הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ב בכסלו התשנ"ד (6 בדצמבר 1993). שעה 09:00

ג כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

ני בלומנטל

ב' טמקין

די מנע

חבר-הכנסת מ' שטרית

שי גרניט - הממונח על השכר, משרד האוצר

ר' דול - יחידת הממונה על הושכר

י' חיות - היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה

י' אטיאס - סמנכ"ל כוח-אדם, רשות הדואר

אי שטרנבך - היועץ המשפטי, רשות הדואר

שי חיימזון - סמנכ"ל משרד התקשורת

שי אביצור - סגן היועץ המשפטי, משרד התקשורת

שי קוסטה - סגן ממונה על הסכמי עבודה, בזק

יי בן-יהודה - הלשכה המשפטית, בזק

י י לוי - משרד המשפטים

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי שוורצשטיין - משרד האוצר

די חן - יו"ר ועד עובדי משרד התקשורת

ומנהל שירותי רווחה וגימלאות

מי אדיב - גימלאי משרד התקשורת

א' בכר - גימלאי משרד התקשורת

י' זומל - גימלאי משרד התקשורת

אי קדמי -גימלאי משרד התקשורת

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות)

(הגדלת גימלה לעובדי משרד התקשורת) -

מאת חברי-הכנסת בי טמקין ומי שטרית

מסקנות הוועדה בנושאים;

התעללות מינית ואחרת בילדים מצד בני משפחותיהם -

מאת חברת-הכנסת אי סלמוביץ



תעסוקה לעולים מובטלים - מאת חבר-הכנסת י' ונונו

התגברות האבטלה - מאת חברי-הכנסת ד' מנע, ע' מאור וי' שפי

גידול בהיקף האבטלה - מאת חבר-הכנסת ר' זאבי

אבטלה בערי ובעיירות פיתוח - מאת חברי-הכנסת ר' אלול

די מנע, י י לוי ושי בניזרי

המדיניות לצמצום האבטלה ואבטלת נשים בפרט -

מאת חברת-הכנסת ע' מאור

עלייה במספר דורשי העבודה - מאת חבר-הכנסת בי נתניהו

התגברות האבטלה - מאת חבר-הכנסת י י שפי

הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (הגדלת גימלה לעובדי משרד התקשורת -

מאת חברי-הכנסת ב' טמקין ומי שטרית

היו"ר עי פרץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

נדון היום על הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (הגדלת גימלה לעובדי משרד

התקשורת), מאת חברי-הכנסת טמקין ושטרית.

חבר-הכנסת טמקין, בבקשה.

ב י טמקין;

מדובר על חוק מיוחד במינו, הצעת חוק שלא ראיתי חבר כנסת שמעלה ידו נגדה, כולל

שר האוצר של היום, שבתפקידו זה שלח היום נציגים להתנגד לה. לא ראיתי חבר כנסת

שהעז להצביע נגדה.

יש חוקים שאי-אפשר להתנגד להם. אני מדבר על עוול שנעשה כלפי קבוצה מצומצמת

שמפאת גילם של אלה המשתייכים לה הולכת ומצטמצמת יותר. מדובר בהצעת החוק על קבוצה

שגם כאשר עבדה היתה מקופחת מבחינת רמות השכר שלה, וכאשר הקימו את הרשות כולם שכחו

אותם - גם המנהיגים וגם ההסתדרות שלכאורה היתה צריכה לדאוג להם. מוזר שגם היא

שחקה אותם. אנחנו באים לתקן.

שר האוצר אומר שהוא מתנגד עקרונית. בזמנו הוא היה בעד. כנראה שהעקרונותיו

השתנו. בגין הפחתת עלות העבודה, שאיש לא יודע מה התוצאות שלה ואין ניירות

מפורטים על כך, מוחלקת המדינה 4.8 מיליארד שקל, והיא מחלקת 900 מיליון שקל עידוד

השקעות הון, כאשר הפקידות שבדקה את הנושא אומרת שאין לזה השפעות חיוביות, אבל

כאשר מדובר על קבוצה שסבלה מקיפוח משווע - זה ענין אחר.

אומרים שמדברים עכשיו על תיקון הפנסיה. אבל עד שזה יקרה אני מציע שאנחנו נעשה

צעד צנוע לתיקון עוול ספציפי.



היו"ר ע' פרץ;

האם הכוונה שהתוספת תחול על כל מי שפרש ממשרד התקשורת מאז קומו או מדובר על

הקבוצה שעבדה בבזק ופרישתה נפלה בתפר שבין ההקמה לבין הפרישה.

בי טמקין;

בדבריך לפרוטוקול, בסיכום, אמרת בסיכום שצריך לתקו את הצעת החוק שתכלול גם

אנשים שהיו בשנה הראשונה להקמת הרשות.

אני חוזר ואומר, מדובר על קבוצה סגורה של כ-3,500.

קריאה;

פחות, 3,200.

ב י טמקין;

יש לפנינו נייר שחולק מטעם מינהל הגימלאים, שחתום עליו יוסי כהן, מנהל מינהל

הגימלאות. לפי הכתוב בנייר הזה מספר מקבלי גימלה מעל 1,000 ש"ח, עובדי משרד

התקשורת - 2,106. זה נכון ליום 31 ביולי 1993 . על-פי מספרים שאני קיבלתי מארגון

הגימלאים, מדובר על 57 גימלאים שמקבלים גימלה בסכום העולה על 2,000 שקל ועל פחות

מ-700 גימלאים שמקבלים גימלה בסכום של כ-1,000 שקל לחודש.

שי גרניט;

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך ש-2,106 מקבלי גימלה מעל 1,000 שקל, ממוצע

הגימלה שלהם הוא 46% כלומר, הם פרשו אחרי פחות מ-35 שנות שירות.

שי גרניט;

הנתונים שלנו הם ממחשב.

נושא הגימלאות והקיצבה בכלל נמצא אצלנו על השולחן ומתנהל בענין זה משא- ומתן

כל הזמן. כולנו מודעים לבעיה של קיצבתם של הפנסיונרים עובדי המדינה שפרשו כבר,

רמת הפנסיה, עדכונה וכו'. אנחנו מודעים לזה ואנחנו פועלים כדי לתקן את המצב. לפי

מנגנון שיש היום, אחת לכמה שנים אנחנו מבצעים בדיקה לגבי שחיקת הפנסיה של

הגימלאים. לאחרונה זה נעשה עד שנת 1987. עכשיו יש מזכר הבנה שחתומים עליו

האיגודים המקצועיים פלוס האגף לאיגוד מקצועי, עובדי המדינה, שבו יש התחייבות לתקן

מספר דברים. בדעתנו לבדוק את השחיקה משנת 1987 עד היום ולשנות את סעיף ההצמדה של

הקיצבה, שההצמדה תהיה למדד. יש על כך הסכמה של הסתדרות הפקידים והאגף לאיגוד

מקצועי.

