הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 103

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ג בתמוז התשנ"ג (12 ביולי 1993). שעה 00;09

נ כ ח ו -

ע' פרץ - היו"ר

ט' אלסאנע

נ ' בלומנטל

ת' גוז'נסקי

ח' דיין

שי הלפרט

ב י טמקין

עי מאור

די מנע

י' שפי

מוזמנים; שרת העבודה והרווחה אי נמיר

אי בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מי ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

די לפלר - מנכ"ל שרות התעסוקה

שלמה כהן - האגף למחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

י י קרן-יער - דוברת המוסד לביטוח לאומי

שי פור - עוזר למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; סקירת שרת העבודה והרווחה על הצעת

תקציב משרדה לשנת 1994



סקירת שרת העבודה והרווחת על הצעת תקציב משרדה לשנת 1994

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה.

על פי הסכמת השרה וללא הסתייגות מצידה ביקשתי שהיא תמצא ותקדיש לנו זמן כדי

שנוכל לשמוע פרטים על החלטות משרדה לגבי תקציבו לשנה הבאה, מפני שעם שובנו מפגרת

הקיץ קצב הדיונים בתקציב המדינה יהיה כזה שלחברים תהיה פחות יכולת לגבש עמדות

ולהציע שינויים.

אני מוכרח לומר שגם השרה ראתה בשיתוף הפעולה הזה בשלב כל כך מוקדם דבר חשוב.

אני רוצה להודות לה בשם כל חברי הוועדה שתודות להיענותה אנחנו הוועדה הראשונה

שמקיימת כבר דיון בתקציב המדינה לשנה הבאה.

אני רוצה לומר לך, גברתי השרה, שחברי הוועדה מקדישים שעות רבות בנסיון לגבש

עמדות חדשות. חלק מההצעות, כמו בדבר ועדות משנה, יוגשו לך כשאת בודקת את הדברים

במשרדך.

אנחנו מקווים שבשיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה וועדת העבודה והרווחה

נצליח ליצור כלים חדשים למיצוי וניצול תקציה המדינה בתחומי הפעולות של המשרד שלך.

אני חושב שיש צורך שנבדוק איך אנחנו עוברים מהלך במדינת ישראל, מהנורמה

המבוססת על שכר מינימום, שאת גברתי השרה קבעת, נורמה שמשמשת סכר בלתי רגיל גם אם

אנחנו כולנו רוצים להגביה אותו אבל הוא סכר איתן וחשוב בפני עצמו, איך אנחנו

עוברים שלב נוסף, משכר מינימום להכנסת מינימום למשפחה, שמאחדת את כל הכנסת

המשפחה, גם של האשה - שכר ותוספות - כדי שהמשפחה תוכל להתרומם מקו העוני.

אני מקווה שהדינמיקה שתהיה לא תגרום ניצול לרעאה כדי שלא נאבד את עיקר המטרות

שלנו.

תודה גברתי. אני מודה לך. הבמה שלך.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת עמיר פרץ. אני אפתה במשפטים אחדים. לפני

כחודש נתבקשנו להציג בפני ראש הממשלה את המדיניות של משרד העבודה והרווחה ושלי

כשרה האחראית לשתי שלוחות נוספות, המוסד לביטוח לאומי ושרות התעסוקה, ויש שלוחה

נוספת - המכון לפריון העבודה - את תכנית העבודה שלנו.

אנחנו הצגנו בפני ראש הממשלה את עיקרי תכנית העבודה של המשרד ונציג אותה בפני

הוועדה. אני מציעה שראשון המציגים יהיה מנכ"ל המשרד ואיוריו יבוא מנכ"ל המוסד

לביטוח לאומי. מנכ"ל שרות התעסוקה חזר זה עתה מחופשה. אני לא מאמינה שבישיבה אחת

של הוועדה נגיע גם לשרות התעסוקה. אני מניחה שיהיה המשך לישיבה הזאת ואני מציעה

שאז נדון גם בנושאי שרות התעסוקה.

אני מציעה לא לפתוח את חוק שכר מינימום. כל הממשלות רצו לשנות את חוק שכר

מינימום, הם רצו להוציא ממנו את הדבר המרכזי - הצמדה ל-45% מהשכר הממוצע. טלו את

ההצמדה הזאת מהחוק - אין חוק שכר מינימום. כל היתר שולי ובלתי חשוב. אני חושבת

שברגע שפותחים את החוק, הכנסת לא תנצח בקרב. הקרב המרכזי שלנו לשמר את החוק

במתכונותו.

אשר למנגנון הוועדה - מעונות יום - אמרתי לחברת-הכנסת גוז'נסקי שיש כאן בעיה

פרסונלית. לא נדחה את זה זמן רב. אני אצטרך להכריע בבעיה הזאת ואז יעמוד לפנינו

כל הנושא של מעמד האשה, שזה לא רק מעונות יום. אני לא חושבת שקידום מעמד האשה זה

רק תמיכה במעונות יום.



האגף שעוסק במעמד האשת מתוקצב ב-40 מיליון שקל, כמעט 99% מהם זה למעונות יום.

אני מעריכה שמנכ"ל המשרד יתן פרטים שמצויים בספר שצילמנו והנחנו על שולחן הוועדה.

ב י טמקין;

מי צילם?

עד אתמול קיבלנו יותר מ-60 היתרים לעובדים. נכון להיום יש שני משרדים שלא

ביקשו צווי ריתוק - משרד הקליטה ומשרד העבודה והרווחה.

עוד אני רוצה לומר, הרושם בציבור וגם בכנסת הוא שמשרד העבודה והרווחה מתמקד

רק בנושאי תעסוקה. כשבאתי למשרד אמרתי כסה דברים על מדיניות המשרד. אמרתי שקודם

כל יעמדו נושאי העבודה ואחר-כך נושאי הרו ויוה, ולא במקרה אני מתמסרת כל כך הרבה

לנושאי העבודה גם גם בנושאי רווחה אנחנו לא דורכים במקום. עוד אמרתי, אני לא

אעבוד לפי הספר. אני אעסוק גם בדברים הקטנים.

אי בן-שושן;

בוקר טוב. מטרת דברי היא להציג תכנית עבודה ל-שנים 1994-1993. התכנית חייבת

להיות דו-שנתית. בשקף שמוצג לפניכם אנחנו רואים מהו היקף האוכלוסיה שעליה אנחנו

מדברים, נגה הם היעדים המרכזיים של המשרד ונתונים לגבי שנת 1993.

אחד מהיעדים המרכזים הוא הקטנת האבטלה במשק. מספר דורשי העבודה בחודש אפריל

1993 היה כ-124 אלף ומספר מקבלי דמי אבטלה - 84,415. זה נכון לראשית אפריל 1993.

היעד השני - הרחבת והבטחת שירותי הרוויח לאוכלוסיות נזקקות. אנחנו מטפלים

בכ-500 אלף נפש שבהם 250 אלף איש. אנחנו מטפלים היום ב-40 אלף ילדים ונוער;

ב-137 אלף זקנים, ב-13 אלף מפגרים, ב-22,250 נכים ועוורים וב-37,850 עבריינים על

הסף.

היעד השלישי - קידום ושיפור כוח האדם המקצועי והתאמתו. לצרכי המשק והחברה -

הכשרה מקצועית. אנחנו מדברים על כ-124 אלף איש, בהם 97,650 מבוגרים, 13,500 נוער

ו-13 אלף הנדסאים וטכנאים. כשאני מדבר על הכשרה מקצועית, זה כולל גם הסבה

מקצועית.

הסעיף הבא - שמירה על זכויות העובדים, אכיפת חוקי העבודה, פיקוח ובטיחות

בעבודה, ו-45 אלף ביקורים שאנחנו עושים בתחום הזה.

אנחנו מדברים גם על צמצום הפער בין המיגזר היהודי למיגזר היהודי.

השנה התחלנו בפירוק הלשכות המקובצות. קיבלנו 80 תקנים למשימה הזאת.

היקף הדרישות הרבה יותר גדול אבל זו התחלה טובה.

קידום מעמד הנשים, מעונות יום ומעמד האשה.

עד כאן היעדים המרכזיים.

בשביל לבצע את העבודה יש צורך בכוח אדם.

בשנת 1993 יש למשרד 3,079 תקנים. היום יש 3,700 עובדים, חלקם בחלקי משרה.

כ-34% הולכים לתחום הרווחה, כ-6,000 מהם קציני מבחן. כ-31% הם בטיפול במפגר. בסך

הכל יותר מ-65% מפעילותו של כוח האדם היא במסגרת הרווחה.



ולתחום העבודה - כ-20%. למינהל ומטה- 14%.

התקציב הישיר שלנו - מיליארד ו-348 מיליון ש"ח. לסכום הזה

נוספים עוד 356 מיליון שיירו שבאים מהשתתפות של גורמי חוץ - רשויות מקומיות וקרנות

שונות כגון רש"י וכו', בסך הכל תוספת של 356 מיליון ש"ח. זאת אומרת, התקציב הכולל

מגיע למיליארד ו-750 מיליון ש"ח.

חלוקת התקציב של משרד העבודה והרווחה: שירותי תקון כ-3%, טיפול במפגרים -

12.6%, שירותים אישיים וחברתיים - כ-30%, טיפול בנכים - 6.4% : פיתוח - כ-1.5%:

מעונות יום - כ-9.5%: העשרה מקצועית - 26%; נושאי עבודה - כ-1.5%:

נושא הפיתוה הוא בעייתי, יחסית לתקציב מוקצב לו חלק קטן מאד ואם בשנים הבאות

רוצים להשיג יעדים, חייבים להקציב יותר לפחות לנושא השיפוצים וההצטיידות.

