הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ט' בתמוז התשנ"ג (28 ביוני 1993). שעה 09:00

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ -היו"ר

נ י בלומנטל

חי דיין

ש' הלפרט

ב' טמקין

עי מאור

די מנע

י' שפי

מוזמנים; חבר-הכנסת רענן כהן

חברת-הכנסת א' סלמוביץ

חי דוקלר - סגן נציב מס הכנסה

י' קרוסמן - מס הכנסה

אי ריפטין - סמנכ"ל משרד הבריאות

ע' פרל - ראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים,

משרד הבטחון

י י ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ר' בר-יוסף - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

די אורנשטיין - משרד המשפטים

ד' שלוש - שרות התעסוקה

מ' גרזון - משרד הבינוי והשיכון

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אי בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

צי אנגל - משרד התעשיה והמסחר

ת' מרגליות - משרד התעשיה והמסחר

ע' כהן - המועצה להשכלה גבוהה

די ספיר - הוועד הפועל, ההסתדרות הכללית

ר' הרט - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

ר' צור - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

י' לוי - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

שי עזריאל - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

אי ברעוז - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

מי עמיר - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

ר' דותן - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

אי גולן - התנועה לקליטת חיילים משוחררים

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג



סדר-היום; חוק הביטוח הלאומי (העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים ל-65},

התשנ"ג-1993 - תחולה

חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993.

הצעת חוק צג מאת חבר-הכנסת רענן כהן



חוק הביטוח הלאומי העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים ל-65), התשנ"ג-1993 -תחולה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

לפני שנעבור לסעיף שעל סדר-היום שלנו, רשות הדיבור ליועץ המשפטי.

מי בוטון;

בעת הדיון של הוועדה על חוק הביטוח הלאומי (העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים

ל-65) והכנתו לקריאה שניה וקריאה שלישית, לא נקבע מועד לתחולת החוק.

המוסד לביטוח לאומי צריך שלושה חודשים כדי להתארגן להפעלת החוק. אנחנו מציעים

שתחולת החוק תהיה 1 בנובמבר 1993. שזה זמן שמתאים גם למוסד לביטוח לאומי .

אני מבקש אישור הוועדה לתאריך התחולה הזה.

אני בעד.

הצבעה

ההצעה שתחולת חוק הביטוח הלאומי (העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים ל-65), התשנ"ג-1993

תהיה 1 בנובמבר 1993. נתקבלה



חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ג-1993 - הצעת חוק צג מאת חבר-הכנסת רענן כהן

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום שלנו, חוק קליטת חיילים משוחררים,

התשנ"ג-1993, מאת חבר-הכנסת רענן כהן.

מי בוטון;

שמענו את השימוע של כל הנוגעים בדבר. המציע, חבר-הכנסת רענן כהן, ישב עם

היועצים המשפטיים - עם מר דמביץ ואיתי - והכנו טיוטה חדשה על-פי ההערות שהושמעו

כאן ועל-פי מה שהתרשמנו מחברי הוועדה.

מונחת לפניכם הצעת חוק שמצויין עליה נוסח מתוקן, 7 ביוני 1993.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שאני אקרא את החוק המוצע סעיף אחרי סעיף.

היו"ר ע' פרץ;

לישיבתנו זו הוזמנו כמה מוזמנים שלא היו כאן. ביקשנו לשמוע את דעתה של המועצה

להשכלה גבוהה.

ע' כהן;

על-פי חוק המועצה להשכלה גבוהה אסור שתהיה אפליה. לפי הנאמר בסעיפים 13 ו-14

מתקבל הרושם כאילו יש העדפה של חייל משוחרר בקבלה לאוניברסיטה, אפילו רמת השכלתו

לא מתאימה. לכן נראה לי שהסעיפים האלה אינם במקומם.

מי בוטון;

כל העדפה מפלה. כל החוק הזה הוא כאילו אפליה.

ע' כהן;

נראה לי שהסעיפים האלה אינם במקומם.

ע' פרל;

יש היום העדפה של עולים חדשים שמקבלים אותם לפני כל אחד אחר, אם רמת

השכלתם שווה לרמת האוכלוסיה שמתקבלת.

יש לנו כמה דוגמאות של העדפות של חיילים משוחררים, שהיו בעבר באוניברסיטת

תל-אביב, למקצועות רפואה ומשפטים. בשנתיים האחרונות, בגלל העלייה, באו והעדיפו

עולים חדשים. יש תקדימים שניתנה עדיפות לחיילים משוחררים דווקא בפקולטות מועדפות

אבל בגלל העלייה זה ניתן לעולים החדשים.

היו"ר ע' פרץ;

האם אתה הושב שהעדפה תעמוד ביחס שווה לביקוש, זאת אומרת למספר החיילים

המשוחררים שיפנו? האם היא לא תיצור הגבלה? האם אינה הושב שיש טעם שנלך לכך שעצם

ההעדפה תיצור הגבלה?



ע' פרל;

בתוך עמנו אנחנו חיים והלוואי היה מצב שבכל הפקולטות היה מקום של 50% לחיילים

משוחררים. לא זה המצב.

בדרך כלל קשה לחיילים להתמודד על המקומות, לפחות בשנה הראשונה לשחרורם, בגלל

השרות הצבאי.

סעיף 14 הוא העתק מדוייק של הסעיף מחוק חיילים משוחררים מ-1984.

עי כהן;

אני מדבר בעיקר על הסייפא של סעיף 13 - "היתה קבלה ללימודים במוסד להשכלה

גבוהה מוגבלת למספר מועמדים- לא תחול הגבלה זו על חייל משוחרר".

ר' דותן;

העדפה אין פירושה מכסה או הגדלת מכסה. בכל החוק המוצע מדובר על

העדפות לחייל משוחרר.

אם מדובר על אזרח שלא שרת בצבא ועל חייל משוחרר, שהנתונים שלהם שווים - אני

בעד העדפת החייל על פני האזרח. זה הכיוון של החוק המוצע.

היו"ר ע' פרץ;

אתה אומר, אם עמדו במבחן הקבלה - בכל מקרה יועדפו החיילים המשוחררים. זאת

אומרת אי-קבלתם של איורים. זה לא פשוט.