היום קיצבתו של פנסיונר מתעדכנת על-פי תוספת היוקר והסכמי השכר. איות לתקופה

מסויימת יש ועדה שבודקת מה היתה ההתקדמות של העובדים בוותק ולפי זה מועלית

הקיצבה. בינתיים הקיצבה נשחקת. יש הצעה לשינוי שמוסכמת, כפי שאמרתי, על הסתדרות

הפקידים. יש הבנה עם הסתדרות עובדי המדינה. אין עדיין הסכם. אני מקווה שיהיה הסכם

ונביא הצעת חוק משותפת לשינוי מנגנון ההצמדה כי שהגימלה תהיה לממד במקום לתשלום

תוספת היוקר, כמו שנהוג לגבי פנסיונרים של "מבטחים" ו"מקפת". אז יש ביטחון

שהגימלה הריאלית נשמרת. הריאלית נשמרת.



אשר להצעת החוק. הפנסיה אמורה לשקף את אופי העבודה והשכר של העובד לפני

יציאתו לפנסיה, עכשיו באים ומציעים לנתק את זה. עכשיו רוצים לשנות את הקיצבה של

קבוצה קטנה מפני שההברים שלהם עברו למקום עבודה אהר שהדרישות בו הן אחרות,

שעובדים שם בעומס שונה לחלוטין מזה שהיה במשרד התקשורת, רוצים להשוות אותם לאלה

שעובדים בתנאים אחרים, להשוות אותם למשהו שלא ברור לי מה הקשר שלהם איתו, כאשר

מדובר על עלות של 25 מיליון שקל לשנה.

ברור לי שרוצים שהגימלה תשופר, אבל לא זו הדרך להגיע לזה. זה עלול להיות

תקדים דרמטי. מאות עובדי מל"ם פרשו בזמנו מעבודתם. היום זו חברת ממשלתית העומדת

בפני עצמה.

היו"ר עי פרץ;

השתנו שם תנאי הפנסיה?

שי גרניט;

בצורה דרמטית.

האם ייתכן שיבואו אלה שפרשו בזמנו וידרשו אותם תנאים הניתנים לפורשים היום?

אין תהליך כזה. גם ברשות הנמלים יש שינויים. האם יכול להיות שגימלאי שפרש בזמנו

יקבל את התנאים שניתנים היום? לדעתי, לא יכול להיות מהלך כזה.

המהלך העקרוני הוא בעייתי מאד. להוסיף 40% לאלה שפרשו לפני 15-10 שנים? מרז יהיה

דינם של פנסיונרים במסגרת של פנסיה צבורה, מאות אלפי איש? גימלאי בפנסיה מצטברת

ששילם 5.5% לא יקבל את זה? אני מבקש שיהיה ברור למה הולכים. זה לא ייגמר פה.

הנושא הזה עומד בפני בית-הדין לעבודה, בנושא ה SHIFTING- ברשות הנמלים. המהלך הזה

עלול לשמש תקדים שיצור קושי עצום. אני מניח שיהיו עוד גופים שמעמדם ישונה לרשות

או לתאגיד, ובכל מעבר כזה יש הטבות. האם נשנה גם לפנסיונרים? יש כאן מעשה שיהיה

תקדים שלא ייעצר כאן. המהלך הזה דרמטי וצריך לעשות עליו חושבים ולעצור אותו.

אני מבקש להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים לשנות

את הצמדת הגימלאות וזה ימנע את שחיקתן.

די מילגרום;

הנושא שלפנינו מאד חשוב ואנחנו רואים את הבעיה ברמה הגבוהה ביותר. למה

הכוונה? נכון שהמחוקק יכול לחוקק כל דבר. המחוקק סוברני ורשאי לעשות הכל. למרות

זאת, בתחום החקיקה יש כללי משוק שנשמרו עד היום, שכל מה שקשור לתנאי העבודה -

המחוקק הקפיד שלא להתערב בזה. תנאי שכר ועבודה - המחוקק, ביחוד ועדת העבודה

והרווחה, הקפיד לא להתערב בזה. ברגע שהמחוקק מתערב ביחסי עבודה ובתנאי עבודה

ומחליף את ההידברות הטבעית בין מעביד לעובדיו, שמייצגים את הגימלאים ונושא הגימלה

הוא חלק מתנאי העבודה, אזי נוצרת אנרכיה בתחום יחסי העבודה. כל קבוצה תדע שאם

היא לא מסתדרת עם המעבידים היא יכולה לבוא לשולחן הזה ולבקש שיפור, ולמחוקק אין

בעיה להציע הצעת חוק להוסיף לעובדים דרגות ושכר. מה יקרה אז? מכאן עד להודעה

חדשה יהיה שובל של קבוצות. כל קבוצה תבוא לוועדה הזאת ותאמר לה, אנחנו רוצים

ש. נקנו את מצבנו. השולחן הזה יהיה שולחן של יחסי עבודה. אין לזה סוף.

היו"ר ע' פרץ;

הגיע הזמו שתפסיקו לעשות עיסקאות על גבם של הגימלאים. הכי קל לסכם דברים

עם הפעילים.



אשר להצעת החוק. הפנסיה אמורה לשקף את אופי העבודה והשכר של העובד לפני

יציאתו לפנסיה. עכשיו באים ומציעים לנתק את זה. עכשיו רוצים לשנות את הקיצבה של

קבוצה קטנה מפני שההברים שלהם עברו למקום עבודה אהר שהדרישות בו הן אחרות,

שעובדים שם בעומס שונה לחלוטין מזה שהיה במשרד התקשורת, רוצים להשוות אותם לאלה

שעובדים בתנאים אחרים, להשוות אותם למשהו שלא ברור לי מה הקשר שלהם איתר, כאשר

מדובר על עלות של 25 מיליון שקל לשנה.

