ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 13/12/1993

תשלום הפרשה מלאה לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי -הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת העבודה והרוותה

יום שני. כ"ט בכסלו התשנ"ד (13 בדצמבר 1993). שעה 09:00

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

טי אלסאנע
מוזמנים
י' רכלבסקי - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

ר' דול - לשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרוויות

די אורנשטיין - משרד המשפטים

אי בוכני - סגן מזכיר הסתדרות עובדי המדינה

אי מזרחי - ארוראי על קרנות ההשתלמות של עובדי המדינה

אי בן-גרא - אחראי על קרנות ההשתלמות של העובדים הסוציאליים

שי גרבר - הסתדרות הפקידים

י י לבן - הסתדרות הפקידים

אי רימון - המרכז לשלטון מקומי

יועץ משפטי; מי בוטוו

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג
סדר-היום
תשלום הפרשה מלאה לקרן השלתמול לעובדי המגזר הציבורי -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי



תשלום הפרשה מלאה לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי
היו"ר ע' פרץ
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. נדון היום בהצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת תמר
גוז'נסקי בנושא
תשלום הפרשה מלאה לקרן השתלמות לעובדי המגזר הציבורי.

חברת-הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.

ת' גוז'נסקי;

ההצעה לסדר-היום הועלתה ב-13 באוקטובר השנה והנושא היה אי-מילוי הובת האוצר

לשלם לקרן ההשתלמות על מלוא המשכורת לעובדי המדינה כאשר הענין כולל גם עובדים

אחרים בסקטור הציבורי שכללי השכר של שירות המדינה הלים גם עליהם.

לפי הנתונים של האוצר, לפי הלוה שהוא העביר לי, מדובר בכ-30 אלף עובדי מדינה

שקיבלו השלמת הכנסה. בעקבות הסכם השכר האחרון לגבי עובדי הדרוג האחיד של עובדי

המדינה שונתה צורת הישוב השכר והשלמת השכר לא מוזכרת כסעיף להפרשה, אבל לגבי

דרוגים אחרים המצב נשאר ללא שינוי.

השלמת ההכנסה הממוצעת היא 250 שקל לעובד מדינה. אני לא רוצה להיכנס לסוגיה

איר נכנס בכלל הנושא של השלמת הכנסה. אני מבקשת להדגיש שחובת המדינה למלא אחר כל

ההסכמים והכללים לגבי חישוב השכר והפרשות מהשכר.

חוק שכר מינימום וההסכמים קובעים שהשכר לצורך הפרשה לתנאים סוציאליים הוא

השכר כולל השלמת הכנסה, שהיא י1לק אינטגרלי מהשכר לצורך התנאים הסוציאליים. לכן

הענין של השלמת השכר זה ענין של האוצר, איך הוא רוצה לרשום את השכר של עובדי

המדינה.

קרן ההשתלמות של עובדי המדינה והמגזר הציבורי מבוססת על הפרשת 10% מהשכר -

7.5% מפריש המעסיק ו-2.5% מפריש העובד אשר מקבל על זה גם הטבת מס. מדובר בקרן

שנותנת לעובד בטחון סוציאלי נוסף ועל זה יש גם הטבת מס.

מה שקורה בפועל. מונחים לפני שני תלושי שכר של עובדים סוציאליים בשירות

המדינה. משכורתו של אהד העובדים, כלומר יסוד משולב פלוס תוספות, היתה בחודש יוני

1993 1923 שקל, כולל השלמת הכנסה. המדינה היתה צריכה להפריש מזה 7.5% לקרן

השתלמות אבל היא הפחיתה מהשכר את הסכום של השלמת הכנסה והפרישה פחות ממה שהיא

היתה צריכה להפריש, כ-12 שקלים פחות.

המשכורת של העובדת השניה היתה יותר נמוכה - 1244 שקלים. גם היא קיבלה השלמת

הכנסה. הסכום שהופרש לקרן השתלמות היה ללא השלמת הכנסה.

ואם ניקח תלושים נוספים, כל תלוש נותן תוצאה זה לשני התלושים האלה.

