הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 116

מישיבת ועדת העבודה והרווהה

יום שלישי, די ביושון התשנ"ד (19 באוקטובר 1993) , שעה 10:15

נכחו;

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

שי הלפרט

י' כץ

ר' ברקאי - מנהלת אגף אמהות, המוסד לביטוח לאומי

די גורדו ו - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

חי אלטהולץ - מנהל מחלקת נפגעי פעולות איבה, המוסד

לביטוח לאומי

דייר י' ברלוביץ - מנהל שירותי האישפוז, משרד הבריאות

א' מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אי בר-ניר - אגף התקציבים, משרד האוצר

נ' מיכאלוב - " " " "

ני אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד

העבודה והרווחה

שי מרגליות - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

נ' אדן - סגנית היועץ המשפטי, נציבות שירות

המדינה

אי דותן - האיגוד המקצועי בהסתדרות

י' נחמן - האגף לבטחון סוציאלי בהסתדרות

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. תקנות הביטוח הלאומי (מענק אישפוז ליולדות ולילוד), התשנ"ג-1993.

2. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד}, התשנ"ג-1993.

3. הסכם בדבר מתן תגמולים לנפגעי פעולות איבה שנפגעו בתקופה

29.11.47- 15.5.48 (תיקון מס' 4).



תקנות הביטוח הלאומי (מענק אישפוז ליולדות ולילוד)

היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום: תקנות הביטוח הלאומי (מענק

אישפוז ליולדות ולילוד), התשנ"ג-1993.

בבקשה דייר ברלוביץ.

דייר י י ברלוביץ;

כשאנחנו מדברים על מענק אישפוז ליולדות יש כוונה לעשות הפרדה בתשלום שניתן

עבור יולדת היולדת ילוד בריא לבין יולדת עם ילוד שמוגדר פג. ההחלטה לגבי התיקון

בתקנות האלה כבר אושרה בפעם הקודמת כאשר דרשנו לשנות את ההגדרה של פג. בהצעה

המקורית דובר על ילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1.750 גרם והיה מאושפז ביחידה

לטיפול מיוחד לילוד לפחות שבעה ימים. לפי הצעה שהתגבשה עם ועד איגוד

הניאונטולוגים, שינינו את ההגדרה והיא תהיה לגבי ילודים אשר חיו לפחות ארבעה

ימים, כי ההוצאות העיקריות הן באותו משך זמן של השבוע.

ההבדל בין ההגדרה הזאת לבין האחרת הוא שמדובר על סדר-גודל של 10 עד 15 פגים

לשנה. בהתייעצות עם משרד האוצר ועם המוסד לביטוח לאומי הגענו למסקנה שאין מקום

לשנות ולעדכן את התעריפים כפי שהם מופיעים מה גם שקיים מנגנון עידכון למפרע, כך

שאם נחרוג ויתברר כי בתי-החולים קיבלו יותר הרי שזה יתוקן בשנה שלאחר מכן.

הדיון בנושא הזה כבר קויים. לחברי הוועדה ולי נראה מוגזם שההתייחסות תהיה

לילוד שהיה מאושפז שבעה ימים, אנחנו דרשנו שההתייחסות תהיה לשלושה ימים. נראה

שהגיעו לפשרה ועל דעתם של מנהלי המחלקות יהיה מדובר על ארבעה ימים. אנחנו לא

ניאבק עכשיו על 24 שעות אלה כי זה יעצור את הסיוע הכספי הנוסף לאותן המחלקות.

בבקשה, גב' אביבה גולדשטיין.

אי גולדשטיין;

הדברים כפי שהוצגו על-ידי דייר ברלוביץ מוסכמים על הביטוח הלאומי.

1. אני מעירה שאנחנו כותבים בתקנות ארבעה ימים ולא 96 שעות.

2. הסכומים שננקבו בתקנות על רקע התוספת, כפי שהופיעו בתקנות שהובאו לוועדה,

הם שרירים וקיימים וימשיכו לחול עד ה-1 בינואר 1994 בכפוף לכך שמדובר בתוספת של

10 עד 15 פגים. אם תהיה סטייה יותר גדולה נביא זאת לפני הוועדה כשינוי התקנות.

