הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ה בסיון התשנ"ג (14 ביוני 1993), שעה 09:00

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ -היו"ר

ט' אלסאנע

ג.' בלומנטל

ת' גוז'נסקי

ע' מאור

מוזמנים; חבר-הכנסת ח' מירום

חבר-הכנסת ר' אלול

גי אלקדאדי - יושב-ראש המועצה המקומית רהט

מי סיבאן - סגן יושב-ראש המועצה המקומית רהט

ס' אלעסם - מחלקת הרווחה ברהט

מי אבו-סיאם - רהט

ט' אל-גראנאווי - רהט

חי אבו-רקייק - ראש מינהל החינוך במועצת תל-שבע

נ' אלבדור - מחלקת הרווחה בתל-שבע

חי אלבז - מיולקת הרווחה במשוש

י י אלעטואנה - מחלקת הרווחה במשוש

מי אלעטאונה - מחלקת הרווחה בשוקת

דייר י י קדמו - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

י י דמארי - מנהל אקי"ם אפוטרופסות

י' רקאנטי - עובדת סוציאלית באקי"ם

אי לוי - מנהלת האגף למפגר, משרד העבודה והרווחה

מי פרץ - מנהל מחוז רווחה, ירושלים והדרום,

משרד העבודה והרווחה

נ' פלס

י י חממה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) הצעה לסדר - המרכז לחינוך טכנולוגי בחולון

2 )מצבם של הילדים המפגרים בקרב האוכלוסיה הבדואית -

הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת רפאל אלול וטלב אלסאנע



הצעה לסדר - המרכז לחינוך טכנולוגי בחולון

היו"ר עי פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. לפני שאנחנו עוברים לנושא שעומד על סדר-היום

שלנו, הצעה לסדר לחברת-הכנסת תמר ג'וז'נסקי. בבקשה.

ת' גוז'נסקי;

הנושא של ההצעה שלי לסדר הוא הסכנה או האיום בביטול חד-צדדי של הסכם עבודה

במרכז להינוך טכנולוגי בחולון, שהוא שלוחה של אוניברסיטת תל-אביב, שפועלת מאז

1977 . על העובדים במרכז הזה חלים הסכמי העבודה שחלים על עובדי אוניברסיטת

תל-אביב, שהועתקו לחולון.

הסכסוך במרכז הזה הוא גם עם העובדים המינהליים וגם עם עובדי הסגל האקדמי.

החמור הוא שבמקום לנהל משא-ומתן עם העובדים הודיע מנהל המרכז, פרופסור מרום,

לממונה על ההסכמים הקיבוציים במשרד העבודה, שהוא מבטל את ההסכם, חד-צדדית. לפי

החוק הקיים ההודעה הזאת תתפוס תוך חודשיים. מאחר שהיא היתה ב-5 במאי, פירוש הדבר

שבראשית חודש יולי העובדים יהיו ללא הסכם. השימוש בסעיף הזה הוא חמור.

העובדים ניסו לשבות אבל בגלל טעות לא היתה שביתה.

לדעתי, הדבר ההומור הוא בתקדים שמעביד, ביחוד במוסד ציבורי שיש בו הסכם עבודה,

מבטל את ההסכם חד-צדדית ומודיע על כך לממונה על הסכמי עבודה, זה מהלך בלתי סביר.

אני ניסיתי להתערב כדי שיתנהל משא-ומתן רגיל. לצערי הרב, יש אטימות מוחלטת

אצל המנהל. גם התערבות מצד העיריה לא הועילה.

היו"ר עי פרץ;

חבר-הכנסת חגי מירום מעורב במתרחש במרכז הטכנולוגי. הוא ביקש ממני להיות שותף

שבכל פעם שהוועדה תיתן דעתה לענייני המרכז הטכנולוגי.

חבר-הכנסת מירום, noיש לך לומר.

חי מירום;

אני קשור במוסד הזה, המרכז הטכנולוגי בחולון, כלוביסט שלו, וככזה ניסיתי

לסייע להם באיסוף תרומות.

אני מעריך את המקום הזיו. אני חושב שהיא יוצר נורמות אינטגרטיביות נדירות

במדינת-ישראל. אני חושב שהכניסו שם גישה מדעית יוצאת מן הכלל, ואני חושב שמנהל

המוסד הוא משכמו ומעלה.

השבוע התוודעתי לכך שחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי וחבר-הכנסת בני טמקין החלו

להיות מעורבים בסכסוך עבודה שנוצר במקום. הלכתי לחקור מה קרה שם. למיטב ידיעתי,

מי שמסרב לשבת למשא-ומתן הם העובדים, ביחוד יושב-ראש ועד העובדים, שהוא אגרסיבי

וחסר-רסן, שמבצע מאבק חסר פשרות מתוך כוונה לסלק את מנהל המוסד. אני חושב שמאבק

זה חרג מכל פרופורציה.

ת' גוז'נסקי;

ביטול חד-צדדי, האם היה או לא היה?



חי מירום;

אפילו בית-הדין לעבודה לא פירש שהיתה אי-חוקיות מצד המנהל.

מתוך בירור בלתי-פורמלי למדתי שהכוונות הן לא לבטל הסכם אלא לחדש הסכם. אין

כוונה להגיע לחוזים אישיים. אין כוונה להגיע למיצוי תקופת ההסכם ולהישאר ללא

הסכם. יש מכתב של מנהל המוסד שקורה לעובדים לשבת למשא-ומתן. הוא מסמן שישה

תאריכים לשש ישיבות, לשיחה. הוא מודיע שיש בכוונתו לחדש הסכם.

ת' גוז'נסקי;

ומה המכתב על ביטול הסכם קיבוצי?

חברי הכנסת, אנחנו לא מקיימים דיון. אנחנו שומעים הודעות.

חי מירום;

אני חושב שבהחלט לא רצוי שהכנסת תיכנס לסכסוך הזה.

ביום חמישי תתכנס מועצת המנהלים של המקום. אני יודע, מתוך אינפורמציה, שהם

מחפשים כל דרך לשבת עם העובדים כדי לנסות להגיע להסכם.

ת' גוז'נסקי;

אולי נשמע את העובדים?

חי מירום;

נראה לי שזה מוקדם. מדובר שם על 50-40 עובדים.

ת' גוז'נסקי;

70.

חי מירום;

לא נכון.

אני מציע שניתן לדברים להתפתח. יישבו למשא-ומתן.

חברת-הכנסת גוז 'נסקי תיטיב לעשות אם תעודד את העובדים לשבת עם המנהל. אני

מוכן לסייע להנהלה.

ת' גוז 'נסקי;

לאדון המנהל לא היה זמן לשבת איתי.

חי מירום;

אני רוצה לסיים ולומר, אנחנו ניטיב לעשות אם מול האקורדים הצורמים שהיו במוסד

נוריד פרופיל ולהט ו נסייע לשני הצדדים להגיע להסדרים ולהסכם שיהיו בו עדכונים

לגבי התפתחויות שהיו במוסד.



היו"ר עי פרץ;

זה לא נושא שעל סדר-היום שלנו. זו היתח הצעה לסדר. כדי לינת לכל חבר כנסת

מעורב זכות להביע את דעתו הזמנתי את חבר-הכנסת מירום. גם חבר-הכנסת טמקין מעורב.