גם ההקצבה לנושא בטיחות בעבודה צריכה לגדול.

כ-26% המשרד, 353 מיליון ש"ח מיועדים להכשרה מקצועית.

היקף התקציב לשירותים אישיים וחברתיים 393 מיליון ש"ח ואוכלוסיית היעד כ-500

אלף נפש.

שירותי רווחת אישיים וחברתיים ניתנים באמצעות 240 מחלקות לשרותים חברתיים,

שמפוזרות על פני כל הארץ. המשרד שלנו משתתף ב-75% מתקציב הפעולות וב-3,000 תקני

כוח אדם ברשויות המקומיות.

הדגשים במדיניות שלנו בשנת 1993 הס, זקנים: המשך פיתוח שירותים קהילתיים,

פתיחת 12 מרכזי יום לאוכלוסיה המונה 2,700 זקנים. התכנית לשנת 1994 היא בערך

באותו היקף, אולי קצת יותר. היום יש כ-6,000 זקנים במרכזי יום.

דגשים בנושא ילדים ונוער בשנת 1993: פתיחת 3 מרכזי חירום לילדים בסיכון - 180

ילדים. השנה כבר נפתח כזה בירושלים והוא פועל. המרכז בתל-אביב ייפתח בחודש ספטמבר

ובקרית-אתא נסתיימו עכשיו הבעיות המשפטיות והמרכז שם יתחיל לפעול בקרוב.

קיבלנו 100 תקנים לחלוקה ברשויות וחילקנו אויש. עכשיו, אחרי

שנתנו את התקנים, הבעיות צפות ועולות על פני השטח וצריך לתת להן מענה.

פירוק הלשכות המקובצות והוספת תקנים, אין ספק שזה ידרוש מאיתנו

תוספת תקציב כדי לפתח שירותים בקהילה.

34 ילדים יצאו מטיפול ו-36 ילדים היו צריכים

להיכנס למוסדות. מוצעים להם פתרונות מתאימים. 178 ילדים אחרים שצריכים לקבל

פתרונות בקהילה, אני מקווה שהשנה יימצאו להם פתרונות. צריך למצוא משפחות בקהילה

וצריך לחפש מוסדות. התהליך התחיל ואנחנו נמצאים בעיצומו.

בשנת 1993 אנחנו מדברים על קליטת 212 ילדים הזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי או בעלי

התנהגות חריגה במוסדות שבפיקוח המשרד. אנחנו נצטרך להתמודד כדי לקבל כיסוי

למכסות, כי הילדים נמצאים בטיפול ללא כיסוי במכסות.

מפגרים, יש 9 מוסדות ממשלתיים שבהם הצפיפות גדולה ביותר ורמת הטיפול ירודה

ביותר. יש 11 מוסדות ציבוריים ו-20 מוסדות פרטיים. אנחנו מדברים על פתיחת

הוסטלים, מערכות דיור משפחתיים ואומנות ובסך-הכל על כ-13 אלף איש שאנחנו צריכים

לטפל בהם. היה תור גדול של ממתינים לסידור ועדיין יש תור גדול.



היו"ר ע' כרץ;

כמה?

אי בן-שושן;

אני אגיע לזה.

75% מהתקציב לטיפול במפגרים הולכים למוסדות ו-25% לקהילה .אנחנו רוצים לשנות

את היחס הזה. אנחנו חושבים שהפתרון האמיתי לטיפול במפגרים הוא טיפול בקהילה. זה

מחייב השתתפות של הקהילה. הכוונה היא לינת פתרון לאוכלוסיות גדולות יותר, בזמן קצר

יותר ובעלות כוללת קטנה יותר.

היו"ר ע' פרץ;

ומהי תכנית ההפרטה?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זו לא תהיה הפרטה של מוסדות ממשלתיים למוסדות פרטיים אלא רק למוסדות

ציבוריים. לא אתן שמוסדות ממשלתיים יעברו למוסדות פרטיים שעובדים למטרות רווח.

אנחנו מדברים עם אקי"ם, עם אגודות ציבוריות. אני מדברת על העברת מוסדות ממשלתיים

לגופים אחרים. על סדר היום עומדים עכשיו מוסדות טללים ורוחמה, לגוף ציבורי ולא

לפרטי.

היו"ר ע' פרץ;

אני התייחסתי להערה של המנכ"ל שאמר שהצפיפות במוסדות ממשלתיים גדולה ורמתם

נמוכה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

והעלות בהם כפולה, היא גבוהה ב-30%-50% מהעלות במוסדות ציבוריים.

היו"ר ע' פרץ;

היתה החלטה על הפרטה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה בוטל, אנחנו מדברים רק על מוסדות ציבוריים.

אי בן-שושן;

מספר החוסים במוסדות הממשלתיים הוא אלפים. זה היקף אדיר. אי-אפשר לטפל

באוכלוסיה כה גדולה,

אנחנו עוסקים ברה-אבחון בהתאם לחוק. עד השנה זה לא בוצע. השנה קיבלנו תוספת

תקציבים וזה מבוצע.

אנחנו מדברים על הגדרה ברורה ועל סל סטנדרטי לטיפול במפגרים. עשינו את זה

עכשיו. זה עולה כסף. אנחנו עומדים על זה שיהיו סטנדרטים אחידים. אם רוצים שתחיה

רמה שווה חייבים לתת תקציבים. אנחנו מדברים על תוספת של 200 מכסות במוסדות ו-125

בקהילה. יש ביצוע של 325 מקומות במוסדות ובקהילה.



היו"ר ע י פרץ;

כמה זה לעומת הגידול הטבעי?

אי בן-שושן;

היו 934 ממתינים. אנהנו רוצים לעשות בדיקה פרטנית, תיקת תיק, אדם אדם. מתוך

550 בקשות ברורות שהיו חד-משמעיות נמצאו 313 דרוופות וזקוקות לטיפול. מתוך 900 היה

אחוז רציני של טעוני בדיקה. את הבדיקה הזאת עשינו בשיתוף פעולה עם האוצר בתנאי

שהמימצאים יחייבו את שני הצדדים האלה. זאת אומרת, אם מוצאים שיש כאלה שצריכים

תשובה - זה מחייב. מה שמוצאים יהיה לזה מימון. נוסף ל-550 שציינתי יש 250 שהם

בבדיקה.

במסגרת ה-13 אלף ערכנו בדיקה מדגמית בקרב 1,000 איש כדי לבדוק שמי שנמצא שם

נמצא שם כדין.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זה בלי האוכלוסיה הערבית. בגלל הנישואים הרבים בתוך המשפחה אחוז הילדים

המפגרים בתוך האוכלוסיה הערבית הוא פי שניים ולפעמים פי שלושה מאחוז המפגרים

באוכלוסיה היהודית. מדברים על הבדואים בדרום. אנחנו נצטרך להיכנס לבדיקה של כל

הנושא במיגזר הערבי.

מי ציפורי;

לא כולל את המיגזר החרדי, שם המצב דומה לזה שבאוכלוסיה הערבית.

אי בן-שושן;

המספרים ל-1994 אלה תוספות תקציביות נדרשות. בסך הכל זה אחוזים בודדים ביחס

למשרדים אחרים,

נכים, תקציב 86,622 מיליון ש"ח. האוכלוסיה - 15,250 נכים ו-7,000 עוורים.

אנחנו מדברים על שיפור התיפקוד ואיכות החיים. הדגשים ל-1993: תוספת של 150 מכסות

וטיפול בקהילה לילדים נכים. אשר להשמה חוץ-ביתית; תוספת 35 מכסות לטיפול חוץ-ביתי

לילדים ומבוגרים נכים. תעסוקה מוגנת; פתיחת 4 מסגרות תעסוקה מוגנת ל-100 מוגבלים

ועוורים.

ויעדים עיקריים לשנת 1994 .השמה חוץ-ביתית; צמצום תור על-ידי הוספת 145 מכסות

בפנימיות. ילדים במעונות יום; תוספת 250 מכסות לילדים במעונות וגנים לילדים בעלי

מוגבלות קשה. תעסוקה מוגנת; סבסוד שכר ומתן תנאים סוציאליים ל-900 מוגבלים

במפעלים מוגנים. חייבים לשלם שכר הוגן. אנחנו מדברים על 350-300 ש"ה לפחות.

ארוחות צהריים; תקצוב ארוחות צהריים ל-1,200 נכים במסגרת קהילתית. אם נכה מקבל

ארוחת צהריים זה משחרר קצת את המשפחה ומאפשר לה להתאושש ולנכה עצמו למצוא פתרון.

עוורים; קביעת תעריף ריאלי למפעלים מוגנים ומועדונים לעוורים.

התקציב הוא כ-40 מיליון ש"ח. אוכלוסי ית היעד 37,850 .אנחנו

מדברים על טיפול, פיקוח ושיקום בעוברי חוק ו/או באנשים במצוקה עמוקה, באמצעות

מחלקות לשרותי רווחה, מבחן לנוער, מבחן למבוגרים ורשות חסות הנוער.