3. בתקנה 4 נשמטה המלה "עידכון", לכן צריך להיות כתוב; מענק האישפוז יעודכן

מזמן לזמן בשיעור העידכון.

לפני סעיף התהילה כתבנו סעיף שמבטל תקנות קיימות. מרגע שניישם את התקנות

החדשות, לכאורה אין מקום לתקנות הישנות אבל מאוחר שהסכום הנקוב בהן משמש בסיס

לעידכון וחישוב המסגרת התקציבית בכל שנה, ראוי שזה יישאר בספר החוקים ויש להוסיף

בתקנת התהילה שמיום פרסומן יחושב מענק האישפוז על-פי התקנות ההן ולא על-פי על-פי

תקנות אלה.



היו"ר עי פרץ;

תסדירו ביניכם את העניו הזה.

אני מעמיד להצבעה את אישור תקנות הביטוח הלאומי (מענק אישפוז ליולדת ולילוד),

התשנ"ג-1993. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

התקנות אושרו

היו"ר ע' פרץ;

אישרנו את התקנות.

אני מודה לכם.



תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

אישור תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד),

התשנ"ג-1993.

בבקשה, מר נחמן אורי.

כידוע אישרה הכנסת את חוק דמי מחלה כשהעובדים זכאים לקבל דמי מחלה בתנאים

מסויימים עבור ילד חולה והחוק הזה מחייב תקנות ביצוע. בהתייעצות עם ההסתדרות

ולשכת התיאום הוכנו תקנות שהן זהות לתקנות על-פי חוק שוויון ההזדמנויות. אני

קורא את התקנות. (קורא את התקנות).

הדברים ברורים. הזכות הזאת היתה קיימת עד עכשיו בהסכמים אבל היום זה יוחל על

כל העובדים.

ת' גוז'נסקי;

בתקנה מס' 1 צריך להיות "בידיו" ולא בידו.

מי בוטון;

נכתוב "בידיו בלבד".

י י כץ;

אני מציע שנכתוב בידו וביד בן- זוגו, ולא בידי בן-זוגו.

הטופס המצורף תואם את נוסח החוק. סעיפים 5,4,3 אלה סעיפים ששני בני-הזוג

מצהירים עליהם. בסעיף 6 כתוב שהעתק מההצהרה מוסרים גם למעביד של בן-הזוג, כלומר,

גם למעביד של העובד וגם למעביד של בן-הזוג. זה הגיוני, אבל לא צריך לחייב את בן

הזוג להצהיר על כך שמספר הימים שהוא נעדר מהעבודה הוא כך וכך ימים. המטרה של

מסירת ההצהרה למעביד היא לקיים מעקב ולא משהו אחר. אני, למשל, הייתי פוחד לחתום

על הצהרה כזאת כי לא תמיד אני יכול לזכור אם זה היה ארבעה או חמישה ימים.

מי בוטון;

הרי המעביד שלך לא יודע מתי בן-הזוג שלך נעדר.

י י כץ;

אני מציע להסתפק בכך שמוסרים העתק של ההצהרה של בן-הזוג למעביד של בן-הזוג,

כי בחוק כתוב במפורש "ובלבד שבן זוגו עובד", אם העובד לא זוכר בדיוק את הימים זה

עלול להכשיל אותו.

ת' גוז ינסקי;

חבר-הכסת כץ רואה את הצד של העובדים שבדצמבר לא יכולים לזכור מה קרה בחודש

ינואר. אבל צריך למנוע ממעביד לטעון כלפי העובד את הטענה שהוא כבר ניצל את כל

הימים ועל-ידי כך לעכב את ההכרה בימים האלה. ברגע שהמעביד מקבל את ההצהרה הזאת

הוא מכניס אותה מיד לחשבון של ימי המחלה ולא מחכה לבירורים. אם לא תהיה הצהרה

כזאת, הוא יצטרך להתקשר למעביד השני ולוודא את הדברים.



י' כץ;

לפי ההצעה הזאת, שני המעבידים מקבלים את ההצהרה.

