הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ו' בטבת התשנ"ד (20 בדצמבר 1993). שעה 10:30

נ כ ח ו -

הברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

נ' בלומנטל

ת' גוז'נסקי

חי דיין

ר' זאבי (מ"מ)

בי טמקין

י' כץ

לי לבנת

י' לס

עי מאור

די מנע

י' שפי

אי פורז (מ"מ)

חבר-הכנסת רענן כהן

חבר-הכנסת אסעד אסעד

חבר-הכנסת צ' הנגבי

חברת-הכנסת א' סלמוביץ

חבר-הכנסת שי עמור

חבר-הכנסת די שילנסקי

אל"מ עי פרל - מנהל היחידה להכוונת חיילים משוחררים,

משרד הבטחון

סא"ל אי ארי - ראש ענף תנאי שירות חובה ומילואים,

משרד הבטחון

רס"ן מי ליפל - מ"מ ראש ענף תקציבי באכ"א,

משרד הבטחון

סרן די גבאי - משרד הבטחון

עו"ד ר' בר - משרד הבטחון

עו"ד די אורנשטיין - משרד המשפטים

עו"ד עי ביבי - משרד הבינוי והשיכון

פ' סתווי - משרד החינוך והתרבות

טי בורשן - משרד העבודה והרווחה

ר' בר-יוסף - משרד העבודה והרווחה

צי אנגל - סגן המשנה למנכ"ל, משרד התעשיה והמסחר

מי הכהן - היועץ המשפטי, משרד התעשיה והמסחר

חי מרגליות - משרד התעשיה והמסחר

שי טלמון - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

א' בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג' חביליו - שירות התעסוקה

אי ריפטין

ג' בן-ישראל - יושב-ראש לשכת הקשר של ההסתדרות

חי ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי,

התאחדות התעשיינים

אי ישעיהו - מנהל המחלקה לסטודנטים,

הסתדרות עובדי המדינה

ת' קרץ - מזכירת המועצה להשכלה גבוהה

מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

א) ניהול כספי ההסתדרות

ב) אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993

א) ניהול כספי ההסתדרות; ב) אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו אמורים לאשר היום מסקנות בנושאים: 1)

ניהול כספי ההסתדרות; 2} אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים. לחבר-הכנסת שפי יש

הצעה לסדר.

אני מציע שלא נדון היום על המסקנות בנושא כספי ההסתדרות, כי צריך לברר את

הדברים. אני רואה בהצעת המסקנות נתונים שאני נדהם לקרוא אותם. אני מבקש ללמוד את

הדברים.

המסקנות הונחו על שולחן הוועדה.

לי לבנת;

זו טיוטה.

זו טיוטה שהוועדה צריכה לאשר אותה.

אני מציע לאשר אותה.

הטיוטה הונחה על השולחן. אני מציע שנאשר את המסקנות עם הסתייגויות שיש לחברי

הוועדה.

על שולחן הוועדה הונחו טיוטות של מסקנות בשני נושאים שונים, שאחד מהם הוא

בנושא ניהול כספי ההסתדרות. בהתייחס לדברים שאמר חבר-הכנסת שפי, אני חושב שכדאי

שנדחה את אישור המסקנות כדי שנוכל ללמוד אותן.

אני מבקש להבהיר שהמסקנות הן לפי מה שנאמר וסוכם בוועדה. יש חברים שמבקשים

להתייחס למה שמוצע.

אני מבקש לדחות את אישור המסקנות בנושא של אשפוז ילדים בבתי-הולים

פסיכיאטריים.

לעומת זאת, אני מבקש שנאשר את המסקנות בנושא ניהול כספי ההסתדרות.

נוכח מצוקת התעסוקה הקשה בבית-שאן אני קורא לוועדת לרדת לשם.



ל' לבנת;

אני רוצה להציע שנאשר את המסקנות שהונחו על השולחן. במקום להציע הצעות לסדר,

נצביע.

ב' טמקין;

קיימנו כמה דיונים בנושא של אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים. המסקנות

שלפנינו הן סיכומים של הדיונים שהיו. חלק מהדברים מיושמים בשטח. צריך לאשר.

נ י בלומנטל;

צריך להצביע על המסקנות בנושא ניהול כספי ההסתדרות.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש להבהיר, כדי שלא תהיינה אי-הבנות. המסקנות המוצעות הן סיכומים של

דיונים שלנו. הן לא באות להוסיף או לגרוע מרוח הדיונים. במסקנות יש סיכום של רוח

הדיון. אין כאן המצאה של דברים. לראשונה הונחו המסקנות ללא נתונים מספריים.

חבר-הכנסת שמאי , שהעלה את הנושא, ביקש שבמסקנות יהיו נתונים מספריים שצוטטו בעת

הדיון. זו זכותו. חבר-הכנסת שפי מערער על הנתונים. לא נותר לנו אלא לבדוק

בפרוטוקול.

אני מודיע, ביום רביעי בבוקר נצביע על המסקנות. חבר-הכנסת שפי, אתה רוצה

לבדוק את המספרים - יש לך זמן עד יום רביעי.

לי לבנת;

יש לי הרגשה לא נוחה, שההסתדרות הפעילה לחצים מאד כבדים על חברי הכנסת שלא

תהיה עכשיו הצבעה. אני מתייחסת לזה בחומרה. ראיתי את גדעון בן-ישראל מסתובב כאן

בין חברי הכנסת ומשוחח איתם, בניגוד לכל גוף אחר.

אני מבקשת שנצביע עכשיו אם להצביע עכשיו על המסקנות או לדחות את ההצבעה ליום

רביעי.

אני חוזר ואומר, לפי בקשתו של חבר-הכנסת שמאי, ביקשתי לצטט את הנתונים

המספריים ולהכניס אותם למסקנות בנושא ניהול כספי ההסתדרות. אינני רוצה שלמישהו

תהיה טענה שהמספרים אינם נכונים. חבר-הכנסת שפי אומר שהוא רוצה לבדוק בפרוטוקול.

אם ימצא שאלה הם הנתונים - הוא יצביע בעד.

אני מבקש שנדחה את ההצבעה ליום רביעי בבוקר. אחר-כך לא תהיינה עוד דחיות.

עי מאור;

אני רוצה לגבות את החלטת היושב-ראש. לא צריך לנצל את העובדה שיש כאן עכשיו

עיתונאים ומצלמות כדי לתקוף עכשיו מישהו. אני חוזרת ואומרת, שאני מגבה את החלטת

היושב-ראש.



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993

היו"ד ע' פרץ;

אני פותח את הדיון על סיכום דיוני הוועדה בנושא הצעת חוק קליטת חיילים

משוחררים, התשנ"ג-1993. של חבר-הכנסת רענן כהן,

אנחנו מקווים לסיים היום את הכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

כאשר הוועדה הטילה עלי, לפי הצעה של חבר-הכנסת מנע, לבוא בדברים עם הגורמים

השונים - האוצר, הבטחון, ראש-הממשלה והמציע - פניתי גם לשר האוצר וגם להבר-הכנסת

רענן כהן וביקשתי שייקבע בחוק עיקרון, שיהיה גם תשלום אוניברסלי לחייל לפי מספר

חודשי השירות שלו, וגם תשלום סלקטיבי, לפי מצבו של החייל. ?זאת אומרת, שיהיו

תשלומים לפי שני מסלולים. אני מקווה שלפי העיקרון הזה אנחנו יוצאים לדרך.

