאלה של זמן מתי יחזרו לבקבוקים. אני מרגיש זאת. ככל

שמדברים יותר על איכות חיים, על בריאות וכדומה, המעבר מפחיות חזרה

לבקבוקים זו רק שאלה של זמן. אני מאמין בך, שר המסחר והתעשייה. אתה אדם

שמבין עניין. אני אומר זאת כאיש אופוזיציה. אתה יכול בנושאים אלה לעשות

פעולה על מנת למנוע פיטורים של עובדים. שלוועדת העבודה והרווחה הייתה

בזמנו הזדמנות לבקר ב"נעמן" בעכו, נבקר ב"פיניציה".

ס. אביבי! לפני שאתחיל, אני רוצה להגיד משפט אחד,

בשביל להבהיר את עצמי עד הסוף. קודם כל אני

רוצה להודות באמת לארבעה אנשים. אני יחושב שהם מוצאים את הכוח ועושים

מעל מעבר, שר המסחר והתעשייה, מזכיר מועצת הפועלים, מנכ"ל "קוקה קולה"

ומנכ"ל "כרמל מזרחי". אינני רוצה שתיווצר אווירה של "עליהום", אז אני

אומר זאת בתחילה, ואני אומר זאת כמעט בכל מקום. "כור" היום היא חברת

החזקות. כל מפעל חייב לדאוג לעצמו. מפעל שאינו יכול להרוויח נסגר או

נמכר. זה הכלל. אני מייצג קונספציה של צד עסקי טהור, למעט חריג אחד

שתיכף אספר עליו. לגבי מפעל פיניציה בירוחם, וזו הנקודה המרכזית, אם לא

יהיה שינוי דרמטי, אני מאוד מוטרד ממה שיהיה בגורל המפעל. יחד עם זאת

אני מאמין יותר מאשר באמונה שלמה, שאם אנחנו היום נוקטים את הצעדים

המשעותיים לא של לסגור את התנור, אני אוכל לפתוח את התנור בתפוסה מלאה.

אני מצהיר פה חגיגית. אבל צריך לבוא שינוי משמעותי. התנור ייסגר ב-10

לחודש. "כור" השנה החליטה, וזה החריג היחיד שאני מכיר בהנהלת "כור", רק

מטעמי ציונות, להשאיר את המפעל. תיכף תראו את הנתונים שממש מזעזעים. אם

המפעל ימשיך להפסיד בשנה הבאה כמו שהיה השנה, צריך להגיע לתשובה.

כמה נתונים על המפעל, כי כבוד השר דיבר קודם על הרחבה של המפעל בהיטל

הביטחה שהיטלנו ב-89'. ב-89' המפעל הזה הפסיד תפעולית 27.5 מיליון שקל.

ב-1990 המפעל תפסיד תפעולית 6.8 שקל, ב-1991 המפעל עבר לרווח תפעולי של

4 מיליון שקל, ב-1992 המפעל מעבר לרווח מאזני של 680 אלף שקל. אם תמצאו

לי מפעלים רבים בתעשייה הישראלית שהגיעו לרמת התייעלות כזו וניצלו את

הזמן, אודה לכולם. חשוב שנדע, ב-1989, באותו זמן שהוטל היטל הביטחה,

היו 281 עובדים שייצרו 36 אלף טון. ב-1991 278 עובדים ייצרו 78 אלף

טון, יותר מכפליים. זה מה שגרם לרווחיות. כל זה נעשה, ואמרתי זאת פעם

בביקור של מזכ"ל ההסתדרות הקודם במפעל, זה היה הודות לפאזל שנוצר:

הנהלה, עובדים, נציגים ומועצת פועלים. כשהפאזל הזה נסגר, העסק עבד, אבל

אז היו המחירים שונים. אלה הנתונים הראשונים. לראשונה המפעל הרוויח

ב-1992, ומאז הקמתו זו הייתה הפעם הראשונה, לפי הנתונים הידועים לי,

ואינני יכול ללכת אחורה לכל השנים הבלתי בדיקות. ב-93' נסגור את השנה,

ואינני רוצה להתחייב על זה במדויק, בלמעלה מ-11 מיליון שקל הפסד. משהו

קרה פה. כשנה העומדת בפני עצמה, אנחנו סוגרים את השנה. אני אינני מכיר

גוף פרטי במדינת ישראל שלרגע היה מתלבט ולא היה סוגר את המפעל. אנחנו

החלטנו על אותם פתרונות שהחלטנו. אם ב-1992 ייצרנו 78 אלף טון, השנה

ייצרנו ומכרנו פחות מ-65 אלף טון. אנחנו מדברים על 13, 15 אלף טון

שחסרים. בעיית הזמן - אנחנו צריכים לפתור הכל במהירות. הלקוחות מוטרדים

ממה שיהיה גורל "פיניציה", והיבוא הולך וגדל. אתן דוגמה על אחד



היבואנים. הנתונים האלה נמצאים במשרדך. אם ב-1991 הוא ייבא ב-100 אלף

דולר, ב-1993 ייבא ב-1.1 מיליון דולר. מה קרה כאו? מאמצע 92' הרגשנו

שהיבוא הולך וגדל. באחד עשר החודשים האחרונים היבוא למדינת ישראל עלה

ב-8.5 מיליון דולר. זה אילץ אותנו להוריד משמעותית את המחירים כדי

לשרוד. אנחנו קיבלנו אישור ממך ומשר האוצר, לפני כארבעה חודשים, להעלות

את המחירים, מפני שאנחנו נמצאים עדיין בפיקוח. לא מימשנו זאת. יש לציין

שזו פעם ראשונה מזה כשנתיים שאנחנו מקבלים לפחות את העלאת המחירים, שוב

העלאת המחירים במהירות. ואינני צריך לתווך בין משרד האוצר למשרד

התעשייה והמסחר. הנתון המרכזי הוא שאנחנו לא מימשנו את העלאת המחירים.

יתרה מכך, את מח שיש לנו, אנחנו הורדנו, וזה מה שגרם לכך. אם אני משווה

את המחירים על בסיס של 1989, הייתה לנו ירידת מחירים ריאלית של למעלה

מ-14%. אני נותן פה עובדות ומספרים. כלומר מאשרים לי העלאת מחירים,

ואני איני יכול לממש את זה. זה המצב. אינני רוצה להיכנס לסיפור זה. מי

שמתמצא קצת יודע שזה קשה מאוד להוכחה. אנחנו מעריכים שיש את זה. יש לנו

דוגמה. אני רק יכול לתת פה דוגמה אחת קלסית. אחרי שהוצאנו עשרות אלפי

שקלים בפורטוגל, איתרנו קבלה. העברנו את זה לרואה החשבון שלנו. הגענו

לאותה קבלה מהצד השני, ושם כנראה הין ההנחות הסמויות של ההיצף. אני

מודיע שהניירות הועברו למשרדו של דוד מנע, ע"י עורך הדין שלנו, אבי

פילוסוף. להוכיח זאת לכל המפעלים בכל המקומות בכל הסוגים של הבקבוקים,

נשגב מאיתנו. לא נצליח. רק כל מה שיש לנו היום בקופה ילך בשביל החוקים

האלה, שאין לי טענה נגדם. חלקם עושים את העבודה בהתנדבות. אנחנו הגשנו

בקשה להיטל ביטחה באוגוסט 93'. ההערכה שלי היא שזאת היא הדרך. איני

מכיר דרך אחרת, אלא אם יש פתרון דרסטי או עומד או חריג, כמו הצעת חוק

או כל דבר אחר. אני קונה כבוד השר את הנתון המרכזי שלך, שמה שקרה אצלנו

ב-93' או מה שהתחיל ב-92' נובע מעצם המיתון החזק מאוד היום באירופה.