ע' כהן;

יכול להיות שבמוסד מסויים היוגה העדפה של עולים חדשים, אנחנו לא מעורבים בזה

והחוק לא מעורב בזה. בהצעה שלפנינו מדובר על מיסוד חוקי של העדפה. ייתכן שבמוסד

ספציפי ניתנה העדפה לעולים חדשים, דבר שלא קבוע בחוק או בתקנה. כאן מדובר על

אפליה והעדפה בניגוד לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

אני תומכת בחוק חיילים משורוררים. עם זאת, אני חושבת שהנוסח בנוגע להשכלה

גבוהה מוטעה ולא צריך לעשות את זה בחוק. יש לנו אוכלוסיות של עולים חדשים ושל

ערבים ואי-אפשר להעדיף אוכלוסיה מסויימת.

כותרת המשנה של סעיף 13 היא מצויינת אבל המשפט האחרון שבו מיותר. לדעתי, צריך

להדגיש שהמדינה צריכה להשקיע בנושא ההשכלה הגבוהה, שתאפשר לכל חייל משוחרר להתקבל

ללימודים. המכללות האזוריות פותרות את הבעיה.

אני מציעה למחוק את סעיף 14. העובדה שהסעיף הזה נמצא בחוק משנת 1984 לא

מחייבת אותנו להעתיק טעויות הן בתפיסה והן במהות.

ב י טמקין;

אני רוצה להעיר שהענין של הלימודים האקדמאים רגיש במיוחד. אני מבין חוקים

שבאים לתקן אפליות קיימות; כשמדובר בנשים אפשר לתת העדפה מתקנת, מכיוון שבאים

לתקן עוול שהיה לאורך שנים. אני לא חושב שמדובר כאן על אותו מקרה.



בישראל יש אוכלוסיה שהמדינה בחרה לא לגייס אותה ואי-אפשר להפלות אותם

בגלל החלטה של המדינה לגביהם. תיקנו את העוול שהיה בנוגע לקיצבאות ילדים ועכשיו

באים לעשות טעות אחרת? גם לגבי מעונות ודירות יש אפליה. מי מתקשה להשיג דירה

בתל-אביב, הסטודנט היהודי או הערבי? נושא המעונות בא לפתור במידה מסויימת את

הבעיה שלהם.

אני לא חושב שהנסיון המוצדק שלנו לתת בדרבים שונות תגמול לחייל המשוחרר, אני

לא חושב שזה צריך להיות על-חשבון אוכלוסיות אחרות. אם זרז נעשה על-חשבון המדינה -

זה דבר אחר, אבל כשזה נעשה על-חשבון אוכלוסיות אחרות - אין לזה שם אחר אלא אפליה

כנגד קבוצה מסו י ימת.

אם רוצים את התמיכה בחוק כמכלול, אני מציע שנבטל את הקטעים הלא-מוצדקים.

אני לא מקבל את העמדה של חבר-הכנסת טמקין, כי בכל סעיף אתה עלול למצוא קבוצה

שתהיה מופלית לרעה. מציע החוק הביא בחשבון שתהיינה אוכלוסיות שתיפגענה בגלל

חיילים משוחררים.

רענן כהן;

כמי שטיפל בנושא הערבי, בתקופה שלי תמיד היתה העדפה למיגזר הערבי והדרוזי

באוניברסיטאות.

מי בוטון;

לא בחוק.

רענו כהן;

נכון, לא בחוק.

היות ואינני רואה בנושא הזה את עיקר החוק, אני מציע ומבקש לבטל לפחות את

הסייפא של סעיף 13 - "היתה קבלה ללימודים במוסד להשכלה גבוהה מוגבלת למספר

מועמדים - לא תחול הגבלה זו על חייל משוחרר", וכן לבטל את סעיף 14 כולו.

צריך להיות ציון שממשלת ישראל תשקיע במכללות, כדי שיהיו מקומות לימוד כלומר,

שיהיה משפט כולל המדבר על מתן אפשרות ללמוד.

היו"ר ע י פרץ;

אנחנו בהחלט חושבים שעיקר החוק זה לא הסעיפים האלה. עיקר החוק - ליצור מערכת

כלכלית חדשה שנותנת לחייל המשוחרר זכות להחליט בעצמו לאיזה כיוון הוא רוצה ללכת

ובמה להשקיע. באותה עת באים לבדוק סעיפים כאלה ואחרים. ענין ההשכלה גבוהה הוא

מפתח במדינת ישראל.

אין בחוק קריטריונים מפלים בנושא השכלה גבוהה אבל המועצה להשכלה גבוהה קבעה

כללים שנותנים רשת ביטחון כדי שלא יהיה עיוות מוחלט, למשל בפקולטה למשפטים יש 10%

מינימום למיעוט]92ים.

ע' כהן;

מוסד כמוסד, זה לא מעוגן בהוראה.



היו "ר ע י פרץ;

אין טעם שנכניס את החיילים המשוחררים למאבק פה, זו לא המסגרת. עם זאת היינו

מעוניינים לקבוע שחייל משוחרר יזכה בניקוד בכל האוניברסיטאות. כלומר, אם לאדם יש

נקודות למעונות בגלל ריחוק ממקום האוניברסיטה, אם מדובר בחייל משוחרר - זה יוסיף

נקודות.

במקום לבטל את סעיפים 13 ו-14 אני מעדיף שהמועצה להשכלה גבוהה תביא בחשבון את

העובדה שמדובר בחייל משוחרר, וזה יהיה אחד הקריטריונים. תבדקו איזה מעמד יש לחייל

משוחרר ומה אתם מביאים בחשבון בכל שלב בעת שדנים על קבלה.

אני מתנגד למכסות. ברגע שתיקבע מכסה, נניח של 50%, זה עלול לפגוע בחיילים

משוחררים, כי אולי הם יכולים להגיע לאחוז גבוה יותר. אנחנו רוצים לתת לחייל

משוחרר זכות ואפשרות להגיע לאוניברסיטה, שיהיה לו סף כניסה גבוה ולא באמצעות חוק

שמתערב ברגל יותר אגרסיבית, שלא לומר גסה.

אם הצעתך צריכה להתקבל, צריך לראות אותה.

קריאה;

אני מציע, "המועצה להשכלה גבוהה תקבע קריטריונים שיביאו בחשבון שמדובר בחייל

משוחרר, כאחד המבחנים.

רענן כהן;

משה, היועץ המשפטי, ינסח את זה.

