הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 91

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ט בסיון התשנ"ג (8 ביוני 1993). שעה 00;09

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

טי אלסאנע

ב י טמקין

עי מאור

מוזמנים; נ' אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

ר' כהנא - סגנית היועץ המשפטי, משרד

העבודה והרווחה

אי סעדון - משרד העבודה והרווחה

ר' דול - לשכת הממונה על השכר באוצר

די אורנשטיין - משרד המשפטים

מ' אטלן - משרד המשפטים

א' גפן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' גלוסקינוס - ממונה על התכנון, נציבות

שירות המדי נה

טי דולן - מינהל הכנסות המדינה

אי דותן - האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

לי לנגר - יו"ר אגף הכספים בנעמ"ת

עי זליצקי - אגף הכספים בנעמ"ת

הי ליפשיץ - "אמונה"

ס' גולדברג - "אמונה"

ר י בן-שחר - נשות חרות

ר י בנזימן - שדולת הנשים

יועץ משפטי; א' דמביץ

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צ י ספרן

סדר-היום; א. חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שבוע עבודה של ארבעים וחמש שעות),

התשנ"ג-1992 - הצעת חוק של חברת הכנסת ע' מאור.

ב. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בשל תשלום למעונות יום),

התשנ"ג-1992 - הצעת חוק של חברת-הכנסת ע' מאור.



היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

א. חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שבוע עבודה של ארבעים וחמש שעות),

התשנ"ג-1992 - הצעת חוק של חברת הכנסת ע' מאור

אי דמביץ;

מוצעת כאן הצעה לקצר את שבוע העבודה האמור בהוק, שהוא מכסימום 47 שעות, ל-45

שעות בלבד. בהוראת היסוד וגם הוראות אחרות נאמר "ארבעים ושבע" ויתוקן ל"ארבעים

וחמש", ואפילו מציעים לתקן את התקנות שבאות מכוח החוק בהתאם לתיקון הזה. כל זה

לא מוכרח לבוא דווקא בצורה שמובאת כאן, אבל אני חושב שמן הראוי שידון הענין

העקרוני אם יש מקום לקצר ומה השפעת התיקון על המצב הקיים.

ההצעה זכתה בתמיכת הממשלה מעל במת הכנסת.

נ י אורי ;

ההצעה באה לעגן בחוק את המצב שקיים היום למעשה בתוקף צו הרחבה. קיים הסכם

קיבוצי כללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות שלפיו שבוע

העבודה קוצר ל-45 שעות. שר העבודה והרווחה נתן לו צו הרחבה, כך שהיום בכל המשק

שבוע העבודה המכסימלי הוא 45 שעות או פחות במקומות שיש הסכמים קיבוציים על פחות

שעות. הממשלה תמכה בכך שחוק שעות עבודה ומנויה ישקף את המצב החוקי.

כפי שאמר אליעזר דמביץ, כל מיני פרטים ניסוחי ים בהצעת החוק אינם נראים לנו

נכונים מבחינה מתודית וצריך לנסח אחרת, אבל לגופו של ענין זה בסדר גמור.

חי ישראל;

אנחנו חתומים על הסכם קיבוצי שעל בסיסו נעשה צו ההרחבה, כך שבקטע של ירידה

מ-47 ל-45 שעות אין לנו בעיה. צו ההרחבה מתייחס ל-45 שעות, למעט מקומות שההסכם

הקיבוצי קובע אחרת.

נ י אורי;

אין שום "למעט" לגבי 45 שעות. ה"למעט" מתייחס למעבר לחמישה ימים, אבל לגבי

קיצור שבוע העבודה מ-47 ל-45, בין אם עברו לחמישה ימים ובין אם לאו, אין שום

"למעט".

היו"ר ע' פרץ;

בהכנה לקריאה שניה ושלישית יהיה לנו זמן לכל פיסקה ולכל סעיף ותת-סעיף.

אי דמביץ;

שאלה לנציג האוצר; האם יש בהצעת החוק הזאת השפעה לענין סעיף 39(א) לחוק

יסודות התקציב? כלומר, האם יש לחוק הזה מחיר תקציבי? אני מניח שלא, אבל אני נזהר.

ר' דול;

לדעתנו, לא.

ככלל הממשלה תומכת בתיקון הזה, אנחנו רק מבקשים, בקשר לתיקוני ניסוח, שסעיף

הסייג בסוף יהווה סעיף נפרד וייקבע בבירור שהענין לא יחול על מי שנוהג אחרת.



היו"ר ע' פרץ;

גם את זה נשאיר לדיון לקראת הקריאה השניה והשלישית.

מוטב שהניסוח ייעשה על ידי מר בוטון כשיחזור, בהתייעצות עם מר אורי ואם יש

צורך גם עם איש האוצר, ובעוד שבועיים הצעת החוק יכולה להיות מונחת על השולחן.

אי דותן;

אנחנו שמחים שחברת-הכנסת מאור אימצה את היזמה

שבזמנו יצאה מאתנו. הצורך בעיגונו של עניו זה בגוף החוק נובע מכך שלצערנו נמצאו

מקרים הולכים ורבים שמעסיקים ניצלו את העובדה שצווי ההרחבה לא ידועים לעובדים,

לעולים חדשים, עובדי שטחים וכל מיני אנשים מסוגים אחרים, הם מראים להם את החוק בו

יש מספר אחר ומנצלים את זה לרעה. מכיוון שהצעת החוק היא באמת צילום המצב הקיים

אנחנו מברכים על היזמה ומבקשים לקדם אותה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנאשר את הצעת החוק כפי שהיא בתיקון שהוצע על ידי נציג האוצר,

בתיאום עם היועץ המשפטי של הוועדה מר משה בוטון לכשיחזור משליחותו.

אם חבר-הכנסת טמקין מצטרף להצעתי, נצביע.

ב י טמקין;

אני תומך.

הצבעה

הוחלט; לאשר את הצעת החוק בתיקון שהוצע על ידי נציג האוצר

התיקון ינוסח על ידי היועץ המשפטי של הוועדה



ב. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בשל תשלום למעונות יום),

התשנ"ג-1992 -הצעת חוק של חברת-הכנסת ע' מאור

אי דמביץ;

אני יכול להעיד שיש בצנרת עוד ארבע-חמש הצעות בכיוון הזה, אבל החוק שמדובר בו

כאן הונח על שולחן הכנסת ב-2 בנובמבר ועל כן הוא כבר זכה להיות נדון ולהיות מועבר

לוועדה להכנה לקריאה ראשונה.

