הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 106

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי כ"ה בתמוז התשנ"ג (14 ביולי 1993) שעה 00 ;09

נכחו;

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

מוזמנים; מ' נתיב - מנכ"ל הסוכנות היהודית

די לפלר - מנכ"ל שירות התעסוקה

ר' דוידוביץ - מנהל חטיבת התכנון בסוכנות

קי גרוסמן - מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה בסוכנות

י' ירושלמי - מנהל מרחב הדרום בסוכנות

י' שריקי - מנכ"ל החברה הדרומית בסוכנות

מי הייט - הסוכנות היהודית

י' אפעל - ראש האגף לתחום הכשרה והשמה בעבודה בג'וינט

ר' ספינדל - נציג הגיוינט

בי שור - נציגת הגיוינט

אי גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' פרוכטמן - התאחדות התעשיינים

הי ישראל יי "

ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

י' בן-שמעון - מנהל מט"י תל אביב (מרכזי טיפוח יזמות בישראל)

י' אורמן - " " אשדוד

י' בן עמי - " " ראשון לציון

די נירנברג - באר שבע

די סיטבון - בית שמש

ני נווה - נגב

מי פרנס - מועצה אזורית אשכול

ד' יהל - קרית גת

שי אטיאס - באר שבע

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; אי אלפיה

סדר-היום; יוזמות חדשניות של הסוכנות והג'וינט בתחום התעסוקה והעסקים הקטנים.



יוזמות חדשניות של הסוכנות והג'וינט בתחום התעסוקה והעסקים הקטנים

היו"ר עי פרץ;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

יוזמות חדשניות של הסוכנות והג'וינט בתחום התעסוקה

והעסקים הקטנים. אני רוצה לציין שמדי פעם אנחנו נוהגים לזמן לוועדה גורמים חוץ

פרלמנטריים וחוץ ממשלתיים העוסקים בנושא קידום התעסוקה בישראל. היתה ישיבה בה

נציגי הסוכנות הציגו את היוזמות שלהם; היתה ישיבה בה ההסתדרות הכללית הציגה

את היוזמות שלה, ואת הבקשות שלה לשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה.

לצערי, עקב שביתת העובדים, חלק גדול מנציגי הממשלה שהוזמנו לישיבה היום לא

הופיעו. אני מברך את מנכ"ל שירות התעסוקה שהגיע, ואני מקווה שבאמצעותו נוכל

להעביר את כל הבקשות והדרישות לשיתוף פעולה עם הגורמים השונים בממשלה.

אני רוצה לציין שאנחנו מייחסים חשיבות רבה לעסקים הקטנים ולשאלת המאבק

באבטלה בשנה הקרובה. הנושא של יוזמות חדשניות ועסקים קטנים הולך ותופס מקום

בעולם ובתכניות העבודה של רוב משרדי הממשלה, וכל יום מסתבר לנו שיש גורמים

נוספים, הן פרטיים והן מוסדיים שמקיימים יוזמות בתחום הזה.

לכן, החלטנו לזמן את נציגי הסוכנות היהודית, הגיוינט ויהידות מט"י - מרכז

טיפוח יזמות - השונות שהוקמו ברחבי הארץ שהם היום הגורם המוביל בתחום הזה, כדי

שידווחו לנו על המתרחש בתחום הזה ועל הקשיים הקיימים בשטח.

אדוני מנכ"ל הסוכנות, באמצעותך, אני רוצה להודות למנהל המרחב שלכם בבאר

שבע ואחרים, המסייעים לוועדה בזה שהעמידו לרשותנו גורמים מקצועיים של המרחב

בכל מיני נושאים, והכל בהתנדבות. תודה מיוחדת לעובד הסוכנות, שלומי אטיאס מבאר

שבע, המסייע לנו, לפי בקשתנו, בהתנדבות. אני רוצה לומר לכם שגורמים כלכליים

בארץ מתדפקים על דלתות הוועדות השונות כדי לקבל מעמד של יועצים לוועדות. אני,

העדפתי את אנשי הסוכנות על פני האחרים, ואני רוצה להודות לכם על כך.

משה נתיב, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בבקשה.

מי נתיב;

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנסה לתת בקצרה סקירה כללית על עבודתנו. אחר

כך, רונית דוידוביץ, מנהלת חטיבת התכנון בסוכנות, וקלמן גרוסמן, מנכ"ל המחלקה

לעליה וקליטה בסוכנות יפרטו.

אנחנו עוסקים בכמה תחומים בשביל לנסות ליצור תעסוקה, בעיקר לעולים

החדשים, אבל גם לישראלים שבסופו של דבר יעסיקו גם עולים חדשים.

דבר ראשון שעשינו זה טיפוח עסקים קטנים. נדמה לי שהיינו הראשונים שהקמנו

קרנות, בנגב, בגליל ובירושלים. כדי להגדיל את מספר מקומות התעסוקה, אנחנו

נותנים הלוואות בתנאים מאוד נוחים לעסקים קטנים, וזה בתנאי שמבקש ההלוואה

יוכיח שהוא יעסיק לפחות שני עולים חדשים.



הקמנו עשרות חממות לטיפוח עסקים, וחממות טכנולוגיות בנגב, בגליל

ובירושלים. חממות טכנולוגיות, הכוונה, לאלה שיש להם המצאות, או פטנטים שיוכלו

לפתח אותם, ובסופו של דבר, להפוך זאת למוצר. לגבי עסקים ויוזמות לעסקים, לעזור

לבעלי הרעיונו לממש את רעיון העסק בהלוואה, בליווי ובהכוונה.

אנחנו עוסקים הרבה מאוד בהסבה מקצועית, לא לשמה, אלא הסבה מקצועית שבסופו

של דבר יש תכלית והאנשים נשלחים לעבודה. אנחנו לא מתחילים עם הסבה מקצועית אם

איננו יודעים מראש שהאנשים ייקלטו בעבודה.

למשל, אנחנו עוזרים בקליטת אמנים. מאז העליה הגדולה, השקענו כ-4 מיליון

דולר, יחד עם משרד החינוך, כדי שאמנים מצטיינים יוכלו להמשיך במקצועם. העסק

הזה עובד, וכ-16 תזמורות הוקמו ברחבי הארץ, על חשבון השקעה זו.

כדי שהישגיהם של ספורטאים מצטיינים, עולים, לא יילכו לאיבוד, עזרנו למשרד

החינוך והתרבות, בהרבה כסף, כדי שהם יועסקו כמאמנים או כמדריכי ספורט, על מנת

שההישגים והכישורים שלהם לא יילכו לאיבוד.

יש לנו הסכם עם התאחדות בעלי התעשיה לגבי שיבוץ וקליטת עולים במפעלי

התעשיה של ההתאחדות.

ביקרתי אתמול עם ראש הממשלה בבית חולים סורוקה בבאר שבע. הוקמה שם, מה

שלובה אליאב קרא מאגרה, ולדעתי זה אהד הדברים היפים וצריך להעתיק זאת למקומות

אחרים בארץ. בית חולים סורוקה עשוי להתפתח ולהגיע לכ-200 מיטות נוספות. הדבר

הזה לוקח שלוש עד ארבע שנים, וכבר יודעים כמה אנשים נוספים, בערך, יצטרכו.

נמצאו האנשים, הם מויינו והם עוברים הכשרה בתוך בית החולים. הסוכנות משתתפת

במימון הביניים הזה עד שהאנשים ייקלטו בעבודה וייכנסו לתקן בית החולים כעובדים

קבועים. מימון נוסף בא מקרן רש"י ובסך הכל מועסקים שם כ-250 עולים.

היו"ר ע' פרץ;

תן לנו את נקודות ההבדל, בגמישות, בינך ובין הממשלה. מה האחריות שלכם

להמשכיות? זאת אומרת, מי הגורם שמקבל ממך פרוייקט, ומה הסיכויים של העסק יום

אחרי שאתה יוצא מהתמונה?

אז קודם כל ככה. אנחנו עובדים בעיקר בנגב, בגליל ובירושלים. למרכז הארץ

אנחנו לא נכנסנו - אולי הג'וינט קצת נכנס למרכז הארץ - מתוך פילוסופיה שמרכז

הארץ מספיק חזק, ואת מי שצריך לחזק ולתת לו איזו שהיא דחיפה, זה הנגב, הגליל

וירושלים. לא שירושלים איננה במרכז הארץ, אבל, בעצם העובדה שירושלים היא

ירושלים.

יש לנו גמישות עצומה. מה זאת אומרת? כל שנה אנחנו מחליטים על תקציב,

ואנחנו יכולים להזיז אותו ימינה או שמאלה בהתאם לצרכים.

היו"ר עי פרץ;

התכוונתי לגמישות בקריטריונים, כלומר, אם לממשלה יש קריטריונים יותר

קשוחים, אני מניח שהקריטריונים שלכם קצת יותר נוחים.



מי נתיב;

נכון, הממשלה מבקשת בטחונות בסכומים מסויימים, אצלנו אין כמעט בטחונות.

אתן דוגמה בהלוואות לעסקים קטנים. היו פעמים שהלכנו ביחד עם קרן קלריג', שזו

קרן ממשלתית. אנחנו נתנו ליוזם את הקרן ההתחלתית שהוא היה צריך להשקיע על מנת

שיוכל לקבל את ההלואה מקרן קלריג'. אנחנו גם לא דורשים חזרה את הכסף. כשמקימים

חממה אנחנו לא לוקחים שכר דירה או דברים אחרים. אני חייב גם לציין שהכספים

העומדים לרשותנו הם תרומות, ולא תקציב, והמטרה היא אמנם להשקיע אותו בתחומי

התעסוקה והעסקים הקטנים.

יש לסוכנות יכולת רבה מאוד לעשות, כחלוץ, ואחרי זה הממשלה צריכה להמשיך.

החממות הראשונות בארץ הוקמו על ידי הסוכנות היהודית. אחרי זה נכנסה הממשלה עם

החממות הטכנולוגיות ועם הדברים האחרים. וזה הדבר הטוב, שאתה מוכיח לממסד, הנה,

אפשר לעשות את זה. גם המאגרה, דרך אגב, זו הוכחה. אפשר לעשות זאת, ואחרי זה

הממשלה נכנסת וממשיכה. זה אחד היתרונות של גופים קטנים, כמונו וכמו הג'וינט,

שאנחנו הולכים עם יוזמות מסוג כזה.

אבל, שלא תהיינה אי-הבנות, אנחנו הולכים עם יוזמות לא בניגוד לממשלה אלא

בתיאום עם הממשלה. לפעמים יש בינינו חילוקי דעות, ואנחנו אומרים: נוכיח לכם

שמה שאנחנו חושבים הוא הנכון, ולמרות שהממשלה חושבת שזה לא יילך אנחנו כן

עושים זאת, ולרוב אנחנו מצליחים, ואז, הממשלה נכנסת. זה היתרון של אותם גופים,

שהם החלוץ והמראים לממשלה את הדרך לעשות את זה.