פרט לעיקרון הזה שנקבע - זה צעד גדול קדמה - זה חוק מסובך ומורכב. יש ויכוח

מי יהיה המבצע, הביטוח הלאומי או משרד הבטחון או גורם אחר שנטיל עליו את הביצוע.

לא פשוט להפוך את משרד הבטחון לגורם שמשלם גימלאות.

הוועדה תדון על סעיפי החוק, סעיף איורי סעיף, ואני מקווה שנצליח להעביר את

החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק, כפי שהיא מופיעה בחוברת הכחולה. מאז

ועד היום היו מספר גירסאות להצעת החוק, בראש וראשונה לפי הערות שקיבלנו מהווועדה

עצמה. אנחנו הכנסנו מספר תיקונים להצעה שבחוברת הכחולה והיה נוסח שהיה מוסכם

פחות או יותר להצבעה אלא לפני יום או יומיים הגיעו להסכמות, המציע ויושב-ראש

הוועדה עם משרד ועדת השרים וועדת השרים, לגבי שינויים נוספים מסויימים שהם

עקרוניים מאד להצעת החוק.

ישבתי הבוקר עם משרד האוצר ועם המציע. לא הספקנו לגבש את הדברים, לא בגלל

חילוקי דעות אלא בגלל סיבות טכניות לנסח את זה. לכן לא נוכל להצביע היום סופית על

כל סעיף.

אני מבקש רשות מהוועדה שנדון על העיקרון שבכל סעיף, נצביע על העקרונות

ואחר-כך אני, עם היועצת המשפטית של משרד האוצר, נגבש נוסה סופי לפי העקרונות.

חברי הכנסת שירצו - יוכלו להסתייג. נראה את ההצעה ליושב-ראש, ואם יסכים - כך זה

יועלה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

היו"ר ע' פרץ;

עלולה להיות מהלוקת על הניסוח.

אין.

אני מציע, כדי שנתקדם, שנעשה נוהל בשביל עם ישראל ואחר-כך נראה איך עושים

חוק. לנוהל בשביל עם ישראל אנחנו מקציבים חצי שנה. חבר-הכנסת רענן כהן ידבר חמש

דקות ואחר-כך כל חבר כנסת - שלוש דקות. אחר-כך נצביע על שם החוק, כדי שעם ישראל

יראה שהצבענו, ואז נשחרר את חברינו מהטלוויזיה ונתחיל לעבוד.



לי לבנת;

מכיוון שיש דברים שסיכמו ביומיים האחרונים, שאנחנו לא בקיאים בהם, אני מבקשת

לא להגביל את חבר-הכנסת רענו כהו, כדי שיוכל לעדכו אותנו במה שונה.

היו"ר עי פרץ;

כבר אמרתי שהשינוי המהותי הוא שבמסגרת התקציבית יש שני מסלולי תשלומים, מסלול

אוניברסלי ומסלול סלקטיבי, לפי מצב אישי של החייל ויעדים. אנחנו צריכים לקבוע מי

יקבע את הקריטריונים למי נותנים.

המסגרת שנקבעה למענק היא 600 מיליון ש"ח מהשנה השלישית. ההישג הראשון הוא

שחיילים ששרתו ב-1993 יוכלו לפנות גם כו לקרן לעזרה הדדית - תהיה קרו בסכום של

100 מיליוו שקל - ולקבל סיוע בדיור, השלמת השכלה, הכשרה מקצועית וכו'.

ר' זאבי;

השיטה שאתה מציע לדון בה לא נראית לי. היא יוצרת תקדים. אנחנו הופכים להיות

שחקנים במקום מחוקקים. אנחנו צריכים לקחת סעיף סעיף ולדוו בו. רוצים תקשורת -

בסוף. לא יכול להיות שתיצור תקדים. לא יכול להיות שאנחנו כמחוקקים נתחיל להיות

שחקנים, נדבר אל הטלוויזיה ואולי אחר-כך נתחרט על מה שאמרנו.

יש לנו טכניקה של 45 שנות חקיקה, שקיבלנו מהאבות המייסדים והיא טובה. יש שיטה

איך מחוקקים חוקים, אתה יוצר פה תקדים. בוא נחוקק כפי שחוקקנו כל הימים.

אני לא חבר קבוע בוועדה. אני מחליף. אני רוצה את החוק הזה. תמכתי

בחבר-הכנסת רען כהו לאורך כל הדרך. אני לוחץ את ידיו. אני לא רוצה שנהיה שחקנים.

אני רוצה חוק חיילים משוחררים טוב. תפסיקו עם ההצגה. לא איכפת לי שכל ההצגה תהיה

שלך, אתה וחבר-הכנסת רענן כהו.

היו "ר ע י פרץ;

אחד הדברים שמאפיינים את הוועדה, שיש פה השתתפות של חברי הכנסת. חבר הכנסת

רוצה שמה שהוא עושה גם ייראה.

אני. מציע שנתייחס עקרונית להסכמות שהושגו, לפי מה שיציג חבר-הכנסת רענו כהו,

ואחר-כך נצביע. הסעיף הראשון שנצביע עליו יהיה שם החוק.

רענו כהן;

בוקר טוב. בראשית הדברים אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על המאמץ שעשינו

בימים האחרונים. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת מכל סיעות הבית, שללא עזרתם ספק

אם הייתי יכול לשבת כאו היום. אני אביע תודתי זאת גם מעל במת הכנסת. אני חייב

תודה לכל חברי הכנסת על האמון שנתנו בי במשך כל השנים.

אני חושב שהחוק שלפנינו מאחד סביבו את כל חלקי הבית מכל הסיעות. אני מקווה

שהיום נוכל לצאת מכאו עם חוק שבשבוע הבא נוכל להעלות אותו במליאה.

ישבנו הבוקר כמה שעות עם כל היועצים המשפטיים כדי להכניס תיקונים בחוק. החוק

במסגרתו הקיימת לא משתנה, הוא נשאר עם אותם עקרונות, על אותם בסיסים ועקרונות.

הדבר היחידי שמשתנה זה גודל הכספים שיעמדו לרשות העניו.



מוצע שתהיה קרן לסיוע, קרן לעזרה הדדית בסכום מצטבר של 100 מיליון שקל לשנה.

כל הייל, כולל מי שהשתהרר בשנת 1993. יוכל לפנות אל הקרן הזאת ולבקש סיוע על- פי

קריטריונים שייקבעו - הכשרה מקצועית, השלמת לימודים, פתיחת עסק קטן וכו'.

יש נושא של תשלום בתקופת המעבר. יש חיילים שנמצאים בשירות והחוק המוצע לא הל

עליהם. הצענו שגם הם ייהנו מהחוק. הצענו תקופת מעבר לפיה מי ששירת שירות מלא יקבל

מענק בסכום של 5,000 שקל, צמוד ליום השחרור. את הפירוט תוכלו לראות בנייר שחולק

להברי הכנסת.

נ' בלומנטל;

5,000 שקלים זה אוניברסלי.

רענן כהן;

כל החוק הוא אוניברסלי. יכול לבוא חייל משוחרר ממשפחה עשירה, הוא לא מסתדר עם

הוריו, אם הקרן תמצא לנכון לעזור לו - תעזור לו. הכל מוסדר בחוק.

העלות לתקופת המעבר היא כ-200 מיליון שקל בשנה הראשונה, 190 מיליון שקל.