הוא אמר לי שקיים שיחות עם אנשים באוניברסיטת תל-אביב כדי לשכנע את החברים בהנהלת

המוסד מטעם האוניברסיטה להתערב בזה.

ועדת העבודה והרווחה אינה ששה להתערב בסכסוכי עבודה. זה נתון למשא-ומתן בין

ארגון העובדים לבין ההסתדרות הכללית. עד כמה שידוע לי, מועצת פועלי חולון

מעורבת. היתה שם תקלה טכנית בהצגת מסמכים. ועדת העבודה והרוווחה נותנת דעתה בגלל

השימוש בסעיף המקנה אפשרות לשינוי הסכם. אילו היו מודיעים שכל עוד אין הסכם אחר

תקף ההסכם הקיים, זה היה פותר את העניו.

אם כך, למה שיישבו? יש עוד שבועיים זמן.

ת' גוז 'נסקי;

למה לא ישבו?

חי מירום;

כי העובדים לא רצו לשבת.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו לא בודקים עכשיו אמיתות של הצדדים.

אני מציע שחברי-הכנסת תמר גוז'נסקי, חגי מירום ובני טמקין - אם תוכלו, זה לא

רשמי, אנחנו לא מקימים ועדה, אם תסכימו - ינסחו מסמך שישמש בסיס לצדדים, שיהיה

מסמך על דעת הצדדים, מסמך שנותן חבל כדי להגיע למשא-ומתן.

אנחנו נותנים לצדדים מסגרת מתאימה שלא גורמת לוויתור של אחד הצדדים לפני

תחילת הדיונים.

ת י גוז'נסקי;

למה שלא נזמן אותם?

היו"ר ע' פרץ;

נשקול זאת. רצוי שבשלב ביניים תצליחו להביא את הצדדים למשא-ומתן ישיר. אם לא

תצליחו - נשקול מה לעשות.

לארור הישיבה אקיים שירה עם מנהל המוסד ונראה איך מקדמים את הדברים.

אני עומד בקשר רצוף עם העובדים. אתמול דיווחו לי. ביקשתי, באמצעות חברת-הכנסת

גוזינסקי וחבר-הכנסת טמקין, שלא יהיו יותר מדי כתובות.



מצבם של הילדים המפגרים בקרהב האוכלוסיה הבדואית

הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת רפאל אלול וטלב אלסאנע

היו"ר ע' פרץ;

רבותי, אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום שלנו - הצעות לסדר-היום,

בנושא מצבם של הילדים המפגרים בקרב האוכלוסיה הבדואית, של חברי-הכנסת רפאל אלול

וטלב אלסאנע.

חבר-הכנסת אלסאנע, בבקשה.

ט' אלסאנע;

קודם כל אני רוצה לברך את היושב-ראש שדאג להעלות את ההצעה על סדר-היום של

הוועדה. העניו דחוף.

במיגזר הבדואי 80 אלף תושבים, למעלה מ-40 אלף מהם הי ים מהוץ ליישובי קבע.

ההברה הבדואית עוברת תקופה קשה. נוסף לכל הבעיות והתמורות שהיא עוברת היא סובלת

מבעיית הילדים המפגרים, איתור אותם הילדים, כי כפי שאמרתי, כ-40 אלף בדואים היים

מהוץ ליישובי הקבע ויש בעיה להגיע אליהם ולאתר את המפגרים ולמשפהות יש בעיות למי

לפנות, כי אין לשכת רווהה ויש אצלם גם הוסר מודעות למי לפנות.

יש בעיה של אבהון. אין פסיכולוגים שיאבהנו את הילדים. ויש גם בעיה של מקומות

טיפול, מעונות יום לילדים המפגרים הסובלים מפיגור קשה.

על פי הנתונים שקיבלתי, במיגזר הערבי בנגב יש 200 ילדים הסובלים מפיגור בכל

הרמות. אולי יש אנשים שיש להם נתונים אחרים.

יש בעיה של מוסדות מטפלים. בעיה נוספת היא היעדר תקנים לעובדים סוציאליים

ותקציבים. מספר התקנים המוקצבים לאותה אוכלוסיה הוא קטן מאד והתקציבים המוקצבים

לטיפול, לסיוע ולעזרה קטנים יחסית לגודל האוכלוסיה ולפיזור האוכלוסיה על שטה מאד

רהב.

יש בעיה של היעדר בית-ספר לחינוך מיוחד. בכל הנגב והאזור אין בית-ספר להינוך

מיוהד. בסמינר למורים המכשיר מורים לבתי-הספר אין מגמה לחינוך מיוחד. מורים

לבתי-הספר. לכן הילדים הסובלים ממגבלות מסויימות משולבים בבתי-ספר רגילים.

במסגרת הקיימת כיום, לדעתי, יש קושי להתמודד עם הבעיה. בכתבה ששודרה

בטלוויזיה ראינו צורת התמודדות לא-רגילה. אמנם בתקופה האהרונה שרת העבודה השקיעה

מאמצים למצוא פתרון לאותם ילדים על-ידי שילובם ושיבוצם במעונות שונים אבל הפתרון,

לדעתי, צריך להיות יסודי, פתרון שורש, כדי שבעתיד יהיה פתרון קבוע, הן במסגרת של

מעונות יום והן במסגרת בית-ספר להינוך מיוהד.

היתה לשכה ממלכתית שמטפלת בתושבי הפזורה, בבדואים שאינם חיים ביישובי קבע.

קיים קוד המפריד בין תושבי הפזורה לתושבים אוזרים. צריך להיות גוף שמטפל רק בתושבי

הפזורה, שם יש קשיי תהבורה, כי יש קושי באיתור הילדים בפיגור.

אי לוי;

כפי שאמר חבר-הכנסת אלסאנע, שרת העבודה אישרה הרבה מאד משאבים לתחילת פתרון

הבעיה באזור הזה. בשלב זה הושמו 10 חניכים במוסד "טללים". לפי הרשימות שלנו יש 13

ממתינים לסידור מוסדי. זה נמצא בבדיקה. הלק מהדברים נמצאים בהליכי ביצוע. מעון

היום ברהט, בנייתו נסתיימה.



היו"ר ע' פרץ;

כמה, הוא יקלוט?

אי לוי;

60. 28 שיועברו אליו מהמסגרת הקודמת J2-(חניכים חדשים. אני חושבת שזה סיפור

של חודשיים-שלושה.

לגבי המסגרת בכסייפה, המבנה אושר ל-25 חניכים. אנחנו מכותי נים לאישור של

המוסד לביטוח לאומי על השתתפותו. אני הבנתי אתמול, זו אינפורמציה ראשונה, שאין

השתתפות של הרשות המקומית, שהיתה מתוכננת. ב-17 ביוני וזהיה ישיבה במוסד לביטוח

לאומי, של הוועדה, ויאושר הכסף היקר להשלמת הבנייה. הביטוח הלאומי ישתתף

בהצטיידות. אני מקווה שזה לא יימשך זמן רב.

מבנה למע"ש. כרגע יש 5 חניכים. עוד 5 חניכים נמצאים בהליכי קליטה. תוך

חודשיים ייקלטו.

שוקת, מדובר על הקמת מעון יום ל-24 חניכים. המגננה נבדקת. יש אישור על 35%

בעלויות של קרן שלם.