ההצעה כאן היא שיחיד יזוכה ממס במלוא הסכומים ששילם בעד חינוך ילדו במעון

יום. על ידי כך, מסבירה המציעה, יעודדו אמהות עובדות ויוקל הנטל שבו נושאים

הזוגות הצעירים.

מדובר בזיכוי ממס. היינו, אם אדם משלם 200 שקל לחודש מס הכנסה והוא משלם

למעון יום כסכום הזה או יותר, משמעות הדבר שהוא לא ישלם מס. אין הדבר דומה למה

שאנחנו רואים כניכוי, כשאומרים שהוצאה באה כדי לייצר הכנסה, אלא כאן אומרים

שהתשלום יבוא במקום המס. לא ניכוי מהשכר שעליו משלמים מס אלא זיכוי לעומת המס

עצמו.

אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לשאול ראשונה את נציג האוצר מה המחיר התקציבי

של הצעת החוק לפי סעיף 39(א) לחוק יסודות התקציב, שהרי את הדבר הזה יצטרכו אחר כך

לכתוב בדברי ההסבר, כשמביאים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

היו"ר ע י פרץ;

למה כתוב כאן "והוא מנוהל בידי משרד החינוך והתרבות"? מה ענין משרד החינוך

והתרבות לסיפור הזה?

אי דמביץ;

זאת רק הגדרה מה זה מוסד.

היו"ר ע' פרץ;

אבל זה לא מוסד שמנוהל בידי משרד החינוך והתרבות.

א' דמביץ;

זה ענין של הגדרת המוסד. אם יצטרכו לכתוב משרד החינוך או משרד האוצר או משרד

העבודה, זו כבר שאלה אחרת, אבל העקרון הגדול הוא הכסף.

אי גפן;

סך התשלומים של הפרטים למעונות יום, שעל כל מלוא הסכום - לפי הניסוח פה -

יקבלו זיכוי נאמד במעל 250 מליון שקל. לגבי העלות התקציבית הישירה של הענין;

הזיכוי הזה יגרום להשמה של יותר ילדים במעונות יום כתוצאה מ"ירידת המחיר" ולכך יש

השלכות תקציביות בגין ההשתתפות הממשלתית בהחזקת הילדים במעונות. כרגע מלוא הזיכוי

הוא מעל 250 מליון שקל.

היו"ר ע' פרץ;

על סמך מה?



אי גפן;

יש כ-60 אלף ילדים במעונות יום. יש תעריף משוקלל שהוא התעריף שנקבע בצו

המחירים. זה כמובן תשלום הודשי , ולכן את כל הסכום אתה צריך להכפיל ב-12 חודשים

למשך שנה ומזה להפחית את ההשתתפות הממשלתית.

היו"ר ע' פרץ;

לא הבנתי. כמה ילדים יש במעונות?

אי גפן;

60 אלף ילדים.

מה זה התשלום המשוקלל?

אי גפן;

יש תעריף למעון יום שנקבע על פי צו המחירים. התעריף הבסיסי הוא 483 שקלים,

אבל זה תעריף לילד. אני מדבר על דרגות 1 עד 10, ובדרגות אלה התעריף הבסיסי הוא

483 שקלים לילד, לתינוק - 550 שקל. התעריף המשוקלל - 85% לאומדן ילדים, 15%

לתינוקות - הוא 493 שקלים בדרגות 1 עד 10.

היו"ר ע' פרץ;

זה אומר שאתה מכפיל 60 אלף ב-493 שקלים?

אי גפני;

כן, כפול 12 חודשים.

היו"ר ע' פרץ;

כל ההורים משלמים מס? באופן גס אתה יכול להוריד 40% של זוגות צעירים שלא

מגיעים בכלל לסף המס. איך כבר קבעת שזה עולה לך מחיר מכסימום?

אי גפן;

זה אומדן חסר, היות ויש ילדים שהם בדרגות 11 ו-12 עד 14, שהתעריפים שם יותר

גבוהים. אם כן, סך התשלומים למעונות יום, בניכוי ההשתתפות הממשלתית - אם מתייחסים

רק לדרגות 1 עד 10 - הוא בסביבות 250 מליון שקל. כמו שאתה אומר, לא כל הזוגות

הצעירים האלה אמנם משלמים מס. כמו שאינה אומר, יכול להיות ש-40% מהם לא משלמים

בכלל מס, ועל כן מהסכום הזה צריך לקחת בערך 60%.

היו"ר ע' פרץ;

כלומר, הערכת האוצר היא 150 מליון.

אי דמביץ;

פלוס סבסוד.



אי גפן;

לא, בניכוי הסבסוד. מעבר לזה יש סבסוד למצטרפים החדשים, שאת זה אי אפשר לאמוד

כרגע, כי אנחנו לא יודעים כמה יצטרפו בגין ההקטנה במחיר.

עי מאור;

מקורה של הצעת החוק לא בוויכוח עם משרד האוצר אלא בפילוסופיה שהתחלנו לדון בה

בכל הקריטריונים להקלות של מעונות היום, שאומרת שלושה דברים: א. מבחינה חינוכית

חינוך בגיל הרך הוא קטע קריטי במהות החינוך של הילד וצריך לינת את מכסימום תשומת

הלב והדגש שאכן ילדים והורים יוכלו להיעזר ולנצל את זה. ב. זה המפתח ליציאת

עובדים ועובדות דווקא בגילאים שיש להם ילדים. זאת אומרת, זו התקופה הקריטית

והפוריה מבחינת יכולת הנשים בעיקר - כי הגברים גם ככה עבדו - שסיימו את לימודיהן

והן בעלות השכלה, להשתלב במעגל העבודה ולתרום מכישוריהן לצמיחת המשק וצמיחת

החברה, אחרת יש פה אבדן פוטנציאל אדיר.

חיו"ר עי פרץ;

מה שאת אומרת עכשיו יפחיד את האוצר עוד יותר. הוא עושה חישובים לפי פוטנציאל

העובדות שכבר נמצאות בעבודה והילדים שלהן במעונות, ובעצם את אומרת לו שאת מתכוונת

שאם יש כיום 60 אלף ילדים במעונות, יהיו 120 אלף.