החוק יתחיל לפעול ב-1 בינואר 1994 . כל חודש יופקדו לזכותו של כל חייל 400

תשלומי מעבר - 197 מיליון שקל; תשלומים קבועים - 127

מיליון שקל; סך הכל, עם הקרן לעזרה הדדית - 424 מיליון שקל. תוספת לתקציב המדינה

-_186 מיליון שקל. בשנה השניה: תשלומי מעבר - 167 מיליון; תשלומים קבועים - 346

מיליון; סך הכל, עם הקרן לעזרה הדדית - 613 מיליון. תוספת לתקציב המדינה - 375

מיליון. בשנה השלישית, שהיא האחרונה לתשלומי המעבר: תשלומי מעבר - 77 מיליון;

תשלומים קבועים - 482 מיליון. בסך הכל - 659 מיליון שקלים. תוספת לתקציב המדינה

- 421 מיליון. מהשנה הרביעית ואילך לא יהיו תשלומי מעבר. תשלומים קבועים - 507

מיליון, ובסך הכל, עם הקרן לעזרה הדדית - 607 מיליון. תוספת לתקציב המדינה - 369

מיליון.

בשנה השלישית אנחנו מסיימים את תקופת המעבר לכן הסכום קטן, פחות מ-80 מיליון

שקל, וההל נ/השנה הרביעית אין תשלומי מעבר.

כל הסכומים צמודים על פי אותו תאריך - 1 בינואר 1994. בנייר שחולק לחברי

הכנסת יש פירוט המתייחס למענקי שחרור.

חודשי השירות, כולל שס"ן?

אדם לא יכול לקבל תשלום מכמה מקורות. איחדנו את כל המערכת ואנחנו מדברים על

מקורות מימון לחוק. הפירוט מצויין בנייר שהונח על השולחן: מס הכנסה, באמצעות

נקודות זיכוי - 35 מיליון שקל; עבודה מועדפת - 18 מיליון; שס"ן -65 מיליון. אם

מקצצים ומקצרים את השירות הסדיר כמעט לא יהיה שס"ן, לא יהיה שירות סדיר נוסף.

הכשרה מקצועית - 10 מיליון; אבטלה - 90 מיליון; מכינות - 20 מיליון. בסך-הכל 238

מיליון שקל.

לא ברור. היום, חייל משוחרר שנרשם בלשכת התעסוקה זכאי לדמי אבטלה. האם לפי

המוצע תבוטל הזכאות הזאת שלו? הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה? צריך לבטל את ההוק של

דמי אבטלה?



היו"ר ע' פרץ;

החוק מבטל דמי אבטלה לחיילים. נקודה.

ל' לבנת;

במקום דמי אבטלה יצטרכו לפנות לקרן.

היו"ר ע' פרץ;

יצטרכו לעבוד.

לפי החוק היום חייל משוחרר זכאי לדמי אבטלה במשך ששת החודשים הראשונים אחרי

השחרור.

תי גוז'נסקי;

על זה מדובר.

לי לבנת!

את זה לא יקבלו אלא רק סלקטיבית.

היו"ר ע' פרץ;

נכון.

רענן כהן;

בתנאים שעמדו לרשותנו ובתנאי המאבק שניהלנו אותו במשך שנים לא מעטות,

אני חושב שהצלחנו להגיע להישגים גדולים. אני חושב שמה שמוצע בהצעת החוק זו הצעה

טובה, יש בה מפנה, בשורה לדור הצעיר. כולנו צריכים להתאחד סביב ההצעה הזאת.

בתנאים הקיימים לא היה ניתן ליותר ממה שהגענו אליו. היה מאבק אדיר כדי להגיע למה

שהגענו. צריך לכבד את זה ולהביא את ההצעה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

היו"ר ע' פרץ;

מול הסכומים שיקבלו החיילים צריכים להיות מקורות מימון לחוק. אחד התנאים הוא

ביטול דמי אבטלה, לא בשנה הקרובה אלא מיום שהחוק יכנס לתוקפו.

לי לבנת;

אני רוצה להבין במדוייק את הנושא של הקרן לעזרה הדדית, שלפי מיטב ידיעתי

לא מופיעה בחוק. הקרן הזאת היא ייצור חדש שלא מופיע בחוק. אני רוצה לדעת מה

הקריטריונים. אני רוצה להבין למה נועדה הקרן הזאת, מה בא על-חשבון מה.

נ' בלומנטל;

לפי מה שיש לפנינו, 90 מיליון שקל ייחסכו כתוצאה מביטול דמי אבטלה.



לי לבנת;

האם זה יהיה כבר בשנה זאת?

היו"ר עי פרץ;

רק מהשנה השלישית.

מי בוטון;

האוצר אומר שלא.

מה ההסכמה עם האוצר?

ני בלומנטל;

חייל שמשתחרר היום זכאי לדמי אבטלה במשך שישה חודשים. מה תהיה האלטרנטיבה

שתעמוד לפניו בעקבות החוק המוצע? הוא לא יקבל דמי אבטלה. מה הוא יקבל במקום.

אי אסעד;

אני חושב שההצעה על מקורות המימון גורמת לכך שאתם מכניסים את החיילים

המשוחררים למלכוד. החייל המשוחרר, אם הוא עובד, נהנה בשנה הראשונה מהנחה במס

הכנסה. לפי מה שכתוב - הוא לא יהנה מהנחה במס הכנסה.

מ' בוטון;

נכון.

אי אסעד;

זה לא תקין.

היום חייל משוחרר יכול לקבל הכשרה מקצועית לפני שחרורו. גם זה מבוטל.

היו"ר ע' פרץ; .

נכון.

אי אסעד;

זה חמור מאד.

יש מכינות, גם זה מבוטל. זה דומה לפתגם בערבית שאומר, מאותו זנב אתה עושה

חבל. זו לא מטרת החוק.

אי סלמוביץ;

אני מבקשת לדעת מהי השורה התחתונה, מה הרווח הסופי, נטו, שישאר לחייל המשוחרר

אחרי כל הביטולים, זה מול זה.



י' לס;

יש נתונים על האבטלה, אני שואל, כמה מהמובטלים הם חיילים שהשתחררו מצה"ל ולא

הצליחו למצוא עבודה? נניח שיש היום 140 אלף מובטלים. חיילים משוחררים שלא

מוצאים מקום עבודה, לפי החוק היום, מקבלים דמי אבטלה. לפי מה שמוצע עכשיו הם לא

יקבלו דמי אבטלה. אני חושש שיהיה עיוות קשה של הסטאטיסטיקה, יתקבל הרושם כאילו יש

ירידה במספר המובטלים. זו למעשה ירידה מלאכותית, כי אנשים לא יפנו לבקש דמי

אבטלה. יהיו עשרות אלפי מובטלים שלא יבקשו דמי אבטלה.

אני רוצה לדעת כמה מכלל המובטלים הם חיילים משוחררים בחצי שנה או בשנה

ראשונה לשחרורם.

י' שפי;

ברור שהמוצע בהצעת החוק יעלה לאוצר כסף כבר מהשנה הראשונה. זה ברור. אני

שואל, האם יהיו חיילים שייפגעו בשנה הראשונה?

