הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 88

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ב בסיון התשנ"ג (1 ביוני 1993). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ני בלומנטל

ת' גוז'נסקי

ב' טמקין

י' כץ

י י לס

ע' מאור

ש' גרניט - הממונה על השכר במשרד האוצר

אי פריהר - משנה למנכ"ל משרד העבודה

והרווחה

חי פוזנר - משרד העבודה והרווחה

ג י לב - סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי

א' און - כלכלנית במרכז לשלטון מקומי

אי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים

חי הרדוף - איגוד העובדים הסוציאליים

מי הרמתי - איגוד העובדים הסוציאליים

א' ורשביאק - איגוד העובדים הסוציאליים

ני כהן - איגוד העובדים הסוציאליים

שי סומך - איגוד העובדים הסוציאליים

י' פרי - איגוד העובדים הסוציאליים

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; צ' ספרן

משבר העובדים הסוציאליים.



היו"ר עי פרץ;

אני פותח את הישיבה.

משבר העובדים הסוציאליים

שרת העבודה והרווחה התקשרה אתי הבוקר וביקשה להודיע שהיא היתה רוצה שכל

הצדדים יעשו כל מאמץ כדי לחזור לדיונים השוטפים ולמשא ומתן רצוף והיא מביעה את

צערה על כך שלא ניתן לקיים משא ומתן כשמתקיימת שביתה. עד כאן הודעת השרה.

היתרון הגדול שלנו כוועדה, שאנחנו מזמינים את הצדדים ואיננו מהוייבים לקחת

בחשבון כללים שהם נכונים לגבי מימשל שקובע לעצמו כללים. אנחנו כנסת ומתפקידנו

לנסות ללמוד את ההתרחשויות ויחד עם זאת לנסות ולתת איזה שהן הצעות מסגרת גם

לממשלה וגם לגורמים אחרים, מכיוון שלשולחן הוועדה מגיעים כולם מעמדה שווה. כאן

כולם עומדים כבעלי מעמד שווה מבחינת הדיון, ואני מאד מקווה שנצליח היום, בתום

הישיבה, למצוא איזו שהיא נוסחה שקודם כל תסיים את השביתה, ושנית - תיצור תהליך של

פתרון במצבם של העובדים הסוציאליים.

יפתח מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים ויאמר לנו מה מצב הדברים, מה התחושות של

העובדים הסוציאליים.

אי בן-גרא;

אנחנו באמת מצטערים שנאלצנו לנקוט בנשק האחרון שנשאר לנו וזאת השביתה. אני

רוצה לתת לחברים פה תמונת מצב: ביקשנו בנובמבר 1990. לפתוח אתנו במשא ומתן כדי

לתקן דברים מאד מהותיים בשכר של העובדים הסוציאלי ים. בפעמיים שנחתמו הסכמי

המסגרת עם הממשלה וההסתדרות לא יכולנו לעשות את הדברים האלה, ובמהלך 1992-1991,

כשפנינו לממונה על השכר וביקשנו לתקן כל מיני בעיות, בכל ההזדמנויות הוא אמר:

תביאו את זה למשא ומתן כשי יפתחו הסכמי השכר. בנובמבר 1992 פנינו לממונה על השכר,

מר גרניט, וביקשנו שיפתח אתנו במשא ומתן על בעיות שיש לנו בנושא השכר. בתחילת

נובמבר ודצמבר קיבלתי ממנו תשובה שהבעיות שלנו יידונו במסגרת המשא ומתן הציבורי

שיתקיים עם כל האיגודים המקצועיים. הודענו לו שהנהלת האיגוד החליטה שאנחנו לא

מצטרפים למשא ומתן הציבורי אלא רוצים לפתוח משא ומתן נפרד, כי יש לנו בעיות מאד

קשות שנסחבות כבר לפחות 10 שנים.

לצערי רק בסוף מרס, אחרי שני ימי עיצומים ושני ימי שביתה, הסכימו לקבוע לנו

פגישה ראשונה למשא ומתן, וגם בפגישה הזאת וגם בפגישות שאחרי זה העמידו לנו סייגים

מאד חמורים, שהסמכות שלהם לנהל משא ומתן היא רק בתחום המדיניות של האוצר לגבי

הסכמי המסגרת - שבעצם כבר לא מתקיימים כמה חודשים - וזה בתחום ה-3%. ואילו כל יתר

הבעיות יבואו על תיקונן בסוף 1994 אם יהיה הסכם לגבי הרפורמה בשכר במגזר הציבורי,

מה שפעם קראו המלצות ועדת זוסמן.

איורי משא ומתן שנמשך מ-16 באפריל עד יום חמישי האחרון נאלצנו להפסיק את המשא

ומתן ולהכריז על שביתה, כי בעצם אלה היו דיוני סרק. נשארנו בנקודת ההתחלה, שאמרו

לנו לפני שנתיים שלא יחרגו מהמדיניות של האוצר לגבי הסכמי המסגרת במגזר הציבורי.

על איזה ציבור אתה מדבר? מה היקפו?

הציבור המאורגן בממשלה ובשלטון המקומי משיק לגבול 4,000 עובדים סוציאליים.



היו"ר ע' פרץ;

כמה מישרות?

שי גרניט;

בערך 3,200.

א' בן-גרא;

סך הכל עובדים סוציאליים במשק הציבורי, שפעילים ומשלמים לקרן ההשתלמות, קרוב

ל-9,000 .יש כאלה שעובדים בעמותות, בארגונים, בכל מיני עמותות שגם הממשלה מקימה,

כמו האגודה לבריאות הציבור - שרוב העובדים של מערכת בריאות הנפש מועסקים דרכה -

או פרוייקט שיקום שכונות.

היו"ר ע' פרץ;

אבל הם לא מאורגנים אצלך.

א' בן-גרא;

הם מאורגנים דרכנו. הסכמים שאנהנו חותמים בהחלט חלים עליהם.

היו"ר ע' פרץ;

איך החלוקה בתוך הסקטור הציבורי?

א' בן-גרא;

2,600 עובדים במרכז השלטון המקומי, והיתרה - 1,500-1,700 - במשרד הבריאות

ומשרד העבודה והרווחה.

70% מהם לא מגיעים ל-2,800 שקל ברוטו. הפער בינינו לביו המח"ר - לא שחיקה,

השחיקה זה מנגנון אחר שבודק רק את ההתקדמות בדרגות ובוותק של העובדים הסוציאליים

מול המח"ר, וזאת בדיקה שהיינו צריכים הרבה להתאמץ כדי לקבל אותה, למרות שהיא בתוך

הסכם - הפער היום בין עובד סוציאלי בממוצע לעובד אקדמאי בממשלה ובשלטון המקומי

הוא של 1,000 שקל. שכר ממוצע של אקדמאי הוא 4,300 שקל, של עובד סוציאלי - 3,300

שקל.

עיקר הפער נובע מכל ההישגים של האיגודים האחרים, חלק על עבודה בפועל - כמו

תמריצים מיוהדים, כוננויות, החזקת רכב - שאצלם הדרגה החציונית היא בשתי דרגות

יותר גבוהה משלנו. רובם נמצאים בדרגות הבי נוניות והעליונות, ואצלנו 40% נמצאים

בארבע הדרגות הנמוכות, דבר שבהחלט משפיע גם על השכר.

בשנתיים האחרונות, אפילו בשלוש השנים האחרונות, קיבלנו תשע מטלות חדשות,

שהמדינה הטילה על העובדים הסוציאליים, כולל כל החוקים החדשים - חוק הסיעוד, חוק

חובת דיווח, חוק חקירת ילדים, חוק טיפול בסמים, החוק לתועלת הציבור, חוק לבריאות

הנפש, חוק אלימות במשפחה. מעולם לא ביקשנו תוספת שכר על הדברים האלה.

כמה תוספת תקנים קיבלתם?



א' בן-גרא;

אחרי הרבה מאמצים ושביתה של שבעה חודשים קיבלנו 100 תקנים לכל

מדינת ישראל, שזה כרבע מישרה לכל ישוב, אם מפזרים את זה בכל הארץ.

התקנים כרגע לא עומדים על סדר היום שלנו, זה עניו של הממשלה, אם היא מהליטה

לתת שירות פחות טוב, שתיתן שירות פחות טוב. הבעיה העיקרית שלנו היום היא השכר של

העובדים. אנחנו כמקצוע וגם כאיגוד מתאפיינים שהלכנו הרבה פעמים לקראת המעסיקים,

הסכמנו לעשות את המטלות ורק אחר כך לדבר על שכר. כך היה גם בחוק הסיעוד: בהתחלה

דיווחו בוועדה הזאת שיהיו 10,000 נזקקים לחוק ביטוח סיעוד אחרי שנתיים, והנה היום

יש כמעט 38,000 איש, וזה בהחלט מעמיס עוד עבודה ועוד עבודה על המערכת, שלא לדבר

על מעט התקנים שקיבלנו. אנחנו המקצוע היחידי והאיגוד היחידי שקודם כל עושים את

העבודה ורק אחר כך באים לדבר על פיצוי כספי.

היום הגענו למצב שזה כבר לא יכול ללכת יותר. הגענו למצב שעובדים סוציאליים

במאות - כדי להישאר במקצוע שהם אוהבים אותו והשקיעו בו הרבה מאד לימודים והכשרה

מעשית של שלוש שנים תוך כדי ה-בי .אי , וגם תוך כדי עבודה צריכים להשתלם כל הזמן -

צריכים ללכת בערב, למכור פוליסות ביטוח, לעשות נקיון בבתים, לעבוד בקייטרינג

ובמלצרות, כי הם לא יכולים להתקיים מהמשכורת הזאת.

בשלב הראשון של הדיון אנחנו צריכים להבין את הדברים הן בהיבט החוקי והן בהיבט

של הצדק. מה המשמעות של הוויכוח שמתקיים היום, שאחת הטענות שנשמעות בו היא שרוב

העובדים מקבלים השלמה לשכר המינימום? מה זה אומר?

זה אומר שמרבית העובדים הסוציאליים נמצאים בדרגות הנמוכות של הסולם הציבורי.

יכול להיות שתמצא עובדים סוציאליים שמרוויחים נטו קרוב ל-1,900 שקל ועדיין מקבלים

השלמת הכנסה של 250-200 שקל. זה רק מראה שהדירוג הזה, ברובו, נמצא בדרגות

הנמוכות. מי שנמצא בהשלמה לשכר המינימום ומקבל גמול השתלמות, לא נהנה ממנו, כי זה

הולך בחזרה לשלום גרניט. בסופו של דבר, ברגע שאתה נמצא מתחת לשכר המינימום, כל

תוספת שכר שאתה מקבל נבלעת שם בפנים. אתה יכול להתקדם בשתי דרגות ועדיין אתה נבלע

בפנים. שקלים אתה לא רואה מזה וזאת אחת הבעיות.

רק לא בוותק.

זה משתנה שמראה שכל הדירוג נמצא בבעיה, שמרבית העובדים הסוציאליים, 70% מהם,

לא עוברים את ה-3,000 שקל. כל תוספת שלא ניתן, ברגע ששכר היסוד והשכר המשולב

נמוך, זה כאילו לא עשינו כלום. המצב הזה נמשך כבר הרבה שנים ובגלל זה אמרנו

שאנחנו צריכים לעשות איזה שהוא תיקון יסודי ואין לנו זמן לחכות. חכינו כל כך הרבה

שנים.