ת' גוז'נסקי;

לא כל המעבידים מסודרים. אחד יכול לעבוד במוסד ציבורי כלשהו והשני יכול

לעבוד במסגריה או במתפרה שיש בה בלגן כזה שאיש איננו מוצא את ידיו ורגליו.

חבר-הכנסת כץ, אתה חושש שהעובד ניצל חמישה ימים אבל הוא זכר רק ארבעה ימים

וכתוצאה מכך הוא יצא שקרן. החשש הזה פחות מציק לי מול החשש שהוא לא ינצל את

הזכות בגלל הבלגן אצל המעביד.

י י כץ;

העובדה שהוא חותם על תצהיר מחייבת את המעביד לתת לו את הזכות הזאת.

ת' גוז'נסקי;

אבל בחוק יש הגבלה על מספר הימים. לדעתי אין ברירה אחרת.

ע' פרץ;

הרי יש הרבה מאוד טפסים שאנחנו מעבירים למעביד ומבקשים זכויות כאלה או אחרות.

דבריה של חברת-הכנסת גוז 'נסקי הם הגיוניים משום שכאן אתה נותן לעובד זכות להגיד

כסה מגיע לו ולא נותן זאת בידי המעביד ואם יש טעות כלשהי הם ישבו ויבררו אותה.

נכון שכאן אתה דורש מהעובד להיות יותר מסודר.

האם החוק מאפשר היעדרות בשל כל אחד מהילדים?

נ י אורי;

יש בסך הכל שישה ימים בשנה.

נ' אדן;

בשירות המדינה נוהגים על-פי התצהיר כבר מספר שנים ולא נתקלנו בבעיות מיוחדות.

נ י מיכאלוב;

צריך את התצהיר הזה מעוד סיבה. העובד שמבקש את החופשה מגיש את הטופס למעביד

שלו וגם בן-הזוג שלו, שלא מנצל כרגע את חופשת המחלה, חייב למסור את הטופס למעביד

שלו אבל אולי הוא שכח למסור את הטופס ואז המעביד שלו לא יכול לדעת את הפרטים.

שי מרגליות;

בסוף הטופס כתוב "חתימת בן הזוג" ו"חתימת בת הזוג". העירו לי שצריך לשנות

"חתימת העובד הנעדר" ואחר-כך "חתימת בן או בת הזוג".

נכון.



ש' הלפרט;

החוק איננו מבחין בין משפחה שיש בה ילד אחד ובין משפחה שיש בה עשרה ילדים.

זה לא הגיוני. אי-אפשר להגיד שאדם שיש לו ילד אחד יכול להיעדר מהעבודה שישה ימים

ואדם שיש לו עשרה ילדים גם הוא יכול להיעדר רק שישה ימים.

היו"ר ע' פרץ;

יש בכך הגיון משום שחוק דמי מחלה בנוי על מיכסה מכסימלית של 26 ימי היעדרות

בשנה בשל מחלה לעובד. עד היום לא היתה לעובד זכות להיעדר בשל מחלת ילד אלא רק

בשל מהלת עובד, לכן עלתה הצעה לאפשר היעדרות בשל מהלת ילד והמחוקק השיג פריצת דרך

כאשר יש הכרה בכך שהילדים הם הלק מתחשיב דמי המחלה. אם תרצה להציע הצעת חוק

שתשפר זאת, בבקשה, אבל זה לא קשור לתקנות.

ש' הלפרט;

אם כך, אני מציע תיקון בחוק.

היו"ר ע' פרץ;

לא עכשיו משום שאנחנו נמצאים בשלב של התקנות לביצוע לחוק שכבר עבר בכנסת

בשלוש קריאות.

אי דותן;

בתקנה 3 כתוב; "..לא יראו בהיעדרותו כהיעדרות מהעבודה..,". צריך להיות; לא

יראן את היעדרותו כהיעדרות מהעבודה.

היו"ר ע' פרץ;

קיבלנו זאת.

אני מעמיד להצבעה את אישור תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג

1993. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

התקנות אושרו

היו"ר ע' פרץ;

התקנות מאושרות.

אני מודה לכם.



