הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מטי 117

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. ה' גהשון התשנ"ד (20 באוקטובר 1993). שעה 00;09

ו f

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; ע י פרץ - הי ו"ר

טי אלסאנע

ת' גוז ינסקי

ש'הלפרט

ב' טמקין

י . כץ

י' לס

עי מאור

שרת העבודה והרווחה אי נמיר

חבר-כנסת א' יחזקאל

אי בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די לפלר - מנכ"ל שירות התעסוקה

י י ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שי כהן - סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

י י צבע - יועץ השרה, משרד העבודה והרווחה

די צרפתי - משרד העבודה והרווחה

גי חביליו - שירות התעסוקה

אי גפן - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

עי תמיר - יושבת-ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

ג' בן-ישראל - מנהל לשכת הקשר, ההסתדרות

חי ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאתי, התאחדות התעשיינים

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; סקירת שרת העבודה והרווחה על מצב האבטלה



סקירת שרת העבודה והרווחה על מצב האבטלה

היו"ר עי פרץ;

בוקר טוב. אנחנו שומרים על המסורת לפיה שר העבודה והרווחה, היום שרת העבודה

והרווחה, שהיא השר ההשוב לוועדה הזאת, ונמסור לנו בפתילות כל מושב סקירה על תכניות

העבודה ותיתן לנו הערכות בנושאים שבהם המשרד עוסק במשך כל השנה.

אין ספק שהעיתוי לזה - היום - הוא מאד משמעותי מבחינתנו, מאחר שבשבוע הבא

יוגש תקציב המדינה. כמובן שנרצה מאד לשמוע גם על השינויים בתקציב המדינה, בנושאי

העבודה והרווחה, על היעדים השונים שהציב לעצמו המשרד בשנת התקציב הקודמת ומה

הלקחים שנלמדו במשך שנת התקציב הקודמת. ייתכן שיש דברים שאכן יבואו לידי ביטוי

בתקציב עצמו.

גברתי השרה, אנהנו רוצים ראשית להודות לך על היענותך לבקשתנו ועל שאת באה

אלינו. אין שום אפשרות לתרגם למלים את מערכת היחסים הטובה הקיימת בין משרדך לבין

הוועדה, וכן את התמיכה ההדדית בין ועדת העבודה למשרד העבודה והרווחה על כל אגפיו

והעובדים שמגיעים הנה מעת לעת בכל נושא ונושא. אנחנו חושבים שהמשימה שלנו היא

משימה חשובה ומשותפת וצריך לעשות הכל כדי להמשיך בשיתוף הפעולה הענייני ובאווירה

הטובה הקיימת.

אני מבקש, גברתי השרה, אם תוכלי לתת לנו הערכת מצב לגבי הנושא המרכזי - נושא

התעסוקה.

המימצאים המגיעים אלינו מהדו"חות השונים, הן של שירות התעסוקה והן של הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה, מצביעים על שינוי שחל מפעם לפעם. אין ספק שזה קשור ונובע

מעבודות עונתיות וגם מהתקופה שבה היתה עבודה יזומה בהיקפים גדולים. אני מבין שרוב

המרכיבים האלה, גם בגלל צמצום העבודות בחקלאות וגם בגלל היקף צמצום העבודות

היזומות בשנה הבאה, ישנו את התמונה בשנה הבאה.

אני מודה ומעביר לך את רשות הדיבור.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

קודם כל בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, בטעות כמעט התיישבתי אוטומטית במקום שלך.

אני מודה, אני מאד אוהבת לבוא לכנסת. אני מאד אוהבת את הכנסת. זה דבר שאני לא

יכולה להשתחרר ממנו. ביליתי כאן 19 שנים. אהבתי כל רגע. אני מאד אוהבת לבוא

לכנסת, ואני מאד לבוא לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

כשבאתי למשרד העבודה והרו ויוה, ידעתי שעל-פי הספר ועל-פי חלוקת התפקידים

והיעדים של משרדי הממשלה, אין זה תפקידו של משרד העבודה והרווחה ליזום וליצור

מקומות עבודה. לכך ישנם המשרדים הכלכליים, שזה תפקידם. אני כשרת העבודה והרוויוה

ארוראית על משרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי, המכון לפריון העבודה ושירות

התעסוקה. למעשה, אני אחראית על מספר גופים שצריכים לשרת את הנושא של התעסוקה.

אנחנו המתווכחים, לא עוד הבלעדיים, בין מבקשי העבודה לבין דורשי העבודה.

אם מתמלאים הקריטריונים, אנהנו נותנים למוסד לביטוה לאומי את האישורים לתשלום

דמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי משלם את דמי האבטלה; האגף להכשרה מקצועית,

שלהערכתי הוא המכשיר החשוב ביותר במשרד בנושא של השקעה בהון האנושי ובכוח העבודה

העתידי והמתחלף היום, אגף עצום מבחינת היקף התקציב שלו, אלה הכלים שאני כשרת

העבודה והרווחה חייבת - אני מדגישה את המלה "חייבת" - לעשות הכל כדי שהם יתפקדו

בצורה היעילה והטובה ביותר, על פי צורכי המשק ושוק העבודה.



תקציב משרד העבודה והרווחה - 1.4 מיליארד שקלים. הגימלאות שתשולמנה השנה

על-ידי המוסד לביטוה לאומי יהיו בסדר גודל של 15 מיליארד שקלים. זה סכום אדיר.

זה הרבה יותר מתקציב הבטהון,

ביטוה אבטלה?

1 י

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

כל הקיצבאות, כל קיצבאות המוסד לביטוה לאומי יסתכמו השנה ב-15 מילארד שקלים.

אני הולכת לשכונות עוני, ואני יכולה לומר, יש תרבות עוני שהולכת ומתפתהת. אני

מנייה שעל הנושא הזה נדון כשנדון על קו העוני, בוודאי בעוד הודש או לכל המאוהר

בעוד שישה שבועות. אני יכול להוסיף ולומר, לולא היה המוסד לביטוה לאומי והקיצבאות

שלו - רמת ההכנסה של המשפחות בישראל, של המשפחות שמתקיימות רק משכר ושל המשפחות

שלא יכולות לעבוד, היתה ירודה ביותר, בצורה משמעותית.

תקציבו של שירות התעסוקה 90 מיליון שקל. מבחינת היקף תקציבי של שלוחות המשרד,

להוציא את תקציבו של המכון לפריון עבודה, זה התקציב היותר קטן. כאן אני רוצה

להדגיש, שבעבודתי כשרת העבודה והרווחה, בדרך שלי כשרת העבודה והרווחה אני רואה את

שירות התעסוקה כדבר החשוב ביותר.

והשירות עובד. הנתונים שאני משתמשת בהם, שהיו כל הזמן שנויים במחלוקת

ביניננו לבין שר האוצר, משרד האוצר, הם הנתונים שמעידים על מה שמתחולל אצלנו

בלשכות התעסוקה. יש לנו מחלקת מחקר טובה מאד, על כך אין עוררין. אני אומרת את

הדברים האלה כדי שנדע שלי יש אמון מוחלט בנתונים של שירות התעסוקה ובנתונים של

מחלקת המחקר של שירות התעסוקה, ואותם אני הולכת לצטט לפניכם בלי כחל וסרק.

אנחנו יודעים שבחודש ספטמבר לא חל שינוי משמעותי במספרם של דורשי העבודה.

בניכוי השפעות עונתיות והשפעת החגים - אני אבקש לצלם אחר-כך את החומר הזה

ולהעמידו לרשות חברי הוועדה - הסתכם המספר ב-122,500 לעומת 122,400 בחודש הקודם,

עלייה של 100.

מספרם המקורי של דורשי עבודה הסתכם ב-166 אלף לעומת 121,100 בהודש הקודם,

ירידה בשיעור של 4.2% המוסברת כולה בהשפעות עונתיות והשפעת הג הסוכות.

אבל אנחנו חייבים לציין, כי בניכוי גורמי עונתיות הסתמנה מתחילת יושנה עד חודש

יולי מגמה רצופה של ירידה במספרם של דורשי עבודה, מ-145 אלף ל-100,600, שזו ירידה

בשיעור של 31%, שמשמעותה 45 אלף דורשי עבודה.

בהודש אוגוסט חלה עלייה במספרם של דורשי העבודה, בשיעור של 21.6%, בהשוואה

לחודש יולי, החודש שבו היתה שביתת עובדי המדינה - להערכתי, זו עלייה מאד גדולה -

ועלייה בשיעור של 3.5% בהשוואה לחודש יוני. נתוני חודש ספטמבר מלמדים על כך

שהעלייה בחודש אוגוסט במספרם של דורשי העבודה הינה נקודת תפנית ושינוי במגמה.

כלומר, אם זה רק היה מקרה שבחודש אוגוסט הלה עלייה במספרם של דורשי עבודה, הרי

חודש ספטמבר - הכל אנחנו מחשבים בניכויים עונתיים - היה מחזיר אותנו למה שהיה

לפני כן. העובדה שהמצב נשאר סטאטי - 100 זה סטאטי וכך מחלקת המחקר גם מנתחת את

המצב - הרי לפי הנתונים של מחלקת המחקר לחודשים הבאים, מתחילה מגמה של עלייה

במספר דורשי העבודה.

בחודש ספטמבר היוו המצטרפים החדשים 11.7% מכלל דורשי העבודה. 47% פוטרו או

התפטרו; 1.5% יצאו לגימלאות; 6.2% סיימו את לימודיהם; 18.5% סיימו את שירותם

הצבאי; 6.5% פנו ללשכת התעסוקה לצורך קבלת אישורים; 0.4% חיפשו עבודה חלופית.



בחודש ספטמבר נמשכה מגמת העלייה בעומק האבטלה. הלקם של דורשי העבודה שצברו 6

ימי אבטלה או יותר, היווה 77.2% לעומת 75.2% בחודש אוגוסט, עלייה של 2% בחודש

אחד; 70.7% ביולי ; ו-70.8% ברביע השני של שנת 1993 . כלומר, מחודש יולי יש עלייה

של 7% במספרם של המובטלים המצויים במה שאנחנו מכנים עומק אבטלה 6 ימים פלוס.

במספרם של דורשי העבודה - זה נתון חיובי ואני מאד שמחה בו - עולים חדשים, לא

חל שינוי.

במספרם של דורשי עבודה תובעי הבטחת הכנסה, גם כן לא י1ל שינוי משמעותי

וההבדל שהיה איננו הבדל.