נ' בלונמנטל;

אני חוששת שתהיה פגיעה במעמדו של החייל המשוחרר, יבוטלו דברים שניתנים לו

היום. לא רק שהוא יקבל פחות אלא הוא יצטרך לבקש שיתנו לו. הוא יצטרך לפנות לקרן

ולבקש. במקום שהיו דברים ברורים לזכותו הוא יצטרך לבקש. הסטאטוס שלו משתנה ובזה

יש פגיעה במעמדו.

ל- לבנת;

שס"ן, אני רוצה לדעת מה באמת עומד לקרות. אם החיילים לא יקבלו שס"ן, זה עלול

לפגוע בעיקר בחיילות שרוצות ללכת לקצונה ולכן הן חייבות לחתום על שס"ן. ויש גם

קורסים שחיילות שמשתתפות בהם חייבות ללכת לשס"ן. ביטול התשלום עבור שס"ן יפגע

בעיקר בחיילות. אני רוצה לדעת מה יהיה. יש כאן שינוי מוחלט של המדיניות.

ני בלומנטל;

החיילות יוצאות מופלות כי הן משרתות תקופה קצרה יותר ומקבלות מענק שחרור קטן

יותר. האם בזמן הדיון על החוק המוצע עלה על הפרק נושא החיילות וקיפוחן?

הן לא מקופחות, כי הכל ניתן לפי אורך השירות.

אי סלמוביץ;

כוונת החוק היתה להוסיף ולא להשתמש במה שקיים. עכשיו לוקחים הטבות ומשתמשים

בהן לשינוי. לא זו היתה הכוונה.

חי דיין;

יש בהצעת החוק כמה דברים שמעוררים מחלוקת. אני לא רוצה שהחוק יעבור ואחר-כך

יוגשו השגות. המדינה נותנת תקציב על-חשבון דברים קיימים. זה מה שמשתמע מהחומר

שלפ נינו.

חייל שמתגייס לצבא, משרת תקופה מסויימת ומשתחרר מסיבות בריאות - לא נכות -

לפי מה שמונח לפנינו עכשיו לא יקבל לא קיצבה ולא דמי אבטלה. זה גרוע. חייל כזה

תרם אבל הוא לא יקבל שום הטבה. הוא התגייס, חלה, אין לו נכות - הוא לא יהיה זכאי

לשום הטבה.



אי אסעד;

מה יהיה דינו של חייל שהשתחרר בגלל אי-התאמה?

מ' בוטון;

יקבל.

היו"ר ע' פרץ;

לפי מספר ההודשים ששירת.

ר' בר;

מערכת הבטחון לא תוכל להביע דעתה?

לא חיום. חיא תקבל רשות דיבור כשנגיע לסעיפים השונים. אנחנו עדיין לא דנים

על הסעיפים. מי שקובע את המדיניות הם השרים שאתם מייצגים או חברי הכנסת.

מתפקידכם לסייע לנו ליישם את המדיניות שעליה סוכם. על המדיניות יש חילוקי דעות.

ת' גוז'נסקי;

" אני נאלצת לעזוב את הישיבה כדי להשתתף בכנס.

אני רוצה להיות בטוחה שהצעת החוק תובא לוועדה בנוסח הסופי שלח, כדי שנוכל

להתייחס לנוסח ולהגיש הסתייגויות. כל דרך אהרת נראית לי לקויה.

אני היגשתי הסתייגויות להצעה הקודמת. היום זה לא רלוונטי. אני מבקשת להקפיד

על זה.

יש בעיה של עבודה והקשרה עם עקון השוויון ואי-אפליית ערביי ישראל - סעיף 21.

יש הנושא של בני קיבוץ, שיש עליו הסכמה. אני שואלת את היושב-ראש, האם אלה נכנסים

לנוסח חחדש?

כן.

לאור ההערות שנשמעו היום, אחרי הדיון היום צריך להיות נוסח. צריך להביא אותו

לוועדה שתדון בו.

אני רוצה להעמיד להצבעה את שם החוק, שעליו אין חילוקי דעות. נצביע על שם

החוק. על שם החוק כולם מסכימים.

יש חוק בשם כזה, חוק חיילים משוחררים.



י' כץ;

שם החוק שלפנינו הוא חוק קליטת חיילים משוחררים.

היו"ר ע' פרץ;

אני מעמיד להצבעה את שם החוק, חוק קליטת חיילים משוחררים.

הצבעה

שם החוק, חוק קליטת חיילים משוחררים, נתקבל

היו"ר ע' פרץ;

אני מודה לכם.

ר' זאבי;

מה שנשאר מהחוק הזה זה רק השם.

החוק הזה הוא אחד הדברים היפים שהכנסת יכולה לעשות. זה חוק נכון, חוק צודק,

מה שמגיע לבנים שלנו אחרי שירות קשה, לפעמים מסוכן. אבל הצרה היא שהחוק נשחק אל

מול משרדי הממשלה - משרד האוצר ואולי גם משרר ראש הממשלה.

חשבתי שטוב שמוביל את החוק איש ממפלגת השלטון. טעיתי, כי אותו אפשר לכופף.

החוק לא מותיר בידי החיילים מה שהתכוונו מציעי החוק. מרטו ממנו נוצות ונשאר רק

השם.

אני מציע להחזיר את החוק המוצע למשרדי הממשלה. החוק הזה לא נותן דברים

מהותיים לחייל. מקורות המימון הם זכויות שהיו לחיילים. לוקחים מכיס אחד ומעבירים

לכיס שני. מטרת החוק היתה יפה. הבית התאחד סביב החוק אבל נשאר רק שמו של החוק.

היו"ר ע' פרץ;

לחוק הזה אין קשר לתקציב המדינה. הוועדה הזאת סוברנית להחליט מה שהיא רוצה.

זו הצעת חוק פרטית.

ר' זאבי;

יש קשר כי בעוד שבועיים צריך להצביע בעד התקציב. חבר-הכנסת רענן כהן אמר שלא

יצביע בעד התקציב אם לא יאושר החוק הזה.

אני מתנגד התנגדות נמרצת לדבריו של חבר-הכנסת זאבי, כאילו חבר-הכנסת רענן כהן

התכופף. זה לא נכון. הוא לא נכנע.

ר' זאבי;

עובדה.



לי לבנת;

אני רוצה לשבח את חבר-הכנסת רענן כהן. כמי שמנהל מאבק צודק, מאבק נחוש במשך

כל כך הרבה שנים, שיש לו תמיכה רחבה כמעט מכל הכנסת על סיעותיה השונות, מגיע לו

יישר כוח גדול.

עם כל ההסתייגות, אם הוועדה תמשיך לעמוד מאחורי חבר-הכנסת רענן כהן, נוכל

להשיג הישגים נוספים. איו בינינו ניגוד אינטרסים אלא להיפך.

אני רוצה להפריד בין החוק המונח לפנינו לבין הנייר הלבן שהונח על השולחן,

שהוא חלק מהסיכומים עם האוצר, זו אופרה אחרת. אני מציעה שנמשיך לדון בחוק כפי

שמוצע בחוברת הכחולה, כדי להביא אותו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ולהתעלם

מהסעיפים של מקורות המימון של החוק.

י' לס;

הממשלה תמשוך את החוק.

לי לבנת;

היא לא יכולה. זו הצעת חוק פרטית.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש להפנות את תשומת הלב לכך שגם בחוברת הכחולה, בדברי ההסבר כתוב:

המקורות למימון החוק, לפי מציע החוק; א) צמצום דמי האבטלה לחיילים משוחררים.