עי מאור;

אני מתכוונת להגיד שבחשבון של המשק וצמיחת המשק אין פה הפסד. אני-מתכוונת

להגיד שיש ראיה קופאית, שבאה לידי ביטוי של רווח והפסד בתקציב שנתי, בעוד שראיה

של מדיניות כלכלית לוקחת בחשבון שהמשאב הכי חשוב לצמיחה הכלכלית במדינה זה המשאב

של ההון האנושי שעובד, ובשביל להאדיר את כוחו של המשאב האנושי בעבודה ולנצל את

מלוא הפוטנציאל שלו, כל הראיה צריכה להיות אחרת. אני מצפה מהאוצר שתהיה לו ראיה

כלכלית ומדיניות אחרת לגמרי בחישוב מהי ההוצאה ומהי ההשקעה לקידום המשק מבחינה

כלכלית טהורה, לכן אין פה סתירה.

ג. ענין הגילאים. החוק הזה בא, כפי שכתוב בדברי ההסבר, להקל על דור הסנדביץ'.

זאת אומרת, הזוגות הצעירים שמטופלים בילדים וגם בהורים קשישים, גם עוד אין להם

הצבר של נכסים וגם עוד אין להם הצבר של קידום מקצועי ופרנסה. אלה הגילאים שהמדינה

צריכה לתגמל ולעזור להם, בין אם בחוק חיילים משוחררים, בין אם בחוק הזה.

היו"ר עי פרץ;

אם תהיה אשה בת 40 שתלד, היא לא תהיה זכאית?

בוודאי שהיא תהיה זכאית, אבל אני אומרת מה המאסה העיקרית של האנשים שנכנסים

לקטי גוריה הזאת ויהיו הזכאים מהחוק הזה. לא נפלה את גיל 40.

לסיכום; אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק יותר מאשר חשוב. הוא לא פרי הגשה

פרטית, הוא חוק שכבר הונח בכנסת ה-12, הוא חוק שכל ארגוני הנשים מביעים בו תמיכה

מאד רצינית.

ברור לי שאי אפשר ביום אחד לפתור נזקים מצטברים במדיניות

הרווחה, אבל אין זה סוד שכל התפיסה של מדינת הרווחה בישראל נמצאת בנסיגה ב-15-10

השנים האחרונות, והפגיעה - גם מבחינה חינוכית, גם בציבור האמהות וגם בשוק העבודה

- היא רבה מדי. לפיכך אני מציעה למצוא דרך איך לאשר את הצעת החוק.

אי סעדון;

לפי הנתונים שבידינו, כ-40%-43% של האוכלוסיה נכנסים למעגל זכאות כלשהו, כאשר

50% מהאוכלוסיה באמת לא זכאים ולא משלמים את מלוא התשלום, כך שללא צל של ספק סיוע

בנושא הזה וקבלת החוק הזה יכולים לסייע לאותם הורים שנטל התשלום של החזקת הילד

במעון כבד עליהם מאד.

הי ו "ר ע' פרץ;

ועדת שבס בנושא המעונות שינתה משהו?

אי סעדון;

לא, שום דבר.

כלומר , קריטריונים שהיו הם שיהיו .

היא לא הוסיפה שום דבר. הודיעו שלגבי מספר עיירות פיתוח אולי יוסיפו עוד

דרגה, אבל מאיור ששינו את כל הדירוג של עיירות הפיתוח כמעט ואין זכאות לעוד דרגה.

אבי גפן דיבר על עלות השירות, שהיא גבוהה מאד יחסית ושהורים רבים מתקשים מאד

לעמוד בה. אנחנו רואים מנתונים שיש בידינו, מנתונים המגיעים לוועדות ערר, כמה

ההורים מתקשים בנטל התשלום המוטל עליהם.

אני חושבת שעד היום הזה הגענו להישגים יפים, גם בסיוע האוצר, ואם החוק הזה

יתקבל הוא יוסיף עוד נתח להישגים שכבר יש לנו בתחום הזה, כי במדינת ישראל אין לנו

מה להתבייש בנושא.

לי לנגר;

שתי שאלות הבהרה; האחת - בענין משרד החינוך והתרבות באשר למעון יום. האם זו

עמדה או פשוט טעות, כי משרד העבודה והרווחה הוא האחראי על המעונות. השניה - האם

אפשר לקבל הבהרה על "יחיד יזוכה"? מי זה יחיד? ואם יש שניים במשפחה?

אי דמביץ;

הכוונה - יחיד ולא חברה.

הי ו "ר ע' פרץ;

חברת-הכנסת מאור, באלטרנטיבות השונות ההצעה שאת מציעה היא הצעה סוחפת מאד.

איזו סיבה יש שלזוג עורכי דין או קבלנים, שמרוויחים 15 אלף שקל או 20 אלף שקל,

ניתן 400 או 500 שקל או 600 שקל שמשלמים למעון? איזו סיבה יש שאתן להם באופן

גורף, בחזרה, את המס בגלל מעון יום? האם אי אפשר למצוא דרך של דירוג כלשהו, שבאמת

נקלע לאותם זוגות שאת רוצה לעזור להם, שמצבם הכלכלי הוא קשה, שהם בתחילת דרכם,

רוצים לבנות בית, וכו'? הרי זו הצעה שיהיה קשה מאד להעביר אותה.



א' דמביץ;

שמא היה מתקבל על דעתך, חברת-הכנסת מאור, שבמקום הזיכוי ממס בסך כל

התשלום ניגש לזה בצורה שלפעמים מקובלת, שרואים את ההוצאה על המעון כהוצאה שמאפשרת

לאשה ליצור הכנסה ואז את אומרת שההוצאה הזאת תנוכה מן ההכנסה ועליה לא ישולם מס?

יוצא מכך שהערך הכספי יהיה בערך רבע, שליש, מהזיכוי שמדובר פה, אבל הוא דבר שיש

לו יסוד הסטורי ויש לו, בשיקולים שלך, גם יסוד הגיוני. אני מציע את זה כרעיון

שאולי אפשר לדון בו.

ב' טמקין;

האם זה מתקשר גם למה שאמר עכשיו היושב-ראש? האם זה עושה משחו בנושא

הפרוגרסיביות של הענין?

ודאי שאם אתה משלם הרבה מס, הניכוי שלך יהיה שווה יותר; אם אתה משלם מעט, הוא

יהיה שווה פחות. בכל אופן, הניכוי זה דבר שהיו עושים אותו. היה פעם ניכוי, אם לא

בדיוק בשביל הינוך כזה, הרי בשביל הינוך אחר - אמנם מדובר בהוצאה חברתית, לא

עסקית - ואפשר לגשת לענין בצורה קצת אחרת.