עי מאור;

אנחנו רוצים לראות את זה קודם.

היו"ר עי פרץ;

אני מדבר על כך שכאשר מדובר על חייל משוחרר, זה יהיה אחד המבחנים לקביעת

ניקוד.

יש שיטת ניקוד לקבלה.

ע' כהן;

יש שיטת ניקוד ותעודות בגרות. אין שום העדפה לחייל משוחרר.

ר' דותן;

חבר-הכנסת טמקין נגע בנושא של אלה שלא מתגייסים לפי חוק. יש 20% שלא מגיעים

לצבא בגלל סיבות רפואיות. אני לא מדבר רק על בני מיעוטים.

אני שואל, מה אני נותן בעדיפות לחייל המשוחרר. לדעתי צריך לתת לו העדפה

למעונות. לא רק אנשי נצרת לא נכנסים למעונות, גם אנשי שכונות לא מגיעים למעונות.



ע' כהן;

ברגע שאין פגיעה באחר אין אפליה. ברגע שזה פוגע. (rאפליה. פטור ממס הכנסה,

גם זו אפליה.

י' שפי;

לא על-חשבון מישהו אלא על-חשבון המדינה.

עי כהן;

יש חוק קיים, חוק המועצה להשכלה גבוהה, שמדבר על היעדר אפליה, לא יפלה מוסד

להשכלה גבוהה אנשים בגלל דוש וכו', עם זאת יש העדפות שונות לגבי חיילים משוחררים,

שם בפירוש יש העדפות לחיילים משוחררים להתקבל לאוניברסיטה, קידום, לימודים חינם

וכוי.

לגבי מילגות שניתנות על-ידי המדינה, אחד הקריטריונים זה שרות בצה"ל.

אנחנו רוצים שהעובדה שמדובר בחייל משוחרר, יהיה לזה ניקוד כשם שמי שגר

בשדרות, המרחק גם הוא אחד הקריטריונים.

המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים למתן עדיפות לחיילים משוחררים ובלבד שלא

תיפגע הכוונה של חוק המועצה להשכלה גבוהה.

ב י סמקין;

תכתוב שלא תהיה אפליה.

היו"ר ע' פרץ;

בחוק כתוב, לא תהיה אפליה.

קריאה;

שלא תיפגע הכוונה המרכזית בחוק המועצה להשכלה גבוהה בשאלות אקדמאיות.

ב י טמקין;

אני לא מבין.

היו"ר ע י פרץ;

אני לא רוצה לפגוע כהוא-זה בעוצמה של חוק המועצה להשכלה גבוהה שעוסק לא רק

במלגות או במעונות. הוא מטפל בשאלות אקדמאיות - קבלה, מבחנים וכו'. אני לא רוצה

להתערב בזה. אני אומר, אסור לפגוע ברוח החוק של המועצה להשכלה גבוהה. אסור לפגוע

בזה בשום פנים ואופן. לאוניברסיטה.

עי מאור;

בסעיף 12 להצעה, שהוא חשוב, חסרים לדעתי שני דברים; אפשרות לתקן את תעודת

הבגרות ומימון לבחינת הכנה לכניסה לאוניברסיטאות.



היו"ר ע' פרץ;

הכנה לבגרות זה מתוך כספי הקרן. זה ניתן לזכותו.

עי מאור;

הם לא מתוגמלים להכנה לבחינות פסיכומטריות ותיקון תעודת בגרות. אני מציעה

להיכנס לזה.

יש ענין איך ליצור קשר בין זכות ללימודים אקדמאי ים והשקעת יתר.

מאהר שמוסכם שאנחנו מתנגדים להתערבות בשיקולים אקדמאי ים שלא מפלים, אני מציעה

שהמועצה להשכלה גבוהה תביא בחשבון הקריטריונים את היותו של האיש חייל משוחרר.

הי ו ייר ע' פרץ;

המועצה להשכלה גבוהה לא קובעת תנאים למלגות. המועצה להשכלה גבוהה תקבע כללים

שישפרו את הזכות בתנאי שלא תהיה אפליה.

ע' כהן;

אני מדבר על סעיף 9 של כללי המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר ע' פרץ;

נציין זאת. הדיון כאן הוא במסגרת של קריאה טרומית.

ד' אורנשטיין;

משרד המשפטים מתנגד לנאמר בסעיף 13.

סעיף 13 וסעיף 14 בטלים. במקומם יבוא תיקון על פי ההערה של חבר-הכנסת טמקין.

רענן כהן;

בפתיח אין בעיה.

הי ו ייר ע' פרץ;

לא.

רענן כהן;

הפתיח נשאר, אני מדבר על הצהרת כוונות. את הסייפא צריך לבטל ולהוסיף תוספת.

י' שפי;

זה לא נותן כלום.

רענן כהן;

אז נבטל את סעיף 13. כל סעיף 13.



ד' ספיר;

אני חושב שצריך להפריד ביו הנושא האקדמאי לנושא הכלכלי. כדאי להתעלם כשנושא

האקדמאי ולהתייחס רק לנושא הכלכלי, שמוסדות להשכלה גבוהה יקבעו קריטריונים

לחיילים משוחררים במסגרת המלגות והמעונות.

היו"ר ע' פרץ;

ניתן למועצה להשכלה גבוהה זמן לקבל רעיון לקראת הישיבה הבאה.

עי מאור;

אני מבקשת שתהיה חשיבה נוספת לפני שמבטלים את סעיף 13. להשאיר אותו במחשבה על

חיוב הממשלה להשקיע במכללות אזוריות.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מבקשים שסעיף 13 יובא בחשבון, ושתובא לנו הצעה.

מה לגבי מס הכנסה?

חי דוקלר;

מאחר שראינו את ההצעה רק עכשיו, אנחנו מבקשים זמן לבחון את הנושא. יש כאן

בעיה מבחינת אופי ההפרשה לקרן, שנעשית כל חודש. ייתכן שהפרשה זו חייבת במס.

היו"ר עי פרץ;

נקבע שהיא פטורה ממס. אנחנו קובעים שזה פטור ממס.

חי דוקלר;

אני חושב שצריך לבחון את זה. אם זה חייב במס, השאלה מתי יהיה הניכוי אם

בעת ההפרשה או בעת מתן הכסף.

