הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, כ"ח בתשרי התשנ"ד (13 באוקטובר 1993). שעה 00;09

נכחו-

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

נ י בלומנטל

ת' גוז'נסקי

י' לס

די מנע

י י שפי

מוזמנים; אי קפלן - המנהל הכלל, קופת-חולים כללית

דייר ר' דיציאן - ראש האגף הרפואי של קופת-חולים כללית

פרופ' מי מימוני - יו"ר ועד הרופאים, בית-חולים בילינסון

אי אמרגו - יו"ר ועד העובדים, בית-חולים בילינסון

די בן-שלוש - חבר ועד העובדים, בית-חולים בילינסון-

נ' טלמור - חברת ועד העובדים, בית-חולים בילינסון

ר' כהן - חברת ועד העובדים, בית-חולים בילינסון

קי נגר - חבר ועד העובדים, בית-חולים בילינסון

פרופ' חי חיימוף - חבר ועד הפעולה, בית-חולים השרון

שי כהן - חברת ועד הפעולה, בית-חולים השרון

טי פטראנו - חברת ועד העובדים, בית-חולים השרון

מי שבתאי - יו"ר ועד העובדים, בית-חולים השרון

דייר י. לוטן - משרד הבריאות

נ' בר-ניר - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; איחוד בתי-חולים בקופת-חולים



איחוד בתי-חולים בקופת-חולים

היו"ר עי פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

ישיבתנו היום מתקיימת על רקע החלטתה של קופת-חולים לבצע איחוד, גם

אדמיניסטרטיבי וגם בפועל, של יחידות שונות, בהגדרה כזו או אחרת, בין בתי-החולים

במשולש של בילינסון, בית-חולים לילדים ובית-חולים השרון. איות המטרות בישיבתנו זו

היא להבהיר את כל הפרטים, כי מתבצע כאן מהלך חדש שיש בו גם ערפל והפרטנרים

שצריכים להיות שותפים למהלך הזה מרגישים שחסרים להם פרטים. אנחנו רוצים להגיע

לפחות לכך שבסיום הישיבה הזאת כל הפרטים יהיו ידועים לכולם.

ודבר נוסף, היינו רוצים שתונח לפנינו תכנית עובדה כוללת לגבי המרחב הזה,

שממנה נוכל להקיש על הבעיה שעומדת על סדר-היום, ונרצה גם לשמוע פרטים עליה. אני

רוצה להצביע על חשש כבד שמלווה את עובדי בית-החולים השרון, שמרגישים שמפעילים

עליהם את שיטת הסלאמי ופורסים את הפרוסה הראשונה - רוצים את לב ליבו של

בית-החולים, את מחלקת הילדים, כפרוסה ררשונה.

קיבלתי מסמך מפורט בענין אבל החלטתי שאם נצליח להגיע לפיזור הערפל והנוגעים

בדבר יידעו למה הם הולכים, זה דבר חשוב.

בבקשה, אדוני המנכ"ל.

אי קפלו;

קופת-חולים הכללית היא קופת-החולים היחידה שיש לה בתי-חולים כלליים. אנחנו

היחידים שמחזיקים ב-14 בתי-חולים שיש להם רשיון של משרד הבריאות כבתי-חולים

ציבורי ים.

וההליכים היסטוריים של התפתחות הקופה יצרו מצב שבעיר פתח-תקוה יש לקופת-חולים

הכללית 5 בתי-הולים - בילינסון; השרון; בית-חולים לילדים, תחת הרשיון של

בילינסון; גהה; ובית-רבקה. אנחנו מדברים על שלושת בתי החולים שאתה הזכרת אותם.

בתחילת דרכה של ההנהלה החדשה שלש קופת-חולים ותכנית ההבראה שהובאה בפני

הוועדה כל מאמץ להבראת שירותים קהילתיים. לגבי מרפאות הבריאות שעל פני הארץ

עשינו רה-ארגון של המחוזות, והגענו למסקנה שאנחנו צריכים לטפל בייעול מערך האשפוז

שלנו.

בתי-החולים הכלליים של קופת-חולים מספקים לה כ-40% מתצרוכת האשפוז שלה - 1.4

מיליון ימי אשפוז. כ-60% היא רוכשת בבתי-חולים ציבוריים ממשלתיים. היא רוכשת מעט

גם בבתי-חולים פרטיים, במסגרת הביטוח המשלים.

כ-90% מתקופת בתי-החולים שלנו הם לחברי קופת-החולים הכללית ו-10% לחברי

קופות-החולים הארורות. הכלל הזה שונה מבית-חולים לבית-חולים. בית-חולים סורוקח,

למשל, רבע מהתפוקה שלו הולכת לאחרים. אנחנו פועלים במסגרת פקודת בריאות העם ויש

עלינו חובות לאשפז חברי קופות-חולים אחרות.



תשלום יום אשפוז הוא כ-650 שקלים. תמורת הסכום הזה אנחנו מקבלים את שירותי

האשפוז שלנו. לעומת זאת, ממשלת ישראל, באמצעות המנגנונים, מממנת למשרד הבריאות

ומשרד הבריאות מממן לבית--חולים שלו מספר הוצאות, שהעלות שלהן נאמדת בכ-20% מעלות

האשפוז, שלא נכללות באותו תמחיר ממוצע של אשפוז - השקעות, ביטוח סיכונים מקצועיים

של רופאים ואחיות וכן עבור אחזקה רבתי. זאת אומרת ממשלת ישראל מוסיפה בממוצע 130

שקל ליום אשפוז כסובסידיה לבתי-חולים שלה. היא לא נותנת את הסובסידיה הזאת

לבתי-חולים אחרים, זולת 70 מיליון שקל שקיבלנו בהסכם ההבראה, וזה מחליש אותנו.

כשמתאשפז חבר שלנו, אנחנו צריכים להביא בחשבון הוצאה נוספת של 130 שקל ליום, וזה

מגיע לאומדן של כ-20 מיליון שקל שקופת-חולים כללית נותנת לקופות-חולים אחרות.

היו"ר עי פרץ;

70 מיליון פרט לתוספת מיטות.

א' קפלן;

עשינו ויתורים. ויתרנו על בעלות חלקית לגבי בתי-חולים שיש בהם בנייה. אין כאן

מענק לבתי-חולים.

התהליך של בניית מיטות הוא בהתחלת הדרך. נראה אותו ב-1995.

השנה, הסכום לביטוח רופאים עלה מ-8 מיליון ל-16.3 דולר, פי שניים. אחרי

משא-ומתן קשה וקשוח עם המבטחים הורדנו את הסכום הזה ל-13 מיליון דולר. זה לא מוטל

על בית-חולים ממשלתי שמבטח את עצמו במסגרת "ענבל" שמתוקצבת על ידי תקציב המדינה.

אם לוקחים את הכל, יש לקופת-חולים חסר כללי של 200 מיליון שקל, שצריך להביא אותו

ממס מקביל וממס אחיד.