אני רוצה לשאול את אנשי האוצר: האם עשיתם חישוב של האלטרנטיבות?

לא עשינו חישוב של האלטרנטיבות. מה שהוזכר עכשיו בדבר ניכוי ולא זיכוי, זו

היתה אחת ההצעות שהיו כלולות בנייר העבודה של חברת-הכנסת גוז'נסקי, שנדונה פה

בוועדה, ואז באמת התייחסנו לזה כמתן זיכוי ולא פטור ממלוא הסכום שמשולם למעון

יום. אז אמרנו שהעלות במקרה כזה מוערכת ב-60 מליון שקל, וכמו שאתה אומר כאן, זה

שליש. אני חייב להבהיר שזאת לא עלות תקציבית, זה אובדן הכנסות.

אבל במסגרת הסעיף זה אותו הדבר.

מעבר לזה יש עלות תקציבית ישירה, כמו שכבוד היושב-ראש ציין, של כל המצטרפים

החדשים.

ארבע הערות: הראשונה לשאלת ליאורה לנגר: אין ספק שכרגע זה משרד העבודה

והרווחה. אני רק רוצה להזכיר שהכנסת חוקקה חוק חינוך חינם לגיל רך אלא שביצועו

נדחה כבר פעמיים על פי חוק וכרגע מתוכנן להתחיל בו רק בעוד שנתיים. במקור החינוך

בגיל הרך היה צריך להיות חינם מבלי לחייב.

לשאלה של היושב-ראש לגבי הפרוגרסיביות לעומת האוניברסליות: אני בהחלט תומכת

שככל שמדיניות הרווחה היא אוניברסלית וניתנת לא על פי פניות היא יותר נכונה.



היו"ר ע' פרץ ;

ברגע שאת עושה לפי מבחן של מס הכנסה זה כבר לא אוניברסלי, כי אם אני לא משלם

שום מס, אני לא מקבל שום זיכוי.

ע' מאור;

בעניו הזה רציתי להסב את תשומת לב, שכל מי שנזקק ממילא מקבל פטור או הנהה

בתשלום במעונות היום. זה קריטריון שכבר קיים. אנחנו נאבקים עכשיו על שינוי

קריטריונים, אבל את האיבחון ברמת הכנסה והקשר לגבי התשלום, את זה אנחנו לא משנים.

זאת אומרת, ממילא החוק הזה בא להקל על אלה שכן משלמים את העלות, במלואה או בחלקה,

של המעון. כל הצעה שתשמור על עקרון האוניברסליות ויהיה בה איזה אלמנט של

פרוגרסיבית, אני לא פוסלת על הסף, אבל אילו היה ניתן, כמו שאתה אומר, להחיל את זה

באופן גורף, זה היה נראה לי צודק גם לגבי הקבלנים וגם עורכי הדין וכו', כמו שחוק

חינוך חינם בנוי באותה תפיסה.

אני בהחלט פתוחה לבדוק את זה ולשמוע עצות. אם יתברר שזו

תפיסה שונה לצורך זהה אלא שהיא עושה את זה יותר בהדרגתיות בגלל העלות הגבוהה, אני

בהחלט מקבלת. מה שאתה מציע, שיהיה ניכוי ולא זיכוי. אם זה עונה גם על הצורך

החינוכי וגם על הענין הכלכלי, אני בהחלט אשמח לשמוע אותך ולבדוק את זה.

אי דמביץ;

אבדוק את זה עם היועץ המשפטי של הוועדה.

ע' מאור;

אני צריכה איזה יעוץ בשביל לחוות דעה אם זה נראה לי.

הערה אחרונה לגבי העלויות של האוצר. אני בכל רוצה, נציג משרד האוצר, להסב את

תשומת הלב, שהצורך שמציבים לנו בסעיפים אחרים הוא כל כך מכסימילסטי שאיו לי קנה

מידה מקצועי להעריך את ההערכה שלכם, אבל לאור מה שהיה פה בישיבה הקודמת, עם כל

הקריטריונים למעונות היום, לא הייתי רוצה להגיד שמוסכם עלי שהעלות של ההצעה הזאת

היא אוטומטית 150 מליון. יתר על כן, העובדה שזה יעזור לנוספים להיות צרכנים, לא

רק שלא צריכה להיות נימוק לשלילה אלא בדיוק ההיפך. כמו שלא מחליטים כמה ילדים

יוולדו בשנה אלא כל התקצוב בנוי אחרי שנולדו איקס ילדים, כמו שלא מחליטים כמה

עולים יבואו אלא עושים בדיוק הפוך, כך יש תשואות שאם הן חיוביות מעצם השינויים

בוודאי שאי אפשר להביא אותן כנימוק בתקצוב שלילי.

טי דולן;

אני רוצה להציג את העמדה של נציבות מס הכנסה, של מי נהל הכנסות המדינה מבחינת

היבט המיסוי. מדובר פה בסך הכל בזיכוי מס, ובשנים האחרונות המגמה של נציבות מס

הכנסה היא מה שפחות להתיר הוצאות פרטיות במסגרת חישוב ההכנסה החייבת של הנישום.

בתיקון מספר 83 לפקודה ב-1990 ביטלנו את הזיכוי שניתן עד אז בגין הוצאות רפואיות

שהיו לנישום. עד אז ניתן היה לקבל זיכוי בגין הוצאות רפואיות, שלמעשה מוצאות

במישור הפרטי כנגד ההכנסה החייבת שלך. באנו ואמרנו שיש פה בעצם עיוות גדול מאד

מבחינת דיני מס הכנסה, שאנחנו לוקחים הוצאה שהיא פרטית טהורה ומכניסים אווזה

למסגרת חישוב ההכנסות וההוצאות, תהא ההוצאה חשובה ככל שתהיה. לכן בוטל הזיכוי,

למרות שהזיכוי היה הרבה פחות גורף מאשר הזיכוי שמציעה חברת-הכנסת מאור, כי שם

היינה רצפה ותקרה והיו רק 25% מהסכום ששילמו כזיכוי. כאן מציעה חברת-הכנסת ענת

מאור את מלוא הסכום כזיכוי, ולכן גם מבחינת דיני המס וגם מבחינת המדיניות הכוללת

של משרד האוצר אנחנו מתנגדים לזה.