המעסיקים התרגלו לסחוט את העובדים הסוציאליים מבחינה מצפונית.

קציני המבחן, שנים, עשו חקירות ילדים בהתנדבות. היו סוחטים אותם מוסרית ומצפונית

שייצאו אחרי שעות העבודה תמורת איזה פיצוי מגוחך של שעתיים עבודה ויילכו לעשות

דקירות ילדים בחצות או בבוקר בכל מיני תחנות משטרה. מתנדבים לעשות עבודה נוספת,

מתנדבים לעשות כוננויות, נוסעים ברכבים הפרטיים שלהם ולא מפצים אותם עבור ההוצאה

שהם עושים בפועל.



את כל הצורה של המקצוע. היום איו לנו עובד סוציאלי שעושה עבודה פשוטה של תיק מול

עושים קבוצות, מפתחים תחומים רודשים, עושים

פרוייקטים חדשים. ב-1988 נקבע התוכן של המקצוע, אבל הוא לא מתאים למה שקורה

במציאות.

ניהלנו משא ומתן עם מר גרניט ועוזרו יובל, ולצערנו אחרי הרבה סיבובים הגענו

לנקודת ההתחלה. בסוף הדיון הוא אומר: אנחנו לא נחרוג מהמדיניות שיש לאוצר לגבי

המגזר הציבורי, כל השיפורים יהיו בתחום ה-3%. אם כל השיפורים יהיו בתחום ה-3%,

לנו לא כדאי לעבוד במקצוע הזה בשכר הזה. העובדים הסוציאליים יהיו מוכנים לשבות עד

אין סוף אם לא נעבור בהתחלת הסולם את השכר של 3,300 שקל, כדי שנגיע למצב שנקבל,

לפחות כמו אקדמאים אחרים במשק, 4,300 שקל בממוצע, כשאצלם רוב הדרגות הן מעל

החציון. אם אנחנו מקבילים את הדרגות של העובדים הסוציאליים לדרגות של אקדמאים

ארורים, אנחנו נמוכים מהם בשתי דרגות, וזה אומר, מינימום, 12/4.

היו"ר ע' פרץ;

יש הטבות שהעובדים הסוציאליים מקבלים, שהמקבילים אליכם מהמח"ר לא מקבלים?

אי בן-גרא;

יש רק הטבה אחת, שאני לא יודע אם אתה לא יכול למצוא יותר טובות ממנה ויותר

הממשלה והרשויות המקומיות החליטו בזמנו, ב-1988-1987,

אחרי מאבק של שנה וחצי, להעדיף באופן בולט את העובדים הסוציאליים ולחת תמריץ

מיוחד של 9.5% לעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות כדי שלא ינשרו מהמקצוע. אגב,

עד היום אפשר לראות בעתון שעיריות תל-אביב, חולון ובת-ים מחפשות עובדים

סוציאליים. כלומר, זה לא פתר את הבעיה, כי גם אם אתה מריץ את זה, השכר עדיין

נמוך. כל הרשויות המקומיות שחורגות מההסכמים הקיימים עושות את זה בחסר ולא בזכות.

יש רשויות מקומיות עניות שגם את זה הן לא יכולות לתת. אבל האבסורד הגיע, שהיינו

צריכים להילחם עם משרד הבריאות במשך שנתיים, כולל איומים בבית דין לעבודה, כדי

שיתנו לעובדים הסוציאליים במערכת הבריאות את הזכויות הקיימות. את כל הפרשנויות הס

מפרשים לחומרה על משכורת עלובה של 1,700 שקל לחודש.

אמרנו למר גרניט, שאנחנו יכולים להבין את המדיניות של הממשלה, שהיא מוכנה לתת

תוספת שכר רק תמורת עבודה נוספת. נתנו לו את הרשימה של תשע המטלות החדשות שאנחנו

עושים כעבודה נוספת בלי שהלכנו לדיון על הדברים האלה. עד כמה שהבנתי ממנו הוא כן

מכיר בעובדה הזאת, אם כן, ששיישבו אתנו ויגידו: בענינים האלה אנחנו מוכנים לדבר

איתכם איך אנחנו מפצים אתכם, לפחות על החוקים שהמדינה מחוקקת. אתה היית פה

בוועדה, אדוני היושב-ראש, כשישבו כאן אנשי משרד הבריאות. על כוננות לבתי החולים

לא היו מוכנים לתת, עד היום. מנכ"ל משרד הבריאות מוציא חוזר לכל בתי החולים

שצריכים לשים עובד סוציאלי כונן בחדר מיון, ואין. למה? האוצר לא מאשר.

אתה אומר, שהתביעה המרכזית שלכם היא להשוות אתכם לאקדמאים אחרים.

לסגור את הפער עם המח"ר.

נתנו למר גרניט נוסחה, לא אחת, איך הוא יכול לבצע את זה בלי שהוא ממוטט את

המדיניות שלו, ויש הרבה תקדימים שעשו את זה לא מזמן, כולל עם המורים, כולל עם

האחיות.



היו"ר ע' פרץ;

מתוך 4,000 עובדים, כמה עובדים - במידה ותהיה השוואה - לא יהנו מהענין?

אי בן-גרא;

מאות בודדות שיושבים בשיא סולם טבלת הדירוג. פחות מ-1,500.

לרוב העובדים הסוציאליים זה ייגע.

אי בן-גרא;

אנחנו רוצים שזה ייגע.

יש לנו בעיה עם הרוב, עד רמה ה'-ו', שזה מפקח גדול במשרד העבודה והרווחה או

מנהל של יחידה של עובדים סוציאליים ברשות מקומית. הוא עדיין הוא בתחום ה-3,594

שקל ברוטו לחודש ועוד לא מגיע ל-4,300 שקל.

נשמע את עמדת מרכז השלטון המקומי .

ג' לב;

מרכז השלטון המקומי עומד כראשון בוויכוחים עם משרד העבודה על תקנים וסדרי

עבודה. אני חושב שאילו בזמן היו מוסיפים תקנים, המתח היה יורד. למרות תביעתנו,

בקדנציה הקודמת התנגדו במשרד העבודה, וגם בוועדה הזאת, לכל תוספת תקנים לעובדים

הסוציאליים, אבל בלחץ בלתי רגיל של חוק הסיעוד קיבלו 30 תקנים. אחר כך, כשהוא

הכפיל את עצמו - ומייד עם התחלתו הוא הכפיל את עצמו - קיבלו יותר מאוחר עוד קצת

תקנים. חוק האלימות במשפחה מטיל על הרשויות - לא באופן כולל אלא במקומות שיש

מקרים כאלה, ואני לא מסכים שידברו על כך באופן כולל - עומס רב. נתנו תקנים,

האוצר והכנסת, ומי שהיה צריך, אישר אותם כתקנים בנושא הזה, אבל חילקו את התקנים

האלה לא רק לפי צרכי החוק הזה אלא פתרו בעיות של חוסר תקנים, שהיו צריכות להיפתר,

בכל מיני מקומות. הסוכנות היהודית, יום אחד בבוקר, קמה והחליטה; היא כבר לא

משתתפת בעבודה הסוציאלית של העולים החדשים. מכיוון שעל פי החוק, כעבור חצי שנה

הרשות המקומית צריכה לינת להם אם הם גרים בה חצי שנה, זה נפל ישר על לשכות הסעד,

ואם אני לא טועה הן קיבלו 8-7 תקנים בכל הארץ, בלי שום פרופורציה.

דבר שני; צריכים לדייק גם באינפורמציה. אי אפשר להשוות שכר ממוצע מול שכר

ממוצע בלי לראות noהרכב התפקידים. גם בממשלה, וברשויות המקומיות בוודאי, 99% של

העובדים במח"ר הם בעיקר בתפקידי ניהול ולכן השכר שלהם באופן טבעי יותר גבוה משכר

העובדים הסוציאליים. אתה לא יכול לקחת את כל המאסה הזאת, לחלק אותה למספר

העובדים, השוות ולהגיד שזה הפער הכולל. זה לא נכון. אני חושב שעובד סוציאלי

מהשורה אין לו פחות מאשר לעובד מח"ר מהשורה. אין כמעט עובדי מח"ר מהשורה, כי הם

השיגו להם תפקידי ניהול. לפי החשבון שאני עשיתי מספר העובדים הסוציאליים שמקבלים

שכר מינימום לא עולה על 25%.



היו"ר ע' פרץ;

אצלך.

ג' לב;

כן, אצלנו.

היו"ר ע' פרץ;

מתוך כמה?

אי בן-גרא;

אצלו - 2.300.

ג' לב;

אני מודד את כל הדברים האלה לפי מישרות, לא לפי עובדים, כי זה מטעה. יש לנו

1880 מישרות - זה לא כולל את תל-אביב וירושלים, שזה עוד כ-300 - ואני טוען

שביניהן אין יותר מ-25% שמקבלים שכר מינימום. גם שכר מינימום זו לא בושה.

היו"ר ע' פרץ;

זה גם לא כבוד גדול.

ת' גוז'נסקי;

אתה מכיר הרבה אקדמאים שמקבלים שכר מינימום?

ג' לב;

אני גאה שבמדינת ישראל יש הוק שכר מינימום. אני חושב שרק בהסכם הדרגות

הנמוכות לא היו זוכות לתוספת שהחוק נותן, לכן אני לא יכול להגיד שבעי ני זאת בושה,

אם כי לא השתתפתי בחקיקתו של החוק אלא הוועדה הזאת.

מ-1880 מישרות בארבע הדרגות הנמוכות נמצאים אצלנו 759 עובדים, 50%

מהם הם בדרגה הרביעית. כלומר, מ-1880, בשלוש הדרגות הנמוכות, נמצאים 360-350

עובדים. השכר בשירות הציבורי נמוך ולא יתקנו את זה עם העובדים הסוציאליים. איך

אפשר לתקן את זה בצדק האפשרי עכשיו? בהסכם השכר החדש - אף איגוד מקצועי, אף גורם

לא מציע לנו הצעה אחרת לסיווג העובדים לפי הערכת התפקיד שלהם, שזה הלוז והבסיס של

ההסכם הזה - והוא יפתור, לדעתי, הרבה לעובדים הסוציאליים ולהרבה עיסוקים גם

ברשויות המקומיות. אי אפשר להגיד; בואו נחטוף הכל ואחר כך נעשה את זה.

אדוני היושב-ראש, אתה שאלת מה השינוי, בהשוואה למח"ר, בבסיס השכר של העובדים

הסוציאליים. זה לא רק ה-95% ברשויות המקומיות, אלא גם הוותק, שאצל העובדים

הסוציאליים יש שיטה אחרת של ותק ולא ותק אחיד של 1% בשנה, כמו שיש במח"ר, בדירוג

האחיד, במהנדסים וטכנאים. יש שם סידור אחר של ותק, שהוותק עולה.

שי גרניט;

הוא משמעותי בשכר.



ג' לב;

אם מוסרים אינפורמציה צריך למסור אותה בדיוק.