בעיה אחרת היא, שצורת הארגון שלנו וצורת התפעול גורמות לכך שהוצאות התפעול

שלנו גבוהות יותר מהתמחיר של משרד הבריאות. יש בית-חולים שזה מגיע ל-900 שקל, ואם

לדבר על בית-חולים יוספטל, שם זה 1,000 שקל, או בית-החולים לילדים שנמצא בהרצה,

שם התמחיר גבוה מאד. בית-החולים השרון טוב מבחינה זו אבל בכל-זאת הוא גבוה מזה

של בתי-חולים אחרים.

כשאתה שואל את עצמך למה זה כך, זה נובע מעיוותים בתמחיר וזה נובע גם מהצורך

לייעל את עצמנו.

באזור פתח-תקוה יש בית-חולים לילדים לתפארת, שהוקם בעזרת תרומתו של יהודי

גדול.

היו"ר עי פרץ;

כמה עלה בית-החולים?

י' לס;

160 מיליון דולר.

קריאה;

110 מיליון דולר.



י' לס;

זה לא מה שכתוב.

א' קפלו;

בית-החולים לילדים מתוכנן ליותר מ-200 מיטות. זה בית-חולים לתפארת. אני לא

ראיתי בית חולים מסוגו בעולם. ההחלטה להקים אותו התקבלה ב-1980. אני לא הייתי

שותף לזה. אנחנו מנסים להביא אותו לכך שיהיה יעיל. במרחק של 1,000 מטר בקו

אווירי, אולי פחות, יש מחלקת ילדים בבית-חולים השרון, שמפעילה 30 מיטות ונותנת

שירותים טובים. רמת האשפוז שם טובה. אבל מטעמי יעילות שלנו אנחנו סבורים שבאזור

גיאוגרפי כזה צריך לרכז את כל הילדים במיתקן שיוקם.

התכנית שלנו היא להעביר את מחלקת הילדים מבית-חולים השרון לבית-החולים לילדים

ולפתוח מחלקה פנימית נוספת, נוסף למה שיש בבית-חולים השרון. זו תוספת של 30 מיטות

נטו. כולנו זוכרים את המחזות שהיו בחורף 1992 ובחורף -1993 ,המצוקות שהיו

במחלקות הפנימיות, אנחנו חוששים שזה צפוי להיות גם השנה למרות מאמצים שלנו שזה לא

יהיה.

אנחנו חושבים שפתיחת מחלקה פנימית כזו היא צורך השעה, היא הגיונית והיא תקל

על מצוקת האשפוז בחורף המתקרב ובחורפים הבאים, סד/ עוד שלא צריך השקעות נוספות

בתשתיות וצריך רק סגל עובדים להפעלה.

נכון שהמועצה המדעית מאפשרת לבית-חולים לקיים אצלו התמחות אם יש לו מחלקות

יסוד שאחת מהן היא מחלקת ילדים, וכאן מתעוררת השאלה איך בית-חולים השרון יתפקד

ללא מחלקת ילדים. ישבנו על המדוכה בענין זה והגענו לנושא של התקורות. בבתי-החולים

שבסביבה יש כפילויות ולפעמים משולשויות -מטבחים, מעבדות וכוי. התכנית שלנו

לייעל כך שהעלויות שלנו יופחתו ונגיע לעלות אלטרנטיבית שיש בבתי-חולים ממשלתי ים.

זאת אומרת להפעיל הנהלה אחת לשלושת בתי-החולים האלה - השרון, בילינסון

ובית-החולים לילדים - זה יחסוך בתקורות ולא תהיה בעיה של התמחות, כולל

בבית-החולים השרון.

יש בעיות שצריך לתת להן תשובה. אנחנו יושבים עם הוועדים לפתרון הבעיה שכרוכה

בענין של מחלקת ילדים שעוברת ממקום למקום.

אנחנו לא מתכוונים להעביר את הפגיה של בית-החולים השרון. לא מתכוונים לשנות

את המבנה הקליני של בתי-החולים האלה בתקופה של השנים הקרובות.

היו"ר עי פרץ;

כמה שנים? ארבע? חמש שנים?

אי קפלן;

היתה לנו מחשבה לאחד אגף נשים ויולדות של בתי-החולים בילינסון והשרון. אנחנו

יוצאים לשיפוץ אגף נשים ויולדות של בילינסון - זה ענין של כמה מיליונים - עם

התורם שניידר, שתרם לבית-החולים לילדים. הגענו למסקנה שעכשיו אין טעם לאחד אבל

אני לא יכול להתחייב לעוד כמה שנים. כרגע, לשלוש שנים הקרובות לא נראה לנו שאנחנו

הולכים לעשות שינוי במבנה הקליני זולת העברת מחלקת הילדים מבית-חולים השרון

לבית-החולים לילדים , צמצום התקורות של בתי-החולים וריכוז במקום הכי טוב. תמיד

נקיים שלוש מחלקות כוח אדם. הדברים שציינתי יכולים להיות מרוכזים תחת הנהלה

לשלושת בתי-חולים וזה יגרום לחסכון.



ת' גוזינסקי;

כמה זה יחסוך לכם?

אנחנו מדברים על כ-150 תקנים שמתכוונים לפנות אותם לצרכים של בית-החולים. אם

בית-הולים השרון רוצה שתהיינה מרפאות הוץ, אין לנו אפשרות לעשות את זה בדרך אחרת.

ת' גוז'נסקי;

באותם מקצועות?

אי קפלן;

לא תמיד באותם מקצועות אבל . אנחנו לא הולכים לשום תכנית פיטורים. אנחנו

רוצים לעשות את זה בדרך מדורגת עם העובדים, שהתוצאה תהיה שיש פחות 150 בפונקציות

מיותרות.

בית-חולים השרון יהיה בית-חולים כללי וכל השמועות על הפיכתו לבית-חולים

גריאטרי אין להן שום בסיס.

התכנית שלנו - אני מייחד את דברי לאזור פתח-תקוה - להעביר את מחלקת הילדים

ובמקומה לפתוח מחלקה פנימית; להעביר את התקורות להנהלה משותפת; לצמצם פונקציות

במקום שאפשר; להמשיך לקיים את בתי-החולים הללו כבתי-חולים שמו נהלים תחת הנהלה

כללית אבל יש להם ישות של בית-חולים כללי כדוגמת "הדסה" עין-כרם ו"הדסה"

הר-הצופים; לפתח ולפתח אותם אלמנטים חיוניים בבית-החולים השרון.

יש לנו הידברות עם רופאי בתי-החולים. קבענו דינמיקה של דיונים פנימיים. יש

שאלות מוצדקות של הרופאים שכל אחת מהן דורשת פתרון. יש שאלה מה קורה לילד שמגיע

לחדר מיון בבית--חולים השרון, איך הוא יטופל שם. יש שאלה מה יהיה כשתהיה העדפה

שילד ינותח על-ידי מנתח בבית-חולים השרון. זה ניתן לפתרון. זה לא מחייב הפעלת

מחלקת ילדים במתכונתה. הכוונה היא שהמנהל מבית-חולים השרון יחזור לבית-החולים

לילדים ויהיה אחראי לצד הפדיאטרי שישאר בבית-חולים השרון.