דגשים במדיניות בשנת 1993. נשים מוכות: הקמת מקלט נוסף לנשים יהודיות,

שיוקם בחדרה, והקמת מקלט ראשון לנערות ערביות, שיוקם בנצרת. זה לא היה בתכנית. זה

הוכנס בהנחיית השרה לשנת 1993- מקלט ראשון לנערים ערביות



היעדים העיקריים לשנת 1994. שירותי מבחן: יש מספר חוקים חדשים שנכנסו שנוגעים

לאלימות במשפחה ולקשישים. לחם לא היה כיסוי. שירותי חמבחן גדלו. אנחנו דורשים

תוספת תקנים. אנחנו מדברים על תוספת 30 תקנים לזרוז הטיפול בהגשת תסקירים, חוק

הסמים וחוק השירות לתועלת הציבור. רשות הסמים מטפלת אמנם בנושא הסמים אבל אנחנו

מגלים תופעות קשות ביותר. אנחנו צריכים לשבת עם רשות הסמים כדי למצוא מענה לבעיה

הזאת.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

נשארנו עם מיליון ש"ח בלבד. כל התקציב נלקח מאיתנו. יש לנו כל הכוח המקצועי

לעשות את זה, אם כי זה עבר למשרד ראש הממשלה.

אי בן-שושו;

עם מיליון ש"ח אי-אפשר לעשות שום דבר.

יש עוד דבר חשוב, השירות לתועלת הציבור. הנתח הזה הולך וגדל כי בתי-הסוהר

מלאים. השירות הזה הולך להתרחב, ככל שנרחיב אותו יהיה יותר טוב לכולם. נצטרך

לקבל תוספת של כוח אדם.

הכשרה מקצועית. התקציב 353 מיליון ש"ח ואוכלוסיית היעד 124 אלף. מדובר על

קידום ושיפור כוח אדם המקצועי והתאמתו לצרכי המשק והחברה. חרבה מאד פעמים הכשרה

מקצועית שלנו איננה תוצאה של ניתוח השוק. הרבה פעמים זה מצב נתון. השנה ניסיו

ואנחנו מנסים על-ידי שני מחקרים לתת תשובה יותר רצינית. לקחנו 15 אלף עולים

אקדמאים.

בלשכות התעסוקה רשומים 15,500. כ-10 אלפים מהם הם עולים חדשים. למעלה מ-6,000

מהם הם מהנדסים. החלטתי לקחת חברת ייעוץ חוץ-משרדית שתבדוק את מסגרות העבודה, למה

יש צרכים במשק ולמה לעשות הסבה מקצועית. לפחות מ-50% מהתלמידים בהכשרה מקצועית זה

דמי אבטלה בי, כי אין זה קשר לצרכים. תוך עשרה ימים אנחנו צריכים לקבל תוצאות.

ההחלטה שלי היתה ללכת להסבה מקצועית של 5,000 אקדמאים.

ברגע שנקבל את הנתונים, לפי זה נכוון את הקורסים של הכשרה מקצועית, במקצועות

שבהם יש לאנשים סיכוי למצוא עבודה ולעבוד.

אנחנו מנסים להכין תכנית רב-שנתית להכשרה מקצועית. אנחנו רוצים לנצל את

המכללות בארץ כמרכזי הכשרה שסביבם, יחד עם האקדמיה, ניתן יהיה להשתמש לנושא

הכשרה.

דגשים למדיניות ב-1993' הכשרה בבנין: אתגר הבנייה. הכשרת 8,000 ישראלים

בהכשרה מוסדית והכשרת 2,000 ישראלים בהכשרה פנים-מפעלית, בסך הכל 10,000 איש.

התחלנו בחודש מאי וכרגע יש 2,000 עובדים שהוכשרו באתגר הבנייה.

יש מיון של התלמידים ומעקב אחרי תכנית ההכשרה. חודשיים לימודים תיאורתיים,

חודשיים סטז' ועוד חודשיים סטז י לקליטה בעבודה. חייבנו את בתי-הספר להיות מקושרים

לאתרי בנייה. בית-ספר לא יהיה בלי אתר בנייה לסטז' ואתר לא יקבל עובד אם לא תהיה

התחייבות לתת לו עבודה לחצי שנה.

בשבוע שעבר התחילו אנשים לצאת לאתרים ומתחילים בתהליך גיוס של 2,000 נוספים.

זו תכנית שממומנת ב-55 מיליון ש"ה על-ידי הממשלה כאשר הנתה הגדול ביותר היה

מתקציב הכשרה מקצועית. במהלך 6 הודשים מקבלים מהממשלה שכר מינימום, לאהר חודשיים

אחרי שנכנסים לאתר הם מקבלים מהקבלנים, מרגע כניסתם לאותר עוד 500 שקל שכר עבודה.

70% מהתלמידים הם מובטלים, 30% חיילים משוחררים ואנשים שרוצים ללכת לעבוד

בבניו. ראינו מפוטרים מהתעשיה הצבאית שרוצים ללכת לבנין, שם יש להם סיכוי לקבל

שכר יותר גבוה, ביחוד כשמדובר בבעלי מקצוע. אנחנו הולכים לקורסים שבהם חסרים בעלי

מקצוע, והם יכולים להיות קבלני משנה. זה ענף שעולה, אטרקטיבי ומושך.

אחרי 6 חודשים זה עובר לקבלן. במשך חודשיים מתקיימים לימודים עיוניים. ברגע

שהתלמיד יוצא לאתר הוא מקבל עוד 500 שייח נוסף לשכר המינימום ואחר כך שכר העבודה

יותר גבוה.

די מנע;

את מודעת לזה שתקציב הכשרה מקצועית נגמר בעודף?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הפרוייקט הזה כמו עבודות הקרן-הקיימת, כמו סבסוד החקלאות, ממומן בחלקו מעודף

הכספים של אי-ניצול הכשרה מקצועית.

מי ציפורי;

הממומנים בזמן הקורס מקבלים שווי ערך של דמי אבטלה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני רוצה להציע שתוספת של 500 ש"ח ניתן מההתחלה.

בהרכב שנתנו למקצועות, 33 מתוך 100 זה בתחום הטפסנות.

יחסית לכל מה שהיה ב-1992 זו הצלחה. 38 קורסים כמו ברזלנות וטיח. אנחנו רוצים

תוספת מיוחדת לתחום הזה נוסף ל-500 ש"ח, עם התחלת הסטז י.

להערכתי, זו ה תכנית נכונה לבנין ואם נדאג שהם יוסמכו ויקבלו עבודה, נפתור את

הבעיה.

אנחנו מתחילים במחזור חדש של גיוס. אנחנו מנסים לקבל את משוחררי חודש אוגוסט

יותר מוקדם. זה לא פשוט. אנחנו מנסים להתחיל בהכשרות מיוחדות לחיילים בתחום

הבנין, מלונאות, מכינות ומכללות.



הכשרה פנים-מפעלית לעובד באתר. פועל שהולך לבנין מקבל 1,600 ש"ח מיד וזה על

מנת לתת לו תמריץ בתחום הזה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הממשלה משלמת לקבלן, בשביל כל אהד מהעובדים, 600 ש"ח להכשרה פנים-מפעלית.

המסלול הוא ל-3 חודשים הכשרה פנים-מפעלית.

אי בן-שושן;

נוער. מצאנו שהנוער שנמצא במסגרת העיוניות חייב לקבל תגבור מבחינת הבנת הנקרא

וחשבון. הרמה נמוכה. הוספנו 3 שעות בשבוע לתגבור נוסף בתחום הזה.

הסבה מקצועית ל-12 אלף עולים. מכינות להכשרה בחבר העמים ל-2,100 מועמדים

לעלייה. התחלנו ועשינו 4 הכשרות בברית-המועצות לשעבר. הכשרה ראשונה באולפן.

עד היום קיבלו הכשרה 1,700-1,650 איש. אנחנו מקווים שעד סוף השנה נגיע

ל-2,100 איש מועמדים לעלייה.

ההרגשה הכללית היא שזו תכנית טובה.

היו"ר ע' פרץ;

באיזה מקצועות?

אי בן-שושן;

כל המקצועות, למעט בנין.

לגבי שנת 1994, קליטה של 3,000 נערים מחוץ למסגרת לימודית או תעסוקתית.

תחילת ביצוע של תכנית רב-שנתית להכשרת מבוגרים ונוער.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

במקום שכתוב "יעדים עיקריים" זה לשנת 1994.

אי בן-שושן;

בנושא הנדסאים וטכנאים צפוי גידול של 1,000 לומדים במכללות ו-2,000 בפל"ח.

מעונות יום. תקציב 126 מיליון ש"ח. אוכלוסיית יעד - 64 אלף ילדים. מעונות

יום לילדי אמהות עובדות ולילדים ממשפחות במצוקה. הדגשים במדיניות 1993 . מה שלא

היה בשום תכנית, תוספת 1,000 מכסות לילדי רווחה, ולמשפחות עם שני ילדים במעון -

תוספת נקודת זכות. ואשר לקיבוצים, הסדרת השתתפות הממשלה באחזקת 4,100 ילדי

קיבוצים במעונות יום.

די מנע;

זה חדש.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

כן.



היה הסדר עם המושבים בנושא של מעונות יום. זה היה הסכם שנוהל עליו משא-ומתן

לפני כניסתי למשרד. אני אישרתי את זה. יש קיבוצים שמצבם קשה. אני מדברת על הסדר

דומה לזה שיש עם המושבים. זה יהיה בהדרגה. זו אוכלוסיה שמשלמת את מלוא המסים

והיא מקופהת. כאשר מצב הקיבוצים היה טוב הם לא ביקשו. היום יש שם בעיה קשה. זה

הסדר על-פני כל הארץ על-פי קריטריונים. חשבנו שזו אוכלוסיה שאין סיבה שתהיה

מופלית לרעה. לא כולם מקבלים.