גם מבחינתנו יש בעיה של היעדר בית-ספר לחינוך מיוחד, שהיה מאפשר לנו להשלים

את השרותים שלנו כפי שאנחנו עושים בשאר חלקי הארץ, זאת אומרת משרד החינוך ואנחנו.

אנחנו מקווים שמשרד החינוך יעשה את שלו ואנחנו ניתן את מה שמוטל עלינו.

הי ו"ר ע' פרץ;

האם אין ילדים נפגעי מוחין קשורים במוטות ובחבלים ברחבי הנגב?

אי לוי;

לא. אלה שהיו ידועים סודרו. ננסה לעשות הליך של חיפוש וסריקה, כי לנסות

לאתר,

נשמח אם אנשי הציבור בקהילה יביאו לידיעתנו מידע על מקרים קיימים, כדי שנוכל

לתת להם מענה במהירות האפשרית.

ובעיה נוספת - ראיתי השבוע שיש קושי למצוא פסיכולוג דובר ערבית לנושא האבחון.

האנשים שפרוסים בשטח, אם יצליחו להביא מידע על אנשי מקצוע, נשמח לסייע להם.

יש הבטחה של השרה להקציב מירב המשאבים האפשריים, כולל השנה.

היו"ר ע' פרץ;

זה השבוע הראשונה שהגברת אהובה לוי נמצאת בתפקידה כיושבת-ראש האגף למפגר. אני

מאחל לה הצלחה.

מר פרץ, אנחנו מבקשים לקבל נתונים, כמה כסף הוספתם, כמה תקנים, כמה ילדים יש

בכל יישוב, מה התכניות שלכם וכו'.

מ' פרץ;

סך הכל ילדים מוכרים, שעליהם יש דיווח של הלשכות לשרותים חברתיים - מדובר

בחמש מחלקות לשרותים חברתיים במיגזר הזה, רהט, תל-שבע, משוש, שוקת, והחמישית זו

לשכת פזורה שהם בדואים פזורים בשטח - יש 228 מפגרים, ילדים ומבוגרים.



אני לא בטוח שאס היה לנו איתור יותר טוב בפזורה לא היינו מגלים עוד, כי

הפזורה היא מבית קמה עד אילת.

ביישובי קבע יש תמונה ברורה. 164 אובחנו.

במגזר הזה יש 124 שלא אובחנו, 32 מהם נמצאים בתהליכי אבחון. האבחון טרם

נסתיים.

היו"ר עי פרץ;

288, אלה ילדים מאותרים. כמה מהם נמצאים בסידור מוסדי?

מ' פרץ;

אגיע לזה. אני מדבר על אבחון.

היו"ר ע' פרץ;

288, כולל הכל.

מ' פרץ;

לפי דיווח של הלשכות.

היו"ר ע' פרץ;

כולל המסודרים.

מ' פרץ;

כן.

מתוך ה-288 אובחנו 164 או על-ידי פסיכולוגים או אל ידי תחנת אלווין. 32

מפגרים נמצאים בתהליך אבחון של אלווין.

היו"ר ע' פרץ;

288 ילדים מדווחים. 164 מהם אובחנו. 124 לא אובחנו, למה?

מ' פרץ;

נמצאים בתהליך של אבחון.

היו"ר ע י פרץ;

כמה זמן זה לוקח? כמה זמן לוקח לאבחן? האם זה ענין של שנה, שנתיים?

מי פרץ;

ביקשנו מהתחנה להתפתחות הילד של בית-החולים סורוקה בבית-החולים סורוקה

שיזרזו.



היו"ר ע' פרץ;

תיקח צוות שלך. זו אחריות שלך.

ת' גוז'נסקי;

תוך כמה זמן זה יסתיים?

מי פרץ;

תוך השנה הקרובה, תוך כמה חודשים.

ת' גוז'נסקי;

בשנת 1993 או בשנת 1994?

היו"ר ע' פרץ;

גברת אהובה לוי, עם כל הכבוד לשרות למפגר, שמענו רמז שלך, שאין פסיכולוג דובר

ערבית. לא יכול להיות שאנשים מחכים לאבחון ובינתיים יהיו קשורים.

כמה זמן חולף מתאריך האיתור עד אבחון?

היו"ר עי פרץ;

מיהו המאותר הוותיק ביותר שטרם אובחן?

יש ממתינים שנה, שנה וחצי, שטרם אובחנו.

היו"ר עי פרץ;

למה?

מי פרץ;

אנחנו קונים שרות מאלווין. יש נערים שהם לאו דווקא מפגרים והם יכולים להיות

בחינוך מיוחד.

היו"ר ע' פרץ;

יש כאלה שלא נמצאים בשום מקום.

הנקודה הזאת צריכה להיות מבוררת. חייבת להיות הודעה שלכם מתי יסתיים האבחון.

תביא ילדים באוטובוסים לירושלים, ויאבחנו אותם. תקבעו תקופה ונדע לאן הילד צריך

ללכת. ילדים שלא אובחנו הם עב"מים. זה לא יכול להיות.

אי לוי;

אני מסכימה איתך.



מ' פרץ;

גם אצל אלווין עובר זמן עד שניתנות תשובות בנוגע לאבחון.

ת' גוז'נסקי;

לאלווין יש מונופול?

מ' פרץ;

התחנה להתפחות הילד של בית-החולים מטפלת ב-55 ילדים. 33 ילדים מסודרים.

היו"ר ע' פרץ;

מה-164?

מ' פרץ;

כן. 33 מה-164 מסודרים במסגרות חוץ-ביתיות. 52 ילדים מסודרים במעונות יום

טיפוליים. 22 - במע"ש ברהט. 13 ילדים ממתינים לסידור חוץ ביתי ונמצאים בהשמה

במשרד הראשי. 47 ממתינים לסידור במעונות יום בקהילה.

השרה הורתה להקים מעונות יום ברהט, בכסייפה, במשוש. ברהט הוקמו מבנים. יש

בעיות של חשמל וכו'. אני מקווה שזה ענין של חודש. מכסות הילדים מאושרות. אם

המבנים מסודרים, מחר בבוקר אפשר לקלוט ילדים.

היו"ר ע' פרץ;

יש כוח אדם מקצועי?

יש בשטח. יש 24 ילדים למע"ש במשוש. המכסות מאושרות. יקום המע"ש - הילדים

ייקלטו מחר בבוקר.

מתי זה יקרה?

מי פרץ;

מע"ש, אישור תקציבי יש. מועצה מקומית משוש צריכת להזמין את הדברים.

היו"ר עי פרץ;

יש פה מישהו ממשוש?

קריאה;

כן.

מ' פרץ;

יש בקשה לתכנון מעון-יום בשוקת.



אנחנו חושבים שיש מקום להקמת מעון יום בשוקת. אני מקווה שזה יאושר. האישור

של שוקת ל-24 חניכים. 35% השתתפות של קרן ביטוח למפגר בשלטון המקומי.

גם רהט וגם משוש נתנו תקציבים. זה מאושר. צריך שהרשויות המקומיות יתנו אישור.

במחוז קמה ועדת היגוי.

אנחנו, עם משרד החינוך ומנהלי הלשכות נזרז את הטיפול בנושאים, בדי לתת מענה

לכל הילדים שמוכרים על-ידנו. רוב המסגרות יהיו בקהילה, כי המשפחות לא מוכנות

לשלוח את הילדים למוסדות פנימייתיים מרוחקים.