אם אנחנו רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה ולשים את ילדיהם במעון, אנחנו רוצים

לתקצב את זה ולא להעביר את זה בצורה של הקטנת הכנסות המדינה, שאז תמיד יש לנו גם

פחות ביקורת וגם פחות שליטה.

מובן שהצעת החוק היא הצעה שמיטיבה, בנוסחה הנוכחי , דווקא עם הזוגות המבוססים

יותר. קודם כל, זוגות ממעמד סוציואקונומי נמוך י ותר משלמים פחות למעינות היום

ולכן אם אני משלמת 500 שקל עבור התינוק שלי וזוג אחר משלם 100 שקל, אני אקבל

זיכוי של 500 שקל מהמס שאני חייבת, ואותה אם תקבל זיכוי של 100 שקל, ולכן יו יא

תרוויח פחות ממני מהצעת החוק. יותר מזה, יכול להיות שהיא בכלל לא מגיעה לשיעור מס

ואני מגיעה לשיעור מס גבוה, ועם שני ילדים במעון אני יכולה להגיע להקטנת שיעור

המס שאני חייבת בו בסכום של 800 ו-900 שקל לחודש. לכן אני חושבת שהעידוד פה הוא

לאו דווקא לשכבות החלשות.

ממילא השכבות החלשות מקבלות את העידוד, כי מקטינים להן את התשלום

למעונות היום, ולכן נציב מס הכנסה והממונה על הכנסות המדינה מתנגדים נחרצות להצעת

החוק.

לי לנגר;

אני מברכת את חברת-הכנסת ענת מאור על הצעת החוק הזאת. היא בהחלט משתלבת עם

התביעות של תנועת נעמ"ת כבר מספר שנים, וביתר שאת בשנה זו, בחודש מעמד האשה, בכל

נושא המיסוי למשפחה בישראל וכמובן נושא המיסוי לאם העובדת.

אני רוצה לטעון כנגד האוצר, שכמובן דואג להכנסות שלו, ולהגיד שלצערי בשנים

האחרונות צומצמצו נקודות הזיכוי במס הכנסה לנשים. כאן הוא כבר דאג לעצמו', ואנחנו

נצטרך למצוא דרך להחזיר את זה בצורה זו או אחרת.

אני רוצה לציין שבאוקטובר 1990 הונחו המלצות ועדת פלומין, שאם אני לא טועה

היה סגן שר האוצר. ועדה זו היתה ועדה לבחינת מעמדה של האשה במס הכנסה ובהחלט היתה

התייחסות להכרה בהוצאות אם עובדת. הם אמנם לא קבעו זאת מיידית ב-1990. אבל אמרו

שזה צריך להיעשות בעתיד, והעתיד נראה לי עכשיו כזמן המתאים ביותר. אקרא מה כתבה

"לפיכך סברו חברי הוועדה כי בשלב הנוכחי אין טעם להיכנס לבדיקה

מדוקדקת של הדרך הנכונה לעידוד האם העובדת, אך יחד עם זאת הינם בדעה שכאשר מבחינה

תקציבית יתאפשר הדבר, תחזור נציבות מס הכנסה גם לבדיקת נקודה זו ולאיתור הדרך

הנכונה והצודקת שבה י נתן עידוד לעבודת האם גם בהתחשב בהוצאותיה בפועל בענין הזה".

כלומר, בהחלט יש התייחסות של הוועדה מטעם הממשלה, של אדם שהיה סגן שר האוצר,

התייחסות חיובית לנושא הזה.

אני שמחה ותומכת בטיעונים שהציגה חברת-הכנסת ענת מאור לצורך קידום החוק. אני

חושבת שההצעה של היועץ המשפטי, הצעת הניכוי, לא מהווה תשובה לנושא הצדק החברתי.

זאת אומרת, אם הבעיה שמנסים להציג פה היא שאין בהצעת החוק צדק חברתי, גם ההצעה

שלו לא מהווה תשובה לענין הזה. היא בסך הכל מורידה את העלויות של האוצר, כלומר את

הסכומים שהאוצר צריך לשלם, אבל לא מהווה תשובה, כי זה אותו הדבר, רק ב-50%.

בענין הצדק החברתי אני שואל: אם מישהו יש לו הכנסה של 1,800 שקל ואיזה מוריד

סכום של 400 שקל לצורך החישוב למס הכנסה, המשמעות של 400 שקל בתוך 1,800 שקל היא

משמעות די גבוהה, בעוד שממי שמרוויח הרבה יותר הורדת 400 שקל יש לה משמעות פחותה.

זאת אומרת, שבכל זאת יש לזה איזו שהיא משמעות פרוגרסיבית.

זה לא כך, כי אחד שמרוויח 1,800 שקל לא משלם מס.



ב' טמקין;

נניח שמדובר על מישהו שרק נכנס לקו משלמי המס.

היו"ר ע י פרץ;

בכמה מתחיל סף המס?

עי זליצקי;

סף המס למשפחה עם שני ילדים הוא 1.576 שקל. נניח שאותה אמא מרוויחה 2,000

שקל. סף המס השולי שלה הוא 20%. אם יורידו לה סכום מסויים, היא תיהנה רק ב-20%

מהסכום שהורידו. לעומת זה, מישהי שמרוויחה 4,000 או 5,000 שקל והמס השולי שלה

הוא48% ,היא ונהנה מ-48% מההטבה. זאת אומרת, העניו של הרגרסיביות נשמר גם בהצעה

הזו.

טי דולו;

זו הצעה שמיטיבה עם הזוגות המבוססים.

ל' לנגר;

אני רוצה להתייחס שוב לדבריה של חברת-הכנסת ענת מאור ולהגיד שהשאיפה שלנו,

לפחות תפיסת העולם שלנו, של שארגוני הנשים ושל עוד רבים ואחרים, שיהיה חוק חינוך

הרבה חינם לגיל הרך, ואם אכו יחוקקו חוק חינוך כזה העלות תהיה הרבה יותר גבוהה

ממה שאנחנו מציעים. אני רואה בהצעת החוק של חברת-הכנסת מאור איזה שהוא חוק ביניים

עד שיהיה חוק כזה, שכמובו אז לא יזדקקו לחוק שלפנינו, כי ממילא כל הנושא הזה לא

יהיה הוצאה, הוא יהיה בחינם. אני בהחלט חושבת שמול הטיעונים של האוצר - הוא אומר

שההוצאה תהיה 250מליון, 150 מליון, אני מגיעה בינתיים בשלב זה ל-100 מליון, כאשר

אני מתייחסת למספר הילדים במערכת המעונות היום - ההצעה הזאת נראית סבירה גם

מבחי נת העלות.