יש גם מצב שלישי, שאיש לא מנצל את זה.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו לא רוצים להקשות. לא מנכים.

חי דוקלר;

אני מציע שתהיה הגדרה יותר טובה של בעל מפעל, שמדובר עליו בהגדרה של "נותן

עבודה". בהגדרה של "נותן עבודה" מדובר על בעל מפעל. אני מציע להסתמך על חוקים

אחרים, בנה זה מפעל. יש הגדרות שונות. צריך לבחון את זה. אני מפנה לכך את תשומת

לב הוועדה.

יש דברים שאני מבקש לבחון אצלנו מבחינה משפטית, כי זה דיון ראשוני.

אי גולן;

אני מבקש להעיר, רמת ההפרשה, סכום הכסף שיופרש נמוך משכר המינימום.



אני תומך בהצעה לפטור את הנושא הזה.

חי דוקלר;

יכול להיות שיש פה הכנסה נוספת.

רענן כהן;

נוותר על הגדרה של "נותן עבודה".

חי דוקלר;

אם יוחלט לפטור את אותן סוגיות שאני נגעתי בהן, הפטור הזה צריך להיות בפקודת

מס הכנסה ולא במסגרת החוק הזה. הדברים צריכים להיות בדיון נוסף.

מי בוטון;

הכספים משתלמים לקרן - זה צריך להיות פטור. הבעיה היא כשחייל מושך כספים

מהקרן - צריך לפטור את החיילים. היושב-ראש הציע שהכספים שיכנסו לקרן ויוצאו ממנה

יהיו פטורים ממס.

היו"ר ע' פרץ;

זה כסף שיש לו יעוד. החייל יכול לקחת אותו רק לייעוד שנקבע בחוק.

חי דוקלר;

זה צריך להיות במסגרת מס הכנסה.

מי בוטון;

את התיקון שם צריך לעשות כתיקון עקיף. זה משהו טכני.

היו"ר ע' פרץ;

יוסיפו את זה.

כל נושא השיכון ירד.

מי גרזון;

יש סעיף בנוגע לשכר דירה, סעיפים 16 ו-17.

רענן כהן;

זה כסף של הקרן.

היו"ר עי פרץ;

החייל המשוחרר רשאי להשתמש בכסף הזה לשכר דירה.

בסעיף 16(ג) יש נושא של רישום משכנתא. היום חלק גדול מהדירות שנרכשות על-ידי

אזרחי ישראל לא רשומות בטאבו, לכן צריך למצוא ניסוח שיבטיח זכויות בנכס עד לרישום

בטאבו. לפי noשכתוב כאן זה מגביל.

הי ו "ר ע' פרץ;

נכון. פה הגבלנו את עצמנו וצריך לפתור את זה.

רענן כהן;

לא צריך את התנאי הזה.

אמרנו שהחוק בא כדי להשאיר את הדור הצעיר בארץ. הזכאות לקרן היא בתום 5 שנים,

והיה והחייל נשאר בארץ 4 שנים מתוך 5 שנים, אז הכל מענק. לכן באה ההגבלה. אחרת

כל אחד יכול לקנות דירה ואחר-כך למכור אותה, ולא זו הכוונה שלנו.

הי ו "ר ע' פרץ;

מה ההצעה של משרד השיכון?

יש אצלנו נוסח מקובל אבל אני לא משפטית ואין לי אותו.

מי בוטון;

יש הערה לטובת צד שלישי או משכון. היום רושמים משכנתא גם בחברות משכנות.

נמחוק "במרשם המקרקעין" ונדבר על משכנתא או משכון.

היו"ר עי פרץ;

כל זה על פי הכללים שתקבע מועצת הקרן.

מי בוטון;

אין כללים. צריך לרשום משכנתא, אין כללים.

היו"ר עי פרץ;

לחמש שנים?

אי סלמוביץ;

אפשר.

היו"ר עי פרץ;

יירשם משכון או משכנתא על פי כללים של הקרן.

בסעיף 16(ד) יש התייחסות לסעיף 19ב' אבל אין סעיף כזה. כנ"ל בסעיף 18 שבו

מדובר על סעיף בי, ואין סעיף כזה.

סעיף 19ב' שתרבב מהנוסח הקודם.

בשורה האחרונה של סעיף 18 יש התייחסות לסעיף קטן בי. זה לא ברור.

מ' בוטון;

אני אבדוק את זה ואתאים את הדברים.

מי גרזון;

בסעיף 20(ב) מדובר על שבתום חמש שנים פגה זכותו של החייל המשוחרר להשתמש

בקרן. חמש שנים זה לא טווח מתאים.

אני מבקש שייקבע שאחד הנושאים שבהם חייל משוחרר יכול להשתמש בכסף זה הקמת עסק

קטן. היה ויכוח על הנושא של עסקים קטנים. יש השתתפות עצמית. אני רוצה שהקרן תשמש

תחליף להשתתפות עצמית של החייל להקמת עסק קטן, כמוגדר במשרד התעשיה והמסחר עסקים

קטנים. כשמדובר בהקמת עסק - צריך לעזור לחייל. לדעתי, זה צריך להיות נושא מרכזי.

חייל משוחרר רוצה להקים מסגריה, אני מבין שהוא לוקח חלק מהקרן וחלק אחר נשאר לו.

מי בוטון;

כהלוואה?

היו"ר ע' פרץ;

לא חשוב. כל הנושא זה 20% השתתפות. החייל המשוחרר יכול לקחת 20 אלף שקל ולא

לנגוע ב-80 אלף שקל.

אי ריפטין;

לאורך כל הסעיפים מדובר על חייל משוחרר. לא מצאתי סעיפים על חיילים בשרות

קבע. הם לא יכולים לממש את זכותם. יש בכך לקונה שצריך למצוא לה פתרון.

היו"ר ע' פרץ;

זכויות הקרן יישמרו לחייל כל עוד הוא בצבא.

י' שפי;

הוא השתחרר וחתם על שרות בצבא הקבע.

רענן כהן;

שרות בצבא הקבע בקבע, על- פי בדיקה משפטית זה כאילו הוא הולך לעבוד לא במסגרת

השרות הסדיר. ברגע שסיים את שרות החובה הוא זכאי.



מי בוטון;

זה כתוב בהגדרה של שרות סדיר. כתוב, "שרות חובה בצבא הגנה לישראל או במשמר

הגבול לפי הפרק השלישי לחוק שרות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 1) (להלן -

חוק שרות ביטחון), או שרות לאומי".