יש לעובדים הסוציאליים הקלה בשעות העבודה שאין למח"ר. העובדים הסוציאליים,

לפי ההסכם, צריכים לעבוד 39 שעות בטיפול הישיר, ובשאר השעות שמשלימות את יום

העבודה הם יכולים לעשות את העבודה בבית ובכל מקום שהם רוצים לעשות, והלק מהשעות

אמנם מוקדש להשתלמות. זה לא כסף, אבל אם שאלת מה ההבדל בתנאים זה גם כן הבדל,

מוצדק מאד, והייתי שותף לההלטה הזאת.

המעסיקים מסכימים לדון על השוני שיש בין העובדים

הסוציאליים והמח"ר בענין גמול השתלמות. השוני הוא מהתחלה, כפי שביקשו העובדים

הסוציאליים. היהידה ההתהלתית היא מעל 112 שעות, של המה"ר - 400 שעות. המח"ר

ויתר על 0.3% מהשכר שלו בשביל להגדיל את גמול ההשתלמות. אנהנו הסכמנו לדון בעניו

הזה.

שנית, המטלות ושינוי התפקידים מחייבים שינויים בלוח התפקוד. הסכמנו, הקמנו

ועדה כדי להיכנס לעניו הזה. לא נראה למעסיקים שזה צריך לכלול את כל העובדים.

בכלל צריך להביו שכאשר מדברים בוועדות הכנסת על המורים, למשל, מדברים רק על

המורים, וכשמדברים על העובדים הסוציאליים, מדברים רק על העובדים הסוציאליים, אבל

המעסיקים צריכים לנהל משא ומתו עם כל האיגודים, ואהד משליך על השני. אילו אפשר

היה בהלל ריק לדבר רק על העובדים הסוציאליים, הייתי מאד מסכים, כי אני מאד קרוב

לעניו הזה, אבל זה פשוט לא ניתו. אבל אנחנו אמרנו: לוח תפקוד לא יכול להיות

מושפע משום דבר אחר וצריך להיכנס לדיון. הקמנו ועדה. בהתחלה העובדים הסוציאליים

לא השתתפו בוועדה הזאת. עכשיו הצענו להם יותר תיקונים והם לא מוכנים לדון על זה.

כלומר, אני רואה מוצא בשלושה דברים: א. להצטרף להסכם המסגרת, להיכנס לענין

הזה של הסיווג ולקבל שכר לפי הערכת התפקיד האובייקטיבית שתיעשה. ב. אני מציע

להיכנס לוועדות ואנחנו מוכנים לדבר לגופו של עניו. מה אמרו העובדים הסוציאליים?

אנחנו מוכנים להיכנס, אבל יש לנו תנאי אהד - 10% לכולם, אחר כך הורידו

את זה ל-7.5%. אחר כך העלו את זה, ובעתון כתוב - 29%. זה לא יכול להיות. ככל

שאני קרוב לנושא אני חושב שאי אפשר עכשיו, לפני הסכם שכר, שמישהו יחליט דבר כזה,

זה לא יעבור.

אני חושב שהסכם השכר והסיווג הם הדרך הטובה ביותר. באשר ל-3% שמדברים עליהם -

הרי שעם חתימת הסכם השכר מוצע לתת תוספת כוללת לעובדים עבור הזמו עד שהכל יתבצע.

אני מביו שאלה הם ה-3%. יצטרפו, ודאי שיקבלו את זה. לפי דעתי הם לא יקבלו את זה

אם לא יצטרפו להסכם הקיבוצי.

אני מציע את הדברים האלה: דיון רציני על לוה התפקוד ועל גמול ההשתלמות. אני

לא יודע מה כל המעסיקים מציעים, אבל אני מציע בלוח התפקיד לקחת בחשבון באיזו שהיא

צורה את האלמנט של מי שמטפל בהוק האלימות והחוקים הקשים האלה. זה עונה לדעתי גם

על הבעיה של קציני מבחן, שהם לא בדיוק עובדי הרשויות המקומיות.

נשמע ממך, איל ורשביאק, מתי סיימת ללמוד, איך התקבלת, למה הלכת למקצוע. דרך

אגב, כמה ביקוש יש היום ללימודים של עבודה סוציאלית?

אני יודעת שעל 600 מועמדים ללימודים בעבודה סוציאלית באוניברסיטה מתקבלים 60.

כלומר, 10%.

אי ורשביאק;

אני בן 29, נשוי עם תינוקת. יש לי ותק של 9 שנים במקצוע וזה כולל את ההכשרה

בלימודים ואת השירות הצבאי. אני עובד בשטה כשלוש שנים. למדתי עבודה סוציאלית,

הייתי מלונאי, וחזרתי למקצוע, כי אני אוהב את המקצוע ואני הושב שהוא מקצוע השוב,

לכן בהרתי ללמוד אותו והוכשרתי לו.

אני מתפקד כפקיד סעד להוק נוער. מבהינת הדירוג שלי אני יושב על דרגה ט', שהיא

לא הדרגה הנמוכה ביותר אלא השלישית מלמטה, כשהעבודה שלי היא עבודה עם כל סוגי

האוכלוסיות.

באיזו דרגה התחלת?

בדרגה י"א, שהיא הנמוכה ביותר. עכשיו אני בדרגה טי מתוקף התפקיד שלי כפקיד

סעד, שהייב אותי ללימודים נוספים מלבד הלימודים באוניברסיטה.

אני עובד עם ילדים בסיכון, כשבמסגרת זו אנהנו מתייחסים לילדים מוכים, ילדים

שעברו התעללות מינית, ילדים שעברו תהליכים שונים של הזנחה, וכשאני מדבר על הזנחה

זה מתחיל מתינוקת בת חמישה חודשים שעברה חמישה אישפוזים עקב חוסר טיפול אמהי.

מדובר בילדים שנולדו מכורים לסמים, וכאן מדובר על התערבות מיידית עם הולדת התינוק

ועם גילוי הסימנים הראשונים של התסמונת. מדובר על ילדים ותי נוקות להורים חולי

נפש, וכאן מדובר לעשות הערכה ראשונית בימים הראשונים לאחר הולדת התינוק אם ההורה

מסוגל לטפל בילד או לא, לקבל החלטות ולהמליץ המלצות שקשורות בשאלה מה יקרה עם

הילד ועם ההורה. מדובר בהופעה בפני בית משפט לנוער, בייזום תהליך, בניהולו, במתן

המלצות לבית משפט ובאכיפת החלטותיו. זאת אומרת, אם יש החלטות של בית משפט שההורים

לא מוכנים לקבל אותן, גם לדאוג להפעיל את המשטרה ואת כל הגורמים האכיפתיים מסביב

כדי להוציא את החלטת בית המשפט לפועל בכל המהירות האפשרית. זה גוזל הרבה מאד זמן

והרבה מאד אנרגיה, מדובר למעשה על המשפחות הכי קשות, הכי אלימות. יש ביקורי בית

שאני לא יוצא אליהם בלי משטרה, יש משפחות שאני לא יושב לשיחה איתן בלי שאחד

השומרים החמושים שלנו עומד בדלת, כי הוא לא יודע איך זה יסתיים. מבחינת חשיפה

לאלימות - יש חשיפה גם לאלימות פיסית וגם לאלימות מילולית, כי כמות הקללות שאני

ספגתי בתקופה שאני עובד כפקיד סעד לא ספגתי כל ימי חיי, ואני מדבר על איומים הן

עלי והן על משפחתי. הטלפון שלי בבית והכתובת שלי חסויים, פשוט מפחד - אני גר

באותו ישוב שבו אני עובד - כי יש הורים שבפירוש איימו לפגוע בנו.

בשנה האחרונה טיפלתי בכ-130 ילדים במצבים הקשים ביותר, כשהמשמעות של זה

מבחינת שעות העבודה, ששעות העבודה במשרד, ברוב המקרים, מנוצלות לשיהות בלבד,

לפגישה פנים מול פנים, כאשר שיחות טלפון עם גורמים מקצועיים נעשות בשעות אחר

הצהריים מהבית. משפחות, דרך המוקד העירוני שלנו, יודעות איפה להזעיק אותנו עשרים

וארבע שעות ביממה. היה מקרה לא מזמן שחמישה ילדים נשארו לבד בבית והשכנים הזעיקו

אותנו. מדובר בילד בן שנתיים וחצי, ילדה בת שלוש והצי, כשהגדולה ביניהם היתה בת

האם אני יוצא לטפל בילדים האלה בשעות האלה או

נשאר עם הבת שלי, שהייתי איתה לבד בבית? יצאתי אל הילדים האלה ודאגתי לבת שלי

לאיזה שהוא סידור.



כאן מדובר על עבודה שהיא סביב השעון. כתיבת תסקירים היא דבר שרק נעשה בבית,

כשבמשרד אתה חייב לראות את כל המטופלים שלך. מדובר על עומס עבודה בלתי רגיל ששוחק

אותך הן מבחינה פיסית והן מבחינה נפשית. אם אלי דיבר קודם על עבודות נוספות, הרי

לפקידי הסעד אין שאנס לעבוד בעבודה נוספת, מכיוון שאתה אף פעם לא יודע מתי יקראו

לך , וקוראים לך מעבר לשעות הכוננויות. אם יש מקרה חירום של ילד שנשאר בבית לבד

בחושך, ניתקו את החשמל, ושני ההורים נעצרו, מי שייצא לטפל בו הוא פקיד הסעד שמכיר

אותו ולא פקיד סעד שלא מכיר אותו. זה לא משנה אם זה חג או שבת, אם אתה קודח, אם

אתה חולה, אתה צריך לצאת למשפחה הזאת.

יש לנו שעות כוננות, אבל הכוננות שלנו היא מעבר לשעות הכוננות, כי יודעים

איפה להשיג אותנו. כשעובד סוציאלי יוצא הוא דואג להנחות מישהו איפה אפשר למצוא

אותו אם יש משהו דחוף, אם יש משהו בוער.

אי בן-גרא;

ספר על תקופת העבודה שלך לפני זה.

אני עבדתי, כמו כל סטודנט. התחלתי לעבוד במלונאות, התקדמתי והגעתי עד דרגה של

ניהול מסעדות. כשניהלתי את המסעדה של "קינג דיוויד" קיבלתי אותו שכר שאני מקבל

היום, ושם מדובר על ניהול בדרגה מאד זוטרה. החלטתי שאני חוזר לעבודה הסוציאלית,

כי אני מאמין שזה מקצוע חשוב, זה המקצוע שאליו הוכשרתי, זה מקצוע שבו אתה למעשה

עוזר לאנשים לקבוע את הגורל של עצמם ועוסק בגורל חיים של ילדים כאחריותי. על סמך

שיקול הדעת של פקיד סעד ושל עובדים סוציאליים אנחנו ממליצים לבתי המשפט. אם הורה

אלים יכול לחזור הביתה או לא יכול לחזור הביתה. ההמלצה שלנו להחזיר הורה,

כשאיבחנו אותו לא נכון, יכולה להיות קשור בסיכון חיי אדם. ולהיפך: אנחנו מחליטים

אם להוציא ילד מהבית בצו חירום, אם לקחת תינוק של אמא שמזניחה אותו והוא היה

מאושפז חמש פעמים, או אם לתת לאמא הזאת שאנס ולהשקיע בה כל מה שאני יכול להשקיע,

וזה אומר שהיא יכולה לפנות אלי עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כאשר

היא נתקלת בבעיה, כי מדובר על מעקב צמוד של ביקורי בית, מדובר על הדרכה יומיומית,

מדובר על זה שאם אני מקבל התרעה גם באמצע הלילה, אני יוצא לראות מה קורה עם הילדה

הזאת, או שאני ממליץ שצריך להרחיק את הילדה הזאת מההורים שלה. אלה החלטות קשות.