ברור לי שרוצים שהגימלה תשופר, אבל לא זו הדרך להגיע לזה. זה עלול להיות

תקדים דרמטי. מאות עובדי מל"ם פרשו בזמנו מעבודתם. היום זו חברת ממשלתית העומדת

בפני עצמה.

היו"ר ע' פרץ;

השתנו שם תנאי הפנסיה?

שי גרניט;

בצורה דרמטית.

האם ייתכן שיבואו אלה שפרשו בזמנו וידרשו אותם תנאים הניתנים לפורשים היום?

אין תהליך כזה. גם ברשות הנמלים יש שינויים. האם יכול להיות שגימלאי שפרש בזמנו

יקבל את התנאים שניתנים היום? לדעתי, לא יכול להיות מהלך כזה.

המהלד העקרוני הוא בעייתי מאד. להוסיף 40% לאלה שפרשו לפני 15-10 שנים? מה יהיה

דינם של פנסיונרים במסגרת של פנסיה צבורה, מאות אלפי איש? גימלאי בפנסיה מצטברת

ששילם 5.5% לא יקבל את זה? אני מבקש שיהיה ברור למה הולכים. זה לא ייגמר פה.

הנושא הזה עומד בפני בית-הדין לעבודה, בנושא ה SHIFTING- ברשות הנמלים. המהלך הזה

עלול לשמש תקדים שיצור קושי עצום. אני מניח שיהיו עוד גופים שמעמדם ישונה לרשות

או לתאגיד, ובכל מעבר כזה יש הטבות. האם נשנה גם לפנסיונרים? יש כאן מעשה שיהיה

תקדים שלא ייעצר כאן. המהלך הזה דרמטי וצריך לעשות עליו חושבים ולעצור אותו.

אני מבקש להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים לשנות

את הצמדת הגימלאות וזה ימנע את שחיקתן.

די מילגרום;

הנושא שלפנינו מאד חשוב ואנחנו רואים את הבעיה ברמה הגבוהה ביותר. למה

הכוונה? נכון שהמחוקק יכול לחוקק כל דבר. המחוקק סוברני ורשאי לעשות הכל. למרות

זאת, בתחום החקיקה יש כללי משחק שנשמרו עד היום, שכל כה שקשור לתנאי העבודה -

המחוקק הקפיד שלא להתערב בזה. תנאי שכר ועבודה - המחוקק, ביהוד ועדת העבודה

והרווחה, הקפיד לא להתערב בזה. ברגע שהמחוקק מתערב ביחסי עבודה ובתנאי עבודה

ומחליף את ההידברות הטבעית בין מעביד לעובדיו, שמייצגים את הגימלאים ונושא הגימלה

הוא חלק מתנאי העבודה, אזי נוצרת אנרכיה בתחום יחסי העבודה. כל קבוצה תדע שאם

היא לא מסתדרת עם המעבידים היא יכולה לבוא לשולחן הזה ולבקש שיפור, ולמחוקק אין

בעיה להציע הצעת חוק להוסיף לעובדים דרגות ושכר. מה יקרה אז? מכאן עד להודעה

חדשה יהיה שובל של קבוצות. כל קבוצה תבוא לוועדה הזאת ותאמר לה, אנחנו רוצים

שתתקנו את מצבנו. השולהן הזה יהיה שולחן של יחסי עבודה. אין לזה סוף.

היו"ר עי פרץ;

הגיע הזמן שתפסיקו לעשות עיסקאות על גבם של הגימלאים. הכי קל לסכם דברים

עם הפעילים.



ב' טמקין;

אם מה שאנחנו עושים עכשיו יגרום להסדיר- את עניו הפנסיה לכל העובדים - עשינו

את עבודתנו.

שי גרניט;

זה לא שייך.

די מילגרום;

יש הרבה קבוצות שאפשר לומר שהן מקופחות. זה טיבם של יחסי עבודה, שתמיד יש

דיונים והתקדמות.

ב' טמקין;

כאשר עושים תכניות להפרטה מתרחבים בגימלאים. לא שוכחים אותם. אני שמח על

התקדים הזה.

די מילגרום;

זה תקדים שהמחוקק נכנס לתחום יחסי עבודה.

היו"ר עי פרץ;

ההסתדרות ואתם משמיעים שיהוקיס ולא יותר. מעולם לא קיימתם דיון בנושא

הגימלאים.

שי גרניט;

זה לא נכון.

שי מילגרום;

יש לנו חילוקי דעות. תבדקו את ההיסטוריה החקיקתית. אין תקדים שוועדת

העבודה והרווחה, כשהיא חושבת שקבוצה מסויימת מקופחת, היא מתערבת ומציעה הצעת חוק

להעלאת שכר. לא קיים תקדים כזה.

ההצעה שלפנינו עלולה ליצור תקדים שקבוצות שונות לא ינהלו ובוודאי לא יסגרו

משא-ומתן עם מר גרניט אלא יבואו אל השולחן הזה. תהיה אנרכיה. כל קבוצה תבוא לכאן.

ואשר לתחום הספציפי של הגימלאות, כל מי שקורא את ההצעה יודע שמדובר על

הגימלאות של כל עובדי המדינה. ההשלכה התקציבית שיש לזה היא אדירה. יהיו נזקים

כבדים ביותר.

כפי שאמר מר גרניט, נושא הגימלאות מטופל לא רק ביחס לעובדי משרד התקשורות.

היו"ר עי פרץ;

אז יש הצדקה למה שאנחנו עושים.

די מילגרום;

לא כל הצדקה מחייבת חקיקה.



אני חושב שנקיטת אמצעי חקיקה בתחום הזה זה תקדים שיצור בעיות מבחינה

מקרו-כלכלית.

שי גרניט;

אין הסכם עבודה בשירות הציבורי שלא מתייחס לגימלאים התקציביים של שירות

המדינה. כל אחוז שניתן לפעיל בשירות המדינה ניתן לגימלאי.

ב' טמקין;

זה מה שאנחנו רוצים לעשות. כל פרוטה שניתנת לפעילים, שתינתן גם לגימלאים.

שי גרניט;

יש לך טעות בסיסית. אני מדבר על פנסיה תקציבית ועובדי מדינה. כאן את משווה

פנסיה תקציבים למי שלא עובדי מדינה ולא מבוטחים בפנסיה תקציבית. לכן אין מקום

להשוואה.