אי ריפטין;

הוא נחשב חייל משוחרר למרות שהוא ממשיך לשרת בקבע.

מי בוטון;

כן.

אי ריפטין;

צריך להבהיר את זה בחוק.

ע' פרל;

בסעיף 22(א) נאמר: "התקופה של שלושת החודשים האחרונים לשרותו הסדיר של חייל

ששרת לפחות 24 חודשים תוקדש להענקת הכשרה מקצועית לחייל". היום חיילות משרתות רק

21 חודשים. צריך לסגור את זה.

הייתי כותבת, "שרות מלא". למה להגביל את זה בכך וכך חודשים?

רענן כהן;

את צודקת.

היו"ר ע' פרץ;

צריך לדבר על אורך השרות כפי שנקבע. שלושת החודשים האחרונים, על-פי מרז שנקבע

מעת לעת.

די ספיר;

בסעיף 20 כתוב שהזכאויות על פי חוק זה ניתנות למימוש רק בתקופת חמש השנים

הראשונות שלאחר השחרור משרות בצהייל. רוב החיילים מתחתנים בין גיל 25 ל-28, זאת

אומרת יש הגבלה. אולי אפשר לשנות את זה.

אם שני בני הזוג הם חיילים משוחררים, האם שניהם זכאים?

היו"ר ע' פרץ;

בוודאי. זו קרן אישית.

שי עזריאל;

זכאות למשכנתא ליחידים היא בגיל 27 שנים, משתחררים מהצבא בגיל 21, אחרי חמש

שנים החייל הוא בן 26 והוא לא יכול לממש את זכותו למשכנתא.



היו"ר ע' פרץ;

ההערות האלה נכונות. צריך להיות סעיף מיוחד בנוגע לדירה.

בענין הדירה - ביקשנו שמשרד השיכון יכניס את זה לקריטריונים שלו.

היו"ר ע' פרץ;

ההערות ששמענו נכונות. צריך להיות כלל שזכאות של חייל משוחרר למשכנתא ורכישת

דירה תחיה שמונה שנים בתנאי ששהה בארץ, בתנאי שהיה תושב קבע. לא איכפת לי

שהזכאות למימוש לרכישת דירה תישמר אפילו 10 שנים. אני מציע לכתוב 9 שנים, עד גיל

30.

הערה טכנית, בסעיף 15 כתוב "במוסד להכשרה מקצועית המוכר על-ידי משרד העבודה

והרווחה", אני מציע "במוסד להכשרה מקצועית המוכר על-ידי שר העבודה והרווחה".

מי בוטון;

בסדר.

די אורנשטיין;

אני לא יודע אם הזכירו קודם, היחס בין החוק הקיים והצעת החוק הזה אינו ברור.

יש סעיפים שונים שהם דומים, ויש ענין לגבי שמירת דינים.

מי בוטון;

על איזה סעיף אתה מדבר?

די אורנשטיין;

אין בכלל סעיף כזה.

תעשו את הבדיקה הזאת לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית. נבדוק איך להתייחס

לזה.

די אורנשטיין;

הזכויות הן אישיות, על פי סעיף 9. אולי צריך לתת את הדעת למקרה של חייל

משוחרר שנפטר.

מ' בוטון;

הפקדון הוא אישי ולא ניתן להעברה.



היו"ר ע' פרץ;

אם חס וחלילה נהרג חייל, הוא לא מקבל משכנתא. אם חייל מהשורה זכאי למשכנתא

בדין, אין העברה. יש חוק שמטפל בנפגעי צה"ל. אסור להכניס ענין שלא מהענין.

ע' כהן;

ואם הקים משפחה ולא הספיק לממש?

אני לא מציע שנסתבך בזה, כי לא נצא מזה.

ד' אורנשטיין;

אני רוצה לחזור על עמדתנו, שאנחנו חושבים שהקונספציה מוטעית.

הי ו "ר ע'/ פרץ;

שמענו. אין לנו ענין לשמוע שאתם מתנגדים.

ד' אורנשטיין;

קונספציה או תאגיד קונסטיטוציוני, אנחנו מציעים להחיל את ההוראות בחוק

שקיימות לגבי קופות גמל.

מי בוטון;

קופות גמל זה גם תאגיד. הכסף צריך להיות מועבר לגוף, תאגיד בעל זכויות

וחובות.

אין צורך בגוף עצמאי , מה גם שיש התערבות של הממשלה. -יש פה אי-בהירות.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מבקשים, אם יש לך הצעה אחרת בנושא של מעמד תאגיד, תביא הצעה מכובדת,

נשמח לשקול אותה.

א' גולדשטיין;

בסעיף 24 כתוב, "הרואה עצמו נפגע על-פי חוק זה, רשאי לתבוע מיצוי זכויותיו

בבית-משפט השלום שבאיזור מגוריו. " אני חושבת שצריך להיות "מהחלטה על-פי חוק זה".

היו"ר ע' פרץ;

צודקת.



צ' אנגל;

בסעיף 16(ג) נאמר, "תנאי להעברת הכספים לצרכי מימון רכישת דירת מגורים כאמור

בסעיף זה הוא כי תירשם במרשם המקרקעין משכנתא על הדירה לטובת הקרן". ברגע שעל

הדירה יש משכנתא, בדרך כלל היא לטובת הבנק.

אין בעיה.

מי עמיר;

בעמוד הראשון מדובר על שרות הובה. 10% הולכים לקצונה והשרות שלהם מוארך.

היו"ר ע' פרץ;

זה לא שרות חובה, זה קבע.

מי עמיר;

אז ההוק המוצע לא יהול עליו. מאחר שהייל הולך לקורס קצינים הוא נענש בגלל

הארכת השרות.

הי ו "ר ע' פרץ;

הייל בשרות קבע הוא מי שסיים סיים שרות הובה, מי ששוהרר לאהר שסיים תקופת

שרות סדיר או שרות לאומי.

מי עמיר;

אז מה הדין לגבי השנה הנוספת?

קבע. שרות הובה זה על פי ההוק. אהר-כך הצבא עושה הסכם עם האיש, זה הסכם

איתו. זה הסכם אישי. הצבא בא אליך ואומר: אתה רוצה ללכת לקורס קצינים? תהתום

עוד שנה. זה הסכם בינך לבינו. זה לא קשור להוק. אתה סיימת את השרות בתום שלוש

שנים. נקודה.

