הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ו באייר התשנ"ג (17 במאי 1993), שעה 00;09

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

בי טמקין - מ"מ היושב-ראש

ת' גוז'נסקי

חי דיין

י' כץ

עי מאור

חבר-הכנסת אי יחזקאל

ד' לפלר - מנכ"ל שרות התעסוקה

נ' אורי - המונח הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

אי רוזובסקי - יועץ משפטי, שרות התעסוקה

מ' אטלן - משרד המשפטים

ר' דול - יועץ משפטי, לשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

אי גפן - רפרנט, אגף התקציבים, האוצר

י י כהן - רפרנט, אגף התקציבים, האוצר

ג' בן-ישראל - מנהל לשכת הקשר של ההסתדרות

ע' תמיר - יושבת-ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

מי הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה, התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

ג' סבאג - יושב-ראש חברת או.אר.אס

י י מיכאלי - מנכ"ל חברת מנפאואר

ר' אבירן - איגוד חברות כוח אדם, לשכת המסחר

צ' זכריה - איגוד חברות כוח אדם, לשכת המסחר

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; מסקנות הוועדה בנושא; "פתרון מיידי לאלפי קשישים עריריים

המתייסרים בקור עז", הצעה לסדר-היום מאת חבר-הכנסת יצחק לוי

הסכם בין הנהלת קופת חולים לבין ארגון האחיות

חוק שרות התעסוקה (תיקון מסי 8), התשנ"ב-1992 - הצעת חוק קי"ט,

מאת חבר-הכנסת אי יחזקאל

"פתרון מיידי לאלפי קשישים עריריים המתייסרים בקור עז"

הצעה לסדר-היום מאת חבר-הכנסת יצחק לוי

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אני מבקש להודיע שהישיבה פתוחה.

מסקנות הוועדה בנושא "פתרון מיידי לאלפי

קשישים עריריים המתייחסרים בקור עז", בעקבות הצעה לסדר היום שהועלתה על-ידי

חבר-הכנסת יציק לוי.

אני מקווה שבחורף הבא לא נצטרך לקיים דיון נוסף בנושא זה.

מכיון שלא היו הערות למסקנות שלפנינו, אנחנו מאשרים אותן. המסקנות מאושרות.



הסכם בין הנהלת קופת חולים לבין ארגון האחיות

אני מבקש להביא לפני חברי הוועדה הודעה שנפרסם בנושא ההסכם עם האחיות: "ועדת

העבודה והרווחה פונה לשר האוצר לקבל מייד את ההצעה שגובשה בין הנהלת קופת-חולים

לבין ארגון האחיות.

הוועדה פונה להסתדרות הכללית להיכנס למשא-ומתן עם הממשלה בדבר מימון העלות

שתידרש כתוצאה משינוי סעיף 13 בהסכם ההבראה של קופת-חולים.

הוועדה פונה לראש הממשלה להפעיל את סמכותו לסיים את המשבר הנורא.

ויש ציטוט של דברים שלי, אחרי שההצעה שהיצעתי ביום רביעי לא התקבלה: עקשנותו

של שר האוצר הביאה לכך שהסכם ראשון של מילווה כתחליף לקיצוץ בשכר של האחיות -

שהיה זול, הגיוני וחכם - נדחה על ידו, והיום הוא עומד בפני הסכמים יקרים יותר. כל

יום שעובר - המצב בבתי-החולים הופך מבעיה אישית של חולה ומשפחה לבעיה לאומית שאיש

מהציבור בישראל לא יוכל לעמוד בה.

חבר-הכנסת פרץ ביקש לקיים פגישה דחופה עם ראש הממשלה, כדי להעמידו על חומרת

המצב.



חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 8). התשנ"ב-1922

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו עוברים לדון בהצעת חוק שרות חתעסוקה (תיקון מסי 8), מאת חבר-הכנסת

יחזקאל.

בגלל ועידת הליכוד ואי-השתתפותם של חברי הליכוד בישיבתנו זו ,נסתפק היום

בשמיעת ובהשמעת הערות כלליות לחוק המוצע. בעתיד נקיים ישיבות רצופות.

נשמע את חבר-הכנסת המציע. בבקשה.

אי יחזקאל;

הדברים שאני מדבר עליהם בהצעת החוק אינם חדשים אלא הם חוזרים על עצמם

מדי קדנציה.