מאחר ונושא הגימלה בכלל נמצא במשא-ומתן עם הסתדרות עובדי המדינה - עם

הסתדרות הפקידים כבר גמרנו את המשא-ומתן - ויש לי הסכמה עם האגף לאיגוד מקצועי

לשנות את תנאי ההצמדה ולבדוק את הפיצוי המגיע לפורשים משנת 1987 עד 1993. אני

מבקש להקפיא בשלב זה את תהליך החקיקה לפחות ל-4-3 חודשים. אם תראו שתוד 4-3

חודשים אין תהליך של חקיקה לשינוי ההצמדה ואין תהליך של עדכון הקיצבה לגימלאים -

אז תחליטו.

היו"ר ע' פרץ;

נעשה הסדר שכל שיפור שיהיה בעתיד יקוזז מהשיפור שיהיה היום.

שי גרניט;

אי-אפשר לעשות את זה.

י י חיות;

אני מבקש לומר לוועדה שנוסף להצעה שלפנינו יש הצעת חוק של חברת-הכנסת ענת

מאור המתייחסת לקיצבאות של עובדי הרכבות לשעבר. הם דורשים אותו דבר כמו גימלאי

משרד התקשורת.

שי גרניט;

אחר-כך יבוא מל"ם ויש בוודאי עוד גופים.

די מילגרום;

כל עובדי המדינה.

ר' דול;

יש לפנינו דוגמה שעיקרון קיים עלול להיהרס בלי בלי שניתן משהו במקום.



בחוק הגימלאות יש דבר מאד בסיסי - השוואת הקיצבה של הגימלאי לשכר ולדרגה של

הפעיל. אם זה לא יהיה או לא יהיה משהו במקום - אתה הורס את היסודות של חוק

הגימלאות ואז אתה חשוף לרשות הרכבות, לרשות שדות התעופה, לרשות זו ולרשות זו,

ואין לזה טוף. 160 חברות ו-60 תאגידים סטאטוטוריים יכולים להגיש תביעה כזו,

ואפילו באוצר - מל"מ.

חי פלץ;

מספר הגימלאים בשירות המדינה 50 אלף. מר גרניט הצהיר והבטיח הבטחה כבדת

משקל, לבדוק בעיות שחיקה של 50 אלי פנסיונרים ולשנות את המגנון במנגנון שימנע

שחיקה עתידית. זו הבטחה. אני מצטרף לבקשה שלו להבחין מספר חודשים ולראות אם יש

הצעה מתקנת לגבי 50 אלף איש. הצעת החוק שלפנינו, אם תעבור, תפריע לנסות לסדר משהו

ל-50 אלף איש, כי יש כאן בעיה של רף גבוה.

היו"ר עי פרץ;

הבעיה היא הרף או העיקרון.

חי פלץ;

גם וגם.

בי טמקין;

שעל השכר מוטל מס ועל ההון לא מוטל מס, זה לא ענין עקרוני?

אם כאשר מקימים משהו חדש נותנים לפעילים ולא נותנים שום דבר לגימלאים - זה לא

מקובל עלי. אנחנו באים לייצג את החלשים ואומרים, כאשר מנהלים משא-ומתן - תביאו

בחשבון שיש גם גימלאים.

אני שמח שמדברים על תיקון ל-50 אלף. בינתיים אני שומע כל הזמן שזה מונח על

השולחן.

שי גרניט;

עכשיו יש הסכם.

אם ההצעה שעל השולחן הזה תגרום לזרוז, זה בוודאי טוב.

ד' חן;

אני אחד האשמים בכל מה שקורה במערכת הזאת של עובדי משרד התקשורת. לפני הקמת

רשות הדואר ובזק התנהל משא-ומתן על תוספת של 30% לעובדים. הגימלאים היו אמורים

לקבל תוספת של 30% עוד לפני הקמת רשות הדואר וחברת בזק. הגענו לבוררות. ידוע

שמשכורתם של עובדי משרד התקשורת היתה נמוכה ב-30% בהשוואה לעובדי משרדים ארורים.

כשניהלנו משא-ומתן להקמת חברת בזק ורשות הדואר עשינו טעות. המצפון מעיק עלינו.

היום יש 4,500 גימלאים. כשהוקמה רשות הדואר היו היו 4,600. במהלך השנים הלכו

לעולמם 1,200 גימלאים. 90% מהגימלאים הם מתחת לקו העוני. יש לי בטן מלאה שלא

מבינים. הגימלים של משרד התקשורת מקופחים ביותר במדינה. ההסתדרות עשתה טעות וגם

אני כיושב-ראש ועד עובדים עשיתי טעות. אני מלווה אותם 7-6 שנים, מלווה אותם בעצב.

מכרנו אותם כדי לשפר את מצבנו. מכרנו אותם.



ש' גרניט;

אבל איש לא מוכן לוותר היום על שכר שלו. איש לא מוכו להגיד, טעיתי, מה-20%

שקיבלתי תוריד 10% ותעביר לגימלאי.

די חן;

עובדי משרד התקשורת קיבלו 30% פחות משאר עובדי המדינה. הם התאזנו.

מי בוטון;

קיבלתי פנייה לשנות את התאריך של 1 באפריל 1987 כדי שהחוק המוצע יכלול גם את

עובדי רשות הדואר שפרשו מהשירות לפני 1 באפריל 1988. הוועדה לא קיבלה די נתונים

לגבי השנה הזאת. בלי נתונים לא נוכל ללכת לחקיקה.

י' ז ומל;

אני פרשתי בשנה הראשונה לקיום רשות הדואר, באותם תנאים שהייתי מקבל אילו

פרשתי שנה קודם. כלומר כל ההטבות הן מ-1 באפריל 1988 ואותם מאות עובדים שפרשו

בשנה הראשונה לקיום הרשות פרשו באותם תנאים שהיו מקבלים שנה לפני כן. אני הייתי

חבר הצוות שהקים את רשות הדואר. ישבנו שנה שלמה כדי להקים את רשות הדואר. לא

ידעתי שהתחולה ונהיה מ-1988. זאת אומרת שמרו את זה בסוד.

שי גרניט;

לא נכון.

י' ז ומל;

עשו מאמץ עליון כדי להוציא מספר מקסימלי לגימלאות.

מי בוטון;

הגעתם לגיל פרישה או שמדובר בפרישה מוקדמת?

י' ז ומל;

הגענו לגיל פרישה. יכול להיות שחלק מהאנשים היו לפני גיל הפרישה. בכל אופן,

אפשר היה להאריך את השירות בשנה, בשנתיים ואפילו בחמש שנים. השירות לא הוארך.