נעשה הכל כדי שמוסדות קהילתיים ייפתחו לתשובה במגזר הזה.

האם יש לך הערכה שיש שינוי במגמה, בהיקף הלידות של פגועי מוח באוכלוסיה הזאת?

כמה ילדים נוספים כל שנה?

מי פרץ;

ב-1992 נולדו במיגזר הבדואי 310 ילדים.

היו"ר ע' פרץ;

כמת נפגעי מוחין?

מי פרץ;

אני לא יודע.

בתחנה להתפתחות הילד בבית--החולים סורוקה יש 55 ילדים מגיל שנה עד שלוש שנים,

שנמצאים באבחון לגבי פיגור.

יש לך השוואה לשנים קודמות?

מ' פרץ;

לא.

אתה מדבר על 288 ילדים מפגרים. כמה מהם לא נשארו תחת הכותרת מפגרים? כמה מהם

זקוקים לחינוך מיוחד?

כ-40%. במשוש אנחנו הולכים להעביר ילדים לשם.

טי אלסאנע;

כמה מתוך 288 הם מיישובי קבע וכמה מהם מהפזורה?



מי פרץ;

רהט - 102; שוקת - 30; תל-שבע - 26; משוש פלוס הפזורה - 130.

טי אלסאנע;

כמה הפזורה, מחוץ ליישובי הקבע?

מ' פרץ;

זה מסובך.

טי אלסאנע;

הפזורה היא 50% מסך כל האוכלוסיה, זאת אומרת שיש מי שאינם מאותרים.

חי אלבז;

בפזורה אותרו 154 שלא עברו אבחון.

היו"ר עי פרץ;

כמה עברו אבחון?

חי אלבז;

24.

היו"ר עי פרץ;

אני מבין שאנחנו צריכים לבדוק את הנתונים.

חבר-הכנסת רפי אלול, שהוא אחד המציעים, בבקשה.

ר' אלול;

גם אני, כמו כל אחד מאיתנו, הופתעתי מגודל הבעיה, מחוסר הטיפול בה ומחוסר

פתרונה, וזה הביא אותי להעלות את הצעתי לסדר-היום. הנושא הזה אותי כאזרח והוא

הטריד אותי גם כיושב-ראש הקרן למפגר. הקרן הזה מצאה לנכון להגיש סיוע. משרד

העבודה והרווחה שלח מכתב יפה אבל לא כסף. הופתעתי והתאכזבתי מהיחס הזה של משרד

העבודה והרווחה, שצריך היה לפתור את הבעיה ללא עזרת הקרן.

היו"ר עי פרץ;

כמה כסף נתנה הקרן?

ר' אלול;

340 אלף שקל.

היו"ר ע' פרץ;

תבורכו.



ר' אלול;

נניח שאני לא הייתי מעלה את הנושא והיו פונים לקרן, זה היה נמשך שנה שלמה

והקרן היתה עונה לפי הקריטריונים, זאת אומרת 50%.

אני מאחל הצלחה לגברת אהובה לוי, שנכנסה לתפקידה. אני מקווה שזה לא יהיה

נוהג ולא יזרקו לנו את הבעיה של הבדואים. אני חושב שהמדינה צריכה להתייחס לנושא

הזה במגזר הבדואי, כמו שהיא נוהגת לגבי כל מקום בכל מקום אחר בארץ. ההתנהגות שלה

כאן לא היתה בסדר.

היו"ר עי פרץ;

דוקטור קדמו, האס תוכל לומר לנו מהי היכולת שלכם באיתור ואבחון?

י' קדמן;

אעיר כמה הערות מאד קצרות, כי החשוב ביותר זה לשמוע את הדברים מפי אלה

שמכירים את המציאות שבשטח.

בנושא המפגרים בכלל, על אחת. כמה וכמה בישראל, יש תופעה של תת-דיווח שנובע

בחלקו מהיסטוריה של יאוש ותסכול של אנשי מקצוע שדיווחו ואיורי הדיווח לא קרה דבר.

אנשים פנו ודיווחו לפני חמש שנים ולא קיבלו תשובה. אנשים אומרים, הפסקנו לפנות,

כי חבל ליצור אצל המשפחה ציפיות לאפשרות של סיוע. הרמנו ידיים.

אני חושב שהמספרים יותר גדולים מאלה שמצויינים כאן. צריך לראות את הרצף כולו,

מההתחלה. לא נכון לקחת ילד, שהיה קשור לאוהל במשך חמש שנים, להוציא אותו ולהעביר

אולו למוסד. צריך להתחיל לטפל לפני כן. למשרד הבריאות ולמשרד החינוך יש תפקיד

בענין זה.

הוזכר כאן החינוך המיוחד. חלק מהילדים - זה נכון לגבי המגזר היהודי והמגזר

הבדואי - לא היו צריכים להגיע לשרות למפגר, אילו היה איתור מוקדם. קצת קשה לדון

על הנושא הזה כשמשחררים את משרד הבריאות ואת משרד החינוך ובסוף הדרך מגיעים

לאחריות של השרות למפגר.

אילו היה דיווח שצריך להיות, של משרד החינוך ושל משרד הבריאות, מדינת ישראל

היתה חוסכת בתחילת הדרך, כי השקעה בכיתה לחינוך מיוחד עולה פחות מהשקעה במוסד

למפגרים.

אנחנו דנים היום על המגזר הבדואי אבל בעיה לא פחות חמורה, אולי יותר חמורה,

קיימת במגזר הערבי. במשולש ובאיזור הגליל יש ילדים מפגרים שנמצאים בסכנה יותר

גדולה מזו שנמצאים בה הילדים הבדואים, כי הם נמצאים ביישובים עירוניים או

חצי-עירוניים. הם נתונים בסכנה של ניצול מיני, ניצול לקיבוץ נדבות וסכנה פיסית של

הידרסות ברחוב, שלא קיימת במגזר הבדואי. יש לי אין-ספור מכתבים נואשים של הורים

של ילדים ערבים וגם של אנשי מקצוע, שאין להם פתרון.

הבעיה לא נוצרה היום. אנחנו מתחילים לטפל בבעיה שהוזנחה ביותר במשך שנים

ארוכות. צריך לזכור שבנושא המפגרים יש פיגור שהוא פרי הזנחה במשך שנים. הייתי

רוצה שיצויין פחות או יותר נתון לפתרון, תוך כמה זמן.

גם בנושא האבחון יש בעיה קשה. אני יודע על מקרים שאובחנו בבית-החולים הממשלתי

בנס-ציונה, אובחנו ילדים. השרות למפגר אמר, אני לא מקבל את האבחון הזה. אני יכול

להוכיח זאת. אני מדבר על ילדים שאובחנו על-ידי אנשי מקצוע מוכרים. בשרות למפגר

אמרו להוריהם, לא. אנחנו נבחן. וממתינים לאבחון נוסף. גם כאן אפשר היה לחסוך

הרבה כסף.



הי ו "ר ע' פרץ;

מה זה "אלווין"?

מ' פרץ;

זו עמותה.

היו"ר עי פרץ;

עמותה של מי?

מ' פרץ;

זו עמותה בירושלים.