אני מקווה שעל דעת הכל אני יכול לומר שהגיע הזמן לעסוק בנושא חברות כוח אדם,

וזו תכליתה של הצעתי, שעברה קריאה טרומית במליאה. לא שזו הצעה שאין בלתה, להיפך,

יש בה קריאה כדי שכל הגורמים יביעו דעתם בנושא ואולי יחול שינוי ובקדנציה הזאת

יונח חוק שיסדיר את הענין.

על ההצעה הזאת, שהועלתה בכנסת הקודמת, היו חתומים בין היתר גם חברת-הכנסת

אורה נמיר, שמכהנת היום כשרת העבודה והרו וידן, וחבר-הכנסת עמיר פרץ. ההצעה הגיעה

עד להצבעה בקריאה ראשונה אבל בהצבעה הסופית היא הופלה.

אני רוצה שנבין, אין פה שני צידי מתרס. גיליתי שדווקא חברות כוח אדם

המבוססות, מרביתן בעד הצעת החוק. מה שפגע בחברות הממוסדות הם החאפרים שיש בשוק,

שפגעו בעובד ובמעמדו. ברגע שיהיו סטנדרטים, הכל יצטרכו לעמוד בהם. מי שמתנגד

לסטנדרטים הם החאפרים שבשוק.

עלולה להישמע טענה שהצעת החוק שלי, אם תתקבל, תמנע העסקתם של עשרות אלפי

עובדים. לא ידעתי שבגלל תנאים סוציאליים תהיה מניעה להעסיק עובדים. אני לא חושב

שפה צריכה להיות הונג-קונג שנייה או תאילנד. אני אתנגד להעסקת אדם תמורת שכר של

200 דולר לחודש. תמורת שכר של 200 דולר לחודש אפשר להעסיק את כל המובטלים. אני

אתנגד.

הצעת החוק שלי מתרכזת בכמה נקודות: להחיל את התנאים הסוציאליים ולהשוות את

תנאי העבודה.

סעיף 6א מדבר על הנושא של הסדרת התשלומים בין העובד דרך חברת כוח אדם, בין

החברה לבין המעביד. נאמר שהשר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את שיעורי התשלומים המרביים שלשכה פרטית או קבלן כוח

אדם רשאים לקבל בעד שירותיהם או כהחזר הוצאותיהם.

איש יודעים שהתופעות של גבייה מעל השולחן, מתחת לשולחן ומהצדדים זו בעיה.

אין סיבה שזה לא יוסדר. אם תהיינה תקנות ליברליות וגמישות, זה יהיה ישים.

סעיף 67א, שהוא אבן היסוד בהצעת החוק אומר שבעיקרון יושוו פחות או יותר

ההוראות, הוראות הסכם קיבוצי, למעט הוראות בכל הנוגע לקביעות בעבודה, החלות על

מעביד לגבי עובדיו במקום עבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי

הענין, גם על קבלן כוח אדם כאמור לגבי עובדיו העובדים באותו מקום.

מתברר שיש עובדים שעובדים דרך קבלן כוח אדם מעל לשנתיים.



היו "ר ע' פרץ;

13 שנים.

זאת אומרת, התקופה הקובעת לא קובעת.

מוצע שהתקופה הקובעת תהיה שנתיים, השר יקבע, אבל לא 13 שנים, שזו תקופה

ארוכה מאד. סעיף 67ג מתייחס לשאלה הזאת.

כל הצעת החוק נועדה להאיץ הסדרת הנושא בחקיקה. נצא מהנחת יסוד שחוק שמסדיר את

הנושא של חברות כוח אדם הוא מחוייב המציאות.

מי מאשר היום חברת כוח אדם?

מ' בוטון;

יש חברות תיווך ויש חברות כוח אדם. תיווך, את זה מאשרת שרת העבודה. לעומת

זאת, כל אחד יכול לפתוח חברת כוח אדם.

נ' אורי;

לחברת כוח אדם אין צורך באישור.

מי אטלן;

החוק הקיים לא מתייחס לחברות כוח אדם, לכן אין צורך באישור.

היו "ר ע' פרץ;

רציתי שמישהו יביא רשימה של חברות כוח אדם, כדי שנבדוק את הדברים לאור

המציאות.

אין מידע בדוק.

אני מבקש שנשמע את עמדת שרות התעסוקה להצעה.