האנשים יצאו לפנסיה.

אני פרשתי ב-1 במאי 1987.

מי בוטון;

בגיל 65.



י' זומל;

66.

למה פרשתי ב-1 במאי? כי ידעתי שב-1 באפריל מוקמת רשות הדואר ואם אפרוש אחרי

חודש, כל ההטבות שיינתנו לעובדים הפעילים שיפרשו אחר-כך, גם אני אקבל אותן. לא

ידעתי שאם אני לא אחכה שנה אני אפסיד את זה. זה נכון גם לגבי העובדים האחרים

שפרשו. אני לא קיבלתי שום תוספת כשיצאתי לפנסיה.

שי אביצור;

הסכמי ההקמה של רשות הדואר קבעו - כל מי שהיה עובד משרד התקשורת ידע זאת -

שבשנת ההקמה הראשונה העובדים הפעילים לא יהיו זכאים לשום הטבות שכר וקידום

בדרגות. אם במהלך השנה הראשונה יוכיחו התייעלות - מצבם ישתפר החל מהשנה השנייה.

זאת אומרת, בשנה הראשונה גם הפעילים לא קיבלו דבר.

מהדברים שלך ניתן לומר כאילו הם התנדבו לפרוש מהר ולא להתייעל, כדי לא לקבל

יותר.

אי שטרנבך;

בהסכם לגבי העובדים הפעילים של רשות הדואר נקבע, שבשנה הראשונה לא ישתנו

תנאי עבודתם ושכרם. התוספות ניתנו החל מ-1988. במסגרת ההסכם הקיבוצי של אפריל

1988 ניתנו 20% תוספת ונקבע ששתי דרגות יינתנו שנה לאחר ההקמה.

היו"ר עי פרץ;

אני מודה לכל האורחים שלנו. אני מבקש שישארו איתנו חברי הכנסת ונציגי משרדי

הממשלה.

יש לפנינו ענין עקרוני. אני אומר שצריך ללמד לקח גם את ההסתדרות וגם את

האוצר. ויש כאן גם ענין של עלויות. אני טוען שעל העיקרון אסור להתפשר. נעשתה

כאן שותפות של מרמה, שותפות של שני גורמים חזקים לסיים עיסקה על-חשבון החלשים. יש

לנו ענין ליצור תקדים כדי ליצור לחץ.

אני מבקש שנשמע פרטים על הבעיה התקציבית.

מדובר בהסכם לגימלאי משרד התקשורת. המשמעות לגבי הקבוצה הזאת 25 מיליון שקל

לשנה.

מי שטרית;

איך אהה עושה את החישוב?

ש' גרניט;

זה כתוב בחוברת הכחולה.



מי בוטון;

זו הערכה של האוצר.

שי גרניט;

ההערכה של המציעים היא 15 מיליון שקל.

די מילגרום;

העלות השוטופת היא 25 מיליון שקל לשנה.

להערכתנו אין שום סיכוי שהצעת ההוק תיעצר ותחול רק לגבי עובדי משרד התקשורת.

כשאינה קובע היום הוצאה של 25 מיליון שקלים אתה צריך לראות לנגד עיניך הוצאה שוטפת

של 400 מיליון שקלים, כי לא תוכל לעמוד יום אהד מול גימלאי אחר שיבוא לכאן.

היו"ר ע' פרץ;

אנהנו לא מקבלים את הטיעונים שלכם לעיקרון. אנהנו מבקשים לשמוע פרטים על

המהיר.

די מילגרום;

אני אומר בוודאות, השלב הבא יהיה לגבי קבוצות של עובדים אחרים שפרשו מגופים

שונים כמו רשות הנמלים, רשות השידור, מל"ם - עוד כמה אלפי עובדים. אי-אפשר יהיה

לעמוד בפני גימלאי של משרד שבמקרה לא הפך להיות גוף אחר - חברה ממשלתית או רשות.

העלות הזאת מגיעה ל-400 מיליון שקלים.

ח' פלץ;

וזה רק לגבי עובדי המדינה. זה יגלוש גם לרשויות מקומיות. 400 מליון שקל זה

רק לגבי גימלאים שהיו עובדי המדינה. גם פנסיונרים של הרשויות המקומיות ידרשו חוק

כזה.

מ' שטרית;

מה הקשר? זה לא שייך.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש לשמוע פרטים על המחיר.

כפי שאמרתי, משמעות החוק היא 400 מיליון שקל עם השלכה לרשויות מקומיות.

גרעון אקטוארי, גרעון על פני שנים. זה מונה שהוועדה לא יכולה

להתעלם ממנו. המשמעות היא גרעון של מיליארד שקלים,

לדעתי, אתם לא רואים את המשמעויות. זה מגדל קלפים. אין אפשרות שהחוק המוצע לא

יחול על כולם. לצערי, אתם לא ערים לכך.



ח' פלץ;

אי-אפשר להקל בזח ראש.

חיו"ר עי פרץ;

רק אתם רואים חכל ואנחנו לא? אנחנו לא מקלים ראש.

מי שטרית;

אנחנו ערים לנקודות שאתח אומר. אני לא מסכים איתך לגבי חחשלכות שתחיינח.

אני לא חושש מפנייח של גופים איורים. בעניו שלפנינו חיתח חסכמח של שר חתקשורת. אם

יש עלות - תתמודדו עם זח.

שי גרניט;

יש חצעת חוק של חברת-חכנסת מאור לגבי עובדי חרכבת.

מ' שטרית;

נשקול את זח לגופו של ענין.

שי גרניט;

יש שם אותו מצב במו כאן.

בי טמקין;

אני מציע שנצביע על חצעת חחוק.

חיו"ר עי פרץ;

הצעתי שחאוצר לא יתנגד במליאה. אולי חיינו מגיעים לפשרח בעניו חמחיר.

שי גרניט;

אני מבקש שתינתו לנו שהות.

היו"ר ע' פרץ;

שעה. אני מוכן לדבר על תוספת של 20%-25% ,ללא דרגות. אם יש חסכמח - נגמר

חסיפור.

חי פלץ;

אי-אפשר.

שי גרניט;

אני לא יכול. אני מבקש שחות של חודשיים-שלושח. לא שעח.

חיוייר עי פרץ;

יום.

לא.

ח' פלץ;

חודשיים.