נקודה נוספת; אני לא יכולה להתווכח עם הטענות של נציגת מס הכנסה בנושא

הרגרסיבי, אבל כאו האוצר עוד פחות יאהב את מה שאני הולכת להציע, כיוון שהתשובה

היא שאנחנו נתייחס ליחידה של כל המשפחה. זאת אומרת, לא נתייחס רק לאמהות, שהרבה

מאד פעמים לא משלמות מס הכנסה, אלא נתייחס להכנסה של כל המשפחה, זאת אומרת לשני

ההורים.

אי סעדון;

ההצעה מתייחסת לזה.

לי לנגר;

אני חושבת שבענין הזה יש לנו תשובה. נכון אמרה חברת-הכנסת מאור - ודובר על

זה גם בישיבות ועדת העבודה והרווחה כאשר דנו בהמלצות ועדת גוז'נסקי על מצוקת

הזוגות הצעירים - ז והי בעיה קריטית מבחי נתנו, מכיוון שזוג צעיר, גם מבחי נת הסבסוד

שהוא מקבל מהממשלה, ממשרד העבודה, אפילו כאשר הוא מרוויח משכורת ממוצעת ויותר,

כאשר מחברים את ההכנסה ומחלקים בשלוש נפשות הסבסוד הוא בסך הכל 11 שקל. זאת

אומרת, שהם בכלל לא זוכים לשום הטבה מהממשלה. זוהי בעיה שאיתה צריך להתמודד.



ט' דולן;

בשיטה זו, אני חוזרת ואומרת, אנחנו מעודדים את הזוגות שמצבם הכלכלי טוב.

לי לנגר;

אם אני מדברת על החיבור של שני בני הזוג העובדים, כאן בכל זאת הם כבר משלמים

מס וכו ניתנת להם הטבה.

מרז עמדת משרד העבודה והרווחה?

ר' כהנא;

ועדת השרים התנגדה להצעת ההוק, ואנחנו ממשלה.

ע י זליצקי;

נציגת נציבות מס הכנסה הביאה את הדוגמה שביטלו את הזיכוי בגין רפואת שיניים.

יש הבדל בין שתי ההוצאות, כי פה זו הוצאה שבעצם אפשר לראות בה הוצאה ליצירת

הכנסה, בעוד שטיפול שיניים זה בכלל סוג אחר של הוצאה.

ה' ליפשיץ;

אני רוצה להעיר משהו קטן בקשר לחישוב האוצר, שהוא לא חישב את ה-20% של ילדי

סעד, שממילא יורדים מכל החישוב של 150 מליון.

150 מליון זה לאחר שלקחנו 60%.

ר' בן-שחר;

אני מברכת על היזמה של חברת-הכנסת ענת מאור. לכל אורך השנים, בפרט בשנה

האחרונה, הזוגות הצעירים נמצאים בבעיה מאד קשה; הם לא מסובסדים ואינם יכולים לשלם

את מלוא המס. אני חושבת שבאיזו שהיא צורה, אם על ידי זיכוי, אם על ידי ניכוי,

חייבים לפתור את הבעיה שלהם, שלא י יפלטו ממעגל העבודה.

חברת הכנסת מאור, אולי כדאי למצוא שיטת זיכוי אחרת, לא סוחפת כזאת, ונחיל

או ותה על איזור פיתוח אי על, פי המפה החדשה, כשלב להתקדם בענין, כי הרי לא נשיג

את הכל. גם אם נעביר את זה בוועדה, בקריאה ראשונה יהיה גיוס, לא כפי שהיה בקריאה

הקודמת. מבחינת הריאליות של הענין אני מציע לך לחשוב על זה. אם תעמדי על הצעתך

כפי שהיא אני אציע הצעה אלטרנטיבית.

מספר מלים לטלי דולן: יציאת נשים לעבודה זו תשתית כלכלית, ולאור ההשוואה עם

ריפוי שיניים אני באמת חושבת שמשרד האוצר מוכרח לשנות את התפיסה. יש פה חוק

שתפקידו לקדם את הכלכלה הישראלית ואת הנשים בישראל והוא תופס את המשאב של הנשים

העובדות בצורה אחרת לחלוטין.



הערה שניה; הנושא של הפרוגרסיביות והרגרסיביות מאד מטריד אותי. אני רוצה

לבדוק את עצמי אם אני יודעת נכון ולטעון כך: קודם כל הפרוגרסיביות מושגת בעובדה

שכל אלה שנזקקים משלמים פחות למעונות היום. אנהנו צריכים לנהל מאבק על שתי

לבנות את כל תפיסת מדיניות הרווחה שהשתבשה בעשור האחרון במדינת

ישראל. כל תפיסת מדינת הרווחה בישראל, שהיתה מאד מתקדמת, נשיקה והתערערה בעשור

האחרון, ויש על זה נתונים למכביר. את זה צריך לשנות בתקציב המדינה בגדול . אני

מסכימה שזה יעד חשוב ואת זה צריך לעשות בכל שינוי תקציב המדינה לשנת 1994 .במקביל

עלינו לעודד את ציבור הנשים העובדות, גם מן המעמד הבינוני. זה יעד שאין להטיל

אותו לפתחי, כאילו הוא עומד מול הפרוגרסיביות וקידום כל הנושא. אני רוצה לקדם את

הנשים העובדים על חשבון בעלי ההון והבורסה וכו'. זה לא על חשבון הפרוגרסיביות בכל

תקציב מדינת הרווחה. כאחת שעקרון הפרוגרסיביות יקר לה זו התשובה שאני נותנת לעצמי

ולך ואני חושבת שהיא נכונה מאד בגדול.

טי דולן;

הבעיה בהצעת החוק, ואני עוד פעם חוזרת: ככל שההכנסה שלי גבוהה יותר כן אני

נהנית יותר.

הבנתי ועניתי לך, שאת התיקון לשכבות הנמוכות צריך לעשות בכל מדיניות הרווחה.

noשאת אולי מציעה זה שבמקום להגיד שזוגות שההכנסה שלהם מגיעה ל-2,000 שקל

ישלמו למעון 200 שקל במקום 500 שקל, יש להגיד שזוגות שההכנסה שלהם 2,500 שקל

ישלמו 200. אבל לא בצורה הזאת, כי בצורה הזאת ככל שההכנסה שלי יורדת אני נהנית

פחות מההצעה.