היו"ר ע' פרץ;

מה השכר שאינה מקבל?

השבר שלי היום מורכב מ-1,757 שקלים שזה השכר המשולב פלוס ההסכמים והתוספות של

כלל הציבור. יש 45 שעות נוספות בחודש, כולל גם את הכוננויות, שזה מוסיף לנו עוד

640 שקל בחודש. הוצאות רכב - מדובר על עוד 399 שקלים, כאשר הסך הכל הכללי הוא

2,796 שקלים. השלמה לשכר מינימום זה 63 שקלים. עוד גילום מס - 129 שקלים, כי שכר

מינימום של שעות נוספות זה 18 שקלים. כל התוספות האלה זה עוד 210 שקלים בברוטו.

היו"ר ע' פרץ;

כמה הנטו?

אי ורשביאק;

בסביבות 2,600 שקל.



היו"ר ע' פרץ ;

כולל החזקת רכב, כולל הכל?

א' ורשביאק;

כולל הכל.

היו"ר ע' פרץ;

כמה בפועל אתה מוציא על החזקת רכב, לדעתך? כמה דלק אתה משלם בחודש בממוצע?

א' ורשביאק;

אני לא בודק את זה כדי שלא אכנס לדכאון.

א' בן-גרא;

אין ספק שזה לא מכסה 10% מההוצאה.

500 שקל בערך?

א' ורשביאק;

בערך.

אי בן-גרא;

הוא נוסע לבקר ילדים בפנימיות.

כמה נשאר לך, אתה מעריך, לפרנסת המשפהה?

פחות מ-1,500 שקל לחודש, כי גם חשבון הטלפון שלי מנופח.

4,700 שקל זה כולל טלפון?

זה כולל החזקת טלפון בסכום של 49 שקלים, כשיש ערבים שלמים שלא ניתן להתקשר

אלי כי אני עסוק בשיחות עבודה.

כמה השתכרת כשעבדת בבית מלון?



א' ורשביאק;

אותו סכום בערך.

א' פריהר;

אני רוצה להעיר כמה נקודות שהן פרובלמטיות - מאחר ואני מלווה את מקצוע העבודה

הסוציאלית - שאופייניות לחתך ולדירוג של העבודה הסוציאלית. בעצם אצל העובדים

מצד אהד יש מספר מאד גדול של עובדים שעובדים בחלקי

מישרות, יותר מכל דירוג אקדמאי אחר. יש לזה השפעה על ממוצע השכר, כי מי שעובד

חלקיות מישרה, גם אם הוא מקבל רכב, מקבל חלק. אם הוא עובד מספר שעות נוספות זה

עדיין שעות נוספות ברמה הנמוכה, כי הוא לא השלים מישרה מלאה. כלומר, כל ממוצע

השכר הופך להיות יותר נמוך מעצם טבעה של העבודה הסוציאלית, שמשקל הנשים רב בה והן

עובדות פחות שעות.

לא הבנתי.

בעבודה הסוציאלית יש אחוז גבוה של עובדים בחלקיות מישרה.

83% נשים.

כמה חלקיות מישרה?

ברשויות יש 1,888 מישרות ויש כ-2,400 עובדים. לא כולם עובדים מישרות מלאות.

אבל העומס הוא של מישרה מלאה.

מה הבעיה עם חלקיות המישרות?

זה מוריד את ההשתתפות ברכב, אין שעות נוספות, או אם עובדים עוד שעה מקבלים

לפי 100%, כי עוד לא השלימו את המישרה.

זאת אומרת שאתה כמשרד מרוויח.

המשרד לא מרוויח.



היו"ר ע' פרץ;

אם , נניח, היתה החלטה אדמיניסטרטיבית, שאומרים: אין אצלנו יותר עובד בחלקיות

מישרה רק מישרה מלאה - 1,800 המישרות שאתה מחלק היום ל-2,400 עובדים היו הופכות

יותר יקרות מתוקף ההסכמים הקיימים.

י' כץ;

זה לא מדוייק. הפרט מקבל פחות, אבל יש יותר עובדים וזה עולה יורע- כסף.

שי גרניט;

למעסיק יותר טוב להעסיק כמה שיותר עובדים במישרה מלאה מבחינת עלות העבודה.

א' פריהר;

אני אסביר למה יותר זול להעסיק עובד במישרה מלאה; להדריך קצין מבחן אני צריך

10 ימי הדרכה. על מישרה מלאה זה חצי חודש, על חצי מישרה לקחת חודש עבודה. אתה

צריך יום השתלמות - הוא לומד על חצי מישרה בדיוק את אותן שעות שהוא לומד על מישרה

מלאה. בעבודה סוציאלית יש הרבה השקעה בלימודים.

יש עוד בעיה והיא ההקצבות. קודם כל יש בעיה; דרגה 9 של דירוג המח"ר היא שכר

המינימום. ארבע דרגות מעל זה נמצא הטופ של הסולם הציבורי. כלומר, יש ארבע דרגות

ביו שכר המינימום לבין דרגה 9 .זו בעיה שהיא כוללת. לדוגמה, סגן מנהל כוח אדם

במשרד גדול - במשרד קטן זה מנהל כוח אדם - יושב על שכר המינימום. זו בעי.ה שגרניט

יצטרך לתת לה פתרון, כי זה אבסורד ממדרגה ראשונה.

ברמות הגבוהות עובד סוציאלי מקבל יותר ממקבילו בדירוג המחייר. מנהל אגף בתואר

דוקטור עם 30 שנות ותק מקבל ב-1,500 שקל פחות ממנהל שירות הכפוף לו, שהוא בי.אי

בעבודה סוציאלית עם אותן שנות ותק. כלומר, בטופ עובדים סוציאליים מקבלים יותר.

היו"ר עי פרץ;

אם כך, ההצעה שלהם היא לא נוראה.

אי פריהר;

לא אמרתי שאיו אבסורדים. אני לא נגד העובדים הסוציאליים, יש מה לעזור להם,

אבל זה לא פשטני . מרכיב הוותק בעבודה סוציאלית הוא כבד מאד במרכיב השכר, כך ששכר

המינימום אצלנו הוא לא בדיוק המדד. בעוד שבשאר הדירוגים מרכיב הוותק זה % ,lאצלם

זה מתחיל ב-5% לשנה. כלומר, יכול עובד סוציאלי בדרגה הכי נמוכה לקבל אחרי איקס

שנות ותק כמו מנהל מחלקה בכיר בדירוג האחיד. כל הסולם, כמו דירוג המורים, מעודד

את נושא הוותק וההישארות במקצוע, כי זו פרופסיה.

איפה יש כאן בעיות? בנושא הכוננויות. אני חושב שהעובדים הסוציאליים לא תמיד

מקבלים את כמות הכוננויות שאני חושב שהיה צריך לתת להם.

בעיה נוספת - נושא הרכב. אני משוכנע שהיום עדיין לא מקבלים העובדים

הסוציאליים את מה שנדרש לצורך תפקידם. דיברנו על זה, גם גרניט וגם אגף התקציבים

מודעים לזה שצריך לתקן בדברים האלה, שצריך לתת להם את הכלים העניניים כמו במערכות

אחרות. כך גם בנושא טלפונים לבעלי תפקידים.

אגב, אם מזמינים אותם באמצע הלילה - לזה יש פתרון בכוננויות פתע. אצלנו

מבצעים את זה.



נ' כהן;

אצלנו אי אפשר לבצע את זה, הפסיקו לבצע את זה, הפסיקו לשלם את זה.

א' פריהר;

זה מתוקן. אם יש קריאת פתע ואדם מוזמן, הוא מקבל תעריף מיוהד על זה שהוציאו

אותו מהבית.

כלומר, יש נושאים שבהחלט צריך, קודם כל, לצמצם את הסולם למטה. הפריסה הזאת,

עם שכבה כל כך רהבה למטה, צריכה לעלות על מנת להתקרב לדירוגים האקדמאי ים. יהד עם

זה ישאר הבדל האופי בין הפרופסיה הזאת לבין, למשל, דירוג המהנדסים. כאן הדרגות

הנמוכות הם החיילים שמבצעים את העבודה עצמה. בהנדסה ובמח"ר בשירות המדינה אלה

המנהלים וזה מבנה אחר של חלוקת עבודה. לכן נתנו את תוספות השכר, כדי שקצין מבחן

ישאר הרבה שנים ולא יברח לתפקידי ניהול. כלומר, יש מרכיבים שנתנו פיצוי, אבל צריך

באיזה מקום, כמו שעשו למורים, למצוא את השיטה לתגמל את הרמות הנמוכות כדי שישארו

בעבודה מול הציבור עצמו ואולי לצמצם את הפער מול הדרגות הגבוהות, אולי אפילו קצת

להקטין אותו.

נ' כהן;

אני רוצה להסיר את הענין הזה של השלמת הכנסה. אני רוצה להציג פה תלוש של

קצינת מבחן עם תואר שני, שקיבלה כבר את כל התוספות האפשריות, עם עשר שנות ותק,

אין לה השלמת הכנסה. משכורתה ברוטו - 2,415 שקל, קצינת מבחן שמתרוצצת בכל הארץ.

היו"ר ע' פרץ;

אולי היא עובדת הצי מישרה?

נ' כהן;

לא, היא עובדת במישרה מלאה ויש לה עשר שנות ותק.

שי גרניט;

זה כולל את הותק הצה"לי.

נ' כהן;

זה לא כולל את הוותק הצה"לי.

שי גרניט;

זה ותק מואץ בגלל תואר שני, זה לא מייצג מספר שנות עבודה.

א' בן-גרא;

אין אצלנו ותק מואץ. אצלנו תואר שני נותן תוספת של 7%.

היו"ר ע' פרץ;

מ-2,400 שקל ברוטו כמה נשאר לה בנטו?



נ' כהן;

2,085.

היו"ר ע' פרץ;

זה כולל את הוצאות הרכב השוטפות?

נ' כהן;

אין לה רכב.

זה כולל 42 שקל טלפון.

היו"ר ע' פרץ;

זאת אומרת, 2,000 שקל היא מביאה לפרנסתה.

ח' הרדוף;

אני עובדת סוציאלית בבית החולים "אסף הרופא". אני מייצגת עובדי מדינה שלצורך

עבודתם לא מקבלים רכב, אף אחד מהם, פרט למנהלים. בבתי החולים הקטנים באים בראש

השנה בהתנדבות, כי אין להם כוננויות. זה נכון שכאשר הם כבר באו ודיווחו על קריאת

פתע, הם קיבלו עליה תגמול, אבל אני לא מבינה למה צריך לשבת בראש השנה כל החג בבית

בכוננות כאשר לא מקבלים שום דבר וכאשר המעסיק מחייב אותם לבצע אותה.