היו"ר עי פרץ;

לא.

נעבור על סעיפי החוק.

מ' בוטון;

חבר-הכנסת טמקין מציע להוסיף לסעיף 1 "וכן של עובדי רשות הדואר שפרשו מהשירות

לפני 31 במרס 1988.

שי גרניט;

אני חוזכר ומבקש שיינתן לי זמן לתקן. אני מבקש שהות של חודש. אם אני לא מביא

תיקון - תעבירו את החוק.

די מילגרום;

אתם לא מתארים איזו טעות אינם עושים.

היו"ר ע' פרץ;

הצעתי 20%.

אנחנו מצביעים.

הצבעה

הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות)

(הגדלת קיצבה לגימלאי משרד התקשורת), התשנייד-1993. נתקבלה

היוייר עי פרץ;

הצעת החוק תוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת.

אנחנו שומרים לעצמנו זכות להסתייג.

חי פלץ;

הסתייגות של שר האוצר מכל הצעת החוק.

מי בוטון;

אני מבקש שנשב יחד על ההסתייגויות.



היו"ר ע' פרץ;

היינו יכולים לגמור ולהסכים.

אני לא יכול להסכים ל-20%.

היו"ר ע' פרץ;

תשלם 40% .

שי גרניט;

כל הסדר שיהיה יקוזז.



מסקנות הוועדה בנושא התעללות מינית קשה ואחרת בילדים מצד בני משפחותיהם (מס' 940)

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנאשר את המסקנות שמונחות על השולחן. הנושא הראשון: התעללות מינית

קשה ואחרת בילדים מצד בני משפחותיהם.

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום י"ב בשבט תשנ"ג - 3 בפברואר 1993.

את ההצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אסינר סלמוביץ בנושא "התעללות מינית קשה ואחרת

בילדים מצד בני משפחותיהם".

הנושא הועלה בעקבות ידיעות שפורסמו בדבר גידול ניכר במספר הדיווחים על מקרי

אלימות במשפחה ועל נטייה מצד בתי-משפט להקל בעונשם של מבוגרים המואשמים באלימות

כלפי ילדים בתוך המשפחה.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 8 בנובמבר 1993, במהלכה שמעה בין היתר את

נציגי משרדי העבודה והרווחה, הבריאות, המשפטים, המשטרה, איגוד העובדים

הסוציאליים, המועצה הלאומית לשלום הילד, האגודה להגנת הילד ונציגי ארגוני הנשים.

לוועדה נמסר כי כ-30 אלף ילדים בישראל -1.5% מכלל הילדים בארץ - נחשפים

לאלימות במשפחה. בשנת 1992 התקבלו 12 אלף דיווחים על התעללות במשפחה - מהם קרוב

ל-9,000 מקרים ב-14 היישובים הגדולים שבהם מתגוררת כמחצית האוכלוסיה בישראל -

המטופלים על-ידי 365 פקידי סעד ב-30 מרכזים קיימים. באותה שנה נערכו על-ידי משטרת

ישראל 1,000 חקירות, שמהן נפתחו 427 תיקים פליליים.

מחקרים שנערכו מראים כי לחדרי המיון הגיעו בשנת 1992 1,058 מקרים של אלימות

נגד ילדים, 10% מהם בגין ניצול מיני. 64% מהילדים שסבלו מהתעללות מעורבים

בעבריינות, 80% לא גמרו בית-ספר, 80% לא הלכו לצבא. לוועדה נמסר כי הגידול העצום

במספר התלונות, בחלקן בעקבות התגברות המודעות בציבור בתקופה האחרונה, מקשה על

פקידי הסעד לטפל בבעיות החמורות באמת, בעיקר משום שהחוקים החדשים שנחקקו - חוק

חסרי ישע והחוק למניעת אלימות במשפחה - לא לוו במשאבים מספיקים למתן טיפול נאות,

בין היתר הקמת מקלטים והוספת תקנים של פקידי סעד מיומנים להוק הנוער בלשכות

הרוויה. באזור הדרום כולו וכן במגזר הערבי אין עד היום אף מרכז חירום אחד. עוד

נמסר לוועדה כי השנה נפתח בירושלים מרכז חירום חדש ובימים הקרובים ייפתחו מרכזים

בקריית-אתא ובתל-אביב.

כמו כן שמעה הוועדה כי יש קושי להשיג נתונים מדוייקים בבתי-המשפט המחוזיים על

עבירות ספציפיות של אלימות במשפחה, בגלל היעדר יכולת טכנית למיין ברישומים בין

סוגי העבירות השונות.

1) הוועדה חוזרת על עיקרי סיכומיה מיום 8 בנובמבר 1993. כדלקמן:

א) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה לפעול להוספת תקנים מיוחדים כבר בתקציב

1994 לפקידי סעד לחוק הנוער.

ב) הוועדה תובעת מן השרה לדווה לה על פתיהת מוקד לתלונות על אלימות במשפחה

במגזר הערבי ובאזור הדרום.

ג) הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה להקים ועדה בינמשרדית לקבוע מדיניות

כוללת של טיפול במקרי אלימות במשפחה, כולל התעללות מינית בקרב אוכלוסיות סגורות -

בין היתר קיבוצים ומושבים, אוכלוסיות חרדיות, מיעוטים ועולים - שהכלים המקובלים

אינם מגיעים אליהם.



ד) הוועדה מתריעה בפני שר המשפטים על המצב החמור של העדר יכולת טכנית למיין

ברישומים של פסקי-הדין בבתי-המשפט המחוזיים בין הסוגים השונים של עבירות תקיפה

ולאפשר קבלת נתונים ספציפיים על עבירות של אלימות במשפחה, על-מנת שניתן יהיה לקבל

מידע, לאתר מוקדי אלימות ולטפל בהם. הוועדה תובעת מן השרה לפעול לאלתר כדי לאפשר

לוועדה לקבל הרולטות על סמך נתונים מפורטים ומבוססים, במקום על סמך התרשמות

ותחושה.

ה) הוועדה קוראת לשר המשפטים לבדוק דרישה להחמרה בעונשים, על עבירות של

התעללות במשפחה, להרתעת עבריינים ועבריינים בכוח. בין היתר מבקשת הוועדה מן השר

לשקול עריכת יום-עיון לשופטים בנושא.

2} הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה להקצות משאבים להקמת מרכזי חירום להוצאתם

הדחופה של ילדים קורבנות אלימות מן הבית, ולהקמת מרכזי סיוע ומוסדות לטיפול בהם.