ד' לפלר;

אני לא רוצה להיכנס לפרטים בנוגע להצעה. אין ספק שצריך להסדיר את הנושא הזה

ברקיקה.

אנחנו רואים בדאגה את העובדה שצעירים נכנסים למסלול שעלול להיות ארוך, ניידות

ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר והם אינם מודעים לזכויותיהם, גם לא לזכויות

הפנסיה שלהם. אנחנו רואים חשיבות ביצירת זיקה בין עובד למעביד. גמישות בשוק

העבודה, זה דבר טוב אבל צריכה להיות בזה מידה.



אנחנו חושבים שהנושא חשוב. זו עמדת שרת העבודה והרווחה וועדת השרים לחקיקה.

הנושא חשוב כדי שהממשלה תביא הצעה מגובשת בהתייעצות של כל הגורמים הנוגעים בדבר.

חבר-הכנסת יחזקאל הביא לזרוז הטיפול בנושא. בממשלה עובדים על הכנת חוק שלא שונה

במהותו מההצעה שלפנינו אלא שהוא פחות גורף ממנה. לכו הממשלה מתנגדת לאישור הצעת

החוק של חברי-הכנסת יחזקאל.

היו"ר ע' פרץ;

תמיד יש ויכוח מדוע לגייס עובד דרך חברת כוח אדם, מדוע ההזמנות לעובדים

מתנקזות בחברות כוח אדם?

די לפלר;

הסיבה העיקרית לכך היא, שהרבה מעסיקים אינם רוצים שיהיו יחסי עובד ומעביד.

חברות כוח אדם כמעסיק נותנות את הפתרון לזה. שנית, במקרים רבים גוף פרטי בנושא

התיווך נותן שרות טוב יותר.

ת' גוז 'נסקי;

מאחר שאנחנו מדברים על הנושא של העסקת עובדים ולא תיווך מהסוג שעושה לשכת

העבודה, מדוע מנכ"ל משרד העבודה לא נמצא פה? אנחנו עוסקים בקבלנים.

היו"ר עי פרץ;

מנכ"ל משרד העבודה הוזמן. נחמן אורי מייצג אותו כאן. אם יהיו פה שאלות של

מדיניות, כדי להגיע לפשרה, נצטרך שתהיה פה סמכות. אני מציע שמנכ"ל המשרד יחשוב

פעמיים, כי עלול להיות מצב שאי-נוכחותו תעלה לו, תעלה למשרדו ביוקר רב.

נ י אורי;

אני רוצה להגיב.

היו"ר עי פרץ;

לא. יש גבול לחוצפה. הוא יכול היה להתנצל על שלא בא. השאלה של חברת-הכנסת

גוז 'נסקי היא במקומה.

מי בוטון;

ברשותכם, אני מבקש להסביר כמה מונחים כדי שנשתמש באותם מונחים.

יחסי עובד ומעביד, מעביד שיש לו יחסים בנושאי העבודה עם העובד שלו. המעביד

יכול לומר לעובד מתי לבוא, מתי ללכת, הוא מספק לעובד את הציוד לעבודתו ויש לו

אפשרות לפקח עליו.

מעבר למונח של יחסי עובד ומעביד יש קבלן שהוא בעצמו מעסיק עובדים. לדוגמה, אם

אני בונה בית, אני מזמין קבלן והוא מביא עובדים שלו. הוא מעסיק את העובדים. הם

עובדים אצלו, הם עובדים שלו. אני מקבל בית מוגמר. אין ירוסי עובד ומעביד בין

המזמין לבין הקבלן והעובדים שלו. המזמין מקבל את תוצאת העבודה של הקבלן והעובדים

שלו. זה קבלן פרופר

ויש נושא תיווך. מה זה לשכת תיווך? אם מעביד מחפש עובד או עובד מחפש מקום

עבודה, כל אחד מהם פונה ללשכת תיווך שמקשרת בין עובד ומעביד ומפגישה ביניהם. ברגע

שנוצרים יחסי עובד ומעביד, לשכת התיווך יוצאת מהתמונה. היא מקבלת רק דמי תיווך.



ויש יצור משונה של קבלן כוח אדם, שלפי ההגדרה הוא "מי שעיקר עיסוקו מתן שרותי

כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו".