השכר של עובדי הבריאות, אפילו בין עובדי המדינה, הוא נמוך, הוא לא הוגן והוא

משפיל. לקבל בתלוש משכורת של עובד אקדמאי עם תואר שני שכר מינימום זה בהחלט

משפיל. אותנו זה משפיל.

היו"ר ע' פרץ;

יש לך תלושים? אני רוצה לשמוע.

חי הרדוף;

עובדת סוציאלית במישרה מלאה ביחידה להתפתחות ילד, שיש בה יחידה ארצית לילדי

סי .פי, שבאים מכל הארץ - אני אומרת את זה בכוונה, משום שיש כאן את ענין הנסיעות -

ומדובר בעובדת כבר מאד בכירה, שמרכזת את נושא התפתחות הילד, עובדת זו מקבלת רמה

חי במישרה מלאה, היא לא מקבלת רכב, היא עשתה בחודש הזה שלוש כוננויות. השכר נטו

שלה - 2,409 שקלים, כשיש לה שלוש-עשרה שנות ותק. אין לה מסלול נמרץ בי, זאת אומרת

שהיא עובדת 11 שנה. זה ברמה חי, שהיא הטופ שהיא יכולה להגיע אליו במשרד הבריאות,

כי מעל זה יש רק דרגת ניהול.



ש' גרניט;

אני באתי לדווח לוועדה מאחר וקיימת שניתח במערכת שירותי הרווחה והעובדים

הסוציאליים אינם ממלאים את תבקידם. שביתה מוזרה, ואני לא באתי לנהל משא ומתן, אני

באתי לדווח לוועדה על מה שמתרחש. שביתה מיותרת, אין לה שום הצדקה, כי הסיפור הזה

של סחבת והענין הזה ש"אנחנו מתבזים" כאשר האוצר איננו מסכים לתביעות המכסימליות

של עובדים ואז משביתים את המערכת, זאת יכולה להיות שיטה, אבל לשים ליד את זה את

המשוואה ולהגיד שזה סחבת בגלל שאני לא מסכים למה שאתה מבקש, המשוואה הזאת לא

מקובלת עלי והשביתה הזאת מיותרת לחלוטין, כי אנחנו הכרנו בכמה וכמה דברים.

אני רק רוצה להזכיר שב-1988 נעשה מהפך לגבי דירוג העובדים הסוציאליים והם

עברו לשיטת דירוג אחרת, הנוכחית, שהיא תפקודית, והיא לא דומה לדרגות אחרות.

הסבירו פה את נושא הוותק, והיא צריכה להיות כזו, והם קיבלו תוספת שכר ב-1988,

בערך כ-9% מעבר למה שקיבלו בשירות הציבורי, רק על המעבר הזה. עכשיו, אחרי 5 שנים,

אני מסכים: יש מקום לבדוק את טבלת התפקוד. לא אמרתי שלא. אף משפט אחד כזה לא

שמעו ממני. אף משפט אחד לא שמעו ממני על 3% ולא שמעתי מהם על 29%. אמרתי: אל

תדברו אתי באחוזים. יש בעיה תפקודית? אני רוצה לפתור לכם את הבעיה התפקודית.

בואו נעשה רק את ההבחנות. הדבר היחידי שאני לא יכול לעשות - זה לתת לכולם, כי זו

לא בעיה תפקודית, זו תוספת שכר ברגע שאתה עושה לכולם. אני מוכן ללכת בקבוצות

הבעייתיות, אני מוכן לזהות אותן, ואולי זה לא ימצא חן בעיני האנשים.

העובדים הסוציאליים עובדים במשרד העבודה והרוויוה, עובדים במשרד הבריאות,

עובדים בשלטון המקומי ועובדים בעמותות. אני אומר לך: עיקר הבעיה - משרד הבריאות,

בואו נתקן, לא את הכל, חלקית. לא, הם מבקשים לתקן

ל-1,500 עובדים. זאת היתה הדרישה. למה ? לא צריך לתת סיבה. הגענו בסך יוכל ל-800

עובדים, בקירוב, שנתקן, לא לכולם יש בעיה, ואמרתי להם: מעבר ל-800 נמצא עוד, לא

משנה באיזו דרגה הם נמצאים. אם נראה שיש שם עיוותים, נתקן. מה הם עושים? שוברים

את הכלים, הולכים הביתה, פותחים בשביתה מסיבות שונות ומשונות. משביתים, מכים את

המערכת בבטן הרכה שלה.

אין אחד שלא מעריך את העבודה הזאת, אף אחד לא יכול להגיד משהו על העבודה

שעושים העובדים הסוציאליים. ורוצים לתקן, אבל אי אפשר לעשות מהפכות במערכת השכר

בשירות הציבורי. יש רק מהפכה אחת, שאנחנו מובילים אותה היום, ואולי היא תשתלב -

אלי בן-גרא שותף לה והוא יודע שאני מוביל את זה לכיוון - ברפורמה במערכת השכר,

שבה יהיה שכר על פי הירארכיית עיסוקים. הוא יודע ששם יכול להיות שיחול שיפור

מהותי בשכרם.

יכול להיות שכן, יכול להיות גם שלא.

יכול להיות שלא, אני נזהר מאד. הסבירות היא גבוהה, וזאת אני אומר כדי לא

להיות בהתחייבות מלאה. אלי בן-גרא יודע את זה, והוא יודע איזה קושי יש למעסיק

להעביר את הרפורמה הזאת מול האיגודים המקצועיים. יכול להיות שלא תהיה רפורמה

ונמשיך לדשדש במערכת שכר לא קיימת. אין מערכת שכר, יש מערכת שמשלמת משכורות. זאת

לא מערכת מוטיבציונית, זאת לא מערכת שמתגמלת עבור עבודה, זאת מערכת שמשלמת

משכורות, ואנחנו, המעסיק, רוצים לשנות, אבל נתקלים בקשיים. חמישה חודשים אנחנו

בלי הסכם מסגרת. אני רוצה לעשות רפורמה, אז עוצרים אותי מכל מיני סיבות. יש

התקדמות עצומה ויכול להיות שהיא וזרד לטמיון.



בתוך המסגרת הזאת אין עובדי מדינה. עשר שנים הם לא ניהלו משא ומתן בנפרד,

למעט בשוליים, כי אנחנו מנהלים משא ומתן מול האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. זו

מהותו של הסכם המסגרת. כאשר ננהל או נהתום על הסכם איור, שהוא יהיה מסגרת להסכם,

אז נלך לכל איגוד ואיגוד ונגיד לו: זו המסגרת שלך, בוא נסתדר בעלויות שלה. זאת לא

השיטה היום. השיטה היא לנהל הסכם מסגרת. אני מקווה לא לנהל הסכם מסגרת שגרתי אלא

באמת לעשות את הרפורמה. יש לזה סיכוי, אבל במערכת שאני עובד בה זה הכל או לא

כלום. אם זה לא התום, אין כלום. אתה יכול לעבוד אלף שעות, אבל אם לא התמו זה לא

שווה שום דבר.

בתוך המסגרת הזאת באים העובדים הסוציאליים ואומרים: אנחנו רוצים לשפר. אני

אומר להם, בסדר, נשפר בדרגות י"א, י', ט'. הם אומרים: לא, אנחנו רוצים ז' וגם חי.

לא. אם תהיה רפורמה, תיפתר לכם הבעיה. יהיה ניתוח עיסוקים, תדורגו

בהתאם לניתוח עיסוקים. אם לא תהיה רפורמה, אני אשב איתכם ונבדוק מחדש את לוח

התפקוד.

מה הנימוק שלך שלא בדרגות ז' ו-ח'?

כי זה משבש לי את ההירארכיה בתוך הטבלאות, כי זה לא יכול לעצור ב-ז ' וב-ח',

זה ימשוך כלפי מטה, ולכן אני לא יכול.

למה דרגה י' לא מושכת?

כי אני צריך לעשות את זה בהדרגה, כי יש באמת שינויי תפקוד ברמות האלה באופן

מהותי. אנחנו מצמידים היום שכר למטלות, אבל אם נחרוג, זה יפרק את הטבלה.

זה הנימוק שלך ששם מקבלים השלמה ופה לא מקבלים השלמה?

זה לא הנימוק שלי. ההשלמה היא סיפור אחר, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה תחום

של שכר המינימום, אבל הדבר שבולט אצל העובדים שמדורגים בטבלאות מהסוג הזה, שהוותק

איננו נכלל לצורך חישוב שכר המינימום.

הצענו להם סידרה של דברים. אמרנו להם: בואו נעשה שינוי בתפקוד. נכון, נעשה את

זה בהדרגה. נשב בוועדה, לא של חודש, של ימים, רק שנסגור, כי אלה פרטים טכניים.

הצענו להם את נושא גמול ההשתלמות. אני לא בטוח שהם יבחרו את זה. השיטה בגמול

ההשתלמות של העובדים הסוציאליים שונה מזו של המח"ר: העובד הסוציאלי מקבל על פי

יחידות מייד - על כל 112 הוא מקבל 1.2%. אצל המח"ר רק כשאינה משלים 400 אתה מקבל

שקלים, שהם לא מתעדכנים בהתאם לדרגה.

תשיגו כמות כזאת וכזאת של כוננויות, שזה שייך

לנושא של נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים. באנו אליהם, אמרנו: תקנו רכב, אנחנו

נעזור לכם. הכל לפני הסכם המסגרת, הכל בתוך המשא ומתן. אומרים: סליחה, אתה לא

נותן לקדם 500 איש, אנחנו יוצאים לשביתה. כאן זה עומד. יום אחד דנו עם הממונה על

השכר. עם הסגן שלו דנו הרבה, אבל עם הממונה על השכר - יום אחד. הממונה על השכר



לא נכנע לדרישות העובדים הסוציאליים - פוצצו את העסק ביום חמישי ופתחו בשביתה.

שרת העבודה והרווחה מתקשרת אליהם ואומרת להם: תבואו בבקשה לפגישה אתי, אני

מתערבת. מה זה חשוב אם היא מתערבת או לא מתערבת? שובתים.

אתה לא הסכמת להיפגש אם הם לא יפסיקו לשבות.

לא נכון, הם קיבלו זימון ליום חמישי בשעה ארבע יחד אתי. הכריזו לפני כן על

שביתה. לא יכלו לדחות את זה בשעה? לא יכלו לדחות את זה ליום שישי? מה זה בער כל

כך? לא נותנים לשרת העבודה את השאנס? לא בטוח שהיא היתה מצליחה, אבל לא נותנים את

השאנס לווך בענין הזה?

הפגישה נקבעה אחרי שהוכרזה שביתה.

אז לא צריך לרוץ.

כנראה בגלל שהוכרזה.

לא. הישיבה הופסקה בינינו בצהריים ואז התקשרתי לשרה ואמרתי לה: תזמני אותם

לפגישה. לא הספיקה לזמן אותם לפגישה, שומעים ברדיו על שביתה.

הנושא ניתן לפתרון. אין שום הצדקה לשביתה הזאת. אני לא הולך להרוס את המבנה

של לוח התפקוד כשאני מנהל משא ומתן על הסכם מסגרת כזה שיביא רפורמה או לא יביא.

אם הוא לא יביא, הבטחתי להם: נשב ונגבש לוח תפקוד אחר. יש פה יותר בעיות מאשר

הגדרת מטלות, יש פה בעיה של מרווחים בין דרגה לדרגה. לא צריך להיכנס לנושא הזה.