3) הוועדה קוראת לשר ההינוך והתרבות לפעול להגברת המידע לציבור, החינוך והמודעות

הציבורית בנושא הצורך למנוע אלימות במשפחה.

4 ) הוועדה חוזרת על עיקרי מסקנותיה מיום 22 בפברואר 1993 בנושא "מצב הטיפול

בקטינים וחוסים במשרד העבודה והרו ורה", ומבקשת משרת העבודה והרווחה לדווח לה על

ביצוען, בהמשך למכתבה מיום 28 ביוני 1993.

5) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה ומשר המשפטים לדווח לה על ביצוע המסקנות

תוך שלושה חודשים."

1) תעסוקה לעולים מובטלים (מס'94) 2) התגברות האבטלה (מסי 658, 689, 693); 3)

גידול בהיקף האבטלה (מסי 867); 4) אבטלה בערי ובעיירות פיתוח (מסי 1068, 1069,

1075, 1083); 5)(א) המדיניות לצמצום האבטלה ואבטלת נשים בפרט (מס' 1161); (ב)

עלייה במספר דורשי העבודה (מסי 1184) ; (ג) התגברות האבטלה (מסי 1222)

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום 29 ביולי 1992, את ההצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת יי ונונו בנושא "תעסוקה לעולים מובטלים".

ביום 23 בדצמבר 1992 העבירה הכנסת לוועדת העבודה והרווחה את ההצעות לסדר-היום

של חברי-הכנסת ד' מנע, ע' מאור וי' שפי בנושא "התגברות האבטלה".

ביום 20 בינואר 1993 העבירה הכנסה לוועדה את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר'

זאבי בנושא "גידול בהיקף האבטלה".

ביום 10 בפברואר 1993 העבירה הכנסת לוועדה את החצעות לסדר-היום של חברי-

הכנסת ר' אלול, די מנע, יי לוי ושי בניזרי בנושא "אבטלה בערי ובעיירות פיתוח".

ביום 24 בפברואר 1993 העבירה הכנסה לוועדה את ההצעות לסדר-חיום של חברת-חכנסת

עי מאור "המדיניות לצמצום האבטלח ואבלת נשים בפרט"; של חבר-חכנסת בי נתניחו

"עלייה במספר דורשי העבודח"; ושל חבר-חכנסת י' שפי "חתגברות חאבטלח".

חוועדח דנח במשולב בכל ההצעות האמורות במספר ישיבות, במהלכן שמעח את שר

האוצר, את שרת חעבודה והרווחה, ונציגי משרדי חעבודח וחרווחח, האוצר, חחקלאות,

השיכון, שירות חתעסוקח, חמוסד לביטוח לאומי, ההסתדרות, חו^חדות התעשיינים, מרכז

הקבלנים, מרכז השלטון חמקומי ונציגי רשויות מקומיות.

במקביל קיימה חוועדח סדרת דיונים בנושא "יוזמות תעסוקח של גורמים שונים";

ביניחם שרת חעבודח והרווחח, שר חבינוי וחשיכון, שר חכלכלח, מזכ"ל חחסתדרות, ראשי

חתאחדות התעשיינים, מנכ"ל חסוכנות חיחודית ואחרים.

חוועדח שמעח על חגידול במספר דורשי חעבודח וחמובטלים במשק, במיוחד בקרב עולים,

צעירים, אקדמאים ונשים, ועל חחצעות של חגורמים חשונים, כל אחד בתחומו, לצמיחח,

ליצירת תעסוקות, ולעבודות יזומות לתקופת חביניים.

לוועדה נמסר כי מאז חודש אוגוסט 1993 חלה תפנית, עם מגמת עלייח במספר דורשי

חעבודח, זאת בניגוד למגמה רצו פח של ירידח באבטלח במחצית חראשונה של 1993.

חגידול באבטלח מתבטא גם בגידול במספר חמובטלים וגם בעומק חאבטלח, עם מצוקח

מיוחדת בקרב נשים. בחודש אוגוסט חגיע חלקם של דורשי עבודח שישה ימים ויותר ל-75%

מכלל דורשי חעבודח, לעומת 60% ביולי. בספטמבר חגיע חלקם ל-77% . גם במספר תובעי

הבטחת הכנסה חלח עלייה, לאחר ירידח רצופח מתחילת חשנח, ובאוגוסט חסתכם מספרם ב-29

אלף לעומת 26 אלף ביולי.

מספר הפונים ללשכות חתעסוקח בחודש אוגוסט 1993 עמד על 122,400, לעומת 109 אלף

בחודש יולי - גידול של כ .22%-בספטמבר עמד מספרם על 122,500. מספר חמצטרפים

החדשים למעגל דורשי חעבודח גדל בחודש אוגוסט מ-12,700 ל-22 אלף - 18.2% מכלל

דורשי חעבודח. בספטמבר היוו חמצטרפים חחדשים 11.7% מכלל דורשי העבודה.

מספרם של דורשי עבודח בערי פיתוח עלה מ-20,700 בחודש אוגוסט ל-21 אלף

בספטמבר. חלקן של נשים בקרב דורשי עבודה עלח מ-58% באוגוסט ל-60% בספטמבר. עלייח

חלח גם בחלקם של צעירים בגיל 34-18 בקרב דורשי עבודח: מ-37.5% בחודש אוגוסט

ל-43.6% בספטמבר - בגלל חיעדר עבודות יזומות.



במספר דורשי העבודה עולים חדשים חלה באוגוסט עלייה של 3.3% לעומת חודש יולי,

ומספרם הסתכם ב-18.7 אלף. חיילים משוחררים מהווים 11.8% מכלל דורשי העבודה.

בחודש ספטמבר עמד מספר סרבני העבודה על 4,300 לעומת 5,300 באוגוסט ו-7,000

ברביע השני של השנה. בשירות התעסוקה נרשמו בספטמבר 13,200 הזמנות לעובדים לעומת

17,700 בחודש הקודם.

בישיבתה ביום 20 באוקטובר 1993 שמעה הוועדה מפי שרת העבודה והרווחה סקירה על

מצב האבטלה במשק, ביו היתר על רקע ההיערכות לקראת הפעלת תכנית האוטונומיה בשטחים.