השאלה היא איך אנחנו נלחמים בנתון הזה, ועל זה למעשה עיקר הוויכוח, על

הדרך. "פיניציה" נבחנת היום במאזן. כולם חושבים שתנור אחד פתר את

הבעיה. במשרדך חשבו אחרת. אמרו לנו - תגישו בקשה להטלת היטל היצע -

הגשנו. אני מבין שחלק מהניירות עדיין סעונים בדיקה, ואני יודע שבחוק

ההיטלים הציעו ערובה זמנית בצורה מצומצמת מאוד וספציפית. להערכתנו

ולהערכת אנשים בשוק היא אינה חוסמת את היבוא. המצב הכלכלי באירופה הוא

כפי שאמרתי. אני רוצה לעבור לנושא הבא.

אמרתי בהתחלה ואני אומר את זה בכל מקום, אני מצדיע לפעילות של שר

התעשייה והמסחר שזימן את יצרני המשקאות והיינות אליו. אמרו לנו - יותר

לא אכנס למשא ומתן עם היצרנים של המשקאות - אמרו לנו במפורש - אנחנו

מוכנים ללכת איתכם, אבל עם רמת המחירים. חברה מסוימת אומרת - אני מוכנה

לקנות מכם יותר בקבוקים. מכובד ואין לי טענה אליהם. כשהיום המחיר המותר

בשוק זה מחיר היבוא ועולה על מחיר היבוא. כאשר אני "פיניציה" צריך

באמצע-סוף 95' לשפץ את התנור הגדול, להגדיל להרחיב וכו' זה השקעות עתק.

אני "כור", אני מוכן להשקיע בתנאי שבמקרה הציונות לא אהיה לבד. יש

במדינת ישראל מקום לשני תנורים. אינני רוצה להיכנס פה למה יש מקום לשני

תנורים. זה בתנאי שנעמוד ברמת המחירים שתאפשר זאת. קודם נתתי את

הנתונים של הפעילות שבוצעה, את ההורדה הדרסטית. היום, בשביל לכסות חלק

מהנזקים, אנחנו חייבים, ואני הודעתי זאת בפרסום ספטמבר.

היו"ר ע. פרץ; מה הפער בין המחירים שלך לפורטוגל, בלי

היצף? במחירים רגילים, מוצהרים של פורטוגל.



ס. אביבי; אין פער. ב-20 בספטמבר, אחרי שיחות רבות,

הודעתי שאני מוכן לצמצם את הנזק. הרי היה לי

מאזן חיובי. אמרתי, אנחנו נסגור את התנור לבקשת השר - דחינו. פעם לבקשת

מזכיר מועצת הפועלים - דחינו. אמרנו אנחנו יצרנו את המלאי, הלקוחות לא

ייפגעו, ואני מתחייב חגיגית שאני מוכן לפתוח את התנור מה שיותר מוקדם,

אבל כל זה בתנאי שיהיו מחירים כאלה שאוכל להתמודד עם היבוא. נפגשנו עם

השרה, מזכיר מועצת הפועלים, כמה מלים על ירוחם, ליצור כוח אדם מקצועי

ברמה הנדרשת לטכנולוגיה מתקדמת, בשביל שאנחנו נוכל להפעיל מפעל מתקדם

ולהתחרות בפורטוגל. זה לא במקרה שלנו. ירוחם זה חריג בנושא זה. אינני

מבקש זאת מעובדי עמק הירדן או מיוקנעם או מעכו, אני ביקשתי את זה

בירוחם בסיור שהיה בסוף 92' של מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר. הוא הבטיח

להעלות זאת, העביר זאת למשרדך, וקיבלנו תשובה שלילית. השרה ביקשה

מאיתנו לפני כשלושה-ארבעה חודשים שנגיש לה מכתב. הגשנו מכתב, קיבלנו

תשובה שלילית. עכשיו, בימים האחרונים, ביקשנו שוב. על כל תוכנית שהיא,

אני רוצה להסביר, היום בשביל לשפר את המפעל אני צריך עוד 12-10

מהנדסים. גם אנשים מבאר-שבע לא מוכנים לבוא לעבוד, וזה לא שאנחנו לא

מחפשים. הבעיה אינה השכר. הבעיה היא איך למצוא עובדים. לקחנו עובדים

במפעל, בוגרי תיכון, מהשטח, שלחנו אותם לאנגליה, אחד ללמוד הנדסה,

בשביל לגמור יותר מהר. הוא כתב מכתב לשרה, ואם אינני טועה גם לך, ופנה

עם עוד קבוצה של 5-4 בשאלה כמה מפעל שמפסיד, שמתמודד, יכול עוד לממן את

זה. זאת תהיה הבעיה השנייה שלנו. אם התנאים ישתנו, אני חוזר ואומר, אם

המחירים ישתנו, אני מתחייב במהירות לפתוח מחדש את התנור. יש מקום לשני

תנורים. זה המקום היחיד ב"כור" שהגשנו עם הפסדים.

ותכנית העבודה שלנו גם אם התנור לדאבוני הוא תנור אחד אנחנו את שנה

הבאה זה המקום היחיד בכור שאנחנו שהגשנו אותה עם הפסדים.

בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לשלושה אנשים שתורמים. אני חושב שאם

ילכו בדרך שאנחנו מכוונים אליה, לא רק שניתן להציל, מפעל פיניציה יכול

להיות מקום עבודה מכובד.

י. בנישתי; מפעל פיניציה בירוחם מעסיק ישירות כ'270

עובדים, עכשיו ברגע זה, אחרי שפיטרו, נכון

להיום. הוא מעסיק גם עובדים נוספים, נותני שירותים במפעל, שאין להתעלם

מהם, שמספרם יותר גדול. כיום נתוני האבטלה בירוחם מזעזעים. מדברים, על

פי נתוני שירות התעסוקה, על 15%-18%, אבל המספר אינו מדויק, והוא רחוק

עדיין, להערכתי מהמספר האמיתי, שמגיע לכ-26%-27%. כי אין לשכוח שמספר

גדול של מובטלים אינו מגיע לשירות התעסוקה. לא נשכח שיש לנו כ-90

עובדים המועסקים בעבודות יזומות, שמדי פעם מתחלפים ונפלטים. יש לנו

מספר רב שנמצאים כיום בהכשרה מקצועית. 90-80, ישנם בממוצע כ-100 חיילים

שמשתחררים כל שנה. המפעל בירוחם הוא אחד המעסיקים הגדולים. לי אין ספק

שהעובדים יפוטרו, אבל בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאדם אחד שבאמת עשה

מאמצים רבים, וגם יצר אבטלה סמויה במפעל, וזה לא אחר מאשר סבינועם

אביבי. אני מודה על העזרה שקיבלנו ממך, כי ה-180 הללו ייפלטו, ואין להם

לאן ללכת. על כל מקום עבודה בירוחם מתמודדים היום כ-17 מובטלים. אין לי

שום ספק שבלי "פיניצי"ה אין ירוחם. חשוב שכולנו נדע, כי זו חבית חומר

נפץ. הסיכוי היחיד- הוא להטיל היטל מס ביטחה של 20%. אנחנו אמנם מעסיקים

את כבוד השר, שגם לו אני רוצה להודות על שעשה מאמצים רבים והוא ממשיך

לעשות, ואנחנו מעסיקים אותו כל יום בעניין "פיניציה". אני בטוח שיבוא

יום והוא יגיד, "רבותי, עזבו אותי!". אין לי שום ספק שרק הטלת מס תוכל



להגן על המפעל ולאפשר לו להתמודד בכבוד. נכון שכבוד השר עשה מאמצים

להגדיל את ההזמנות, ואכן זה נעשה, אבל יש עדיין תחרות לא הוגנת, שאי

אפשר להתמודד איתה. את העובד הפשוט, העובד מול המכונה המייצרת, לא

מעניין מי מייבא ומי לא מייבא. אותו מעניין שהוא מביא את הלחם הביתה.

