הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 105

מישיבת ועדת העבודה והרווהה

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשנ"ג (13 ביולי 1993), שעה 00!12

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר עי פרץ

ת' גוז'נסקי

נ י בלומנטל

י' כץ

שי הלפרט

י' לס

ב' טמקין

עי מאור

י' שפי

מוזמנים; שי גרניט - וזממונה על השכר, משרד האוצר

ר' בן-עמי - מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה

מי לוין - מ"מ " " " "

י' אוניקובסקי- מזכ"ל הסתדרות המח"ר

י' רז - מזכ"ל הסתדרות המהנדסים

שי שני - מזכ"ל הסתדרות ההנדסאים והטכנאים

עי אורי - מזכירות הסתדרות עובדי המדינה

א' הנדלמן - " " " "

מי מוזס - " " " "

די פרלשטיין - מ"מ נציב שרות המדינה

י' רחלבסקי - ס' הממונה על השכר

אי גרינפלט - ירקי ציבור, משרד האוצר

ג' בן-ישראל - האחראי על הקשר בין ההסתדרות לכנסת

אי מזרחי - הסתדרות עובדי המדינה

מזכיר/ת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; שביתת העובדים בשרות המדינה



שביתת העובדים בשרות המדינה

היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את הישיבה. אני מקווה שבהמשך הישיבה יגיעו גם ראובן בן-עמי ואפרים

ז'ילוני. נתחיל בשמיעת דבריו של יצחק רז.

י' רז;

אני מניח שכל אחד מחברי המטה ימסור דיווח על התחום שלו. כל עובדי הדרוג האחיד

בשרות המדינה, ההנדסאים, הטכנאים, המהנדסים, האדריכלים ועובדי המח"ר בשרות

המדינה, שובתים כבר כמעט שבוע ימים. המטה בגבוי המלאה של ההסתדרות הכללית ועל-פי

הרולטות הוועדה המרכזת, מרחיב מדי פעם את המאבק למגזרים אחרים שבהם עובדים אשר

מיוצגים על-ידי שלוש ההסתדרויות, לכן חלו בימים האחרונים שיבושים בעבודה גם

במגזרים איורים. אנו מבצעים לעת עתה רק פעולות אזהרה, לקראת החרפה בלתי נמנעת של

המאבק, אם המעסיקים ימשיכו בעמדתם האומרת: כל השנים שילמתי שכר עלוב לעובדי השרות

הצבורי, אני שר האוצר מוכן להיות נדיב, ולהמשיך לשמור על השכר ששילמתי לעובדים כל

השנים. זה noשמשתמע מן המשפט היפה; המטרה היא לשמור על השכר הראלי. כלומר שר

האוצר מתחייב שישמור על שכר העלוב שהוא משלם לעובדי שרות המדינה מזה ארבעים שנה.

עובדי המדינה, בנגוד לקבוצות עובדים אחרות, לא נקטו בצעדים לשפור דרמטי של שכרם.

את שכרם העלוב מתחייב שר האוצר לשמור ולא לשחוק. זהו לעג לרש.

נפגשנו עם שר האוצר. לאיש יש המון כסף, לתת לבנקים כדי שחלילה לא ישנו בעלות

שלא על-פי רצון האוצר, לתת לכל מיני קבוצות לחץ בהתאם לתזמון הלחץ שהן מפעילות,

אבל אין לו כסף לשפור שכרם של עובדי המדינה הנאמנים. חלק מעובדי המדינה עובדים

מאז קום המדינה וחלקם עוד קודם. אני יכול להוכיח שחלק מן העובדים יצאו השנה

לפנסיה עם 400 שקל. אנשים אלה, פרשו לאחר 40 שנות שרות עם 400 שקל, ואני מוכן

להוכיח זאת.

ש' הלפרט;

אני רוצה להבין את דבריך? כיצד יתכן שמי שעבד 40 שנה, יפרוש עם 400 שקל?

נביא לכם את התלוש.

אני מבקש שתסביר את הדבר המדהים הזה.

בשכר יש חלקים בשכר שאינם פנסיו ניים.

הי ו "ר ע' פרץ;

מדוע אתם מתנגדים לוועדת ז וסמן?

זה נושא אחר לחלוטין. אין לי שום התנגדות לוועדת זוסמן, נהפוך הוא: אני תומך

נלהב בוועדה. היונה מציאות מסוימת, ועכשיו קיימת מציאות עובדתית אחרת.

60 אחוז מעובדי המדינה מקבלים היום השלמת הכנסה, כדי להגיע לשכר המינימום.

בקצה העליון, הגבוה והבכיר של עובדי המדינה, כאשר מדובר בבעלי מקצועות מבוקשים גם

מחוץ לשרות המדינה והזכויות הפנסיוניות מאפשרות להם לפרוש - מגמת נציבות שרות



המדינה והאוצר היא שלא יוכלו בשום פנים ואופן להתמודד עם משכורות חבריהם בסקטור

הפרטי. אנשים אלה אחראים על הזרמת תקציבי ענק להברות ומשרדים מהוץ לשרות המדינה,

אך משכורתם-הם נמוכה. כבר היום חסרים בשרות המדינה מפקחים ברמה המתאימה, על הזרמת

הכספים ועל טיב השרותים שמקבלים בתמורה: בסקטור שלי, ישנה אשה אשר מנהלת את מחלקת

הפרוייקטים של מע"צ. היא אחראית על פרוייקטים בסכום של למעלה ממליארד שקל. היא

אקדמאית בעלת שני תארים, אך ללא השעות הנוספות שהיא מקבלת בפועל, משכורתה נטו

מגיעה ל-2400 שקל. היא מזרימה למהנדסים הנמצאים ברמה לא יותר גבוהה ממנה,

תקציבים מהם משולמת להם משכורת גבוהה פי עשר ממשכורתה. מדוע תרצה אותה עובדת

להשאר בשרות המדינה?

י י אוניקובסקי;

אני חושב שהשרות הצבורי עושה פלסתר מכל מה שקורה במשא-ומתן, וזאת משלושה

זו הפעם הראשונה שאין יושבים עם עובדים השובתים כחוק למשא-ומתן. אם כך,

לשם מה לערוך שביתה על-פי חוק? בואו נעשה שביתות פראיות. לא יכול להיות שנקבל

עונש על-כך שאנו פועלים על-פי חוק. הגדילו המעסיקים לעשות, כאשר הוציאו צוי ריתוק

במגמה מפורשת לשבור את השביתה. יש לנו חוות-דעת משפטית, ש-70% מהצווים שהוצאו הם

ניגוד למה שהחוק קובע.

היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד עי קלמרו, אמר כי צווים אלה אינם חוקיים בעליל.

י י אוניקובסקי;

לאחר שנחתם אתנו הסכם שכר אשר משמעותו היא ששני הצדדים קובעים את

רמת שכרו של העובד, אומר המעסיק כי ברמת שכר זו אין הוא יכול להשיג אנשים טובים,

ואז הוא מוציא אותם למסגרת של חוזה אישי.

כמה עובדים בחוזה אישי עובדים היום בשרות המדינה?

כ-180. השאלה היא כמה מבעלי שלוש הדרגות הגבוהות, עובדים על-פי חוזים אישיים.

כאן מדובר בסדר-גודל משמעותי.

כ-20 אחוז?