בערך 800. אני מניח שזה יהיה יותר, כי אני אלך לכל דרגה ודרגה

ואני אראה אולי יש איזו שהיא טעות פה ושם, אבל תבואו לתוך הוועדה, תנסו, תזהו.

אמרו: לא, אם אתה לא נותן מנדט לוועדה, לנציגים שלנו בוועדה, ל-1,500 שינויים,

אנחנו לא באים. 1,500 שינויים בטבלה לא יתבצעו. יתבצעו שינויים בדרגה י"א, י'

ו-ט' ושינויים הכרחיים אחרים בדרגות ז', ח', גם עד אי - וכל זה בימים, לא בחודשים

- רק תפסיקו את השביתה, כי אין לה שום הצדקה, כי זה המשא ומתן. אז ביום חמישי

סליחה.

לא דיברתי איתם על 3%. הם לא דיברו אתי על 29%, אף אחד לא הזכיר את המספר

הזה, ואני מציע שבמקום שנתכתש, נחזור למשא ומתן. אתם רוצים ששרת העבודה והרווחה

תשתתף? היא מוכנה יום ולילה להשתתף. תחזרו למשא ומתן. ממלא מקום יושב-ראש האגף

לאיגוד מקצועי אפרים זיילוני מעורב בנושא, מבקש לקדם אותו. תבואו בחסות האגף

לאיגוד מקצועי וננהל משא ומתן. תפסיקו עם השביתה, כי אין לה הצדקה. יש בהחלט

דברים שהיינו מוכנים לבדוק אותם, לא בגורף. אנחנו לא מסוגלים לתת בגורף בנושא

הזה, כי זה מוביל אותנו לאיזה שהוא מקום שאנחנו לא יודעים איך נצא ממנו. יש הבדל

מהותי בין אקדמאים, איך הם מתפקדים, ובין מהנדסים, וכל שיטות ההצמדה האלה, אני

מקווה שיום אחד נצליח לנתק אותן, אבל זה לא מקדם כרגע את הנושא.



היו"ר ע' פרץ;

האם היית מוכן שבחילוקי הדעות ביניכם שרת העבודה וממלא מקום יושב-ראש האגף

לאיגוד מקצועי יהיו כמין גורם שיפסוק? הלא חילוקי הדעות ביניכם, שאתה מציע 800

תיקונים והוא מציע 1,500.

אי בן-גרא;

אנהנו הצענו 2,700.

שי גרניט;

אני התחלתי את זה ב-50, הוא התחיל ב-2,700 וירד ל-1,500. אני לא יודע לכמה

נגיע. כל הדיבור הזה הוא קשקוש, כי צריך לבוא לוועדה ולראות במה זה בא לידי

ביטוי. ואם זה יהיה 828 או 900 או 875, מישהו יפוצץ את הענין על זה?

היו"ר ע' פרץ;

כל מה שטוען אלי בן-גרא, שכל התביעות שלהם לרגע זה מסתכמות ב-5 מליון שקל

לשנה.

שי גרניט;

תאמין לי, אני לא בדקתי, אני גם לא רוצה לבדוק. אני לא הולך איתם על הנושא

הזה.

אני אומר דבר אחד פשוט; אנחנו רצינו לשנות במקצת, לא בדרמטיות, את לוח

התפקוד. תבואו, נשנה אותו בדרגות י', י"א ו-ט', וכן בדרגות זי, חי עד א', בהתאם

לצורך.

הי ו "ר ע י פרץ;

גם אני לא רוצה להיכנס לענין של הדרגות וכל הסיפור, כי אנחנו לא צוות משא

ומתן. אבל בסכסוכי עבודה יש שני צדדים. לך יש כללי משחק משלך כממשלה, אתה אומר;

אני לא יושב למשא ומתן כשיש שביתה, ולו יש כללי משחק משלו כאיגוד, כשהוא אומר;

אני לא חוזר בי משביתה שכבר פרצה לפני שאני יודע לאן אני חוזר, כי לפתוח בשביתה

מחדש זה לא דבר פשוט. לכן יש רק שלוש אפשרויות למשא ומתן; אפשרות ראשונה, שתמיד

שני הצדדים נכנסים למשא ומתן ואומרים: במידה ולא נגיע להסכם, יהיה בורר שיפסוק

בינינו, ואז כולם מסכימים מי הפוסק במקרה של חילוקי דעות. יש אפשרות נוספת שבה

המרווח של התיקונים הוא בין 800 ל-1,500, החלוקה בתוך

המרווח הזה תהיה בהסכמתי, כי אני לא רוצה לפרוץ הסכמי מסגרת כאלה או אחרים. או

שהוא אומר; עד הסכם המסגרת אני מוכן לתת לכם 4 מליון, 3 מליון, 5 מליון. זה מה

שאני מוכן להוסיף עכשיו לשיפור שכרם של העובדים. תשבו, תחליטו, אתם רוצים הכל

להוסיף לרכב, תוסיפו הכל לרכב, אתם רוצים להוסיף הכל לדרגות, תוסיפו הכל לדרגות.

אלה שלוש האפשרויות שבהן מחזירים את האנשים לשולחן המשא ומתן בלי שאף אחד ויתר על

נקודת הפתיחה שלו ועל הכללים שהוא קבע אותם כעקרון. אתה יכול להגיד; עד הסכם

המסגרת אני מוכן שהתוספת הכוללת תהיה לשנה איקס כסף או איקס דרגות, או תסכים על

מישהו שיכריע במקרה שלא תהיה הבנה, מישהו שמקובל עליך ואז אנחנו יכולים לצאת

קדימה.

תיקון לגבי ה"מישהו"; זו יכולה להיות ועדת מעקב, לא חייב להיות בן אדם אחד.

גם זה מקובל עלי .

אני חושב שאם מדינת ישראל תודיע שהיא משפרת שכרם של העובדים הסוציאליים ב-4-3

מליון - נניח שכל התביעות שלהם מסתכמות ב-5 מליון - אני לא חושב שמישהו בעם ישראל

יראה בזה איזה דבר שיש בו חריגה. אתה יודע? תגדיר את זה אחרת: תשעת הסעיפים

שהוסיפו לעבודתם של העובדים הסוציאליים מאז ההסכם האחרון יהיו שווים למדינה 4

מליון. אחר כך תקבע איך קובעים את המטלות של אותה מעמסה נוספת שנוספה על

העובדים. על זה יהיה הוויכוח.

אני לא חושבת שאנחנו יכולים פה בוועדה לנהל את המשא ומתן, כי בסופו של דבר

אני אישית חושבת שהכנסת לא צריכה להיכנס לתוך משא ומתן של איגוד מקצועי ותפקידנו

רק לדחוף את הצדדים ולהביע התייחסות לנושא.

הוויכוח על מעמדם ומשכורותיהם של העובדים הסוציאליים לא חדש ובמשך הזמן שמענו

תלונות. אני דווקא מאד מעריכה את האיפוק הרב שגילו העובדים הסוציאליים במשך הרבה

שנים ואי אפשר לומר על האיגוד הזה שהוא איגוד שכל חודשיים רץ ומכריז שביתה וכל

יומיים עושה הפגנה. אני חושבת שזה ציבור של עובדים סופר אחראי - אולי זה אופי

המקצוע, אולי זה אופי האנשים שמגיעים למקצוע כזה - לכן אני לא מקבלת את כל הטון

הזה שמאשים את האיגוד באיזו שהיא חוסר אחריות ובאיזו שהיא פזיזות.זה לא כך. אם

נציגי ציבור עובדים מחכים שבעה חודשים לפגישה עם הממונה על השכר, אי אפשר לדבר על

פזיזות.

מישהו מחכה שבעה חודשים?

בנושאים שיש בהם בעיות שכר בקרב עובדי המגזר הציבורי, אתה יודע שעד שזה לא

מגיע לאיזו שהיא דרגת חימום גבוהה מתעלמים נוהם. עובדה שמטפלים רק ברתיחות והנושא

מגיע אליך כשהוא רותח.

יש מערכת שלמה של שכר שקורסת לא בגלל העובדים. היא קורסת

בגלל אותה גישה שהתווכחנו עליה לא פעם, של נציבות שירות המדינה והמגזר הציבורי

בכללו, לא לכבד דאת החוק שקובע ששכר המינימום זה הבסיס, ממנו מתחילים, ולא יכול

להיות שתחיה איזו שהיא דרגת שכר שהיא למטה משכר המינימום. אם זה היה קורה, כל

הדבר היה הרבה יותר נורמלי.

אבל אין דבר כזה.

ההגדרה של שכר מינימום בחוק היתה אמורה לחייב קודם כל את המדינה, שלא תהיה

שום דרגת שכר תחילית שהיא פחות משכר המינימום, שנחוצה לה השלמת שכר.

סמנטיקה.



ת' גוז'נסקי;

במשך השנים, מ-1987, הדרגות שנקלעו למטה, מספרן גדול, לא באשמת העובדים.

מכאן אני מגיעה לכל מיני תוספות שכר ואני רוצה להזהיר מדבר אהד: היו כמה

הסכמי מסגרת מאז 1987 שבהם בטענה של הרחבה לאלה שהם מתחת לשכר המינימום, כי במילא

זה יהיה על חשבון השלמת הכנסה, דחפו את תוספות השכר למעלה.

שי גרניט;

הוציאו אותן מהמסגרת, נתנו אותן מעבר להשלמת הכנסה.

זה היה רק פעם איות.

שי גרניט;

לא.

ת' גוז'נסקי;

לכן התיישרתי והזדקפתי כששמעתי אותך מדבר על תוספות רק בדרגות י', י"א וכו',

כי זו שוב אותה מגמה, שאומרת: ניקה את אלה וניתן להם, הם ממילא המנהיגים, הם

ממילא בעלי ההשפעה.

דרגות יי, יייא, הן הדרגות הנמוכות, החולשות. ההזקים מרוויהים 5,000 שקל.

בענין הזה אני בצד שלך.

הדגש אצלי הוא על כך שהנימוק הזה של ההשלמה וכו' לא יהיה, כי זה קשור לפנסיה

וזה קשור להרבה מאד זכויות אחרות שקיימות בשירות הזה.

כל הזמן אתם בודקים את העלויות, אבל האמת היא שאם

המדינה היוגה מתקצבת את השירותים החברתיים, קודם כל את העבודה הסוציאלית, לפי

העומס, אפילו לפני הבדיקה הזאת שאתה עושה אורנה, היתם צריכים בשנים הארורונות,

ביזמתכם, עקב הגידול באוכלוסיה ועקב כל הדברים האלה, לבוא לפצות את העובדים

הסוציאליים. אנהנו שומעים את זה מכל העיריות, בכל מקום שאתה מבקר אתה שומע מה

קורה בלשכות הרווחה. אתה שומע את זה במיוחד במקום שנקלטו הרבה עולים ואיזה שומע את

זה במיוחד במגזר הערבי, ששם המרוסור בעובדים סוציאליים הוא דרמטי. היתה צריכה

המדינה לבוא ובעצמה ליזום תוספות. יש שתי אפשרויות; או שאתה נותן תוספת תקנים, או

- אם זה משתלם לך יותר - אתה נותן איזה שהיא תוספת מאמץ לעובדים.