אני מבקש עכשיו מרונית דוידוביץ לפרט.

ר' דוידוביץ;

התנופה הרצינית של פעילותנו התחילה עם גל העליה. אחת המסקנות היתה

שכשרוצים לעודד יוזמות פרטיות באמצעות כסף ציבורי - וזה בעצם הכיוון המרכזי

שאנחנו הולכים בו - לא במקום סקטור פרטי, אלא לגרום להון הפרטי ולכסף הפרטי,

העסקי, להיכנס. אחד הדברים שמאפיינים את התהליך הזה הוא שהעולים לא מתחילים את

העסקים שלהם בעצמם. בדרך כלל הם מתחילים בשותפויות עם ישראלים או שישראלים

מעסיקים אותם ואז הם מפתחים לעצמם את העסקים.

זה התחיל ממבצע שנקרא אצלנו "מבצע הזדמנות" שהיה 5%מתקציב "אקסודוס".

בשנה האחרונה זה קיבל ביטוי משמעותי - 15 מיליון דולר, לגליל, לנגב

ולירושלים. עיקר הכסף מופנה לגליל ולנגב, מיעוטו בירושלים.

בגדול, קיימים ארבעה סוגי תכניות, ואתן קצת מספרים כדי שיובן במה מדובר.

אחד הכיוונים הראשונים שהתחלנו בהם ושנתנו מספרים גדולים מאוד בפתרונות

תעסוקה, זה כיוון ההכשרה המקצועית. מסתבר, שהכשרה מקצועית בהחלט נותנת פתרונות

הסקטור הפרטי, מפעלים, תעשיה וכדומה, שאז

ההכשרה היא פר-מקומות תעסוקה קיימים, או הסקטור הציבורי. רוב העולים מביאים

איתם תעסוקה לעצמם, בשירותים, כמו למשל, מורים, או רופאים. כשהאוכלוסיה גדלה,

גדלים גם המספרים הדרושים לסקטורים האלה.

ההכשרה המקצועית התחילה בעיקר עם מורים. בתי הספר בגליל ובנגב סבלו מחוסר

אדיר של מורים במדעים. והנה, הגיעה אוכלוסיה שהוכשרה, נקלטה בעבודה ואף העלתה

את רמת החינוך במקומות האלה. ובאמת, מספר המורים שנקלטו בעקבות ההכשרה

המקצועית הוא מאוד מרשים.



בהמשך לנושא ההשמה, הקמנו שלושה מוקדים להשמה שנקראים פע"ל - פרוייקט

עבודה לעולים - התחלנו בזה בחיפה ובגליל, ועכשיו גם בבאר שבע ובירושלים. r(

תכנית שהתחילה בשיתוף פעולה עם התעשיה, עם קרן פרטית ואיתנו, והיום היא מורחבת

לכל הארץ. זה מקום שעיקר עניינו הוא לקחת כוח אדם, עולים, ברמות גבוהות, כמו

מהנדסים או מדענים, ולשים אותם במקומות תעסוקה קיימים בתעשיה. כדי שתבינו,

אנחנו מדברים על מאגר שרק בגליל יש כ-6,000 שמות ופרטים של מהנדסים, ומספר

דומה בירושלים ובבאר שבע. הייחוד של התכנית הזו הוא שזה לא מאגרה פאסיבית, זאת

אומרת, זה מין מוקד שגם מקבל את הביקוש מצד העולים, גם יוצא לשטח, למפעלי

תעשיה, לחפש איפה יש מקומות עבודה לאנשים האלה. זאת אומרת, בא מפעל ומבקש אדם

לעבודה. הוא לא צריך לראיין 20 אנשים בשביל להגיע לאדם אחד. הוא מקבל אנשים עם

נתונים שהוא מבקש, הוא מראיין בממוצע בין שלושה לארבעה וקולט את האנשים

בעבודה.

בתכנית הזו, היתה השמה של כ-400 עולים מהנדסים באזור הגליל, ועכשיו

הרחבנו את חתכנית גם לירושלים, ולנגב. בסופו של דבר, תהיה לנו קבוצה ארצית של

מאגר כוח אדם טכנולוגי של עולים שהמטרה שלו היא השמה בעבודה. זו הכשרה בהשמה.

הסוג הבא זה החממות. אנחנו בעצם קוראים לזה בשם הכללי: פיתוח כלכלי מקומי

או הנבטת עסקים מלמטה למעלה. יש כאן כמה סוגים של תכניות. יש חממות

טכנולוגיות. היום יש כ-25 חממות טכנולוגיות בכל הארץ. אנחנו שותפים רק לגליל,

לנגב ולירושלים.

היו"ר ע' פרץ;

חממה כזאת יכולה להיות בבעלות פרטית?

ר' דוידוביץ;

לא. חממה כזו מתחילה בשנתיים של סיבסוד מלא של המדען הראשי.

היו"ר ע' פרץ;

מי הבעלים שלה, הסוכנות?

ר' דוידוביץ;

לא, זאת שותפות בין המדען הראשי והיזם, כשהיזם יכול להיות או הטכניון או

תעשיה כבדה כמו ב"תמ"ד", למשל, רשות או גורם פרטי, ויש גם מקרים כאלה. זאת

שותפות.

היו"ר ע' פרץ;

מה המטרה המרכזית של חממה כזאת? להקים תיק פרוייקט שמוסרים אותו למישהו?

או שזה משמש חממת הרגעה לכמה עולים שאחר כך ימצאו אולי עבודה?

ר' דוידוביץ;

המטרה של החממה הטכנולוגית היא לקחת רעיונות של עולים, ובמהלך שנתיים,

להביא את הרעיונות האלה לרמה שהסקטור הפרטי יתעניין להשקיע בהם. היום, יש כבר

מספר חממות טכנולוגיות שהגיעו לשלב של השנה השניה, ובסוף השנה השניה היוזמות

יוצאות ממסגרת החממה. לחלק מהפרוייקטים כבר נמצאו משקיעים או שותפים פרטיים

שהרימו אותם. צריך להבין, אנחנו מדברים על יוזמות טכנולוגיות בסיכון מאוד

גבוה. כיום עובדים בחממות הטכנולוגיות על 180 פרוייקטים, 5 עובדים, בממוצע,



על כל פרוייקט. היום עובדים בחממות הטכנולוגיות כ-700 עד 800 איש. אם אכן 10%

מתוך 180 הפרוייקטים האלה ייצאו לשוק הפרטי, כי אז זה נקרא הצלחה. צריך להבין

שמדובר ביוזמות שהן בסיכון מאוד גבוה, וכל יוזמיו כזו עשויה לפתוח אחר כך

מפעלים עתירי ידע וכדומה.

שונה מזה, החממות העסקיות. החממות העסקיות הן לא למחקר ופיתוח. יש לנו

היום בארץ 6 חממות עסקיות, חממות סגורות שיש להן מבנה, שמכניסות פנימה יזמים,

ונותנות בעצם סל שירותים מסובסד ליזם המתחיל. כאן, יזם, יכול להיות מתקן

פסנתרים או בעל עסק תכנות קטן, ויכול להיות כל דבר. זה עסק לכל דבר. כאן אין

מוגבלות מדוייקת בזמן אלא לפי צרכי העסק. העסק צריך להיכנס, והוא צריך גם

לצאת. לכל עסק יש את התכנית שלו בתוך החממה העסקית. כפי שאמרתי, הוא מקבל סל

שירותים מסובסד וזאת כדי להוריד את הסיכון שלו בשנתיים הראשונות. כי המסקנה

הסטטיסטית, מעסקים קטנים בעולם, היא, שבשנים הראשונות קיים סיכון בשיעור

גבוה, יש אומרים 65% ויותר שהעסק נכשל, נופל, מתפרק. הכוונה היא להוריד את רמת

הסיכון של העסקים האלה. כשהם ניבנים, נותנים להם חונכות צמודה, נותנים להם

שירותים צמודים, כמו, חדר ישיבות, מזכירות, וכל השירותים שהם מבקשים.

כל חממה כזאת מטפלת לא רק ב-10 עסקים שנמצאים בתוכה אלא בכל העסקים

מסביב, וזה בעצם, המט"י - מרכז טיפוח יזמות - שהפרוספקט שלו מונה כאן על

השולחן, ואני מניחה שגם נציגי הגיוינט ידברו עליו - הוא בעצם שירות לעסקים

קטנים, אבל לא בהכרח עם מבנה, אלא לעסקים בסביבה, וכאלה פועלים כיום כ-12.

היו"ר עי פרץ;

תגידי לנו רק, היקף תקציבי ארצי.

ר' דוידוביץ;

אמרתי לך, כ-15 מיליון דולר.

אני רוצה רק עוד משפט אחד על יחידות כלכליות שזה מודל קצת אחר והוא לא

הוזכר פה. אתמול עשינו יום ליחידות כלכליות. 30 יחידות כלכליות פועלות בגליל

ובנגב. זאת דלת אחת למיכלול פעילות כלכלית של ישוב. ישוב רוצה לפתח אזור

תעשיה, רוצה לפתח תיירות, רוצה לפתח עסקים גדולים או קטנים, זה לא כמו המט"י

שמטפל רק בעסקים קטנים. כל הפיתוח האסטרטגי של הישוב, יש היום אדם מקצועי לדבר

הזה. אני רוצה לציין שאנחנו, בסוכנות, מאוד גמישים לאורך כל הדרך, ואני חושבת,

שהגמישות, הביזור והעבודה בשטח, אלה נקודות חשובות להצלחה. אנחנו, לא כמו משרד

ייעודי ממשלתי. לדוגמה, אנחנו יכולים לעשות חיבורים בין תיירות, תעשיה וחקלאות

מתקדמת ומיכלול של תחומים, ואני חושבת שזו אחת העוצמות שלנו.

ערך מוסף נוסף הוא הקשרים שלנו עם הקהילות בעולם. זה באמת ערך מוסף של

הסוכנות, ואנחנו מנסים לנצל זאת גם לקשרים עסקיים, ולדרבן את הקהילות בעולם

ליצור קשרים עסקיים, מעבר לקשרים הפילנטרופיים שהם יוצרים באמצעות הסוכנות. יש

היום מיפוי בפרופילים של כל התעשיות בגליל ובנגב שמחפשות קשרים עסקיים בחוץ

לארץ, והכוונה שלנו לשדך בין השטח כאן לבין היוזמות שם, כדי שיווצרו עסקים

פרטיים ולא ציבוריים.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

מר קלמן גרוסמן, מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה בסוכנות, בבקשה.



קי גרוסמן;

כמה משפטים על פעילות המחלקת לעליה וקליטה. המנדט שלנו הוא עיסוק בעולים,

והמגמה שלנו היא לחפש כל דרך כדי לשלב אותם מהר ככל האפשר במעגל העבודה.