ולאותם 300 עובדים אין לנו תשובות. אילו היו לנו תשובות ופתרונות

למקומות תעסוקה, ייתכן מאוד שלא היינו יושבים כאן. אני בטוח שאילו

"פיניציה" הייתה ממוקמת בתל אביב, היית מרחיב מזמן. יש לקחת גם את יתר

המפעלים שהיום מתמודדים ויש להם את אותה בעיה של היבוא. ניקח למשל את

"נגב קרמיקה", שהיום מתמודדת עם זה, וישנה פליטה איטית של עובדים מיתר

המפעלים. על כן אני פונה לכבוד השר לחפש את הדרך המינהלית ולהטיל מט

היטל ביטחה של 20%, אם זהו הפתרון היחיד שניתן לעשות. תודה רבה.

א. קיסוס; אני לא רוצה להתחיל בבקשות, אני רוצה לתת

לכם תמונה של מה שעברנו לאחרונה ב"פיניציה",

סבי הסביר את הנושא המרכזי, ואני רוצה להסביר בעיקר את נושא העובדים.

הפיטורים והמצב המכוער ביותר שעברנו לאחרונה עלה לנו גם בחיי אדם.

איבדנו אדם אחד. בפעם האחרונה שהיינו צריכים להיכנס להצגה של פיטורי

עובדים, לעצור מחלקות ומכונות, עובד אחד בפירוש אמר לי: "קיסוס, אם אני

יוצא, אני עלול לגמור". ואני צעקתי ואמרתי לו: "אנחנו נלך יחד". ותאמין

לי, למחרת הוא נפטר. וזה היה כאב, ואינני רוצה לחזור לזה שוב. פשוט

ליווינו דברים קשים במפעל, ועברנו תקופות קשות. אני יודע שיש הרבה

שהתקווה היחידה שלהם היא אתם. בעבר, גם עם כל זה שאני איש הסתדרות,

אמרו לנו הרבה שכשהיתה ממשלת הליכוד, קיבלנו עזרה מהם. אני מקווה שאני

כבר רואה ב-1 לחודש, ב-10 לחודש, שכבר יש לנו את המכתבים מוכנים ל-80

עובדים. אינני יודע מה יהיה אם התנור ייסגר. יש כבר הוראות מפורשות איך

להפעיל את המפעל. בוועדים עדיין איננו יודעים מה אנחנו עומדים לעשות

בנושא זה. בין העובדים יש מהומה. במפעל כל אחד חושב שהוא מפוטר. אני

אופטימי. לא רוצה לדעת את השמות, ולכן אני מקווה שהתאריך לא יגיע,

והעניין ייפתר. ואני מאמין שבסך הכל סבי הציג את המלחמה. אנחנו איתו

בכל הדברים האלה. אינני יודע למה אני צריך להופיע. אם העניין היה נסגר

מזמן, לא היינו צריכים להגיע. ולכן שוב אני רוצה להסביר, כאדם פשוט

אם המלחמה היום היא על 80 עובדים ולא יהיה

פתרון, מחר היא תהיה על 200 עובדים שנשארים או 190. ותאמינו לי,

המחירים יעלו אח"כ, והחברות בחו"ל יתחילו לחגוג, והמחיר יוכפל ואנחנו

בסך הכל נימצא בהפסד. בסך הכל רוצים כולם להתפרנס, וכמו שאומרים "עניי

עירך קודמים".

מ. אביצרור; אדוני היו"ר, אדוני השר, אני רוצה להתחיל

מכיוון אחר. וזה המקום להודות לך כשר המסחר

והתעשייה. אני חושב שבתמיכתך ירוחם עוברת שינוי מהותי. . מנכ"ל משרדך

קיבל החלטות שהן בהחלט החלטות שיהיו היסטוריות בירוחם. אני אומר זאת

כראש מועצת ירוחם. אתם משקיעים השקעות בתשתית, כמוהן לא השקיעו מעולם

בירוהם. כל זה נובע מאותה תפיסה שהצגנו. אמרנו - יש לנו אבטלה. האבטלה

שלנו היא גבוהה מאוד. בואו נחפש את הדרך איך אנחנו לטווח רחוק יוצרים

תשתית, כדי לתת פתרון סופי לאותן בעיות אבטלה. ובמקביל, בואו נמצא

בתהליך הביניים פתרון לאותם מובטלים. הדברים שמצאנו, חלקם בתחום הכשרה

מפעלית. שלחנו אנשים להכשרות מקצועיות. כרגע יש לנו מעל 90 תלמידים

הנמצאים בהכשרות. יש לנו מעל ל-100 אנשים בעבודות יזומות. אני חושב שיש

אפילו יותר. כ-300 איש נמצאים באבטלה סמויה. במקביל, כמובן, ליצירת

התשתיות שכרגע אנחנו יוצרים, ירוחם עוברת שינוי. ואני בטוח שאתה מכיר



את השינוי. תושבי ירוחם מאמינים בישוב. אנשים רוכשים את בתיהם בירוחם.

זוגות צעירים חדשים מגיעים לירוחם. משפחות חזקות מגיעות לירוחם, בשונה

מכל תקופה. היום משפחות חזקות מגיעות ורוכשות בתים בירוחם. החשש הגדול

ביותר הוא שאם חלילה אנחנו כרגע ניצור משבר, כל מה שבנינו יתמוטט כמגדל

קלפים. אני חושב שהנושא היום איננו הנושא של המיסוי. אני אישית מאמין

בתחרות. אני מאמין שהדרך היחידה להביא לישוב היא שהיישוב יהיה כלכלי.

יכעס עלי מי שיכעס, אני מאמין בתחרות. זו הדרך בה ניתן ליצב מפעלים.

ולכן מה שאני אומר הוא שכמו שפתרנו את אותה בעיה בתהליך הביניים, לקחנו

תקופה ואמרנו - בית ספר של שנתיים עד שלוש, עד שיקומו אותם מפעלים -

(רק אתמול בוועדת בניין ערים הקצנו מגרשים להקמת מפעלים חדשים), בואו

ניתן כרגע פתרון בתוך המפעל. ניתן למפעל להתמודד עם מחיר השוק, אבל

בואו ניתן פתרון ביניים. וכמו שהציג כאן סבי את הצעתו, ניתן פתרון

שאומר - אנחנו לא מפטרים שום עובד. אנחנו ניתן את הפתרון בתוך המפעל,

מתוך תקווה שבאותו פרק זמן המפעל יתייצב ויגיע לאותה רווחיות שתאפשר לו

להעסיק את כל העובדים, ואפילו לקלוט עובדים אחרים. אם חלילה נגיע למצב

שנפלוט את האנשים האלה, הרי בסופו של דבר נשב שוב פה סביב השולחן,

וננסה למצוא את הפתרון. אינני חושב שפתרון ע"י עבודות יזומות יהיה

נכון. כרגע אין שום אלטרנטיבה לתעסוקה לאותם מובטלים. ולכן בקשתי לא

לפטר שום עובד, כי כל אדם פרנסתו היא כבודו. ובישוב כמו ירוחם, אדם

שנפלט, אין לו אלטרנטיבה אחרת. תודה.

ע. חיוט; אני עמי חיוט מנכ"ל "רימון" גבעת ברנר.