הסכם בדבר מתן תגמולים לנפגעי פעולות איבה שנפגעו בתקופה

29.11.47 -15.5.48 (תיקון מס' 4)

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוברים לסעיף השלישי על סדר-היום: הסכם בדבר מתן תגמולים לנפגעי

פעולות איבה שנפגעו בתקופה 29.11.47 - 15.5.48 (תיקון מסי 4).

בבקשה, גבי אביבה גולדשטיין.

אי גולדשטיין;

אנחנו מביאים להתייעצות בוועדה תיקון של הסכם אשר נחתם, לפי סעיף 200, בין

משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי בדבר מתן תגמולים והטבות לאנשים שנפגעו בפעולות

איבה בתקופת טרום מלחמת השחרור, דהיינו, מנובמבר 1947 עד בנאי 1948 . זה נראה קצת

אנכרוניסטי אבל עדיין יש אנשים המקבלים הטבות לפי ההסכם הזה והאוצר הסכים ללכת

אתנו ולשפר את תנאי זכויותיהם של המעטים שנשארו.

ב-1970 נתקבל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה שחל רק על מי שנפגע מ-5 ביוני

1967 ואילך. כל מי שנפגע לפני חוק זה זכאי לתגמולים והטבות שונות לפי חוק נפגעי

ספר וחוקים רבים ארורים. בתיקון שהתקבל ב-1973 נכללה בחוק קבוצת נפגעי תש"ח, אלה

שנפגעו במלחמת השרורור בפעולות איבה. בשנת 1982 נזכרו באוכלוסיה נוספת שנפגעה ממש

בסמוך לתחילתם של קרבות מלחמת השחרור וביניהם כאלה שהוכרו בהסכם וניתנו להם

הטבות.

מי שנפגע בעצמו והוא נכה ניתנים לו לפי החוק זכויות כפי שהן ניתנות לנכה צה"ל

לפי חוק הנכים. אם נכה כזה נפטר כתוצאה מהפגיעה ניתנות לבני משפחתו זכויות כמו

הזכויות הניתנות למשפחות חיילים שנפטרו במערכה. בהסכם שנחתם בשנת 1982 לגבי

אוכלוסיית הנפגעים שנפגעו בנובמבר 1947 יעי מאי 1948 נקבעו שתי דרגות זכאויות לפי

דרגת הנכות ונקבע שהזכויות על-פי ההסכם הן רק לנכה ולא לבני משפחה.

מי בוטון;

אם בתקופה הזאת נכה נהרג כתוצאה מפעולות איבה האם אלמנתו לא היתה מקבלת

זכויות?

אי גולדשטיין;

לא. אנחנו מביאים הרחבה בשתי נקודות. 1. ההסכם שנחתם ב-1982 ותוקן במשך

השנים הבחין בין שתי קבוצות נכים: קבוצה אתת שדרגת נכותה היא בין 10% ל-50%,

שלגביהם היה רק תגמול חופשי לריפוי ושיקום; קבוצה אחרת שדרגת נכותה מ-50% ומעלה

שזכאית לכלל ההטבות הניתנות לנכי צה"ל, כולל ניידות, עזרה בבית. האוכלוסיה הזאת

הולכת ופוחתת אבל עם ישראל, באמצעות האוצר, מרגיש שכדאי לתת לכולם את ההטבות של

הבראה פעם בשנה וכן הלאה, והאוצר ניאות לעשות זאת. לכן אנהנו מביאים תיקון האומר

כי כל הנכים שדרגת נכותם מ-10% ומעלה זכאים לאותן הטבות על-פי דרגת נכותם, כמו

נכי צה"ל, כלומר אין יותר הבחנה בין שתי הקבוצות.

2. תיקון נוסף שהאוצר הלך אתנו בו היה הכנסתן של אלמנות הנפגעים והכרה

בזכויותיהן.

מגיעות לכם תשבחות.



מי בוטון;

מה זה אלמנות הנפגעים?

אי גולדשטיין;

נפגע מוגדר בהסכם כמי שנפגע בתקופה הזאת בשטה מסויים בפעולה שהיא פעולת אויב.

מי שהיתה אשתו של הנפגע בשעת פטירתו אנהנו מכירים בה כאלמנתו.

היו"ר ע' פרץ;

כמה אלמנות כאלה יש?