היו"ר ע' פרץ;

על סמך מה ובאיזו זכות הם קיבלו מונופול?

אי לוי;

עד לאחרונה האבחון נעשה בארבע מסגרות. מיותר להרחיב את הדיבור על כך. אנחנו

עומדים לשנות. הוצא מכרז כדי להוציא החוצה את כל נושא האבחון ושלא יהיה מונופול.

אני מעריכה שאחרי פגרת הקיץ של הכנסת יהיו פני הדברים שונים משהם היום.

ג' אלקדאדי;

יש לי הכבוד להיות נוכח בוועדה שאחת המטרות שלה איך לבדוק, איך לקדם את הנושא

של החינוך המיוחד במגזר הערבי.

זו הישיבה השלישית שלי בחדר הזה. הייתי כאן כשבתקופת השלטון הקודם, מי שהיום

היא שרת העבודה והרווחה היתה יושבת-ראש הוועדה הזאת.

בעיית החינוך, בל נתעלם, היא בעיה קגשה במגזר הערבי, ואני לא מבדיל בין המגזר

הערבי למגזר הבדואי. כל בעיית החינוך במגזר הערבי נמצאת עדיין בשלבי התפתחות, כי

כל הממשלות עד כה לא לקחו בחשבון, חוץ מהצהרות וכוונות, שיש בעיה. עד כה לא היתה

ממשלה שתקום על רגליה ותגיד, אחרי 40 שנה לקיום מדינת ישראל, הגיע הזמן להשוות

בין שני המגזרים.

היום חסרים ברהט, בחינוך הרגיל, יותר מ-60 חדרי לימוד.

ואשר לחינוך המיוחד. מהיום הראשון שקיבלנו את המועצה הגענו למסקנה שאחת

המטרות שלנו זה החינוך המיוחד. לקחנו פסיכולוג פרטי דובר ערבית, שהוא גם מרצה

באוניברסיטה בירושלים, דוקטור מוחמד אל חאג'. עד היום אובחנו יותר מ-120 ילדים.

בשבוע שעבר, ב-9 בחודש היתה לי ישיבה עם משרד החינוך. עד היום משרד החינוך לא

הכיר שבמגזר הערבי צריך להקים בית-ספר לחינוך מיוחד. עד היום הם טוענים שאין צורך

בכך.

ת' גוז'נסקי;

120 ילדים, אלה לא מפגרים אלא יש להם צורך בחינוך מיוחד.



ג י אלקדאדי;

גם זה וגם זה.

משרד החינוך לא מכיר באבחון של הפסיכולוג שקיבלנו, למרות שהוא מרצה

באוניברסיטה בירושלים.

קריאה;

משרד ההינוך גם לא מכיר בנוה שאומר משרד העבודה והרווהה.

עד היום אובהנו ברהט 200-180 מקרים.

מי פרץ;

לא כולם מאובחנים כמפגרים.

היו"ר עי פרץ;

יש ויכוה על האבהון ועל הנתונים. נברר את זה.

ג י אלקדאדי;

עקב הכתבות והשידורים שהיו בטלוויזיה שלחתי מכתבים לשרת העבודה והרווהה. היא

שלחה אלינו את דוקטור קנדל שביקר ברהט. באותו יום דיברנו עם הבר-הכנסת רפי אלול,

שעומד בראש העמותה. הוא הבטיה למועצה 300 אלף שקל ואנחנו נשתתף בעוד 150 אלף

שקל. רכשנו את המבנה על-חשבון המועצה. לא קיבלנו את הכסף מהעמותה. המבנה יקלוט

כ-60 ילדים, זאת אומרת שהוא לא יפתור את כל הבעיה. עדיין תהיה בעיה.

יש תכניות מוכנות להקמת בית-ספר להינוך מי והד. אנהנו כמועצה מוכנים ליןשתתף

בזה מבנה, נסגור את הנושא הזה ולא נשמע שיש ילדים קשורים.

מדברים על שוויון. שוויון מתהיל בבית. אם לא יהיה שוויון בבית לא נוכל

לפתור את הבעיות שיש לנו עם השכנים שלנו.

לשמהתי אני רואה כאן אנשי מקצוע. בעבר לא היו מזמינים אנשי מקצוע. היו

מזמינים שיח'ים. אנשי שמה לראות שכל אנשי הרווחה של הנגב נמצאים פה והם בוודאי

ימסרו נתונים מדוייקים יותר. הם יכולים למסור אינפורמציה נכונה. על זה אני אומר

ליושב-ראש הוועדה, תבורך.

ס י אלעאסם;

עם נושא הפיגור השכלי במגזר הבדואי בדרום התהיל משרד העבודה והרווהה להתמודד

רק בשנת 1986. דיברו על מפגרים לסידור מוסדי.

יש לנו בעיה רצינית בנושא של כוה אדם. כל עובד סוציאלי מרכז 4-3 נושאים. אני,

למשל, כפקיד סעד, מטפל בנושא המפגרים. יש מהסור בעובדים סוציאליים.

ויש גם הנושא של המסגרות שמציעים למפגרים. המעון ברהט הוא הראשון. צריך לחשוב

על כוה אדם. לא ייתכן שנאבהן ילד ונפתה ציפיות אצל המשפהה אבל אהר-כך אין טיפול

מתאים.

עד היום אין כוה אדם מתוקצב על-ידי משרד העבודה והרווהה. המשרד נותן פר-ילד.



למשרד העבודה והרווחה יש בעיה בזיהוי השמות, בגלל הדמיון הרב ביניהם.

ת' גוז'נסקי;

אין מספרי זהות?

ס' אלעאסם;

הדברים לא מסודרים. לגבי 124 קיבלנו בדיקות מאלווין, שעברו ועדת השמה של

משרד החינוך, שמתאימים למסגרות של רווחה.

ת' גוז'נסקי;

הינוך מיוהד?

ס' אלעאסם;

כן.

כשאנהנו מדברים על פיגור הכוונה היא לפיגור מבינוני עד קשה. פיגור קל -

איש לא מתמודד עם זה. אנחנו מדברים על פיגור קשה. זו בעיה מאד רצינית.

היו"ר ע' פרץ;

ומה המצב בתל-שבע?

נ י אלבדור;

נכון להיום, אנהנו מדברים על 30 מפגרים.

היו"ר ע' פרץ;

איפה הם?

נ י אלבדור;

חלקם במוסדות.

החודש קיבלנו תוצאות לגבי 4. ילדים מגיעים. המודעות גוברת. לפני חודש הגיע

ילד מפגר קשה ש-12 שנה היה בבית.

30 המפגרים שציינתי הם בגילים שונים, מגיל 3 עי 30. המשפחות מנסות להתמודד

ולהחזיק מעמד ככל שאפשר. מטפלים במפגרים בכל יכולתם, גם הפיסית. הבעיה הכואבת

היא חוסר משאבים לתמוך במשפחות בעיקר מבחינה רגשית.

אני צריכה לטפל בבעיה של 3 בנות הסובלות מפיגור, זוג צעיר שצריך עידוד

וחיזוקים, צריך לנהל שיחות, שיחה פעם בשבוע - אני לא יכולה לעשות את זה.

המחסור בכוח אדם זו הבעיה הרצינית והכואבת מכל וזה מונע מאיתנו, עובדים

סוציאליים להגיע לילדים.