שי גרניט;

זה לא פותר יתר עומס.

ת' גוז'נסקי;

אני חושבת שמה שעושים היום העובדים הסוציאליים זן למעשה העבודה שאתם הייתם

צריכים לעשות כבר מזמן - לינת את הפיצוי שאתם הייתם צריכים לתת.



לדעתי, במשא ומתן הזה יש לפחות הכרה מצד האוצר שיש פה עוגל וצריך לתקן אותו.

זו אולי נקודת מוצא שאפשר לדבר עליה.

לגבי השאלה מתי יושבים ואיך יושבים: אני מניחה שאם יהיה רצון טוב משני הצדדים

איש תמצאו בדיוק את השעה, היום והמקום כדי להיפגש.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לתקן טעות: אהרי שעשיתי הישוב יהד עם אלי בן-גרא מצאתי שלא מדובר

ב-4 מליון אלא ב-40 מליון.

בלאו הכי אני לא מתייחס למספרים.

לי איו ספק שאהרי תיאור המטלות, כפי ששמענו מאייל ורשביאק, יש פה עיוות שזועק

לשמיים, ונדמה לי שגם הממונה על השכר מודע לדברים האלה. אני רק הייתי רוצה לנסות

ולקבוע, ואני מציע שהוועדה תתייחס לזה, שתהיה עמדה חד-משמעית של הוועדה שהעובדה

שעובדים שובתים איננה יכולה להצדיק ניתוק מגע והפסקת המשא ומתן. בסופו של דבר

המשא ומתן הופך להיות יותר ויותר הכרחי דווקא כשהעובדים שובתים ולא ייתכן שהציבור

שזקוק לעזרה ולסיוע של העובדים הסוציאליים ימצא את עצמו נפסד בגלל מאבקי יוקרה אם

כן לנהל משא ומתן או לא לנהל משא ומתן. כל עוד אין צווי מניעה ואין בזיון בית

משפט, שלפי בית הדין לעבודה אומר שהשביתה היא בלתי חוקית וכופה על העובדים לחזור

לעבודה, אני לא רואה הצדקה מוסרית, ענינית, בהפסקת משא ומתן. אחרי הדברים ששמעתי

לי נראה שלמרות שיש פער בין הצדדים יש בסיס למשא ומתן.

למעשה האוצר מבטא את עמדת הממשלה.

על זה אני מדבר, את זה אני מעלה על שולחן הוועדה. כל עוד אין צו שאומר

שהשביתה היא בלתי חוקית, חייבת המדינה לא לנתק מגע. הלא בסופו של דבר זה מה שקורה

בפועל - ינהלו משא ימתן, אז לב/ה להאריך את הסבל של כל אלה שבהם מדובר?

אני בכל זאת הייתי רוצה להתייחס לענין העקרוני בענין שכר המינימום ולומר

צריך להבין את הענין של הפסיכולוגיה. הרי יש גם עולם של נפש. אדם

שמביא הביתה תלוש משכורת ששם כתוב שהוא בעצמו מקרה סוציאלי - יש סעיף שאומר זאת -

זו יריקה בפרצוף. נסכים שזה לא ענין של שקלים. גם לממונה על השכר הקודם פניתי:

צריך להשקיע מאמץ בתיקון החוק, בתיקון הטבלאות, כדי שתיפסק השורה הזאת. זה עלבון

לגאווה של אדם. אדם לא עובד רק בשביל כסף, ואני מציע למצוא דרך שהשורה הזאת

תימחק.

שכר המינימום הפך לשיטה בממשלה להוריד שכר. זאת

אומרת, קובעים איזה שכר מינימום ואז פתאום בגידול עגבניות הדבר הכי כדאי זה לתת

לפועלים את שכר המינימום, אם לא יתנו להם את שכר המינימום, גידול העגבניות פתאום

הופך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית. זה הפך להיות איזה קו מז'ינו כזה, שכל מי

שרוצה לדהוף את הענין כלפי מטה, אומר: קבעו שכר מינימום בהוק, ויש מספר קודש

שאין לו שום קשר לתפוקה ולתפקוד ולכל הדברים הנכונים שצריך לומר.



בענין שכר מינימום צריך רפורמה, ומכיוון שאתה ממונה על החוק הזה, אני מציע

להשקיע בזה מחשבה עקרונית.

שי גרניט;

חבר-הכנסת לס, מונחת רפורמה מוכנה, טבלת שכר חדשה בשירות הציבורי, שאיו בה

השלמת הכנסה לאף אחד. אני מקבל את מה שאתה אומר, שזה הפך להיות סטטוס בעייתי.

י' לס;

אני אומר; בידיך וגם בידי ההסתדרות, בידי שני הצדדים, להביא לרפורמה בענין

הזה של שכר המינימום, ואני לא נכנס עכשיו לפרטים.

אני רוצה לעבור לידידינו העובדים הסוציאליים: איש לא נמצא בעולם ריק. מה

ההבדל בין ציבור העובדים הסוציאליים וציבור המורים, למשל? מאד דומה. אפילו שרובם

נשים ואפילו שזו מישרה שניה - אפילו בדברים הפוגעים האלה זה דומה, שלא לדבר על

הדברים המהותיים; האקדמיה, סוג העבודה, הנושא החברתי. הממשלה מצאה מליארד וחצי

שקל למורים, ומה עם 40 מליון שקל לעובדים הסוציאליים? מה ההבדל בין ציבורים

המורים וציבור העובדים הסוציאליים? מצאו את הכסף, מצאו עליית שכר משמעותית,

ואנחנו מברכים על זה. העובדים הסוציאליים לא היים במקום ריק. זו נקודה אחת

שמוכרחים להתחשב בה.

נקודה שניה, עמדה עליה העובדת הסוציאלית של בית החולים "אסף הרופא". היא

עובדת במקום שרוחש, כמו נמלים, כוננויות. לכל אחד במקום העבודה שלה יש כוננות.

למנהל בית החולים יש בוודאי 30 כוננויות.

ח' הרדוף;

60 כוננויות.

י י לס;

פוצצתי את זה פעם בפרצוף של הממונה על מערכות השכר השקריות האלה והמעוותות

האלה, שיש יותר כוננויות מאשר ימים בחודש למנכ"ל משרד הבריאות ולבכירים. היא

נמצאת במקום ששם לכל אחד יש כוננות.

חי הרדוף;

אפילו לחצרן.

י' לס;

אז מה ארנה רוצה ממנה? היא חיה בחלל ריק? אני מתכוון להחמיר בנקודה שאומרת

שבתנאים של מערכות שכר מעוותות במקום לדבר על שקלים, כי שקלים זה סוד, זה מוקצה -

הממונה על השכר בכלל לא יודע כמה זה עולה שם, הוא לא חישב - מדברים על מטבעות

אחרים וקוראים לזה "כוננות" ועוד שמות. הרי יש לך 850 שיטות בדו"ח ועדת ז וסמן,

במחשב השכר שלך.

שי גרניט;

זה היה ב-1989. עכשיו יש כבר 1,500, אבל אתה יודע את הסיבות. אני כ/אושר

מזה?

העובדים הסוציאליים לא יכולים לחכות לרפורמה הגדולה וצריך למצוא את הפתרון.

הם לא חיים בהלל ריק. נכון שאנחנו לא יכולים לעשות פה משא ומתן, אבל המפגש הזה

הוא בוודאי חשוב, כי אתה לא שובר את העקרון של הממשלה ובכל זאת יש איזה שהוא

מפגש. האווירה בוודאי ברורה גם לך, וברוח הדברים שהיושב-ראש אמר, בשלוש השיטות,

אפשר לפתור את הבעיות. אנא, לטובת האנשים שעל גבם כל העניו הזה קורה, מוכרהים את

הענין הזה לרותוך ברוה הדברים שנאמרו פה ולסגור ענין. אי אפשר להמשיך בסבל הזה.

העקרון שלא יושבים עם שובתים זה עקרון שמעוגן בההלטה?

שי גרניט;

כן. יש החלטה מזמן.

היו"ר עי פרץ;

של ממשלה או שר?

שי גרניט;

אני חושב שהחלטה של שר, אני לא בטוח שזה עבר לממשלה. אני חושב שהעקרון הוא

נכון, זה עקרון שהוא הרבה מאד שנים במערכת. אני הושב שכשאתה יושב במשא ומתן אתה

לא צריך להפעיל לחץ ציבורי, בבטן הרכה של מדינת ישראל, על מנהלי המשא ומתן.

יש בזה איזה שהיא הוסר סימטריה.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. אני מציע לאנשים לחזור לוועדה. בוועדה יש

מסגרת, היא יודעת שהעובדים שנמצאים בדרגות ט', י', י"א נמצאים בדרגות שהן הדרגות

הנמוכות. מעבר לזה אפשר עוד לתקן גם ב-ה' וגם ב-ז י , אבל לא לכולם. אני לא רוצה

להגיד כמה זה ייצא - אם 804 או 900. שיבואו לוועדה.

היו"ר ע י פרץ;

הוועדה יושבת?

שי גרניט;

הם לא רוצים. הם אומרים; אם אתה לא מתחייב שגם העובדים שנמצאים בדרגה הי

יתקדמו, אנהנו לא באים לוועדה. אני לא רוצה לתהום את זה. שיבואו ענינית פנימה.

אני מניח שגם אלה שנמצאים בדרגה חי, לחלק מהם, ענינית, נמצא פתרון. שיבואו

לוועדה.

היו"ר ע' פרץ;

מה אם אנחנו מסכמים שנבקש משר האוצר לוותר על העקרון הזה שהוא לא מקיים משא

ומתן?

שי גרניט;

אם השר יורה לממונה, אין שום בעיה.



היו"ר ע' פרץ;

גם במשבר האחיות קיימתם משא ומתו כששבתו, ושם היו צווים של בית הדין.

ש' גרניט;

שם האוצר לא היה מעורב בניהול המשא ומתן. אני לא הייתי מעורב.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שכולם באים בלי תנאים מוקדמים חזרה לדיון ותקבעו שבעשרים וארבע

השעות קובעים את המסגרת של המשא ומתן או את מספר הדרגות שעליהן מדובר או את היקף

או את הבורר שיכריע, אהת משלוש השיטות שאני מציע. העובדים הסוציאליים יפסיקו עם

השביתה, מייד אהרי שהכלל הזה ייקבע, ואז מה שנשאר זה המשהק בתוך מתה הדרגות, בתוך

הקבוצות.

שי גרניט;

אני אומר לכם מה הכלל; אני לא הולך לבוררות ואני לא הולך לכסף, כי זה יתנקם

בי. אני מוכן לדון במסגרת הוועדה על כל העובדים שמשובצים ב-יייא, י', טי.

היו"ר ע' פרץ;

אבל למה אתה תובע ממנו לוותר על הענין של הדרגות הנמוכות? זאת אומרת שמראש

אתה קובע תנאים מוקדמים.

זה לא תנאי מוקדם, זה ויתור מוקדם. אני אומר; לגבי דרגות י"א, י' ו-ט' נטפל

בכולם. לגבי אלה שמדורגים ב-ח' וב-ז י וב-ו' וב-ה', עד הסוף, נטפל באופן פרטני.