אשר לנשים. כאן יש שני נתונים מאד קשים ובעייתים שחייבים להדליק, קודם כל

אצלי ואצל הממשלה כולה, הרבה נורות אדומות. חלקן של הנשים מכלל דורשי העבודה עלה

מ-58.2% בחודש אוגוסט ל-60.3% בחודש ספטמבר. זו עלייה שחלה בחודש אחד.

בכל סיור שלי אני מבקרת גם בלשכת התעסוקה שבמקום. ביום שלישי שעבר הייתי

בחצור הגלילית. נכנסתי ללשכת התעסוקה. אין שם בעיה קשה לגבי הגברים, כי היו שם

הרבה עבודות יזומות ועדיין יש - גם עבודות של הקרן הקיימת וגם עבודות בעתיקות -

אבל יש בעיה לגבי הנשים. באותו יום התייצבו בלשכה - מתייצבים רק פעם בשבוע לפי

א'-ב' - 60 נשים. ההצעות לאותן 60 נשים היו 6 מקומות עבודה, ש-3 מהם היו במפעל

"פרי הגליל".

דורשות העבודה הזקוקות לעבודה הן נשים צעירות, אמהות לילדים. המשמרת הראשונה

במפעל "פרי הגליל" מתחילה בשעה שש וחצי בבוקר. לאשה צעירה, אם לילדים אין שום

אפשרות, גם אם מוכנה לעבוד ב"פרי הגליל", לעשות זאת. ונא לזכור ש"פרי הגליל", כך

נדמה לי, זה מקום העבודה הגדול ביותר והמעסיק הגדול ביותר איורי הרשות המקומית

בחצור הגלילית.

ונתון נוסף הדש, שהוא חמור מאד - בחלקם של גברים צעירים בקבוצת הגיל 34-18,

מתוך כלל הגברים, חלה עלייה של 6.1% , מ-37.5% בחודש אוגוסט ל-43.6% בחודש ספטמבר,

על אף התיקונים בחוק האבטלה והחמרה בקריטריונים ולמרות מה שנקבע בחוק ההסדרים

במשק.

אני חושבת שאם אנחנו רוצים לדייק בנתונים שלנו על האבטלה, אנחנו צריכים לחכות

לנתונים של החודש הבא, כי בחודש הקודם היתה שביינה והיו גם חגים. אני אומרת את זה

למרות הניכויים העונתיים שעושה מחלקת המחקר של שירות התעסוקה. אני בעד להמתין.

כדי. לדעת מה קורה וכדי לפסוק באופן החלטי, אנחנו צריכים להשתמש בנתונים של חודש

שאין בו שביתות ואין בו חגים. בכל אופן, לפי הנתונים העכשוויים - יש עלייה במספר

הצעירים דורשי עבודה.

אני רוצה שנדע שרבים פונים ללשכות הפרטיות. בעבר כל הצעירים באו ללשכת

התעסוקה, כי היתה אופנה. רובם היו אומרים מיד, מה שאתם מציעים לנו זו עבודה לא

מתאימה, וכמעט אוטומטית היו מקבלים דמי אבטלה, 6 חודשים. נתתי הנחיה להפסיק את

זה, במסגרת ההחמרה ואכיפת חוק דמי אבטלה.

היום המצב שונה, רבים מהצעירים אומרים, מה יש לנו לעשות בשירות התעסוקה? מה

מציעים לנו? חקלאות, בנין, קרן-קיימת. זה לא מעניין אותנו. לכן אני אומרת -

דיברנו על זה גם בוועדת העבודה והרווחה - אנהנו מוכרחים לשנות את הדימוי ואת

התדמית של שירות התעסוקה. התוצאה של המצב הקיים היא שחלק מהצעירים מסתובבים

ומטיילים ואלה שבאמת רוצים לעבוד וחושבים שהם יכולים לקבל עבודה, אלה פונים

למקומות אחרים. למרות זאת, אחוז הפונים אלינו עדיין גדול.



ואשר לאזורים שבהם רמת האבטלה גבוהה, יותר מ-10%. בהודש הקודם היו 10

יישובים כאלה, חודשיים קודם ירדנו ל-3 יישובים. החודש מספרם 9 . הצור הגלילית יצאה

מזה. עכו היא גבולית - 9.9% את השיא מקבלת ההודש אופקים. זה היה צפוי: הופסקה

עבודתם של 300 עובדי חקלאות בהבל קטיף; "עוף הנגב" על הפנים, ואני אומרת הכאן הד,

חלק וגלוי, "עוף הנגב" מצוי אצל כונס נכסים. מהצית ממספר העובדים ב"עוף הנגב" הם

תושבי אופקים. אתם יודעים מה עושה כונס נכסים. כדי למכור את המפעל, הצעד הראשון

הוא לפטר עובדים. כדי לתת הל"ת יש צורך בחודש ימים. אם אינני טועה היו להם רק 28

ימים, ולפי החוק לא הגיעה להם חל"ת. אבל מאחר ומדובר על אופקים וידעתי שאנחנו

עוסקים בדיני נפשות, ואם לא ניתו חל"ת לא יהיה לאנשים ממה להיות, החלטנו לתת הל"ת

ל-6 הודשים. 6 חודשים רצים, מה יהיה אחר-כך? אם לא יהיו פתרונות - אופקים במצב

קשה ביותר.

אני חייבת לומר שלתפקידי כשרת העבודה והרווחה הוספתי תפקידי -הפכתי להיות

מחפשת אתרי ארכיאולוגיה ברחבי הארץ, כי זו השקעה בתשתית תיירותית. ביקשתי מאברהם

בו-שושן שיבדוק אם בסביבת אופקים יש אתר ארכיאולוגי. מצאנו אתר ארכיאולוגי בגבים,

מרחק של 20 דקות נסיעה מאופקים. אפשר להתחיל מיד לחפור.

במוצאי שבת נודע לי שעדייו לא התחילו. ביקשתי מיד ממנכ"ל משרד העבודה

והרווהה להתערב מיד. ביום שני היו כבר בעבודה 34 אנשים, מהם 20 מאופקים. עד סוף

השבוע ייקלטו כל ה-100 ייקלטו, הכל במימון משרד העבודה והרווחה. ה-100 האלה

בחפירות הארכיאולוגיות יורידו בכמה אחוזים את האבטלה באופקים.

אותו הדבר עשינו בבאר-שבע, גם שם התחילו השבוע לעבוד. הפנים שלנו מופנות אל

באר-שבע ובמיוחד אל רהט, שם אחוז האבטלה אדיר, פשוט אדיר, כי חלק מהמפוטרים בגוש

קטיף היו גם מרהט.

ביום שני, כשהייתי בביקור באופקים, לקחו אותי למפעל לקרמיקות דקורטיביות. הוא

התחיל ב-3 עובדים. היום יש שם 34 עובדים. זה המפעל השני בגודלו באופקים, אחרי

"אומו".

אני רוצה לומר כאן משהו אופטימי. מצאתי את "אומן" - זו היתה הפעם השביעית או

השמינית שהייתי שם - במצב מצויין. נעשה שמח בלב. יש שם מנהל חדש. השנה היו להם

רווחים. הם החליטו להשקיע מיליון דולר במפעל. האוויריה השתנתנה. העובדים מחייכים.

העלו להם את השכר ב-150-100 שקל, ומי שיודע מה זה שכר מינימום יודע שזה משמעותי.

אין כבר המרכיב של 30% פרמיה כהכרח לקבלת שכר מינימום. לעובדים שמוכנים

להתאמץ ולהצטיין בעבודה יש אפשרות לקידום מיידי בשתי דרגות. הרבה עבודה. עמוס. יש

שם בעיה של כוח אדם, קבלת כוח אדם מקומי. אמרתי למנהל המפעל, יש לנו תקציבים של

הכשרה מקצועית, זה לרשותך בתנאי אהד: שהכשרה מקצועית מושקעת בעובדים כדי לקדם

אותם בעבודה ואתה מתהייב לקבל בו זמנים עוד עובדים. הוא מוכן לקלוט מיד, אם נלך

איתו ירח- וברצינות, 30-20 עובדים, ובאופקים זה משמעותי.

ואתמול הייתי בעלית, בלוד. גם כאן ביטלו את הנושא של ה-30% פרמיה.

מי הם היישובים שבהם יש אבטלה גבוהה? אופקים עומדת במקום הראשון .אחריה באה

רהט, שם המצב קשה מאד; אחר-כך שדרות, שאיננה יורדת ממפת עשרת היישובים; יקנעם,

שעלתה בתקופה האחרונה; ירוחם; שלומי, שם יש אתר ארכיאולוגי וכל 10 עובדים במקום

כל כך קטן כמו שלומי מורידים את אחוז המובטלים במקום. לכן העבודות היזומות או

העבודות המיידיות - עכשיו אפשר לקרוא להן בשמן - זה דבר בעל חשיבות ממדרגה

ראשונה.

אתם לא יודעים איך אנשים מתהננים בפני כדי שיקבלו עבודה. הייתי אתמול

בפרדס-הנה. נפגשתי עם עולים. יש שם שיכון אדיר, חדש, דירות נהדרות. עמדו לידי

אקדמאים והתחננו לקבל עבודה. אותו הדבר היה באופקים. פרופסורים, חוקרים אמרו לי,



מספרם של דורשי העבודה בערי הפיתוח הסתכם ב-21 אלף לעומת 20,700 בחודש הקודם.

בחודש ספטמבר נרשמו 4,300 סרבני עבודה. בחודש הקודם נרשמו 5,300 . זה גם משום

שהמאגר מצטמצם.

די לפלר;

גם הלשכות היו סגורות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

נראה מה יקרה בחודש הבא.

בחודש הקודם, שלפני אוגוסט, זה הנתון, היו 7,000 . כלומר, 7,000 - זה הנתון

לרביע השני של השנה.

בחודש ספטמבר נמשכה המגמה של ירידה בביקוש לעובדים. זה הנתון המשמעותי ביותר

שמוכיח - ושום דבר לא יעזור, אני אומרת זאת בכאב ובצער - שאין צמיחה במשק.

אי-אפשר לפתח כלכלה של מדינה ולהתמודד בגדול עם אבטלה רק בהחמרת חוקי אבטלה

ובעבודות יזומות. הסגר נגמר. אין עוד תוספות של כוה אדם בגין הסגר. כאן אני

מבקשת לציין שהיה הישג מרשים מאד, 20 אלף עובדים ישראלים הצטרפו לבנין מאז הסגר.

זה דבר שאיננו של מה בכך.

בסך-הכל התקבלו מהמעסיקים הזמנות ל-13,200 עובדים לעומת 17,700 בחודש קודם.

הנתון לרביע השני של השנה - 24,100. אפשר לזקוף את הירידה שציינתי קודם ולומר

שזה בגלל החגים. אבל אנהנו עומדים לפני הקטיף ועדיין לא באו ללשכות התעסוקה לבקש

עובדים לקטיף.