היו"ר ע. פרא; אגיד לך איך מבחינתי עומד הסיפור. יש אפשרות

שהממשלה תחליט החלטה חד- צדדית של היטל

ביטחה כזה או אחר. זה אומר שיש סיכוי סביר שמחירי הבקבוקים יעלו. אז

השאלה היא מה תגובת השוק שלכם, אם יהיה מצב כזה. כי מצד שני, תיכף נשמע

את מנכ"ל משרד העבודה, אפשר לפעול להקלה דרך סבסוד שכר העבודה בלי

לפגוע בעלות הבקבוק המשווק בחוץ. השאלה היא איך אנחנו מגיעים פה

לתוכנית שתיא על דעת כולם. כל אחד עושה מאמץ קטן כדי לעבור תקופה של

חצי שנה, ואז נראה מה מוכן ידידנו סבינועם אביבי להתחייב שיקרה בעוד

חצי שנה.

ע. חיוט; אני רוצה לומר גם לירוחם וגם ל"פיניציה",

אני עובד איתם שנים, והיחסים הם בין ספק

לקונה מדי פעם. אני חושב שהכיוון שהולכים פה על היטל הוא כיוון של

תנור, ואני מסכים עם כבוד השר, שדיבר על מה שקורה באירופה. הקלסית

אנחנו מחפשים היום שוק, והולכים בשווקים, אינני רוצה להגיד בלתי

אפשריים, קשים. איש לא מבטח אותנו. אני. מדבר בעיקר על ארצות מזרח

אירופה. כל ארצות ברית המועצות לשעבר. ואנחנו הולכים גם למזרח הרחוק.

אני מדבר על זה שצריך להוביל מים מרחוק. אם אנחנו ניקח את הכיוונים של

היטל, נפסיד את השווקים האלה. אם יהיה היטל של ,20% אני משוכנע שאני

20% יורד באותה תקופה. וצריך ליצור שווקים. אם לא ניצור אותם עכשיו, הם

לא יהיו גם בעוד חצי שנה. השיטה לדעתי צריכה להיות צמיחה מלמטה, על מנת

להתמודד עם מחירי השוק. אינני מדבר על מחירי הפסד פה ושם. יש בקבוק קטן

ובקבוק גדול שהוא בערך 30 א"ג. אני מדבר על יצואן שצריך להתמודד. ראינו

פה מצב שהשר הסביר אותו. אני חושב שאנשי "פיניציה" מבינים את זה. אנחנו

מחפשים שווקים חדשים, בתנאי שיתנו לנו מחירים נמוכים יותר. קחו את

מפעלי הבקבוקים. במאזן שלי אין לי להוסיף חלק לסבי, אין לי. המפעלים



האלה, זה מה שקורה איתם. אם מישהו מקים קו חדש לבקבוקים, בבקשה, תתלבשו

עליו. אין לי בעיה. זה כבר סיפור אחר. אינני מדבר על מפעל קיים.

ד. זיו; אם יש התייקרות של 20% בהיטל, המוצר כולו

מתייקר ב-4%.

מה שקורה הוא שלא רק הבקבוקים בפורטוגל

ובספרד... היום גם הפרי יותר נמוך, ועם זה

אנחנו צריכים להתמודד. אני צריך לחזור אלי למפעל ולהביא קונים.

ההתמודדות היא כמעט בלתי אפשרית.

ד. זיו; אני רוצה להוסיף. אני מ"כרמל מזרחי". אני

רוצה להתחיל בזה ולהגיד ש"כרמל מזרחי" נתן

ל"פיניציה" הזמנות לחודשיים הקרובים, בסדרי גודל של כחמישה מיליון

שקלים. זו היענות של "כרמל מזרחי" לקריאה של השר. אלו הזמנות מאושרות.

המשמעות היא שהעונה של הפסח תבוצע ע"י "פיניציה". אבל אני מוכרח להוסיף

כמה "אבלים" ולשתף אתכם בקונפליקטים של היצרנים. למרות שמה שסבי אמר

נשמע כמו ישיבת הנהלה של "פיניציה", (כל מיני מספרים) אנחנו חושבים

שצריכים לחפש את הפתרון קודם כל בהתייעלות ב"פיניציה", בהוזלת העלויות.

כי כמו שאולי הוא אמר, והוא עשה פעולה מאוד ענפה ועמוקה בתקופה שהוא

היה מנכ"ל "פיניציה", מחיר הייצור זהה למחיר בחו"ל. דבר שני, ליצרנים

יש הסכמים מסחריים עם יצרנים באירופה. "פיניציה" אינה מסוגלת לייצר את

כל סוגי הזכוכיות שהיצרנים בארץ צריכים. ישנם סוגי בקבוקים שהיא לא

מסוגלת לייצר וחייבים לקנות אותם בחו"ל. לפעמים עלות בקבוק כזה בתוך

המוצר הסופי מגיעה גם ל-70% או ל-80%. אם אנחנו נפסיק הזמנות בחו"ל של

הבקבוקים ש"פיניציה" מייצרת, אז בחו"ל ירצו מחירים יותר גבוהים

ש"פיניציה" לא מסוגלת לייצר, ויעמידו אותנו במצבים ויעשו לנו בעיות

אחרות.

דבר נוסף הוא שאנחנו כיצרני מזון, כיצרני יין בשוק המקומי, חשופים

ליבוא מתחרה של תוצרת גמורה. יש יבואנים של יין, ובסופו של דבר כל מי

שניגש למדף מסתכל על המחיר שהוא מקבל, ולא מעניין את הלקוח אם הבקבוק

שהגיע אליו הוא בקבוק שנרכש בארץ. זה עושה לנו בעיה בשוק, בתחרות של

המוצר הסופי שלנו. צריך לזכור שמה ש"פיניציה" מייצרת זה מוצר שמשמש חלק

בתהליך הייצור.

המבחן של כל יצרן במדינת ישראל, אני לפחות חושב כך, הוא שתהיה איכות

וזמינות ושיהיו מחירים. "פיניציה" עשתה כמה פעולות שהקלו. יש להם עוד

מה לעשות בנושא איכות, והם יודעים זאת. הנושא של התייעלות ב"פיניציה"

יהית המבחן, ואם יטילו היטל, לפי דעתנו, זה יהיה אולי פתרון מאוד פשוט

לזמן המאוד קצר, שלא יתרום כלום לטווח ארוך. צריכים לחפש את הפתרון

יותר בהתייעלות אצלם. ואולי נשמע מאביבי מה היו עלויות השכר ומה היה

ההפסד.

. "כרמל מזרחי" גמרה את השנה במחזור של מעל 120 מיליון שקלים. השורה

התחתונה ב"כרמל מזרחי" היא מתחת לאפס, למרות המחזור הגדול.

היו"ר ע. פרץ; אנחנו רוצים לשמוע ממשרד המסחר והתעשייה

פתרונות, מה אנחנו הולכים לעשות. אני מבין

שהגשתם תוכנית גם למשרד העבודה.



ג. כהן; אנחנו בראש ובראשונה בוזנו בכובד ראש, כפי

שאמר השר, את כל הדרכים האפשריות כדי לסייע

ל"פיניציה" לתקופת המעבר, כשהמחירים ביבוא נמוכים במקצת ממה שהיה.