סיימנו את שמיעת המוזמנים.

קריאה;

הבר-הכנסת רענן כהן היה אצל שר האוצר.

היו"ר ע' פרץ;

הסדרים בין האוצר למציעים, אין לנו ענין בזה. יש הפרדת רשויות במדינת ישראל.

הכנסת לא מוסמכת לנהל משא-ומתן עם הממשלה. הממשלה רוצה להציע הצעה עם המציע -

תגישו לנו הצעה. יש לכם הצעה להוק - תעלו אותה וחברי הכנסת ידונו בה, או שיקבלו

או שלא יקבלו.



י' שפי;

יש בעיה שצריך לתת עליה את הדעת - עתודה אקדמאית. בחורה שהולכת לעתודה

אקדמאית, מתחילה את השרות מאוחר; גבר שנישא - האם הוא זכאי או לא זכאי?

היו"ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת שפי, תבדוק את הסוגיה הזאת ולישיבה הבאה תבוא עם הצעות.

יש הגדרה מה זה שרות סדיר ומה זה חייל משוחרר. חייל משוחרר הוא מי שסיים שרות

חובה.

אי גולדשטיין;

לפי חוק שרות הבטחון שרות סדיר כולל גם שרות סדיר, לכן צריך לומר שרות חובה.

מי שסי ים שרות חובה.

מי בוטון;

בהגדרה של שרות סדיר זה רק שרות חובה.

ר' דותן;

ההגדרה צריכה להיות שרות חובה ולא שרות סדיר, כי החובה היא לשלוש שנים. אשר

לעתודה אקדמאית, אין בעיה.

היו"ר ע' פרץ;

נבדוק את זה.

לקראת הקריאה השניה והשלישית בוודאי תהיינה הערות נוספות, כי לא סגרנו את כל

הסוגיות. הדיון היום פתח בפניכם את הצורך שתבדקו את עצמכם.

עי מאור;

נושא החלת החוק על חיילים וחיילות כאחד. אין ספק שחייל זה גם חיילת.

בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מצאו צורך לחייב פרסום מודעות בלשון כפולה של

זכר ונקבה. פניתי למציע החוק בנוגע לשם החוק. ביקשתי ששם החוק יהיה מדובר גם על

חי ילת.

צריך לומר שכל הנאמר בחוק זה מכוון גם לחיילת.

מי בוטון;

אין דבר כזה. יש חוק פרשנות, שם נאמר במפורש שיחיד כולל רבים אלא אם נאמר

במפורש אחרת. מבחינת מדיניות של חקיקה לא כותבים חייל לרבות חיילת.

בכל-זאת אני מעלה את הצעתי לוועדה. אם הוועדה לא תקבל, אולי אגיש

הסתייגות. הצעתי, חוק קליטת חיילים/חיילות משוחררים.

נושא אחר הוא חיילים משוחררים בתנועה הקיבוצית. השאלה, מר בוטון, האם לדעתך,

הנושא מכוסה בשני הסעיפים, סעיף הדיור והעבודה. האם זכותם של חיילים משוחררים

מהתנועה הקיבוצית לא תקופח.



שאלה אחרת לגבי סעיף 21. אני רואה שכל מה שדנו בנושא אקדמיה נכון לנושא זה.

סעיף 21 מנוסח בצורה מנוגדת לשוויון הזדמנויות בעבודה. אני מציעה לבטל את זה

ואם לא, לשנות את הניסוח שזה יהיה אחד הקריטריונים ולא העדפה אוטומטית.

ש' הלפרט;

אני מבקש להעיר את תשומת הלב לגבי צעירים שלא מתקבלים לשרות בגלל סיבות

בריאותי. אני מבין שמטרת החוק המוצע היא לאפשר לכל צעיר במדינה להסתדר. בחור שלא

מתקבל לשרות בגלל בעיות בריאות, מדוע שהוא ייענש ולא יוכל ליהנות מהזכויות לרכישת

דירה, עסק או לימודים. בנגה הוא אשם שלא רוצים לקבל אותו לצה"ל?

במסגרת החוק אנחנו חייבים למצוא פתרון גם לצעירים אלה. מן הדין שנמצא להם

פתרון כדי שיוכלו להסתדר בארץ.

ע' מאור;

יש סעיף שעונה להערה שלך, בהגדרות, כתוב "חייל משוחרר - מי ששוחרר לאחר שסיים

תקופת שרות סדיר או שרות לאומי, וכן מי ששוחרר משרות סדיר מחמת נכות".

ובסעיף 2 נאמר, שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות כי לענין חוק זה או חלק ממנו

ייחשב גם מי ששוחרר משרות סדיר ולא נתמלאו בו תנאים כאמור בהגדרת "חייל משוחרר"

בסעיף 1. זאת אומרת אם הוא משוחרר מטעמי נכות, החוק חל עליו.

שי הלפרט;

אני מדבר על מי שלא התקבל לצבא. אני רוצה להציע את זה כחומר למחשבה.

מטרת הקרן לעזור לחיילים משוחררים בלימודים, בתעסוקה. יכול להיות מצב שיבוא

חייל, יציעו לו עסק מפוקפק, הוא ישקיע בו כספו וישאר ללא כלום. לכן אני מציע

שחייל לא יוכל להשתמש בכל הכסף למטרה אחת אלא 50% יוכל להשקיע בדיור ו-50% בעסק,

כדי שלא ייצא קרח מכאן ומכאן.

עם זה תהיה ועדת חריגים, שחייל יוכל לשכנע אותה להשקיע את כל הכסף במטרה אחת.

אם נאפשר לחייל להשקיע את הכסף רק ללימודים בארצות-הברית אנחנו לא נשיג את

המטרה שלנו.

אני מציע לקבוע אחוז מסויים, כמה כסף למטרות דיור, תעסוקה, לימודים וכו'.

אי סלמוביץ;

מכיוון שרק כעת קיבלתי את הצעת החוק המתוקנת, אני אתייחס לדברים לא לפי מספרי

סעיפים אלא לפי הנושאים. קודם כל הגדרת "נותן עבודה".

היו"ר ע' פרץ;

נמחק.