אם מדובר ב-30 אלי עובדי מדינה פירוש הדבר שמדובר בסכום של 7 מיליון שקל לשנה

שהאוצר לא העביר, פלוס 2.5% שלא נוכו מהעובדים. אני חושבת שמעובדי המדינה נגזלו

30 מיליון שקלים ומכלל עובדי הציבור 50 מיליון שקלים. וזה בלי להביא בחשבון את

הטבות המס שהפסידו העובדים.



לא מדובר בטעות של משרד האוצר. החשב הכללי קבע איך מל"מ מערכות מהשבת את

המשכורת. הוא נתן להם הוראה לא להפריש לקרן השתלמות מהשלמת הכנסה. זו גזילה של

המדינה תוך הפרה גסה של הוק שכר מינימום. בעקבות זה עולה השאלה, איך זה קורה במשך

שנים בלי שלפחות שני גורמים - ההסתדרות וארגוני העובדים שמייצגים את העובדים, וגם

קרנות ההשתלמות שצריכים היו לשאול איפה הכסף שמגיע להם, כי לא היה ניכוי מכל השכר

- מתעוררים וצועקים רומס. אני לא יודעת למה היתה שתיקה. וגם אם היתה שתיקה - זה לא

מצדיק את התופעה הזאת.

הדרישה צריכה להיות שהאוצר יתן הוראה אחרת לחישוב ההפרשות לקרנות ההשתלמות

ולפצות את העובדים על הגזילה שנגזלה מהם במשך כל השנים, שלא היתה הפרשה מלאה לקרן

ההשתלמות.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוסקים בפרשנות משפטית. את אומרת שהשלמת הכנסה היא חלק מהשכר.

ר' דול;

לדעתנו, בחוק אין חובה לענין קרן השתלמות, הפרשות לקרן השתלמות. החוק לא

קובע שום דבר לגבי הרכיב של השלמת הכנסה, לא לענין קרן השתלמות ולא לענין אחר.

אני רוצה שזה יהיה ברור לגמרי. החוק לא מתייחס לנקודה הזאת. זו לא שאלה על-פי

שכר מינימום. מהי החובה להפריש לקרן השתלמות? מאיפה באה החובה הזאת? מהסכמים

קיבוציים בין המדינה להסתדרות שקבעו שיש להפריש משכר העובדים לקרנות ההשתלמות.

יש מגוון של הסכמים, משנות השישים והשבעים. אפשר לומר שהוראה לענין שלנו

התגבשה לתוך התקשי"ר, בפרק 55.1 .בסעיף הגדרות נאמר: "משכורת - לענין ניכוי

והפרשה לקרנות ההשתלמות, פירושה המשכורת המשולבת וכן התוספות שהוכרו כתוספות

קבועות לצורך תשלום גמלאות". מדובר על תוספת שהוכרה כתוספת לתשלום גמלאות. השלמת

הכנסה אף פעם לא הוכרה כתוספת קבועה.
ת' גוז 'נסקי
השלמת הכנסה זה לא חלק נןהשכר? השלמת הכנסה היא לא לצורך חישוב הגימלה?

רי דול;

היא צריכה להיות או להיות תוספת קבועה לפי חוק או כחלק מהמשכורת המשולבת. היא

לא תוספת קבועה. השאלה אם זה חלק מהמשכורת המשולבת.

היו"ר ע' פרץ;

מה זאת אומרת תוספת קבועה? אם אתה צריך לתת שכר מינימום ויש תוספת - זו תוספת

קבועה.

י י רכלבסקי;

היא לא תוספת קבועה.

ת' גוז'נסקי;

למה אתם קוראים להשלמת הכנסה תוספת? למה אתם מכניסים את זה לשכר?



ר' דול;

השאלה היא אחת ויחידה, האם הרכיב של השלמת הכנסה הוא חלק מהשכר או ממשכורת

המשולבת. נקבעה הלכה שבדין הישראלי אין הגדרה אהת ויחידה לשכר. המונח הזה נבחן

לפי חוק או הסכם או לפי הקשר הנסיבות. את שכר המינימום במקרה זה צריך לפרש לפי

חוק שכר מינימום, זאת אומרת כוונת המחוקק לקבוע רצפה של שכר שממנו לא יורד השכר.