דעתי היא שקבלן כוח אדם שלוקח עובד ושולח אותו לעבוד במקום אחר ולא שומע

אותו, זו פיקציה משפטית כי הוא לא מעביד של אותם עובדים שעובדים במקום אחר. קבלן

כוח אדם כזה עוסק למעשה בתיווך, הוא לוקח אנשים ומעביר אותם למפעל אחר ואין לו

קשר איתם. אותם אנשים עובדים במפעל, הם מקבלים הוראות ממנהלי המפעל שגם מספקים

להם כלי עבודה. בפועל המפעל הוא המעביד האמיתי שלהם.

מה המשמעות של קבלן כזה? למה הוא קורא לעצמו קבלן כוח אדם? יש הרבה מעבידים

במשק שלא מעוניינים שיהיו יחסי עובד ומעביד בינם ובין העובדים. הם לא רוצים

שהעובדים יהיו מאורגנים. הם לא רוצים לתת להם זכויות סוציאליות. הם לא מעוניינים

בקשר עם העובדים. לכן נוצר היצור של קבלן כוח אדם.

חברה של קבלן כוח אדם שולחת את העובד לעבוד במפעל, והחברה רק משלמת לו משכורת

ולא יותר.

שני הצדדים, הקבלן והמעביד, אבל לא העובד יוצאים מרוויחים מזה. קבלן כוח אדם

מקבל שכר טרחה תמורת התיווך שלו, מה שהוא מקבל מהמעביד, והמעביד לא משלם לעובד

זכויות סוציאליות והוא לא חייב לתת לו קביעות. הפועל יוצא מפסיד. הוא עובד במפעל

שיש בו עובדים קבועים. הוא עושה אותה עבודה שהם עושים אבל התנאים שלו פחותים

מאלה שיש לעובד הקבוע. אין לו קביעות. אין לו תנאים סוציאליים. ועד העובדים לא

מגן עליו.

ויש סיבוך נוסף - קבלני כוח אדם שהם גם מתווכים. יש להם מחלקה שעוסקת בשליחת

עובדים למקום עבודה והם משלמים להם משכורת, ויש להם גם מחלקת תיווך בלבד.

מה המצב המשפטי היום? לגבי עובד ומעביד רגילים אין בעיה. לגבי קבלן רגיל אין

בעיה. לגבי לשכות תיווך הענין הוסדר בחוק שרות התעסוקה, שכל לשכת תיווך חייבת

לקבל אישור משר העבודה כדי לפעול כלשכת תיווך, ויש פיקוח של המשרד על לשכת

התיווך. לשכת התיווך צריכה להוכיח שיש לה כוח אדם. אסור לה לקבל תשלום מהעובד,

ויש הוראות נוספות החלות עליה.

הנושא של קבלני כוח אדם לא מוסדר בחוק. אם קבלני כוח אדם עוסקים בתיווך, זה

בניגוד לחוק. זה אסור להם ללא אישור שר העבודה.

בכנסת הקודמת היה נסי ון להתמודד עם הנושא של קבלני כוח אדם. היתה הצעה שעברה

קריאה טרומית וקריאה ראשונה. היא הגיעה לקריאה שניה ולקריאה שלישית ונפלה.

ההצעה שלפנינו דנה בנושא של קבלני כוח אדם. בכנסת הקודמת עמדה הוועדה וגם

בפני הממשלה השאלה אם קבלני כוח אדם זה כורח המציאות. קשה להתמודד עם זה. היתה

אפשרות או לומר שאסור שיהיה קבלן כוח אדם שאיננו מעסיק או למסד את הנושא הזה,

להטיל פיקוח על הקבלן ולראות שהוא יעבוד בשטח לבן ולא בשטח אפור.

הוועדה החליטה למסד את התופעה של קבלן כוח אדם ולהגן על זכויות עובדיו כפי

שמפורט בחוק.

ב' טמקין;

ויש קבלני משנה, אדם בא עם קבוצת עובדים.

מ' בוטון;

זה לא קשור. הוא מעסיק עובדים. הוא מבצע עבודה.



אני לוקח קבלן בנין שיבנה בית. הוא מביא איתו קבלן לנושא מסויים. זה קבלן

משנה.

קבלן משנה שמביא פועלות לאוניברסיטה.

מ' בוטון;

הוא חברה שמעסיקה את הפועלות עצמן. זה קבלן פרופר. הוא מספק להן חומרי ניקוי

ואומר להן מה לעשות.