קיבלנו את הפנייה להטלת היטל ביטחה. שקלנו את הפנייה יחד עם חברת

"פיניציה". אני חושבת שהנהלת "פיניציה" יודעת יפה ומכירה טוב מאוד את

המשא ומתן הארוך שנמשך שנה עם הקהילה האירופית וכמה קשה חיה עד שהצלחנו

לקבל את הסכמתם, כפי שצריכים לקבל, כדי להטיל היטל ביטחה, שהוטל בסופו

של דבר לתקופה של חצי שנה בלבד, במחצית הראשונה לשנת 91' בגובה של 6%,

על בקבוקים מוגדרים בלבד, ולא על כלל היבוא. הובהר לנו אז שהתנאי להטלת

ההיטל היה שיוטל לחצי שנה בלבד, ושלא יוטל שוב. לכן נאלצנו ללכת בדרך

של היצר, כי זאת דרך שהקהילה האירופית לא תוכל להגיב הרבה, אם ננהל את

הדברים כפי שצריך. היה קושי בנושא זה וגם בכל התמרון. אינני רוצה

להיכנס לפירוט של נתונים, כי אינני יכולה, אבל המחיר הממוצע כאן

בארץ...

היו"ר ע. פרץ; מה זה אומר - אנחנו החלטנו לא ללכת במסלול

של היטל ביטחה החלטנו ללכת במסלול של היצף?

ג. כהו; מתי אפשר להשתמש בהיטל ביטחה? כשאנחנו

טוענים שיש בעיח חולפת במפעל, או כשיש מצוקה

של אזור וחייבים לתת סעד זמני. לנושא הבעיה החולפת, אי אפשר לטעון סתם

כך שהם רוצים לעשות סטריפטיז למפעל, וכשאני מדברת על חשיפה זו חשיפה

מוחלטת, שבודקים בה את כל החשבונות, את הפרשי המחירים בין יבוא ויצור

מקומי אחד-אחד, והדרך מאוד מורכבת. אין בעיה מבחינת החשיפה אצל המפעל.

הבעיה הייתה, כפי שאמרתי, שהיטלנו את ההיטל ואז הקהילה האירופית אמרה -

אנחנו מסכימים, אם המפעל זקוק לתקופה זו לצורך היערכות, אבל אל תבואו

שוב ותגידו "הוא נכשל בהיערכות, עכשיו הוא זקוק לתקופה נוספת".

היו"ר ע. פרץ; אם היית יכולה להטיל היטל ביטחה כמה שאת

רוצה, מה זה היה גורם לשוק! מה זה עוזר אם

הייתי נותן ביטחה והם יפסיקו לקנות או ליצר ובמילא הנפח של השוק יקטן

ובתוך כמח חודשים זה ישפיע- וזה חוזר למשברו האם היטל הביטחה, כפי

שטוענים יצרני המשקאות, עלול ליצור תהליך של ירידת נפח השוק באופן כזה

שבסופו של דבר ההשפעה שתשיגי בהיטל ביטחה תתקזז בירידת רמת היקף

הקנייה?

כשיש אינטרסנטים ואינטרסים לגיטמיים ורצויים, אנחנו מעדיפים עמדת משרד

מוסמך הנרשמת בפרוטוקול. ולכן מי שיאמר את העמדה הזאת זה לא אחר מאשר

גבריאלה כהן.

ג. כהן; קודם כל אני נמנעת. איני רוצה להיכנס לתחום

הרווחים וכן הלאה, הואיל ואני פועלת ויש

בידי כל הנתונים, אבל יש לי גם חובה של סודיות. לכן אני כלל איני רוצה

להיכנס לנושא. הנושא אינו נתון לדיונים. אם יש החלטה שקיבלתי בנושא של

ערובה, ואחד מהצדדים אינו מוכן לקבל אותה, יש אפשרות מייך לערער על זה,

ללכת ליו"ר. תמיד היו ערעורים, ותמיד היו בדיקות מחדש. אפשר לבחון את

הנושא מחדש. אפשר לתקן אם יש איבוד של היצע. זה הליך משפטי לכל דבר.

היו"ר ע. פרץ; ההתחייבות שלכם לגבי חצי השנה הייתה מוחלטת?

אתם ידעתם מהתחייבות זו, סבי אביבי?



ג. כהן; הייתה התחייבות, בגלל עצם העניין של היטל של

ביטחה בצורה הזו. אנחנו משתמשים בהיטל ביטחה

לכל מיני מטרות. סוג כזה של היטל מותר רק כאשר הוא זמני ולצורך היערכות

של המפעל. הקהילה האירופית התעניינה האם מדובר ברעיון טטרוקטורלי, שלא

יוכל להתמודד, ואז זאת בעיה חריפה שבעצם פירוש הדבר שאנחנו כמדינת

ישראל לא נוכל לקיים את ההסכם שלנו עם הקהילה האירופית, כי נשוב ונחזור

לבקש, או שזאת בעיה שהמפעל יוכל להתמודד איתה. אנחנו הלכנו בנושא של

היצף. אבל שאלת אותי אילו לא היו בעיות עם הקהילה האירופית, אילו דובר

במדינה שלישית, מה היינו עושים. הואיל ויש תחרות חופשית של הקהילה

האירופית, וקיימת תמיד אפשרות לקנות סחורה באפס מכס ממקור תחרותי

שאנחנו רוצים להתמודד איתו, אז בשלב זה של החקיקה יש בעיה, יש אפשרות

להאטה של קצב החשיפה, כדי לאפשר היערכות. השאלה ששאלת היא היפוטטית.

אילו ניתן היה במסגרת זאת של ההסכם עם הקהילה האירופית, לנקוט בצעדים,

מה היינו עושים? תשובה, אני חושבת, הוכנה ע"י השר, ואני מקווה שאני

נותנת אינטרפרטציה נכונה למלים שלו. על חלק מהיבוא של מוצרים, שאינם

מיוצרים בארץ, לא ניתן להכביד. מכיוון שזה לא יתרום כהוא זה למפעל

"פיניציה". זה פשוט מאוד יקשה על מפעלים שצורכים. לכן המשרד לא היה

מייקר את הסחורה, את יבוא הבקבוקים, לאורך כל הקו, גם כשמדובר במוצרים

בבקבוקים המשמשים ליצוא. בדרך כלל, כל היטל שמוטל יש לתת עבור יצוא. זה

לא היה פותר את הבעיה, ואם ניתן היה לא לתת, ברור שאנחנו רוצים.

המדיניות של המשרד היא תמיד לסייע ליצוא, גם במקרים קיצוניים של הגנה

על תוצרת הארץ, כשמדובר ביבוא לשם יצוא, בענפים הידועים כמוגנים ביותר,

למשל טקסטיל. אנחנו תמיד מאשרים רכישה מהמקורות הזולים ביותר ללא קושי.

בכל הבדיקות שעשינו, כשבדקנו את המחיר הממוצע של יבוא מפורטוגל, מצאנו

שהוא גבוה בכ-13% ממחיר העלות של "פיניציה" בשנה הרווחית. כולל רווח.

מחיר מכירה, לא עלות בשנה ריווחית. מחיר היבוא הממוצע.

היו"ר ע. פרץ! היא בדקה מה המחיר שלכם של הבקבוקים בשנה

שהרווחתם, והסתבר לה, אחרי שעשתה ניתוח של

מחיר המוצר בשנה הרווחית שאתם יותר זולים ממחיר יבוא ב-13%.

אני דיברתי על ממוצעים. אני שוב חוזרת לנושא

שבבקשה להטיל היטל על כל הערך של 20% אין

הצדקה, והיא רק פוגעת. השאלה הייתה בבקבוקים מסוימים.

היו"ר ע. פרץ! תנסי להגיד לי איך בכל זאת, לאור כל מה שאת

אומרת, מה הפעולות שאתם תעשו בשנה הבאה?

כיצד הם ישפיעו על המפעל?