זה מטעמים סוציאליים ברורים.

המחוקק לא קבע ולא התכוון, בחוק שכר מינימום, שהחוק ישמש מנוף או עילה

לתוספות שכר נוספות. זאת אומרת, שאם יש הסכמים שקובעים שתוספת זו או אחרת היא

אחוז מהשכר, אין כוונת המחוקק שעצם זה שנקבע שכר מינימום, התוספת האחוזית הזאת

צריכה לעלות גם כן.

אני מפנה לסעיפים 9 ו-11 לחוק שכר מינימום, שבו נקבע שהעלאת שכר מינימום לא

תשמש עילה לתוספות שכר נוספות. בסעיף 9 נאמר: "על אף האמור בכל הסכם, קביעת שכר

המינימום לפי חוק זה או עדכונו לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של

עובד מעל שכר המינימום או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו".

ובסעיף 11 נאמר, שחוק זה, למעט סעיפים 9 ו-10, בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח

דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע ממנה.

אנחנו מדברים על זכות נלווית מכוח הסכמים שקבעו 7.5% הפרשת המעביד ו-2.5%

הפרשה מהמשכורת המשולבת, לא כולל שכר מינימום.

היות ואנחנו מדברים על תנאים הסכמיים, אם היו רוצים לכלול את זה, מה יותר קל

מלבוא למשא-ומתן ולבקש את זה. זו תביעה כלכלית ויש לזה מחיר.

היו"ר ע' פרץ;

זאת אומרת, הפרשנות המשפטית שלך היא שהאוצר עומד במסגרת החוק.

מה דעת משרד המשפטים?

די אורנשטיין;

אין לי דעה מגובשת.

היו"ר עי פרץ;

בשביל נגה אתם באים לדיון אם אין לכם דעה? אתה צריך להיות הפרשן של החוק.

עורך-דין דן אורנשטיין, אתם יודעים מה עומד על סדר-היום. הודענו לכם מה עומד על

סדר-היום.

ד' אורנשטיין;

זה נודע לי מאתמול להיום. זה ענין מורכב.

היו"ר ע' פרץ;

עורך-דין ברק, האם אתה יכול לתת לנו פרשנות, האם השלמת הכנסה היא מרכיב

להפרשות למיניהן, כן או לא.

י י ברק;

מדובר רק בקרן השתלמות?



ת' גוז'נסקי;

אני מבקשת פרשנות לגבי משכורת משולבת, האם היא איננה כוללת השלמת שכר?

ר' דול;

משכורת משולבת, זה מונח.

י' ברק;

הבעיה הזאת ידועה, לא הדשה. לאחר שחוקק חוק שכר מינימום היתה בעיה האם צריך

להכליל את כל התוספות הנלוות על שכר מינימום במלואו, כלומר על השלמת השכר שנובעת

מהוק שכר מינימום או לא. היו פרשנויות שונות לענין הזה.

הגורמים הכלכליים גם קבעו עמדה לגבי מספר דברים. נדמה לי שהאוצר הוציא בזמנו

חוזר על חלק מהדברים. נדמה לי ששעות נוספות כן כללו, לצורך פנסיה גם כן. כלומר,

לאחר חקיקת החוק התייחסו לשאלה הזאת. האוצר והתאחדות התעשיינים פרסמו חוזרים

לחבריהם וקבעו מה כן כלול ומה לא כלול. הם הלכו אחרי עיקרון שהרי שכר מינימום הוא

שכר עבודה. על זה אין שום ספק, שום מחלוקת.

ת' גוז'נסקי;

השלמה?

י' ברק;

השלמה, זו המצאה של המי נהל. זה לא מופיע בחוק. זה נוצר משום שהמעבידים לא רצו

להיפרד מהתעריפים שהיו תעריפי השכר שהם יותר נמוכים משכר המינימום, לכן יצרו את

המונח השלמה, שלא קיימת בחוק.