היו"ר עי פרץ;

ילד בקיבוץ, התעריף שלו שונה?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הכל תלוי במצבו הכלכלי של הקיבוץ.

אי בן-שושן;

יעדים ל-1994 . יש לנו 150 משרות שאין מכוסות. נשים חד-הוריות, זו בעיה

אקוטית. במי גזר הערבי; תוספת של 200 משפחתונים.

לאכיפת חוקי עבודה יש כיום 40 תקני כוח-אדם. היהידה הוקמה בהודש מאי. היה

תקציב חצי-שנתי של הצי מיליון שייח. אנהנו מאמינים שיהידה זו צריכה להמשיך לפעול

ולכן מוצע תקציב לשנת 1994 ליחידה הזאת.

ההוקים שאותם צריך לאכוף; עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1951; חוק

שכר מינימום, התשמ"ז-1987; הוק עבודת נוער, התשי"א-1951; חוק שעות עבודה ומנוהה,

התשי"א-1951.

היהידה מורכבת מיחידה שהיתה כבר בשירות התעסוקה, שהיתה אחראית על החוק הראשון

ומיחידה חדשה שהוקמה במשרד העבודה והרווחה. היחידות האלה עובדות בצורה

אינטגרטיבית, באותו ג'יפ יש איש שירות התעסוק ואיש משרד העבודה והרווחה, ויש

שיתוף פעולה פורה עם המשטרה ומשמר הגבוה. היעד קו התפר ומניעת עבודה ללא רשיון.

עשינו מספר פעולות בנושא הסגר וילדים. הדברים נבהנים איך היהידה צריכה לפעול

בהמשך, מה תהיה תכנית העבודה שלה. היעדים ל-1994 - יסוד היהידה בצורה מסודרת כהלק

ממשרד העבודה והרווחה.

ת' גוז'נסקי;

מה היה האספק שלה עד היום?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

היא ביקרה ביותר מ-1,000 אתרים. הגישה קרוב ל-500 תביעות בגין שכר מינימום.

הוהזרו כ-900 עובדים זרים, רובם עובדי שטחים. תביעות לקנס מגיעות לקרוב ל-2

מיליון שייה.

אי בו-שושן;

לפניכם שקף בנושא בטיחות בעבודה, תקציב של 5 מיליון ש"ח, מקומות עבודה - 100

אלף. אנהנו מבצעים בדיקות ב-451 מקומות עבודה.



דגשים במדיניות 1993: אבטחת עובדים בתחום חומרים מסוכנים וקרינות מסוגים

שונים. יעדים עיקריים ל-1994: מיחשוב האגף לפיקוח על העבודה ל-3 שנים. לפי דו"ח

מבקרת המדינה 1993. נמצאו ביחידה הזאת ליקויים רבים. החל מחודש מרס התחלנו לבנות

שתהיה ליחידת הזאת מערכת מיחשוב כדי לדעת את כל המוקדים שבהם עלולות לקרות

תאונות.

והיעד השני - מניעת חשיפה לחומרים ולגורמים מזיקים לבריאות העובדים. אנחנו

מדברים על הכשרת מפקחים ליעודם המקצועי, 5 תקנים, הגברת הביקורת והרחבת כוח- אדם.

היקף הנזקים מתאונות עבודה מעל 600 מיליון ש"ח.

מל"ח - כח אדם בשעת חרום, תקציב כ-2 מיליון ש"ח. מדובר על הכנת כוח האדם במשק

לשעת חירום באמצעות הכרה במפעלים ושירותים כחיוניים לשעת חירום. משק לשעת חירום -

הכשרת 4,000 נהגים למשק לשעת חירום; מפקד של בעלי פטור משירות בטחון לקראת גיוסם

למשק לשעת חירום; ושירות לאומי - בחינת הפעלת חוק שירות לאומי.

אנחנו מדברים על תוספת של 304 מיליון ש"ח לשנת התקציב 1994. 100 מיליון

ש"ח מהסכום הזה הוא לעבודות מיוחדות.

היו"ר ע' פרץ;

שאלות לחברי הכנסת.

די מנע;

בראשית דברי אני רוצה לברך אותך, גברתי השרה, על המינוי החדש של מנכ"ל המוסד,

יוסי תמיר. הוא אדם מקצועי שיוסיף הרבה לביטוח הלאומי.

אני מבקש לדבר על שחרור מוקדם לחיילי צה"ל. יש עודף בחיילים. קרוב ל-20% לא

מגוייסים לצה". אכ"א הסכים לשיחרור חיילים לפני סיום שירותם. אם הם ישוחררו שלושה

חודשים לפני מועד שחרורם, אפשר יהיה לקלוט אותם בהכשרה לעבוד בבנין.

ולנושא של אכיפת חוקים. מדובר על ארבעה חוקים - חוק עובדים זרים, שכר

מינימום, עבודת נוער, שעות עבודה ומנויוה. אני רוצה להסב את תשומת ליבה של השרה

שעובדי שירות התעסוקה יכולים לאכוף רק את החוק הראשון. הדבר לא קורה בפועל בשטח.

הכשרה פנים-מפעלית, אני מצטט, זה לא מצליח כל כך. השאלה מיז עושים כדי שההכשרה

הזאת כן תצליח. הכשרה פנים-מפעלית בתעשיה כן מצליחה. מדוע בבנין לא? אני חושב שאם

יגדילו את השכר אנשים יצטרפו לענף.

טי אלסאנע;

אני יודע שבמקרים מסויימים יש התייחסות למיגזר הערבי, אבל אני רוצה לשאול מה

חלקם של אקדמאים ערבים מובטלים בנושא של הכשרת נוער, הסבה מקצועית וכו', האם יש

התייחסות אליהם?

יחידות פיקוח ואכיפה, האם יש יחידה כזאת גם במיגזר הערבי?

הכשרה פנים-מפעלית, יש לזה הצלחה דווקא במפעלים קטנים שמעסיקים מספר קטן של

עובדים.



נוער מנותק. בשבועיים האחרונים התבשרנו שקרוב ל-30 אלף בני נוער לא נמצאים

במסגרת מסודרת. איך נערך המשרד ל-1994?

ש' הלפרט;

אני מבקש להתייחס לנושא של שימוש לרעה בזכות לקבל דמי אבטלה. יש עשרות אלפים

שמנצלים לרעה את הרצון הטוב של הממשלה. יש כאלה שהתרגלו לא לעבוד בכלל, זה נוח

להם יותר ביהוד כשמדובר בשבר מינימום. יש הרבה מאד אנשים שהחליטו שכדאי לא לעבוד

ולקבל דמי אבטלה. זה הוכח כאשר היה הסגר הראשון, בקטיף הפרחים. מתוך 150 אלף

מקבלי דמי אבטלה לא היו 1,000 אנשים להצלת ענף הפרחים ואלה שעוסקים בזה הפסידו

מיליוני דולרים.

האם יש נתונים כנגה מתוך מקבלי דמי אבטלה, הדיווחים שלהם לא נכונים? האם יש

משהו כדי להעמיק בקרה בתחום הזה שהוא למעשה הפקר. אדם מדווח ואין מעקב. אני בטוח

שבאמצעות בדיקה יותר קפדנית אפשר היה לחסוך עשרות אלפים.

מרז מצב "המשקם". אנחנו חוששים מאד שסיפור "המשקם" יחזור על עצמו והענין

מתקיים רק מפני שהשרה מזרימה חמצן. אולי יש תפיסה חדשה לגבי הנושא הזה.

התכנית לגבי חבל קטיף, האם זה רלוונטי או הסתיים.

אני מבין את העמדה החד-משמעית של השרה להעברת מוסדות ממשלתיים לגופים ארעיים.

הסתבר שהמוסדות הפרטיים נותנים טיפול יותר טוב למפגרים. בסופו של דבר חשוב מה

הטיפול שמקבל הזקוק לטיפול. אני חושש שהעברה רק למוסדות ציבוריים לא תביא למפנה

בטיפול וברמה שהשרה רוצה בהם.

אני תומך בהעברה ממוסדות לקהילה אבל צריך לבדוק את זה.

אנחנו מבקשים לקיים איתך דיון על הנושא של מעונות יום, אחרי הפגרה. אני

מקווה שעד אז יסתיימו הנושאים הפרסונלי ים במשרד בנושא זה.

ח' דיין;

העסקת מובטלים לאור הצלחה של הקרן-הקיימת, האם יש תכנית ל-1994?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אנחנו רוצים להמשיך, האוצר מוכן לממן עוד.

לקבל חיילים לפני שחרורם, ב-1992 היתה לצבא אפשרות לעשות את זה. ב-1993 אין

לצבא יכולת. בפברואר או מרס נפגשתי עם אנשים כשהצבא, לא מסוגלים. מה שהיה נכון

ל-1992 לא נכון להיום. בדקתי את זה עם סגן ראש אכ"א.

יש בעיה אמיתית, כי אנחנו רוצים להיכנס להכשרה מקצועית עוד לפני כן.

אני רוצה לענות לחבר-הכנסת מנע בנושא של חוקי עבודה ואכיפתם. אני רוצה לומר

לכם ששני חוקים - חוק הנוער וחוק שעות עבודה ומנוחה - יש בעיה קשה לאכוף אותם.

הם חוקקו בתנאים שמחוקקים לא חשבו שהפרתם תגיע למימדים על כך גדולים. אין לנו

אפשרות להשתמש באמצעים. לעומת זאת את חוק שכר מינימום יש לנו אפשרות לאכוף.