בעולם יש תופעה של קבלני כו אדם, היא מקובלת כשמדובר בעבודות זמניות. כל

המשפטנים אומרים שכאשר מדובר על עבודות זמניות - יש שמקום לקבלני כו אדם. יש צורך

במזכירה לחודשיים - פונים נניח למנפאואר ומקבלים עובדת. קבלני כוח אדם מספקים כוח

אדם זמני ונייד.

בארץ התפתח התופעה של קבלן כוח אדם שמעסיק עובדים ולא רואה אותם.

מטרת החוק למסד ולא לחסל את הענף של קבלני כוח אדם.

היו"ר ע' פרץ;

כמה לשכות תיווך מאושרות יש?

נ י אורי;

אני באתי לדבר על החוק הזה ולא על תיווך. תיווך זה נושא אחר לחלוטין.

אי רוזובסקי;

100 לשכות פרטיות מאושרות בחוק. ההערכה היא שיש כ-150 לשכות של חברות כוח

אדם, חברות כוח אדם שעוסקות בתיווך שלא כחוק. אני מדגיש, זו הערכה.

היו"ר ע' פרץ;

אם יש חברת כוח אדם שתיות המסווה הזה מפעילה לשכת תיווך - אתם צריכים לפעול

נגדה.

מה הרקע לתופעה שאנחנו מדברים עליה? הרקע הוא ששרות התעסוקה לדורותיו, לאו

דווקא בתקופה האחרונה, לא הצליח, בגלל מבנה כזה או אחר, לספק עובדים מיומנים

ולהיענות לדרישת המעסיקים ליצור פתרונות נוחים להם.

לצערי, גם ההסתדרות לא הצליחה למנוע את התופעה, כי היתה זיקה חזקה מדי בין

האינטרסנטים - מצד אחד המעסיק ומצד שני העובד - שהיו זקוקים זה לזה והיתה הסכמה

שזו הדרך, מפני שהדרך הפורמלית לא סיפקה מענה. גם ההסתדרות הגיעה למסקנה שאין לנו

כלים מספיק טובים ויעילים להיאבק בתופעה ששנים רבות ניסינו להיאבק בה. לא היתה

ועידה, לא היתה מועצה שלא חשבנו - וכך אנחנו עדיין חושבים, בוודאי בצורה שבה הדבר

נעשה - שקבלני כוח אדם זה הסרטן בגוף ירקי העבודה.

לכו, אם לא יכולנו כולנו כחברה, כהסתדרות, כממשלה, אם לא יכולנו למנוע

את התופעה והיום יש המדברים על 500 חברות כוח אדם, זה לא משנה.



גם בתוך ארגונים כלכליים גדולים יש חברות מוסוות. בתנועת המושבים יש מחלקה

להבאת עובדים. בתנובה יש "מויד", חברה לכוח אדם שפועלת בדיוק כח כל חברה אחרת.

היא שייכת לתנובה. היא מנפיקה תלושי משכורת.

היו"ר ע' פרץ;

מפעלי ים המלך, גם שם מעסיקים באמצעות חברת כוח אדם.

אי יחזקאל;

חברת "מויד" בתנובה, כמו חברות כוח אדם אחרות, מספקת עובדים ל"היפרים" כדי

להוריד עלות העבודה. כמובן שלא מדובר בתשלום רעב.

עי תמיר;

זאת אומרת שהמציאות העגומה מאד יצרה את התופעה הזאת.

עובדה היא שגם במפעלי ים המלח יש מאות שהם עובדי קבלו. גם לוועד היה באיזה

שהוא מקום די נוח עם העובדים האלה, לעבודות שאינן רצויות לעובדים הקבועים, והוא

לא נאבק בנחישות בתופעה.

לכן באה הכנסת יום אחד וקיבלה את ההצעה לניתוק הזיקה. הנושא נפרץ והיום, כאשר

אין זיקה בין שרות התעסוקה לבין העובד, לבין המעסיק, אין חובה של שרות התעסוקה.

לכן אני חושבת שהיום הכלי היחידי שיכול לבלום במשהו את התופעה זו ההצעה הזאת.

אנחנו בהסתדרות, בוועדה המרכזת, החלטנו להקים חברת כוח אדם לתעסוקה. זו חברה

ללא מטרות רווח. זו חברה שמטרתה להתמודד עם התופעה של חברות כוח אדם שלא משלמות

תנאים סוציאליים ולא משלמות שכר הוגן.