הרבה יותר. לא יכול להיות שמצד אחד יחתמו על הסכם עבוד, ומצד שני יעשו אותו

פלסתר. מצד שני, אנו נמצאים במצב שבו לטבלת השכר כמעט עד למחציתה אין משמעות

למונח דרגה. חלק גדול של העובדים מקבלים השלמת שכר כזו או אחרת. זהו שכר חרפה של

אנשים אשר עובדים במערכת, אנשים אשר צריכים ורוצים להיות הטובים, שצריכים להתמודד

עם אנשים בחוץ המשתכרים עשרות מונים יותר. איני רוצה לראות בתשלום עבור שעות

נוספות פיקציה. אנשים המקבלים תשלום עבור שעות נוספות, הם אנשים אשר עובדים שעות

נוספות. אנשים אלה מקבלים שכר ברוטו של 2000-5000 ש"ח לחודש, וישנם אנשים רבים

המקבלים פחות מזה.

נלך עם המאבק הזה עד הסוף, כדי למחוק את החרפה הזו משרות המדינה ובעקבותיה

אם תרצו עוד שכר, תהיה אבטלה. ויתרנו על תוספת

שכר, ובכל זאת קיימת אבטלה. אמרו לנו: תרצו שכר, תהיה אנפלציה. ויתרנו על 2 אחוז

מהשכר, ובכל זאת יש אנפלציה.



היו"ר שאל היכן הדברים עומדים עתה: אין משא-ומתן. אנו מודעים לעובדה שאנו

גורמים לנזק אשר אולי טרם חילחל לתודעתו של שר האוצר. אנו מתכוונים לההריף את

השביתה בצורה משמעותית. הבל, אבל כל האחריות תיפול על הנציבות והאוצר.

ת' גוז'נסקי;

מה עם מגעים בלתי רשמיים?

י' אוניקובסקי;

הגופים המשביתים והשובתים נמצאים כאן, ואיתם לא נוהל משא-ומתן.

שי שני;

נוצר מצב אבסורדי בסולם השכר, שגם העובדים וגם המעסיקים לא יכולים להיות

איתו. סולם השכר שלנו מתחיל בדרגה 4 ומסתיים בדרגה 13 . כאשר מגייסים מהנדס,

הנדסאי או עובד מח"ר בדרגה 4, הוא מוציא עצמו כמעט לאורך כל התקופה נזקק להשלמת

הכנסה. בדרגה 4 הוא משתכר 600 שקל ומקבל עוד 800 שקל לשכר מינימום. בדרגה 5 הוא

עולה ל-700 ומקבל עוד 700 כדי להגיע לשכר מינימום. כך עד שהוא מגיע לדרגה 9.

לתפקיד שהוא מעל לראש אגף. עד דרגה 9 הוא מרגיש עצמו מקבל שכר בהסד. רק בדרגה 10

הוא מרגיש שהוא מקבל את שכרו בזכות. מעבר לדרגה 11 שוב אינו קיים בסולם, מאהר וכל

מי שעובד בדרגה 11 עד 13. עובד על-פי הוזה אישי. הגיעו למסקנה שאי אפשר לההזיק

אנשים בדרגות אלה ובשכר זה בשרות המדינה, ולכן מהתימים אותם על הוזים אישיים.

ניסינו לבנות סולם שאפשר יהיה להיות איתו. ביקשנו מן האוצר הצעה לסולם כזה,

אשר יתן תוספת של 30 אהוז. אמרנו שאנו מבינים שאי אפשר לתת 30 אהוז בשנה אחת,

והצענו לפרוס אותם על-פני שלוש שנים. מה שמציעים לנו, תוספת של 2-3 אחוז, תשאיר

את המצב כפי שהוא.

כרגע משיקים אתנו משהקי יוקרה, ואין נפגשים אתנו. זאת למרות שהודענו על סכסוך

עבודה 20 יום מראש. עד הלילה של השביתה, לא נכנסו אתנו למשא-ומתן, ולאחר מכן לא

יושבים אתנו מטעמי יוקרה.

ר' בן"עמי;

אני רוצה לברך את ועדת העבודה והרווחה על שהיא מקיימת דיון באחד הנושאים

האקטואליים ביותר בימים אלה. אני לא מתכוון לחזור על דברי חברי. השביתה הזו היא

שביתה מוגנת ומוכרת, היא מתנהלת על-פי כל הכללים, מצדיקים אותה גם שרים וגם

חברי-כנסת, אך מתנהגים אתנו כמו במשטרים אפלים וטוטליטריים בדרום-אמריקה. אם

ממלא-מקום נציב שרות המדינה יכול להוציא הודעה שהוועדים עומדים בפני שבירה,

נוקטים כלפינו גם בדיס-אינפורמציה, מה עוד נותר לעשות? הממשלה תגרום לכך שכל אלה

שהוצאו נגדם צו י ריתוק ילכו לכלא, אך אנחנו נעשה זאת ללא פחד ומורא. אם זהו

רצונה של ממשלת ישראל, נרים את הכפפה. מכאן נובעת רושיבות הדיון הזה. יש לי רושם

שהממשלה באטימותה כלפי הנושא שלנו, תביא לכך שבפעם הראשונה יהיה במדינה תוהו

ובוהו רציני. אם 60 אלף עובדי מדינה ינטשו את המשרדים, איני יודע לאן נגיע.

אני בא עכשיו מכנס של יושבי-ראש ועדים בוועד-הפועל. כולם פה-אחד אמרו לנו:

תנו לנו את האפשרות להפר צווים. איני רוצה לחזור על צדקת העילה לשביתה. אם כל שר

הנפגש עם עובדיו, מודיע שהוא מוכן לקחת חלק במאבק לתיקון השכר, הדבר אומר משהו.

ראש הממשלה לא יכול להצביע על תרומתם הדומיננטית של עובדי המדינה להישגי הממשלה,

ולתת להם קדחת בתמורה.

אם מוליכים אותנו לקראת תוהו ובוהו, נרים את הכפפה. אני מציע גם לחברי הכנסת:

אם ניתן לעשות משהו שעה אהת קודם, צריך לעשות זאת. יהיה היום דיון גם במליאת

הכנסת. היתה אתמול סערת רוחות גדולה באסיפה של עובדי הכנסת, אשר רצו לשבות.

קבענו כי אם הנושא יועלה במליאת הכנסת, ואם יושב-ראש הכנסת יודיע לעובדים שהוא



תומך במאבק, אין כל סיבה שניצור תקדים ונשבית את עובדי הכנסת. העובדים כעסו על-כך

שאנו לא מאפשרים להם לשבות.

השלמת הכנסה היא מושג מטעה ומסיח את הדעת. ההסתדרויות המקצועיות הצליוחו להגיע

לשכר של 1650 שקל, כלומר מעבר לשכר המינימום, אבל יש כאן גורם של השלמת הכנסה.

יעשו לנו טובה וימחקו את המילים האלו, אך ישאירו אותנו עם שכר האם? האם מישהו

יכול לפרסם משפחה עם 1650 שקל? ב-1900 שקל? האם תפקיד האגוד המקצועי להשאיר את

העובדים דורכים במקום אהד? לא לשם-כך נבחרנו. לא נסכים שייהלכו עלינו אימים,

כאילו אנו הגורם לאנפלציה.

רוב-רובם של עובדי המדינה הן נשים ברמת שכר ירודה. אם הן מסכימות לשאת על גבם

את המאבק הזה ,משמע הגיעו מים עד נפש. הצבנו טבלת שכר שהעלות שלה גבוהה. שבו

ודברו אתנו.

היו"ר ע י פרץ;

יכולתה של הוועדה הזו היא בכך שאינה כפופה לשום כללים: מותר לה לשבת עם

שבותים ועם עובדים, ותפקידנו הוא להוציאכם מכאן כדי שתשבו מהדש. אני מקווה שאף

אחד לא בא לכאן על-מנת לפוצץ כל אפשרות למשא-ומתן, אעפ"י שההודעה שנמסרה בשמו של

שלום גרניט לא בישרה טובות. הודעתי לממונה על השכר, שההודעה שהוציא דקה לפני

פתירות הישיבה, לפיה ימי השביתה ינוכו משכרם של העובדים השופטים כבר בחודש זה, היא

פצצה נוספת בשדה הקרב הזה.