האם יש לך הצעות אלטרנטיביות?

לי לא.

כל המגמה בשנים האחרונות שרוצים לעודד את החינוך מגיל 0 עד 4? גם

אנחנו רוצים לעודד את החינוך מגיל 0 עד 4, אבל תתקצבו את זה. אל תלכו בדרך

העקיפה. זה הדבר הראשון שלימדו אותי באוניברסיטה, שכך צריכה להתנהל מדינה

מתוקנת. כאשר אתה מתקצב את זה, אתה גם יודע בדיוק לאן זה הולך ואתה יכול לנתב את

זה לשכבה החלשה. כשאתה אומר שאיזה מוותר על הכנסות, אתה מוותר על הכנסות של השכבות

המבוססות, ולכן כל כך מתנגדים באוצר, בנוסף לענין של העלות הכלכלית.

המאבק הוא להחיל את חוק חינוך חובה חינם על הגיל הרך, אבל מנקודת מבט של

החינוך כל אנשי המקצוע שכנעו אותנו שהמדינה צריכה להשקיע היום בצוואר הבקבוק של

האוניברסיטאות - כי שם אנחנו גורמים לעשות אלפים ישראלים בוגרי תיכון לרדת -

ולהרחיב בפיתוח המכללות האזוריות ולא בחינוך בגיל הרך. לשמחתנו, מתוך מודעות, רוב

האוכלוסיה הישראלית כן שולחת את הילדים לחינוך בגיל הרך ולמעונות.

אני מבינה שההצעה שהציע היושב-ראש נובעת מתוך נקודת מוצא איך לקדם את העניו,

כי אי אפשר יהיה לתת בבת אחת.

זה גם לא צודק.

עי מאור;

מקובל עלי מאד לבדוק לקראת הישיבה הבאה גם את הצעתו של מר דמביץ - מתן ניכוי

ולא זיכוי. אני בעד החלה הדרגתית, אבל השאלה אם האזורים המועדפים הם הקריטריון

הנכון או אם אתה נותן לנו קריטריון איך לעשות את זה יותר פרוגרסיבי.

היו"ר עי פרץ;

בכל מקרה אני מעמיד את הצעתי ואני מציע ללכת לאזורי פיתוה אי.

ר' בנזימן;

אני רוצה לתמוך במה שאמרה חברת-הכנסת מאור לענין ההתייחסות לכוח הכלכלי של

נשים בשוק העבודה. כארגון לא נוח להגיד שזה נשים, כי אנחנו חושבים שצריך להתייחס

לתא המשפחתי, אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות וצריך לעודד נשים לצאת לשוק העבודה.

אני הושבת שהמגמה של חקיקה במדינה היא עידוד נשים בכל תחום. לא ייתכן שהאוצר

יסתכל על זה תוך מחשבה איזה צרות ייגרמו לו כשעוד איקס נשים ייכנסו. להיפך, אם

נשים יתקדמו אולי הן גם תגענה למדרגות המס הגבוהות ואז מינהל הכנסות המדינה יהנה

מאחוזי המס הגבוהים שהן ישלמו. זאת אומרת, אי אפשר להסתכל על זה כאילו אוי ואבוי

לנו אם יהיו לנו עוד 100 אלף נשים עובדות.

לענין זיכוי מול ניכוי אני רוצה להעלות דבר אחד שלא עלה כאן; נניח שאתם לא

מתנגדים לכסף עצמו קיימת השאלה איך טכנית נגרום לאדם לקבל את הזיכוי או את

הניכוי. אם היום אנחנו דורשים מכל יחיד שרוצה לקבל זיכוי על פי דין הוצאות

רפואיות, מה שהיה, והוא צריך להגיש דו"ח, אנשים לא יעשו את זה. אני חושבת

שהיתרון של ניכוי שהוא אמנם יותר קל טכנית. אם אדם יקבל את הניכוי ממס באמצעות

המעביד שלו, אז טכנית האנשים שאנחנו רוצים שיקבלו את הניכוי יקבלו אותו.

טי דולן;

זה זהה בשני הדברים. אני יכולה לבקש מהמעביד שלי שיתן לי זיכוי או ניכוי, אם

איש תתירו את הדרך הזאת.

רי בנזימן;

דבר שלישי; אני רוצה לחזק את דברי ליאורה לנגר על הנושא של שכבת הביניים. יש

שכבת ביניים שהחיים שלה לא קלים, אבל היא כבר לא נכנסת לזכאות כי המדיניות של

המדינה היא להנמיך את המדרגות האלה כל הזמן ואז יוצא ששכבת הביניים, שבסופו של

דבר אחרי כל התשלומים נשארים לה אולי 1,000 שקל לחיות בחודש או פחות, היא השכבה

שחשוב מאד לעזור לה להתקדם, כי שוב כמדינה נימצא נשכרים. יכול להיות שהדרך לגרום

להצעה להיות יותר פרוגרסיבית היא להצמיד אותה, אבל לא לאזורים. ירושלים היא לא

אזור פיתוח, אבל יש לך הרבה מאד אנשים שגרים בירושלים שהם במצב כלכלי קשה וכך גם

בדרום תל-אביב. האזוריות היא בעייתית, ואולי אנחנו יכולים להתייחס למדרגות של

משרד העבודה והרווחה בתוך התשלום למעונות. ייתכן שהמקום ליצור את הפרוגרסיביות

היא בהגבלת הזכאות לפי השכר שמשולם במעונות. אם אתם רוצים לגרום לכך שאלה שמשלמים

את התשלום המלא למעונות לא יקבלו זיכוי, נניח שזה מוצדק, תורידו דרגות ותקבעו

שבדרגות המסויימות שבהן, חשבונאית, כלולים אנשים שכן נכנסים מצד אחד לתשלום מס

הכנסה, אבל מצד שני הם לא משלמים את מלוא התשלום למעונות, שלאלה ניתן את הזיכוי

בידיעה שזאת שכבת ביניים.



עי מאור;

יפה.

ר' בנזימן;

אני רוצה להוסיף משהו בחלל האוויר: יש אכן הצעות נוספות בצנרת. אני, מטעמים

של טקטיקה, חושבת שכדאי לנו להכניס את הרגל בדלת ואחר כך לריב עם האוצר על

ההרחבה. האמת היא שמעונות יום זו שכבה צרה, מעונות יום לא מכסים את כל הצרכים של

האוכלוסיה בארץ, וצרכי הטיפול בילדים הם לא רק מעונות יום.