המניע העיקרי הוא ההד החוזר שמגיע מישראל לחו"ל ומהווה, במידה לא מבוטלת, אם

לא מכריעה, בלם להמשך העליה ולהגברתה ממקומות שבהם התנאים המקומיים פועלים

לטובת העליה. ברור ומובן מאליו שנושא התעסוקה הוא הנושא הקריטי.

בתחום הזה אנחנו פועלים בשני כיוונים. כיוון אחד - באמצעות ארגונים

גדולים, ומשה נתיב הזכיר כבר את התאחדות התעשיינים שיש לנו פרוייקט משותף יחד

עם הג'וינט, ושם, דרך הארגון הצלחנו להגיע להשמה של למעלה מ-11 אלף עולים

בתעשיה.

יש לנו פרוייקט דומה עם איגוד לשכות המסחר שמכסה את כל השטחים שאינם

תעשיה, קרי מסחר ושירותים.

יש לך יכולת לעשות לעולה תיק יזם בחוץ לארץ?

קי גרוסמן;

לא, אני לא מדבר על תיקי יזמים, אנחנו מדברים על תעסוקה בלבד, העבודה דרך

הארגונים מאפשרת לנו נגישות יותר מהירה לזיהוי אפשרויות תעסוקה מתאימות למשק,

והכנת עולים לקראת רעיונות תעסוקה, על ידי המעסיקים, מפני שאחת הבעיות

הגדולות, שהעולים עצמם לא יודעים איך לשווק את עצמם למעסיקים.

הכיוון השני הוא מאמץ לעידוד עליה מחו"ל באמצעות פרוייקטים תעסוקתיים.

כאן, פעלנו לזיהוי תחומים בהם ניתן לקלוט עולים מבלי שזה יתנגש במצב האבטלה

במשק. כלומר, אותם מקומות או תחומים שיש בהם ביקושים משמעותיים, שאפשר,

באמצעות מעסיקים, לפעול בחו"ל ולשכנע על ידי כך עולים לעלות ארצה. ואתן מספר

דוגמאות כדי שתבינו על מה אני מדבר.

בימים אלה, אנחנו, ביחד עם מרכז הקבלנים, עורכים מבצע לעידוד עליה

וקליטה של יהודים מחבר המדינות העצמאיות, העובדים בענף הבנין, ומדובר באלפי

אנשים.

פרוייקט דומה יש לנו עם המלונאים. הצורך המיידי הוא ב-2,000 איש, בשנה

הבאה יצטרכו כ-8,000 איש בענף המלונאות, ואנחנו מדברים לא רק על תחליפי

אינתיפאדה, אלא גם מקצועות מובהקים שבתם היה כבר הסר מצטבר מזה זמן.

התחום השלישי הוא תחום המוסכים שההתפתחות בו, לשמחתנו, נבעה כתוצאה מהסגר

- אבל לא רק - אלא גם כתוצאה משינוי מיבני בענף הרכב, עם כניסת רכבים יותר

מודרניים. אנחנו מדברים על ביקוש לכ-3,000 איש, שוב, מדובר על התחברות עם גורם

מרכזי בתחום הזה. לדוגמה, אחת המיכללות הטכנולוגיות החדישות, מיכללת "עתיד"

שמסוגלת, בו זמנית, להכשיר למעלה מ-1,000 איש, לענף הזה, זו הכשרה מודרנית

מאוד. אנחנו מדברים על תחום המחשבים. עשינו בתחום הזה מספר ניסויים במציאת

אנשים ברמה גבוהה מאוד בחבר המדינות, כאלה שיכולים להשתלב, כמעט מיידית

בתעסוקה בארץ לאהר איזו שהיא התאמה או עדכון מסויים למציאות הישראלית. אנחנו

מפעילים גם קטעים לביקושים שהם יחסית יותר קטנים, כגון, עם חברת האוטובוסים

יידן" לגבי קליטת נהגים בחברות "דן" ו"אגד". נציגי "דן" היו בברית המועצות, הם

ראיינו מועמדים, עשו להם מבחן ראשוני על כלי רכב, והתוצאה - אנשים יגיעו ארצה.



המטרה בפעילויות אלה היא לשכנע, ובעצם לדחוף אנשים שיושבים על הגדר

ומתחבטים, כן לעלות ארצה או לא, והחשש שלהם מפני המצב הבלתי ודאי בתחום

התעסוקה שממתין להם בישראל. כאשר נציגי מעסיקים ועולים שהם סיפורי הצלחה, כאלה

שנקלטו בארץ מגל העליה האחרון, מגיעים לשם, נפגשים עם האנשים, ומציגים להם

מסלול קליטה ברור שיש בו את כל האלמנטים, גם של ההתאמה או הכשרה מקצועית, וגם,

ובעיקר, השמה בעבודה, כולל יתר ההיבטים של הקליטה. אגב, אני חייב לציין

שהסוכנות היהודית פועלת עם הרשויות המקומיות בקליטת עליה. אנחנו מפעילים כ-92

רכזי קליטה במקומות שונים שמאפשרים לנו, באופן מיידי, לחבור ולטפל בהמשך.

שאלת, אדוני היושב ראש, מי מטפל בהמשך הקליטה של האנשים? כל תכנית כזאת יש לה

התחלה בחו"ל והמשך בארץ. כמובן שאנחנו מחוברים גם למשרדי ממשלה רלבנטיים, כמו,

משרד העבודה, שירות התעסוקה; האגף להכשרה מקצועית, ועוד.

מכל מקום, הניסויים שעשינו רק לאחרונה, בהפעלת פרוייקטים לעידוד העליה

מברית המועצות על בסיס מקצועי, כבר נותנים תוצאות. אני יכול להגיד לכם ש-5

ניסויים ראשונים שעשינו, בקנה מידה קטן, כבר נותנים לנו כ-700 עולים שלעניות

דעתנו לא היו עולים אילמלא המאמץ הזה. הם היו ממשיכים לשבת שם ולהתלבט, ואני

מדבר על 700 משפחות, ועל 300 עד 400 מקומות עבודה, וזאת רק ההתחלה.

למעשה, כל מבצע כזה מלווה בפעולה מקדימה של נסיון לאתר אנשים במקצועות

המבוקשים, גם בארץ. פעולה זו מתבצעת באמצעות מרכז מידע טלפוני שהסוכנות

היהודית מפעילה, וזה חידוש בתחום הזה. עולים יכולים להתקשר מכל מקום בארץ,

חופשי מתשלום, לאחר שעות העבודה, בין השעות ארבע עד עשר בלילה. מפעם לפעם,

אנחנו מביאים למרכז מידע טלפוני זה נציגי מעסיקים, ונציגי אותם גורמים

רלבנטיים שיכולים לענות לשאלות אנונימיות.

אתמול התקיים מבצע כזה עם מרכז הקבלנים לקליטת עולים בענף הבנין. אנחנו

משלבים מאמצים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ, על מנת לאתר אנשים בישראל, באותם

התחומים שזיהינו כתחומים מבוקשים, כדי לקלוט אותם, משום שכל אחד שנקלט טוב,

ההד החוזר מקליטתו משפיע יותר טוב ממספר שליחים בחו"ל, כי אנשים בדרך כלל

מאמינים לקרובי המשפחה שלהם.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

מר יגאל ירושלמי, מנהל מרחב הדרום בסוכנות, בבקשה.

י' ירושלמי;

לפני שאתחיל, ברשותך, הייתי רוצה להציג מספר חברים. את דני נירנברג,

כלכלן במקצועו שהוא התרומה שלנו לחברה הכלכלית בבאר שבע; משה פרנס, מנהל

היחידה הכלכלית שלנו במועצה אזורית אשכול; נדב נווה, מנהל היחידה הכלכלית של

מועצה אזורית בני שמעון; יהל דגן, מנהל היחידה הכלכלית בקרית גת שאחראי גם על

לכיש; וכמובן את יעקב שטרית שאחראי אצלנו במרחב, בין היתר, על נושא ההכשרה

המקצועית, והרבה מאוד בזכותו, הגענו למצב שאנחנו עומדים בו היום, בפריסה שלנו,

ובהישגים שלנו בהכשרה המקצועית. אני לא רוצה לפספס את שלומי שהוא מנהל מט"י

שלנו בבאר שבע.

רבותי, הסוכנות היהודית תקעה יתד בנגב לפני 53 שנים, ומאז היא לא עוזבת

אותו ולא תעזוב אותו. הסוכנות היהודית היתה זו שיזמה עם התנועות המיישבות את

הקמת שלוש הנקודות הראשונות, ואחרי זה 11 המיצפים הראשונים. מאז ועד היום,

הסוכנות היהודית השקיעה בנגב למעלה מ-3 מיליארד דולר, בערכים של היום.



תקציב המחלקה לפיתוח והתיישבות בנגב, מגיע השנה, 1993, ל-41 מיליון דולר.

הלק גדול מאוד מהכסף שהמחלקה שלנו משקיעה בנגב הוא .seed monyתארו לעצמכם, 41

מיליון דולר שחלקו הגדול הוא , seed monyאיזה מעגל ואיזה גלגל תנופה כלכלי זה

מניע.

לפני שאני נכנס לנושא התעסוקה, אני רוצה לפרט לכם מספר נתונים. תקציבנו,

השנה, במסגרת פרוייקט שיקום שכונות, הוא 6.5 מיליון דולר; בהתיישבות הכפרית,

תקציבנו השנה, 6 מיליון 726 אלף דולר; "מבצע הזדמנותי' שרונית דיברה עליו -

ואני ארחיב עליו את הפעולות שנעשות בנגב - הוא 4 מיליון 160 אלף דולר; בנייה,

אנחנו בונים היום, בנגב, בשלבי תיכנון ובנייה ב-18.5 מיליון דולר; במחקר

ופיתוח אנחנו מגיעים ל-4 מיליון דולר, בנגב, רק מחקר ופיתוח; בחינוך, קהילה

והכשרה אנחנו מגיעים ל-2 מיליון דולר; סך הכל 41 מיליון דולר.

נתבקשתי לדבר על נושא התעסוקה, ולכן אשתדל להיות צמוד לנושא הזה. לפי

התיזה שלנו, כל השקעה בחינוך, בסופו של דבר היא השקעה בתעסוקה. ולכן, כבר מזה

11 שנים אנחנו משקיעים - בכל הארץ, ובעיקר בנגב ובגליל, אבל אני מדבר רק בשם

הנגב - בהצטיידות טכנולוגית, בבתי ספר מקיפים וברשתות, "אורט" "עמל" "עמית",

17 מיליון דולר. הצטיידות טכנולוגית זו איפשרה להביא לאותם בתי ספר ולחטיבות

הביניים העליונות, מעבדות חדישות. רבותי, עד 1989, האגף הטכנולוגי במשרד

החינוך והתרבות היקצה רק מיליון דולר לשנה לציוד טכנולוגי. אנחנו, בשבע שנים,

בנגב, השקענו 17 מיליון דולר בציוד טכנולוגי לבתי ספר.