יש לראות את כל שכר המינימום כשכר עבודה לכל דבר, מהאגורה הראשונה. חוק הגנת

השכר חל על כל שכר מינימום. שכר מינימום מוגן מפני פשיטת רגל. בכל מקום שמופיע

מונח שכר עבודה הוא כולל גם שכר מינימום, גם תעריף וגם מח שמעבר לתעריף. השאלה

היתה מה דין התוספות שהן מבוססות על הסכמי עבודה, בעיקר הסכמים קיבוציים, משום

שבהסכמים קיבוציים יש התייחסות שונות לתוספות שונות, על מה זה רול. לדוגמה, פרמיות

- אין על זה פנסיה. על פרמיות אין פנסיה. פנסיה, זה עניו של הסכם בין עובדים

ומעבידים. 30% פרמיה שכלולים בחוק שכר מינימום, האם זה שכר לפנסיה או לא, היות

ובהסכם הם לא כלולים כשכר לצורך פנסיה והחוק לא שינה את זה, כי החוק לא התערב

בשאלה מה זה פנסיה. אותו דבר חל על יתר התוספות - תוספת משמרות, כונניות, קרן

השתלמות.

ת' גוז'נסקי;

בתעשיה אין קרן השתלמות.

י' ברק;

אנחנו מדברים על תעשיה? רק על תעשיה?

כאשר מדברים על הטבות שנובעות מהסכמים ולא מחוק, צריך לבדוק מה ההסכם קובע

לגבי הטבה. אם הסכם מדבר על שכר עבודה, זה כולל שכר מינימום. שכר עבודה זה שכר

עבודה. אם ההסכם איננו מתייחס להגדרה מסויימת של השכר אלא מתייחס לשכר עבודה

במובן הרחב - היות ושכר מינימום זה שכר עבודה אז זה שכר עבודה. אבל אם הסכם מוציא

הלק מהשכר מההטבה הזאת, חוק שכר מינימום לא משנה את זה. ההסכם נשאר כפי שהוא. זה

שונה מהסכם להסכם. המצב הזה שונה מהסכם להסכם.



שמעתי פה ביטוי של משכורת משולבת.

מ' בוטון;

מה אומו- ההסכם לגבי ההפרשות לקרן השתלמות במגזר הציבורי.

ר' דול;

התקש"יר מדבר על משכורת משולבת.
י' ברק
בחוק נאמר ששכר מינימום כולל שכר יסוד פלוס תוספת יוקר, או שכר משולב. שכר

משולב או משכורת משולבת זה אותו דבר. זה אומר שהצדדים צריכים להסכים מה זה שכר

משולב. האם שכר משולב משמעותו שכר מינימום כולל השלמת השכר או זה יסוד פלוס

תוספת יוקר.

מי בוטון;

יסוד פלוס תוספת יוקר.

היו"ר ע' פרץ;

אתם מתנהגים עם מקבלי שכר מינימום כמו עם ישו, לא הורגים אותם אבל מוציאים

להם את הנשמה. איך אתם מצליהים להקפיד עם מקבלי שכר מינימום.

היו"ר עי פרץ;

שכר מינימום, האם זה הלק מהשכר המשולב או לא?
י י ברק
אין תשובה. השאלה הזאת לא הגיעה להכרעה בבית-המשפט. אין הכרעה בשאלה הזאת.

יכול להיות שאם העובדים יגישו תביעה, זה יכול להתברר. איו תשובה ברורה לשאלה

הזאת. מתוך ההוק נובע שהביטוי שכר משולב זה חלק משכר המינימום, זה לא כל שכר

המינימום. יש רגליים לומר שזה לא כולל השלמת הכנסה. אני חוזר ואומר, שאין תשובה

ברורה.

י' רכלבסקי;

מבחינת ההגדרות של הסכמי העבודה, המבחו הוא מבחו כלכלי. יש שכר משולב, יש

תוספות לשכר ויש תוספת המכונה חוק מי - תוספת השלמת הכנסה.

אם נקבע ששכר המינימום הוא 1400 שקל וזה שכר העבודה, המשמעות היא ששכר העבודה

הוא שכר המינימום. מרבית העובדים מקבלים מעבר לשכר הזה כמשמעו בהגדרה, זאת אומרת

רובם מקבלים יותר מ-1400 שקל. למרות זאת הם מקבלים השלמת הכנסה בגלל ההרכב המיוחד

של החוק.