אני יושבת-ראש מועצת המנהלים. לפעמים נראה שיש כאן לכאורה ניגוד אינטרסים,

ולא היא, כי אנחנו מוכיחים שאפשר גם אחרת.

אנחנו מקיימים את היום את החוק בדיוק. נכון, זה על-חשבון הרווחים. הרווחים הם

קטנים יותר.

ת' גוז'נסקי;

כמה אתם מונים?

ע' תמיר;

יש 500 עובדים.

אם אתה משלם עבור זכויות ואם אתה משלם שכר הוגן - הרווחים יותר קטנים. אנחנו

שומרים על זה אם כי הפיתוי הוא גדול.

היו"ר ע' פרץ;

אם חברות כוח אדם יסכימו להחיל את ההסכמים שיש בהסתדרות, האם ההסתדרות תסכים

להצעה?



ע' תמיר;

כן.

אני רוצה להזכיר שלהצעת החוק היה שותף גם השר ישראל קיסר, שהיה אז מזכ"ל

ההסתדרות.

אפשר לומר שהתופעה שאנחנו מדברים עליה היא תופעה הרסנית, אבל לא הצלחנו

להתגבר עליה. סעיף 67א בא לעשות לפחות צדק עם העובדים. הסעיף הזה חשוב ואנחנו

ממליצים עליו. אנחנו חושבים שהיום זה הרע במיעוטו.

הי ו "ר ע' פרץ;

מה המשכורת של העובדים בחברה ההסתדרותית?

עי תמיר;

תלוי איפה הם עובדים.

היו"ר ע' פרץ;

הם עובדים במקומות שונים?

עי תמיר;

בוודאי. יש עובדים במתפרות ושכרם כמקובל בטקסטיל. השכר הוא לפי ההסכמים

הקיבוציים הכלליים. ברור שבגלל זה יש לנו פחות רווחים.

הקמת החברה, מטרתה היתה להראות שאפשר גם אחרת.

ג' בן-ישראל;

אני ליויתי את הנושא הזה עם הוועדה. היתה הצעת חוק שהציעה חברת-הכנסת נמיר,

שהיום היא שרת העבודה והרווחה. הוועדה ישבה ומזכ"ל ההסתדרות השתתף בעשר ישיבות.

הוועדה גיבשה הצעת חוק אבל השר אז משך אותה בחזרה.

השרה אורה נמיר היתה אז יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה הוחלט אז שכל חברי

הוועדה, מכל המפלגות, יגישו הצעת חוק. כשזה הגיע לכנסת, ראש הממשלה, שהיה גם

שר העבודה והרווחה, עשה גיוס והצעת החוק נפלה.

התופעה שאנחנו מדברים עליה היא בין החריפות בחברה הישראלית ויש להסדיר אותה.

אם הוועדה תשב ישיבות רצופות, אתה אדוני היושב ראש תזכה במצווה.

ג' בן-ישראל;

שרת העבודה (הרווחה הגישה לוועדת השרים הצעת חוק קצת יותר מרוככת. ועדת השרים

לא קיבלה אותה.



נ' אורי;

עדיין דנים.

ג' בן-ישראל;

האוצר מתנגד לה. אני אומר דברים מוסמכים. האוצר הטיל וטו על הענין הזה.

לכן אני אומר, הוועדה על כל חבריה, מכל המפלגות, חייבת לעשות מאמץ אדיר

ולהעביר את החוק הצודק הזה.

היו"ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת טמקין, אתה מוכן למלא את מקומי לכמה דקות? אני צריך ללכת לוועדת

החוקה, חוק ומשפט לקבל פניו של נשיא בית-המשפט העליון.

ר' דול;

אני רוצה לומר, הממשלה עדיין לא דנה בהצעת החוק של משרד העבודה והרווחה, לכן

לא נכון לומר שהוטל וטו.

ג' בן-ישראל;

אני מתנצל.

ר' דול;

עם זאת, אנחנו מתנגדים להצעת החוק על בסיס עקרוני. לדעתנו לא רצוי שתהיה

התערבות יתר ביחסי עבודה. לא נחוץ שתהיה התערבות של המחוקק. העיקרון הזה יופר אם

תתקבל הצעת החוק שלפנינו או הצעות דומות שהיו בעבר.