אי סלמוביץ;

בסעיף 5. תפקיד הקרן, אני מציעה שייאמר, להשקיע את כל כספי הפקדונות לפי חוק,

בדרך שיש בה לשמור ולהבטיח את ערכם הממשי ורווחים בכל עת.

בסעיף 5(א} כתוב, בדרך שיש בה לשמור על ערכם.

א' סלמוביץ;

ומה עם הרווחים?

הערך זה הרווח.

אי סלמוביץ;

בסעיף 7. הנהלת הקרן, הייתי מדברת על מינויים, סמכות ו ניהול.

מי בוטון;

אין הכרח.

אי סלמוביץ;

מי הם נציגי הממשלה, איך ניתן להבטיח שלא יהיו מינויים מטעם?

בסעיף 7 צריך לומר, הנהלת הקרן תכהן, ולקבוע זמן. הייתי מציעה תקופת זמן,

מספר מרבי של שנים. אין התייחסות לתקופת הכהונה.

רענן כהן;

שלוש שנים.

אי סלמוביץ;

אני מדברת על תקופה מרבית.

מי בוטון;

מדובר על תקופה של שלוש נים.

אי סלמוביץ;

ואחר-כך?

מי בוטון;

ימונו אחרים.

אי סלמוביץ;

זה צריך להיות מצויין.

היו"ר ע' פרץ;

צריך לשקול שחבר הנהלת הקרן לא יכהן יותר משלוש קדנציות או אולי שתי קדנציות.



מי ביטון;

צריך לבדוק מה רצוי , אחרי שנקבל הצעת משרד המשפטטם.

אני מציע שנאמר מדי שלוש שנים, זאת אומרת שזה לא חד-פעמי.

אי סלמוביץ;

אם התקופה תעלה על שלוש שנים ולא מונתה הנהלה חדשה, שאותה הנהלה תמשיך לנהל,

מי בוטון;

זה כתוב.

היו"ר ע' פרץ;

בכל נושא הדירקטוריון ודרך הניהול נקיים דיון ממצה אחרי שמשרד המשפטים יביא

הצעות שלו.

אנחנו קובעים עכשיו את רוח הדברים.

אי סלמוביץ;

בסעיף 7(ג}, בשורה השניה, אני מציעה להוסיף ו/או זאת אומרת. היו"ר ו/או חבר

ו/או חבר המי נהלה.

בנוסח שלפנינו אין התייחסות ליושב-ראש.

מ' בוטון;

הקרן היא בידי האוצר.

אי סלמוביץ;

בסעיף 8(א} הייתי מציעה, תוך שלושה חודשים. תוך שישה חודשים זה יותר מדי זמן.

היו"ר ע' פרץ;

הקרן סגורה.

אי סלמוביץ;

בסעיף 9 (ב) הייתי אומרת, התקנון ו/או תיקון בו ו/או ביטולו.

ובנוגע לפתיחת חשבון פקדון, אני שואלת; האם נתתם דעתכם מה יקרה אם משכורתו של

חייל בשרות חובה תועלה ואילו שכר המינימום יופחת או ישאר קבוע במשך תקופה ארוכה.

אני היגשתי הצעת חוק להגדלת שכרם של החיילים. יכול להיות ששכר המינימום ישאר

באותו גובה ואולי יופחת.

מי בוטון;

זה לא יכול להיות. שכר המינימום מעודכן.



אי סלמוביץ;

אם שכר החייל יועלה ושכר המינימום יופחת, יהיה פחות כסף בקרן.

הי ו "ר ע' פרץ;

זו שאלה למחשבה.

אי סלמוביץ;

אני מעלה את השאלה הזאת למחשבה.

אין התייחסות לאיזה בנקים יוכנסו הכספים ובאילו תנאים. אני מציעה שחשבונות

אלא לא יחוייבו בעמלות.

מי בוטון;

החלטנו לפטור את הקרן ממס הכנסה, גם את הסכומים המופקדים.

אין התיייוסות לנושא של דמי רישום במוסדות להשכלה גבוהה או קורסים לבחינות

פסיכומטריות.

זה כסף של החייל. מי שרוצה להשתמש בכסף הזה לשם תשלומים למבחנים - הקרן תעביר

את הכסף. כל הכוונה היא לומר לחייל, אתה חופשי לעשות בכסף כרצונך. לימודים - צריך

להיות מפורש וברור שמדובר על לימודים בארץ.

ואם הוא לא מתקבל ללימוד משפטים בארץ?

לא יממנו לא.

אין התייחסות למקרה שהקרן מעבירה כספים לשכר לימוד והחייל מפסיק את לימודיו.

מימון ביניים להשכרת דירה - סעיף 17 (ג) - יש הגבלה ל-12 חודשים. אני לא

הייתי מגבילה. מדוע יש הגבלה ל-12 חודשים?

יש בזה הגיון, צריך לגרום לכך שהם יתאמצו יותר.

ומה עם מימון ביניים לצורך עסק? מה שהיה בסעיף 18(א}?

זה בוטל.

ב י טמקין;

אנחנו מדברים על אנשים ששרתו את המדינה שלוש שנים וזה אולי מנע מהם את

האפשרות להשיג דברים שיכולים היו להשיג, ונוצרו פערים שהחוק שלפנינו מנסה לסגור

אותם. אני תומך בזה.

החוק לא בא לפגוע במי שעל-פי חוק, ולא חשוב מאיזה סיבות, איננו משרת בצבא. כל

ציבור שמקבל פטור על פי חוק - צריך לתת לו כל תמיכה ולא לפגוע בציבורים ספציפיים

שמסיבה זו או אחרת, על פי החוק, לא משרתים בצבא.

אני בעד מתן חופש מרבי לחייל המשוחרר להשתמש בכסף כרצונו ולהתערב פחות

בהחלטתו.

המדינה לא מספקת מספיק מקומות לימוד. אני מודיע כאן שעל פי הכללים שהיו בארץ

- היום אני דוקטור - לא הייתי מתקבל מתקבל לאוניברסיטה. אני חושב שאם אנחנו רוצים

לעשות שרות לחייל המשוחרר ולמנוע נסיעתו לחוץ-לארץ צריך להרחיב את האישורים

למכללות כדי שצעירים יוכלו ללמוד לתואר ,B.Aשלמעשה זה תיכון מורחב מכל בחינה. אם

היינו רוצים לעשות טובה לענין, צריך לתת למכללות רבות יותר את האפשרות לקיים

לימודים ולתת לחיילים אפשרות ללמוד במכללות האלה. לא יכול להיות שאדם שרוצה בכך,

אם הוא לא מתקבל כאן, לא יוכל ללמוד רפואה או משפטים בחוץ-לארץ, מחשש שמישהו ישאר

שם. ציונות לא מכניסים בכוח אלא על-ידי מדינה שמושכת אנשים. אנחנו לא נוכל להחזיק

כאן אנשים בכוח.