הערכנו שיש כ-10 אלמנות של אלה שהוכרו כנפגעים ואלה שנהרגו מיידית או בתקופה

עד תהילתו של ההסכם. גם כך מדובר בכ-300,000 שקל בשנה לאלמנות שנמצאות באלמנותן

עשרות שנים.

מי בוטון;

אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. אנהנו מדברים על תקופה של כחצי שנה שבה

אנשים נהרגו בפעולות איבה. לפי דבריך, אם הם הוכרו כנפגעים שנפגעו בפעולות איבה

ואחר-כך הם נפטרו, הרי שהיום ישלמו גם לאלמנות שעד עכשיו לא שילמו להן.

א' גולדשטיין;

אנשים שנפגעו בשנת 1947 יכלו להיות מוכרים על-פי ההסכם רק מ-1982 ואילך.

מי בוטון;

לא שילמו לאלמנות שלהן אבל מהיום ישלמו להן אבל לא יהיה תשלום למפרע.

בכל מקרה לא יהיה תשלום למפרע. זה יהיה מיום ה-1 להודש שבו הוגשה התביעה

והתקופה להגשת התביעות מוגבלת ל-12 הודשים מיום תחילתו של ההוק או מיום פטירתו של

הנפגע.

י' כץ;

האם זה יפורסם במקום כלשהו ויובא לידיעת אותו הציבור?

אי גולדשטיין;

ההסכם הזה הוא לפי סעיף 200 והוא יתפרסם בילקוט הפרסומים. לגבי אלה שנמצאים

בתוך המערכת שלנו והוכרו כנפגעים נוכל אולי לאתר את האלמנות ולהודיע להן.

מי בוטון;

איך האלמנה שתגיש היום תביעה תוכל להוכיה שבעלה נהרג בתקופה שבין שנת 1947

לשנת 1948?



אי גולדשטיין;

יש לה בוודאי מסמכים משלטונות צה"ל והיא תצטרך להביא אותם. חובת הראייה היא

עליה.

מי בוטון;

כלומר, מדובר על כל האלמנות של הנפגעים ולא רק על אלה שהוכרו כנפגעים.

אי גולדשטיין;

הכוונה היתה בתחילה רק לאלה שהוכרו כנפגעים כי בכך נכללים גם אלה שנהרגו.

נגה עם מי שנהרג לפני 1982 ולא הוכר? האם לאלמנה שלו תתנו את הזכויות או לא?

אי גולדשטיין;

אותו ההגיון פועל כאן.

ני מיכאלוב;

חובת ההוכחה עליה ובסופו של דבר הסכמתי גם לזה.

מי בוטון;

כלומר, זה יהול על כל האלמנות אפילו אם הבעל המנוה לא הוכר קודם כנפגע.

אי גולדשטיין;

אבל היא תצטרך להוכיח שהוא נפגע בפעולת איבה ונפטר כתוצאה מפעולת האיבה ושיש

קשר סיבתי, למשל אם הוא נפגע בשנת 1947 אבל הוא נשאר צמח במשך חמש שנים. הדברים

מסוייגים ומדובר באלמנות שהיו נשותיהם של הנפגעים, שלא נישאו מחדש ונשארו בישראל.

י י כץ;

אני יוצא מנקודת הנחה שכל אלה שמדובר בהם נהנים כבר מזכויות הביטוח הלאומי

כמו מקיצבת זיקנה.

מה שעשינו בהסכם הוא שהעתקנו מתוך חוק התגמולים כי מתחילה לא מצאנו זכויות

לבני משפחה אבל כל ההוראות האחרות נמצאות בהסכם הקיים כשם שהן בחוק, גם הוראות

הכפל. יש הוראות כפל הנוגעות לקיצבאות שנובעות ממאורע אחד, למשל, אם מישהו מקבל

קיצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי עקב פגיעה ב-1947 הרי שהוא לא יוכל לקבל גם

על-פי ההסכם. יש הוראות כפל שונות בין מי שזכאי לתגמולים שונים על-פי ההסכם.

מי בוטון;

האם נכון יהיה אם אומר שלנפגעי איבה יש היום אותם הזכויות כמו לנכי צה"ל,

ולאלמנות כמו לאלמנות של נכי צה"ל?