מ' אלעטאונה

קודם כל אני רוצה לברך את כל מי שיזם את המפגש הזה. אני מברך את ידידתי אהובה

שהמצפון שלה עובד.



בשוקת, שהיא מועצה חדשה, שנה וחצי, ידוע על 35 מפגרים. 23 אובהנו ו-12 הם

עדיין בתקן של המתנה. 4 מסודרים במוסדות. 8 מבקרים במוסד במרחק של 60 ק"מ.

היו"ר ע' פרץ;

כמה תושבים יש בשוקת?

מי אלעטאונה;

כ-10,000.

הי ו "ר ע' פרץ;

כמה מפגרים יש בממוצע ל-1,000?

אי לוי;

כ-3%.

קריאה;

במגזר היהודי זה 1.6%.

י י דמארי ;

ובעולם המערבי - 1%.

מ' אלעטאונה;

לי כמנהל לשכה לא מגיע מידע שחשוב לי כדי שאוכל לתכנן צעדים.

דובר על אלווין. זה שרות מאבחן היום הוא לא זמין לבדואים.

כשמדברים על מפגרים, אי-אפשר שלא לראות את נושא השרותים במגזר הבדואי,

שתלויים בכוח אדם ובתקציבים. בנושא זה יש פאשלה של משרד העבודה והרווהה שעד כה

התעלם מהאוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה.

בגייפ אפשר להגיע לכל מקום, גם למפגרים שמספרם גדול יותר מאלה שיש בידנו, אבל

המצב בשטח לא כך.

היו"ר עי פרץ;

לכם כמועצה, אין ג'יפ?

מי אלעטאונה;

לא. זו מועצה חדשה.

היו"ר ע' פרץ;

אין מי שמסייר בשטח?



מ' אלעטאונה;

לא.

אם היה ניתן ג'יפ ולא היו יושבים רק בחדר ממוזג, הין מוצאים את המפגרים.

ואשר לכוח אדם. כאחד היישובים יש שלושה עובדים סוציאליים בדואים שבגלל מרקור

בתקנים אין להם עבודה. אילו אפשר היה להשאיל אויש לנו כמו שעשו במגזר היהודי,

היינו מודים על כך.

ח' אלבז;

נכון לשעה עשר וחצי אתמול אנחנו מדברים על 154 מפגרים, 24 מהם ממשוש.

12 מהמפגרים נמצאים במוסדות, 14 במעון יום, 10 בסיעודי, ובמע"ש 22-20. 5

מבוגרים נמצאים במעון יום טיפולי.

אין כוח אדם מקצועי. אין מטפלות. כוח אדם מקצועי - צריך להכשיר אותו. מטפלת

יהודיה שבאה בורחת. יש מחסור בעובדים סוציאליים. בלשכה המטפלת ב-70-60 אלף נפש יש

7-6 עובדים סוציאליים. זאת אומרת, על כל עובד סוציאלי יש כ-10,000 נפש. אנחנו

נשחקים. אני למשל ממלא במערכת יותר מ-6 פונקציות.

היו"ר ע' פרץ;

יכולים להיות גם מטפלים ולא רק מטפלות. יש אבטלה במגזר הבדואי, אפשר להכשיר

אותם.

מ' פרץ;

נושא ההכשרה אושר.

ח י אלבז;

אני רוצה לחדד נקודה נוספת. נתונים, זה דבר שמשתנה מדי יום. אנחנו מאתרים כל

יום. כל שעה מוסיפה לנתונים. המועצה המקומית משוש החליטה על עובדת שתטפל בנושא

הזה. היא עושה עבודה מצויינת.

מ' סהיבאן;

אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה ואת חברי הכנסת הנוכחים בישיבה.

אני הייתי מתאר את המצב הקיים כמו שריפה גדולה שמספר אנשים מסתובבים ושופכים

עליה דלי מים כדי לכבות אותה.

העובדים הסוציאליים לא יכולים לעמוד במשימה. אין תקציבים.

במועצת רהט הצענו 105 אלף שקל לצרכים הדחופים ביותר. זה לא אושר. משרד

העבודה והרווחה לא מאשר את זה. איך אנחנו יכולים להתמודד? אני יכול לספר סיפורי

אלף לילה ולילה.

צריכה להיות החלטה להעדפת המגזר הזה בתקציבים, כי הוא קופח במשך עשרות שנים.

צריך לתקן ולא להתבייש בזה.



י י אלעטואנה;

כמי שמלווה את שרותי הרווחה שנים רבות אני יכול לנקוט במספרים, בין 1,350

ל-1,800 מפגרים במגזר הבדואי, החל מפיגור קל ועד פיגור קשה, בעיקר בגלל נשואי

קרובים.

יש נושא של תיאום בין המשרדים. בדיקה שעולה 900 שקל, בא משרד החינוך ואומר,

זה לא מקובל עלי כי זה לא עבר דרכי. משרד העבודה יגיד, הבדיקה הזאת לא תואמת לי.

משקיעים כסף וכל אחד דוחף.

כמה זמן ממתינים? יש מקומות שבם מפגרים ממתינים 6 שנים משלב האיתור עד

האבחון. יש ילד שלפני 10 שנים ביקשנו עבורו סידור מוסדי. בינתיים הילד מת.

כ-47% מתגוררים מחוץ ליישובי הקבע.

מי אבו-סיאם;

אני מודה ליושב-ראש על יוזמתו לפגישה הזאת.

הדברים שאני שומע פה, זה מדהים וגורם לתסכול. הטיפול בנושאים האלה הוזנח

במשך שנים מצד ממשלות ישראל. הנתונים קשים אבל לצערי אין נתונים מדו י יקים.

אני מציע שיוספו עוד 5 תקנים. בשכונה ברהט יש 5 ילדים בפיגור קשה ומסוכן, 2

מהם קשורים בחבלים.

טי אלסאנע;

עד היום?

מי אבו-סיאם;

כן.

זו בעיה של המדינה, אדוני היושב-ראש.

ראיתי ילד שהיה קשור, אחר-כך שחררו אותו והיה במוסד. אני מוכן לנסוע ולשחרר

כל ילד אבל לצערי הרב לא אוכל להגיע לכולם.

חי אבו-רקייק;

אני חושב שצריכה להיות ועדה שתבדוק את הנושא של הפיגור במגזר הבדואי, וכן את

הנושא של החינוך המיוחד. אחרי עשרות שנים משרד החינוך עדיין לא בודק למעשה

בבתי-הספר כדי לגלות אם יש ילדים שזקוקים לחינוך מיוחד.

המועצות המקומיות בדקו. בשנה שעברה אותרו בתל-שבע 44 ילדים לחינוך מיוחד.

נתנו תקנים של שתי כיתות. השנה אנחנו מדברים על עוד 22. אני לא יודע אם יהיה תקן.

זה לא רק עני ן של תקנים אלא גם של מסגרות מוו1אמות לילדים.

חובה להקים שרות פסיכולוגי במגזר הבדואי, שרות פסיכולוגי שילווה את הילדים

בבית-הספר כדי שלא תהיה נשירה כשהם מגיעים לחטיבות הביניים. צריך לפתור את הבעיה

כבר בכיתות הנמוכות.