היחידה היא מאד מאד חשובה. היא התחילה לפעול במחצית חודש אפריל. יש לקחים.

מנהל היחידה יהיה איש משרד העבודה והרווחה, כפוף ישירות למנכ"ל המשרד משום ש-3

מתוך 4 חוקים הם חוקי עבודה. צרפנו יועצת משפטית מיוחדת שמשרתת את היחידה הזאת.

ברגע שמנהל היחידה יהיה כפוף למסגרת המשרד ויהיה איש משרד העבודה והרווחה, מטבע

הדברים תשומת הלב תהיה על שמירה ואכיפת חוקי עבודה.

הכשרה פנים-מפעלית בבניו, אכן אינה סיפור הצלחה. בהתחלה הייתי סקפטית לגבי

התכנית של 6 חודשים ולכן הצעתי במקביל לקבלנים את התכנית המזורזת. התברר שהתכנית

ביחס ל-6 חודשים יותר מצליחה, היא סיפור הצלחה. בשבוע שעבר הייתי באתר ואני יכולה

לומר שמזמן לא היועץ לי הרגשה כל כך טובה. 5,000 הופנו משירות התעסוקה. רק 2,000

אושרו. לקחנו רק בעלי מוטיבציה לעבוד בבנין.

בתעשיה, בעלי התעשיה במקום משקיעים באיש הרבה מאד זמן. יכול להיות שכשיכנסו

העובדים הזרים לעבוד, הם במספרים קטנים, יופעל ההסדר שעל כל עובד זר קולטים עובד

מקומי שיעבוד באתר.

אני מעדיפה את המסלול של שישה חודשים על פני המסלול של שלושה חודשים. לכן את

מירב המאמצים שלי, של המשרד, נקדיש למסלול של 6 חודשים.

לפי החוק הקיים אנחנו יכולים לאלץ ללכת לבנין. אנחנו מדברים על מובטלים

צעירים עד גיל 35, בריאים שמיצו דמי אבטלה.

לשכות התעסוקה, זה נושא שצריך לבדוק אותו. אחרי עבודות הקרן-קיימת ועתיקות יש

עצירה של זרימה של מובטלים.

כל שבועיים יש אצלי ישיבה עם מנהלי הסניפים של שירות התעסוקה. בגלל השביתה זה

בוטל.

לא היה היום דיון על שירות התעסוקה, זה יהיה בישיבה הבאה ואז נקדיש את מלוא

תשומת הלב לנושאים ששייכים לשירות התעסוקה.

היום מדברים על 15 אלף. נרחיב את האוכלוסיה ונראה מה אפשר לעשות במסגרת הכשרה

פנים-מפעלית.

לשאלותיו של חבר-הכנסת אלסאנע, כל התכניות, כולל הכשרה מקצועית לאקדמאים, זה

לכלל האוכלוסיה ואין ספק שיהיו גם ערבים.

אני עומדת לקבל בתקופה הקרובה איש מקצוע מיוחד, לא מינוי פוליטי, לטפל בכל

הנושא של המיגזר הערבי, כולל התעסוקה.

לחבר-הכנסת דיין - הכשרה מקצועית פנים-מפעלים עסקים קטנים, בודקים. אנחנו

מוכנים ללכת לכל דבר. זה נבדק על-ידי המנכ"ל שהוא אחראי ישירות לנושא של הכשרה

מקצועית.

30 אלף בני נוער - הודעתי בשבוע שעבר בוועדת החינוך, אנחנו הוספנו שעות. זה

הכל פועל יוצא של כסף.

אני לא אסכים שמשרד העבודה והרווחה יהיה הכתובת לתופעת הנשירה מבית-הספר

ביהוד במיגזר הערבי. קודם כל שקציני ביקור סדיר ידאגו שהילדים שצריכים להיות

במסגרות חינוכיות יהיו שם.

המדיניות שלי בנושא דמי אבטלה מאד קשוחה. יש ירידה מאד משמעותית במספר מקבלי

דמי אבטלה, היתה ירידה 6,000 אנשים בחודש אחד, בעיקר בגלל המדיניות החזקה שהיום

לא נותנים בקלות דמי אבטלה.



ליושב-ראש הוועדה, מצבו של "המשקם" על עברי פי פחת. ההידברות עם הסוכנות,

ביטלו לי 11 ישיבות בנושא "המשקם". אמרתי, אתם רוצים - קחו את "המשקם". לא רוצים

לקחת.

יש עשרות משרות של עובדי מינהל שלא רואים אותם ולא יודעים בשביל מה הם יושבים

שם. לא יכול להיות שמשרד העבודה והרווחה יממן גרעון של מיליוני שקלים. יש

אפשרות שיהיה הצי חצי. אם הסוכנות מוכנה, טוב. אם לא - זה עובר אלינו. תלוי

בגזבר הסוכנות. יום לפני ישיבה הוא מודיע שהוא לא יכול לבוא.

הנחיתי את היועץ המשפטי של המשרד לפרק את השותפות עם "המשקם". אנילא אתן

לזרוק אף חוסה אחד מ"המשקם" לרחוב. הסוכנות הוציאה מכרז ומצאו שקבלן הציע להם

הצעה יותר זולה, זרקו לרחוב 60 עובדי "המשקם" שעבדו 20 שנה כגננים, רובם בדרום,

מבאר שבע. טלפנו ליושב-ראש הסוכנות. הבטיחו להתקשר. אתמול התקשרתי 6 פעמים. לא

החזירו לי טלפון.

נגמרה התקופה, המשא-ומתן. על פי חוק אני מפרקת את השותפות הזאת.

אני רואה ב"המשקם" מסגרת הכי רצינית להרחיב קליטת אוכלוסיית הנכים שאנחנו

רוצים לשקם אותה ואני לא יכולה לעשות את זה. אני רוצה לשקם את אוכלוסיית המוגבלים

אבל אין לי אפשרות, למרות שיש מיתקנים שהם חצי ריקים. הסוכנות ממנה את המנהל

והפקידים ואנחנו מכסים את הגרעונות. זה לא יכול להימשך. חצי שנה אני סובלנית.

חצי שנה, מהיום הראשון שלי במשרד אני מטפלת בזה.

יש שדלתות פוליטית ב"המשקם". זה ''גמר.

חבל קטיף, ביטלנו את ההכשרה הפנים-מפעלית. בהסכם עם שר האוצר, בהסכמת ראש

הממשלה, עד סוף השנה אנחנו מסבסדים. היו 2,800 עובדים בחקלאות. 15 יום בחודש.

חודשיים ממשיכים לסבסד אותם מלא, אחר-כך עוד חודשיים רק 1,000 ואחר-כך 500. גוש

קטיף כלול בהסדר הזה.

אני לא חושבת שמוסדות פרטיים נותנים טיפול יותר טוב למפגרים. הייתי במוסד

ציבורי לילדים מפגרים, בבני-ברק. לא ראיתי דבר כזה בשום מקום. הייתי בהרצליה

פעמיים, ממשלתי, עם עבודת הורים, זה בלתי רגיל.

ההורים מפקידים בידינו ילדים והם מפקידים אותם גם כשהם, ההורים לא יהיו

בהי ים.

דיון על מעונות יום, ברצון.

מי ציפורי;

המוסד לביטוח לאומי מטפל למעשה בכל תושבי מדינת ישראל, למעלה מ-5 מיליון

אנשים, ללא משוא פנים.

"עוד המוסד לביטוח לאומי - אחריות על ביצוע החוקים, התקנות וההסכמים הקשורים

לבטחון סוציאלי כפי שחוקק על-ידי המוסדות המוסמכים. הקטע הזה מהווה אבן יסוד של

הביטוח הלאומי, זה מונע ביורוקרטיה מאחר שכל אזרח יודע את זכויותיו וכל עובד יודע

את חובותיו. כל עובד במוסד לביטוח לאומי חייב להיות קצת עורך-דין ולהכיר את

התקנות.

המוסד לביטוח לאומי עוסק ביישום ופיתוח של בטחון סוציאלי וביטוח אוניברסלי

תוך חלוקה מחדש של ההכנסה.

המחקר שלנו הוא מהטובים בארץ-ישראל, הוא נותן את החומר הכי אמין, שהוא

גם זמין, לכנסת, לממשלה ולשרה, כשהם רוצים לדון על בעיות חברתיות שונות.



המינויים של כל הסמנכ"לים של המוסד צריכים להיות באמצעות מכרז , שייבחרו

הטובים ביותר.

מספר מקבלי קיצבאות עיקריות בשנת 1989 וראשית 1993- כל חודש יוצאים מהמוסד

לביטוח לאומי, בצ'קים או לחשבונות בבנקים, כמיליון ו-600 אלף תשלומים לעומת

מיליון ו-257 אלף בשנת 1989 . כל תשלום מעודכן לפי השינויים שחלו בחוק, לפי

השינויים במדד ולפי שינויים במשפחה ושינויים בריאותיים.זו מערכת אדירה.

אנחנו רואים עכשיו- סימנים של ירידה במספר מקבלי דמי אבטלה אם כי במשך השנים

הללו מספרם גדל פי שניים.

בקרב מקבלי הבטחת הכנסה יש שליש שמיצו את כל תקופת דמי האבטלה שלהם והם

עוברים להבטחת הכנסה, מזה צמח הראיון לנצל אותם לעבודות מיידיות, וזה נתן אלפי

אנשים.

7.000.

מי ציפורי;

זה מהווה כלי לא להגיע לדמי אבטלה.