אני חושב שכל המערכת תצא נשכרת, גם הרופאים, גם הנהלת-בית-החולים וגם המדינה.

האם יש לוח זמנים לפתיחת מחלקה פנימית ומרפאות חוץ?

אי קפלן;

רצינו להעביר את מחלקת הילדים לאלתר ולפתוח לאלתר מחלקה פנימית. קבענו לוח

זמנים של דיונים עם העובדים ועם הרופאים כדי להגיע להבנה. ברגע שיש הבנה בנושא

זה, מיד מוקמת הנהלה משותפת, מועברת מחלקה ומוקמת מחלקה. אחר-כך יתחיל תהליך

מדורג.

אמרתי לרופאים, היות וקודמי הבטיחו מרפאות חוץ לבית-חולים השרון וזה לא בוצע

למרות שהיו כמה הנחות אבן פינה, אני מתכוון להתחיל בזה ולהוכיח שהכוונות שלנו הן

כוונות אמת. היות ואנחנו עדיין במצוקות כספיות נפנה משאבים ככל שנוכל. הכוונה

שלנו להתחיל ב-1994 ,בראשיתה, בהקמת מרפאות החוץ.



יש לנו גם בעיה עם העיריה. קרקע של קופת-חולים הועברה לבעלות העיריה. היום

קרקע של בית-הולים השרון שייכת לפתה-תקוה. לעיריה יש התניות שנוגדות לאינטרסים

של קופת-חולים. היא לא מקיימת את כל סעיפי ההסכם שהיו בנוגע להפעלת בית-החולים

השרון ואנהנו לא נעזרים בה. הם רואים את בית-הולים השרון כבית-הולים עירוני אבל

אנחנו לק מקבלים די סיוע להפעלת בית-החולים הזה.

אמרתי לחברים שאני לא אמתין עד שהבעיות המשפטיות בינינו לבין העיריה יבואו על

פתרונן. נצא להקמת המרפאות של קופת-הולים למרות שזה אולי לא על קרקע שלנו.

הי חיימוף;

אילו מצב הדברים היה כל כך יפה כמו שמר קפלן מתאר, אולי היה טפשי מצדנו לבוא

לכאן ולדון על בעיה כל כך כאובה כמו פגיעה בבית-חולים השרון.

בית-חולים השרון הוא אחד מבתי-החולים הטובים של קופת-הולים. יש בו 450-500

מיטות. זה בית-חולים קהילתי. האזור שלנו כולל את פתח-תקוה רבתי, ראש העין, אריאל

וכפרים ערביים. אנהנו משרתים אזור שבו אוכלוסיה המונה רבע מיליון איש, 250 אלף

נפש.

בבית-חולים השרון יש בין 2,000 ל-3,000 לידות בשנה. בבית-הולים השרון מתבצעים

8,000 ניתוהים בשנה. בית-הולים השרון נותן שירות לכל הבעיות הרפואיות פרט לניתוחי

לב. בבית-חולים השרון יש כל היהידות הבסיסיות - מספר יהידות פנימיות, כירורגיות,

מהלקת ילדים ומחלקת נשים ויולדות.

אני שמח שיש בינינו גורמים רפואיים שיכולים להבין שבית-הולים כללי הוא למעשה

בנין קלפים ויש תשתיות ויהסי גומלין שבלעדיהם אי-אפשר לחיות.

כפי שאמרתי, יש אצלנו 3,000 לידות בשנה. זאת אומרת, יש לנו מהלקה לילודים. נוסף

לזה יש לנו יחידה לפגים, פעילה מאד. ליחידות האלה צריך כוה אדם.

מחלקת אף אוזן וגרון מבצעת 540 ניתוחים לילדים, כולל ניתוחי אוזנים ומה

שאנהנו מכנים כפתורים, כדי למנוע חרשות. הניתוחים האלה מתבצעים במחלקת אף אוזן

וגרון והגיבוי זה מהלקת הילדים. במחלקות הכירורגיות מבצעים ניתוהי שבר, כריתות

וכו'.

מחלקה רגילה מבצעת 1,500-1,200 ניתוחים בשנה. 10%-15% מניתוחים שלנו הם

ניתוחים לילדים והגיבוי זה מחלקת הילדים.

מחלקת עיניים מבצעת ניתוחי פזילה, והגיבוי זה מהלקת ילדים. יש עבודה רבה

הקשורה עם הפגים - בדיקת הראייה, בדיקת הרשתית וכוי. זה מתבצע על-ידי רופאי מהלקת

עיניים בגיבוי מחלקת ילדים.

10% המניתוחים במחלקה האורתופדית הם לילדים והגיבוי לזה היא מחלקת הילדים.

20%-25% מהביקורים במרפאות הם של ילדים.

מחלקת הילדים נותנת אפשרות לתפעל את המערכת הרפואית שמקבלת גיבוי של מהלקת

הילדים.

אני שם את שתי ידי על דבריו של מר קפלן. יש תשתיות שהוא קורא להן תקורות. אני

מסכים שצריך לאהד.

אני מדבר על פגיעה בתפקוד הרפואי של בית-ההולים, שהוא קשה מאד. מר קפלן דיבר

על מרחק של קילומטר בקו אווירי, זה 2.5 קילומטרים בכבישים כאשר בין בתי-החולים יש

שלושה רמזורים וצריך להמתין.



חמישה בתי-חולים באזור פתח-תקוה, מר קפלן לא אמר שכל אחד מהם שונה. הוצאת

מחלקת הילדים מבית-חולים השרון תמוטט את בית-החולים. המועצה המדעית לא מכירה

בבית-חולים כללי לצורכי התמחות, אם אין בו מחלקת ילדים. בלי מחלקת ילדים

בית-חולים השרון לא יוכל שתהיה אצלו התמחות והרופאים הצעירים לא יגיעו אליו. ברגע

שזה יהיה המצב, אין צורך לסגור את בית-החולים. הוא ימות מעצמו.

בית-החולים הוא אקדמי. רוב המחלקות שלו מסו נפות לאוניברסיטאות, וזה חשוב

לקידום הרפואי ולהחזקה הרפואית ברמה טוב. לא יהיו בו רופאים צעירים - לא יהיה מי

שימשוך את העגלה.

אני לוחם את המלחמה של בית-החולים, שאנחנו עזרנו לחזק אותו ולפתח אותו. כפי

שאמרתי, ביחס לחסכון הכלכלי, המסקנות בנושא התקורות מקובלות עלי בהחלט. אבל אשר

למחלקת הילדים - זה לא מוסיף שום דבר מבחינה כלכלית. לא רק שאין כאן חסכון אלא

שהמחלקה מועברת לבית-חולים שנמצא בבנין שהוא בונבוניירה אבל מבחינה התחזוקה זה

אבן ריחיים. הקמת בית-החולים הזה עלתה 110 מיליון. החזקת מערכת הקירור, המזגנים,

להחליף את המסננים עולה יותר ממיליון דולר לשנה.

י י לס;

יש מיזוג אוויר?

חי חיימוף;

כל בית-החולים החדש ממוזג.

י י לס;

אני שואל על בית-חולים השרון.