י' דמארי ;

הנושא מורכב מהרבה מאד היבטים. נזרקו מספרים, מאות כאן ומאות שם. אנהנו

יודעים על סטאטיסטיקה עולמית, 1% ממוצע עולמי.

היו"ר עי פרץ;

בעולם המערבי.

י' דמארי;

כן,

יש סבירות להניח שבמגזר הבדואי רמת הפיגור יותר גבוהה, בגלל נישואי קרובים.

יש בגאות שטרם אותרו. גם במגזר היהודי יש קשיים באיתור הבעיה היא כללית.

למיטב ידיעתי, באגף למפגר מדברים על 20 אלף מפגרים מוכרים, זה פהות מ-1%,

הרבה פחות.

היו"ר ע' פרץ;

אתם נמצאים במגזר הבדואי?

י י דמארי;

יש נציגות ויש נגישות למגזר הבדואי, גם על-ידי פרסומים.

למוסדות?

י י דמארי;

כן.

לפעמים קשר להגיע לאוכלוסיה, ביחוד לאוכלוסיה שבפזורה.

אני אציע להנהלת אקי"ם להעביר את הפרסומים במרוכז למחלקות לשרותי רווחה.

היו"ר ע' פרץ;

יש מעונות פנימיה?

י' דמארי;

לא.

יש דירות מגורים כמו במגזר העירוני.

היו"ר עי פרץ;

תנסו להיכנס לרהט. אני מבקש שתעביר את הבקשה הזאת שלי.



י' דמארי;

ברצון.

לנושא של איתור מוקדם ומניעה של לידת מפגרים. בגלל מחסור בכוח אדם לא מגיעים

במידח מספקת לנשים צעירות. גם אין הדרכח בקשר לבדיקות מונעות, דבר שיש בכל תחנה

של מה שנקרא פעם "טיפת לב".

אני כעובד סוציאלי נפגשתי עם משפחה של ילדה שהיתה קשורה, כי אחרת היתה עלולה

ללכת לאיבוד. היא סודרה במוסד.

ת' גוז'נסקי;

כל פעם שהנושאים האלה עולים לדיון מתגלים פערים בטיפול הסוציאלי באוכלוסיה

הערבית בכלל והבדואית בפרט.

הנתונים ששמענו מזעזעים. לא שמענו מהמנהלת החדשה של האגף, שאני מאחלת לה

הצלחה, על תכנית של המשרד לתקוף את הענין.

יש הבדל בין מפגרים מבוגרים, שלהם צריך להיות סידור בין שזה מעון יום או איור,

לבין תכנית שאומרת, אנחנו מסתערים על המגזר הזה, כיחוד כשמדובר על ילדים בגיל

הרך, מאתרים אותם, מאבחנים אותם, נותנים להם טיפול, מביאים אותם לכך שיוכלו

להשתלב במסגרת ולא גורמים שבעוד 15-10 שנים יהיו עוד מפגרים שלא עברו אבחון ולא

קיבלו טיפול. תכנית כזאת היא מפתח, היא המרכז שצריך להיות. לשם כך צריך שיהיה

מבצע איתור.

כשמדובר במבוגר אי-אפשר לקשור אותו. כשמדובר בילדים בגיל 3, ההורים עדיין לא

מרגישים שזה מקרה דחוף. צריכות להיות מסגרות שמותאמות לאוכלוסיה שעליה אנחנו

מדברים.

לשאלת הסידור במרחק מהבית. בהתוקשב בקשר המשפחתי - במגזר הבדואי זו בעיה, על

אחת כמה וכמה כשמדובר על יישובים מפוזרים.

מחסור בכוח אדם. אני יודעת על אבטלה עצומה בקרב אקדמאים ערביים. יכול להיות

שהאקדמאים האלה לא נמצאים באיזור ולכן צריך למשוך אותם בעזרת תמריצים. אבל לא

אמרתם, יש 5 פסיכולוגים, יש לנו שמות שלהם, אבל כדי שהם יעברו לגור בתל-שבע יש

צורך בתמריץ. לא שמענו את זה ממכם.

כמה תקנים רוסרים? כמה תמריצים צריך? בלי תכנית אנחנו רק מצלמים מצב, זה אמנם

חשוב, אבל לא יותר מזה.

חינוך מיוחד, זאת אומרת ילדים שצריכים כיתה טיפולית. יש חינוך חובה. איך יכול

להיות שילדים אלה לא מקבלים מה שמחייב החוק? אני לא יודעת אם לא צריך ללכת לבג "צ

בענין זה.

נ' בלומנטל;

אני רוצה לברך על היוזמה לדיון הזה. אני שמחה שהנושא הזה עלה. אני גם רוצה

לברך את אהובה לוי על התפקיד שקיבלה.

האם יש נציגים מהצפון?



היו"ר ע' פרץ;

לא. זה דיון רק על הנגב. נצטרך לדון גם על הצפון.

נ י בלומנטל;

נראה לי שצריך להקים ועדה, כי זה נושא ספציפי, שתבדוק ותבחן ותעקוב. זו יכולה

להיות ועדה משותפת של כמה חברי כנסת, אנשי המשרדים ואנשים שבשטח.

ת י גוז ינסקי;

אי-אפשר.

ת' גוז'נסקי;

אי-אפשר.

ני בלומנטל;

למה?

ת' גוז 'נסקי;

התקנון לא מאפשר.

היו"ר עי פרץ;

הכל אפשרי.

צריך להיות איתור מוקדם של נשים בהיריון ונישואי קרובים, וצריך לערוך בדיקות

של מי שפיר. לא ייתכן שתהיה התנגדות לבדיקות האלה. האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה

לא מודעת לכך. חבל שלא תוקפים דבר שאפשר למנוע אותו.

גם אצל היהודים יש בעיות קשות בנושא של ילדים מפגרים. יש הורים שמשוועים

לפתרון ואין פתרון, אין מוסדות מתאימים. גם אצל היהודים יש בעיות של איתור.

לפעמים ילדים רגילים נכנסים לבית-ספר למפגרים.

אני אופטימית לגבי אפשרות לנסות להתמודד ולהצליח אם תהיה ועדת מעקב - כי

המחלקה עמוסה בטיפול באלפי מקרים - ונוכל להציע המלצות והצעות לקידום הנושא.

עי מאור;

אני מברכת את חבר-הכנסת אלסאנע ואת חבר-הכנסת אלול שהעלו עת הנושא ויזמו את

הדיון, ואת היושב-ראש שכי נס את הו ועדה לדיון.

מהדברים שאני שומעת ומתוך מה שידעתי לפני כן, אני לא מציעה להקים ועדה כי

ועדה פירושה לקבור את הנושא.

הנתונים ידועים. יש שאלה של תקציבים והעדפה בתקציבים. היום עובדים על תקציב

המדינה. יש די נתונים כדי שהוועדה תמליץ שהתביעות של אהובה לוי למשרד וגם לאוצר

בנושא המפגרים ייכללו בו, תוך העדפה מתקנת של מקומות שהוזנחו בעבר.

הייתי בביקור במועצה אזורית משוש. צריך לברך על מה שהושקע. כמה דברים קודמו

אבל הפער עדיין גדול.



משרד החינוך החליט לשכור חברה מקצועית כדי לעשות מיפוי ביחס לחינוך המיוחד.

צריך להיות מידע על כל הנושא הזה.