יותמנו על הסכמים חדשים. תיקנו את טבלאות השכר כך שהושכר התחילי יהיה גבוה

משכר המינימום ולפיכך הבעיה לא קיימת יותר.

מדובר על תוספות שהו מחוץ לשכר המשולב - הטבות כגון קרו השתלמויות, כוננויות,

החזרי הוצאות מסוג מסויים שהו על הגבול. על הדברים האלה נקבע שיתנהגו אליהם

בצורה מסויימת כפי שנקבע לגבי רכיבים מסויימים.



מ' בוטון;

מה לגבי קרן השתלמות?

י' רכלבסקי;

כחלק מהשכר המשולב, לאט לאט מתרחב המושג הזה.

מ' בוטון;

האם שכר המינימום שמשתלם לפי חוק שכר המינימום הוא השכר המשולב או לא.

י י רכלבסקי;

שכר מינימום הוא לא שכר משולב. אצל חלק מהעובדים השכר המשולב הוא 800 שקל.

היו הסכמים וזה הוגדל ל-2,000 שקל.

אנחנו נצמדים לחוות דעת משפטית שנושא זה של קרן השתלמות לא מופיע לא לפה ולא

לשם. יש חוות דעת משפטית בענין זה.

מי בוטון;

יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה?

י י רכלבסקי;

לא ידוע לי.

היו"ר ע' פרץ;

מה קורה במרכז השלטון המקומי?
א' רימון
בדיקה שעשיתי הראתה שלפחות בדירוג האחיד יש הפרשה. אני הושבת שכל עוד בית-דין

או בית-משפט לא יאמר את דברו, כל אחד ימשיך לנהוג לפי מיטב הבנתו. יש פרשונויות

שונות ולכן, עד שבית משפט לא יקבע אחרת אי-אפשר להגיע למסקנה שפעולה מסויימת היא

בלתי חוקית.

ש' גרבר;

בתקנות שלנו מוגדר מהי משכורת ברוטו שממנה מורידים 7.5%. ושאר תוספות המוכרות

כתוספות קבועות לצרכי גימלאות. בדקו והסתבר חד-משמעית שתוספת זאת כלולה לצרכי

גימלאות. ברשויות המקומיות, בדירוג האחיד, כך זה נעשה. זה נעשה גם בקרן רעות של

מוסדות ההסתדרות.

ת' גוז ינסקי;

עד כמה שנמסר לי, לגבי עיריית ירושלים מליימ מפעיל שם את הכלל שחל לגבי של

עובדי המדינה ולכן עובדי עיריית ירושלים מופלים בהשוואה לעובדי עיריות אחרות.

המל"מ מקבל פקודה מההשב. הפקידים של עיריית ירושלים מקופחים בהשוואה לאיורים.



שי גרבר;

יש להם בעיה עם התוכנה של המל"מ.

י' לבן;

אנ רוצה להתייחס לנושא בשם הסתדרות הפקידים, עובדי מינהל ושירותים. בחטיבת

המסחר יש מקומות עבודה שמקבלים שכר מהמל"מ - שקיים ושופרסל - שם העובדים נפגעו, כל

הנסיונות שלנו לתקן את המעוות נעשו על-ידי היועצים המשפטיים של אותם מקומות.

מי בוטון;

ההסתדרות הגישה תביעה לבית הדין?

ר' לבן;

לא הלכנו למבחן משפטי.

מי בוטון;

לא הייתם מפסידים.

ר' לבן;

ההסתדרות לא הגישה תביעה מחשש שמא אנחנו עלולים להפסיד. ללכת לבית-משפט אם

אתה מפסיד - אתה מפסיד עקרונית וזה חל על ציבורים שונים. לכן, מתוך אחריות לא

להגיע לפסיקה של הפסד לא הלכנו למבחן משפטי. אנחנו מברכים על היוזמה של הכנסת.