מדובר כאן על החלת הסכמים קיבוציים שקיימים במפעל, להחיל אותם באמצעות חקיקה

על עובדים שלא שייכים למפעל וכן להחיל הסכמים בענין קביעות בעבודה על אותם

עובדים. לדעתנו, שוק העבודה, יחסי העבודה וירוסים כלכליים פועלים באופן הכי יעיל

והכי אפקטיבי כאשר שני הצדדים מסכימים ביניהם, וזה נכון ביחוד בירוסי עבודה.

לכן, כאשר חברת כוח אדם מגיעה להסכמים שבהם תנאים כאלה ואחרים - ושמענו שלא

כל התנאים חלים על עובדי חברת כוח אדם, וזה מובן כי לא תמיד זה אפשרי ולא תמיד זה

רצוי מבחינת העובדים - זה צריך להיות שמור למשא-ומתן. לפעמים העובדים מעדיפים

לוותר על תנאים סוציאליים לטובת יותר שכר.

אהה אומר שיש מקרים קונקרטיים שיש ויתור על זכויות סוציאליות כדי לקבל שכר

יותר גבוה?

ר' דול;

כן. זה נתון למשא-ומתן חופשי בין הצדדים. אנחנו מתנגדים להתערבות. אני מדבר

בשם השר כגוף שלטון וכמעסיק גדול במשק.

נימוק אחר להתנגדות שלנו הוא כלכלי. מה שמוצע כאן יגרום לקשיחות בשוק העבודה

ולעלויות יותר.



י' כהן;

כשמדובר על עלות העבודה, אפשר לומר שבאמצעות העסקה דרך חברת כוח אדם או קבלני

כוח אדם ניתן לקלוט עובדים נוספים רבים ולשלם להם שלא לפי הסכמי עבודה כובלים.

בתקופה הנוכהית הדבר הזה מועיל לא רק למפעל אלא זה מועיל גם למשק. היום יש אבטלה

גדולה. אם נסוגים מהאפשרות להגמיש את כללי העבודה, לא השכר, זו נקודה שצריך

לזכור אותה.

נקודה אחרת - הצורך של המפעלים, שמתפתה עם הזמן, למנוע ולנסות להימנע מהצורך

ליצירת קביעות של העובד במקום עבודה, כי מבחינת מנהל המפעל יש אז גמישות להפעיל

טוב יותר את המפעל - וזה מעבר למונח הבסיסי שהעובד קבוע בעבודה ואינו חושש

מפיטורים -לייצר, להגדיל את רווחיו ולהגדיל את מספר העובדים. זאת אומרת, לדבר הזה

יש השלכה מעגלית שבסופו של דבר אמורה להשפיע גם על שוק העבודה.

מ"מ היו"ר בי טמקין;

אני מניח שאין לך הוכחות אמפיריות שלהעסקה דרך חברות כוח אדם היתה השפעה

חיובית, מעבר לשאלת השכר.

י' כהן;

זה לא ענין של תיאוריה. אם מפעל מעסיק עובד דרך חברת כוח אדם והעלות היא

איקס, ואם הוא יעסיק אותו לא דרך חברת כוח אדם העלות תהיה יותר גדולה, המשמעות של

זה היא שאם היום הוא מעסיק 100 עובדים הרי אם יעסיק עובדים לא דרך חברות כוח אדם

- הוא יעסיק פחות.

ואם תלך הלאה, ארנה עלול לגרום לכך שאותו מפעל שיכול היה להתקיים בתנאי תחרות

עם אירופה - הוא לא יוכל להתקיים.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

מכיוון שאתה לא הוכחת את זה, אני יכול לומר שאם תוריד את השכר של יותר

עובדים, אז לאנשים לא יהיה כסף לקנות את המוצרים ואתה לא תוכל למכור.

י' כהן;

אנחנו לא מדברים על הקטע מעבר למה שנקבע בחוק, חוק שכר מינימום.

עסקנו בתיאוריות. נדבר עכשיו על מה עלות העבודה שאתם חושבים שיש להצעה

שלפנינו.

י' כהן;

יש פה שני היבטים. לדבר על עלות, זה כמעט דמיוני. יש שני היבטים, מצד אחד

הממשלה כמעסיק.

ת' גוז'נסקי;

כמה עובדים אתם מעסיקים באמצעות חברות כוח אדם?

י' כהן;

אין לי נתונים.



מ"מ היו"ר ב' טמקין;

תדבר על עלות תקציבית, בלי לדעת את הפרט הזה של כמה אנשים מועסקים.