אני שומעת שפה ושם אומרים - כולל בחלק מהסניפים של שירות התעסוקה - שהמצב

יותר טוב מנתוני שירות התעסוקה., אני מודיעה ומצהירה כאן, אני עומדת מאחורי כל

נתון שנותנת מחלקת המחקר של שירות התעסוקה.

בחודש אוגוסט הועסקו באמצעות שירות התעסוקה בפועל - כשאני אומרת שירות

התעסוקה, מדור התשלומים שילם שכר -45300 מועסקים מיש"ע ו-2,100 מדרום לבנון,

לעומת 43,500 מועסקים מיש"ע ו- 2,400 מועסקים מדרום לבנון בחודש קודם. זו עלייה

של 2,000 במספר המועסקים מיש"ע לעומת וירידה ב-300 עובדים מדרום לבנון בהשוואה

לחודש יולי.

היו"ר ע' פרץ;

האם יש יכולת לבדוק מה קורה בחברות הפרטיות?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני נפגשת הרבה מאד גם עם אנשים שעומדים בראש חברות פרטיות לכוח אדם. אני

בודקת מה קורה אצלם, מה האפשרויות ואיך הם מתמודדים.

מתברר לנו שבחודשים האחרונים פחתה המעורבות של שירות התעסוקה בשוק העבודה.

זה נבע קודם כל מביטול חובת הזיקה של המעסיקים לשירות התעסוקה. שנית, היצע

העבודות שהשירות מציע מאד מוגבל ומאד מצומצם. וכפי שאמרתי קודם לכן לגבי הצעירים,

מאחר שההיצע מאד מצומצם, חלק מהם לא באים לשירות התעסוקה.

חלקם של הבלתי-מועסקים - על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה -הפונים

לשירות התעסוקה, ירד מ60% ברביע הראשון של 1993 ל- 54.3 ברביע ר?שני. מאז שנת

1988 לא היה שיעור כל כך נמוך של פונים. נכון שאז היינה חובת זיקה, היו מוכרחים

לפנות לשירות התעסוקה.



בניתוח מגמות האבטלה יש להתהשב בתופעה הזאת, מכיוון שירידה במספרם של דורשי

עבודה נובעת גם מהעובדה שפחות בלתי-מועסקים פונים ללשכות, ולאו דווקא מהירידה

באבטלה.

הסיבות העיקריות לצמצום בשיעור הפונים לשירות התעסוקה הם: מדיניות אכיפת הוק

ביטוח אבטלה. אנשים יודעים מראש, שעל פי החוק הם לא יקבלו דמי אבטלה, ולכן מראש

הם לא באים לשירות התעסוקה. מספרם של אלה מגיע להרבה אלפים.

י ו

סיבה נוספת לצמצום במספר הבלתי-מועסקים הפונים לשירות התעסוקה היא, כפי

שאמרתי קודם, מגוון מצומצם של ההצעות שלנו, בעיקר לעובדים מקצועיים ולעובדים

שהועסקו ברמות שכר גבוהות.

אני רוצה להדגיש שזה לא ניתוח של התקופה האחרונה אלא זה שנים ששירות התעסוקה

מצוי במצב הזה. זה לא מצב חדש.

בחודשים האחרונים מסתמנת מגמה ברורה של ירידה במספר ההזמנות לעובדים,

שמתקבלות ממעסיקים בלשכות התעסוקה. ברביע הראשון של השנה היה ביקוש ל-30 אלף

עובדים. בחודש אוגוסט הביקוש לעובדים הסתכם ב-700ו17. ובספטמבר - ב-13,200.

מה הם, לפי הניתוח של מחלקת המחקר של שירות התעסוקה, הגורמים לירידה במספר

הביקושים לעובדים, משירות התעסוקה? גם מחלקת המרקר של שירות התעסוקה קובעת

חד-משמעית, מניתוחים ומבדיקות שונות, שאין צמיחה במשק. ניקח לדוגמה את מודעות

"דרושים", זה אחד הסממנים הבולטים ביותר. יש ירידה במספר הדרושים. ברבעון השלישי

של השנה חלה ירידה של 15%.

ת' גוז ינסקי;

לעומת הרבעון הקודם?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

כן. במודעות "דרושים", כלומר בביקושים לעבודה.

אמר לי מנהל מנפאואר שהם כבר כמה חודשים, לפי הבדיקות שלהם, מדי חודש יש

ירידה של 3% בביקושים שהם מקבלים לעובדים. זה הסממן הברור ביותר לעובדה שאין -

אני רוצה להיות זהירה, כי אני חברת ממשלה - שאין צמיחה של ממש במשק.

עד חודש מרס 1993. מעסיקים שהיה בכוונתם לקבל אישור לעובדים מיש"ע, פנו

לשירות התעסוקה בדרישה לעובדים, בעיקר בענף הבנין, ומדי חודש הועברו כ-12 אלף

משרות אוטומטית לעובדים מיש"ע.

י י לס;

מה המספר, 50 אלף?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

היום הסך הכל הוא 50 אלף.

י' לס;

לא הגעתם למספר הזה.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

נכון. ל-45 אלף ומשהו שילמו בפועל. חבר-הכנסת לס, אני מדברת על האישורים.

יש קצת עלייה בשיעור הנקלטים בעבודה, במה מאלה ששירות התעסוקה שולה

לעבודה נקלטים במקום העבודה? יש עלייה קטנה, מ-13% ח-15%. לפי המגמה יש להניח

שהשיעור הזה יגדל עד הסוף השנה ל-17%. אני חושבת שזה אחוז נמוך.

היו"ר ע' פרץ;

מה המצב במיגזר הערבי?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

מאיזו בחינה?

היו"ר עי פרץ;

מבחינת אבטלה.

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

אנחנו מטפלים נקודתית. בזמנו, כשדיברנו על 22 יישובים שבהם היתה רמת אבטלה

של למעלה מ-15%. להוציא את רהט, אף ישוב ערבי לא היה כלול ברשימה הזאת.

לפני שאסיים אני רוצה לומר שירד העומס על עובדי שירות התעסוקה. אני באתי

למשרד אחרי שהיתה הנחיה של מנכ"ל שירות התעסוקה, להפחית את חובת ההתייצבות של

דורשי העבודה מפעמיים בשבוע לפעם בשבוע. זה הביא לכך שהעומס על העובדים בשירות

התעסוקה ירד . העומס על פקידי ההשמה ירד מסוף שנת 1992 בהשוואה לחודשים האחרונים,

ב-50% - מ-599 אלף התייצבויות בחודש, כמעט 600 אלף התייצבויות בחודש, ל-300 אלף

התייצבויות בהודש.

בממוצע פחת בהודשים האחרונים מספר דורשי העבודה בהם פקיד ההשמה מטפל ביום

עבודה, מ-60 ל-27. זו ירידה של למעלה ממחצית בעומס העבודה שמוטל על פקידי השמה.

היו"ר ע' פרץ

זה בוודאי משפר את התחושה. בוודאי אפשר לתת טיפול אנושי יותר.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

והערה בנושא הבנין. כשהתחיל הסגר אנחנו הלכנו למבצע אדיר - הכשרה מקצועית של

ישראלים לבנין. המסלול הראשון שהלכנו אליו היה של 6 חודשים; 2 חודשים בתוך

המתקן, 2 חודשים באתר עם חונכים שלנו, 2 החודשים האחרונים באתר עם התונך של

הקבלן.

אנחנו התחלנו לעשות את הגיוס, ראיתי שזה הולך בעצלתיים ואנחנו זקוקים להרבה

כוח אדם. החלטנו ללכת במסלול שני, שהוא המסלול של הכשרה פנים-מפעלית בבנין,

הכשרה מקוצרת, רק ל-4 חודשים, ישר לבנין.

אני חייבת לומר, אחרי שאני מנתרת את מה שקרה לנו בשני המבצעים, שהמסלול

הראשון, של 6 חודשים, שהוא יותר ממושך, הוא הרבה יותר רציני, באים אליו אותם

ישראלים שאכן רואים במקצוע הבנין מקצוע.



זה מבצע שמופקד עליו מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. הוא היה בכל האתרים של

בתי-הספר, הוא היה בכל בתי-הספר בכל רחבי הארץ, פגש את כל המנהלים. התנינו בחוזה

מיוחד את התנאים, שכוללים חובת העסקת בוגר הקורס במשך שנה. מי שמקיים קורס צריך

להוכיח שעל-יד הקורס יש אתר בנייה שבו יעבדו. נכון להיום, לומדים במסלול הזה

2,871 איש. בסטז' באתרי הבנין נמצאים כבר 1.730 שבחלקם הגדול הם כבר על תקו של

כמעט עובדים באתרים.

.לא הצלהנו במסלול השני. לכן הנחיתי את מנכ"ל משרד העבודה לתגבר את המסלול

הראשון, שגם אם הוא יהיה איטי יותר, הוא בטוח ואטרקטיבי יותר, כי שם אתה באמת

רוחש את מקצוע הבנייה כמקצוע ואתה לאיור מכן יכול לעבוד.

בהכשרה פנים-מפעלית, שהיא 4 חודשים, נקלטו עד היום 615 בלבד.

יש עוד נושא שלא הצלחנו בו ואנחנו חייבים להתמקד בו הרבה יותר מאשר בעבר.

כאשר אישרנו 6,000 עובדים זרים לבנין, חתמנו יחד עם הקבלנים, במשרד השיכון, על

חוזה מאד קפדני ומאד מרומיר עם הקבלנים. התחייבנו וחייבנו, שעל כל עובד זר הם

יקלטו מיד עובד ישראלי. נכון להיום נקלטו ואושרו לעבודה בבנין 5,500 עובדים

זרים. סך- כל הישראלים שהצלחנו להביא לבנין - 3,210 . כאשר חלק מהעובדים הזרים

הללו כבר עובדים למעלה מ-4 חודשים.

אנחנו לא לוקחים בחשבון את אלה שלומדים, את ה-1,730 שהם בסטז'ים של הקורסים.

היה מוסכם מראש שלא נכניס אותם למעגל של ההתחשבנות עד אשר יסיימו את הלימודים

שלהם.

המצב הזה נובע בחלקו הקטן נובע גם מכך שחלק מהקבלנים מסרבים לקבל עובדים

ישראלים. כשזה נודע לי, התחלתי לבדוק ולשאול מה קורה. נתתי הנחיה מיידית לחנן

סלע בשירות התעסוקה, שהוא ארוראי על הנושא הזה, לשלוח מיד מכתבי התראה לכל

הקבלנים, שאם הם מיד לא מקבלים עובדים ישראלים -אנחנו מבטלים להם את הרשיון

לעובדים הזרים. כך כתוב ברשיון. יש חובה עליהם.