היו"ר ע' פרץ;

למה לא פניתם אלינו? יש לכם כאן לשכת קשר, למה לא פניתם אלינו? אם לא רציתם

להפסיד, לבוה לא פניתם לגורמים ציבוריים?

אי מזרחי;

הסתדרות עובדי המדינה פנתה.

ר' לבן;

הבעיה המרכזית קיימת אצל עובדי המדינה. אני יודע שהם פנו.

אי בוכני;

אני חייב להודות שאנחנו לא היינו מודעים לעובדה שלפנינו. אנחנו ידענו שמשכר

מינימום מחשבים שעות נוספות או ערך שעה. אמנם בתחילה זה לא היה אבל הענין הסתדר.

הנושא של השלמת הכנסה, אחרי שיחה אקראית במזנון הכנסת עם הנציב, זה שונה לתוספת

שכר מינימום. כפי שאמרתי, לא היינו מודעים לעובדה שלפנינו עד שחברת-הכנסת תמר

גוז'נסקי העלתה אותה ונתנה לזה פרסום בעיתונות, ועל כך נתונה לה תודתנו. התחלנו

לבדוק את הנושא. משהדבר התפרסם פנינו והמנכ"ל שלנו, ראובן בן-עמי ז"ל, הוציא

מכתב לאוצר וביקש לבדוק את הנושא.

היו"ר עי פרץ;

אפשר לראות את המכתב?



אי בוכני;

לא הבאתי אותו.

זה היה אחרי הפרסום בעיתונות. נענינו בשלילה. אני לא יודע אם התשובה בשלילה

היתה בכתב או בעל-פה.

לעצם הענין. אחרי שבדקנו מתעוררות שאלות אחרות. בחוק שכר מינימום נאמר שהשכר

שיובא בחשבון לעניו זה - שכר יסוד או שכר משולב - שמענו שהתוספת איננה שכר משולב

- תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו. אנחנו ידענו שזה מופיע גם לערך שעה, גם

לנושא הגימלה ולכל מטרה אחרת. לא עלה על דעתנו שזה לא מתבצע.

היו"ר ע' פרץ;

נאמר שתוספת זו היא עקב חוק ולא עקב עבודה.

ת י גוז'נסקי;

העובד מקבל את שכרו תמורת עבודה.

י' רכלבסקי;

לומר שזה מופיע לערך שעה לכל דבר ועניו. זה לא נכוו. זה לא לפרמיות

וכוננויות אלא רק לשעות נוספות.
אי בוכני
אנחנו העלינו את הנושא גם בקרו ההשתלמות שלנו. ביקשנו לבדוק אם ניכו או לא

ניכו. הבדיקה עדיין נעשית.

אנחנו דורשים שהעובדים יפוצו בצורה הולמת עבור התקופה שהם קופחו מתוך שלא

עשינו מה שהיינו צריכים לעשות, מתוך אי-ידיעה. תודה למי שהעלתה את הנושא.

אי מזרחי;

השלמת הכנסה מהווה גורם לערך שעה. אם מנכים את הפרמיה - ערך השעה של העובד

יורד. איך אפשר לטעון שהשלמת שכר זה לא חלק מהשכר? שהדבר נודע קיווינו

שהעני ו ימצא תשובה בהסכמים.

א' בן-גרא;

אני חושב שחוק שכר מינימום יותר חזק ויותר קובע מהסכמים קיבוציים שלא באים

להמעיט מהחוק. ההסתדרות הלבה לבית-דין לעבודה על הנושא של גמול השתלמות.

ת' גוז'נסקי;

זכיתם?

אי בו-גרא;

קבעו שזה שכר לכל דבר. זה נבלע בשכר מינימום.



תי גוז'נסקי;

אני מבינה שהאוצר מנסה ללמד זכות על מה שקורה, על השערוריה הזאת. אני רוצה

לומר לאדונים המכובדים מהאוצר, אי-אפשר להחזיק את המקבל בשני הקצוות. השלמת

הכנסה זה שכר לכל דבר ועניו, משוס שהשלמת הכנסה זה צורת הישוב פנימית של מעביד,

הוא מחלק את השכר לשניים - שכר הסכמי ויזשלמת שכר. זה ענין פנימי. אסור לשלם פהות

משכר המינימום. השלמת ההכנסה היא הלק אינטגרלי של השכר, לא גמול ולא דבר אחר. זו

תוספת קבועה שמשולמת לעובד מדי הודש בחודש. זה חלק מהשכר לכל דבר ועניו.