אנחנו רואים ירידה במספר מקבלי דמי אבטלה, שנובעת מהקביעה שצעירים ילכו לכל

עבודה. אלפים רבים נמנעים מלהגיע לכך שיוכרזו כסרבנים ואז הם מנועים מלקבל דמי

אבטלה.

לעומת זאת, מספר מקבלי הבטחת הכנסה גדול מ-27,00 בשנת 1989 ל-74,000 בשנת

1993. גידול של //16.

תקבולים ותשלומים של המוסד לביטוח לאומי. תקבולים ל-1993 - 19 מיליארד ו-273

מיליון ש"ח. התקבולים בנויים מתשלומים של האזרחים - כ-5 מיליארד ש"ח; משיפוי של

האוצר - כ-4 מיליארד ש"ח; מסכומים שונים של האוצר לפי סעיף 217, שהאוצר חייב לשלם

- כ-2 מיליארד ש"ח; ממימון חוקים והסכמים על-חשבון האוצר - כ-3 מיליארד ש"ח,

גביית מס מקביל כ-3.5 מיליארד, וריבית על השקעות - כ-1.8 מיליארד.

סך-כל התשלומים של המוסד - כ-18.5 מיליארד ש"ח. סכום של 3 מיליארד ו-360

מיליון ש"ח מזוז זה העברת מס מקביל לקופות החולים; גימלאות כל פי חוק - כ-12

מיליארד וגימלאות על-חשבון האוצר - כ-3 מיליארד.



בעיה חמורה היום היא ש-57% מכלל תגבולי המוסד לביטוח לאומי באים מהאוצר, זה

לא טוב. המצב הזה נובע מכמה וכמה דברים. אחד מהם - בגלל הפחתת עלות העבודה. אם

הביטוח הלאומי לא יחזור לפרופורציות הנכונות, יש סכנה שבאחד הימים יהיה שר אוצר

שיגיד "אין לי" ואז כל המערכת הזאת עלולה להגיע לכמעט פשיטת רגל.

שווי הנכסים של המוסד לביטוח לאומי כ-31 מיליארד ש"ח, מספר שיגדל כפי שמצויין

בשקף.

זה מחולק לקרנות שונות, כדי לכסות חוקים ותקנות ותשלומים לאזרח. לאזרח לא

איכפת מה מצב הקרן. המוסד חייב לשלם לו.

יש לנו בעיה בנושא הסיעוד. צריך לקבל שתי החלטות: א) שינוי אחוזי הגבייה

לסיעוד ב) שינוי החלטת הממשלה שרק 19 אלי אזרחים זכאים לסיעוד. היום משלמים דמי

סיעוד לכ-41 אלף איש.

ת' גוז'נסקי;

כמה זה בשקלים?

מי ציפורי;

בממוצע 900-800 ש"ח לחודש.

שי כהן;

ב-1993 נשלם סכום של 545 מיליון ש"ח. ההכנסה מהציבור - 130 מיליון ש"ח לשנה.

יש רזרבה מסויימת ועם הריבית אנחנו מדברים על 165-163 מיליון. התשלומים, כפי

שאמרתי, 545 מיליון ש"ח.

מי ציפורי;

מימון הצרכים בענף הזה צריך היה להיות על-ידי הגבייה, אלא שמכון ברוקדייל

העריך שמספר הנזקקים יהיה 10,000-9,000 איש.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

זו היתה צריכה להיות אוכלוסיית היעד.

מי ציפורי;

יש אנשים שחסרה להם חצי נקודה כדי להיות זכאים.

אנחנו אומרים, אם הממשלה רוצה שנקצץ - שתגיד איך ואיפה.

ש' הלפרט;

הביטוח הלאומי יכול לעשות חלוקה פנימית.

אסור שתהיה הגבלה של מספר הזכאים. חוק הסיעוד פתר בעיות משפחתיות קשות.



הי"ר עי פרץ;

האם החוק לא קובע שהאוצר חייב לכסות את ההפרשה?

לא.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הם שותקים.

מי ציפורי ;

בשנה שעברה, ואנחנו מתכוונים גם השנה, להעביר לקרן הזאת מיליארד ש"ח מאחת

הקרנות העשירות שלא נפגעה. אלה הם תמרונים פנימיים ולא פתרון-.

כדאי לדעת ש-80% מכלל תשלומי המוסד לאזרחים, ללא מס מקביל, הם על פי חוק

הביטוח הלאומי ו-20% - על פי הסכמים וחוקי מדינה אחרים.

57% מכלל תקבולי ענפי הביטוח הלאומי, ללא מס מקביל, מקורם בתקציב המדינה,

וצריך להוסיף לזה גם את הריבית מהקרנות שנצטברו עד היום, שהם רק לברכה כי אחרת

היינו מגיעים למצבים קשים שאין להם פתרון.

בשקף שלפניכם יש התפלגות של תשלומי גימלאות. הבעיה המרכזית שתלך ותגדל במדינת

ישראל וחייבים להיות מודעים לה בגלל העלייה בתוחלת החיים ובגלל העלייה החדשה -

אחוז הזקנים שהולך וגדל . אם אחוז הזקנים היה 10%, הרי עם העלייה הוא נע מסביב

ל-12%.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

בחודשים האחרונים יותר.

מי ציפורי;

כפי שאמרתי, תוחלת החיים עולה. השנה עשינו מבצע מיוחד וחילקנו מתנה סמלית

ל-15 קשישים שעברו את גיל ה-100.

36% מסך כל תשלומי הגימלאות הם לזיקנה ושאירים. ההוצאה השנייה בגודלה היא

קיצבת ילדים, במיוחד אהרי שהוחזרו קיצבאות הילדים לילד הראשון ולילד השני -

20.5%.

נכות כללית - 9.7%. גם זה נושא שהיא בעיייתי ולעלייה החדשה יש כאן תרומה די

גדולה. נפגעי עבודה - /,'6, זה די גבוה גם יחסית למדינות אחרות. מילואים - 6.7%

מסך-כל התפלגות תשלומי גימלאות. אימהות - 4.7%; הבטחת הכנסה - 5.4%; ואחרים -

3.7%. יש מי גזרים שבהם יש מלוא הניצול של מה שהחוקים מאפשרים.

התפלגות תשלומי העברה וגביית דמי ביטוח באחוזים מעוגלים. לפי השקף שלפניכם

תראו שחמשת העשירונים התחתונים שמשלמים 23% מסך-כל דמי הביטוח מקבלים 73% מתשלומי

המוסד, בכל התחומים, ואלה שמשלמים 73% מגבייה מהאזרחים מקבלים 23%. זה יוצר

איזון מסויים ומאפשר העלאת חלק גדול מאזרחי ישראל או לרמה של קו העוני או לרמה של

קצת מעל קו העוני.



רמת קיצבאות עיקריות לאפריל 1993 . קיצבת זיקנה ליחיד - 514 ש"ח, ללא הכנסה

נוספת - הוא מתחת לקו העוני. עם הבטחת הכנסה הוא מקבל 803 ש"ח. זוג מקבל 771

ש"ח; זוג פלוס ילד - 932 ש"ח; וזוג פלוס שני ילדים - 1,093 ש"ח.

קו העוני ליחיד - 60? ש"ח; לזוג - 1,216 ש"ח; לזוג פלוס ילד - 1,612 ש"ח;

לזוג עם שני ילדים - 1,949.

הגימלה להבטחת הכנסה בתוספת קיצבת ילדים לזוג פלוס ילד היא 1,466 ש"ח ולזוג

עם שני ילדים - 1,729 ש"ח.

השכר הממוצע על פי החוק - 3,210 ש"ח. שכר מינימום 1,377 ש"ח ברוטו. אם מדברים

על מפרנס יחיד אב ל-4 ילדים שמשתכר שכר מינימום - אין להם, לכל אחד נוהם למנת

פלאפל ליום.

רמת העוני בכלל האוכלוסיה לפי מדדי עוני נבחרים, 1991- אנחנו יכולים להצביע

על חצי הכוס המלאה ולטפל בחצי הכוס הריקה. לפני תשלומי ההעברה היו 358 אלף

משפחות, זאת אומרת יותר ממיליון נפש מתחת לקו העוני. לאחר תשלומי ההעברה הצטמצם

המספר ל-145 אלף משפחות שהם 525 אלף נפש. אבל לאחר תשלומי המיסים שוב חזר המספר

ועלה ל-152 אלף משפחות. אבל בסיכומו של דבר אחוז העניים לפני תשלומי ההעברה -

35%- יורד ל-14.9% לאחר תשלומי ההעברה.

זאת אומרת שאם מדברים על התפקיד החברתי של המוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל,

יש כאן תרומה שקשה להעריך אות ואם לא ישמרו על המערכת הזאת זה עלולה החברה

הישראלית להגיע למצבים קשים ביותר.

מלחמה באבטלה אבל אם העובדים ישארו בשכר

מינימום, שצריך לאכוף אותו, זה לא ישנה את הטבלה. משפחה עובדת שמקבלת תשלומי

העברה מצבה שונה ממשפחה מובטלת. העוני בקרב מובטלים גבוה במיוחד.

אנחנו מדברים על שיקום כוח הקנייה של הקיצבאות המשולמות למשפחות מעוטות הכנסה

שכל מחייתן על קיצבתן, שנשחקו בשנים האחרונות ב-6%-7%.

משום שהן צמודות לשכר הממוצע שנשחק בשנים האחרונות.

מי ציפורי;

מדינת ישראל החליטה להעביר את נקודת הזיכוי ממס הכנסה לקיצבת ילדים ומאז

נקודת הזיכוי נשחקה בכ-50%.