אי גולדשטיין;

כן, וליתומים ולהורים.

היו"ר ע' פרץ;

למה יש בעיה לאתר את האוכלוסיה המצומצמת הזאת?

אנחנו יכולים לדעת את הדברים רק לגבי אלה שהיו במערכת ונפטרו.

מי בוטון;

אני מציע שתוציאו מודעה בעתונות היומית ולא רק בילקוט הפרסומים.

אי גולדשטיין;

נפרסם זאת בעתונות היומית.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו מאשרים את ההסכם ומאחלים לכם שתצליחו ליישם אותו.

אני מציינת שתחולתו של ההסכם היא לגבי אלמנות מי שהוכרו כנפגעים ומי שנהרגו

ולא הספיקו להיות מוכרים.

מי בוטון;

אני מציע שיהיה כתוב שתחילת התגמולים היא ב-1 לחודש לאחר מכן, זה לא כתוב כאן

ואפשר לבוא אליכם בטענה למה אתם לא משלמים למפרע.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש למחוק את הסעיף האחרון לפיו "התיקון המוצע יגדיל ההטבות הניתנות

לאותם 50 נכים שדרגת נכותם פחותה מ-50% וכן יאפשר מתן תגמולים לכ-10 אלמנות של

נפגעים". מה אם יהיו יותר מ-10 אלמנות של נפגעים?

אלה עקרונות של הסכם, עדיין אין הסכם.

מתי יתחילו לשלם?

הקטע המתוקן יהיה כך; תהילתו של ההסכם ב-1 לחודש לאחר פרסומו. בהסכם עצמו

תהיה הוראה שתשלומים לא ישולמו למפרע אלא מה-1 לחודש בו הוגשה התביעה כי אחרת

נצטרך לפתוח את הדברים 40 שנה אחורנית.



היו"ר ע' פרץ;

למה מיום הגשת התביעה? את נותנת 12 חודשים להגשת התביעה והוא יכול להגיש בסוף

התקופה של 12 חודש. זה צריך להיות מיום תחילתו של ההסכם ופרסומו.

אי גולדשטיין;

אין זה מקובל לשלם תשלומי גימלה רטרואקטיביים ל-12 הודשים.

מי בוטון;

מי שמגיש בקשה לקיצבת זיקנה או קיצבת שאירים אחרי שנה מקבל עבור כל 12

החודשים. אם אדם נפגע ב-1 בינואר 1993 ומגיש את התביעה בדצמבר 1993. ומאשרים לו,

הרי שהוא מקבל את התשלום מינואר 1993 . הרי 40 שנה לא שילמו לאלמנות האלה.

היו"ר עי פרץ;

נניח שכפי שאת אומרת ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 1994 ומישהו הגיש תביעה

במרץ אז תגידי לו שהוא מקבל רק מחודש מרץ?

נ י מיכאלוב;

אם עושים את זה רטרואקטיבי, יגידו שצריך לשלם להם משנת 1982.

אי גולדשטיין;

ההצעה היא לשלם לאלמנה גימלאות חודשיות של כ-2,700-2,300 חמישה או ארבעה

חודשים לאחור.

היו"ר עי פרץ;

התאריך הקובע הוא התאריך שאת קובעת בהסכם שנכנס לתוקף. אם תהיי יעילה ותפני

לכולם - כולם יגישו את התביעה ב-1 בינואר 1994 ואז מתוך 10 האלמנות אולי 2 יגיעו

רק באפריל, אז אתם צריכים להעניש אותם? זה שולי.

נ' מיכאלוב;

אתה מתנה בזה את ההסכם?

היו"ר עי פרץ;

לא. הגעתם למסקנה שבמשך הזמן קופחה קבוצה מסויימת ואתם רוצים לתקן מה שאפשר.

אם אתם רוצים להיות LARGEאז תעשו את זה כמו שצריך מה גם שזה איננו מחייב עלות

תקציבית.

נ י מיכאלוב;

נשקול את זה.

היו"ר עי פרץ;

אני מקווה שתכניסו את הדברים האלה לתיקון.

אני מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;11)