נ י בלומנטל;

מצד אחד אנחנו רוצים שאנשים ישארו בארץ ומצד שני לא מקבלים אותם ללימודים. זה

בלתי אפשר. אולי נציין כאן שאם החייל המשוחרר נשאר בחוץ-לארץ, הוא יחזיר את כספי

הקרן.

היו"ר ע' פרץ;

על נושא החסכון נדון בנפרד.

בסעיף שבו מדובר על לימודים נציין שהלימודים יהיו בארץ, לאור ההערות ההערות

של חבר-הכנסת טמקין.

ע י מאור;

סעיף 21 עומד בסתירה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

היו"ר ע' פרץ;

היועץ המשפטי יבדוק אם זה לא עומד בניגוד לחוק זכויות האדם ולחוק שוויון

ההזדמנויות. לא נדון על זה עכשיו.

ע י מאור;

אפשר לבטל את סעיף 21 או לנסח אותו אחרת, שלא תהיה פגיעה בחוק שוויון

ההזדמנויות בעבודה.



היו"ר ע' פרץ;

נאמר כאן "על פי חיקוק". אפשר לקבוע שחייל משוחרר, זה יהיה אחד הקריטריונים

שיובא בחשבון.

אני מציע ששרות התעסוקה יביא הצעת נוסח.

אי סלמוביץ;

היום יש אפליה כשמדובר בחייל משוחרר ששירת שלוש שנים. היום מוצעת אפליה

מתקנת.

שנים. היום יש אפליה. עכשיו מוצעת הפליה מתקנת.

ב י טמקין;

איש לא היה מתנגד שאחרי שחרורו יקבל החייל סכום גדול על-חשבון המדינה.

היו"ר ע' פרץ;

חברי הכנסת, כל הנסיון שלנו למצוא דרך שבה חיילים יקבלו עדיפות בגין העובדה

ששרתו שרות חובה בצה"ל.

אי סלמוביץ;

זו העדפה מתקנת.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו מדברים על עדיפות כולל בקבלה לעבודה, כי חייל ששירת שלוש שנים בצה"ל

הפסיד מקום עבודה. יש טענה שהרבה מקומות עבודה נתפסים על-ידי אזרחים שמסיבות

שונות לא משרתים בצה"ל ואז קשה יותר לחייל המשוחרר למצוא לעצמו מקום עבודה מתאים

לו.

לכן אני מבקש ואומר, לא מדובר פה על אהבה לחיילים, אל נעשה תחרות בנקודה

הזאת. אני לא מניח שמי שיושב בחדר הזה גישתו היא שלא רוצים להעדיף חיילים

משוחררים. כולנו רוצים להעדיף חיילים. עם זאת, אנחנו לא יכולים לפגוע בחוק

זכויות האדם שאם תהיה פנייה לבג"צ הוא יבטל את החוק המוצע מפני שהוא עומד בסתירה

לחוק זכויות האדם. עם זאת צריך לקבוע משהו שיהיה בבחינת מסר למקומות עבודה ויוסיף

הזדמנות לחייל כדי לתקן פער שנוצר במשך שלוש שנות שרותו.

אי סלמוביץ;

העדפה מתקנת.

היו "ר ע' פרץ;

לא איכפת לי שנקבע שיהיו קריטריונים שיתקנו את הפער שנוצר במשך במשך שלוש

שנים, בכללים שיאושרו בוועדת העבודה והרווחה.

מי בוטו ן;

מנסיוני, מ-1984 עד היום לא שמעתי שיש בעיות עם הענין הזה.



די מנע;

בחוק שרות התעסוקה יש סעיף שמקנה עדיפות לחייל משוחרר ולעולה חדש.

זה הצהרתי בלבד.

עי מאור;

אני מציעה שנדחה את זה ולא נאשר עכשיו.

היו"ר עי פרץ;

לא דוחים. סעיף 21 מועתק כלשונו מחוק חיילים משוחררים. אני לא מציע שנדוש בזה

עכשיו.

שי הלפרט;

נשאיר את הסעיף כמו שהוא.

נ י בלומנטל;

נכון.

היו"ר ע' פרץ ;

על כל הסעיפים האחרים יש הסכמה. אנחנו צריכים להצביע רק על סעיף 21, כל שאר

הסעיפים יש הסכמה.

מי בעד סעיף 21?

הצבעה

בעד סעיף 21 - רוב

נגד - 1

נמנעים - 1

סעיף 21 נתקבל

היו"ר עי פרץ;

מי בעד הכנת החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת ואחרי שהוא יאושר שם הוא יוחזר

אלינו להכנתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית?

הצבעה

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנייג-1993

הצעת חוק צג מאת חבר-הכנסת רען כהן, נתקבל

היו"ר ע' פרץ;

אישרנו את הצעת החוק בקריאה טרומית, והוא יוכן לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

נשמע מהיועץ המשפטי מהי ההערכה התקציבית של החוק.

הערכת המציע: בשנה הראשונה 500 מיליון ש"ח; בשנה השנייה מיליארד ש"ח; ומהשנה

השלישית ואילך, מיליארד וחצי ש"ח כל שנה.

בשנה הראשונה 600 מיליון ש"ח; בשנה השנייה 1.3 מיליארד ש"ח;

מהשנה השלישית 2 מיליארד ש"ח.

1) צמצום דמי האבטלה לחיילים משויוררים -

150 מיליון ש"ח; 2) קיצוץ של 40% בקיצבת קי"ץ - 450 מיליון ש"ח; 3) ביטול הטבות

הקיימות כיום על פי חוק חיילים משוחררים, להוציא הטבות משרד השיכון - 180 מיליון

ש"ח; 4) הגדלת מס ערך מוסף ב-0.5% - 500 מיליון ש"ח.

היו"ר ע' פרץ;

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.