במסגרת שיקום שכונות, מכל הנתח הגדול של שיקום שכונות, השקענו בנגב, במשך

עשר שנים ועד היום, 4 מיליון דולר, אך ורק לשיקום שכונות בנושא תעסוקה, ואני

אפרט. מתקציב מרכזי של המחלקה שלנו, השקענו ב-10 שנים, כ-2 מיליון דולר לנושא

תעסוקה. ומפורום הנגב, לתעסוקה ישירה, אנחנו מקדישים כ-2.5 עד 3 מיליון דולר

רק השנה, סך הכל, ב-11 שנים, רק לנושא התעסוקה, אנחנו עומדים בין 33 ל-35

מיליון דולר, רק אנחנו.

לפני כ-4 שנים ביצעה המחלקה שלנו פרוייקט ייחודי ומיוחד. לקחנו חבריה

מערי הפיתוח בנגב, מהמושבים ומהמקומות הנידחים ביותר, שישבו על הברזלים, פשוט

ככה, גייסנו אותם בצורה הפרטנית ביותר והכשרנו אותם להיות טכנאים והנדסאים.

נתנו להם מכינה קדם-אקדמית, הובלנו וטיפחנו אותם עד לרגע שהם קיבלו את התעודה

המוסמכת של הנדסאים באלקטרוניקה, במחשבים, בהנדסה וייצור. והתוצאה היתה שבנגב,

הגענו ל-520 בעלי תעודת הנדסאי, דבר שהעלה את כל המדרגה, עד למעלה, בהתייחסות

למקומות עבודה מצווארון כחול ומעלה. זאת אומרת, שבעלי מפעלים כבר לא יכלו

לומר, שמדרגה מסויימת ומעלה אנחנו צריכים להביא אנשים ממרכז הארץ. לא. ב-4

שנים, נתנו מנה של 520 טכנאים והנדסאים, מהנגב, שהשתלבו במקומות עבודה באזור

מגוריהם.

במשך 10 שנים, במסגרת שיקום שכונות, אנחנו מכשירים בין 800 ל-1,000 איש

בשנה בקורסים להכשרה מקצועית, מכל הסוגים והמינים. הקורסים האלה נעשים בכל

מקום ישוב.

אלה קורסים שלכם, או שהם משותפים גם עם האגף להכשרה מקצועית?

אדוני היושב ראש, טב שהערת את ההערה הזאת. אני מדבר על תקציב שלנו, הכל

מהתקציב שלנו. אבל, אני רוצה לומר שהשותף המלא והאמיתי שלנו, איתו אנחנו

צועדים כבר 11 שנים בנושא הכשרה מקצועית לתעסוקה, זה משרד העבודה, האגף להכשרה

מקצועית, מחוז הנגב, מתי מן. אנחנו עובדים איתו, צעד בצעד, ביחד.



היו"ר עי פרץ;

ה-800 האלה רשומים גם אצלו?

י' ירושלמי;

ה-800 האלה רשומים גם אצלו וגם אצלנו. אבל, כשאני לוקח את הכסף שהשקענו,

ואת רשימת האנשים, אשר כתוצאה מזה שהבאתי לישוב מורה ומעבדה, הם קיבלו את

ההכשרה.

היו"ר עי פרץ;

יעקב הכט מקבל 350 מיליון שקל בשנה להכשרה מקצועית. והוא אומר לנו שהוא

מכשיר אלפים כאלה וכאלה.

יי ירושלמי;

אמת. על כל דולר שאנהנו משקיעים בפרוייקטים שציינתי כאן, הכט משקיע 10

דולר. אני בא ונותן את אותם דברים שהוא לא מסוגל לתת, אבל, הוא נותן את השלמת

ההכנסה, את המילגה הזו או האהרת. הוא, בהתאם להוק, נותן את מה שהוא צריך לתת.

אני נותן לו את המעטפת שבלעדיה הוא לא יכול לזוז קדימה. ולכן, ההיבור בין

שנינו, החיבור בין החוק לבין הגמישות שלנו, נותן את האפשרות לאופרציה הזאת.

הוא שותף אמיתי ומלא שלנו.

ההתמקדות בשלוש השנים האחרונות בנושא הכשרה מקצועית הביאה אותנו למצב שבו

יצרנו אפיק נוסף והוא, פורום הנגב. ופה, הכללים התחילו להיות ברורים מאוד.

אנחנו מכשירים, מסבים ועוזרים בכל נושא ההכשרה, התעסוקה ומציאת העבודה. אנחנו

משקיעים כספים אך ורק בפרוייקטים שבהם יש מחוייבות לתת לבן אדם פרנסה מיד אחרי

שהוא מסיים את ההכשרה שאנחנו מאפשרים לו. אם קודם לכן, במסגרת פרוייקט שיקום

שכונות, זרענו בהכשרה מקצועית, בציוד טכנולוגי בבתי הספר, ואמרנו, זה טוב שלבן

אדם יהיה מקצוע ביד, עכשיו, בפורום הנגב, אנהנו בפאזה השנייה. אנחנו מכשירים

ועוזרים ומשקיעים כספים, אבל, אך ורק באותם פרוייקטים שמלכתחילה אנחנו יודעים

שיש עבודה. כתוצאה מזה, בנושא הכשרה מקצועית בלבד, בחינוך, בשנתיים וחצי,

בנגב, עשינו הסבה ל-520 מורים, עולים חדשים, שקיבלו את האישור של משרד החינוך

להוראה בבתי הספר שלנו, במתימטיקה, מדעים, מחשבים ואנגלית.

הסוכנות ביחד עם משרד הבריאות, הבאנו לכך ש-171 רופאים עולים קיבלו אישור

לעבוד בבתי חולים, כולם עולים חדשים. אנחנו באמצע תהליך להסמכת 150 אחיות,

עולות חדשות. בשנתיים הבאות, בהתאם לתחזית וצפי כוח האדם הרפואי וחפרה-רפואי

בדרום ובנגב, נגיע למספר כפול, וזה נושא המאגרה בבית חולים סורוקה עליו דיבר

בהתחלה משה נתיב.

באמנות. עד היום עזרנו ל-5 תזמורות בנגב, לקום ולחיות את השנה-שנתיים

הראשונות.

היו"ר עי פרץ;

בכמה עובדים מדובר?

יי ירושלמי;

לדעתי, מדובר בכ-150 משפחות מסביב לכל הענין הזה.



היו"ר ע' פרץ;

זה נגנים? מדריכים?

י' ירושלמי;

150 משפחות זה הנגנים, המדריכים, המנצחים והכל.

היו"ר ע' פרץ;

נגן לא עובד כמורה?

י' ירושלמי;

הוא עובד בקונסרבטוריון. הוא לא מורה קלאסי כמו שאתם רוצים לראות אותו.

היו"ר ע' פרץ;

אם מסבסדים את התזמורת ואומרים, בינתיים תשלמו משכורת למי שמנגן, בעוד

שנה, הסבסוד ייפסק, אז איפה הוא ינגן? מי ישלם לו? זה מה שמדאיג אותי. אבל, אם

אדם מורה במתנ"ס, ואחר כך הוא ישתלב בהוראת התלמידים ויתפרנס מזה, זה בסדר.

יי ירושלמי;

זה המתנ"ס, זה הקונסרבטוריון וזה בית הספר התיכון המקיף, וזה התזמורת,

וזה ההתערות שלו בישוב, וזה הכליזמר בחתונות, ולאט לאט הוא הופך לפיגורה, זה

הוא, זה צמדים, זה רביעיות. מזה אני לא מודאג.

התיירות. אנחנו התחלנו לפתח את ההשתתפות שלנו בענף כלכלי רחב מאוד בנגב

בנושא תיירות. אנחנו שותפים מלאים למינהלה לפיתוח התיירות בנגב, ויחד איתם

אנחנו מפתחים מסלולים, גם לעולים חדשים, גם לישראלים, בנושא תיירות, החל

מפקידי קבלה בבתי מלון, טבחים, מנהלים, מדריכי תיירים, מדריכי תיירים מיוחדים

למדבר מסוג כזה או אחר, אנשי אחזקה ותחזוקה בבתי המלון, כל המאגר הגדול הזה,

יחד עם - - ויחד עם מתי מן, הולך במסלול אחד של תיירות.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה שתתמקד בפירוט יוזמות עסקיות. לדוגמה, מחר, אני רוצה לקנות רתכת

ולהיות מסגר. אתה הכתובת לכך, או שאני צריך ללכת לבנק?

י' ירושלמי;

אל תקנה, תבוא אלי קודם להתייעץ איזה רתכת לקנות.

היו"ר עי פרץ;

בסדר, אחרי שיעצת לי וסיכמנו שאקנה רתכת כזאת או אחרת, מה הלאה? תן לי

דוגמה, מהחיים.

יי ירושלמי;

אמרתי בראשית דברי שהיתרון שלנו הוא בגמישות. הממשלה היא מנוע גדול, כבד,

כשהוא כבר מותנע הוא עובד, בלי ספק. אנחנו התחלנו בהרבה מאוד פרוייקטים, הם

התחילו לנוע ואחר כך הממשלה לקחה את האחריות, וכך זה צריך להיות. חלק מהאנשים

שאתה רואה פח היום, פרוסים בכל הנגב בשביל מה שאתה אמרת.



היו"ר עי פרץ;

מר אבי גפן, באיזה סכום מסתכם התקציב לעסקים קטנים? כמה אישר לכך האוצר?

אי גפן;

אין לי נתונים מדוייקים לגבי עסקים קטנים.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שתביא לנו לישיבה הבאה פירוט מדוייק, כמה הוקצב וכמה מזה מומש.

אי גפן;

זה עוד לא עובד.

היו"ר עי פרץ;

תסלח לי, אני לא שואל סתם שאלות, אחד התפקידים המרכזיים שלי זה לשאול

שאלות. ויש פה פרוטוקול. הנה אנהנו גומרים עוד מעט שנת תקציב, אז אם זה לא

עובד זאת בעיה.

י' ירושלמי;

בקשר לשאלה ששאלת. כל יזם, קטן, גדול או בינוני, אבל ביהוד הקטנים שאין

להם כתובת ברורה. המגמה שלנו, באמצעות הרשת שפרסנו, אנהנו הכתובת. היזם בא, או

אנהנו באים אליו, שמענו או שהוא שמע עלינו, באמצעות פרסום וכן הלאה. הוא בא,

ומהרגע שהוא בא הוא מקבל את הייעוץ, את העזרה ואת ההכוונה. ולכן, הוא גם יודע

אם כדאי לו לקנות את הרתכת עכשיו או לחכות עד שיקבל חונכות עסקית להבין בכלל

מה זה עסק.

ברגע שהוא מגיש את התכנית העסקית, ומסתבר שהרעיון שלו הוא רעיון,

והאמצעים שלו הם כאלה. יש לו אצלנו, שתי קרנות בסקטור העירוני, ועוד שתי

קרנות בסקטור ההתיישבותי שהוא יכול ליהנות ולהיעזר בהן.