אבל זו לא הסיבה היחידה. המקצוע כנראה לא די אטרקטיבי, ולמרות שנותנים עוד

כמה מאות שקלים בשכר יש לנו קושי אדיר מכל מיני בחינות, ומכל מיני היבטים וסוגים,

לשלוח את הישראלים לבנין. אני רואה את העובדה הזאת, אני אומרת לכם את זה בכל

גילוי הלב, בחומרה רבה מאד.

אולי אוסיף עוד דבר. אני רוצה שנדע, שבקרב דורשי עבודה שעל-פי החוק חייבים

ללכת. לכל עבודה, שמספרם 36,500, יש 6,500 גברים עד גיל 35 ו-5,200 גברים מעל גיל

35. בסך-הכל 11,700 גברים. נשים: 16 אלף עד גיל 35 ו-8,200 מעל גיל 35. בסך-

הכל יותר מ-24 אלף נשים. כלומר, מספר הנשים שעל-פי חוק חייבות לקבל כל עבודה

יותר מכפול ממספר הגברים. אני מודיעה כאן באופן הכי ברור ובהיר, שאנחנו, לכל

העבודות היזומות לא מחייבים נשים לצאת לעבודה.

כבר לפני כמה חודשים קבעתי שאנחנו מוכנים ללכת להסבה מקצועית של 5,000

אקדמאים. בלשכות התעסוקה רשומים 15 אלף אקדמאים, כמעט 11 אלף מהם עולים חדשים,

6,000 מהנדסים.

אני לא מוכנה להתיר לעשות הסבה מקצועית מבלי שאנחנו יודעים שלאלה שאנחנו

עושים הסבה מקצועית יש מקום עבודה. לקחנו חברה פרטית. טיפל בזה ישירות מנכ"ל

משרד העבודה והרווחה, הוא הנווה את החברה הפרטית. היום נקיים ישיבה בנושא זה. הם

הולכים ממפעל למפעל כדי לבדוק מי, כמה, באיזה מקצוע. הגיעו ל-1,000 מקומות שבהם

אפשר לקלוט אקדמאים שנעשה להם הסבה מקצועית. יש תקציב ל-5,000 להסבה מקצועית.

הייתי בפרדס-חנה. פגשתי שם אקדמאים. הם הראו לי תעודות. הם סיימו קורסים של



אני רוצה לומר כאן, נושא התעסוקה והאבטלה, זו לא בעיה רק של משרד העבודה. זו

בעיה של כל ממשלת ישראל, היא התחייבה בענין זה. ביקשתי לברר מה מתוכנן במשרדים

השונים בנושא ההשקעות והצמיחה. בהול-המועד סוכות ישבתי עם שר התיירות ועם מנכ"ל

משרד התיירות. ביקשתי מהם הצעות לגבי שני אזורים בארץ - חיפה והדרום - לפיתוח

תיירות. אם יש צורך בכך, אנחנו נלך עם זה לראש הממשלה, כדי להקדים ולהגדיל

תקציבים. בלי מעורבות ממשלתית זה לא ילך.

.הייתי בחופש באמריקה. שאלתי אשה שפגשתי אותה באלסקה, מה נשמע אצלכם? היא

אומרת, אני מאד מודאגת מהנשיא שלנו. שאלתי, מה קרה? היא אומרת, מסתבר שבידנו נשיא

סוציאליסט. התפלאתי סוציאליסט? היא אמרה, תראי במה הוא עוסק. הוא דואג לעניים,

הוא דואג למחוסרי בריאות, הוא דואג למחוסרי דיור, הוא דואג למובטלים. זה משק

קפיטליסטי? מה שהבין קלינטון אצלנו כנראה עדיין לא הבינו.

משרד התיירות - אני מחכה. תיירות זה ענף עתיר ידיים עובדות הכי חשוב במשק.

י' לס;

ערך מוסף 100%.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

נכון.

עושים מהפכה בתחום תשתית הכבישים, מהפכה בארץ, אבל אלה לא עבודות עתירות

ידיים עובדות. אין ספק זה חשוב, יגיעו יותר מהר, אבל יש גם מקום לחשש שיהפכו את

ערי הפיתוח - גם בסיפור הזה היינו - לערי לינה שייצאו מהן לעבודה.

משרד התיירות ישקיע בשנת 1994 88 מיליון שקלים בפיתוח אתרי טבע ואתרים

ארכיאולוגיים, ובכך יצור 1.750 מקומות עבודה. כך זה מיועד אצלו. ב-1994 ייפתחו

770 חדרי מלון, ולפי הערכה של משרד התיירות זה 450 עובדים.

משרד התעשיה והמסחר ימשיך בהסטת תקציביו למוקדי אבטלה הזקוקים לטיפול נקודתי.

לצערי, לא יכולנו לקבל נתונים כמה. אני מתכוננת לפגישה גדולה עם ראש הממשלה ועם

השרים הנוגעים בדבר.

בתקציב המדינה לשנת 1994 הוקצו 2.7 מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות שונות

ובכללו כבישים.

אי יחזקאל;

שאלה טכנית, ברשותך גברתי, מתי נפגשת בפעם האחרונה עם ראש הממשלה ודיווחת לו

על נתוני התעסוקה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לפני שלושה שבועות. אל תשכח שבתקופה הזאת הוא גם לא היה בארץ. אני רוצה לומר

לך, חבר-הכנסת אבי יחזקאל, שבנושאים האלה אני מדווחת מפעם לפעם ישירות לראש

הממשלה. אם אושרו עבודות בקרן-הקיימת ואושרו עבודות בארכיאולוגיה - בצורה מכובדת

ולא כמו שעשה האוצר השנה - ואם יש סבסוד שכר בחקלאות, בתקופתי, מה-1 בינואר, זה

היה רק על-פי התערבות והנחיה של ראש הממשלה.

אני שרה בממשלה. אני חושבת שכל השרים הם במעמד שווה בממשלה. אני רואה בראש



היו"ר עי פרץ;

אני שואל, האם יש פגישות עבודה בין המשרד שלך למשרד האוצר?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

יש, בוודאי שיש. יש דרכי עבודה, אם אפשר לקרוא לזה פגישות עבודה. אני מבינה

שאין, הסכמה. אבל אני לא אסכים שרפרנטים באוצר יקבעו מה שהם כותבים בספר התקציב,

בניגוד להסכם בינינו. אני מצטערת ששי איננו כאן.

ש' הלפרט;

הם מנהלים את כל המדינה.

שרת העבודה והרוורדו אי נמיר;

על שי היתה לי רק הערכה חיובית. הוא לא אמר את כל האמת.

היו"ר ע' פרץ;

שי טלמון?

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

כן.

אי יחזקאל;

גברתי, את ידועה כמי שלוקחת על עצמך אחריות גם כשפקידיך טועים. אז למה להגיד

שי ולא שר האוצר?

ש' הלפרט;

הרפרנטים באוצר שולטים על כל המדינה.

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

זה שאני חלוקה בתפיסת עולמי על שר האוצר, זה לא סוד.

ב-1994 מוקצבים 2.7 מיליארד ש"ח לפיתוה תשתיות, זה לכבישים, למים, לביוב,

לתיירות, וזח בנוסף להשקעות בתשתית של גופים הוץ-תקציביים כמו בזק, הברת ההשמל,

רשות הנמלים, הרכבות, רשות שדות התעופה, שעומדים להשקיע 6 מיליארד שקלים.

אמרתי לאנשי האוצר, הנושא של עבדות מיידיות - קרן-קיימת וארכיאולוגיה - זה

ביני לבין ראש הממשלה. היה מקובל שהאוצר, הרפרנטים לא מטפלים בזה. אבל כשראיתי את

הצעת התקציב מצאתי שהם הכניסו לשם את הנושא של הקרן-קיימת. הם קבעו הצי שנה.

שאלתי את שי טלמון למה הוא עשה את זה, והוא אמר לי; כי אני מאד מעריך את המבצע

הזה, הוא מאד הי ובי. מתוך רצון טוב שלי לעזור למשרד הכנסתי את זה לחצי שנח. מה

מתברר? תקציב העבודות של הקרן-הקיימת נגמר הודשיים לפני סוף השנה. שר האוצר

הודיע לי שמתקופת 6 ההודשים של השנה הבאה מתקזזים הודשיים וישארו 4 הודשים.

בפגישה שהיתה לי עם שר האוצר לפני שבוע אמרתי לו, שנורמה כזו וצורה כזו של עבודה

אינני מקבלת.

תודה.



היו"ר ע' פרץ;

אני מבין שחברי הכנסת מסכימים שנמקד את הדיון היום רק בנושא שהשרה הרהיבה

עליו מאד מאד, אם כי אני רציתי לשמוע גם דברים כלליים על קיצוצים או תוספות

בתקציבים בנושאי רווחה נוספים.

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

לא, לא זה ביקשתם. ביקשם שהיום אדבר על נושא התעסוקה.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו בהחלט מקבלים את זה.

אם כך הברים, אנהנו ממקדים היום את הדיון רק בנושא תעסוקה.

לפני שחברי הכנסת יקבלו את רשות הדיבור, נשמע את דבריה הקצרים של נציגת

ההסתדרות. עליזה תמיר ביקשה לומר כמה משפטים. בבקשה גברתי.

עי תמיר;

אם לפני חודשיים-שלושה חשבנו שיהיה שינוי לטובה במגמה, הרי עכשיו, איורי

הסקירה של שרת העבודה והרווחה יש לנו תחושה חזקה מאד מן השטח, שהשינוי שקיווינו

לו שינה כיוון ושוב אנחנו חשים במגמה של עלייה בביקוש לעבודה מול צמצום ההיצע

התעסוקתי, והשרה עמדה על כך בדבריה. לנו הדברים ברורים. אנחנו תובעים וזועקים -

הנושא העיקרי הוא הצמיחה. אבל כמובן שבפורום הזה אנחנו רק יכולים לחזור ולהדגיש

זאת אבל אין באפשרותנו להועיל הרבה.

אני רוצה לומר כנוה משפטים על הנושא של העבודות שהשרה קוראת להן "מיידיות".

אני חושבת שבנושא הזה אפשר לעשות יותר, בעיקר לגבי נשים וצעירים. אנחנו,

ההסתדרות, הצענו תכנית מפורטת מאד בנושא של עבודות מיידיות, בתחומים מגוונים מאד,

גם לאקדמאים, בתחום של העשרה. אני חושבת שעל התחום הזה של הכשרה מקצועית והעשרה

אנחנו פסחנו ובכך אנחנו עושים טעות שתתבטא ואולי מתבטאת בחינוך הכללי.