ר' בן-עמי;

אני טוען טענה ברורה: איננו עושיים מפלדה, אנו פתוחים לניהול משא-ומתן, על

מנת להגיע לתוצאות. הבעיה היא שאין התקדמות, אין משא-ומתן אלא החרפה של השביתה.

ההמצאה של אי תשלום שכר ראוי ומלא לעובדי המדינה, חזרה אל האוצר ואל הנציבות

כבומרנג. חשבו באמצעות תרגיל השלמת הכנסה, לא לשלם שכר ראוי לעובדים. כתוצאה מכך

דרדרו אתרוב עובדי המדינה למצב של שכר שהוא כמחצית מן השכר הממוצע. למדנו גם

בשביתות אחרות, כי בסופו של דבר מתקיים משא-ומתן עם העובדים. שאלתי היא, מדוע

אפשר להגיע למשא-ומתן כעבור שבועיים של שביתה, ולא לפני או מספר ימים איורי

שמתחילה שביתה. עקשנותו של משרד האוצר נראית לי מיותרת, ובסופו של דבר לא תוסיף

דבר לשרות המדינה.

בעקבות ההתייעצות עם היועץ המשפטי להסתדרות, ברור שההוראה שניתנה לעובדים

לחפר צווי ריתוק, לא רק שאינה בלתי חוקית, אלא שמוטלת חובה על כל אזרח למנוע מעשה

בלתי חוקי, אם הוא מתרחש בידיעתו. לכן תהיה הוראה ברורה, להפר את צווי הריתוק

האלה, ואנו מזמינים את הממונה על השכר ואת משרד האוצר להורות להכניס את כל

העובדים לכלא.

התקשר אלי אחד המנכ"לים הממשלתיים הבוקר ואמר כי הם מגלים חבנח למצבנו. יחד

עם זאת, הוא שאל אם אני מסכים איתו שמוצדק להוציא צו ריתוק לנהגו של שר. אמרתי לו

שאיני מסכים לכך. השר יכול לקחת את ההגה לידיו.

מי השר?



י' רז;

אני נמנע מלומר.

היו"ר ע' פרץ;

האם כל נהגי השרים קיבלו צווי ריתוק? אם כן, זו בושה וחרפה.

קריאה;

50-60 אחוז מהדיילות של משרד התיירות בשדה התעופה, קיבלו אף הן צווי ריתוק.

שי גרניט;

מי שראה את הפלקט הצהוב אשר הופץ על-ידי עובדי המדינה, ראה שהיה כתוב בו

שהמטרה המרכזית של השביתה היא להסיר את החרפה של השלמת שכר. כ-60 אהוז מהעובדים

בדרוג האהיד ו-52 אחוז מכלל עובדי המדינה, מקבלים היום השלמת שכר. זו כביכול

המטרה המרכזית של השביתה. כמובן שקיימות גם מטרות ארורות. ערב השביתה אמר שר האוצר

לנציגי העובדים; אני מסכים, נבנה טבלאות שלא תהיה בהן השלמת שכר. לא תוכלו עוד

להגיד שיש עובדי מדינה המקבלים השלמת שכר.

השלמת שכר היא דבר בעייתי שאינו אומר דבר. אתן דוגמה; עובדים אשר משתכרים

2799 עובדים המשתכרים 3000 שקל ברוטו ומקבלים השלמת הכנסה, 1642 עובדים המשתכרים

3500 ש"ח, 44 עובדים המשתכרים 40000 שקל ברוטו, 381 עובדים המשתכרים 4500 ברוטו,

188 עובדים המשתכרים 5000 שקל, 80 עובדים המשתכרים 5500. 46 עובדים המשתכרים 6000

שקל ברוטו, 16 המשתכרים 6500 שקל ו-18 עובדים המשתכרים 7000 שקל ברוטו. כל

העובדים האלה מקבלים השלמת הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

אנו רוצים לדעת מהו גודל מרכיב השלמת השכר.

י' רז;

הוא מכניס להישוב את כל התוספות.

שי גרניט;

אני רוצה להמחיש את העיוות הגדול שבהשלמת הכנסה. מה שאני מציין אינו שכר

פנסיוני או שכר לשמונה שעות עבודה, אלא השתכרות הודשית ברוטו. בסך הכל

מדובר ב-6000 עובדים המשתכרים בין 3000 ל-7000 שקל ברוטו, אשר מקבלים השלמת

הכנסה. שר האוצר אמר ערב השביתה כי אנו מוחקים את השלמת ההכנסה. נבנה טבלאות שכר

כאלה, שלא תהיה בהן השלמת הכנסה.

אם רוצים לבנות טבלת שכר נורמלית, שאיננה קיימת היום - ושלמה שני צדק באומרו

כי מערכת השכר היום איננה מערכת שכר אלא מערכת המשלמת משכורות - צריך לבנות סולם

שכר הדש. אנו מסכימים לבנות סולם שכר הדש, וזה אומר לפתוח פערים כאלה או אחרים

בין דרגה לדרגה, ועל-כך יש הסכמה בין כל הצדדים. חלוקי הדעות הם בשאלה כמה זה

יעלה. אנו יכולים לומר שאנו רוצים לבנות טבלת אידאלית, לפיה עובד המתקדם מדרגה

לדרגה יקבל 10 אהוז או 12 אחוז. אנו לא נמצאים בסדנה אלא במשא ומתן על הסכמי שכר,

ולשם-כך שני הצדדים צריכים להיות קרובים במשהו. ברמה התאורטית טיפלנו בנושא יישום

הרפורמה יחד עם הלק מהאגודים. מר יעקב אוניקובסקי מייצג את עובדי המח"ר בשרות

המדינה, והוא היה בין המתנגדים הראשיים ליישום דו"ח ועדת ז וסמן, וזאת משום שחלק

מעובדיו עובדים באוניברסיטה בתקן פתוח, עם שכר המגיע ל-4000 שקל בלי שעות נוספות.

השכר הפנסיוני הוא בהחלט בעייתי , אך אין אחד היוצא עם 400 שקל - כפי שאמר כאן מר

רז, כי שכר ההתחלתי בשרות המדינה הוא 1680 שקל. מי שיוצא לגימלאות, מקבל לפחות

70 אחוז מ-1680 שקל.



יש לנו ויכוח קשה ונוקב, מה צריך לעשות כדי לשפר את הטבלה. על הפרק עומד

הרצון לשפר את טבלת השכר, רצון לבטל את השלמת ההכנסה - ומצד שני, לא לחרוג מעליות

שכר אשר לדעתנו מסכנות את יציבות המשק. אני חושב שגם האגוד המקצועי צריך שתהיה

לו ראייה ארוכת-טווח בנושא הזה. ההישג הרגעי יכול להישחק תוך שנה, אם נפרוץ את

ההסכמים וניתן תוספות בלתי סבירות. המציאות תוכיח כי כל תוספת שכר תישחק בטווח

של שנה-שנתיים.

ר' בן-עמי;

תן לעובדים להחליט על-כך.

שי גרניט;

אני מייצג את טובת המשק, ולכן אני שומר.