בגימלה להבטחת הכנסה יש שני שיעורים, 80% ו-100%. אנחנו ממליצים שזה יהיה

100%, זאת אומרת מלוא הקיצבה המינימלית לקיום.

ת י גוז'נסקי;

כמה מקבלים 100%?

ש' כהן;

כמעט מחצית.



מי ציפורי ;

אנחנו מדברים גם על העלאת סף המס כדי לחלץ משפחות עובדות ממעגל העוני, וכו

על הגברת הצעדים והמאמצים לאכיפת חוק שכר מינימום.

מדינת ישראל צריכה לנהל מאבק בנוגע לשכר הממוצע, כי מדברים על שכר ממוצע

למשפחה.

אנחנו מדברים על פיתוח שירותים לנכים, סיוע לגופים ציבוריים לפיתוח שירותים

לשיפור רווחתם של נכים וקשישים. אפשר לשלב בזה פעולות התנדבות של מתנדבים, בעיקר

פנסיורים. זה יספק להם תעסוקה ויתן שירותים לנזקקים.

עד שבאתי למשרד העבודה והרווחה עשיתי סיורים. ראיתי בסניפי הביטוח הלאומי

כולל במיגזר הערבי את המתנדבים העושים בצנעה עבודה אדירה. זה כולל את כל

האוכלוסיות, האוכלוסיה החרדית, החילונית והערבית. לא יאומן מה שהם עושים. אולי

כדאי להעלות את הנושא הזה. הם עושים עבודת קודש, הכל יוזמה של המוסד לביטוח

לאומי.

מי ציפורי;

אפילו בעיר העתיקה של ירושלים יש לנו תחנה של מתנדבים.

אנחנו עורכים ביקורי בית אצל זקנים בודדים ואצל כאלה שאינם מקבלים סיעוד,

נדה' סיעוד. אנחנו מדברים על 30 אלף ביקורים ממושכים ועל 1,000 ביקורי בית

ראשונים. הזה לא היה מוכר. יש לנו כ-3,000 מתנדבים. מן הראוי להכפיל את המספר

הזה ואת מספר התחנות - 46 - שפזורות על פני הארץ. צריך להכפיל גם את מספר העובדים

- כ-50 -שמפעילים אותם, אם נכפיל את מספר העובדים נוכל להכפיל את מספר התחנות

ואת מספר המתנדבים.

בשנים האחרונות הביטוח הלאומי טיפל בחוקים. ילד נכה היה מוכר מגיל שלוש ולא

מגיל 0 למרות שלפי המומחים צריך להתחיל לטפל בנכות מגיל אפס. החוק תוקו והיום

גימלה יכולה להינתן לילד נכה גם בגילים מאפס עד שלוש.

בשנים האחרונות המוסד טיפל גם ביישום וביצוע חוק ביטוח סיעוד; ביצוע החוק

לעידוד המיגזר העסקי, שהפך לכלי נוסף וחשוב במערכת; השתלבות במדיניות הממשלה

בנושא הפחתת עלות העבודה - עשינו את זה בעל כורחנו; שותפות בגיבוש ובביצוע לעתיד

של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושל חוק פנסיה ממלכתית, שאנחנו מקווים שהוא יגיע למה

שהגיע חוק ביטוח בריאות; שותפות בהפעלת הפרוייקט להכשרת מובטלים בענף הבנייה;

פיתוח והרחבה של הייעוץ לקשיש, עיגונו בתקנות ופריסתו על פני כל הסניפים בארץ. יש

צורך חיוני לינת תנופה לנושא הזה.

ואשר לחוק גל, מספר העובדים וסך ההוצאות לתמריץ מעסיקים, מיולי-דצמבר 1991 עד

אוקטובר-דצמבר 1992- מספר עובדים בממוצע חודשי שבגינם שולם תמריץ ביולי-דצמבר

1991 - 12,830. היקף ההוצאה הכספית לחודש עבור תמריץ - כ-8 מיליון ש"ח. תמריץ

ממוצע שקיבל כל עובד - 629 ש"ח. ומה היה המצב באוקטובר דצמבר 1992ל מספר עובדים

בממוצע חודשי שבגינם שולם תמריץ - 29.969. היקף ההוצאה הכספית לחודש עבור תמריץ

כ-22 מיליון ש"ח. תמריץ ממוצע שהמעסיק קיבל בשביל העובד - 731 ש"ח.

כמה זמן המעסיק מקבל תמריץ?



ש' כהן;

שנתיים.

מי ציפורי;

במהלך כל התקופה שולם תמריץ בסך של 325 מיליוני ש"ח עבור כ-70 אלף עובדים

שונים, שחלק מהם עבדו באופו זמני בלבד.

המעסיק צריך לתת לנו דיווח שמי של העובדים שלו. יש לנו קובץ. הרצנו את הקובץ

של מי שעבד מול הקובץ של מקבלי דמי אבטלה והתברר שלמעלה מ-2,300 איש קיבלו דמי

אבטלה כשבמקביל הם עבדו במקומות שונים.

היו"ר ע' פרץ;

והמעסיק קיבל עבורם תמריץ,

מי ציפורי;

כן. יש כאלה ש-6 הודשים קיבלו דמי אבטלה. היגשנו תביעות משפטיות למשטרה.

היות ויש לנו היום בעיה של פועלי בניין הרצנו את זה במחשב. מצאנו למעלה מ-800

בוגרי קורסים לבנייה ממשיכים לקבל דמי אבטלה ולא השתלבו בעבודה.

ואשר להתפתחות שירותי המיכון. בשנת 1986 עוצמת המחשב של הביטוח הלאומי היתה

8.6 מיפס. היום - 172. שטח אחסון מידע היה 40 מיליארד תווים והיום - 320 מיליארד.

מסופים ותחנות עבודה, בשנת 1986 היה 500 והיום 2,300, גידול של 460%, כמעט לכל

עובד יש מסוף. מספר תנועות ליום: מ-120 אלף ל-מיליון ו-350 אלף. גידול של

1,125% . אלמלא המערכת הזאת שגם היום לא מספיקה וצריך להכפיל אותה, כל פעולות

התגמולים והגבייה היו מקריים, היו משלמים לא לפי בדיקות וגובים גם כן לא לפי

דברים מוחלטים.

המוסד לביטוח לאומי מפעיל את המחשב הגדול ביותר בארץ. לאמריקאים היתה טעות

והם אישרו את מכירתו. זה מחשב אסטרטגי שלא מוכרים אותו. אף על פי כן, גם היום

אנחנו מטפלים בהגדלת עוצמתו של המו-ושב.

מגמות לעתיד ביישום טכנולוגיות המחשב במוסד. ביזור עוצמות המיחשוב לסניפים

ברחבי הארץ - להקטין התלות בתקשורת; לשפר זמינות המערכות; לצמצם קיצב גידול

עלויות המיכון; לשפר השירות לאזרח.

הקמת סביבת פיתוח מותאמת - לצמצום זמן פיתוח מערכות; להשלמת הסבת כל מערכות

המוסד; להתמודד עם שינויי חקיקה וחוקים חדשים כגון חוק ביטוח בריאות וחוק פנסיה.

ובנושא שיפור השירות לאזרח - פיתוח מערכות מידע לציבור, יישום טכנולוגיות "שירות

מהבית", שהאזרח לא יצטרך לבוא לסניפים והוא יוכל לקבל, כמו לגבי הבנקים, מידע לא

חסוי; הקטנת היקף הפניות של אזרחים לסניף.

יש לנו קרנות שבאמצעותן אנחנו מסייעים למאות מפעלים בארץ לקשישים, לנכים

ולמוגבלים.

הי ו "ר ע' פרץ;

מה מקור הקרנות?



מי ציפורי ;

מהביטוח הלאומי.

לדוגמה, קרן פיתוח שירותים לנכים. בשנת 1992 בוצעו 128 פרוייקטים באמצעות

הקרן הזאת

שי כהן;

התקציב הכולל הוא 50 מיליון ש"ח. הניצול הוא חלקי.

כשאני באתי למוסד היו 10 פרייקטים כאלה. אני אומר, עד שלא יהיה גרעון בקרן

הזאת אנחנו לא נמלא את תפקידנו.

אנחנו מסבירים למוסדות את כל האפשרויות שעומדות לרשותם כדי לנצל את הקרנות

ונותנים להם סיוע כדי שיוכלו לעשות את זה.

במסגרת של מפעלים מיוחדים, בשנת 1992 בוצעו 6 פרוייקטים: פיתוח נסיוני של

שירותי רווחה לאוכלוסיית שונות - קשישים, אלמנות, אמהות, ילדים מובטלים וכו' -

בשיתוף עם גורמי הרווחה הקהילתיים.

אושר הוסטל לנפגעים מסמים.

יש לנו קריטריונים גמישים.

זה עובר תהליך משולש, אנחנו מעודדים ועוזרים להגיש בקשות, אחרי שהכנו את

החומר במוסד זה הולך לוועדה במועצה הציבורית, ובסופו של דבר זה מגיע לשרה. בכל

מקרה השרה חותמת.

סייענו ל-35 פרוייקטים שבוצעו בשנת 1992 במסגרת פיתוח שירותי סיעוד.

יש קרן למימון פעולות בטיחות בעבודה. אנחנו שותפים ב-10 פרוייקטים. ויש נושא

של מס מקביל - הקרן לפעולה מונעת. מהות הפעילות של הקרן הזאת, ביצוע מיוקרים

ופעולות מונעות בשטח הבריאות בעבודה - ממומנת על-ידי הפרשת 1% מסכום גביית מס

מקביל. בשנת 1992 בוצעו 100 פרוייקטים בנושא זה ואנחנו היינו שותפים בהם.