ג. כהו! כפי שאמרתי, אנחנו בעיצומה של חקירה של

היצרנים בחו"ל לבדיקת עלויות הייצור שלהם,

כדי לבדוק ולהבטיח שהם לא ימכרו לישראל מתחת למחיר עלות. אין ספק שזאת

בדיקה לא קלה, ואנחנו נבדוק את החשבונות והספרים שלהם. בינתיים היטלנו

ערובה.

היו"ר ע. פרץ! האם אתם תבדקו את הספרים של המפעלים בחו"ל

אחרי שקיבלתם את התלונה או ללא שום קשר?

ג. כהו! אך ורק בעקבות התלונה. החוק מאפשר שאם מוגשת

תלונה אז מפרסמים את דבר התלונה, ונותנים



זמן ליצרנים וליבואנים להגיב תוך שלושים יום. איגנו מסתפקים בזה. אנהנו

שולחים שאלונים, ודורשים כל מיני פרטים, כדי לבדוק באיזה מחירים הם

מוכרים בשווקים שלהם ומה עלויות היצור שלהם, מבקשים דוחות פיננסיים,

מבקשים חשיפה מוחלטת של אותם היצרנים.

היו"ר ע. פרץ-. כמה זמן לוקחת בדיקה כזאת! השאלה היא מה

ניתן לעשות עד שתסיימו את הבדיקות.

ג. כהו; יש אפשרויות לצעדי ביניים זמניים. זאת תעודה

שאנחנו הטלנו על בקבוקי יין. מצאנו בקבוקים

רגילים. לא מדובר בבקבוקי שמפניה שאין להם תחרות כל כך בייצור המקומי

או בצורות מיוחדות, אלא בבקבוקי יין רגילים. אנחנו בודקים בעצמנו את

הסוגיה של ערובה, באיזו מידה זה משפיע ואם יש צורך לתקן את הצורה של

הערובה. אם יש הערות ל"פיניציה" והם חושבים שהערובה לא הוטלה כנדרש, יש

ביכולתה של "פיניציה" להגיש השגה בפני יו"ר הוועדה המייעצת, על פי חוק,

והנושא נבדק אחר כך בפני הוועדה. החוק קובע שתוך 15 יום צריכים להגיש

השגה. עברו בינתיים חודשיים.

הסיפור יכול לקחת עוד כמה חודשים. אבל ברגע שמטילים ערובה, הערובה היא

ערבות בנקאית שניתנת למכס, שאם יוטל היטל הוא יופעל רטרואקטיבית מיום

הטלת הערובה, והיבואן יצטרך לשלם את מלוא ההיטל. זה לא סיכון של היצרן,

זה סיכון של היבואן. היבואן יצטרך לשלם, אם יוחלט על היטל. לכן כל

יבואן, החושב שהתלונה מבוססת, חייב לקחת בחשבון את הערובה בעלויות

יצור.

היו"ר ע. פרץ! י שמע, אני מציע כך. אין לי עניין עכשיו לבדוק

מי אמר מה, ולמה זה או ההוא צדק. היא מציעה

הצעה. אני מבקש הצעות נגדיות לשלב הזה של משרד התעשייה והמסחר. אח"כ

נעבור לידידנו, מנכ"ל העבודה והרווחה, ונבדוק מה הוא מוכן לתת. אל

תיכנסו עכשיו למי צדק, זח בסדר. הפתרון שהיא הציעה, האם זה פתרון שאתם

יכולים לחיות איתו? לאו מה אתם מציעים?

קריאה; "פיניציה" מכרה בשנת 92' במחיר ממוצע של 400

דולר לטון. נאמר שהיבוא היה יקר ב-13%,

כלומר הייתה מכירה בסביבות 450 דולר לטון ליבוא. 70 דולר לטון זה בערך

מחיר הובלה. אנחנו יורדים במחירי פו"ב ל-350 דולר לטון בפורטוגול.

ולמרות זאת, גב' גבריאלה כהן הטילה ערובה זמנית בשיעור של 275 דולר

לטון פו"ב. אני מבקש הסבר על זה. 75 דולר מתחת למחירים שהיו בשנת 92'.

למה זהז כי הפער הזה הוא הפער הגורם ל"פיניציה" לכל הצרות.

ג. כהו; אני בהחלט מנועה מלענות.

היו"ר ע. פרץ; השר או שהוא יגיע כבר בתום הישיבה או שאני,

באופן אישי, אקיים איתו פגישה, שבה ניתן

לומר דברים, ולא כך שאסבך את כל ההסדרים שלנו עם אירופה וכל מה שקשור

ביחסי ההגינות בין הצדדים הפועלים. מנכ"ל משרד העבודה, מה התגובה שלך?

איך אנחנו עוזרים לפועלים ב"פיניציה", כדי שלא יפוטרו?

א. בו שושו; קודם כל אנחנו מודעים למצב של האבטלה

בירוחם, ובהתאם להנחייתה של שרת העבודה



והרווחה מנסים למצוא פתרון ל-80 העובדים העומדים להיות מפוטרים. אנחנו

הצענו מספר חלופות. החלופה הראשונה היא הכשרה פנים-מפעלית. אנחנו

מוכנים לעשות אותה במשך שישה חודשים בתנאי אחד - שיש תוחלת חיים למפעל.

כי אינני יכול להשקיע בהכשרה פנים-מפעלית למפעל שבסוף השנה ייסגר או

יפטרו את אותם העובדים שוב. יש כללי התנהגות, שעל פיהם אנחנו נוהגים

ומשקיעים. אם ייאמר כאן בחדר הזה שהמפעל ימשיך לתפקד, אנחנו נשקיע

בהכשרה פנים-מפעלית לאותם העובדים. נשפר את מצבם המקצועי לאותם מקצועות

שאתה אמרת. לא הכשרות בחו"ל. אנחנו, על פי חוק, לא מכשירים מהנדסים

בחו"ל. אבל אחרי שאני אעשה הכשרות אצלך במפעל, אתה תוכל לשלוח את מי

שאתה רוצה לחו"ל. את ההכשרות הפנים-מפעליות האלה אנחנו יכולים לעשות

לכמה עובדים שהמפעל יגיד שאחרי שישה חודשים לא יפטר אותם.

הנושא השנה הוא נושא החל"ת. שוב, אם אתה בא ואומר לי - לתקופה מצומצמת

של שישה חודשים, עד אשר נעמוד על הרגליים, אני מבקש להוציא לחל"ת איקס

עובדים, שאין להם מקום בהכשרה מפעלית - אנחנו גם לזה מוכנים.

במלים אחרות, השרה הודיעה באופן חד-משמעי שהיא רוצה למצוא פתרון ל-80

שעומדים להיות מובטלים. איננו רוצים שהם ייצאו. אין לנו פתרונות טובים

יותר. אנחנו מבינים מה שראש העיר אמר שקק"ל ועבודות מיידיות זה לא

הפתרון. מבחינתנו היעד הוא שיישארו בעבודה, בתנאי שהמפעל ימשיך לפעול

בתפוסה מלאה ולא יפטרו אנשים. זה התנאי שלנו.

היו"ר ע. פרץ; אתה לא מחייב את המפעל לפעול בתפוקה מלאה

בתקופה שהוא יתארגן לעוד שישה חודשים.

א. בו שושו; . נכון. אבל אם אחרי שנתתי הכשרה פנים-מפעלית

מפטרים את הפועלים בעוד שישה חודשים, מה

עשיתיו זו ההצעה שלי.

היו"ר ע. פרץ; ההצעה ברורה. לפחות במה שקשור בהצעתו של

מנכ"ל משרד העבודה הכל ברור. בבקשה, תגובת.