כולנו למדנו ש-70% תלמידי ישראל לא עברו בשנה שעברה את מבחני המתימטיקה

בבחינות הבגרות. זה נתון חמור מאד. לפני שנתיים הצענו - גם סביב והשולחן הזה וגם

סביב השולחן של ועדת הקליטה - להעסיק את חמורים למתמטיקה או את המתמטיקאים, הם לא

חייבים להיות מורים עם תעודות הוראה - ולשלם להם באמצעות ביטוח אבטלה, הבטחת

הכנסה, סל קליטה וכו', שנת עבודה יזומה בבתי-הספר.

היו"ר ע' פרץ;

יש תכנית קרב.

עי תמיר;

שום דבר עדיין לא מתבצע באופן רציני. הצענו תכנית העשרה, לא בלימוד פרונטלי,

בקבוצות קטנות. לצערי הרב, דבר לא נעשה.

היו לנו פגישות עם שר האוצר הקודם, עם שר הנוכחי, גם לפני שהוא נכנס לתפקידו.

שום דבר לא קרה, גם לא במסגרת תכניות ההעשרה, שבהן אפשר להעסיק בעבודות יזומות

כמה אלפי אקדמאים.



ואשר לעבודות לנשים. השרה ביקרה, והתרשמה לחיוב במתפרה באתר הקראוונים

בבארותיים. נעשית שם עבודה יצרנית, כולה לייצוא. אנחנו מדברים על הכשרת עובדות

אתיופיות וקווקזיות לעבודה כזו, וזה יכול להגיע לאלפי עובדות.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה דבר קטן אבל כמו בונבוניירה. ביקשתי עכשיו מהמנכ"ל לטפל מיד בנושא הזה.

אם נתייחס לפרוייקטים כאלה כאל הכשרה מקצועית מפעלית רגילה - לא עשינו דבר,

לא הישגנו דבר. זה מיועד לקבוצה מאד מיוחדת. יש לנו הצעות. פנינו וביקשנו פגישות

- שום דבר. אני מתביישת לומר שאני, כיושבת-ראש מטה התעסוקה בהסתדרות, עדיין לא

מכירה את מנכ"ל משרד העבודה והרווחה לא נפגשתי איתו.

אני מקווה שמהפגישה הזאת נהיה בתקשורת יותר הדוקה ונוכל לקדם נושאים. אני לא

נכנסת לעוד פרטים שעשינו ביוזמה שלנו, למשל, העסקת 100 מורים למוסיקה בכפרים

ערביים, דבר שהולך באופן יוצא מן הכלל. וזה גם זה יכול לזכות למכפלות של אלפים.

תודה.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

אני רוצה להדגיש שוועדת העבודה והרווחה קיימה דיון מיוהד ביוזמות התעסוקה של

הסתדרות. הזמנו את מזכ"ל ההסתדרות בכבודו ובעצמו. הוא היה כאן, עם עליזה תמיר

ועם אחרים.

עי תמיר;

זה נכון. אני דיברתי על הקטע היישומי.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא מנשבת ממשרד העבודה רוח אנטי-הסתדרות. המנכ"ל יקבל אותך ויפגוש אותך. אין

שום בעיה. ברצון. אני מתנצלת על כך שזה נסחב כל-כך הרבה זמן. אבל לא כל הנחיה

שאני נותנת מתבצעת בזמן.

היו"ר ע' פרץ;

אבי גפן, אתה נראה לי מוטרד. אם תרצה לומר איזו הערה לפרוטוקול, זו זכותך.

אבל בסוף הדיון נקבל החלטות. אחת ההחלטות, שאני כבר אומר, שלאור המימצא החמור

בניתוח של משרד ממשלתי מרכזי בכיר, שאין צמיחה במשק, נזמין את שר האוצר.

ג' בן-ישראל;

זה מנוגד למה ששמענו משר האוצר בשבוע שעבר, בישיבת הוועדה המרכזת של

ההסתדרות.

היו"ר ע' פרץ;

נשמע את הברי הכנסת.



א' יחזקאל;

גברתי, אני מצטט מספר התקציב, סעיף מסי 1 מטרות התקציב: א) הורדת האבטלה

באמצעות צמיהה במשק. יש לי לב מלא על שר האוצר. כשהוא בא אלינו, לחבר-הכנסת עמיר

פרץ ולאנשים בלובי ההברתי, הוא אגור: רבותי, מה זה עבודות יזומות? זה שטויות.

אנהנו נעשה צמיחה וכל עלייה באהוז הצמיחה זה - הוא דיבר על מקומות תעסוקה 16 אלף

מקומות.

20 אלף.

אי יחזקאל;

20 אלף מקומות תעסוקה, ואנהנו חברי הסיעה נהננו, שמענו והתרשמנו. איפה

הצמיחה? אין צמיחה. בשנה הזאת יש ירידה בתל"ג ל-3.2. ושר האוצר נכשל כשלון הרוץ

בהערכתו ובהערכת משרדו. צריך להגיד את זה,

היום כולם נמצאים באופוריה. מי שחושב שפגישות מדיניות, שהן חשובות, שהן

היסטוריות, מי שחושב שהן הכל לא מבין שמה שאומרת אותה אשה באלסקה על קלינטון, זה

אולי מבטא את השקפת העולם שאנחנו היינו צריכים שתהיה אצל רבין, ושלא יאמר, אני

מצטט, לא הסתדרות ולא "בטיח".

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

איפה זה היה?

א' יחזקאל;

באיזו ישיבה.

היו"ר עי פרץ;

מי אמר?

אי יחזקאל;

ראש הממשלה, בוועדת החוץ והבטחון.

קריאה;

צטטו את זה גם ברדיו.

אי יחזקאל;

כן.

בשבילי ההסתדרות היא אמצעי.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

היא ערך.

היא ערך. היא אמצעי. אני אומר, אם ראש הממשלה ושר האוצר לא יבינו את הדבר -

הזה הם יפלו. הם פשוט יובלו הביתה.

סוף סוף יש למשרד העבודה והרווחה שר-שרה שעושה את העבודה נאמנה. עם זאת, את

נשארת כמעט הקול הבודד בממשלת ישראל לנושא המלחמה באבטלה ויתר השרים אפתים

לנושא הזה. בשאת אומר שתיפגשי עם שר כזה או אחר,זה טוב, זו עבודה נכונה אבל קשה

להביו שאי-אפשר לגבש תכניות עם משרדים אחרים.

לא נכון שהמלחמה באבטלה היא רק של משרד העבודה. אין לך כלים ליצור מקומות

תעסוקה. אין לך תקציבים. איו לך כסף. נוצר מצב, וזו טעות, כאילו המשרד שלך אחראי

לזה. הוא אי בודד במלחמה ליצירת מקומות תעסוקה. זה לא התפקיד העיקרי שלך. כפי

שאמרתי, אין לך את הכלים לזה. לא שאת לא רוצה - לא נותנים לך את הכלים. ועם כל

הכבוד, זה לא תפקידו של שירות התעסוקה. איו לכם כלים. הכתובת לכך היא ראש הממשלה

ושר האוצר. שאנחנו לא מצליחים ליצור חזית אחידה בממשלת ישראל, של עוד 5-4 שרים -

בחודש וחצי האחרונים לא שמעתי שר אחד מתבטא בנושא האבטלה - זה עוד כישלוו. אנחנו

צריכים ליצור כסף ליצירת מקומות תעסוקה, ואת זה לא עשינו.

אני מודה לך.

היו"ר ע' פרץ;

אני מודה לך חבר-הכנסת יחזקאל.

חברת-הכנסת תמר גוזינסקי, בבקשה.

ת' גוז'נסקי;

הסקירה של השרה היתה ללא ספק מאלפת, וכרגיל גלויית לב. מעבר לניסוחים היתה

נכונות לשתף אנשים נוספים בדאגה ובכאב.

אני רוצה להתייחס לנתונים. כאשר ממיינים את היישובים, לפי אחוזי אבטלה, אני

מבינה שאלה אחוזים מכוח העבודה באותו יישוב.

ד' לפלר;

כוח העבודה האזרחי.

ת' גוז 'נסקי;

הנתונים האלה של אחוזי אבטלה מכוח העבודה האזרחי, זה נתון .שמתקבל מסקרים

שעושה הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, ולכו יש לי ספק לגבי הרשימה הזאת ואני חושבת

שזה לא כולל את כל היישובים שצריך לכלול אותם. יש יישובים ששיעור גבוה של

מובטלים, של לא-מועסקים לא מגיע ללשכת העבודה והלק מהם נקלטים רק בסקר של הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה. אני רוצה לומר שיש לי חשש שיש עוד הרבה יישובים ששיעור

האבטלה בהם גבוה יותר ממה שנמסר פה, אלא שבגלל השוני בחישוב זה לא נקלט פה.

אני יכולה לספר כאו על לשכות עבודות שרואים בה; נשים, נשים נשים. זה מפני שכל

המערך לא נותן פתרונות, לא נותו תשובות לגבי חלק מכריע של הנשים.

אני חושבת שכל שר בממשלה, כל אזרח, אם ישאלו אותו: אתה רוצה לצמצם את האבטלה?

הוא ישיב, בוודאי. איש לא יאמר שהוא בעד אבטלה. אבל באופו מעשי קורה שכל המאמצים

שנעשים בעזרת עבודות יזומות הם בערך כמו נסיון לעצור גל בים בעזרת ערימת חול.

ערימה חול יכולה לעשות משהו אבל היא פותרת את הבעיה.



למה אני מתכוונת? ישבתי בסוף השבוע עם כמה עובדים מקונצרן "טבע". "טבע", אני

לא צריכה לתת פה הרצאה מה גודל המפעל הזה, מה הרווהיות שלו וכו'. עכשיו שמענו

שצפויה לו גאות אדירה בהקשר למה שקורה בארצות-הברית והסיכוי שלו למכור שם תרופות.

איו ספק שקונצרן "טבע" הוא מפעל מבוסס, רווחי וכוי. קונצרן "טבע" עובר היום

מהפיכה פנימית. תחת השלט הידוע של התייעלות וכו' , במהלך הזה של קונצרן "טבע"

להגדלה רצינית מאד של התפקודות שלו, של הייצור שלו, הוא הולך לצמצם את מספר

העובדים. ברור במי זה פוגע - בעובדים בני 50 פלוס שצריכים ללכת הביתה. הם הולכים.