מדובר על כ-500 אלף עובדים, ולא על 30-50 אלף. לכך יש משמעות אדירה והשלכה על

הסקטור הפרטי-עסקי. אף אחד לא יכול לומר היום, מה היה קורה אילמלא נתרמו 2

האחוזים לשם בלימת האנפלציה. אם הממשלה מרימה את דגל הורדת אחוזי האבטלה במשק,

היא לא יכולה להרשות לעצמה עליה בעלויות העבודה. לא מדובר כאן רק על עובדי

המדינה, מדובר על מגזרים נוספים שבהם השכר שונה מהותית אבל קשור לשכר עובדי

המדינה. כך הדבר לגבי "בזק", רשות הדואר, האוניברסיטאות ועוד. אנחנו רוצים לשפר

את שכרם של עובדי המדינה בקצב אפשרי, אבל אנו רוצים שזה לא יקפיץ את שכרם של 500

אלף עובדים שלגביהם אין אותה בעיה.

ר' בן-עמי;

תן לנו את נקודת הזינוק שיש לאותם 500 אלף-

שי גרניט;

כאשר יש מעגלי הצמדה כאלה, שמה שאנחנו נותנים לעובדים בשרות המדינה משליך מיד

על מגזרים אחרים, צריך להבין את היקף הבעיה. אני חושב שאפשר להכנס למשא-ומתן, אם

יש פער הגיוני ולא תאורטי. אנחנו מנסים ליצור איזה שהוא פער שיהיה בר משא-ומתן.

אנו מבררים את האופציות עם מזכ"ל ההסתדרות. אנו בודקים אפשרות ליצור קשר עם

האגודים המקצועיים, על מנת שנוכל לומר; זהו המגרש שבו אפשר לנהל את המשא-ומתן.

ישבו אתמול איש מקצוע של ההסתדרות יחד עם העובדים שלי, כדי לבדוק אפשרות לטבלת

שכר חדשה.

ר' בן-עמי;

עם תוספת של אחוז אחד.

שי גרניט;

גם זה לא. אנו מנסים ליצור בסיס שאפשר לדבר עליו. כולם חושבים שלפגישות אין

אפקטים שליליים. אם אתה בא לא מוכן לפגישות, גם לכך יש אפקט שלילי במשא-ומתן.

צריך להכין את המשא-ומתן. כאשר אני מנסה ליצור טבלאות, יש לי קושי ליצור מכנה

משותף בין הסתדרות עובדי המדינה להסתדרות מקצועיות.

י י אוניקובסקי;

אתם מנסים לאורך כל הדרך לסכסך בין אגודים. למה אתה ממשיך בדרך הנלוזה הזו?



שי גרניט;

יש לי קושי ליצור מכנה משותף. כי התפלגות העובדים איננה זהה. איני אומר זאת

כדי לפרק את הסתדרות עובדי המדינה, אך כל מי שמבין במערכת שכר יודע שיש קושי .

ר' בן-עמי;

רק בתחום העלויות.

היו "ר ע י פרץ;

מדוע אתה לא יושב איתם?

שי גרניט;

אין לי בסיס משותף. אם אשב והמשא-ומתן יתפוצץ, הם יגידו שישבו עם הממונה על

השכר והמשא-ומתן התפוצץ, ולכן הם מחריפים את השביתה. אני מכיר את הטכניקה, ואני

יודע שלמשא-ומתן ופגישות שליליות יש אפקטים שליליים. אם נצליה ליצור איזו שהיא

קרבה בדרכים עקיפות, נשב מהיום והלאה.

שי שני;

עם כל שר אוצר קודם, ברגע שהגענו למצב כזה, ישבנו יום ולילה כדי להגיע להסכם.

שי גרניט;

זה מה שאנו מנסים לעשות.

תציע משהו.

ש' גרניט;

אני לא הולך להציע. איני הושב שאפשר להחזיר את הגלגל אהורה. חבל מאד שלא

הצלחנו ליישם את הרפורמה, ברוח דומה למה שהציעה ועדת ז וסמן. זה היה פותר הרבה מאד

בעיות. צריך להחליט, האם נותנים את כל העלויות לעובדים הפעילים, או שהכוונה היא

לפתור בעיות בתחום הפנסיוני, וזאת בעלות נוספת. יש מגמה להכליל רכיבים מסוימים

בפנסיה. זו מגמה רצויה, על מנת שלא ייווצר פער של פחות מ-70 אחוז מהשכר בפנסיה.

י י אוניקובסקי;

האם קיבלת מאתנו תביעה אחת להכללת רכיבים בפנסיה?

שי גרניט;

קבלתי. יש לנו בעיה גם עם הגמלאים, גם שם יש עלויות.

ר' בן-עמי;

אפשר לקבור אותם.

שי גרניט;

הצעתי לכם להצטרף למסקנות ועדת זוסמן. במסגרת הטיוטה שהוגשה, היה פתרון

ופצוי לגמלאים. למרות שהדו"ח אינו מתייחס לגמלאים, היה פתרון גם לגמלאים. זה

דבר שכנראה אינו יכול להיות ישים כרגע, לפחות לא לגבי הקבוצה הזו. כאשר נגיע



למשא-ומתן, נתרכז אך ורק בטבלת השכר, ולא נפתור בעיות צדדיות - בעיות מקצועיות

כאלה או אחרות ובעיות יחודיות למגזרים כאלה או אחרים, אלא נתרכז אך ורק בטבלת

השכר. אני מקווה שעם הזמו, ימהר ככל האפשר, נוכל ליצור את המשטח שעליו יכנסו שני

הצדדים למשא-ומתן.

היו"ר ע' פרץ;

עם כל הכבוד לממונה על השכר, התריעו בפני הממשלה שלושה שבועות מראש, על שביתה

אשר עומדת לפרוץ, ומזה שבוע שהשביתה מתקיימת - אך עדיין אין לכם הצעה למשטח שעליו

ישבו וידונו.

שי גרניט;

למה אתה בא אלינו בטענות? תבוא אליהם בטענות. האם אני צריך להתגמש, כאשר הם

אי נם זזים מעמדתם?

שאלתי אותך, מה דרישותיך ליצירת אותו משטח, ואתה אמרת שעובדים על-כך. זה אומר

שאי ו עדיין הצעה.

יש. אגיד כאשר זה יהיה מוכן. אני מנסה לבנות טבלת שכר בעלויות של שמירת שכר

ראלי.

היו"ר ע' פרץ;

ועדת העבודה אינה מקום למשא-ומתו. תפקידה הוא ליצור דינמיקה ממנה יתחיל

המשא-ומתן, תוך בדיקה היכו הבעיות העיקריות.

ד' פרל;

אני מצטער על המונח שראובו בו-עמי השתמש בו, שיש כאו נסיון לשבירת שביתה.

ר' בן-עמי;

אינני חוזר בי.

אין לכך שחר, אין כל כוונה של הממשלה לשבור שביתה, אלא לתת לאזרחים את

השרותים החיוניים ביותר, בתחומי הבריאות, הבטחון והסדר הצבורי.

האם הוציאו צוי ריתוק לנהגי שרים?

כו.

זה נורא ואיום.



ד' פרל;

כממלא-מקום נציב שרות המדינה, אני מעיד שיש בעיה עם השכר

של עובדי המדינה בהשוואה לסקטורים אחרים. אך באו לא מדברים רק על עובדי המדינה.

מדובר על תוספת של 35 אחוז לסולמות השכר הנוכחיים, החלים על מאווז אלפי עובדים ולא

רק על 50 אלי עובדי המדינה - האם איש חושבים שנסכים להרוס את המדינה? אותם מאות

אלפי עובדים משתכרים לפעמים עשרות אלפי שקלים. מה שהצעתם הוא תקינים בסולמות השכר

הכלליים, ואתם מודים שהשכר של עובדי המדינה ישמש בסיס לכל העובדים האחרים, ולכן

הצטרפתם כולכם לשביתה. לכו מו הראוי לדבר רק על עובדי המדינה, ותתחייבו שזה לא

יחול גם על האחרים. אם כך תנהגו, אני מבטיח לכם שהממשלה תדבר אתכם.