היו"ר עי פרץ;

כמה אני יכול לקבל?

יי ירושלמי;

עד 75,000 דולר הלוואה, ב-25% עד 30% ערבות הסוכנות היהודית. בעיר שלך,

בשדרות, אתה הולך לאיש שלנו, הוא לוקה אותך לבנק.

היו"ר עי פרץ;

מי זה הבנק?

יי ירושלמי;

אנחנו עובדים עם שני בנקים, בנק לאומי ובנק אוצר החייל.

היו"ר ע' פרץ;

ומה עשיתם? מיכרז?



י' ירושלמי;

עשינו מירכז ועשינו הסכם ארצי.

היו"ר עי פרץ;

כמה כסף העמדתם לקרן הזאת, וכמה מומש, באיזה היקפים?

יי ירושלמי;

בנגב, מהיום ששתי הקרנות עובדות, אחת בבנק לאומי, והשניה בבנק אוצר החייל

שהתחילה עכשיו, מומשו עד היום, בערך 180 הלוואות. אנחנו נותנים 25%

מההלוואה, והבנק נותן 75%.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שלישיבה הבאה, תביאו לכאן כמה יזמים שעברו את התהליך הזה

ושיספרו לנו איך הם עברו את זה וכו'.

תודה לך, בשלב הזה.

אני רוצה לומר לכם שבסיכום הדיון השני, אנחנו נבחן את המערכת כולה, כולל

בנקים, כולל ממשלה, כולל כל משרדי הממשלה. לדעתי, יש פה יותר מדי חיים בקטע

האפור. יש לי הרגשה שיש סיכוי שבחיכוך הזה שאנחנו יוצרים, אולי גם יווצר שיתוף

פעולה, ואחד ידע על השני אני מאוד מקווה.

מנכ"ל שירות התעסוקה, דוד לפלר, אולי תאמר לי, אם אתה מוכן להצהיר פה,

שבמידה וגורם עסקי כלשהו, במסגרת הפרוייקטים שדיברו עליהם כאן, יהיה זקוק

בתקופה מסויימת להסעות, זה הנושא שמופקד ישירות בידיך, אתה מוכן להתחייב

ולומר; אני הכתובת, כלומר, כתובת שמשלבות?

די לפלר;

אני כתובת. לא כתובת שמאשרת אוטומטית, אבל כתובת שאפשר לפנות אליה.

ראשית, אני רוצה לומר שבשנה האחרונה יש בהחלט שיפור בקרב העולים, מבחינת

המספרים. אם לפני שנה היו מעל 40,000 עולים, דורשי עבודה, היום יש בערך מחצית

המספר הזה. אבל כאן, לטעמי, אולי היתה אווירה קצת אופטימית מדי לגבי סוגי

העיסוקים של העולים.

אנחנו, כמופקדים גם על השמה וגם על אכיפת החוק, בהרבה מאוד מקרים צריכים

לאכוף על עולה, כמו על כל אזרח ישראל, ללכת לעיסוק שהוא רחוק מאוד מההכשרה

שלו. ויש כאן בהחלט בזבוז או אובדן של כוח אדם מקצועי למדינת ישראל.

יש לנו היום כ-10,000 עולים אקדמאים רשומים אצלנו. אני רוצה לומר שאני

עדיין רואה את הדברים האלה רק כהתחלות. לדעתי, המצב עדיין חמור, מבחינת סוג

העיסוק, לא מבחינת מספר דורשי העבודה אלא מבחינת סוגי העיסוק שלהם.

והערה שניה שלי. רונית ואחרים, חלק מהדברים שדיברתם עליהם, בהיקפים מאוד

גדולים של השמות. מצידי, שכל אחד, כל קרוב משפחה ישים בעבודה את בן הדוד שלו,

אני אשמח. אני לא מחפש תעסוקה לעובדי שירות התעסוקה. אבל, נדמה לי שבחלק

מהפרוייקטים, אתם לא כל כך מתואמים עם האנשים שלנו בשטח, ויש לנו בכל אזור,

עולים חדשים. אנחנו גייסנו אנשים מקרב העולים להיות עובדי שירות התעסוקה ולא



במימון של אף גוף אחר. מכירים בג'וינט את המאבק שהיה לנו בענין הזה. לדעתי,

אפשר, בעיקר בהחלפת אינפורמציה, אם במאגר כוח אדם, ובמאגר הזמנות עבודה, לעשות

יותר שיתוף פעולה ויותר הצלבת אינפורמציה. חבל שיהיו פה כפילויות, שאתם תפעלו

ואנחנו נפעל, ואתם תבקרו אצלנו ואנחנו נבקר אצלכם. זה צריך להיות ברמת השטה,

כי, כמו שקלמן אמר, ברמה הגבוהה, יש שיתוף פעולה, ברמת השטח צריכה להיות עבודה

מתואמת. צריך לאחד את הכוחות ולא שאני אבוא לבקר בפרוייקט שלכם.

תודה רבה.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

יי ירושלמי;

אני רוצה לומר שבמחוז הדרום ובמרהב הנגב אנחנו מתואמים מלא עם האנשים.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

מר רמי אבן-טוב, מנהל מרחב ירושלים, בבקשה.

ר' אבן-טוב;

מרחב ירושלים והמרכז משתרע מאשדוד בדרום ועד נתניה בצפון, ירושלים, כל

מטה יהודה, כולל ההתיישבות. כיוון שמדובר ביזמות, וכמדיניות של התמקדות המחלקה

אנחנו מתמקדים בירושלים, אני אדבר על ירושלים.

לא אכנס לכל נושא התעסוקה, ההכשרה מקצועית ושיקום שכונות בכל המרחב, רק

בירושלים. בירושלים אנחנו עומדים השנה על תקציב של כ-5 מיליון דולר מהתקציב

שהוזכר, התקציב שלנו, והפורום שלנו, פורום ירושלים, זה למעשה פורום ניו יורק,

כאשר חלק ניכר מהדברים שרונית הזכירה, מיושמים בירושלים, כמו במקומות אחרים.

יש לנו מרכז לפיתוח עסקים. לכל פרוייקט יש לנו פרטנרים, אם זה הממשלה, אם

זה הרשות המקומית, אם זה הג'וינט. ואם אני מדבר על ירושלים, אני חייב להזכיר

את הרשות לפיתוח ירושלים, שהיא הגוף החזק והמרכזי שאיתו אנחנו עובדים.

במסגרת שיתוף פעולה זה אנחנו מקיימים מרכז לפיתוח עסקים שעד היום - יש

פה גם חבר מהג'וינט שבוודאי יוכל לעזור לי - עסקנו ב-2,000 פניות שיצרו כאלף

ומשהו מקומות עבודה. המרכז לפיתוח עסקים נכנס לתמונה, החל מעזרה ליזם בתכנית

עסקית, עזרה בליווי, כאשר לזה צמודה קרן הלוואות הירושלמית, שתקציבנו בה הוא 2

מיליון דולר שמיועדים לפיתוח תעשיה, מתוך 10 מליון דולר.

אנחנו מקיימים 3 חממות, בקמפוס שנקרא הר חוצבים. צריך להגיד שירושלים

קבעה מדיניות להביא תעשיות עתירות ידע, בקמפוסים מרוכזים, אחד מהקמפוסים זה הר

חוצבים, שם יש לנו שלוש חממות, חממה טכנולוגית, חממה מדעית חממת תוכנה.

במסגרת העבודה הקהילתית שלנו, ניצלנו אותם גם לעבודה ארגונית קהילתית עם

בעלי המפעלים. בהר חוצבים עזרנו ואנחנו עסוקים כרגע בהקמת מינהלת הר חוצבים

שהיא מתוקצבת על ידינו ומנוהלת כרגע על ידי עובד שלנו שהוא בחופשה מהסוכנות

היהודית.



אנחנו עוסקים בפרוייקטים כמו עזרה בהקמת קווי ייצור לעולים חדשים, למשל

עבודה עם "יד שרה". עזרנו להקים קו של משדרי מצוקה, וזה מיד, תוך הכנסה של

עולים חדשים, בעיקר מבוגרים יותר לעבודה. אנחנו מסייעים לעיריית ירושלים

בפיתוח נושא של מו"פ, זה בחיתוליו כרגע. הצטרפנו למינהלת לפיתוח תיירות,

לתכנון לפיתוח תיירות בירושלים, והכל בכסף קטן. אם דובר פה על שותפויות ועל

הכסף שבשיתוף הזה, הרי שהרשות לפיתוח ירושלים מגלגלת בשנה אולי חצי מיליארד

דולר, הרשות עצמה, לאו דווקא לפיתוח כלכלי. והקטע שלנו, בלי קרן הלוואות, מגיע

ל-3 מיליון דולר.

היו"ר עי פרץ;

מה בכל זאת היוזמות? מה עושה עולה שגר בירושלים שרוצה לקנות רתכת? איך

אתה עוזר למישהו שיש לו רעיון, להפוך את הרעיון למפעל קטן?

אנחנו לא נותנים שירותים למי שרוצה לקנות רתכת. אם למישהו יש רעיון, הוא

בא למרכז לפיתוח עסקים, הוא מקבל חונך, עוזרים לו להכין תכנית עסקית, עוזרים

לו לקבל את ההלוואה, ועם התחלת הפעלת העסק שלו, עוזרים לו בחונכות בעת הפעלת

המפעל. זו העזרה שלנו.

היו"ר עי פרץ;

אתם לא משתתפים בהלוואות?

ר' אבן-טוב;

יש לנו קרן הלוואות שאנחנו מפעילים אותה באמצעות המרכז לפיתוח עסקי,

ואנחנו נותנים הלוואות עד 75 אלף דולר.

כמה הלוואות נתתם עד היום?

ר' אבן-טוב;

עד היום הגענו ל-3 מיליון 513 אלף שקל. נתנו 183 הלוואות ו-317 עסקים.

דיברו כאן על הנגב והגליל. לנו, בירושלים, יש גם נגב, וזו בית שמש. הקמנו

בבית שמש יחידה לפיתוח כלכלי, בראשה עומד דוד סיטבון, והיא נותנת קודם כל לבית

שמש עצמה. אבל, במסגרת האיחוד של שתי המחלקות בסוכנות, ההתיישבות וההתחדשות,

אנחנו משלבים בבית שמש פעולה כמרחב ארגוני, לוגיסטי גם לישובים באזור, הן

קיבוצים והן ישובים. לדוגמה, בנושא של התיירות התחלנו עכשיו בנושא משותף. אלה

דברים שעדיין בחיתוליהם, ואת הפירות נראה אולי בעתיד.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

מר יהודה אפעל, ראש האגף לתחום הכשרה והשמה בעבודה בג'וינט, בבקשה.