הם .מגיעים ללשכת התעסוקה שלא יכולה להציע להם שום דבר כמעט, כי מדובר על אנשים

בגיל 50 פלוס.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

כבר בגיל 45 היא לא יכולה.

ת' גוז'נסקי;

אני לא נגד התייעלות ולא נגד הכנסת מכשור, מכונות הדישות וכו'. אם היתה באמת

מדיניות ממשלתית, היתה צריכה לומר, בשלב הנוכחי של ההתפתחות שלנו, בשלב הזה,

יעילות זה דבר חשוב אבל תעסוקה - זה חשוב לא פחות. מה שקורה בקונצרן "טבע", צריך

להיות ענין של משרד התעשיה, של משרד העבודה, של כולם, כדי לדאוג איך לא להביא לכך

שככל שתהיה יותר תפוקה כך תהיה פחות עבודה.

במע"צ קרה אותו דבר. ישב פה גרניט ואמר, שהוא עשה הסכם עם מע"צ, שיתנו להם

הרבה יותר כספים לפיתוח כבישים ובלבד שהם לא יקחו יותר עובדים ויעבדו באותו מספר

עובדים. הם התחייבו וקיבלו כסף. זה משרד ממשלתי, לא לקחת יותר עובדים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

גרניט היה אומר לנו את זה בוועדת העבודה. כל השנים לא רוצים עבודה מאורגנת.

ת' גוז 'נסקי;

אס הצמיחה שיש במשק, אם הצריכה לא מביאה להגדלת התעסוקה - אנחנו הופכים להיות

אמנם השוק המבוסס, המתקדם, אבל המצטמק מבחינת מספר העובדים ובלית ברירה אנחנו

מפתחים את השוק השני או השלישי של עבודות יזומות או בתי מלאכה או כל מיני דברים

שאין להם שום קשר למה שקורה.

שמענו כאן השבוע את דבריו של שר התעשיה והמסחר. הוא היה אופטימי, מה זה

אופטימי? יותר אופטימי מאופטימי. כבר מזמן לא ראיתי שר כל כך אופטימי. המצב לא

יכול להיות יותר טוב מזה שהוא הציג בפנינו. כשיומיים אחרי כן אנחנו יושבים עם שרת

העבודה והרווחה ושומעים את דבריה, מתגלית סתירה שדורשת חשיבה יסודית ביותר.

שר התעשיה והמסחר דיבר על משרדו. הוא הודיע על מספר יישובים שבהם הצליחו

לעשות פריצת דרך.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

ביקנעם יש עלייה באבטלה. לעומת זאת, נצרת עלית זו דוגמה יוצאת מן הכלל.

הלוואי היו לנו עוד איזה עשר דוגמאות כאלה. אולי בעוד חצי שנה זה יהיה.



ת' גוזינסקי;

אני מדברת על התמונה הכוללת, על הטון והמוסיקה שנשמעו מדבריו. מה שאנחנו

שומעים היום - זה הבדל כמו בין יום לבין לילה.

ואני רוצה לדבר על מדיניות יותר כללית. ישנה סיסמה, יש מדיניות שצריך להוריד

את השכר ולהוריד את רמת ההיים ואז מצבנו ישתפר. זה נאמר פה בפירוש. גרניט שבא

אלינו אמר שצריך להוריד את עלות העבודה ולהפחית בשכר, ושענין הקביעות בעבודה, זה

אסון, וכן הלאה.

אני לא מדברת כרגע על הצד של זכויות העובדים ורמת ההיים של משפחת העובד

השכיר. אני מדברת על הדברים בקנה מידה ארצי, ככל שיצליחו - וכידוע מצליחים -

להוריד שכר, מצליחים בסופו של דבר להוריד את הביקוש לכל מיני דברים בתוך המשק

הישראלי, בין שזה למוצרים, בין שזה לשירותים וכו'. האם המדינת שיורדת משר האוצר

צריכה להיות הורדת רמת החיים? הורדת רמת החיים למי? הטענה שלי היא שהאוצר משדר

מדיניות הפוכה מבהינת התעסוקה, במקרו ולא רק בדברים קונקרטיים.

בנושא של פיתוח שירותים, לא שמעתי אם יש לך איזה שהן תחזיות. התחום הזה, אם

זה חינוך, בריאות וכו', הוא התחום שבו יש הרבה תעסוקה, במיוחד לנשים.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

חברי-הכנסת בני טמקין, בבקשה.

ב' טמקין;

אין שום ספק שהנתונים ששמענו מאד מאד מדאיגים. אין שום ספק שכל עוד משרד

האוצר, לא רפרנט זה או אחר אלא משרד האוצר ממשיך להיות שבוי בתפיסה שמדברת על

מגבלות תקציב המדינה שנקבעו על פי איזה שהוא הוק שהתקבל על-ידי מספר מקרי של חברי

כנסת שהיו פה בקדנציה הקודמת, זה הופך את הענין למגבלה שממש בלתי ניתנת לשבירה.

אנהנו לא נוכל להתמודד עם נושא האבטלה.

אין פה שום חכמה. מדינת ישראל מתמודדת בשוק בינלאומי שהוא - אתמול ראש הממשלה

התבטא כך, וזה נכון - שהוא ג'ונגל. היום, בשוק הבינלאומי התחרות היא באמת על

עליית התפוקות. עליית תפוקות, זה אומר לשלם פחות שכר בהשוואה למה שאתה מוכר, פחות

שכר או בדרך של פיטורי עובדים או על-ידי העסקת פחות עובדים.

כאשר השוק הבינלאומי מוגדר כך, אתה משחק על-פי האילוצים שקובעים לך. ואנחנו

פוגשים את הענין הזה בכל שלב ושלב. אתה רוצה משהו באיכות הסביבה - אומרים לך, אם

את משפר את איכות הסביבה, זה מעלה את העלויות. אם זה מעלה את העלויות - לא תוכל

להתחרות בשוק הבינלאומי. לכן, אל תדרוש בנושא איכות הסביבה.

אני חוזר ואומר, יש פה תפיסה שנובעת מקבלת האילוץ הזה, של תחרות בשוק

הבינלאומי. צמיחה צריכה להיווצר, על-פי התפיסה הזאת, על-ידי השוק החופשי ועל-ידי

החברות, וצריך לעודד אותן, על-ידי רווחיות עולה וגואה, להשקעות נוספות, שבסופו של

דבר ייצרו יותר מקומות עבודה - זו תפיסת העולם - ואז צריך אולי, בשוליים, לטפל

במצב זה או ארור.

בארצות-הברית, כאשר מחשבים את הוצאות הרו וידן, לא כוללים את נושא ההינוך. אבל

פה כל דבר, נניח חוק עידוד השקעות הון,- זה נקרא הוצאה פרודוקטיבית ואילו הוצאות

חינוך ורווחה, זה נתפס כאילו הממשלה עושה ג'סטות למען העם.



אני אומר, האתגר שלנו, אחרי אישור התקציב בקריאה ראשונה, להיאבק לשינוי

התפיסה הזאת וההגבלות האלה. הדרך לעשות את זה, לפי תפיסתי, זה שהתחום הזה של

עבודות יזומות, של יוזמות ממשלה וכו' יעבור מהצד של ארכיאולוגיה, תיירות

וקרו-קיימות, להוצאות רווהה וחינוך, כפי שהפרדנו בדיון היום ביו רווחה לביו

תעסוקה, כי אי-אפשר לעסוק בכל דבר באותו זמן. אני הושב שלהוצאות רווחה יש השפעה

לא רק על רווחת הציבור במובו הזה שהילד הנכה או התלמיד בבית-הספר מקבל טיפול יותר

טוב, אלא יש לזה השפעה על יצירת מקומות עבודה, יצירת תעסוקה ויצירת התשתית

האנושית, שבלעדיה כל חוקי עידוד השקעות הון בסופו של דבר אין להם את התוצאה

הרצויה.

יש דו"חות, מסקנות, של ועדות שלטוניות שהשתלטו בהו אנשי האוצר והם גם רתומים

עליהם, שמצביעים על כך שאיו שום הוכחה על קשר ישיר ומוצלח ביו הסבסודים למיניהם

של הממשלה - כגון להורדת עלויות העבודה, חוק עידוד השקעות הוו וכו' - לבין מה

שקורה בעיירות הפיתוח. עיירות הפיתוח נשארות היום עיירות פיתוח, אחרי כל השנים

האלה של חוקי השקעות הון.

הבעיה היא שכאשר מישהו מנסה לגעת בענין הזה של חוק עידוד השקעות הוון, דווקה

ראשי עיירות הפיתוח, שהם כבר ראשי עיירות פיתוח חמישים שנה, מתנגדים לכל נגיעה

בזה, כי הם מפחדים שמא תהיה לזה השפעה הרסנית על יכולת התעסוקה במקום.

אני אומר שצריך לנהוג על-פי הדו"חות האלה של משרד האוצר, אני מדבר על דו"ח

פוגל ואני מדבר על מסקנות של שרוני.

היו"ר ע' פרץ;

אתה רוצה לחסל את כבשת הרש, את המעט שנותנים לערי הפיתוח.

ב' טמקין;

אדוני היושב-ראש, לא נותנים לערי פיתוח. נותנים למעסיקים אשר כל שנה ממשיכים

לראות את הטווח הקצר.

אני אומר דבר פשוט, התפיסה צריכה להיות שלהוצאות חינוך ורווחה יש משמעות גם

של תשתית. תשתית זה לא רק ארכיאולוגיה ותיירות אלא זה גם חינוך וגם רווחה, וכאשר

אתה מוציא על תשתית חינוכית אתה חוסך אחר-כך בהוצאות משטרה או בהוצאות אחרות.

הראייה כאן לא צריכה להיות ראייה חשבונאית קטנה של מכולת על כל שנה ושנה.

היו"ר עי פרץ;

אני אתנגד לדבריך. אני טוען שהביצה והתרנגולת, זה מתחיל ממקום העבודה. אם

משפחה מתפרנסת יהיה חינוך, תהיה תרבות, תהיה השפעה לאי-פשע.

בי טמקין;

אז אולי תסביר לי, אדוני היושב ראש, איפה המיליארדים שהושקעו במשך השנים, ויש

חשבונות על עשרות מיליארדים שהושקעו במשך השנים בחוקי עידוד השקעות הוו, סבסודי

עלות העבודה וכו', איפה הם ? אני ביקשתי ממך פעם, נביא לכאו את האקדמאים שעוסקים

בשאלה הזאת של הקשר בין עידוד הון לבין יצירת מקומות עבודה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מסכים.



בי טמקין;

אחרי הקריאה הראשונה על התקציב צריך לדרוש תוספות בתחומים האלה של יצירת

מקומות עבודה יזומים על ידי הממשלה, כי הם לא יווצרו על-ידי השוק הפרטי.