י י לס;

יש מזגנים תוצרת הארץ.

העלות להחזקת ילד בבית-החולים החדש היא יותר מ-1,000 שקל. יהיה בית-חולים

מסונף בטייבה.

י' לס;

לא בית-חולים. מרפאה.

אי קפלן;

מרפאה קהילתית.

חי חיימוף;

בית-חולים נוסף בסביבה, קרוב מאד לבית-החולים לילדים, בית-החולים מעיינות

הישועה, שלא נשלט על-ידי המדינה - עומד לפתוח מחלקת ילדים, והוא יבלע את מחלקת

הילדים גם מבית-החולים בילינסון וגם מבית-חולים השרון.

אני רוצה להזכיר גם שקרוב לבית-החולים לילדים הזה נמצא בית-חולים דנה

ובית-חולים סורסקי. מנכ"ל בית-החולים סורסקי, פרופסור מיכאלי, לפני שנכנס

לקופת-חולים, מתח ביקורת קשת על בית-החולים החדש.



אנחנו, עובדי קופת-חולים, רוצים שקופת-חולים תתפתח, תתייעל ותהיה טובה יותר

כדי לתת שירות לחולים שלח.

ת' גוז'נסקי;

לאור חעובדות, מה החצעה שלך?

חי חיימוף;

זו הפעם הראשונה ששמעתי פה על תכנית מתקבלת על הדעת. אני עובד ברפואה 30 וכמה

שנים, מהם 19 שנים בבית-חולים השרון. במשך השנים האלה התחלפו שלושה מנכ"לים. אני

זוכר שנחום פסה אמר לי, ב-1 בינואר הדחפורים מתחילים לעבוד, אבל הוא לא צייו

באיזו שנה. דיברנו על יחידה לטיפול נמרץ כללי בבית-חולים השרון, שהוא היחידי בארץ

שחסר יחידה לטיפול נמרץ. זו תעודת עניות לקופת-חולים.

כל המנכ"לים הבטיחו שהיחידה נבנית מחר, אני לא ראיתי את זה. לכן אני מאד

סקפטי.

אלמנטים פדיאטרים, זה מושג מעורפל. הייתי מברך אילו מר קפלן היה אומר דברים

ברורים.

מרפאת חוץ, שצריכה היתה להיות על שטח של 16 אלף ממ"ר או 20 אלף ממ"ר, ירדה

ל-2,000 ממ"ר, פחות מהמרפאה שלנו. זה מגוחך.

הייתי רוצה לשמוע איך מר קפלן חושב שבית-חולים השרון משגשג ונותן טיפול לרבע

מיליון איש, וכשהוא לוקח את מחלקת הילדים - איך הוא חי בשלום עם המועצה המדעית.

ואני חוזר לשאלת המריק. רבותי, מרחק של 2.5 קילומטרים זה שנת אור. כאשר אני

מבקש ייעוץ פסיכיאטרי מבית-החולים גהה, שנמצא באותו מרחק, זה ענין של שבוע, ורק

אחרי שאני מתערב אישית, כמנהל מחלקה או שאני צריך לערב את בית-החולים, רק אז אני

מקבל ייעוץ. איך אקבל ייעוץ ממחלקת ילדים שנמצא במרחק כזה? אולי תתנו לנו

הליקופטרים להגיע. אנחנו נהיה בית-החולים היחידי בלי מחלקת ילדים.

מדברים על הנהלה משותפת. איפה היא תשב? מלחמה מוכרעת כשחתיכה קטנה של ברזל

נופלת מפרסה של הסוס ואנחנו לא יודעים.

אלה הם דברים שגורמים לחוסר אמון ולאי-שקט בבית-החולים והוא לא יכול לתפקד

בצורה כזו.

מ י שבתאי;

שמעתי כמה פעמים את ההרצאה של מר קפלו בנושא זה של איחוד. חשבתי שהיום אוכל

למצוא תכנית מפורטת. לצערי זה לא בא. כל יום חל שינוי, הטבה או הרעה. הייתי רוצה

לדעת מה התכנית ואיפה הגבול שלה.

החשש שלנו הוא מהפעלת שיטת הסלאמי לגבי בית-חולים השרון. אנחנו לא מתנגדים

ואיננו מעוניינים למנוע ייכול בקופת-חולים אבל לא נסכים להיות כבש השחיטה לשיפור

מצבה של קופת-חולים. אנחנו בעד, ואנחנו נותנים יד לשיפור. בארבע שנים שיפרנו את

מצבו של בית-החולים השרון בכל התחומים - בצד המקצועי, האדמיניסטרטיבי והאישי -

ועובדה היא שהיום זה אחד מבתי-החולים היעילים של קופת-חולים. אם זה כך, למה

לקלקל?



הייתי מבקש שהוועדה תמצא את הדרך שתהיינה תשובות מוסמכות וכתובות. אני דורש

שזה יהיה שהור על גבי לבן, כי אין לי אמון שמחר יהיה מה שאני שומע היום, כי

המנהלים מתהלפים. אני רוצה שמה שמבטיהים היום יקויים גם על-ידי המנהל הבא. לא

הייתי רוצה לראות את בית-הולים השרון הולך ומצטמק עד שאין לנו שליטה.

אנהנו נותנים יד לדיונים עם הנהלת קופת-חולים. עד היום לא הגישו לנו יד ולא

התקיים שום דיון. כל הזמן שמענו תיאוריות והרצאות יפות אבל אנחנו לא יודעים מה

המצב האמיתי.

הייתי מבקש שלא יהיו בשטה דברים לפני שיש דיונים. היום נעשים מעשים לפני

שמתקיים עליהם דיון, בניגוד להבטחה של מזכ"ל ההסתדרות, שלא יהיו שום שינויים ללא

דיונים. אנהנו מתריעים על כך. אני מקווה שזה ייפסק והדברים לא יונחתו עלינו

על-ידי שלט-רהוק.

היו "ר עי פרץ;

פרופסור מימוני, האם לדעתך בית-הולים במדינת ישראל, במבנה אדמיניסטרטיבי כזה

או אהר, יכול להיות בלי מהלקת ילדים?

מי מימוני;

אני עובד בבית-הולים בילינסון, מנהל מחלקת ילדים. אני חושב שמה שאמר פרופסור

חיימוף נכון, אי-אפשר לקיים בית-חולים בלי יחידה פדיאטרית בתוכו. אני לא מדבר על

מחלקת ילדים. אם התכנית אכן ונתקיים לגבי בית-חולים השרון, אני מסכים שאם לא יהיו

שם מספיק רופאי ילדים יש פגיעה משמעותית ברמת בית-החולים.

ת' גוז 'נסקי;

רופאי ילדים בלי מהלקת ילדים?

מי מימוני;

פרופסור ורסאנו, שהוא נכס מבחינה רפואית, שהיה הבוס שלי, הוא נכס גם

לבית-חולים השרון ויהיה נכס לבית הולים בילינסון, אם יבוא לבית-חולים בילינסון.

מר קפלן לא פרט שלפי התכנית שמתגבשת תישאר יהידה פדיאטרית בבית-הולים השרון, תחת

הנהלתו של פרופסור ורסאנו וישארו שם 5-3 רופאים.