י' אפעל;

הג'וינט לא הביא כל כך הרבה גייסות לכאן, אני רוצה להציג את רוברטו

ספינדל, מרכז תכניות בתחום יזמות ועסקים קטנים, ואת בת-שבע שור, שהיא מרכזת

מידע ומזכירה של התחום הזה.

כמה משפטים על תחומי פעילות. הג'וינט מתמקד בתכניות חדשניות. הוא מתכוון

להציג מודלים, ואחר כך הוא מחפש את הממשיכים לתכניות. אנחנו גם משנים את

כיווני הפעולה על פי המצב בשטח ועל פי קצב העליה. ואם דובר פה על גמישות, אז

אנחנו באמת גוף גמיש. אנחנו מסוגלים לקבל החלטה ולהפעיל תכנית תוך שבוע, ואם

צריך תוך יום.

בקטע חזה של הכשרה והשמה בעבודה, אנחנו מקיימים פעילות מגוונת בתחום של

ההכשרה ואבחון מקצועי, בהסבה מקצועית ובהכשרה פנימית כללית. אציין דוגמה של

הסבה, מהשנה האחרונה. יחד עם משרד העבודה, עשינו הסבה מקצועית ל-150 אקדמאים

עולים מברית המועצות, לעובדים סוציאליים בכל רחבי הארץ, בירושלים, צפת, תל

אביב, באר שבע, והתכנית הזאת עומדת לפני סיום. העובדה המכרעת היא שמתוך 100

איש שסיימו את התכנית עד עכשיו, אנשים הושמו בעבודה. זאת אומרת, השגנו פה גם

חיזוק שירותי הרווחה וגם השמה בעבודה לאנשים שהיה קשה לקבוע אותם בעבודה, כמו

רופאים, מורות לרוסית, וכדומה. אני מדבר על 150 עובדים סוציאליים, שמאז שסיימו

חם עובדים בשטח. מדובר בעולים חדשים. היתה תכנית מיוחדת של קורס לעבודה

סוציאלית עם הסמכה של ,.B.Aהקורס נעשה על ידי האוניברסיטה, במשך שנה וחצי,

במקום שלוש שנים.

דובר פה על תכניות השמה בעבודה עם גופים כלכליים גדולים, כמו התאחדות

התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, תכנית משותפת לנו ולסוכנות היהודית. לפני שלוש

שנים הג'וינט החליט שבשביל לתת תנופה לנושא של שילוב בעבודה, עליו להיכנס

לנושא של טיפוח יזמות ובנושא הזה, רוברטו יפרט אחר כך.

אני מוכרח להזכיר פה את המאמץ שעושה הגיוינט בקשר לעולי אתיופיה. בנושא

חזה הגיוינט מצא את עצמו, בלי שהוא רצה אפילו, מוביל את הנושא הזה. יש לנו

מחוייבות לנושא של עולי אתיופיה, כמובן לאנשי מבצע שלמה, אבל, גם לגבי אנשי

מבצע משה. אנחנו עדיין מטפלים בהם, בהכשרה מקצועית, בהשמה לתעסוקה.

והדוגמה האחרונה היא, כאשר ממשלת ישראל קיבלה את האחריות לאתרי

הקרוואנים, בספטמבר 1992, נכון להיום, כל הכשירים לעבודה באתרי הקרוואנים

משולבים בעבודה.

היו"ר ע' פרץ;

כמה כסף הג'וינט משקיע בזה?

י' אפעל;

הג'וינט משקיע בנושא של תעסוקה כ-3 מיליון דולר בשנה.

הקמנו רשת מיוחדת לקידום תעסוקת עולי אתיופיה. 10 מרכזים שמטפלים בתושבי

האתרים ואלה שגרים במגורי קבע, לכל אחד מהם יש אתיופי ותיק, ממבצע משה, שהוא

מקשר בין האוכלוסיה ובין הפעילות.

שני דברים נוספים. מאמץ מיוחד, עדכני של הג'וינט בקידום תעסוקת בני ה-50

פלוס. אנחנו אומרים שפה יש מאגר כוח אדם אדיר, וטוב שמתקשה להשתלב בעבודה. זה

נכון לגבי ישראלים, על אחת כמה וכמה לגבי עולים. הרעיון הוא שצריך לשלב אותם



בעבודה טבעית. הפרטנר שמצאנו לנושא הזה במערכת הממשלתית, זה המשרד לקליטת

העליה. אני אומר שאחד הדברים שעוצרים את התנופה בנושא הזה, זה פתיחת מרכזי

הכשרה לבני 45 פלוס.

היו"ר עי פרץ;

זאת אומרת שהענין הוא עדיין בגדר רעיון.

יי אפעל;

יש פריצות דרך, נפתחו השערים, אבל עדיין יש הגבלות להכשרה פנים-מפעלית

והכשרה מקצועית במרכזי הכשרה של מדינת ישראל. אנחנו פתחנו מרכז בירושלים, יחד

עם הרשות לקליטה עירונית, לקידום תעסוקת בני 50 פלוס; פתחנו מרכז בתל אביב,

לקידום תעסוקת 50 פלוס, יחד עם רשות לקליטה בתל אביב. אנחנו עומדים להפעיל

מרכז פרוייקט ארצי עם המשרד לקליטת העליה, לקידום הנושא הזה ברמה הארצית.

אנחנו מעריכים שבלי תמריץ יותר גדול מהתמריץ הרגיל שניתן לעולים במסגרת הכשרה

פנים-מפעלית, לבני 50 פלוס, לא תהיה פה פריצת דרך. אנחנו עושים סדנאות לחיפוש

עבודה לבני 50 פלוס, עם הצלחה לא מבוטלת. אבל, אני חושב שפה מוכרחים לתת

תמריץ מיוחד למעסיקים בשביל לשלב אנשים בני 50 פלוס. אם הם לא עובדים, הם

נופלים ממילא על תקציבי המדינה.

נושא שני שהוא על הפרק אצלנו, הוא שילובן בעבודה של נשים חד-הוריות,

אקדמאיות, עולות מברית המועצות. יש לנו פרוייקט מיוחד שאנחנו עושים אותו עם

חברת מתנ"סים, עם רשויות מקומיות, ובנושא הזה אנחנו משקיעים מאמצים רבים.

שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, ואנחנו משתדלים לא להתחכך. הסוכנות

היהודית, כפי שנאמר, פועלת בפריפריות, לנו אין הגבלות כאלה. הסוכנות היהודית

פועלת בתחום של האמנים, אנחנו לא נכנסים לנושא הזה, ואנחנו, בההלט, במסגרת

המאמצים לפרוייקטים חדשניים, לקחנו את הנושא של 50 פלוס, ונשים חד-הוריות.

היו"ר ע' פרץ;

זאת אומרת, במסגרת שיתוף הפעולה, אתם מאתרים את קווי ההפרדה.

י י אפעל;

תראה, אם היה מצב שלא היו עולים מובטלים, יכול להיות שהיו צריכים לסגור

את המרכזים להכשרה מקצועית והשמה בעבודה. אז בינתיים יש עבודה גם לסוכנות וגם

לג'וינט וגם למחלקות ולגופים ממשלתיים. עדיין יש מה לעשות.

היו"ר עי פרץ;

תודח.

רוברט ספינדל, נציג הג'וינט בבקשה.

ר' ספינדל;

אנחנו, בגיוינט, עוסקים בעיקר בשלושה אפיקים עיקריים בנושא של יזמות. אחד

זה בהקמת מרכזי טיפוח יזמות, בעיקר באזורי המרכז בשיתוף עם הסוכנות היהודית,

השלטון המקומי בכל ישוב וישוב. הפרטנר העיקרי זה משרד הקליטה, ופרטנרים נוספים

אלה הקרנות למיניהן. לא אפרט את הנושא של המט"י - מרכז טיפוח יזמות - יעקב בן-

שמעון יעשה זאת.



המישור השני זה בנושא של הכשרה. אנחנו מפעילים קורסים ליזמות, בעיקר

לעולים. עד עכשיו, כ-500 עולים עברו דרך הקורסים האלה. את הקורסים האלה אנחנו

עושים בשיתוף עם משרד העבודה. בהערכה שעשינו לא מזמן, גילינו ש-40% מהאנשים

שמסיימים את הקורסים פותחים מיד עסקים, ומדובר בעיקר על עולים חדשים. כ-30% עד

40% נוספים הביעו נכונות לפתוח עסקים תוך פרק זמן קצר.

בתחום ההכשרה אנחנו גם עוסקים חרבה בהכשרה של המנהלים של מט"י, ולאחרונה

נכנסנו בנושא של הכשרת אנשים שעובדים במסגרת פרוייקט שיקום שכונות כדי להתאים

אותם לנושא של היזמות, שיאתרו את האנשים בשטח ויפנו אותם למקומות המתאימים. זה

פרוייקט שהתחלנו בו לפני מספר חודשים בשיתוף עם שיקום שכונות ממשלתי.

האפיק השלישי זה תכניות מיוחדות לאוכלוסיות חלשות, תוך רצון לשמור על

איזח שהוא איזון בנושא של יזמות. יהודה הזכיר את הנושא של האתיופים. יש לנו

פרוייקט שמתחיל עוד מעד בנושא של קווקזים, בני 50 פלוס, קורסים לנשים,

ופרוייקטים מיוחדים לנשים, ולאחרונה פתחנו קורס במיגזר הערבי, באום-אל-פחם,

קורס יזמות לערבים.

עד עכשיו, פחות משנתיים, יצרו, במסגרת המרכזים לטיפוח יזמות, 3,531

מקומות תעסוקה חדשים, וטיפלו ב-1,400 עסקים או עסקים בהקמה או עסקים בהרחבה.

הלוואות שניתנו במסגרת המט"ים - ואני רוצה להזכיר שזה לא כסף של המט"ים, זה

הלק מקרנות הסוכנות, חלק גדול מאוד זה מקרנות ממשלתיות וחלק מקרנות פרטיות -

מסתכמים ב-15 מיליון דולר בשנתיים.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

מר מנחם הייט, סגן מנהל מרחב הגליל בסוכנות היהודית, בבקשה.

מי חייט;

אני רוצח להתרכז בנושא של יזמות לעסקים קטנים. התקציב השנה, לכל הפעילות

לפיתוח כלכלי בצפון הוא כ-5 מיליון דולר, במסגרת אותו "מבצע הזדמנות", כאשר

חלקו הגדול מיועד למה שנקרא פיתוח כלכלי מלמטה, כפי שנאמר כאן קודם, ויצירת

פרוייקטים לפיתוח כלכלי.

לתת לכם תמונה על מה שקורה בצפון. אנחנו פרוסים בצפון עם 11 מרכזים

לטיפוח יזמות ופיתוח עסקים קטנים, מקרית שמונה בצפון עד בית שאן בדרום, כולל

הגליל המרכזי והגליל המערבי. 3 מהם כוללים גם חממות סגורות.