בשרות המדינה יש 50 אלף עובדים, מתוכם 32 אלף שייכים לארבעת הדרוגים אשר יצאו

לשביתה. קרוב ל-20 אלף ממשיכים לעבוד ב-15 דרוגים אחרים אשר אינם משתתפים בשביתה.

עד לרגע זה הוציאה הממשלה צווי ריתוק ל-2500 עובדים, כמחצית לעובדי בתי-החולים

אשר אינם עומדים בלחץ. אתם יודעים שמבטלים נתוחים, שולחים הביתה חולים ומרפאות

החוץ ברובו אינן עובדות.

י י אוניקובסקי;

מדוע קיבלו מנהלי חשבונות בבתי-חולים צווי רתוק?

די פרל;

אני מציע לך לא להשתמש בהם כדוגמה. בקשתם שהם יבואו לעבודה, כדי לבצע את

חשובי השעות הנוספות והפרמיות של העובדים לחודש זה.

מחצית צווי הרתוק הוצאו לעובדי בתי-החולים. יכול להיות שנצטרך להרחיב את צווי

הרתוק בבתי-החולים. מעל ל-100 צווי רתוק הוצאו לעובדי המכס ו-170 בבתי-המשפט.

שופט אינו עובד לבד, ישנם שבעים בתי-משפט ובכל אחד מהם בין 20 ל-30 עובדים

מינהליים. בתי-המשפט ביקשו מאתנו להוציא 300 צווי רתוק, אך נתתי אישור ל-150,

כאשר המשמעות היא 2-3 בכל בית-משפט. צריך קופאי, צריך פקיד ארכיון וצריך מזכירה,

לכו אישרנו עובדים אלה לכל בית-משפט. אנו מוכנים לעמוד בפני כל תביעה לבית-משפט,

והוא שיפסוק אם הוצאו יותר מדי צווי רתוק. בשטחים יש 25,000 עובדים מקומיים

ו-600 עובדי מינהל. הוצאנו צווי רתוק ל-300 איש. הצבא ביקש את כל ה-600, ואנו

קבענו 50 אחוז. 2300 מתוך 2500 מקבלי הצווים, ממלאים תפקידים תפעוליים. אני חושב

שנוכל להגו על הוצאת הצווים האלה בפני כל בית-משפט.

ישנם 200 צווי רתוק בעיתיים: כשם ששופט אינו יכול לבד, כך גם שר לא יכול

לעבוד לבד. הוא צריך כלים מינימליים, כדי לבצע את תפקידו. הוא צריך מנהלת לשכה,

יועץ או שניים ונהג. כך גם סגני שרים והמנכ"לים. בלי כח אדם זה, אין הם יכולים

לעבוד. אם בית-המשפט יפסוק ש-200 אלה עובדים על-פי צווים שלא צריך היה להוציאם,

אין ספק שנבטלם. מתוך ה-200 האלה 50 הם נהגים, ואולי יפסלו אותם. בלי כל האחרים

לא יוכל השר לעבוד. הסמכות החוקית היא של הממשלה, ומי שיקבע אם הצווים חוקיים הוא

בית-המשפט.

שי שני;

הודענו שניענה לצווי הרתוק, בתנאי שיעמדו בתקנות לשעת חירום, על-פי קביעתו של

גורם אובייקטיבי .

י' סומך;

62 אחוז מעובדי המדינה הן נשים. אני רוצה לשאול את מר פרל, האם הוא מכליל בין

העובדים החיוניים אשר קבלו צווי רתוק, גם את שלוש מזכירותיו של הסמנכ"ל למינהל

במשרד האוצר. סיירנו שם, היו שם שלוש מזכירות אשר עובדות בשכר שמקנה להן את הזכות

להשלמת הכנסה.



אני רוצה לומר למר גרניט: אתם עושים צחוק מעובדי המדינה. אתה מדבר על 7000

איש המשתכרים עד 7000 שקל ומקבלים השלמת הכנסה. לא אמרת לנו אס הם עובדי מדינה או

עובדי חברות.

שי גרניט;

עובדי מדינה, רק כאלה שעובדים בשרות המדינה.

אני רוצה לשאול את הממונה על השכר, איפה הייתם מאז הסכמי השכר האחרונים?

ייבשתם את עובדי המדינה במשרדי הממשלה עם 4 אחוז של הסכם המסגרת, ובו בזמן הרשיתם

השתוללות בסקטורים אחרים. מר גרניט, אתה יודע שעובדת ברשות מקומית מקבלת כמעט פי

שניים מעובדת מדינה. גם מר פוגל הודה ברדיו שזה נכוו ושיש לכם בעיה.

שי גרניט;

נכון שיש בעיה.

י י סומך;

חרפת השלמת ההכנסה היא מנת חלקן של 90 אחוז מכלל עובדות המדינה. אני חושבת

שאת הבושה הזו צריך לבטל, אך אינך אומר כיצד.

ב' טמקין;

רק לפני שנתיים הייתי עד לריטואל הקבוע של דיון צבורי בנושא הבורסה והאפשרות

להטיל עליה מס. מדברים ומדברים, המניות יורדות, כולם נבהלים ומוותרים על ההכנסה

מהבורסה. שמעתי שמקימים ועד ללמוד נושא השקעות ההון, למרות זאת לא נערכת בדיקה

או דיון רציני, ואת הסובסידיה להון ממשיכים לתת. חבל שמה שאנו שומעים הוא

התייחסות למה שמקבלות קבוצות עובדים שונות, ולא התיירקות להזרמות הבלתי מבוקרות

של הממשלה לבורסה.

אין לי ספק שצריך לשפר את מצבם של עובדי המדינה. אני חושב שהדבר היה צריך

להיות מלווה ברפורמה ברוח מסקנות ועדת ז וסמן. שמעתי את הטעונים שהושמעו כאן בפעם

הקודמת, ולא שכנעו אותי אותם אגודים מקצועיים אשר התנגדו ליישומה של הרפורמה, מה

גם שהיא תכלול את הגמלאים. לא יכול להיות שמר רז יאמר כי זה שייך לדיון נפרד.

דרך אגב, שאלתי מתי היתה בפעם האחרונה שביתת של עובדי המדינה. אני חושב

שהשביתה פרצה עכשיו, משום שלעובדים יש ציפיות שונות מן הממשלה הזו בהשוואה

לקודמותיה. מכיוון שאני תומך בתביעה לשפר באופן משמעותי את שכרם של העובדים, אני

רוצה לפנות אל נציגי העובדים ולבקש מהם שלא נצטרך אחר-כך לפתור בעיות של גמלאים

וקבוצות עובדים חלשות. אם נוכל לשפר את שכרם של העובדים בקבוצות החלשות וביחוד

נשים, צריך לעשות זאת.

איני יודע מהו הבסיס החוקי להתנהגות הממשלה, שכאשר ישנה שביתה מוכרת ומוגנת,

לא מנהלים משא-ומתן עם העובדים. אם אין לכך בסיס חוקי, זו בושה וחרפה. לא שמעתי

שלא מנהלים משא-ומתן עם בעלי מפעלים שאומרים לנו; אם לא ננהג כך או אחרת בענין

החשיפה, אנחנו סוגרים את המפעל. לא מאפשרים לעובדים להשתמש בנשק היחידי שיש להם,

הוא נשק השביתה. חובה עלינו לשנות את הנורמה הזו.