שרת העבודה והרווחה כופרת בתחזיות האופטימיות בדבר סיכויי הצמיחה במשק ומתריעה

מפני תרבות של עוני המתפתחת בישראל עקב האבטלה הממושכת.

בישיבתה ביום 13 בנובמבר 1993 שמעה הוועדה מפי שר האוצר סקירה על מצב האבטלה.

שר האוצר כפר בטענות בדבר היעדר צמיחה במשק והצביע על גידול של 4.5% בתוצר העסקי

ועל ירידה של 25% באבטלה ב-1993 לעומת התקופה המקבילה אשתקד - אף מעבר לאומדנים.

עם זה, גם שר האוצר הביע דאגה מהתרחבות הפערים בחברה הישראלית.

1) ועדת העבודה והרווחה מביעה דאגתה החמורה נוכח נתוני האבטלה האחרונים המראים

על מגמת עלייה רצופה ומתמדת באבטלה, כפי שהובאו בדו"חות של שרת העבודה והרווחה.

הוועדה קוראת לראש-הממשלה להעניק לנושא המלחמה באבטלה ביטוי הולם בתקציב 1994

ולפעול להיערכות מתואמת מצד כל הגורמים, לקראת מועד הפעלת תכנית האוטונומיה

בשטחים והשלכותיה בתחומי התעסוקה בישראל, כולל ההסדרים לגבי מספרי העובדים

מהשטחים שיורשו לעבוד בישראל.

2) הוועדה סבורה כי הפתרון האמיתי לבעיית האבטלה הוא בצמיחה כללית במשק. הוועדה

מחזקת את ידי שר האוצר במאמציו לעודד את הצמיחה. עם זה, הוועדה מזהירה מפני אשליה

לפיה נתונים על גידול בצמיחה, המסתמכים על תעשיה עתירה יידע בלבד וללא התייחסות

לנושא כוח האדם דיים כדי להוכיח צמצום האבטלה. הוועדה קוראת לשר האוצר ולשר

התעשיה והמסרב להעניק עדיפות בנושא הצמיחה לצמיחה כלכלית שתיתן פתרונות תעסוקה

רבים ככל האפשר.

3) הוועדה סבורה שבתקופה של אבטלה, יותר מבכל תקופת אחרת, יש חשיבות מירבית

להקפדה על חוק שכר מינימום. הוועדה מתריעה מפני האפשרות שהצמיחה החזויה במשק

תבוצע תוך שחיקת שכר והגדלה נוספת של הפערים בחברה. הוועדה תובעת משרת העבודה

והרווחה להגביר את הפיקוח בנושא. הוועדה תובעת משר האוצר לבחון שנית את נושא

מרכיבי הפנסיה בחוק שכר מינימום.

4) הוועדה סומכת ידיה על התכניות שהוצגו בפניה על-ידי הגורמים השונים למלחמה

באבטלה - כל אחד בתחומו - כולל עידוד מגזרים שונים ותכניות בקנה-מידה ארצי,

סקטוריאלי ומקומי. הוועדה מחזקת את ידי שרת העבודה והרווחה במאמציה להנהיג עבודות

יזומות כפתרון בינתיים תעסוקתי עד שיוחל בהרצת תכניות הצמיחה לטווח הארוך. הוועדה

מברכת את שר האוצר על החלטתו להמשיך בעבודות יזומות במוקדי אבטלה, בנושאי

ארכיאולוגיה והקרן-הקיימת, וממליצה בפני שרת העבודה והרווחה להמשיך במאמציה

לקידום ופיתוח עבודות יזומות בתחום אתרי עתיקות ותיירות, כבישים ועבודות

הקרן-הקיימת, זאת בשיתוף עם השרים הנוגעים בדבר - שר האוצר ושר התיירות - ועם

הנהלת הקרן-הקיימת. הוועדה פונה לשר האוצר ולשרת העבודה והרווחה להגדיל משמעותית

בתקציב המדינה את התקציב לפרוייקטים אלה.

5) הוועדה קוראת לשר האוצר, לשרת העבודה והרווחה ולשר התעשיה והמסיור להעניק

טיפול נקודתי במוקדי אבטלה שבהם האבטלה עולה על 10%.



6} הוועדה קוראת לשרת העבודה והרוויות להכין, בשיתוף עם משרד התעשיה והמסחר ומשרד

הבינוי והשיכון, תכניות להכשרה מקצועית מקיפה במקצועות שיידרשו למשק בהתחשב

בתכנית הצמיהה והפיתוח התעשייתי, ולהימנע מהפניית מובטלים להכשרה מקצועית

במקצועות שאינם נדרשים ואשר מותירים את הלומדים בהם בתום לימודיהם כ"מובטלים עם

תעודה".

7) הוועדה קוראת לשר הרוקלאות להכין תכנית למתן תמריצים לעובדים בלתי מקצועיים

בחקלאות, על בסיס עונתי במקום על בסיס הודשי, כדי למשוך מובטלים לעבודות אלו,

במקום עובדים זרים ופועלים מהשטהים.

8) הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה להיערך לפעילות מוגברת, ביחד עם שר הבינוי

והשיכון והתאחדות הקבלנים, להכשרת כוח אדם מקצועי בבנייה. הוועדה קוראת לשרת

העבודה והרווחה לפעול, ביחד עם שר הבינוי והשיכון והתאחדות הקבלנים, לקבוע

תמריצים שימשכו צעירים לעבודה בלתי מקצועית בבניין, למספר חודשים, במקום להיזקק

לדמי אבטלה, זאת בהנחה שחלקם ימשיכו בתום התקופה להשתלם כעובדים מקצועיים.

9) הוועדה קוראת לשרת העבודה והרווחה לפעול, ביחד עם משרד הפנים, שירות התעסוקה

ומשטרת ישראל, להחמיר במתן אישורים להבאת פועלים זרים, ולפעול להכשרת עובדים

ישראליים שיחליפו אותם.

10) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה להיערך להפעלת החוק המסדיר את פעילותן של

החברות הפרטיות לכוח אדם. בין היתר קוראת הוועדה לשרה להחיש את הרפורמה בשירות

התעסוקה ומיחשובו, במטרה לעדכן את השירות ולי יעלו, לטובת הנזקקים לו.

11) הוועדה מבקשת משרת העבודה והרווחה, שר התעשיה והמסחר, שר החקלאות ושר הבינוי

והשיכון, לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים."

היו"ר עי פרץ;

המסקנות שהונחו על השולחן מאושרות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10