לי לבנת;

אולי אסתייג מזה.

אני חוזרת ומציעה שנדון על מה שיש בחוברת הכחולה. אני מציעה להפריד בין זה

לבין הסיכומים שהושגו בין חבר-הכנסת רענן כהן לבין האוצר.

אני רוצה להבהיר; החוק כפי שהוצע הוא חוק חיילים משוחררים, שכולנו מברכים

עליו. מה שמביאים לפנינו עכשיו זה שינוי מדיניות. צריך להיות דיון לא רק החוק

אלא על שינוי המדיניות של המחוקק כלפי הטבות לחיילים משוחררים. זו אופרה שונה.

אם רוצים לבטל הכשרה מקצועית, דמי אבטלה, שס"ן, מכינות וכוי, זו אופרה אחרת.

לדעתי, לא זו היתה הכוונה.

אני מציעה שנקיים עכשיו דיון בהוק המוצע, בחוברת הכחולה, בהתעלם

מהדברים ומהסיכומים שהושגו לטוב או לרע.

אם הוועדה תחשוב שהסיכומים לא טובים ולא צריך לבטל דברים כאלה או אחרים, נאמר

את דעתנו בצורה ברורה. זה לא צריך לעכב אותנו שלא נתקדם בחקיקת סעיף אחרי סעיף.

י י לס;

אם חברת-הכנסת לבנת תעיין בעמוד 264 בחוברת הכחולה, בפינה השמאלית התחתונה של

דברי ההסבר, היא תראה שרוח המחוקק היתה שדברים טובים שיש בחוק ימומנו בחלקם

באמצעות דברים אחרים שיש היום. רוח הדברים, שחלק מההטבות יבואו כדי לממן את

התכנית הכוללת למען חיילים משוחררים. לכן אין כאן שינוי במדיניות.



לי לבנת;

תסתכל על סכומים.

י' לס;

אנחנו מדברים על עקרון. לא על מחיר,

את אומרת שהיה היפוך מוחלט של כוונת המחוקק. אני טוען שאין היפוך מוחלק אלא

שינוי בסעיפים. אם נסתכל בדף הלבן, יש תוספת לתקציב המדינה. אנשי האוצר חישבו

בדיוק כמה תהיה העלות נטו של החוק. האוצר אומר שהחל מהשנה הרביעית יש תוספת של

369 מיליון שקל, במחירי 1993. מעבר לכל ההטבות. זו עלות נטו לתקציב המדינה.

ני בלומנטל;

אנחנו תמכנו בחבר-הכנסת רענן כהן לאורך דרך ארוכה כאשר נציגי הממשלה התנגדו

לחוק. חברי הממשלה הבינו שאם לא ילכו לקראת החוק הוא עלול לעבור בכנסת ללא תמיכת

הממשלה. הממשלה התקפלה והלכה ברוח החוק. אני חוששת שאנחנו מוצאים את עצמנו

עכשיו, דווקא בימים האחרונים, שנשארה המסגרת של החוק אבל בחדרי חדרים שונה תוכנו

של החוק. יש לפנינו הצעה שהפער בינה לבין מה שרצינו גדול מדי.

נשאלת השאלה, האס אנחנו יכולים להמשיך ולתת את ידנו לסיכומים שנעשים בחדרי

חדרים, שמוציאים מן הכוונה הראשונה שהיתה ומרוח התוק.

אני רוצה לראות את החוק כפי שיהיה במהותו החדשה כדי שלא יגידו, אתם אמנם

הצבעתם על הסעיף אבל הוא שונה.

אני רוצה לקבל קודם את הנתונים כפי שהממשלה הסכימה עליהם, לראות למה היא

הסכימה ולראות איפה אנחנו מרומים.

אני רוצה לברך את חבר-הכנסת רענן כהן על הנחישות שלו ועל המאבק שלו. הוא נאבק

קשה מאוד באותם גורמים בממשלת ישראל שאחראים על הנושא, ובסופו של דבר הצליח לשכנע

שצריך חוק.

נכון שהחוק הוא לא כפי שחבר-הכנסת רענן כהן הציע אבל זה עדיין חוק שיתן הטבה

לאלפי החיילים שמתשחררים.

יש דברים שמפריעים לי, למשל, נער שעדיין לא מתגייס, שלהורים שלו יש אפשרות

לשלוח אותו לטיול לחוץ-לארץ, מבקש דחיית גיוס לחודש, הוא יתגייס בתחילת ינואר

1994 ויקבל 15 אלף שקל ואילו מי שהתגייס חודש קודם - הוא יקבל רק שליש. אני חושב

שצריך לקבוע שלא יחיה פער גדול בגלל יום או חודש. .

די שילנסקי;

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שנאמר, חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד-1984 -

בטל. זה החוק שאני יזמתי ולחתמי הרבה מאוד לחקיקתו. באופן טבעי, מי שמציע חוק -

זה הביבי שלו. אני יודע כמה לחמתי ופעלתי עד שנחקק החוק, חוק חיילים משוחררים.

יחד עם זה, אני רוצה לומר לחבריי מהאופוזיציה, החוק העכשווי הרבה יותר גדול

מהחוק הקודם. צריך לזכור תמיד שיש מצוי ויש רצוי.



צ' הנגבי;

ההבדל בין רצוי לבין מצוי, בגימטריה, זה כסף,

אם אנחנו רוצים לשפר את החוק המוצע, צריך לגשת לעבודה כי הזמן קצר.

בחוק חיילים משוחררים, שאמור להיות מבוטל, יש כמה דברים שלא עולים כסף כגון:

קבלה למוסד להשכלה גבוהה, הכשרה מקצועית, עבודה מועדפת. יש דברים שלא עולים כסף.

אני יכול להעיד שחבר-הכנסת רענן כהן לחם בצפרניים להשגת החוק שלפנינו. אנחנו

צריכים לקבל את המצב כמו שהוא. כפי שאמרתי, יש רצוי ויש מצוי. אנחנו צריכים להביא

בחשבון שאם נבוא בהצעות לתיקונים גדולים - החוק לא יעבור. צריך לשלב כאן את

הדברים שבחוק הישן, חוק חיילים משוחררים התשמ"ד-1984, שלא עולים כסף וחשיבותם

גדולה.

אי סלמוביץ;

גם אני רוצה לברך את חבר-הכנסת רענן כהן, שליויתי אותו כברת דרך למען החוק

הזה. אני יודעת מה היו הכוונות. הסיסמה היתה "להשתחרר ולהישאר בארץ". כשאני לוקחת

את הסיסמה הזאת מול מה שאנחנו שומעים עכשיו, הצעת הפשרה נראית לי לעג לרש,

מגוחכת, היא לא תשיג את המטרה.

אני מציעה לחבר-הכנסת רענן כהן להמשיך בקו שהתחלנו בו, כי יש מקורות מימון

שחבר-הכנסת רענן כהן הציע. במקום לקחת חלק מהמקורות שאיזה מציע בחרו לאחד את כל

הדברים הקודמים.

יש 101 חתימות על הצעת החוק. אני חושבת שתוכל לשכנע את שר האוצר, את נציגי

האוצר, להשתמש במקורות מימון אחרים . יש לך גב ותומכים. תמשיך במאבק ותימצא דרך

להיטיב עם החיילים.

אי אסעד;

בהצעה ביחס למקורות המימון אין התייחסות להצעות שהוצעו. אני הצעתי לקחת את

הכסף של מילואים חד-יומיים. זה פותר בעיה רצינית של החוק הזה.