למה שהם ירצו להישאר שם בלי מחלקת ילדים?

הם יהיו שייכים למרחב הזה וברוטציה יהיו אחראים על ילדים שיגיעו לשם.

מה שאנחנו, רופאי בית-החולים בילינסון לא רוצים, אנחנו לא רוצים שרמת הרפואה

באזור תיפגע. אנחנו לא רוצים שחברינו בבית-חולים השרון ייפגעו. אנחנו לא רוצים

שתהיינה בעיות בשטח או שהרופאים ייפגעו.

אני חושב שבהידברות הדדית שהתחילה אפשר לפתור כמעט את כל הבעיות. אנחנו

מסוגלים ורוצים לקלוט את המחלקה הזאת במסגרת בית-ההולים בילינסון בתנאי

שבית-החולים השרון לא ייפגע.



ת' גוז'נסקי;

אבל יש בית-חולים חדש לילדים.

מי מימוני ;

אני עובד בו.

ת' גוז'נסקי;

השאלה היא מדוע להשאיר מחלקת ילדים בתוך בית-חולים בילינסון.

י' לס;

היא לא נשארת.

ת' גוז'נסקי;

אני מבינה שמה שאתם מכנים כמחלקת ילדים של בית-החולים בילינסון זה בית-החולים

לילדים.

מי מימוני;

זה חלק ממרחב בילינסון.

א' אמרגן;

אני חושב שההחלטה לבנות בית-חולים לילדים היתה נבואה. כשעזר ויצמן היה אורח

שלנו בבית-חולים בילינסון וראה את הבנין של בית-החולים הוא אמר, זה כמו רולס רויס

שאתם מקבלים במתנה ואתם תחזיקו בו.

היו"ר ע' פרץ;

זה כמו מפעל "לשם" מול רפא"ל.

פיל לבן.

א' אמרגן;

אמרתי אז, מי שבנה את זה אמר שזה יהיה בית-חולים מרכזי לילדים, מרכז רפואי

לילדים בכל המזרח התיכון. מי שבנה את זה חשב על חלום. הגענו לזה. אני בטוח שמדינת

ישראל תהפוך לסינגפור של המזרח התיכון.

היום כל מדינות ערב שולחות את החולים שלהן ללונדון, כי ארצות-הברית רחוקה.

אני חושב שמבחינת בית-החולים לילדים, לונדון של המזרח התיכון תהיה מדינת ישראל.

אני בטוח שיגיעו הרבה חולים. אני בטוח שבית-החולים יהיה מלא לגמרי.

היום באים אלינו מכל מיני מקומות, בצורה לא-רשמית. רמת הרפואה שלנו היא בקו

ראשון, וגם ממדינות ערב יבואו אלינו. מי שבנה את בית-החולים לילדים עשה דבר טוב

מאד.



אנחנו עומדים גם לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שיהיה משולב עם תאגידים, זאת

אומרת שכל בית-חולים יהיה עצמאי. אם אנחנו נהיה עצמאים ,אנחנו צריכים להיות

מצויינים. אנחנו חייבים להיות מוכנים לחוק ביטוח בריאות ולתאגידים.

אני חושב שאנחנו חייבים לפתח את בית-החולים לילדים ולעשות אותו כמה שיותר

טוב, ויותר מהר.

יש בעיה של איחוד. כל איחוד חייב להיות לפי תכנית. אנחנו מבקשים מההנהלה

המרכזית להביא לנו תכניות. בתכנית יש הרבה סעיפים, ועל כל סעיף אפשר להתווכח. אני

בטוח שבסופו של דבר נגיע לעמק השווה. אני חושב שבקרוב אנחנו נצטרך הרבה יותר

עובדים. אני מבקש ממרכז קופת-חולים להביא תכנית, נייר עבודה, ולמסור אותו לנוגעים

בדבר. נבדוק את זה יחד, סעיף איורי סעיף, ואני בטוח שנגיע לעמק השווה.

נ י בלומנטל;

איד היחסים ביניכם לבין בית-חולים השרון?

א' אמרגן;

מצוי ינים.

היו"ר עי פרץ;

אני בטוח שאם היו נותנים לך לתכנן את בית-החולים לילדים, היית עושה את זה

אחרת. בגלל תרומה עשו שם דברים יפים מאד.

אי אמרגו;

לפי שנות האלפיים.

היו"ר ע' פרץ;

זה מחייב בזבוז?

אי אמרגן;

אם יהיו שם רופאים מצויינים, אנשים ישלמו כפול כדי להיות שם.

קריאה;

זה בטוח.

אי אמרגן;

הלכתי לראות משחק כדורגל של ארגנטינה מול פריז, בגלל מרדונה. אם יבואו אלינו

"מרדונות", אני אשלם כפול.

נ' בלומנטל;

אם יהיה "מרדונה" בבית-חולים השרון, כולם ילכו לבית-חולים השרון.

חי חי ימוף;

לא הבנין עושה את ה"מרדונות". הרבה "מרדונות" עובדים בבניינים עלובים. זה

בנין לא-אנושי.



היו"ר עי פרץ;

יפה לדבר על חזון. בינתיים הקליינטורה שלנו היא מהארץ ולפי זה צריך לתכנן.

אם כל המקומות ייתפסו על-ידי אנשים מהחוץ, מה יהיה עם האנשים שלנו?

די בן-שלוש;

אני תומך בדבריו של אלברטו אמרגו.

'Pנגר;

גם אני.

ני טלמור;

כנציגת העובדים אני מבקשת, מאד חשוב שהמעבדות לא ייסגרו. חשוב לנו שמה שלא

יהיה, יקראו לנציגי העובדים. אנחנו לא יודעים שום דבר. אנחנו לא יודעים מה הולך

להיות. היינו רוצים להבין מה קורה, מה הולך להיות. אנחנו חושבים שבית-חולים לא

יכול לתפקד בלי מעמדות. רושוב לנו לדעת מה התכנית. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים

לתרום הרבה בענין הזה.

טי פטראנו;

אני מבקשת להיות מליצת יושר של בית-החולים שלנו ולציין בפני הוועדה את

העובדה, שלמרות הבנין חיפה והתנאים הנפלאים שיש בו, האמהות של ילדי פתח-תקוה,

למרות שיש להן אפשרות להגיע לשם, מגיעות לבית-חולים השרון. התפוסה במחלקת הילדים

שלנו היא מעל 100%. אני מבקשת שהוועדה תיקח את זה בחשבון.

ר' דיציאן;

אני רוצה להיות מציאותי ולכן אני אומר, בית-החולים לילדים קיים.

היו"ר ע' פרץ;

אם תהיינה לך 200 מיטות מלאות, האם אתה מסוגל להחזיק את בית-החולים?

ר' דיציאן;

ההוצאה העיקרית בבית-החולים לילדים היא לתקורות, ההוצאות הקבועות. אם יהיו שם

יותר ילדים, ההוצאות האלה יתחלקו על מספר יותר גדול. אם בית-החולים יהיה מלא,

התקורות יתחלקו ולכאורה יוזילו את ההוצאה פר-ילד. היום התפוסה היא שני שלישים

וההוצאה לתקורה יותר גדולה. לכן יש הגיון, כאשר מפעילים את בית-החולים לילדים,

להפעיל אותו בתפוסה מלאה.