עי מאור;

הגשנו כבר הצעת חוק של זיכוי, בדיוק אותה הצעת חוק, לאלה שמשלמים, שעובדים,

וילדיהם בבית.

אי גפן;

אם התחילו לדון פה באלטרנטיבות, הרי שכבר עלתה בפני הוועדה רשימה של

אלטרנטיבות שונות וכבר אז עמדת האוצר היתה די ברורה. כל אלטרנטיבה נוספת יש לה

כמובן עלויות והיא נכללת במסגרת של כל האלטרנטיבות של מעונות יום.

היו"ר ע' פרץ;

יש הבדל בין הדיון שאנחנו מקיימים במסקנות של ועדה, כשאנחנו מבקשים להגיע

איתכם להסדר, לבין דיון שאנחנו מקיימים בהצעת חוק. בהצעת חוק אנחנו המחוקקים,

אתם גורם חשוב, ומבחינת האחריות אני מודיע לך שאני לפחות כיושבח-ראש ועדה לא

משתחרר מאחריותנו כלפי האוצר. אני בטוח שאם לאוצר היו עודפים הם לא היו באים

להתנגד, הם לא מתנגדים מתוך רוע לב, אבל אם רוצים לתקצב מעונות יום יש לתקצב אותם

דרך תקציב המדינה ואני חושב שזו הגישה הנכונה בעיקרה. אם רוצים להגדיל את מס

הכנסה כדי להגדיל את תקציב המדינה ואחר כך אותו מליונר יקבל את הזיכוי שלו ב-500

שקל דרך זה שהמדינה תקצבה לו את המעון יום לילד, זו גם אפשרות. התפיסה של נציבות

מס הכנסה לא פסולה לחלוטין, אבל המדינה שלנו מלאה בטלאים ובעיוותים ובתיקוני

עיוותים למיניהם. אם כל מדינת ישראל היתה פועלת בגישה שאין שום הטבה שניתנת

באמצעות זיכוי מס, בסדר, אבל אנחנו יודעים שהשיטה הזאת היא אחת השיטות הפועלות

באופן אי נטנסיבי.

טי דולן;

לשמחתנו, פחות ופחות.

היו"ר ע' פרץ;

אבל היא פועלת וכאחד הכלים הקיימים עדיין במדינה אנחנו רוצים להשתמש בזה. אם

פעם אחת מס הכנסה יבוא ויגיד; בואו נעשה חשבון כולל, בואו נעשה המרה של כל הכסף

שיוצא כהטבות במס, נעשה ממנו בסיס תקציב ונחלק אותו פחות או יותר לפי יעדים

שתורגמו בפועל על בסיס מס הכנסה, בסדר. אם נבוא יום אחד לעשות עיסקת חבילה כזו עם

המחוקקים ועם המשרדים, באמת נדע ששום הטבה לא מתבצעת יותר באמצעות זיכוי במס.



טי דולן;

אני רוצה להזכיר שגם זיכוי להוצאות לימוד לסטודנטים אנחנו לא נותנים יותר

באמצעות מס הכנסה, במסגרת המגמה שלנו לתקצב ולא לתת דרך המס.

היו"ר ע' פרץ;

כרגע זה עדיין קיים וזה כלי שחבר-הכנסת רשאי בהחלט להשתמש בו. חברת-הכנסת ענת

מאור מצאה לנכון להשתמש בו וזו זכותה המלאה. אני רק חושב שיש מקום לבחון את

האלטרנטיבות, יש מקום לבחון את ההצעה שהוגשה כאן על ידי נציגת שדולת הנשים,

עורכת-דין בנזימן, אם תרצי, את יכולה להגיש אותה כדי שנבחן אותה, אבל לא כהצהרה

אלא כמשהו מסודר.

אני מבקש גם מאבי גפן: תכין לי מה המשמעות של האלטרנטיבה אם נצמיד את זה

למפת שבס, שזה יהיה הקריטריון. אחר כך, אם רוצים לבחון את זה בדרך שהציע היועץ

המשפטי, גם זו אפשרות. אני מציע שבישיבה הבאה, לפני ההצבעה, יעמדו בפנינו

האלטרנטיבות השונות כדי שנוכל להצביע על אחת מהן, כי אין לי ספק שבגישה גם האוצר

מסכים שיציאת נשים לעבודה זה ערך כלכלי, שלא לדבר על כך - ואת זה אני חוזר ואומר

- שאין דרך להיאבק בקו העוני אלא דרך הגדלת ההכנסה המשפחתית, וההכנסה המשפחתית

תיבחן רק ביכולת של מדינת ישראל ליצור מספיק תנאים ליציאת שני בני הזוג לעבודה.

מעון היום הופך כיום אבן נגף ביציאה לעבודה ולכן כשאתה עושה חשבון פשוט ורואה

שמעון היום לוקח חלק גדול מההכנסה שלך, אתה פשוט שוקל לא לעבוד. נכון שאנחנו

בימי אבטלה, אבל אני מקווה שעד שהצעת החוק הזה תסיים קריאה שניה ושלישית נהיה

בתעסוקה יותר מלאה, כי אחרת אנחנו רק מגדילים את היקף האבטלה. אני מבין שהאוצר

בטוח שתכניות הצמיחה שלו יצליחו ולכן אנחנו חייבים להכין כוח עבודה, כדי שלא יקרה

שחס וחלילה תהיה צמיחה ולא יהיה כוח עבודה להזרים למשק.

אני מקווה שנצליח, תוך פשרה, לסיים את החקיקה, זאת מתוך גישה חיובית לענין

החשיבות של נשים בעבודה וכן לענין חשיבות התפתחות הילד במעון, כאשר אם בטווח

הרחוק ייכנסו עוד כמה, אלפי ילדים למעונות היום זה בהחלט טוב.

חברת-הכנסת מאור, יש לך את החברים, את הארגונים, תיעזרי בהם ותביאי הצעות

אלטרנטיביות.

עי מאור;

שגם האוצר יביא, אם יש לו חלופה.

האוצר שמע אותנו, אם הם ירצו לדבר איתי, הם יודעים את הדרך. אנחנו נגיע

לישיבה הבאה כשעומדות בפנינו אלטרנטיבות.

עי מאור;

האם יש עיתוי לישיבה הבאה?

קודם תכינו את ההצעות וכשהן תהיינה מוכנות נבחן אותן. אני מבקש שבצד כל הצעה

תהיה גם הערכה תקציבית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)