א בוכני;

זהו הסגנון הקבוע של האוצר, אשר מייסר אותנו בשוטים ובעקרבים.



י י לס;

אני רוצה להתייחס לאיום האקטואלי של הממונה על השכר מלפני שעות אחדות,

שהממשלה תנכה באופן מיידי משכרם של השובתים. אני רוצה להזכיר לכולנו כי הממשלה

חתומה על הסכם ובו 35 סעיפים, הסכם ההבראה של קופת-חולים שבסעיף 13 שלו כתוב

שיורידו שכר מהעובדים, אך תוך מספר ימים נסוגה הממשלה ואין מורידים שכר מן

העובדים. לטובת האווירה, אני מציע להסתלק גם כאן מן האיומים ולהכחישם.

אני רוצה להתייחס להשלמת הכנסה: קיים עלבון עצום בהזדקקות להשלמת הכנסה,

ואני רוצה לקבל בברכה את דבריו של הממונה על השכר, שהעלבון הזה לא יהיה רשום עוד

בתלושי השכר. מה שמדאיג אותי היא הודעתו של הממונה על השכר, שלא תהיה העלאה בשכר

הראלי. אני מציע לממונה על השכר להודיע כי הוא יורד מן האיום. אני מבקש ששר האוצר

יחד עם מבקר ההסתדרות, יקבעו ביניהם מה יהיה שעור העליה הראלי בשכרם של עובדי

המדינה. שעור זה ייקבע בין מזכיר ההסתדרות ושר האוצר, ו יתורגם לטבלאות שכר. שיהיה

ברור לעובדים שכל מה שיוסכם נוגע רק ל-32 אלף העובדים בארבעת הדרוגים של עובדי

המדינה. אני בטוח שאם יוסכם על-כך, היועצים המשפטיים ימצאו את הניסוחים המתאימים.

צריך להיות ברור שעובדי המדינה כלולים בחגיגה הזו. שר האוצר יצטרך להודיע, מה

יהיה שעור העליה הראלית בשלוש השנים הקרובות, והעובדים יודיעו כי זה מתייחס ל-32

אלף עובדים.

י' שפי;

אנחנו צריכים להבין שהשביתה היא חוקית, ומאחר וכך איני רואה שום הצדקה לדברי

נציג האוצר, שלא ינוהל כל מו"מ עם השובתים. עם האחיות ועם המורים ששבתו נוהל

משא-ומתן. אי אפשר להתנכל דווקא לאוכלוסיה החלשה הזו, ששכרה הפך להיות מקור לבושה

במדינת ישראל. אשתי עובדת מדינה וכך גם חברי. בחורים צעירים העובדים בסקטור

הפרטי, מדביקים את שכרם של עובדי המדינה תוך שנה. אי אפשר להוריד את הצבור המונה

50 אלף עובדים על ברכיו.

שי גרניט;

רק תבטיח לי שטבלת השכר של האגודים המקצועיים לא תחול על התעשיה האוירית.

י' שפי;

אינני מייצג כאן את התעשיה האווירית. אני מוכן להתחייב, אך אני רוצה התחייבות

גם מכם. יושבים כאן ראשי האגודים המקצועיים, והם טוענים שהעלאת השכר בסקטור

הספציפי הזה לא תגרור העלאה אוטומטית לשאר. אין זאת אומרת שמחר מזכירי הסתדרות

המהנדסים, ההנדסאים או האקדמאים במדעי הרוח לא יבקשו תוספות שכר. אך מי אמר שהם

צריכים לבקש תוספות שכר באותו גובה? האם עובדים בסקטורים ארורים, אשר ביקשו תוספות

שכר, ערכו לגביהם אותן השלכות? אם כך, אולי נקבע בחוק שלא תהיינה עוד תוספות

שכר.

אני מציע להכנס למשא-ומתן מיידי דווקא עם האנשים היושבים כאן בחדר. עם כל

הכבוד למזכ"ל ההסתדרות, מי שמייצג את העובדים אלה האנשים היושבים כאן. אני רטוח

שאתם תוכל לסיים את המשא-ומתן ולהתחיל לקרב את העמדות המנוגדות והפערים. אני בטוח

שאפשר לסגור פערים בנושא טבלאות השכר וההשלכות על 500 אלי עובדי המגזר הצבורי.

איך אתם יכולים לומר שבגלל עובדי החברות הממשלתיות העסקיות: התעשייה

האווירית, תע"ש וחברת חשמל, עובדי המדינה אינם מקבלים תוספת שכר. אנחנו לא מבקשים

תוספות שכר, המלחמה שלנו היא בכמה יורידו את השכר אתם יודעים שמדובר על הורדת

שכר, ובוודאי לא על תוספת שכר. אני חושב שמגיעה לעובדי המדינה תוספת שכר, וצריך

לחסל את החרפה הזו אחת ולתמיד.



י' כץ;

התחושה שלי היא שאנו עומדים על סף בזבוז של שעתיים, שניתן היה לנצל בצורה

יעילה יותר, כדי לפתור את המשבר. ב-18 במאי 1948 הכריזו על מצב הירום במדינת

ישראל, בגלל מלהמת העצמאות. צווי הריתוק שמוציאים היום, מבוססים על אווזה הכרזה על

מצב חירום. הדעת אינה סובלת שמצב המלחמה ששרר אז בדרכים ובכל מקום אוזר, יהווה

בסיס להוצאת צווי רתוק למזכירות ולנהגים. באופן עקרוני אני מתנגד למבנה הזה של

הוצאת צווי רתוק על-פי תקנות לשעת חירום עקב בטחון המדינה וכדומה.

אמרתי גם בישיבה הקודמת, שצריך להפסיק עם המדיניות לפיה אין מנהלים משא-ומתן

במהלך שביתה. לדידי, צריך לנהל משא-ומתן גם בעת שביתה פראית, קל וחומר בשביתה

שנמסרה לגביה הודעת צינון. אינני בטוח שאין מקום להפעיל את הממונה הראשי על יחסי

עבודה. עובדה היא שהכלי הזה אינו מנוצל בתקופת הצינון. אני חושב שגם הממשלה

מבינה שעובדי המדינה זכאים לשכר הוגן, ויש לבטל את השלמת ההכנסה. יחד עם זאת, לא

יתכן שלא נאפשר לעובדים בשרות המדינה העלאת שכר שתפצה אותם על שנים רבות של שחיקת

שכר. מישהו אמר כאן שאנו דורכים במקום, אך הרגשתי היא שאנו הולכים אחורה. זה גורם

נזק כבד מאד לשרות הצבורי.

זו פעם ראשונה שאנו נמצאים בלבו של סכסוך עבודה, מבלי שתעלה איזו שהיא הצעה

לפתרון הסכסוך. נכון שהפורום הזה לא בא במקום שולחן המשא-ומתן, אך האם הנבחרים

אינם זכאים לדעת על מה מדברים? האם אי אפשר לסגור את הפערים האלה?

היו"ר ע' פרץ;

מר גרניט אמר שאין לו הצעה.

יש לי הצעה, במסגרת שמירת השכר הראלי.

י' כץ;

אני מציע ליושב-ראש הוועדה להביא לזרוז הבדיק ולהעלות על השולחן הצעות

מעשיות.

ני בלומנטל;

אני רוצה להעיר שתי הערות פוליטיות: על-פי הדברים ששמענו כאן מפי חברי

בקואליציה, איני מבינה מדוע הם ממשיכים להצביע אמון בממשלה.

חברת-הכנסת בלומנטל, מי יצר אך הפערים האלה?