כאן יש לי בעיה. היה לי מועמד. חיפשתי מועמד. בקרן הזאת היו בשנה שעברה 30

מיליון ש"ח. נשאו 10 ש"ח ללא שימוש. הקרן הזאת שותפה למעסיקים, קופות-חולים, משרד

העבודה והרוווחה ובניהול שלנו. אני רוצה לייעד את כספי הקרן לבריאות ובטיחות

העובד.

בשבוע שעבר היה אצלי אחד שמועסק על-ידי אחת מקופות-החולים ויש ניגוד

אינטרסים. אני מחפשת מועמד לקרן הזאת, כי אני בונה עליה הרבה מאד, לבריאות העובד

ולבטיחות העובד.

מי ציפורי;

כל החלטה של הכנסת או של הממשלה - הביטוח הלאומי ייערך לביצועה.

1) ביטול מבחני הכנסה לקיצבאות ילדים ותשלום קיצבת ילד ראשון ושני לכל

המשפחות עם ילדים. זה בוצע. צריך לעמוד על המשמר שזה לא יישחק ולכשירווח לבטל את

השחיקה שחלה בנקודת קיצבה. בצרפת, משפחה שבה 5 ילדים פרנסתה מובטחת.

2} שמירה על כוח הקנייה של הקיצבאות המשולמות לאוכלוסיות מעוטות הכנסה

בעקבות שחיקת שכר במשק, שגורמת אוטומטית גם לשחיקת הקיצבאות.

3} רביזיה בהחלטת הממשלה בדבר צמצום מספר מקבלי גימלת סיעוד.

4) בלימת המגמות להפחתת שיעורי דמי הביטוח הלאומי כאמצעי להפחתת עלוי ות

העבודה במשק.

אני חושב שעשו כאן משהו גורף. תופעה זו פוגעת קשות בעקרון המימון העצמי של

המערכת ומגבירה את התלות בתקציבי מדינה. מדובר על מיליארדי ש"ח.

ת' גוז 'נסקי;

אני היגשתי שתי שאילתות לאוצר. התשובה - לא יודעים.

מי ציפורי ;

הדרך להתמודד עם הבעיה הינה באמצעות מס הכנסה ותמריצים ישירים לעידוד הצמיחה

והתעסוקה.

5) פעולות לעידוד התעסוקה וצמצום אבטלה - הפעלת תמריץ המעסיקים, הכשרת

מובטלים בענף הבנייה.

הי ו "ר ע' פרץ;

בנושא של הפחתת עלות העבודה אפשר לנהוג כפי שעושים בחוק למיגזר העסקי, שזה

עומד מול מספר זהות. הפחתת עלות העבודה לרואה-חשבון או לעורך-דין שלא מוסיף אפילו

רבע עובד, בשביל מה?

מי ציפורי ;

6) השוואת הריבית המשולמת על השקעות המוסד לזו המשולמת לקופות הפנסיה. בשנים

האחרונות הופחתה הריבית על-ידי האוצר באופן חד-צדדי ,

7) הבטחת הביטוח הרפואי לאוכלוסיות מעוטות הכנסה במחיר הוגן. ישנם לחצים

גדולים להגדיל השתתפותן של שכבות אלה בביטוח הרפואי, עובדה היוצרת קשיים גדולים

מאד לאוכלוסיות אלה לאור רמת הכנסתן הנמוכה.



אני מוכרח לומר שבמסגרת הסכמים שלנו אנחנו נותנים פתרון לחלק מהאנשים שעומדים

בלחצים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי חייב לתת לזה פתרון.

8) סיוע המוסד לביטוה לאומי, על בסיס זמני, לאיתור מוקדם של מומים מלידה -

כגון מי שפיר. יש הצעה לתיקון החוק אבל סגני השרים הדתיים טרפדו את זה. אני חושב

שהאיתור המוקדם הוא חובה. אני הייתי מוציא תקנה שבמיגזרים מיוחדים לא תהיה הגבלה

של גיל.

ת' גוז'נסקי;

בסופו של דבר זה יחסוך המון.

9) עיגון הסכם הניידות בחוק הביטוח הלאומי.

פעם נקבעו קריטריונים בהסכם עם האוצר. היו חילוקי דעות ובסופו של דבר

יושבת-ראש הוועדה החליטה לא לטפל בזה. המוסד, לפני שאני באתי, הסכים לפשרה -

להחמיר ולהקשות בכמה חוקים ועל סמך זה להקל בחוקים אחרים. יושבת-ראש הוועדה סברה

שאסור להקשות ולהחמיר.

אנחנו "אכלנו" את הנושא הזה שמונה שנים. הנושא הזה והנושא של הוועדות

הרפואיות היו נושאים נצחיים של הוועדה.

הכספים על פי סעיף 200 הם כספי האוצר. כשהאוצר רוצה לשנות משהו בנושא הזה הוא

חייב לקיים התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה, והשרים לפעמים מתחשבים בעמדת הוועדה

ולפעמים לא. בתקופתי לא היה כל רצון להתרחב במה שהוועדה אמרה.

ברגע שעמדו על כך שבנושא של הסכם הניידות תהיה עיסקת חבילה, זאת אומרת או

שנאשר הכל או שלא יהיה שום דבר, כשמדובר על מעט מאד הטבות לנכים ומצד שני איסורים

רבים, לא רציתי לקיים את חובת ההתייעצות.

אנחנו יכולים לעשות רק שינוי בחקיקה.

מ' ציפורי;

למוסד לביטוה לאומי יש מערכת מחקר ותכנון הטובה ביותר במדינת ישראל. לכן

אנחנו מדברים על - סעיף 10 - שילוב המוסד לביטוח לאומי בצוותי הדיון על חוק ביטוח

בריאות ממלכתי, לאור קשרי הגומלין שבין מערכת הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות -

גבייה, אשפוז יולדות, סיעוד, טיפול רפואי לנפגעי עבודה, ביטוח רפואי לאוכלוסיות

חלשות ועוד.

11) שיתוף המוסד לביטוח לאומי בצוותי ההכנה של חוק פנסיה ממלכתית, לאור

משקלו הגדול והחשוב של המוסד בהבטחת הכנסה של הציבור.

12) תיקונים בביטוח אבטלה במטרה למנוע ניצול לרעה של המערכת ועידוד העדפת

השתלבות בעבודה על פני קבלת דמי אבטלה.

בראשית שנת 1933 הוכנסו מספר תיקונים כגון: השוואת תקופת הכשרה של עולים לזו

של ותיקים, ניכוי הפנסיה מדמי האבטלה, צמצום האפשרות לקבלת דמי אבטלה תקופה

נוספת.



נגעתי ב-20% מתמונת המצב של הביטוח הלאומי. יש עוד הרבה דברים שיכולים לומר

עליהם שהם לתפארת מדינת ישראל אבל עם זאת יש תמיד מה לתקן.

היו"ר ע י פרץ;

ברשותכם הברי הכנסת, אנחנו נמשיך בדיון כאשר המנכ"ל החדש יכנס

לתפקידו. נרצה שגם מר ציפורי יהיה באותה ישיבה. נזמין את שניכם. נרצה לקבל סקירה

כתובה ואז חברי הכנסת יוכלו להביע דעתם ולהתייחס לסקירה.

מי ציפורי;

איו בעיה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה וגם לחברי הוועדה על ההזמנה. מתי שתקבעו

נבוא עם המנכ"ל ועם מנכ"ל שירות התעסוקה. האבטלה והתעסוקה זה נושא לישיבה

מי וחדת.

מאחר שזו הישיבה האחרונה עם מר ציפורי בתפקידו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי -

אני מקווה שתהיה ישיבה מיוחדת איתו ואז אומר מה שיש לי לומר - בכל זאת חייבת לומר

כאו כבר עכשיו כאן ששנות עבודתו של מר מרדכי ציפורי כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

תרמו תרומה מאד משמעותית למוסד לביטוח לאומי. אני רוצה לומר שכיושבת-ראש ועדת

העבודה והרווחה היו לי הרבה מאד ויכוחים עם המוסד ועם מר ציפורי אבל באותם יותר

משישה חודשים שאני שרת העבודה והרווחה, שיתוף הפעולה, האחריות והעבודה איתם היו

למופת.

באותן שמונה השנים שבהן הייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה סיירתי הרבה. מה

שהיכרתי על פעילות המוסד לביטוח לאומי בתקופה שאני שרת העבודה והרווחה, אין לזה

כל דמיון למה שידעתי כיושבתראש הוועדה. הוא עשה את התפקיד בהרבה נאמנות ובהרבה

אחריות ממלכתית.

ת י גוז'נסקי;

גם איכפתיות.

היו"ר עי פרץ;

והרבה פעמים נגד רבים במפלגתו.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

נגד הממשלה ושרי האוצר, חברים שלו. ברוב המקרים הוא היה יחידי שעמד בפרץ.

אני זוכרת את המאבק שלנו בנושא עלות העבודה.

אני חושבת שכאשר נמצאים בשירות המדינה צריך לבצע קודם את התפקיד במסגרת שירות

המדינה. נבחרים לתפקיד כדי לשרת את המדינה.

מאחר שזו ישיבת העבודה האחרונה, מצאתי לנכון לומר את הדברים.

היו"ר ע' פרץ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 40^:11}