שמענו כאו ששכר מינימום הוא שכר עבודה לכל דבר. אם זה כך, קרו השתלמות היא

מהשכר. זה לא מקרה שבתלוש יש פירוט: שכר משולב, תוספות, סך-הכל משכורת ואחר-כך

סעיפים אחרים. הסעיף משכורת זה הבסיס לכל החישובים, זה הבסיס לגימלה, לכל

החישובים.

לא ידעתי שהוראות מל"מ הלות גם על שקיים ושופרסל. חבל שהם לא הוזמנו.

עם כל העבוד לנציגי ההסתדרות, יש לכם מומחים, ביחוד אלה שיושבים בקרן

ההשתלמות עצמה. איך ישבתם ולא עשיתם מאבק ציבורי? אני המומה.

היו"ר ע י פרץ;

אני מסכם. הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה לבקש חוות דעתו בעניו זה. חוות

דעתו מחייבת את כל הרשויות הציבוריות. אני מקווה שחוות דעתו תהיה שלא ייתכו

שמרכיב כזה לא יהיה מרכיב בזכויות המגיעות לעובד בגין השכר שהוא מקבל תמורת

עבודתו.

אם חוות דעתו של היועץ המשפטי תהיה שלילית, אציע לחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי,

להביא יוזמת רקיקה. אני מבטיח שתקבלי ממני את כל הגיבוי.

אני מציע לאוצר לא לאלץ אותנו לכפות בחקיקה דבר שנראה כצדק בסיסי ושרשויות

מקומיות מסויימות משלמות את זה.

אם הגורמים יגיעו להסכמה עם - איו לנו עניו להתערב בנושאים אלה בחקיקה. השיב

לנו שהעובדים יקבלו את הזכויות שלהם.

אני לא חושב שמישהו חשב שחוק שכר מינימום לא יכלול רכיבים מיוחדים שהעובד

מקבל עבודתו ושזה לא יהיה חלק מהבסיס להפרשות השונות.

אני מבקש מכם להגיע להסכמה ולהבנה ולפתור את הבעיה בדרך זו או אחרת, למנוע

מאיתנו לבוא בהצעת חוק.

אני פונה להסתדרות לנהל מאבק קצת יותר נוקשה גם כשמדובר בעובדים יותר חלשים

ולא רק כשמדובר בעובדים חזקים ואז משביתים את המשק.

אי בוכני;

קרו השתלמות, זה הישג של ההסתדרות.

היו"ר עי פרץ;

לא ניקח מזכותה של ההסתדרות. אבל ההסתדרות לא עשתה את המוטל עליה לעורר את

הנושא הזה ללא כחל וסרק.



ת' גוז'נסקי;

האם אדוני קרא את הסכם תע"ש שמפלה את הנשים לרעה? הוא קובע דרגות

לנשים ודרגות לגברים.

היו"ר ע' פרץ;

כפי שאמרתי, לא ניקה ולא נמעיט מזכותה של ההסתדרות. אתם צריכים לעמוד על כך

שמי שמייצג אותה בכנסת צריך להשתמש בכנסת.

אי בוכני;

אני אפנה לסיעתי.

היו"ר עי פרץ;

תפנה ללשכת הקשר. אתה לא מייצג סיעה. לשכת הקשר אמורה להשתמש בכל חבר כנסת

כדי להביא הישגים לעובדים. לשכת הקשר של ההסתדרות היא לא לשכת קשר רק עם

סיעת העבודה אלא עם כל הכנסת. אתה צריך לנצל את הלשכה הזאת כדי לא לעמוד במצב

מביך ולהשוש מפני פנייה לבית-המשפט. צריך לנצל גם את הכלים הפרלמנטריים וגם את

הכלים הציבוריים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 25;10.

קוד המקור של הנתונים