החוק הזה פוגע בעקרון האוניברסליות. החייל המשוחרר היה זכאי להטבות במס

הכנסה, להכשרה מקצועית ולעוד הטבות. כל זה יבוטל. במקום זה תהיה קרן. יש קרנות

שמי שיודע עליהן הם רק מקורבים. בירושלים יש קרן גרוס ללימודים באוניברסיטה. רק

מעטים ידעו עליה, קרובים לצלחת. רק הם נהנו. קרן, לא כולם יודעים עליה. לכן אני

אומר שמבטלים את עקרון האוניברסליות לגבי החייל המשוחרר.

אסור לנגוע בהטבות שקיבל חייל משויורר. אסור לפגוע בהן. יש פה העברה מכיס

לכיס.

חי דיין;

אני מצטרף לברכות לחבר-הכנסת רענן כהן. אני רוצה לומר, שאם בתחילת הקדנציה

הנוכחית, היה חוק שחשבנו שהוא יהיה החוק של הכנסת הזאת, זה הוק בנוגע לחיילים

משוחררים, שאני הצטרפתי אליו. עכשיו הבטן שלי מקרקרת. כשאני קורא את הדברים

ושומע מה נאמר - זה עושה לי הרגשה לא טוב. האוצר לוחץ בנוגע למקורות מימון. צריך

למצוא מקורות מימון, אבל זה לא אומר לבטל הטבות ולתת אחרות. זה עלול לפגוע

בחיילים.



אני הייתי מציע לעבור סעיף אחרי סעיף, ואם ניתן לגבות אותו ולחזק אותו, אפילו

ששנת התקציב החדשה עומדת בפתח - חשוב לעשות זאת. כדאי להגיע לדברים ברורים כדי

שחיילים לא ייפגעו.

עי מאור;

אני מצטרפת לברכות לחבר-הכנסת רענן כהן.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שגם למציע וגם לנו היה ברור שלא נוכל ליישם את

החוק המוצע, בגלל עלותו הגבוהה. לכו אין פה כניעה אלא פשרה. הייתי רוצח שיונחו

לפנינו הצעות הפשרה שהוסכם עליהן, לפני שנדון עליהן.

אי פורז;

אדוני היושב-ראש, באתי לכאן רק כדי להפנות את תשומת הלב לעיוות גדול בתקופת

הביניים. לדעתי, אי-אפשר ששני חיילים - הוותיק והחדש יותר - יקבלו תשלומים שונים

עבור אותה תקופה. לא ייתכן שהוותיק יותר יקבל פחות. זה לא סביר. צריך לבדוק את

הנושא הזה של תקופת הביניים.

ועוד. יש גם שירות קדם-צבאי - קד"צ. זכויותיו של אותו חייל צריכות להיות

כזכויותיו של חייל.

היו "ר ע' פרץ;

כשנגיע לסעיפים מיהו חייל משוחרר, נדון על זה.

אי פורז;

שימו לב לקד"צ, שירות קדם צבאי. חלק גדול מעיסוק במקצועות החשובים בצבא

מחייב חתימה לצבא הקבע. חלק מהאנשים האלה משרתים היום בצבא. לדעתי, אלה שמשרתים

היום בצבא הקבע, לא כקריירה צבאית, אני מציע שגם הם יובאו בחשבון, מתן פיצוי

מסויים להם.

היו "ר ע' פרץ;

לחייל כזה מגיע מענק.

רענן כהן;

רבותי, אנחנו מדברים על תוספת של מיליארד ו-400 מיליון שקל לתקציב המדינה.

הישגנו הישג. איש לא התקפל. המאבק חיה קשה מאד. היו ישיבות קשות וארוכות. היו

מספרים שונים. האוצר נכנע מחוסר ברירה. נעשה מאמץ. הגענו לחוק בזכותכם. אם לא

היה לי גירוי שלכם - לא היה לי סיכוי להגיע לרבע ממה שמוצע.

אני מציע שנתחיל להתקדם ולהביא את הדבר הטוב ביותר. חשוב שבשבוע הבא החוק

הזה יונח במליאת הכנסת. אם לא נעשה עכשיו, אני לא יודע מה יקרה ב-.1994 אני אומר

את זה באחריות. אני רוצה שיהיה חוק כדי שהמערכת שתתחיל לפעול. תנו את האמון

והגיבוי. לא ויתרתי על שום דבר ממה שהתחייבנו.

בקרב על סן-סימון בירושלים, בשנת תש"ח, היה מצב נורא - אין פלסמה, אין מים,

חילקו רימונים לפצועים, התכוננו לסגת. היה מצב נורא. אל דדו ניגש בני מרשק ואמר

לו: גם לאויב יש פצועים, אין לו תחמושת. השאלה למי תהיה סבלנות להחזיק מעמד עוד

עשרה רגעים. דדו נהג לספר את הסיפור הזה תמיד. אתה צריך עוד עשרה רגעים במשא

ומתן. הם יישברו. למה שאנחנו נישבר?

היו"ר עי פרץ;

אף אחד לא יישבר. כל הענין של ההפחתות היה ידוע. היה ידוע שמה שמוצע להפחתה

יהיה. החלוקה בסכום האונברסלי השתנתה.

י י לס;

הקרן היא לא אוניברסלית.

היו"ר עי פרץ;

חבר-הכנסת אסעד, אתה חושש מקרן, כאן אתה קובע קריטריונים לקרן. תדאג

שהקריטריונים לא יהיו כמו קרן גרוס, שאני לא מכיר אותה. הקריטריונים לקרן - אנחנו

יכולים לקבוע שזה יובא אלינו.

ל' לבנת;

למה צריך את הקרן?

הי ו "ר ע' פרץ;

יש עמדה של מחצית מחברי הכנסת ושל רוב בממשלה שאומרת, יש הבדל בין חיילים

שמגיעים ממשפחה חזקה לבין חייל חסר אמצעים. אומרים, זה מיועד למטרות מסוי ימות.

הפשרה היתה שלוקחים 100 מיליון וקובעים כללים.

לי לבנת;

דווקא אלה שלא הולכים לאקדמיה הם הכי מסכנים.

הי ו "ר ע' פרץ;

מדובר גם על הכשרה מקצועית או הקמת עסק קטן. הקרן יכולה להחליט לתת לחייל

מענק של 50 אלף שקל להקמת עסק קטן, היא יכולה. לפי דעתי, הקרן הזאת יוצרת תחושה

אמיתית שנוצר כלי שיעמוד למבחן.

לי לבנת;

אני חושבת שהכי חלשים ייפגעו. הם לא יודעים לבקש.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו יכולים להרכיב את מועצת הקרן.

לי לבנת;

דעתי לא תנוח מקרן כלשהי.



ר' זאבי;

חברת-הכנסת לימור לבנת חוששת לא מהמרכיב של הקרן אלא מזה שהחייל צריך לבקש

חלק גדול משכבות המצוקה לא ממשים את הזכויות, כי הם לא מסוגלים, לא יודעים מה

הזכויות, לא יודעים איך לגשת ואיך להגיש בקשה.

ר' זאבי;

בהור מירוהם לא ינצל את הקרן כמו בחור מרמת-אביב.

אנשים לא יודעים איך להגיע לקרן, מזה אני חוששת.