אני רוצה להעלות מספר נקודות: 1) שכל הנושא, הדאגה לקהילה לא יהיה בלי השקעה

מצד הרשויות המקומיות. 2) אומרים שחלק מהבעיה זה בגלל נישואי קרובים - החברה

צריכה להעלות את הנושא הזה על השולחן. מאד התרגשתי מהאבא שבכתבה ששודרה

בטלוויזיה אמר, "צריך להעלות את הנושא הזה".

חלק מהתהליך הוא שהחינוך יהיה יותר טוב, וכמובן גם לעודד את האוכלוסיה. זה

נראה לי חשוב כדי לתרום לקידום הנושא.

טי אלסאנע;

צריכה להיות תכנית אופרטיבית לפתרון. צריכה להיות תכנית מקיפה. קודם כל שלב

אי - האיתור; זה מחייב תכנית איך להגיע לאנשים, כי יש יישובי קבע ויש פזורה.

צריך לעשות מבצע של 8-6 חודשים להגיע לאוכלוסיה, ליצור מודעות . שלב שני -

המונופולין שהיה בנושא זה מבטלים אותו. הרשויות המקומיות תהיינה חלק מזה.

מאיור שהנושא משותף למשרד החינוך ולמשרד העבודה והרו ויוה, צריך להדגיש ולפעול

להקמת בית-ספר לחינוך מיוחד. זה יפתור בעיה של ילדים רבים הסובלים מפיגור קל, כי

אחרת יהיו לזה השלכות קשות יותר. בית-ספר לחינוך מיוחד, זה צורך השעה. אני לא

רואה שום סיבה מדוע אין אפשרות להשיג את זה.

היו"ר עי פרץ;

בית-ספר אחד לכל הנגב?

כן.

איך אפשר? איך תסיע את הילדים? מוטב להוסיף כיתות.

זה נתון לבדיקה. לא נחליט כאן. הענין של חינוך מיוחד צריך למצוא את פתרונו

במסגרת של כיתות או בית-ספר. אנשי המקצוע יקבלו החלטה בענין זה. צריכה להיות

מסגרת מתאימה.

על פי הנתונים יש 90-80 אלף בדואים בנגב. התקנים הקיימים הם עשירית ממה שצריך

להקצות ולהפנות לאוכלוסיה הזאת שעוברת תקופת מעבר. בגלל המצב המיוחד צריך לתת להם

עדיפות בהקצאת תקנים ומשאבים, זאת אומרת כספים.

מאחר שכ-50% מהתושבים הם בפזורה, אני רוצה שתהיה כתובת שתהיה אחראית לתושבים

האלה, לאתר אותם. לכל רשות מקומית יש לשכת רו ויוה. יש אוכלוסיה בפזורה, יש להם

לשכה ממלכתית. אני מדבר שתהיה להם כתובת. לגבי הפזורה צריכה להיות לשכה שתכסה את

השטח, שאנשי הפזורה באים אליה.

משרד הבריאות צריך להיות שותף לכל תכנית. צריך לעודד התארגוניות של ההורים.

אני יודעת שזה לא מקובל אבל מוכרחים לעודד את זה. זה יכול לתרום. ההורים צריכים

לקרות יותר דולק להקמת עמותות ויקחו אחריות.



היו"ר ע' פרץ;

מר דמארי, לפי הסטאטיסטיקה, מהו אחוז המקרים הקשים?

י' דמארי ;

איו לי נתון. אינני יודע.

אי לוי;

בעלי הפיגור הקשה מהווים פחות 20%-nמכלל המפגרים.

היו"ר ע' פרץ;

הוועדה עסקה בנושא הזה מספר פעמים, גם בקדנציה הקודמת. הייתי בסיור. התחושה

היא שיש אמנם התקדמות מסויימת אבל לא מצליחים להדביק את הפיגור בנושא הטיפול

במפגרים במגזר הבדואי. יש תחושה קשה, שאנחנו יודעים שיש תופעה של ילדים קשורים,

כולם יודעים עליהם והעובד הסוציאלי בוודאי דייווח, אבל יש בעיה של סידור, אין

מקום. לא יכול להיות שנהיה בשקט כשאנחנו יודעים שיש ילדים שנקשרים לעמוד, כי

ההורה צריך להחליט. אם יש סכנה שהילד יסכן את עצמו, יש בעיה. ההורים עומדים חסרי

אונים ואין להם תשובה.

אנחנו לא נמהר להקים ועדה. ניתן פסק-זמן.

בנושא הזה מעורבים משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך ומשרד הבריאות. אני פונה

למשרד העבודה והרווחה, תובילו את הענין. בעוד שלושה חודשים נבקש לשמוע ממכם על

תכנית אב לפתרון בעיית הילד המפגר במגזר הבדואי. אני מבקש שיושם דגש לענין האיתור

והאבחון. אם אותר ילד מפגר, מתי נעשית האבחנה כדי לדעת מה יהיה איתו? חודש?

חודשיים? שלושה חודשים? ארבעה חודשים? צריך להיות זמן סביר. הנושא של פרק הזמן

בין האיתור לבין האבחון הוא משמעותי. אנחנו מבקשים לקבל תשובה בענין הזה.

אני מציע כסיכום;

1} ועדת העבודה והרווחה קובעת כי מצבם של הילדים המפגרים במגזר הבדואי ממשיך

להיות קשה הו מבחינת האיתור והן מבחינת האבחון והטיפול. הפער בין מספר הילדים

שאותרו לבין הפוטנציאל המשוער של מפגרים בכל הגילאים, על-פי כל ניתוח, מגיע

לכאלף.

2) הוועדה תובעת משרת העבודה והרווחה להין תכנית לסריקת אזור הנגב לאיתור המפגרים

במגזר הבדואי ולהפקיד בידי מספר גורמים את ביצוע האבחון לארור האיתור, כולל קביעת

משך הזמן המירבי בין האיתור לבין סיום האבחון.

הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה לפעול באמצעות הרשויות המקומיות הנוגעות

בדבר להכנת תכנית שתגביר את המודעות של התושבים הבדואים לנושא ותסייע בצמצום

בעיית המפגרים במגזר הבדואי.

3) ווהעדה תובעת משר הבריאות להכין תכנית בריאות במגזר הבדואי, להגברת המודעות

במגזר הבדואי לצורך צמצום הבעיה של לידת מפגעים. התכנית תתמקד בעיקר בבדיקת

אוכלוסיית נשים הנמצאת בסיכון גבוה ללידת ילדים מפגרים.

4) הוועדה פונה לשר החינוך והתרבות ליישם את חוק חינוך חובה בחינוך המיוחד במגזר

הבדואי .

5) ווהעדה פונה לשרת העבודה והרווחה לקבוע תמריצים לעובדים מקצועיים, הן עובדים

סוציאליים והן פסיכולוגים, לנושא המפגרים במגזר הבדואי.



6) הוועדה פונה לשרת העבודה והרווחה לפעול להפרדת הטיפול בנושא הרווחה במגזר

הבדואי , בין יישובי הקבע לבין הפזורה הבדואית המרחב הנגב.

אני מודה לכל ההברים שהגיעו מהנגב. בעד שלושה חודשים נשמע דיווחים.

אם יהיו נושאים שלא ייראו לנו, נגיש הסתייגויות לתקציב המדינה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.