נ' בלומנטל;

היתה לכם שנה. גם אתם יכולים להתמרד ולהלחם למען העובדים. בואו נראה אתכם,

קצת אומץ. אתם יכולים להודיע לממשלה מה אתם חושבים עליה, אך אינכם עושים זאת

מספיק. אני מרגישה שהתערבבו כאן דברים של אמת ושקר. הממשלה אומרת דבר אחד ונציגי

האיגודים אומרים שהכל שקר. אחרי שעתיים איני יודעת מה אמת ומה שקר. אין ספק

שהחרפה היא שכרם של עובדי המדינה. במקום לתקן את העוול הזה, אני רואה שמה שהממשלה

מציעה הוא איזו שהיא מיטת סדום. אנו מכירים אותה מזה שנים, ואין היא קשורה רק

לעובדי המדינה. הממשלה ךאומרת שהיא מוכנה לשפר את השכר ולמנוע את הצורך בהשלמת

שכר, מאידך אין היא מוכנה לתת תקציבים אלא להזיז נתונים מכאן לכאן.



אני מציעה שלממשלה יהיה האומץ לומר שאת החרפה הזו היא רוצה למחוק. מה שהממשלה

מציעה יגרום לכך שאלה שבדרגות הנמוכות ביותר יקבלו איזו שהיא תוספת, ומי שיש לו

דרגה 10 ומעלה - ינכו משכרו.

עי מאור;

אני ךחושבת שקיימת בינינו הסכמה על שני דברים עקרוניים: הראשון, שתרבות

ההתנהגות של הממשלה הזו לא השתנתה - ההשקעה היא בהון ואין פגיעה בבורסה. הדיון

לא צריך להיות עם פקידות משרד האוצר. שר האוצר לא הוזמן לכאן ולא היה כאן באף

ישיבה, כדי לתת לנו דין-וחשבון על מדיניות הממשלה הזו כלפי העובדים.

היו"ר עי פרץ;

הוא היה כאשר דובר על מדיניות השכר ומבנה המשק.

עי מאור;

המלצה אחת שלי היא להזמין את שר האוצר ולקיים אתו דיון על מדיניות השכר.

באותו הקשר, צריך לדון איתו על היחס לשובתים ועל הוצאת צווי הרתוק הסיטונאיים.

אני מברכת על השנוי בתפיסה של משרד האוצר, שצריך לפתור קודם כל את בעייתם של

בעלי הדרוג הנמוך ולבטל את הצורך בהשלמת הכנסה. אני מתנגדת למדיניות הגדלת הפערים

שהאוצר והאגודים המקצועיים נוקטים בה. אני מצדיקה את השביתה ומברכת על המאבק, אבל

התביעה להגדיל את שכרם של אלה שמשתכרים יותר, כדי להדביק את הפער בינם לבין בעלי

החוזים אישיים, היא פשוט אבסורדית. לאגוד המקצועי יש אחריות לכך שהתוספות בעבר לא

חולקו לאלה שהשתכרו פחות אלא לאגודים המקצועיים החזקים. 66 אחוז מעובדי המדינה הן

נשים, אך אם נבדוק את השכר נגלה שחלקן של הנשים בין המשתכרים פחות גדול אף יותר.

אני פונה אל האגוד המקצועי ואל האוצר, לעשות הכל כדי שנשים תשתכרנה בהתאם

להשכלתן, להכשרתן למיומנותן ולהשקעה שלהן בעבודה, לרבות תוספות שמעבר להסכם.

שמו של הממונה על השכר מחייב אותו להאבק על תוספות שכר משמעותיות לעובדים ולא

לשמור על שכרם הראלי, כדי שהעוני לא יתרחב.

י' רז;

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. כל סוחר ירקות בשוק שאינו מקבל את המחיר

שהוא רוצה, יכול לזרוק את הירקות שלו ולא למכור אותם. פעם בשנתיים כאשר פג תוקפם

של הסכמי השכר, מותר לעובד לשבות, אם הוא סבור שאינו מקבל ךאת השכר המתאים.

משא-ומתן צריך להיות חופשי, ולא יכול להיות שירתקו את העובדים למקומות עבודתם

ויזהירו אותנו כי ינכו משכרנו. אדוני, הממונה על השכר, אף אחד מאתנו איננו עבד

שלך. אם צווי הריתוק לא יוסרו תוך יומיים, הם יופרו.

שום מזכירה, נהג או פקיד אינם צריכים לקבל צווי רתוק ואינם כלולים בכוונת

המחוקק לגבי שרות חיוני. שרות חיוני נועד למנוע מצב של אנרכיה במשק. נעשה כאן

שימוש ציני שאין כמותו בצווי רתוק. לא נאפשר לנהל משא-ומתן במדינת ישראל שלא

באופן חופשי. אל תשלמו לנו את שכרנו, אם זה מה שאתם רוצים. ננהל אתכם משא-ומתן

על כח העבודה שנספק לך. אם אחליט שבמחיר שאתם מציעים אינני רוצה לעבוד, לא אעבוד.

שגינו בכך שלא הבאנו לכם דוגמאות של צווי ריתוק, כי אז הייתם רואים שלא הייתם

מאמינים להם. חצרן במינהל מקרקעי ישראל קיבל צו ריתוק, שרת במכון הגיאו-דזי

ואחרים. אני לא בא בתלונות אל הממונה על השכר, כי גם אותו מעמידים במצב בלתי

אפשרי . מה שאמר כאן הממונה על השכר בשם האוצר הוא, בואו נבנה מבנה שכר כאשר אני

אתן אפס תוספת. לשמור על השכר הראלי פרושו לומר, אני מחזיר אתכם לשנה שעברה

ומשלים לכם מה שהיה לכם אז. משמע, אני נותן לכם תוספת של אפס. עם זה מבקשים אתנו

לשבת למשא-ומתן, במצב כזה גם הקוסם הגדול ביותר לא יצליח לשנות כלום.



אנו מנהלים עם הממונה על השכר משא-ומתן מזה שנה. כל ההצעות שלנו לא הצליהו

להיות מיושמות, גם כאשר הסכמנו לקבל הצעות שלו. שלא יגידו לכם היום כי אם נווו1ר,

משהו יתקדם. בשירה השניה שהיתה לנו אצל שר האוצר, אמרתי לממונה על השכר: שים לנו

הצעה נגדית. עד היום לא שמתם לפנינו שום הצעה נגדית, למרות שאנחנו שמנו הרבה

הצעות על השולחן.

שי שני;

אני רוצה להדגיש כאן נקודה השונה מסכמים קודמים: יש כאן ותיקים ממני, אך גם

אני ותיק במשאים-ומתנים על הסכמי שכר. לא היה מקרה בו הבוז וחוסר התייחסות לנציגי

העובדים היו כמו היום. זו הפעם הראשונה בה בזים לצורה המסודרת בה הוכרזה השביתה,

אין נכנסים למשא-ומתן ומוציאים צוי ריתוק. יש לי תחושה שזוהי הנורמה בהתי ירקות

למקומה של ההסתדרות ביחסי העבודה.

אני רוצה להציג דוגמה פשוטה לחברי הכנסת, כיצד מרמים את כולם כולל אתכם.

אומרים שאין יותר שכר מינימום, ומר גרניט מדבע על 1380 שקל כשכר התחלתית, אבל עד

דרגה יט'1 הוא משאיר אותנו באותו שכר. אנשי האוצר מדברים על תוספת של 10 אחוז

לשנה: 3.3 אחוז שכבר קיבלנו כתוספת יוקר, 4.5 אחוז במסגרת זחילת שכר. לאחר

שגמרנו לזחול, יתנו לנו עוד 2.2 אחוז. עם 2.2 אחוז רוצים לבנות טבלה חדשה. למעשה

משאירים אותנו עם מה שהיה, ולכך לא נסכים.