את מי להכשיר ואיזה הכשרה מקצועית לינת, השאלה הזאת קשורה לא רק למה שהמפעלים

אומרים שהם יעשו אלא מה הם עשו בשנה הארורונה, איפה היתה ההתפתהות הגדולה ואיפה לא

היחס,התפתהות מבהינת המקצועות הדרושים במשק.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

חבר-הכנסת הלפרט.

ש' הלפרט;

בראשית דברי אני רוצה לשאול את השרה, האם קיימת במשרד העבודה והרווחה איזו

שהיא הערכה מה תהיינה ההשלכות של הסכמי השלום על התעסוקה, האם הסכמי השלום יצמצמו

את האבטלה? האם הם ירהיבו אותה? האם אתם ערוכים לנושא הזה? האם יש איזה שהוא צוות

הושיבה במשרד העבודה והרווחה שהושב על הנושא הזה?

אנחנו יודעים שמקצוע הבנייה הוא לא מספיק אטרקטיבי. זה ברור. צריך לעבוד קשה,

בתנאים קשים, צריכים להזיע. אבל אני חושש מאד שנוסף לסיבות האובייקטיביות האלה

שהמקצוע הזה הוא לא אטרקטיבי ישנה סיבה נוספת - שאין- מספיק בקרה על תשלום דמי

אבטלה. אני התרעתי על כך לא פעם איות. לצערי הרב יש, ואני אומר את זה לא סתם,

אלפי אנשים שמנצלים לרעה את האפשרות לקבל דמי האבטלה. עובדים במקומות מסויימים

ואחר-כך מקבלים דמי אבטלה. יש אלפים רבים שמנצלים לרעה את האפשרות לקבל דמי

אבטלה, מפני שאין בקרה מספקת אם אפשר או אי-אפשר לתת לאדם מסויים תעסוקה.

כאשר יש פער קטן מאד בין הסכום שמקבלים כדמי אבטלה לבין מה שיכולים לקבל

בבנייה או בעבודות כפיים, זה לא פלא שאם אין בקרה מנצלים את זה לרעה.

ישנה עכשיו תנופת פיתוח אדירה בכבישים. כמה מבין העובדים בכבישים הם יהודים?

בי טמקין;

ישראלים.

אני חושש מאד שהרוב הגדול של העובדים בעבודות פיתוח של הכבישים הם לא-יהודים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא יהודים או לא ישראלים?

ש' הלפרט;

לא ישראלים.

אני רוצה לומר, גם העולים החדשים למדו כבר את הפטנט, שאפשר לעבוד שישה

חודשים, אחר-כך לפנות לשירות התעסוקה, לקבל דמי אבטלה במשך שישה חודשים, אחר-כך

שוב לחפש איזו שהיא עבודה לכמה חודשים.



השרה אמרה שפחת העומס שמוטל על עובדי שירות התעסוקה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני דיברתי על פקידי השמה, זה הדבר ההשוב ביותר בעיני.

ש' הלפרט;

אני הושב שכדאי מאד להשקיע בתוספת עובדים בלשכות התעסוקה כדי להעמיק את הבקרה

בנושא של דמי האבטלה.

העלייה מברית-המועצות הביאה אלינו אלפי מהנדסים, לא רק מהנדסים, גם רופאים.

יש רבים שאיו שום סיכוי שהם יוכלו למצוא תעסוקה במקצוע אותו למדו. יש גם בעלי

מקצועות שאיו עבורם עבודה בכלל כאן, מהנדסי יערות וכוי. העובדה שאנחנו לא יכולים

לספק תעסוקה לאקדמאים, איו ספק שזה גרם לצמצום העלייה מברית-המועצות. אנהנו

הייבים לעשות הכל כדי להתגבר על זה, על-ידי הסבה מקצועית. יש מדעו אהד, מדעו

בינלאומי, פרופסור ברנובר, שעלה מברית-המועצות לפני כעשרים שנה, שיצר תעסוקה

לעשרות, אולי למאות אקדמאים מברית-המועצות. יש לו רעיונות. יש לו הצעות איך

לפתור בעיות של אלפי אקדמאים, כך הוא טועו, כדאי, ואני מציע שאנהנו נזמין אותו

לוועדה כדי לשמוע מה הרעיונות שלו.

בתקופה שמפלגת העבודה היתה באופוזיציה היו מבין הבריה שטענו נגד הפהתת עלות

העבודה. כאשר הייתי סגן שר העבודה והרווחה זה הסתכם ב-2 מיליארד שקל לשנה.

ת' גוז 'נסקי;

עכשיו זה 4.

ש' הלפרט;

אנשי מפלגת העבודה ואנשי מרצ הזרו וטענו ביחס למספר מקומות התעסוקה שאפשר

ליצור בסכום הזה. שרת העבודה והרווהה, בהיותה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, גם

היא תקפה שנותנים מיליארדים, ללא כל בקרה, להפרותת עלות העבודה. טענתי אז שאם

רוצים לגרום להפהתת עלות העבודה, צריך לתת למפעלים יצרניים, צריך לתת ביישובי ספר

ולא לתת את זה בצורה כוללנית כל כך גם למשרדי עורכי דיו או למסעדות יוקרה

בתל-אביב.

אני רוצה לשאול עכשיו את השרה, מה היא עושה בממשלה כדי להביא לכך שאותם

מיליארדים שנותנים להפחתת עלות העבודה אמנם יושקעו ביצירת מקורות תעסוקה במשק,

שיספקו עשרות אלפי מקומות עבודה.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

הבר-הכנסת לס. בבקשה.

י י לס;

לעניו הצמידה. לפהות על-פי נתונים שמתפרסים הדשות לבקרים במדורים הכלכליים

בעיתונות, ישראל עומדת במקום חריג מול העולם ההופשי, שהתוצר המקומי הגולמי גדל.

ת' גוז'נסקי;

היה, היה.

היה. השנה כבר לא יהיה.

י' לס;

המספר האחרון שאני ראיתי מצביע על עלייה בתוצר המקומי הגולמי לנפש. חלק

מההגדלה היא תוצאה של הגדלת האוכלוסיה, בגלל העלייה בגלל הבנייה. הכותרת שאני

ראיתי זה עלייה באחוז אחד בתוצר המקומי הגולמי לנפש. לכו אני הייתי מציע לא לומר

שאין צמיחה אלא לומר שיש צמיחה סלקטיבית. יש חוגים רחבים מאד במדינה שנהנים מאד

מהצמיחה ויש חוגים רחבים לא פחות שהם דפוקים. זו הבעיה. לא שאיו צמיחה אלא שהיא

לא מתחלקת במידה שווה.

ויש פער בין המשכורת הנמוכה לבין המשכורת הגבוהה, בין העשירו ו העשירי לבין

העשירו ו הראשון, זו לדעתי הבעיה החברתית האמיתית של מדינת ישראל. אם כו, יש נושא

של הצמיחה הסלקטיבית, שהעשירים מתעשרים וצומחים והעניים נשארים באותו מקום, והירק

ביניהם רק מתקלקל.

ואני עובר להיבטים מעשיים. משרד העבודה והרווחה מרבה, וזה בסדר, להתעסק

בנושא הבנייה והבנין. אני מציע לשרה להקדיש לא פחות מאמץ, אולי יותר, לנושא

התיירות. מדוע? בנייה, רבותי, מקיזה דולרים מישראל. צריכים לקנות תשומת. תיירות

מביאה דולרים לישראל. בנייה, אחרי שגומרים בית, אז טוב, אבל כמה בתים כבר אפשר

לבנות? תיירות, זה כל הזמו. תיירות, גברתי השרה, זו עבודת נשים, והרי אנחנו

שומעים הרבה על מה שקורה כאן. אנחנו שומעים על פרופסור שרוצה לעבוד בנקיון. אולי

הוא יעדיף לנהל איזה אגף קטו במלוו מאשר לעבוד בנקיוו. תיירות, זה ידיים עובדות,

זה דולרים. לא צריכים להביא תשומות.

אתמול נפגשתי עם אשה מאנגליה, ממנצ'סטר, שעוסקת בתיירות. היא אמרה לי שאחרי

חתימת ההסכם הם מוצפים. היא לא זוכרת דבר כזה. אנשים חושבים שכבר אפשר לטייל

בירושלים המזרחית חופשי. זה הרי פסיכולוגיה התיירות. הם מוצפים בבקשות של קבוצות

תיירים לבוא לישראל. את הגל הזה, שרק יחזיק מעמד, וזה לא תלוי רק בנו, את הגל

הזה של השלום צריך לנצל.

נושא אחר, מבני זה הנושא של שירות התעסוקה, שהוא חלק ממשרד העבודה והרווחה.

גופים מתגלגלים על איזה גלגל, והגלגל או שהוא מאיץ או שהוא נכנס לברקס, מאיט,

נעצר. לצערי יש לי תחושה שיש כאו ברקס.

אם התדמית של השירות הזה, ששם אי-אפשר לקבל אלא עבודות ביערנות - לא באים

אליו הכוחות הטובים. קיבלנו נתון, רק 54%, אם לא באים אליו הכוחות הטובים -

המעסיקים שיש להם משרות טובות לא טורחים לפנות אליו. זו אומרת, יש כאו איזה תהליך

שמחזק את עצמו, והגלגל הולך ומאט. זו התחושה שלי. יש פה הבעיה הקלסית של הערבוב

ביו הציבורי והפרטי, כי גוף ציבורי עובד עם כללים מסויימים, כמו בית-חולים פרטי

ובית-חולים ציבורי וכמו הרבה דוגמאות. אני מציע למצוא דרכים יצירתיות לפתור את

הענין, אולי אפילו לשנות את מעמד השירות, כמו שקרה ברשות הדואר, שהיתה משרד דואר

עלוב וברגע שהפכה להיות רשות פתאום מכתבים התחילו להגיע.

אני לא רוצה לומר מעבר לזה, כי אני לא עוסק בנושאים מבניים. אני רק מצביע על

כיוון. שירות התעסוקה צריך להכות את החברות הפרטיות בכלים שלהם.

היו"ר ע' פרץ;

אבל העובדים איבדו את כל הזכויות העובדים הפכו להיות קבלנים ברשות הדואר.

איו להם שום זכויות.



י' לס;

אבל המכתבים מגיעים. המהפיכה שקרתה בדואר, זו התפוקה האמיתית של הענין.

עובדים - צריך לדאוג להם. ליבי איתם, אבל מכתב צריך להגיע. אנחנו היינו במדינה

של העולם השלישי, שמכתבים לא הגיעו לשום מקום. צריך למצוא את שביל הזהב. אני מציע

למצוא אותו.