אני מניה שחלק מאלה שבדרגות חי יקודמו, הלק מאלה שבדרגה ז' גם כן יקודמו, אולי גם

ב-ב' וב-ג', אני לא יודע. זו המסגרת. אני לא בא ועומד על מספר.

י י לס;

כמה יש בדרגות הנמוכות?

ש' גרניט;

800 בערך.

אני לא רוצה מספרים, שהוא לא יגיד 1,500 ואני לא אגיד 800. בלי מספר.

שיבואו לוועדה, אבל שיהיה ברור על נגה מדובר.

ש' סומך;

לא סתם אנחנו מתעקשים על דרגה חי. העובדים שלנו ברמה י"א עד רמה חי עושים את

אווזה עבודה.

שי גרניט;

זו לא דעתו של המעסיק.



ש' סומך;

זה מה שנעשה בשטח.

היו"ר ע' פרץ;

את זה תנהלו במשא ומתן, לא פה.

עי מאור;

הערה מכלילה אהת שלא קשורה לדיון; בתור יושבת-ראש ועדת משנה לקידום נשים

בעבודה אני רוצה להעיר הערה על התמונה כולה ולא על משא ומתן רק עם העובדים

הסוציאליים. דווקא בוועדת העבודה והרווחה זאת נראית לי נקודה מאד השובה להמשך כל

הדיאלוג עם העובדים; הבעיה היא של קיפוה מתמיד בשכר אלה המשתכרים נמוך ולא במקרה

יש שם 80% נשים. מה שקורה עם העובדים הסוציאלים שהם בעצם עובדות סוציאליות. בקרב

האחיות מדובר כמעט רק בנשים, ומה שקוראים מורים זה בעיקר מורות, 80%-90% ,וכך יש

שנים-עשר ענפים.

מה שאני רוצה לטעון, שדווקא עכשיו בפתח הדיון של הממונה על השכר על הסכמי

השכר כולם, אם לא יחול שינוי מגמה מובהק בהסכמים, לא נצא לא מהבעיה של העובדות

הסוציאליות והעובדים הסוציאליים, לא מהבעיה של אי שקט במשק, ולפיכך אני תומכת

תמיכה כללית בכל מה שהיושב-ראש יסכם. אני יודעת את העמדות של חברי הוועדה ואת

תמיכתנו הרבה בכל המאבק, אבל אני רוצה לטעון שלא נוכל נקודתית, כל פעם, לדון

בסקטור אחר.

היו"ר ע' פרץ;

הוא אמר את זה.

עי מאור;

אני לא מרגישה שהאוצר הולך לשינוי המובהק, לפני ניתוח העיסוקים ויישום דו"ח

זוסמן. כלומר, אם לא יקטינו את הפער, שהוא פי שמונה, בין הענפים שמשתכרים נמוך

לבין הענפים שמשתכרים גבוה, לא יהיה שקט. לכן ועדת העבודה והרווחה צריך להטיל את

מלוא כובד משקלה בנושא הזה על מנת שקודם כל העובדים ייצאו נשכרים, ושנית המשק

יהיה בלי זעזועים.

היו"ר ע' פרץ;

אני מסכם את הישיבה. הבעיה המרכזית של סכסוך כזה, שאנשים שנפגעים הם אנשים

שהיכולת שלהם לזעוק בימי שיגרה כמעט אינו קיים והיכולת שלהם לזעוק בימי שביתה

בכלל לא קיימת. זה פשוט להתעלל באנשים במצבים הקשים ביותר, אולי לפעמים זה עניו

של חיים ומוות. אם אין עובד סוציאלי בצומת המתאים לפני הנפילה הסופית של משפחה,

של ילד, של אדם, אני לא יודע מי מסוגל להושיט להם יד.

יחד עם זאת אני חושב שאנחנו חייבים למצוא עוד היום את הנוסחה שמחזירה את שני

הצדדים לשולחן המשא ומתן. אני לא חושב שהמרחק הוא כל כך גדול, אפילו בנוסחה של

חזרה למשא ומתן.

א' בן-גרא;

שולי ים, ממש שולי ים.

אני לא מציע להיכנס לדרגות אלא לקבוע שחוזרים למא ומתן. הממונה על השכר אמר

את העקרונות שלו, שהוא מתכוון לעשות כל מאמץ לא לפרוץ את הענין של תיקון גורף

לדרגות הנמוכות.

י י לס;

אולי תכניס את דרגה ח ,'ונגמור ענין?

זה לא לוח דרגות זה לוח תפקוד.

הבעיה של הממונה היא בענין הגורף.

לא, גם בתפקוד.

מקובל על כולם שצריך לתגמל לפי תפקוד, אבל הגישה מצידם היא לתיקון גורף, ואתה

מוכן עד דרגה טי. לך על דרגה חי.

אני לא רוצה להיות מנהל המשא ומתן כי זה לא מתפקידנו. תפקידנו להחזיר אתכם

לשולחן המשא ומתן. אנחנו אחראים על האוכלוסיה שהיום נפגעת. אנחנו מוכרחים לתבוע

גם מהממשלה, גם מהארגונים, לעשות כל מאמץ שהאוכלוסיה הזאת תקבל את מה שמגיע לה.

אני מבין, מר גרניט, שארגה חוזר למשרד שלך. אנחנו ננסה למצוא נוסחה שהדיון

הזה, הדרגות שאתה מדבר עליהן, לא יהיה כמשהו שקובע לא לצד זה ולא לצד אחר אלא שזה

ישאר למשא ומתן. אם יש לך, מר בן-גרא, פתרונות קבוצתי ים שבסוף יכללו את רוב

העובדים, הרי אתם לא מתעקשים שזה ענין עקרוני מבחינתכם לשבור את האוצר בדבר הזה

לפני הסכמי המסגרת.

אנחנו הולכים לפי העקרונות של הממונה עצמו - תוספת תגמולים כספיים עבור עבודה

נוספת. אמרנו את זה מהתחלה ואנחנו כבר עושים את זה כמה שנים.

שיבואו לוועדה. בוועדה ביומיים הכל נפתר.

מתי הם יכולים לבוא לוועדה?

מחר, רק שיפסיקו את השביתה.

אל תתחיל עם זה.

אני הולך לשבת עם יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי.

היו"ר ע' פרץ;

אתה לא יכול לשבת איתם כשהם שובתים, ארגה מנוע. בבריאות היתרון היה ששר

הבריאות יכול היה לשבת עם השובתים. כשבאו לשר האוצר בא שר הבריאות, לא באו

העובדים של משרד הבריאות, והוא אמר: זה הנוסחה שאני מציע.

הוא לא בא, אבל זה לא חשוב.

השאלה אם פה אנחנו יכולים למצוא פתרון כזה, שאשר פריהר יבקש משרת העבודה שהיא

תנהל איתם את המשא ומתן והם יבואו אליה.

היא לא מסכימה, היא יודעת את הכללים ואני חושב שהכללים האלה נכונים. זה לא

יכול להיות שעל פער שיש בינינו משביתים את המערכת הזאת, וזאת אחרי פגישה אחת עם

הממונה על השכר.

אני מבינה את ההגיון של הימנעות מהתערבות בזמן שביתה. שאלתי: אם יש פער

בפירוש בין התהליך שהיה מתחילת הדיונים עד השביתה, מי עיכב את זה?

מה זה פער בפירוש? הם רוצים 1.500. אני רוצה 800.

אם אני הבנתי טוב את הממונה על השכר, הוא אמר לעובדים הסוציאליים: אני מקיים

איתכם משא ומתן על מה שאמרתי. אם לא יהיה הסכם מסגרת, אני מוכן לדון איתכם על כל

הדברים האחרים.

אם לא ונהיה רפורמה במערכת השכר נבדוק מחדש את לוה התפקוד.

אחרי ארבע ישיבות עם העוזר הבכיר של הממונה על השכר הוא אמר לי: אני מוסמך

לתת לכם מכסימום 3%.



ש' גרניט;

מתי שמעת ממני - 3%? ממני שמעת? לא.

אפשר לבקש מכם פסק זמן עד סוף השבוע ולנהל משא ומתן בפסק הזמן הזה?

אי בן-גרא;

אנחנו ניהלנו משא ומתן שבעה חודשים.

היו"ר ע' פרץ;

בכללים שקבע היום הממונה על השכר התקדמתם מאד.

אי בן-גרא;

לא, את זה קיבלנו לפני שבעה חודשים, בדיוק אותו הדבר. הוא משאיר אותנו בתוך

ה-3% שלו, איך שלא תגלגל את זה. התיקונים שהוא מציע יעלו בדיוק 3%, כי הוא לא

מוכן לבוא לקראתנו.

מאיפה ההמצאה הזאת של 3%?

הוא אומר לך שלא קיים העניו הזה של 3%.

אי בן-גרא;

אחרי שהוא יצא, נכנס העוזר הבכיר שלו ואמר: זה לא, זה לא, זה לא.

י י לס;

האם הממונה על השכר מתחייב אישית בפסק הזמן לנהל את המשא ומתן?

אי בן-גרא;

אנחנו נכווינו מספיק, שבעה חודשים.

ע' מאור;

בכל זאת תראו; יושב-ראש הוועדה הזמין אתכם לישיבת ועדת העבודה והרווחה. לאור

מה שנשמע פה, אני חושבת שפנייתו של היושב-ראש היא שתתנו סיכוי. שנית, התחייבותו

של הממונה על השכר, שהוא אישית ינהל את המשא ומתן. זאת בכל זאת לא אווזה נקודה כמו

לפני שבעה חודשים.

א' בן-גרא;

אנחנו לא יכולים לחזור לאנשים עם לא כלום.



היו"ר ע' פרץ;

למה לא כלום?

נ' כהן;

כבו- היינו בסרט הזה.

הממונה על השכר אומר שתוך 48 שעות הוא יכול לסיים את המשא ומתן. אם הוא יבוא

אלינו בהסכם, על פי מה שהעובדים הסוציאליים חושדים, שיהיו 3%-4%, גם אנהנו נרגיש

מאד נעלבים ומושפלים, לא רק אתם. אני לא חושב שיש כוונה לממונה על השכר לבוא אם

סיכום כזה. כל אהד מחפש את הדרך לא לשבור את הכללים שקבעו. אנחנו נמצא נוסחה שיש

הוא מבטל את כל התנאים המוקדמים שנקבעו לפני כן, לא בהטבות אלא באי

היענות לפניותיכם; אתם מסכימים לפסק זמן, ותחשבו מה פסק הזמן שאתם מסכימים לו.

מדובר במערכת שיש בה הרבה מאד בעיות, ואלה שצריכים לזעוק לא יצליהו לזעוק, כי אין

להם כוה לזעוק.

אני לא מבקש מכם לענות עכשיו. תלכו תקיימו התייעצות. אנהנו ננסה למצוא את

הנוסהה שסביבה קובעים את פסק הזמן. במידה ולא, אני מתהייב שביום שני, ביום הראשון

של השבוע הבא, יתקיים דיון מחודש. אני מתחייב, ואז זה יהיה כאשר אנהנו נדרוש גם

מראש הממשלה, גם משר האוצר, מכולם, להתערב, לא רק מהממונה על השכר. אני לא מצפה

שתענו עכשיו. קחו לכם שעה, תשקלו את הענין ותענו לנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)