צריכים להיות סעיפים שיתנו זכאות אוטומית, להשלמת בגרות למשל.

היו"ר ע' פרץ ;

הברת-הכנסת לבנת, את יודעת שהרבה סעיפים של הממשלה לא הסכמתי לקבל אותם

בגלל התופעה של אי-ניצול זכויות.

את המכינות לחיילים משוחררים מנצלים בגדול. אין לזה מספיק כסף.

בחורים משדרות או מירוחם לא יידעו לנצל את זה כמו הבחור מהר-הכרמל.

אני מציעה שיהיו דברים שבהם יהיה ניצול אוטומטי.

לפני שאני אתחיל לקרוא את החוק אני מבקש לומר שכל סעיף שהעיקרון שלו יאושר

בהצבעה, לא יהיה מנוס אלא לנסח אותו אחר-כך מחדש מחדש מבחינה משפטית מדוייקת, כי

יש שינויים שתופסים חלק גדול מהסעיפים.

אני מבקש לראות את ההצבעה היום כהצבעה עקרונית ולא הצבעה על נוסח מילולי,

שהמשפטנים יעשו אחר-כך בלבד שלא יסטו מהעקרונות.

בשם החוק אני מציע לבטל את המלה "קליטת".

השם אושר. תגיש הסתייגות.



די שילנסקי ;

למה צריכה להיות המלה "קליטת"?

מי בוטון;

זה הרציו של כל החוק.

היו"ר ע' פרץ;

זה אושר. אפשר להגיש הסתייגות.

אנחנו מתחילים לקרוא את סעיפי החוק.

סעיף 1 - הגדרות - "שירות סדיר"

במקום שירות חובה מדובר בחוק על שירות סדיר בצבא הגנה לישראל. זו המשמעות של

שירות חובה לפי סעיף 34. בסעיף 34 לחוק שירות בטחון מדובר על שירות סדיר של 30

חודשים ולא 36 חודשים. 6 חודשים - חייל משרת לפי צו של שר הבטחון, של פוקד.

במלים אחרות, ההגדרה של שירות סדיר מכסה שירות חובה, שאין לו הגדרה בחוק, של

חייל שעבר למשמר הגבול ומי ששירות שירות לאומי.

אי פורז;

אני מציע להוסיף שירות קדם-צבאי הסמוך לשירות הצבאי.

מי בוטון;

צריך להגדיר את זה. לפי הנוסח שמוצע מדובר על חייל שגוייס לשירות חובה בצה"ל.

אי פורז;

מי שרוצה היום להתקבל למודיעין עובר קורס לערבית לפני שהוא מגוייס לצבא, אבל

המסגרת היא כמו צבא. זה נקרה קד"צ, שירות קדם צבאי.

החייל לא מוכרח ללכת לזה. הוא מעוניין בזו?.

לי לבנת;

גם הצבא מעוניין.

ר' זאבי;

המדי נה מעוניינת בזה.

היו"ר ע' פרץ;

משרד הבטחון רוצה לקדם - שזה יהיה על-חשבונו ולא על-חשבון ויתורים אחרים.

אפשר יהיה חוק לקידום חינוך קדם-צבאי.



א' פורז;

האיש הזה הוא למעשה חייל.

ר' זאבי;

זה לא גדנ"ע או של"ח.

אי פורז;

אני מדבר על קורסים שמארגן הצבא.

די שילנסקי;

שאלת הבהרה. האם זה נכון שלקד"צ הולכים בדרך-כלל מהשכבות היותר מבוססות?

היו"ר ע' פרץ;

זה לא משנה.

לי לבנת;

הרבה מהבנות הולכות לקד"צ, כדי שיוכלו להתקבל לשירותים מגוונים.

אפשר לתקן את החוק בנוגע לקד"צ.

לי לבנת;

נגיש הסתייגות.

יש פה רוב. אני לא יושב פה עכשיו בחסד אלא במקום חבר-הכנסת טמקין.

חבר-הכנסת טמקין היה פה. אתה נכנסת אחרי שהוא יצא. אם כך, כל פעם שהוא יכנס

אני אבקש ממכך לצאת.

יש מסגרת תקציבית לחוק והיא מחושבת. אם חבר-הכנסת פורז רוצה להוסיף אוכלוסיה

נוספת - אני מסכים, רק שיידעו שהסכום שחשבנו שיהיה סכום אוניברסלי יירד קמע.

שנדע.

אני לא מתנגד שיהיה 350 שקל לחודש בתנאי שגם קד"צים יקבלו.

הכוונה של חבר-הכנסת פורז שיהיו חיילים שיקבלו 32 ודחשים ויהיו שיקבלו 40.

אני רוצה שעם קד"צ התקופה לא תהיה מעבר ל-32 חודשים.



ר ' זאבי;

32 חודש, זה רק בנים. צריכה להיות נוסחה לגבי בנות.

היו"ר ע' פרץ;

הצעתו של חבר-הכנסת פורז תעמוד להצבעה.

אני מציע שהצעתו של חבר-הכנסת פורז בנוגע לקד"צים תועמד להצבעה ויובאו לנו

נתונים. כל שקל שהישגנו זה אחרי מאבק. זה חוק שהביטוח הלאומי יפעיל אותו. קד"צ

- זה ענין של משרד הבטחון.

חבר-הכנסת פורז, תציע הצעת חוק.

בעיני קד"צ זה כמו שירות צבאי.

היו"ר עי פרץ;

תציע שינוי.

עי מאור;

- אני תומכת בהצעה של חבר-הכנסת פורז. אני מבינה שגם היושב-ראש מסכים להצעתו

אלא שהוא מבקש מקורות.

ר' זאבי;

יושב-ראש הוועדה רוצה להישאר במסגרת.

יי לס;

יש עתודה אקדמאית - עושים שירות אמיתי, טירונות, קורס מכ"ים.

ר' זאבי;

הם מקבלים פיצוי בדרך אחרת.

ויש כמובן אנשים בפנימיה הצבאית. הם עושים שירות יותר רציני מקד"צ. העניו

הזה עלול לא להיגמר.

אני מציע לרדת מהסיבוך הזה. אין לזה גבול.

אי פורז;

אני מוכן להגביל את זה, קד"צ עד שלושה חודשים, לא יותר.

סא"ל א' ארי;

אם הוועדה מבקשת נתונים - אפשר להביא נתונים. לדעת משרד הבטחון, אפשר להישאר

עם ההגדרה שיש.



ע' מאור;

הקורסים האלה הם קורסים שהצבא זקוק להם.

היו"ר עי פרץ;

קורס קדם-צבאי, זה צ'ופר. כל אחד רוצה להיכנס לחופה הזאת.

אי פורז;

אם חייל לומד נהיגה - הוא יכול להשתמש בזה גם אחר כך. לעומת זאת, מי שלמד

ערבית במשך חצי שנה, במרבית המקרים זה טוב רק לשירות הצבאי.

ע י מאור;

אני מציעה כן להכניס את הנושא של הקד"צים. צריך לחפש לזה מקור.

ר' זאבי;

יש פה מקום למחשבה. נחשוב על זה.

לי לבנת;

אני מציעה שלא נחליט על זה עכשיו. הייתי רוצה לקבל מהצבא נתונים על מרז מדובר;

כמה חודשים, כמה קד"צים, בנים, בנות, כמה חודשים כל קד"צ, ואז נוכל לדעת על איזה

סכומים מדובר.

זה חוק חיילים משוחררים ולא קד"צים.