עיקר הפעולות במסגרת המט"ים, אנחנו קוראים להם חממות פתוחות, כלומר

מטפלים בעסקים קטנים באשר הם. כל עסק קטן, כל יזם, הזקוק לסיוע, אם להקים עסק

חדש או להפעיל את העסק הקיים

היו"ר עי פרץ;

כמה זמן לוקח ליזם, מרגע שהוא מגיע אליכם עד שהוא פותח את העסק?

מי הייט;

תלוי בנושא, תלוי ביזם. צריך לשאול כמה זמן לוקה להוריד את היזם מהרעיון

שלו. אתן לכם רק סדר גודל. מ-3,000 פניות, בצפון, לכל המט"ים יש היום בטיפול

כ-600 עסקים, אשר יצרו עד היום כ-1,700 מקומות עבודה, בתקציב של כמיליון וחצי

דולר, השנה. הדברים האלה מוכחים בשטח משום שעסקים קטנים - -



מי נתיב;

מיליון וחצי הדולר האלה, לא כוללים את ההלוואות.

מי הייט;

נכון, זה לא כולל את ההלוואות.

אני חייב פה לציין, נוסף לפעילות הזאת, הפעילות של היחידות הכלכליות, זה

מנוף אדיר, ליד הרשויות המקומיות, ליצור מקומות תעסוקה.

כפי שאמרתי, בצפון כולו, אנחנו פרוסים היום עם 11 יחידות כלכליות

קיימות, ו-5 נמצאות בהקמה. היחידות הכלכליות האלה - להבדיל מהמט"י שמטפל רק

בעסקים קטנים - מטפלים בכל הפעילויות של הרשות המרכזית. אנחנו מתאימים את

הפעילות של היחידה הכלכלית לאופי של המקום עצמו. לדוגמה, אם כרמיאל מתבססת על

תעשיה, האיש עוסק בהקמת פארק התעשיה. אם בצפת מדברים על תיירות, האיש עוסק

בתיירות.

אני רוצה גם לתת קצת סדר גודל. יחידה כזאת שפועלת בנצרת עלית כבר למעלה

משנה, יצרה, בצורה ישירה לגמרי, כ-350 מקומות עבודה, וזאת, על ידי הבאת יזמים

שונים. מה זה הבאת יזמים? הוא משמש כתובת ליזם. הוא מקצר קצת את הביורוקרטיה,

הוא מספק לו את הנתונים של המקום וכו' וכו'.

דוגמה נוספת, בפארק תעשיה חדש שמוקם כרגע, אין יותר דונם אחד לתת ליזם.

זאת הפעילות של היחידה הכלכלית. כפי שאמרתי, היחידות האלה, חשובות לרשויות

המקומיות, שעליהן כמובן מוטל העול של הבאת תעסוקה למקום.

אם אנחנו מדברים על תעסוקה, לא אפרט כאן את הנושא הזה של הכשרה מקצועית,

אבל רק נתון אחד, על מורים עולים. לפני שפעלנו הלכנו לבדוק את המצב, ראינו שיש

פער עצום בין הצרכים לבין מה שיש, לגליל כולו. עד היום הכשרנו כ-800 מורים

עולים במקצועות הריאליים, במוסיקה, בחינוך גופני וכוי, כ-80% מהם מצאו מקומות

עבודה בבתי ספר על-יסודיים בגליל.

עי תמיר;

זאת הוראה פרונטלית?

מי הייט;

הוראה פרונטלית.

אני חייב פה, רק במשפט אחד, להזכיר פרוייקט נוסף של השמת עולים מדענים

שפועל היום בצפון, וכנראה שהולך להתרחב גם לדרום וגם לירושלים. אנחנו מדברים

על פרוייקט שנקרא "פע"ל" - פרוייקט עבודה לעולים - שפועל כיום בחיפה. זה מאגר

מידע ממוחשב על עולים מדענים ומהנדסים. יש היום במאגר כ-7,000 מדענים עולים

חדשים. מעל ל-6,000 הופנו למעסיקים. כתוצאה מהפנייה של הפרוייקט, כ-250

מדענים עולים עובדים היום במפעלי תעשיה שונים, בעיקר בצפון.

באשר להלוואות. גם בגליל, כמו בנגב, קיימת "קרן הזדמנות", הפועלת עם בנק

דיסקונט ובנק אוצר החייל. עד היום אושרו כ-80 הלוואות בהיקף של כ-2 מיליון

דולר, כאשר ערבות הסוכנות היהודית נעה בסביבות .25%כתוצאה מההלוואות האלה,

נוצרו כ-230 מקומות עבודה. לא תמיד מקום העבודה נוצר רק בגין ההלוואה. מנהל

היחידה, אם זה היחידה הכלכלית או אם זה המט"י, מפנים את היזם - אם זה עולה חדש

או ותיק - למקורות מימון שונים, לא רק ההלוואות של הסוכנות היהודית, מתאימים

לו את ההלוואה.



היו"ר עי פרץ;

תודה.

רבותי, התמונה המוצגת כאן נראית לי קצת מוגזמת, הרי לא יכול להיות שהכל

כל כך טוב. חשבתי שיש מקום לחשוף את הסוכנות בהיבט של יוזמות התעסוקה שלה, כי

באמת, הסוכנות, עושה כל כך הרבה דברים שהציבור הישראלי בכלל לא יודע עליהם.

יהד עם זאת, בסוף, אנהנו מוכרחים להגיע לאיזה שהם סיכומים, איפה בכל זאת

הפלונטרים. מה הבנקים? איפה הממשלה? איפה כל הגורמים שצריכים לסייע אחד לשני.

אבל כל זה, בישיבה הבאה.

מר יעקב בן-שמעון, בבקשה.

י' בן-שמעון;

קודם כל אני השבתי שבישיבה זו, בנושא כל כך חשוב, ישתתפו כל חברי הוועדה,

ואני מיצר על כך שהם לא הגיעו.

כל מה שנאמר כאן היום הוא בעצם פירגון למערכות הקיימות, ובכיף, אני אוהב

את זה וזה גם מגיע להם. אבל, אני רוצה רק להזכיר, שכל מה שקורה בארץ היום, לא

אנחנו המצאנו. אנחנו עדיין לומדים, אנחנו עדיין מעתיקים, ולא בהצלחה מרובה. רק

כדי להראות לכם, חילקתי פה. לא לכולם אמנם, רשימה של כמה עסקים בעולם שקמו

וטופחו על ידי מט"ים בארצות הברית. בתוכם: "נייט" "אפל" וכן רשת פיצות אדירה

בארצות הברית, ומה המשותף לכולם? כולם קיבלו את הסיוע הראשוני ממרכזים כמו

מט"י. להזכיר לכם שמרכזים כמו מט"י יש בקוריאה, ביפן, בגרמניה.

רוברטו ספינדל ואני היינו לפני שנה בפולין בכנס בינלאומי לעסקים קטנים.

מתברר שמה שקורה שם כבר מעמיד אותנו בפיגור. בכל העולם, הבנק העולמי נכנס

ומשקיע. הוא משקיע בפולין כי הוא רואה בהם צרכנים עתידיים שלהם. הצרפתים וכן

הלאה. אנהנו עוד לא למדנו לנצל זאת ממש.

העמוד הבא מתאר את הפעילות של המט"ים, כי בסך הכל אנהנו פועלים בתקציבים

קטנים יהסית, ובאמת מגיע לנו פירגון לא קטן. ואני אומר, אדוני היושב ראש, אתה

כל הזמן שואל על כסף, כסף לא כל כך חשוב כאן, עם כסף אין בעיה.

היו"ר עי פרץ;

אגיד לך למה אני שואל על כסף. כי לפני כשנתיים יזמתי את הקרן הראשונה של

בנק דיסקונט, ובסוף מסתבר שבנק דיסקונט מימן, ברוב המקרים, את כל חייבי האשראי

שלו, במקום לממן עסקים קטנים. תאמין לי.

י' בן-שמעון;

אני רוצה להתייחס לנתון בטבלה הזאת. 11 מרכזי המט"ים עובדים מזה שנה וחצי

שנתיים, ותזכרו שקלאריג' לא עבדה חצי מהתקופה, כבר אז. באמצעות המט"ים ועם כל

הקרנות בוצעו כ-15 מיליון דולר הלוואות לעסקים קטנים שיצרו כ-3,500 מקומות

תעסוקה. זאת אומרת, מתקציב ההפעלה של המט"ים, מדובר בכ-2,000 שקל לעובד, שזה

פנטסטי בכל קנה מידה עולמי.

עכשיו, אי.בי.אם. הגדולה, מדברת היום לרדת מאימפריה לקונפדרציה של עסקים

קטנים. בארץ מדברים על זה היום. אני יודע שהיושב ראש, בתוקף פריצתו העתידית

מדבר על זה, ואני מאחל לו, בפריצה הזאת, רק מה שהולכים לעשות באי.בי.אם.

צ'יקו באיטליה, חברה שמגלגלת 360 מיליון דולר, התחילה לפני כ-25 שנים ב-500

דולר. היום, סוכנות גדולה בארץ הולכת לייצג אותם, וגם נכתבה עליהם כתבה גדולה.



ואני רוצה להראות לכם נתון מדהים. 10 מפעלים שקיבלו ערבות מדינה בסיוע

מרכז ההשקעות, נקלעו לקשיים. הם לא עומדים בההזר ההלוואות שלקחו כנגד ערבות

המדינה, וכך מוצאת עצמה קופת המדינה חייבת במקומם, לבנקים, 22 מיליון דולר.

מדובר ב-10 מפעלים ואני מקווה שהם לא העסיקו 3,000 עובדים. אבל, כנראה, זה מה

שיתברר. ורק אם תתייחסו לנתונים שציינתי קודם, ב-15 מיליון דולר הלוואות של

המט"ים, ו-2,000 שקל לעובד, ואולי תקציב של 4-5 מיליון דולר של כל המט"ים בכל

הארץ, יצרנו 3,500 מקומות, ואין לי ספק שהם י ישרדו 5 שנים לפחות ו יתפתחו.

עכשיו, כשאני אומר שכסף זה לא הדבר הכי השוב, אני רואה בכל מט"י כזה,

ובכל מרכז או יחידה כלכלית בכל מקום בארץ - ואני ניהלתי יחידה כלכלית בדימונה,

והגעתי לתל אביב - אפשר לראות אותו כמפעל לחכות. אנחנו רוצים להפסיק לתת דגים.

כל מט"י כזה יתן חכה, ולצורך הענין, כדאי שתדעו, ושמעתי פה דווקא ממנהלי

היחידות הכלכליות וממנהלי המט"ים, שאומרים: הקרן לא עובדת. הקרן לא עובדת,

טענו את הביקורת הזאת כלפי עצמכם, משום שהבנקים התהילו לעבוד. אנחנו, לאורך כל

הדרך, התחלנו ללחוץ אותם. אני יודע שכבר היום יש כ-100 בקשות שהוגשו לבנק

דיסקונט, בנק מזרחי נערך עכשיו, ובנק אוצר החייל ייערך, ואנחנו צריכים להיות

המאיץ של התהליך הזה.