המפעל לשתי ההצעות. הצעה ראשונה אנחנו נסכם עם השר. נראה מה אפשר

לעשות. קודם כל, אתה יכול לקבל את הצעת המנכ"ל ולהגיד - אני מתחיל

לעבוד - ולבדוק את העניין. אתה בעוד שלושה חודשים צריך הזמנות יותר

גדולות. אנחנו איתך עד הסוף, אבל תן לנו חבל. אני לא עשיתי את ההפסד.

אתה יכול לפנות למשרד המסחר והתעשייה, כפי שאני רואה פה מהמסמכים שלו,-

באוגוסט פניתם.

ס. אביבי; בנובמבר 92' היה מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר

במפעל.

באוגוסט 93' קיבל מזכיר מועצת הפועלים מכתב

שבו מתריעים שעלולים להיות מפוטרים 80

עובדים. בספטמבר 93' קיבל שר המסחר והתעשייה מכתב שבו הוא מקבל התרעה

שאם העניין לא יסודר, שיידע שהולכים להיות פיטורים. אנחנו מתווכחים גם

במכתבים, אבל לא באים לחפש אחד את השני.

ס. אביבי; אם אתה מציין את המכתב, אז כדאי לציין עד

הסוף. כפי שהודעתי לך מספר פעמים בעבר,

התשובה היא חיובית. יש מסמכים.



היו"ר ע. פרא; תראה, אין לאף אחד רצון לסגור את המפעל. יש

לכולם עניין להפעיל את התנור האחד, שנשאר

בתפוקה מלאה, ובעודף תפוקה, אם אפשר, כדי לגייס עוד עובדים. אתה צריך

עכשו להודיע הודעה אחת. נושבת כאן רוח טובה, גם מיצרני המשקאות,

שאומרים.- "נעשה מאמץ להעביר הזמנות נוספות". גם השר אומר: "אעשה

"אני מעדיפה לא לומר, כי מחר זה הופך

פרוטוקול שמישהו באירופה משתמש בו נגדי", אני מעדיף, שיהיה לה מרחב

משחק בשטח. אנחנו לא רוצים לדעת ממנו, בתנאי שזה מסייע. אינני מעדיף

ללחוץ אותה, כי יכולתי, כנציגת מדינה, להגיד לה: "גבירתי את נמצאת

בוועדת כנסת, ואני דורש להגיד כל מה שאת יודעת". מה הייתי עושה? מזיק

למפעל. לא רוצה. לכן פה יש רוח טובה. כולם אומרים שיחפשו את הדרך בשקט,

ביחד, כדי שהמפעל ייכנס לתהליך שבו אינו מפסיד. אינני יודע אם ירוויח,

אך הוא אינו מפסיד. אתה צריך את התקופה של החודשים האלה כדי להתחיל

להתארגן, לשמוע מה קורה. הם בפסח מעבירים אותך.

כל הרוח הטובה שהושמעה פה היא נכונה, היא

אמיתית, היא כנה. ואני חוזר ואומר, ואל

יש לי בעיית תמחיר. במחיר, זה זה לא לחיות ולא למות.

לכן התשובה שלי תהיה לשר המסחר והתעשייה, ואני מאוד מכבד את מה שאמרה

הגברת גבריאלה כהן. אני לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי שלי עדיין חושב

שהדרך הנכונה ביותר היא היטל ביטחה, זה לחלק אחד.

לחלק שני, על מנת לצמצם את הנזק, שהתחיל בסוף שנת 92', ולהוריד את

המשמעות שלו, אני את התנור הראשון סוגר. אני צריך את החלק הזה, אדוני

המנכ"ל, שאתה דיברת עליו, להשקעה, בשביל שהמפעל יתקיים. אני כאן מתחייב

חגיגית, לאותם 200 שיישארו או 190, אני לבקשת השרה שלך שלחתי מכתב

להכשרת כל העובדים. לפני כחמישה חודשים הוצאתי את המכתב.

אני מציע שלא נסטה ממטרת הדיון, ומטרת הדיון

היא 80 הפועלים העומדים להיות מפוטרים. ואני

באתי הנה להציג תוכנית פעולה לאותם 80 פועלים. אם הכוונה היא לפטר את

ה-80 ואז לעסוק ב-200, זה לא הפתרון. בוודאי שלא, כי פה עושים עוול.

אני באתי, ואני עומד על כך. זה המנדט שלי. אני מדבר כמנכ"ל משרד, עם

ההנחיות של השרה שלי, שהן המחייבות אותי לבוא הנה ולהציע פתרון ל-80

פועלים, כדי שלא יפוטרו. זה הפתרון שאני מציע.

הדבר הבא, אם הכוונה היא לפטר את 80 הפועלים ול-200 הנוספים לתת

סובסידיה נוספת, זה לא התסריט שאליו ייחלתי.

אני אגיד לך למה, מפני שבשביל שהמפעל

יתקיים, אני צריך עוד 12 הנדסאים, שאינני

מוצא אותם, ועוד לפחות 6-5 מהנדסים אינני מוצא. אני רוצה להכשיר אותם

מתוך המפעל - לא לגיטימי? לא טיוב של אנשי ירוחם? אני עשיתי זאת בכוחות

עצמי.

סבי אביבי, האם אתה רוצה לתכנן תוכנית? אם

אני מסדר לך מימון להכשרת 12 ו-5 מהנדסים,

אתה מחזיק את כולם?



ס. אביבי; את ח-200. 80 גורמים לי רק באנרגיה להפסד

אדיר. אין לי מה לייצר. כל מה שהוא הזמין,

זה הכל כמעט מוכן. אתה יודע שיש לי למעלה מ-15 אלף טון מוכן במלאי.

אני מציל את ה-200. אני אמרתי זאת כל הזמן.

היו"ר ע. פרא; אני יכול לסכם את דבריך כאן. בכל מקרה, מה

שאתה אומר, הוא שמה שלא יקרה, 80 העובדים

הולכים.

ס. אביבי! תנור קטן נסגר ב-10 בינואר.

במידה שלא יתקיימו התנאים 1, 2, 3, גם ה-200

ילכו הביתה. זה מה שאתה אומר כל הזמן. אתם

ועדי העובדים באתם להציל את מי, את ה-200 או את ה-80?

א. קיסוס! באנו להציל גם את ה-200 וגם את ה-80. אני

רוצה להציל את כולם.

היו"ר ע. פרץ! אינני מביע כרגע את עמדתי. אני כרגע יו"ר

ועדה. אני כיו"ר ועדה צריך שכל אחד - דבריו

יובהרו הדים כמו סכין. אה"כ אגיד את עמדתי.

כרגע מר קיסוס אתה אומר! - או 280 או כלום -, או שאתה אומר! - אני מוכן

ללכת על תוכנית ל-200. בואו שבו איתי על משא ומתן על 80, ונסגור את

תנאי הפרישה שלהם. אנהנו הרי דנים. הגענו לסוף. עכשיו אנהנו מגיעים

להכרעה. עומדת שאלה. אומר מנכ"ל המפעל: - אין קשר בין מה שתסייעו או לא

תסייעו לגבי 80 העובדים. אם אתה עומד על עמדתך, שרק 280 ולא פהות, אז

חבל על הזמן. כי הוא אומר - אין 280, יש רק 200, עם תוכנית הבראה-,-

ואתה אומר - או 280 או כלום-. אז או שייסגר הכל, ולא יישאר כלום...,

בבקשה. אני צריך לדעת האם אתה מוכן ללכת לתוכנית האומרת - מי שעומד

לפרוש יפרוש, מי שרוצה פרישה מרצון, יעשה זאת. לעשות מאמץ, לצמצם,

להגיע ל-200 או 220 או 230-, אז יש על מה לדבר. אז אנחנו נגיד למנכ"ל

עם כל העמדה החד-משמעית שלך, בוא תן יד, כי גם לך 230 עובדים זה דבר

חשוב. והוא ייתן. אז לכן צריך להבהיר את הדברים.