ההעברה של מחלקת הילדים המצויינת, כמו שהיא, מבית-חולים השרון לבית-החולים

לילדים, לגבי ההורים בפתח-תקוה וצוות המחלקה, לא תשנה. אין לזה משמעות. כל תושבי

תל-אביב מגבול בת-ים, כולל יפו, עד צפונית לירקון, מתנקזים לבית-חולים איכילוב.

כאשר עשינו את תכנית המגירה אמרנו, צריך לשמור על הגיבוי שיהיה למחלקות

הכירורגיות לניתוחי ילדים.



אנחנו חושבים שבבית-חולים השרון ישאר אשפוז-יום, בראשותו של פרופסור ורסאנו.

תישאר הפגיה. יהיו רופאים תורנים. יש לנו רעיונות מגובשים בענין זה. צריך שיהיו

רופאי ילדים לילדים מאושפזים במחלקה כירורגית. . מובן לנו שזה תנאי, כי אחרת

המחלקות הכירורגיות של בית-חולים השרון ייאבדו נתח מהפעילות שלהן, וזה יפגע גם

בהתמחות.

ההתמחות חייבת להימשך. אנחנו רוצים שזה יהיה בית-חולים אקדמי. לצורך זה צריך

שתהיה הנהלת גג אחת. בית-החולים לילדים ובית-חולים בילינסון הם לכאורה בית-חולים

אחד, למרות שהם נפרדים. בתל-אביב פעלו שלושה בתי-חולים מרוחקים זה מזה תחת הנהלה

אחת - בית-החולים ליולדות, בית-חולים רוקח ובית-חולים איכילוב. פרופסור מיכאלי

היה מנהל-על והיו שלושה מנהלים מקומיים.

היו"ר ע' פרץ;

גיבוש רעיונות, זה דבר אחד. אבל בסופו של דבר מדובר בבני אדם.

ר' דיציאן;

אני חושב שהבעיה הגדולה היא פסיכולוגית.

היו "ר ע' פרץ;

הבעיה היא כמו בכל מקום. כל הנהלה עושה טעות, היא חוששת ממגע עם הוועדים. אף

אחד לא ניסה להגיע קודם להידברות, ובסופו של דבר מגיעים למשא-ומתן פגועים

וכועסים. למה לא תגידו שאשפוז-יום לילדים נשאר?

אי קפלן;

זה נאמר. אם אתה רוצה, נגיד את זה שוב לפרוטוקול.

ר' דיציאן;

החלק הבעייתי הוא החלק הפסיכולוגי, הפחד של אנשים. אין פה תהליך של סלאמי .

ת' גוז 'נסקי;

מה עשיתם כדי להרגיע אותם?

ר' דיציאן;

היו שיחות והוכן מסמך משותף. אני מאמין שנסיים את זה בתקופה הקרובה ביותר.

להערכתי, אין היום חילוקי דעות מהותיים.

היו"ר עי פרץ;

תשבו יום ולילה ותגישו משה. מה זאת אומרת "אני מאמין"?

די בן-שלוש;

אני הייתי מציע למר קפלן שיזמין את חברי הוועדה לסיור במקום. נולד

בקופת-חולים תינוק שקוראים לו בית-חולים לילדים. איש לא מברך עליו. אני חושב שזה

דבר טוב וטוב שזה קיים. אני לא יודע למה צריך לשים בדרכו רגליים. לדעתי, צריך

לטפח אותו. אנחנו מתקרבים לשנות האלפיים, צריך ללכת קדימה. היום הכל ממוחשב.



הורים לילדים, כשילדם לא מרגיש טוב - הם לא מסתכלים על מחירים או על מרחק. מה

עושים הורים שגרים במגדל-העמק והם צריכים לנסוע לעפולה, מרחק של 15 ק"מ, או הורים

מנצרת - מרחק של 20 ק"מ? כשמדובר במקום טוב לא עושים חישובים.

לא הזמנתי נציגים של בית-החולים לילדים, שהוא עובדה טובה, ייחודית וחשובה

המסמנת התפתחות בנושא של הגישה לרפואה. זה קיים. אנחנו מבקשים שהדברים יהיו

מתואמים, כדי שאנשים יידעו לקראת מה הם הולכים. זה לא נעשה.

אנחנו לא נותנים ציונים. אנחנו מניחים שכל אחד עושה עבודת קודש. בית-החולים

לילדים, זה דבר חשוב. נבוא לבקר שם. נתבשם מעידן שנות האלפיים. צריכה להיות תכנית

כדי שכל אחד יידע איפה הוא נמצא. בכל תכנית יש קורבנות, אין מה לעשות. צריך לדעת

מה המחיר של כל דבר ולאן הולך כל עובד.

אני מציע שכפוף לגישה הזאת נתמוך.

מדברים על אשפוז-יום. אשפוז יום פירושו נוכחות ילדים במשך מספר שעות

בבית-החולים. אין-אשפוז-לילה. זו נקודה חשובה. חדר-מיון בבית-חולים לא יכול להיות

ללא יחידה אשפוזית מסויימת. חדר-מיון ללא יחידת אשפוז למעל לילה לא יכול להתקיים.

מחלקות כירורגיות לא יכולות להתקיים בלי זה.

י י לס;

אני חושב שיימצא פתרון לבעיות. יש לי רק כמה הערות קצרות. חבל שעיריית

פתח-תקוה לא הוזמנה לישיבה.

היו"ר עי פרץ;

היא הוזמנה.

אני מגנה שהם לא הופיעו. זה אומר שהשלטון המקומי בארץ בורח מענין הבריאות,

וזה חבל, כי נושאי הבריאות זה ענין טריטוריאלי. אם היינו מצליחים לחזק את הקשר

בין השלטון המקומי לבין מוסדות הרפואה באותו מקום, זה היה לברכה.

בית-החולים איכילוב, השני בגודלו במדינה, זה בית-חולים שצמח והתפתח במשך

עשרות שנים בלי שהיתה בקמפוס שלו מחלקת ילדים, והאמא ידעה שאת הילדים לוקחים

לבית-חולים רוקח. מספר הרמזורים בין בית-חולים רוקח לבית-חולים איכילוב הוא יותר

גדול מאשר בפתח-תקוה. עובדת ניצחת, שיש בית-חולים שגדל והתעצם בלי שהיתה בו חלקת

ילדים.

היועצים, ענין שהזכיר אותו פרופסור חיימוף, זה יהיה המבחן של ההנהלה

המשותפת, שתצטרך לדאוג ולקשר שיועץ שארגה צריך אותו יתיייצב אצלך בו ביום. זה

התפקיד של ההנהלה המשותפת. המנגנון צריך לתאם בין הגורמים.