,והערה אחרונה שלי לנושא הרווחה. הכל מתהיל בראש הממשלה. אתמול היתה ישיבת

הקואליציה. ראש הממשלה חזר מסינגפור. בסינגפור, לדבריו, הוא קלט את הסיפור, מצאו

שיטה הדשה לניהול ענייני הרווחה במדינה. כל אזרה שעובד מפריש 20% או15%,

היו"ר עי פרץ;

22%.

י י לס;

22% משכרו.

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

המדינה מוסיפה לו עוד 18%. יש לו 40%. שמענו את זה בממשלה.

ב י טמקין;

זה פרופורציונלי לשכר שלו?

י' לס;

כן. אני לא מדבר על פרוגרסיביות. הוא יכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה. הוא

יכול להוציא את זה לבריאות. הוא יכול להוציא את זה להינוך. אני שאלתי את ראש

הממשלה, ונגיד שאתה הולה והכסף נגמר.

עי תמיר;

זה בש"לו.

זו היתה תשובת ראש הממשלה.

שרת העבודה והרווהה אי נמיר;

מה היתה התשובה?

י י לס;

הואיל ולא היה פרוטוקול אני לא רוצה לצטט את ראש הממשלה. אבל זו היתה האווירה

של התשובה.

אני שואל מה קורה אם אדם הולה והכסף נגמר. הוא דיבר בשם הסינגפורים ולא בשם

עצמו.

אני פונה לשרת העבודה כנציגה שלנו, של אנשי הרווהה, ואומר: את האווירה הזאת

צריך לשנות. הלק מתפקידו של פוליטיקאי זה להנך. צריך את ראש הממשלה להנך

שהתגובות שלו מהבטן, שהן התגובות האמיתיות, תהיינה ארורות.



היו"ר ע' פרץ;

כמה משפטים לשרה, לסיכום.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אשיב קודם על ענין השלום. רק על השלום אומר. אני רוצה להגיד לך הבר-הכנסת

יחזקאל, גם אם אני אשר שרה לבד אני מקבלת את כל ההערות שאתם אמרתם, אני לא אפסיק

להיאבק, לא אפסיק. אני לא נלהמת את מלרומה.

בי טמקין;

את לא לבד, יש גם בממשלה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני רוצה לציין שבממשלה הצביעו נגד התקציב שלושה שרים, שבשבילם הנושא המרכזי

אם לא הבלעדי, שבגללו הם הצביעו נגד, היה נושא התעסוקה והנושא ההברתי. אלה היו

השר שטרית, השר צבן ואנוכי.

לעניו השלום. על-פי הרולטה שהיתה בוועדת השרים לענייני כלכלה, שכל משרד מקים

צוות שיכין את ההיערכות לקראת מה שאנחנו קוראים "עזה ויריהו תחילה", אני הקימותי

צוות בראשותו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שיושבים בו מנכ"ל המוסד לביטוח

לאומי; מנכ"ל שירות התעסוקה; נציג התעשיינים, יושב-ראש ועדת העבודה שלהם,

דורון וזמיר; נציג ההסתדרות, חבר הוועדה המרכזת, מר יסעור; פרופסור רות בן-ישראל,

פרופסור רמי פרידמן; ועדה מאד רצינית לנושא הזה.

אני אעביר לחברי הוועדה את הקווים הכלליים, את הצהרת הכוונות שלנו. אנחנו

צריכים להבין, אנחנו הולכים למשא-ומתן של שווים עם שווים, ולא מי שמחזיק בשטחים

הוא פטרון על השטחים ופטרון על מה שקורה שם. העקרונות שלנו הם קודם כל עקרון

השוויון במשא-ומתן. אנחנו עומדים על כך שלא יותרו להיכנס לעבוד בישראל מעבר ל-50

אלף עובדים מהשטחים. אין צורך ביותר. אנחנו מסתדרים במסגרת ה-50 אלף- אנחנו לא

מוכנים להתנות את העברת כספי התנאים הסוציאליים שאנחנו נגבה מהמעסיקים. הכל צריך

להיות באמצעות שירות התעסוקה. הכספים שאנחנו מנכים שייכים לעובדים שחיים שם.

יהיה מי שיקבל את הכספים ויעניק אותם לתושבי המקום.

.אני רוצה לומר כאן, קשה היה לי להשלים, אבל זאת היתה המציאות, שהמוסד לביטוח

לאומי גבה מעובדי השטחים את מלוא הגבייה.

ת' גוז'נסקי;

לא המוסד. המינהל גבה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני לא מדברת על הפרוצדורה איך זה נעשה. מעובדי השטחים גבו וניכו אותו סכום

שנוכה מעובדים ישראלים אבל הם היו זכאים רק לשלושה נושאים. לא עוד. זה יצריך

תיקונים ברקיקה. זה יצריך שינויים.

הוועדה עשתה עבודה מאד רצינית. באחת מהישיבות שלה השתתפתי . אני רוצה לשבח את

תרומת ההסתדרות לנושא לזה. הכינו נייר. עבדנו יחד. אגב, הם אמרו שאנחנו הייגו

הוועדה היחידה שבכלל הזמינה את ההסתדרות.

ראש הממשלה ביקש מהשרים לא לפרסם בפרוטרוט מה שאנהנו מכינים בוועדות האלה,

משום שאנחנו הולכים למשא-ומתן. כשראש הממשלה מבקש, אני מקיימת. לכן אעביר אליכם

רק את העקרונות, את הצהרת הכוונות שלנו.



ש' הלפרט;

מה בנושא של עלות העבודה?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני במיעוט מזהיר, אני, השר צבן והשר שטרית. אבל אנחנו לא מפסיקים.

היו"ר עי פרץ;

אני חייב לומר משפט אחד לחבר-הכנסת טמקין,כדי שלא אובן חלילה לא נכון. אני

בהחלט אתמוך ואעודד כל השקעה שתיועד לנושאי חינוך ורווחה. אבל אני אומר לך עוד

פעם, כמי שהיה ראש רשות, מצוקה של עיר לא פותרים באמצעות סבסוד. אני אומר לך

מנסיוני, במקומות שבהם היתה צמיחה ויצרו מקומות עבודה, מייד היה שיפור בהכנסות של

המוסדות, היה שיפור של בתי-הספר, וכו'. זה משפיע. הצמיחה ביישוב משפיעה על הרמה

הכללית של השירותים.

אני מסכים בדבר אחד, בנושא של עלות העבודה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

שערוריה.

היו"ר עי פרץ;

השערוריה גדולה וקשה מאד להשלים איתה. כמו בשנים קודמות, אין לנו שום מימצאים

שמצביעים על כך שהפחתת עלות העבודה הביא לאיזה שהם שינויים בתעסוקה.

ש' הלפרט;

עכשיו אתה בשלטון. אני לא מבין אותך, כבוד היושב-ראש. פעם הייתם באופוזיציה

ולא יכולתם לשנות שום דבר. עכשיו אתם בשלטון. אתם מנהלים את המדינה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

יש לנו אופוזיציה בממשלה. בתוך המפלגה שלנו יש לנו אופוזיציה.

היו"ר עי פרץ;

אני מתחייב בפניך, אני יכול להתחייב רק בשם עצמי, שאנחנו נאבק את המאבקים

שלנו על פי תפיסתנו וגישתנו. בחלק גדול מהמאבקים שלנו גם הצלחנו, למשל בנושא

קיצבאות הילדים, למשל בתחום חינוך, למשל בשיפור התור למוסדות לילדים מפגרים,

שהשתנה בצורה משמעותית וכו' וכו'. בחלק הצלחנו. אני מקווה שנצליח גם בנושא של

שינוי חלוקת הכסף של הפחתת עלות העבודה.

ש' הלפרט;

קיצבאות הילדים הם אפילו לא 15% ממה שהמדינה מבזבזת בהפחתת עלות העבודה.

הי ו "ר ע' פרץ;

אני הושב שהוועדה חייבת להעלות את הנושא של עלות העבודה בצורה הכי ברורה

ולאתחיל במאבק. החסד של שנה נוספת, שנתנה ממשלת העבודה בהנחה שאולי הפחתת עלות

העבודה בכל זאת תביא לצמיחה, אולי לא היה צריך להיות. כנראה שהמדיניות הזאת לא

נכונה..



שי הלפרט;

צריך לעשות את זה בצורה סלקטיבית.

חיו"ר ע' פרץ;

שגם עורך-דין מקבל הפחתת עלות העבודה? לא בגלל זה הוא מקבל למשרדו עורך דין.

אין. ,לזה שום קשר להפחתת עלות העבודה שניתנת במישרים ושלצערי הרב גרמה לכך שהמוסד

לביטוח לאומי היוס פחות עצמאי, הוא הפך להיות תלוי באוצר. 50% מתקציבו הם תקציב

מדינה, בגלל הנושא של עלות העבודה.

ההודעה של שרת העבודה והרווחה, בשם המשרד, שהמסקנה שלה שאין צמיחה במשק, אני

הושב שזה הדבר הכי משמעותי שיוצא כאן היום מהישיבה. אני חושב שזה מימצא חמור מאד

וצריכים לנהל מאבק. המאבק שלנו יתמקד במסגרת הדיונים על תקציב המדינה. ונאבק גם

בנושא של המגבלה של גודל הגרעון, שתהיה אפשרות להגדיל קצת יותר, להקל בנושא

המגבלה ולהעמיד סכום גדול יותר לנושא הצמיחה.

אני מציע שאנהנו נקבל החלטת שאומרת שהוועדה מביעה דאגה גדולה ממסקנות שרת

העבודה והרווחה, שאין צמיחה במשק. הוועדה פונה לראש הממשלה להיכנס באופן מיידי

לעובי הקורה ולתבוע ממשרד האוצר תכניות צמיחה.

ת' גוז 'נסקי;

תוסיף משפט, ששמענו שיש מגמה של גידול באבטלה. זה הנושא שהיה היום על סדר

היום.

כן.

הוועדה דורשת משר האוצר להופיע מייד לפני הוועדה ולדווח לה על מצב המשק ועל

תכניות המשרד.

אני מציע שנסכם בזה. אני אפנה עוד היום לשר האוצר ואתבע ממנו, שאו בשבוע הבא

או בעוד שבועיים יופיע לפני הוועדה. נציג לפניו את המימצאים שהציגה בפנינו שרת

העבודה והרו וידן.

ת' גוז'נסקי;

אוליח נאמר, שהוועדה מחזקת את ידי השרה בכל מיני תכניות שיש בנושא של צמצום

האבטלה.

היו"ר עי פרץ;

בוודאי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15.