לצורך הענין, במט"י תל אביב, יש לי קרן הלוואות עם הסוכנות היהודית ועם

פדרציית ניו יורק. כשראיתי שהקרן לא אטרקטיבית, ביקשתי מהפדרציה של ניו יורק,

להחליף לי את מיליון הדולר שהם נתנו לי כקרן הלוואות לתקציב הפעלה, וכדי

להבטיח את קיומו של המט"י, אם יש 5 מיליון דולר פרטיים, עם הסוכנות וכן הלאה,

ואנחנו יכולים לתת, זה מקנה כוח, אני רק אומר, שאנחנו צריכים להיות המאיצים של

התהליך.

אדוני היושב ראש, יש לי מספר מטלות שהייתי רוצה לנסות לקדם אותם בעזרת

הוועדה.

היו"ר עי פרץ;

לפני כן, תגיד לי כמה זמן לוקח לעולה, לחייל המשוחרר, לקבל את ההלוואה

שלך?

י' בן-שמעון;

אתמול נפגשתי עם מנכ"ל בנק המזרחי, דוד בלומברג, ועם הממונה על האשראי של

הבנק, והם אמרו לי שהם מקווים שאצלם זה יקה 3 שבועות. אני אסתפק ב-5 שבועות.

עד עכשיו, עם בנק דיסקונט זה לקח יותר משלושה חודשים. אבל, אם אנחנו נצליח

לקצר את התהליך הזה ל-5 שבועות, עשינו מעשה גדול.

היו"ר ע' פרץ;

אתה מפעיל את ההלוואות שלך כחלק מההלוואה המאושרת בקרן לעסקים קטנים של

הממשלה?

אלה שני דברים שונים לחלוטין. יש תהליכים מקוצרים, יש תהליכים יותר

ארוכים. הסכומים שלי, בתל אביב, הם עד 50 אלף דולר. במקומות אחרים בארץ זה

מגיע ל-75 אלף דולר. הקרן הממשלתית היא עד 750 אלף שקל. זה סגנון שונה, זה

סוגי עסקים שונים, וזה חלק מההתמחות שלנו מהעבודה היומיומית מול היזמים. אנחנו

מתאימים לכל אדם ואדם את הקרן שלו. באשדוד, נתניה וכרמיאל יש קרן מיוחדת עם

בנק לאומי של עד 22 אלף דולר, אני חושב. במשרד הקליטה יש קרן של עד 8,500 שקל

לעולים. יש מיגוון רחב של מסגרות, ואנחנו צריכים לנסות ולהתאים אותן אחת

לאחת.



היו"ר ע' פרץ;

סלח לי שאני לא מוכן לוותר. עכשיו, אני רוצה להקים בית תוכנה פרטי שלי.

למי כדאי לי ללכת, אליך או לממשלה?

י' בן-שמעון;

חלק גדול מהעבודה של המט"י זה לייעץ לאנשים לא להקים את העסק. מבין

7,000 פונים למט"י הוקמו רק 1,400 עסקים. מה זה אומר? באים אנשים עם רעיונות

פנטסטיים, ואם שמעתם, רק לאחרונה, על העולה החדשה שעשתה מסע של אניות בין תל-

אביב לקפריסין, היא היתה הלקוח של מט"י תל אביב. הומלץ לה לא להיכנס לזה.

האניה שלה תקועה היום בין קפריסין לתל אביב. היא לא רצתה לשמוע. חלק מהעבודה

הוא להציע לאנשים לסגור את העסק שלהם לפני שהם נכנסים לקטסטרופה. לא מזמן

פירסמתי בעתונות הרוסית, לעולים החדשים שכבר הקימו את העסק שלהם, להגיע למט"י

לפני שהם מסתבכים, כי כשהם מסתבכים, אין לנו מה לעזור להם. ויש היום פניות

בנושא הזה. יש מודעות, לאט לאט, נכנסים לענין הזה, גם הבנקים היום מחזרים

אחרינו, ואני מאוד מקווה שנצליח.

אדוני היושב ראש, אני הייתי מבקש שתעזרו לנו בעניינים האלה:

פרוייקט החונכות שמפעיל משרד התמ"ס הוא פנטסטי. לא עובד במקומות חשובים

כמו, נתניה, כמו שכונות בתל אביב, כמו אזורים אחרים במרכז הארץ, ואני אגיד גם

למה. לשמחתי, היום פורסם שהסטטיסטיקה מורידה אותנו מתחת ל-10%, משמע ששום

אזור בארץ לא מוכה אבטלה ושום אזור בארץ לא זכאי לפרוייקט החונכות. בשכונת

שפירא בתל אביב, ברחוב אחד, יש מספר עסקים כמו בכל ירוחם או בכל אופקים או בכל

דימונה או אפילו בראשון לציון ובנתניה. אי אפשר להזניח את האזורים האלה, וצריך

לעודד את משרד התמ"ס להיכנס לעסקים גם במרכז הארץ. ההישגים יהיו פנטסטיים ואין

לי ספק שכדאי לדחוף את הנושא הזה.

באנגליה, פועל תהליך של עידוד מובטלים להיכנס ליזמות עסקית קטנה. הפחד

בארץ הוא שמהרגע שפתחת תיק כעוסק מורשה, אתה לא זכאי לדמי אבטלה. צריך להמשיך

ולשלם דמי אבטלה לעובד, בחצי השנה הראשונה להקמת העסק שלו. אני לא רוצה לקבוע

אם זה חצי שנה או שבעה חודשים או שלושה חודשים, התהליך חיובי. כי אם הוא פותח

עסק והוא לא מצליח, הוא מסתבך והוא גם מפסיד את דמי האבטלה שלו. צריך לבדוק את

זה. אנחנו מוכנים לעזור בהיבטים המשפטיים. אנחנו צריכים את התמיכה שלכם.

יש תקנה שמחייבת משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות לבצע רכישות באזורי פיתוח

ובעסקים קטנים. בארצות הברית זה פועל פנטסטי. ועד כמה שאני יודע חברת החשמל

היא החברה היחידה בארץ שמקיימת אותו, משהו, לא מושלם. אומרים לי כאן שגם משרד

הבטחון, אבל התנאים שלהם כל כך קשים. לדעתי, יש לחייב את משרדי הממשלה לפעול

על פי התקנה ולבצע את רכישותיהם באזורי פיתוח ובעסקים קטנים.

סטטיסטיקה שפורסמה לא מזמן מוכיחה שאחד הגורמים לנפילה של עסקים קטנים,

זה מוסר תשלומים לקוי של חברות גדולות. אתן דוגמאות. גנן שביצע עבודות לעיריית

תל אביב ב-400 אלף שקל. הוא קיבל את הכסף, אבל עד שהוא קיבל את הכסף, יכול

להיות שלא היה כדאי לו לקבל את העבודה הזאת. אותו דבר עם קבלן לעבודות עפר

בחברת חשמל. עד שהם קיבלו את הכסף הם עמדו על סף התמוטטות.

שאלת שאלה לגבי חממות פרטיות. בדרום אפריקה, יש חממות עסקיות וטכנולוגיות

פרטיות. אני ניסיתי לעשות את זה בארץ עם תע"ש, כדי לנסות להחיות את התעשיה

האזרחית. ניסיתי עם תדיראן, עם בזק, והצעתי נושאים לכל אחד, אין להם הבנה, אין

להם מודעות לנושא הזה. תוכלו אולי לעזור לנו להוביל את הנושא הזה.



היו"ר עי פרץ;

תודה.

אני רוצה להתנצל בפני חברים שלא הגיעו לזכות דיבור, היא תישמר לכם בישיבה

הבאה.

אני רוצה לתת דקה לנציגי התאחדות התעשיינים. אני גם מבקש מכם, לישיבה

הבאה, להגיע עם נתונים, ורעיונות איך אתם יכולים לנצל את כל האפשרויות ששמענו

כאן. יש תעשיות גדולות שלכם שמפנות הזמנות לקבלנים קטנים ואחרים, יכול להיות

שצריך שיתוף פעולה. אם נספיק ניתן גם משפט אחד להסתדרות.

מר פרוכטמן, בבבקשה.

ר' פרוכטמן;

אני מוותר על זכות הדיבור. אנחנו נציג את זה בצורה יותר רחבה בפעם הבאה.

היו"ר עי פרץ;

בסדר גמור.

עליזה תמיר, יושבת ראש מטה התעסוקה בהסתדרות, בבקשה.

ע' תמיר;

גם אני מוותרת על זכות הדיבור.

היו"ר ע' פרץ;

לישיבה הבאה נזמין את השרים הנוגעים בדבר. אנחנו צריכים גם את משרד

התעשיה והמסחר, גם את משרד הכלכלה והתכנון. יהיו כאן האגף להכשרה מקצועית וכל

הגורמים שלא היו מיוצגים היום, מסיבות כאלה ואחרות.

מר אבי גפן, אני מבקש שלישיבה הבאה יהיה לפנינו מסמך על הכוונות השונות

לעסקים קטנים. תבקש אולי מהרפרנט של משרד התעשיה והמסחר באוצר שיכין לנו זאת.

מי נתיב;

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך שהבאת את כל הגורמים שעוסקים בתחום

הזה להיפגש כאן ולשמוע אחד את השני. עד היום אף ועדה מוועדות הכנסת לא עשתה

זאת. יש את ועדת שרים לענייני עליה וקליטה, לא הופענו שם. משרד התעשיה

והמסחר שהיה צריך לתאם את כל הגופים ביחד, לא יזם זאת. אני באמת מודה לך על

היוזמה. אני מוכרח לציין שלמדתי דברים שלא ידעתי שעושים אותם במקומות אחרים

ואני מניח שאחרים למדו דברים שאנחנו עושים, וזה מאוד חשוב.

בקשר למה שנאמר כאן על חוץ לארץ. אני רוצה לומר לך שאני מאוד נזהר להביא

תיק ליזם במוסקבה ולהגיד לו בוא ותעשה עסקים בארץ. לא רוצה להיות אחראי על

דברים כאלה. אנחנו מאוד נזהרים. מה אנחנו כן עושים? בא אלינו עכשיו מפעל



מדרום הארץ ואמר שהוא זקוק לכך וכך אלקטרונאים. המהחלקה הרלבנטית שקיבלה את

המידע העבירה אותו למחלקת העליה. מהלקת העליה תביא אותם, כי יש לה מערכת

שליחים בברית המועצות. אבל, אני מאוד נזהר לעשות תכנית עסקית לאדם שגר במוסקבה

והוא צריך להיות יזם בארץ ישראל. הוא לא מכיר את המצב, אני הושב שאנהנו רק

נשלה אנשים. ואני לא מציע לעשות את זה.

טוב, אני לא אגיב עכשיו, נדבר על זה בישיבה הבאה.

תודה רבה.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:55)