הנושא של בתי-חולים בישראל יצטרך למצוא פתרון בחקיקה. היום, במדינת ישראל לא

מוגדר מה זה בית-חולים. לכן יש כל מיני סוגים, כמו בית-חולים לניאדו ובית-חולים

מעיינות ישועה, שעובדים על תרומות. אני מקווה שאחרי שנסיים את הדיונים על הוק

ביטוח בריאות ממלכתי נוכל להגיע לחוקים שיסדירו את התפקודים האחרים.



מוכרחים ללכת לקראת בית-חולים השרון ולתת לו צ'ק, כמו ששניידר עשת בנוגע

לבית-החולים לילדים, הוא עקר את כל השיחים מסביב. באותה שיטה צריך לנהוג כלפי

בית-חולים השרון, שלוקחים ממנו את מחלקת הילדים. צריך להביא דחפור לשטח ולקיים מה

שהובטח לו.

ת' גוז'נסקי;

הגישות השונות בהקשר לנושא של שינויים במבנה בתי-החולים יוצאות מנקודות מוצא

שונות והן צריכות להיפגש באיזה שהוא מקום. מאחר שלא הובאו לנו נתונים בכתב, על

שום דבר, לא נשאר לי אלא לשאול ולתהות על כמה דברים.

הבנתי שמחלקת הילדים בבית-החולים השרון איננה נטל על בית-החולים.

קריאה;

בהחלט לא.

ת' גוז'נסקי;

איש לא אמר פה שלמען הבראת בית-החולים צריך לשחרר אותו ממחלקת הילדים.

קריאה;

להיפך.

ת' גוז 'נסקי;

זו מחלקה מאד מוצלחת, כך שמעתי, והיא מהווה מרכיב חשוב בבית-החולים ובקרב

הקהילה. השאלה שלי; האם השיקול הכלכלי אומר שכדי להבריא את מחלקת הילדים, את

בית-החולים לילדים שליד בית-החולים בילינסון, צריך לקצץ את האיבר הזה מבית-חולים

השרון, שהוא כל כך טוב.

י' לס;

זה לא לקצץ אלא להשתיל. משתילים אותו, כמו שהוא טוב, במקום אחר.

ת' גוז'נסקי;

לא שאינני חושבת שצריך לעשות פעולות שצריך לרושוב עליהן בתחום הרפואי והארגוני

כדי שבית-החולים לילדים יהיה בתפוסה מלאה כדי שהוא יעמוד על שתי רגליו ובמקום נטל

הוא יהיה מקור הכנסה לבילינסון, אבל אני תוהה אם מה ששמענו אכן תהיה בזה הצלה

לבית-החולים לילדים; האם תודות לזה בית-החולים לילדים יפרח ולא יהיו לו גרעונות,

ואם זה שקול מול בית-חולים השרון.

אני חושבת שצריך להיזהר כשרוצים ובאים לרפא גוף אחד על-ידי פגיעה כזו או אחרת

בגוף אחר. אני תוהה איך על-ידי העברת 30 מיטות - אני מבינה שזה לא יהיה בדיוק 30

מיטות אלא תהיה פשרה, אבל נניח שמדובר ב-30 מיטות - אני לא מבינה איך על-ידי זה

רוצים לחסוך 150 תקנים. אני מניחה שרוב התקנים הם לא במחלקת הילדים אלא במקומות

אחרים. השאלה אם אפשר להשיג את החסכון הזה של 150 תקנים על-ידי שינויים ארגוניים

בלי לנגוע במחלקת הילדים.

היה טוב, כשבאים לדיון, להביא את כל האופציות האלה.

יש בעיה שהרבה פעמים לעובדים ולוועדי העובדים נודע על כל מיני דברים מקריאת

עיתונות. זה גורם לחרושת שמועות שאין להן זכות קיום.



לדעתי, יש מקום רב לבתי-חולים קטנים ויעילים. הגודל הוא טוב, אבל יש שם הרבה

בעיות. הרבה פעמים בית-חולים קטן, כמו מפעל קטן, הוא מאד טוב. עובדי בית-חולים

השרון רוצים לדעת בדיוק מה קורה היום ורוצים לדעת שבית-ההולים שלהם נשאר.

נ' בלומנטל;

אני חוששת להגיע למסקנות בלי שקיבלנו נתונים. לא הבנתי, האם מדובר על מזוג

של שני בתי-חולים. חסרים לי נתונים.

בית-חולים השרון משרת, כך שמענו, רבע מיליון נפש. הייתי רוצה לשמוע מהם.

עיריית פתח-תקוה לא הגיעה, אינני יודעת לנגה.

היו"ר עי פרץ;

הם מסרו שמו של איש שיופיע פה.

נ י בלומנטל;

אנחנו לא מקבלים תמונה על כל המרכיבים, ואני לא רוצה להגיע למסקנות מהירות.

יש בעיות עקרוניות לגבי השאלה איזו רפואה טובה יותר, צנטרליסטית או מוטב

שיהיה ביזור של המערכת.

גם לא קיבלנו נתונים כספיים בנוגע לעלות של מחלקת הילדים בבית-חולים השרון

לעומת העלות בבית-החולים לילדים.

היו"ר ע' פרץ;

החישוב אומר שהיום העלות היא 1,000 שקל לילד ואם יהיו יותר ילדים המחיר יירד.

רי דיציאן;

התקורה יצאת בכל מקרה.

נ' בלומנטל;

יכול להיות שחיסול המחלקה בבית-חולים הגשרון לא יביא לאותו חסכון שעליו

מדברים. אם נבדוק את הדברים לעומקם יכול להיות שנגיע למסקנה שלא יהיה חסכון.

אי אמרגן;

מרוויחים מחלקה פנימית אחת.

נ' בלומנטל;

קשה לנו לדבר ולהחליט בלי נתונים. איש לא הוכיח שצנטרליזיציה טוב יותר

מביזור. זו שאלה מאד עקרונית. יש מומחים שהם לטובת ריכוזית, לטובת צנטרליזציה,

וארורים הם לטובת ביזור.

אני שואלת, האם מדברים על מיזוג של שני בתי-חולים או רק על העברת מחלקת

הילדים.

אין ספק שהתקבלה כאן תמונה לא נכונה מבהינת היחסים עם ועדי העובדים

בבית-חולים השרון ואולי גם בבית-החולים בילינסון. מן הראוי היה קודם כל לשבת

איתם, שיידעו במה מדובר. אנחנו צריכים לקרוא שזה יתקיים.



עם זאת, לא הייתי רוצה שנגיע לסיכומים דרמטיים, כי לא קיבלנו תמונה כדי להגיע

למסקנה.

היו"ר ע' פרץ;

לפני שהצטרפת לישיבה, מר קפלן מסר סקירה כללית.

י' שפי;

היו לי שיחות, גם אם משה שבתאי וגם עם מר קפלן.

אני מקבל את מה שאומרת חברת-הכנסת בלומנטל לגבי צנטרליזציה וביזור. היו

מומהים שאמרו, צריך צנטרליזציה ולאחר כמה חודשים הם חזרו בהם בטענה שזה עובד

בתיאוריה אבל לא במעשה.