א. לוי! תראה, מה שאתה דרשת הוא נכון. אנחנו צריכים

לראות את הנולד, מה יקרה מחר אם אנחנו

ממשיכים. כי אם כל אחד ימשיך להתעקש בעמדה שלו, הוועד יגיד "280"

וההנהלה תגיד "200", אז אני מעריך שבסופו של דבר לא יהיה מפעל. דבר אחד

צריך להבין. אנחנו יחד עם הנהלת המפעל מנסים להתרכז בנקודה האומרת

שחייבים לטפל ב"פיניציה" בלבד. כי אם לא תהיה "פיניציה", לא יהיה ועד,

לא תהיה הנהלה ולא יהיו עובדים. לכן כולנו צריכים לשים לעצמנו מטרה אחת

ויחידה, לנסות ולהציל כל עובד. זה נכון. יחד עם זה, אני רוצה להדגיש,

כי אולי זה לא נאמר. כ-50 עובדים בתוך המפעל שייכים לחברות קבלניות. הם

אינם שייכים לי, ואין לי מה לדון עליהם. עובדי ייצור. אצלנו הבעיה

מתרכזת בצורה ממש גבולית, בעוד 15 עובדים.

י. ונינו! אני הבנתי ממנו שהם מנסים תהליך. שיש היטל.

תוך שישה חודשים יעשו את הצעדים של היטל



יבוא והכשרה וכו'. בסוף תקופת השלושה חודשים, הוא יחזיר חזרה את מספר

העובדים.

ס. אביבי; לא אמדתי שישה חודשים. אמרתי שאני מתחייב

לסוף השנה, במידה שיוטלו כל הנקודות שאנחנו

ביקשנו.

אנחנו יושבים פה פעמים רבות במהלך השנה

בנושאים דומים. רק לפני שבוע ישבנו בנושא

שנדמה לי שאני הולם, אבל זה אותו נושא בדיוק, רק אנשים אחרים והנהלות

אחרות. "עוף טוב" והעיירה בית שאן, וכאן קוראים לזה "ירוחם" וכל אחד

מאיתנו מבין, אני מקווה שכל אחד מבין, מה זה לפטר 270 עובדים בעיירה

שמוקד האבטלה בה הוא אהד המוקדים הגדולים במדינה. וחובה על כולנו, גם

על ההנהלה ובטח על נציגי העובדים במועצת הפועלים ועל ראש המועצה

המקומית ומשרדי הממשלה, לעשות הכל כדי שלא יפטרו ושהמפעל ימשיך

בתפעולו. פה יש לנו בעיה, כי יש כמה גורמים. יש הנהלה ועובדים ומועצת

פועלים וראשות העיירה, יש מדיניות של משרדי ממשלה, גם של משרד המטהר

והתעשייה וגם של משרד העבודה והרווחה, בנושאי היטלים ונושאי הכשרה. ויש

היצרנים, יצרני המשקאות, שהם לדעתי אחד מהגורמים החשובים ביותר בהצלת

המפעל הזה. אני חושב של צד צריך לתרום משהו. כי אם כל אחד יתבצר בעמדה

שלו, יבוא ט. אביבי ויגיד - אינני מוכן לשמוע על 80, אדבר רק על 200 -,

יבוא קיסוס ויגיד - אני רוצה רק 280 -, אם כל אחד יתבצר בעמדתו, אני

אומר לכם שבעוד שלושה חודשים אין בכלל מפעל. כולם מפוטרים. לכן חייבים

למצוא דרך מלך. גם בין 270 ל-200 יש עוד מספרים באמצע. ומר בן שושן

הציע הצעה, ואני יודע שהיא עובדת טוב. היא עבדה במפעלים. אני יודע,

אצלנו בתעשייה האווירית. בנושא הכשרה מקצועית אפשר לעשות המון. יש

תקופת ביניים, והיא נותנת פתרון לאותם עובדים שלא צריך לפטר אותם, או

לחלק מהעובדים האלה. לאחר מכן, אמרתם גם אתם, אם כל אחד תורם משהו,

אולי אפילו נקלוט. אמרת - רק רגע, יכול להיות שנצטרך לקלוט -. לכן,

תקופת הביניים יכולה להציל את המצב. אני רוצה להציע שכל צד ייתן משהו.

יצרני המשקאות יתהייבו שהם ילכו על כחול-לבן, כי הם מצילים עיירה. אמרה

הגב' כהן שהיא לא יכולה כרגע להגיד, אבל השר בפורום יותר מצומצם יוכל

לתת הצעות. העובדים, מועצת הפועלים וועד העובדים יחפשו כל דרך להיות

קרובים למספר. הרי יש הסדרים של פרישה. אנשים מבוגרים אולי ירצו פרישה

מוקדמת, כך שיוכלו להגיע למצב שאפשר יהיה להמשיך לתפעל את המפעל מבלי

לגרום לפיטורים, שיביאו לקריסה של רוב העיירה, אם לא כולה.

היו"ר ע. פרץ; אני רוצה לסכם. אנהנו פה ניסינו למצוא איך

הולכים בין הטיפות. ההנהלה והעובדים ייכנסו

למשא ומתן בדבר מספר העובדים שיישאר לאחר תוכנית ההבראה, כאשר ייעשה

מאמץ לפרישות מוקדמות ופרישות מרצון. אינני רוצה להיכנס לעניינים

הפרטיים של המפעל. אני רוצח שתבואו הנה ותגידו ברוח טובה- - הגענו

להסכם על 220 או 230 -. אם אתחיל לחטט, אתה יודע איזה פצעים אפתח פה.

אם זה מקובל על שני הצדדים, אז תוך קביעת המסגרת של המספר הקבוע, יאשר

מנכ"ל משרד העבודה תקופת הכשרו; מקצועית וחל"ת, על פי הכללים הקבועים,

וזאת על מנת להקל על העומס במפעל וליצור סיכוי להבראה, שישמור על

מקומות העבודה בעתיד. יש לו כללים. אתה צריך לעמוד בכללים. מה שאני

יכול לומר שהוא יו"ר הוועדה, והוא קובע את הכללים. שר התמי'ת יפעיל

אמצעים אדמיניסטרטיביים חוקיים העומדים לרשותו במסגרת. אסתפק בזה, ולא

אוסיף מלה.



הוועדה פונה ליצרני המשקאות לעשות מאמץ נוסף להגדיל את היקף ההזמנות

למפעל. הוועדה רואה בטיפול ב"פיניציה" טיפול בעתידה של ירוחם כולה,

ולכן על כל הנוגעים בדבר לעשות מאמץ מיוחד לפתרונות מהירים.

הוועדה מודה לשר המסחר והתעשייה על המעורבות הישירה שלו בטיפול בירוחם,

ומקווה כי בעתיד הקרוב יהיו מפעלים נוספים שישמשו אלטרנטיבה לעובדים.

עד כאן. אינני רוצה לקבוע לוח זמנים, אבל אם תגיעו להסכם תוך שבוע,

יוכל בינתיים משרד העבודה להתחיל בתוך שבוע לטפל בעניין שלכם. במקביל,

הוכן צוות של משרד המסחר והתעשייה לראות איך ניתן להקל, ואז בתוך חודש

נוכל לבוא הנה חזרה. הוועדה תקיים מעקב, בתוך 45 יום, ואז נוכל לראות

אם נוצרה מסגרת שאפשר לומר שי'פיניציה" לא מרוויחה, אבל יוצאת לדרך

חדשה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 30;15