לא נפסיק את השביתה, עד שלא יאמרו כי לא ינכו שכר עבור השביתה. אם לא יגידו

זאת, השביתה תימשך גם שלושה חודשים. כאשר המורים שבתו, צו אחד לא הוצא. הם

גבורים על חלשים, אך הפעם אנחנו חזקים. לא נחזור לעבודה בלי הסכם טוב.

אני מקווה שבזמן הקצר ביותר נצליח לחזור לשולחן הדיונים. יצחק רז תיאר

סיטואציה שבה אחת לשנתיים עובדים נאבקים על שכרם ואומרים שאינם מוכנים לעבוד

בתנאי שכר כזה ולספק את כה העבודה שלהם. הוא אמר שאם המעסיק אינו מסכים, שלא ישלם

שכר עבור הימים בהם לא מספקים לנו את כח העבודה.

בנושא צווי הריתוק, אני מציע לא להכריז הכרזות. הצעתי לאגודים המקצועיים כי

אם יש להם טענה כלשהי נגד צווי הריתוק, ואם הם סבורים שהוצאו שלא בהתאם לחוק -

שיגישו לי רשימה. הצעתי עדיין בתוקף.

שר האוצר קיבל היום את הרשימה.

אני עוד לא ראיתי אותה. ברגע שהרשימה תגיע אלינו, אנחנו נבדוק אותה. במקום

שצריך יהיה לשנות, דודו פרלשטיין יעשה זאת. לטבלת השכר יש השלכות עצומות. אם

אני חותם על הסכם מסגרת עם האגודים המקצועיים על טבלת שכר חדשה, היא חלה אוטומטית

מכח ההסכם הקבוצי על חברות ממשלתיות עסקיות שיש להן סעיף הצמדה בהסכם הקבוצי.

קריאה;

עובדי המדינה הם בני הערובה של כל המשק.



היו"ר ע' פרץ;

ברור לנו באיזה מצב אנחנו נמצאים. הרי לא תחתימו את כל האגודים המקצועים על

ויתור על הצמדה.

י' רז;

יש כאן מצב אבסורדי של מי שהרג את הוריו וטען בבית-המשפט שהוא יתום. הממונה

על השכר מחתים את כל ההברות על הצמדה לשירות המדינה, ואחר-כך טוען שאינו יכול

לתת לנו תוספת, כי כל האחרים צמודים אלינו.

שי גרניט;

אני חושב שאעשה כל מאמץ על מנת שאפשר יהיה להכנס למשא-ומתן בהקדם האפשרי,

וכדי לקצר את השביתה ככל שניתן. אני מנסה לבנות הצעה שתוכל להיות בסיס למשא-ומתן.

אין ספק שאי אפשר יהיה לתת הכל בשנה אחת, נצטרך לפרוס את התוספת לפחות על-פני

ארבע שנים.

ד' פרלשטיין;

תתרכזו ב-32 אלף עובדי המדינה המקופחים באמת,

יחסית לעובדים האחרים שאתם מייצגים. את כל ההסכמים לא חתמנו לבד.

לא היתה לי לרגע אשליה. תזכרו את כל המשברים שעברנו בחודשים האחרונים: תמיד

התחלנו במצב בו הוציאו כולם את כל התחמושת,אך לבסוף נוצרה דינמיקה שאיפשרה לאנשים

לשבת ךולדבר. אין לנו כל כוונה לנהל כאן משא-ומתן. אנו לא מכריחים את האוצר או

את האגודים, לכל אחד יש את המעמד שלו, לנו יש אחריות לדאוג. שלא יהיה נתק. יש כאן

הצעדים שהאוצר נוקט הם בגדר התגרות. אם נכון שיש בעלי תפקידים לא

חיוניים אשר רותקו, אפילו אם מספרם בטל בשישים, זה מעמיד את כל כוונת הריתוק

בספק. צריך היה אולי לרתק את נהגו של ראש הממשלה, אך לא את נהגי השרים. אתם

מכשילים את עצמכם.

מדוע החלטתם לא לנהל משא-ומתן עם העובדים? זו היתה החלטה של שר בממשלה

קודמת. היא לא תופסת ואין לה שום משמעות. זוהי החלטה לא חוקית. זוהי שביתה

מאושרת, וצריך לנהל משא-ומתן עם העובדים, אלא אם אין על מה לדבר. אי אפשר לומר

שלא מקיימים משא-ומתן עם שובתים. איך ישיגו השובתים את הישגיהם, אם לא תדבר

איתם. אין כל אפשרות ליצור תהליך אחר.

יש לי הרגשה קשה מאד, שגם עי1ה קיימת פגיעה בכללי המשחק. היו מאבקים מקצועיים

שונים במדינת ישראל, קשים יותר וקשים פחות, אך כללי המשחק נשמרו. יש לי רושם שכאן

עומדים לשבור את כל כללי המשחק, ואז נהיה בבעיה אמיתית. אם אנשים לא יחשבו כי רק

מי שראוי היה להוציא לו צו ריתוק, קיבל צו ריתוק, כל העובדים יכולים להחליט על

הפרת צווי הריתוק.

אני פונה אל הממונה אל השכר: קודם כל תעשו מחווה שישפר את האווירה. תסירו את

הודעתכם שלא תשלמו שכר בחודש הקרוב. עוד לא ראיתי ששביתה הסתיימה מבלי שישלמו

עבור ימי השביתה.

אני רוצה לומר לנציגי האגודים שתמיד הצלחנו לפתור הרבה בעיות עם הממונה על

השכר. גם אם השר איננו כאן, יש על מה לדבר עם הממונה על השכר, שיש לו יכולת להשיג

את הסכמת השר, אם יגיע למסקנה כי זהו הכיוון. למרות כל זאת, אני חושב שאנו

נמצאים במצב קשה. השרות הצבורי עלול להכנס לסחרור שלא נוכל לעצרו. לפני שלושה

שבועות שאלתי את ראובן בן-עמי, האם הוא צופה שביתה והוא אמר כן. אנו נמצאים בדקות

האחרונות בהן עוד ניתן לעצור את ההתדרדרות. אם לא נעצור עתה, יהיה קשה מאד להוציא

את העסק מן הסחרור, ואת המחיר ישלמו כולם. אני מציע לכם לבדוק את עצמכם. איך



הממונה על השכר יכול לדבר על משטח להדברות בלי תוספת ראלית? תמצא נוסחה אחרת.

אטלפן אל שר האוצר ואבקש שיקבל משלחת של חברי הוועדה. אנו רואים סכנה גדולה

במה שמתרחש היום, כי זה מערער את כל יחסי העבודה במדינת ישראל. אפילו מעסיקים

פרטיים אינם משתמשים בצווי ריתוק. כבר היינו בשביתות, כבר סגרנו מפעלים ונעלנו

מנהלים בתוך משרדים בימים של שביתה, ובכל זאת לא הפעילו צווי ריתוק ולא הביאו את

המשטרה. לא ייתכן שהמדינה תקבע נורמות כאלה. אתם חייבים לצמצם את צווי הריתוק,

ולקבוע משטח להידברות שיהיה מבוסס על תוספת ראלית לשכר. אנחנו נלך עוד היום

לפגישה עם שר האוצר, ונמשיך לקיים את המגעים עם כל הצדדים, בתקווה להביא אתכם תוך

זמן קצר למשא-ומתן. אחרת כולם ייפגעו ואף אחד לא ייצא נשכר.

(הישיבה ננעלה ב-14:30)