אני חושב שנכנסנו למלחמה פנימית בין העיריה, בית-החולים וועדי העובדים, וזה

לא בריא. צריך לדון לגופו של עניו ולראות מהי טובת המבוטחים, בהתחשב בעובדים.

אני מאמין שהכוונות הן טובות, הן של קופת-חולים והן של עובדי בתי-החולים

בילינסון והשרון. צריך למצוא את השביל המתאים כדי לטפל בבעיות השונות.

התרשמתי מדבריו של פרופסור חיימוף. בית-חולים עומד על כמה רגליים ואם מוציאים

ממנו רגל, הוא עלול להתמוטט.

אני מציע שבטרם מקבלים החלטה תוקם ועדה שתכלול מומחים לנושא הרפואי, לנושא

הארגוני ולנושא כוח אדם, ובה "ידסכסו", כי רוב הדוברים היו אופטימים שאפשר לסיים

את הנושא ברוח טובה. אני מאמין שאפשר לפתור את הבעיות.

היו"ר עי פרץ;

אני לא חושב שנתבע לקבוע את שיטת העבודה ויחסי הגומלין בין ההנהלות לעובדים.

אנחנו מבקשים שייקבע לוח זמנים לפיו יתנהלו הדברים עם הגורמים. יש רצון טוב אבל

אין יכולת לתרגם אותו למעשה. לוח זמנים, זה מפתח לכל הענין.

אנחנו רוצים להגיע להבנה ולא לבצע דברים בכוח. אנחנו עומדים בפני הצורך או

לייעל את בית-החולים לילדים או לסגור אותו. אנחנו מתכוונים לייעל אותו.

אנחנו מתכוונים להגיע להבנה עם ועדי הרופאים ועם וועדי העובדים. כוונתנו

להגיע למסמך משותף עם ועדי הרופאים והוא הדין עם ועדי העובדים. אנחנו מקווים

להגיע, תוך שבועיים, להסכמה, אלא אם יהיה עיכוב בגלל פיליבסטר.

כל התכנית ברורה ואין בה ערפל. ההבנה עם הרופאים צריכה להיות לפרטי פרטים

בנוגע לפדיאטריה. הוא הדין עם העובדים, מה יהיה גורל המעבדות. יש 4 מעבדות

ענקיות שממוקמות באזור גיאוגרפי צר ואין להן מקום. צריך לצמצם. צריך לבדוק את זה.

ניתן תשובות פרקטיות בנוגע לאנשים. הכוונה שלנו לא לפטר אנשים אלא למצוא להם

שיבוץ חלופי אנחנו הולכים להידברות שמטרתה לייעל שלושה בתי-חולים.

צריך לעשות כנגה מהלכים, לא רק העברת מחלקת הילדים. זה בית-חולים שהושקע בו

הרבה כסף, אולי היה בזבוז וניצול לרעה של כספי התורם וצריך להקים מיתקנים

במחיר מינימלי ולא בהשקעות אדירות.



אני מציע שהנהלת קופת-חולים, ועד העובדים וועד הרופאים יבואו בדברים.

היו"ר עי פרץ;

כמה זמן?

אי קפלו;

שבועיים-שלושה.

היו"ר ע' פרץ;

אנהנו, חברי הכנסת מעדיפים לא להיכנס לנקודות רגישות שבין ההנהלה לעובדים,

אנחנו לא נכנסים עכשיו לנושא של הקווים האדומים של כל צד.

מר קפלן מדבר על שלושה שבועות, זאת אומרת שב-7 בנובמבר יימסר לוועדה מסמך

הסכמה.

א' קפלן;

אם נגיע להסכמה.

הי ו "ר ע' פרץ;

אם לא תהיה הסכמה, נדע על מה המחלוקת.

אנחנו רוצים שתהיה הסכמה למינימום של שלוש שנים, במרחב פתח-תקוה.

אי קפלן;

מרכז רפואי משולב פתח-תקוה.

קריאה;

על השם יש עדיין בירוכים.

קריאה;

עדיין לא קיבלנו את התכנית, לכן לא נתייחס לזה.

היו"ר ע' פרץ;

חלק מהענין הוא שתקבלו מסמך מפורט.

אנחנו רוצים לקבל בעוד שלושה שבועות מסמך הבנה על תכנית משותפת בין הוועדים

לבין הנהלת קופת-חולים בכל מה שקשור למרחב פתח-תקוה-בילינסון-השרון, תכנית המדברת

על תקופה מינימלית של שלוש שנים, אם התקופה תהיה ארוכה יותר נשמח על כך.

בעוד שלושה שבועות נקבל מסמך. אם זה יהיה מסמך הבנה - ניתן את ברכתנו. אם

תהיה מחלוקת ויש חשש שתהיה פגיעה באזרחים - וכפי שאנחנו יודעים במקרה כזו הנפגעים

העיקריים הם האזרחים - נתערב.



נ' בלומנטל;

יש לי הסתייגות. אני לא מקבלת שיש מיזוג. ברגע שאני מסכימה לסיכום כזה,

כאילו דיברנו על ביזור ועל צנטרליזציה. אני לא חושבת שיהיה נכון שניתן ידנו

לסיכום כזה, כאילו אנחנו מוכנים למיזוג כזה. אני לא מוכנה. אם מדובר על מחלקת

ילדים, זה עניו אחר, לא לגבי מיזוג.

אני מדבר על משבר קיים ולא על היערכות כוללת בנוגע לאשפוז.

יש טעם רב לבדוק ולדון בשאלה שאת מעלה, אם הולכים לקונספציה של ריכוז או

ביזור. כרגע יש משבר, לכן אני מדבר על תכנית מוסכמת.

בתכנית ההבראה של קופת-חולים מדובר על התייעלות. לא קובעים תחת איזו מסגרת גג.

לא מקובל עלי כאילו אנחנו מסכימים שזו הדרך הנכונה.

חברת-הכנסת בלומנטל אומרת שההחלטה הזאת לא מחייבת אותה בנושא ביזור או ריכוז.

אני טוען שכל ההחלטה שלנו מתייחסת למשבר במרחב פתח-תקוה.

נקבל החלטה רק על מחלקת הילדים ולא על היערכות לתקופת זמן.

אי-אפשר להעביר מחלת ילדים בלי איחוד.

זה לא מקובל עלי.

הרופאים, אם הם יראו שמנסים לעשות כאן תרגיל של מיתת נשיקה, הם לא יסכימו

לזה. אני רוצה לסמוך עליהם.

אני לא חושב שכרגע יש לנו אפשרות להיכנס למהות ההחלטות של קופת-הולים. אני

מנסה לצמצם את ההחלטה. אני מדבר על התכנית לפעילות במרחב

פתח-תקוה-בילינסון-השרון. הדבר המרכזי בתכנית הזאת הוא צמצום של מחלקה אחת

ותוספת של מחלקה אחרת. אם תהיה הבנה של כל הצדדים, אין לנו סיבה לבוא ולהגיד,

עכשיו נבדוק את התפיסה הכוללת של ביזור וריכוז.

אם השירות לאזרח לא יהיה טוב, למה נקבל את התכנית?

נציין, בתנאי שיהיה שיפור בשירות לאזרח.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)