שירות סדיר, כולל קבע.

מי בוטון;

לא לפי פרק גי. בפרק ג' מדובר על חובה. שרות חובה זה לא ביטוי משפטי.

ר' זאבי;

אפשר לכתוב "שירות סדיר למעט שירות קבע".

מ' בוטון;

אני מוכן לבדוק.

יהיה יותר ברור "שירות סדיר למעט שירות קבע".

אם בגלל קד"צ תהיה פגיעה בחייל גולני ששכב במארבים ואוכל אבנים ובוץ, אם תהיה

פגיעה בסכום שהוא יקבל, אני מעדיף לא לפגוע בו. זכותו של חייל גולנו עומדת בעיני

מעל לקד"צים, שאני בעדם.



אי סלמוביץ;

יש פה בעיה ערכית שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת.

שי עמור;

היות ואני לא רואה שום אפשרות לתוספת תקציב בעד קד"צ - אל נשתעשע באשליות.

רענן כהן;

אני פונה אליכם בבקשה אישית. אנהנו דנים עכשיו על ההגדרות. נדון על כל סעיף.

עמלנו קשה. אני מציע שנצביע. על ההסתייגויות יוהלט במליאה. אנחנו מוכרחים לסגור.

אם לא נסגור - אנחנו פוגעים בעיקרון.

אי פורז;

אני מוכן לרשום הסתייגות. אנסה לגייס רוב במליאה.

ד' שילנסקי;

האם תוספת לקד"צ תפגע בחייל קרבי?

רענן כהן;

בוודאי.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מאשרים את ההגדרה של "שירות סדיר". לחבר-הכנסת פורז יש הסתייגות.

י." לבנת;

אני מבקשת להצטרף אליה.

אי פורז;

גם חברת-הכנסת סלמוביץ.

אי אסעד;

שירות סדיר, למעט שירות קבע.

היו"ר ע' פרץ;

זה יהיה בתיקון.

"שירות לאימי"

מי בוטון;

"מי שסיים את שירותו הסדיר". נקודה. המלה "תקופת" תימחק.



ר' זאבי;

"סיים" כולל "הופסק"?

מי בוטון;

כן. מי שסיים את שירותו מכל סיבה, לאו דווקא בגלל נכות. כל מי שסיים את

השירות יקבל.

קריאה;

מי ששירת שלושה חודשים קונה זכויות?

היו"ר ע' פרץ;

כן. הוא לא מקבל מענק. הוא ילך לקרן.

"מוסד להשכלה גבוה"

מי בוטון;

בהגדרה הזאת. לא הכנסוו שיווי.

יש רשימה שצריכה להיות בתוקף להוק הזה. למה צריך לומר; "ששר החינוך והתרבות

הכיר בהם לענין חוק זה"? יש מוסדות שמוכרים על-ידי משרד החינוך.

נמהוק את זה.

מי בוטון;

היות וכל הכספים יהיו צמודים למדד, אנחנו מציעים להוסיף הגדרה ל"מדד", מדד

המחירים לצרכן לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ויש הגדרה של "מוסד להכשרה מקצועית", מוסד להכשרה מקצועית שהשר הכיר בו לענין

חוק זה.

לפי בקשת חברת-הכנסת מאור יש הגדרה של "קיבוץ" - אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או

מושב שיתופי. חבר קיבוץ לא קונה דירה אלא הקיבוץ מעמיד לרשותו דירה. אין הצדקה

שהקיבוץ לא יקבל את חלקו של החייל.

היו "ר ע' פרץ;

מושב עובדים?

מי בוטון;

הם עצמאים.



היו"ר ע' פרץ;

מי בעד סעיף ההגדרות כפי שקרא מר בוטון?

הצבעת

סעיף 1 - הגדרות - עם התיקו נים והתוספות, נתקבל

היו"ר עי פרץ;

סעיף ההגדרות נתקבל. יש הסתייגות של הבר-הכנסת פורז בנוגע לקד"צים.

סעיף 2 - שירות צברי או בטחוני אחר

מ' בוטון;

סעיף 2 מבוטל.

ר' זאבי;

יש כאלה שמתגייסים לתקופות קצרצרות רק כדי לקבל התימה.

רענן כהן;

בחוק מדובר על שנה לפחות.

היו"ר ע' פרץ;

נמחק את כל סעיף 2 על כל סעיפי המשנה. מי בעד.

הצבעה

ההצעה למחוק את סעיף 2 על כל סעיפי המשנה שלו נתקבלה

מי בוטון;

קיבלנו מכתב ממשרד הבטחון, ששר הבטחון מתנגד להיות אחראי לביצועו של החוק

חזה.

ר' זאבי;

מה הנימוק של משרד הבטחון?

מי בוטון;

אינני יודע.

ר' בר;

עד אתמול לא ידענו שהכוונה היא שהחוק יבוצע על-ידי משרד הבטחון. בדיונים שהיו

אמש ביקשנו לבדוק מה המטלות שיוטלו על משרד הבטחון. מברר שזה מחייב הקמת אגף.

אנחנו מציעים לוועדה שזה יהיה השר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע

הוק זה.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה הכי טוב שהחוק הזה יטופל שם.

מי בוטון;

אם לא קובעים ששר הבטהון יהיה אחראי על החוק, אל נקבע מישהו אחר בלי לשמוע

אותו לפני כן.

הסיכום שהושג בפורום פורמלי - שהחוק יופעל על משרד הבטחון.

לדעתנו, משרד הבטחון צריך להפעיל את החוק, יש לו נתונים על החיילים. אני לא

חושב שזה תפקידו של המוסד לביטוח לאומי.

ר' בר;

משרד הבטחון מוכן להעביר את הנתונים.

אל נעביר את הענין הזה לביטוח הלאומי .

רענן כהן;

גם אני בעיקרון שמשרד הבטחון יפעיל את החוק.

אי פורז;

לפי החוק, הממשלה יכולה להעביר אחריות משר לשר.

לי לבנת;

השאלה מי יטפל בביצוע החוק היא קריטית. בהתחלה חשבתי שאולי המוסד לביטוח

לאומי יפעיל את החוק. עכשיו יש לי מחשבה שניה. אני רוצה לשמוע את נציגי הביטוח

הלאומי. לא נכון לקבל החלטה מהמותן. אני מציע שלא נקבל החלטה מי יהיה ממונה על

ביצוע החוק.

ר' זאבי;

מה שצריך להשפיע על ההחלטה שלנו זה נגה יהיה טוב יותר לחייל, מה יעלה פחות

למדינה. אני מקבל את המלצת האוצר שזה יוטל על משרד הבטחון, שהוא משמש כתובת

לחיילים. משרד הבטחון יעשה את זה גם במחיר זול יותר מהביטוח הלאומי.

י' שפי;

את מענקי השחרור עורכים במשרד הבטחון. החוק המוצע מהווה המשך טבעי למענקי

הבטחון.

צה"ל לא מפרסם כמה חיילים משתחררים כל חודש. גם מהיבט זה זה צריך להישאר

במשרד הבטחון.



אי פורז;

משרד הבטחון יודע את מספרי החשבונות בבנקים של החיילים ואת התגאים האישיים.

יש לו כוח אדם לא-קרבי, אפשר לנצל אותו לעניו החוק הזח.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו נועלים עכשיו את הישיבה.

נודיע לכם על מועד להמשך הדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15