י' כהן;

אני רוצה להבהיר, אני נציג אגף התקציבים. אני לא מתיימר לייצג את כל שלוחות

המדינה.

אני חושב שהטיעונים שאנחנו מנסים להעלות הם כבדי משקל. מצד אחד יש ממשלה,

כמעסיק, ויכול להיות מצב שחברות כוח אדם לא יוכלו לספק לה עובדים.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

למה אתה מעריך ככה?

אם אני מעסיק בממשלה עובד יותר משנתיים, הוא אוטומטית הופך להיות עובד קבוע.

אי יחזקאל;

זה לא בהכרח.

י' כהן;

משמעות הדבר הזה היא הגדלת עלות העבודה.

ת' גוז'נסקי;

אין לך נתונים. אתה מדבר סתם.

י' כהן;

אולי היושב ראש, תמצא לנכון לזמן את נציב שרות המדינה. הוא מקור האינפורמציה

לענין זה.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אני מבין שאתה לא מסוגל לתת נתונים. אתא גם לא מסוגל לומר מה תהיה העלות של

המדינה אם יתקבל החוק.

י' כהן;

לא באתי מצוייד בנתונים.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אין לכם הערכות על שוק העבודה הפרטי.

י' כהן;

לא. אני יכול לסמוך על האינפורמציה, 40 אלף.



מ"מ היו "ר ב' טמקין;

אתה מדבר על עובדים?

י' כהן;

כן.

קריאה;

70 אלף.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

מדברים על 40 אלף, על 50 אלף.

קריאה;

70 אלף.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אתם לא מודאגים מעלות תקציבית מיידית למשק. אתם מודאגים מהעלות הכללית למשק.

י י כהן

אנחנו יכולים לעשות הערכה.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

תביאו הערכה.

ר' דול;

חוקי העבודה חלים על קבלני כוח אדם ועל עובדים שלהם.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

החוקים חלים על כל אדם.

ר' דול;

כן.

אנחנו מתנגדים על החלה דרך חוק של הסכמים קיבוציים.

מ"מ היו"ר ב' טמקין;

אנחנו יודעים על מה הוויכוח.

אני מבקש מנציג התאחדות התעשיינים.



מ' הילב;

העסקה על-ידי חברות כוח אדם קיימת במשק. מבחינת העלות, כל חוקי העבודה ולא רק

שכר מינימום, כל חוקי העבודה חלים על העובדים האלה. על זה אין ויכוח. חלים עליהם

גם הסכמים קיבוציים כלליים שיש עליהם צווי הרחבה. צווי הרחבה חלים על כל מעסיק

ולפי זה הוא משלם לעובד. ה המצב. החוק הזה עלול ליצור "בלגן" במערכת יחסי

עבודה.

מה טבעה של חברת כוח אדם? היא מעסיקה עובדים במשך מספר חודשים או שנים במספר

מקומות. חברה כזו שולחת אנשים להרבה מקומות. היא שולחת עובדים למפעלי "כור"

ולמפעל מתכת אחר. למפעלי "כור" יש הסכם אחד ולמפעל אחר יש הסכם אחר. אם מרור

העובדים מתחלפים - יצטרכו לבדוק מה ההסדר שחל על כל אחד מהם. אי-אפשר לבדוק את

זה, זה לא ישים ולא אפקטיבי.

יש חברות כוח אדם שיש להם הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות. חלק מחברות כוח אדם

מאוגדות בלשכת המסחר. יכול בהחלט להיות, ואני חושב שזה בריא, שאפשר לעשות הסכם

קיבוצי עם ההסתדרות. יש להם אינטרס כזה אלא שההסתדרות מהססת. אנחנו מעוניינים

ההצעה כפי שהיא מוצעת, שיחול על העובדים ההסכם הקיבוצי שחל באותו מקום שבו הם

עובדים, לא ישימה ויקרה.

והגרוע הוא שהעובד, בתום שנתיים לעבודתו באותו מקום, יהיה אוטומטית עובד קבוע

של אותו מקום.

אי יחזקאל;

לא נאמר אוטומטית. אדם שעבד 10 שנים, זה לא אוטומטית. זו התעללות. מדובר על

כך שהשר יקבע.

מי הילב;

אחרי שנתיים העובד יהיה עובד של אותו מקום עבודה. אם זה שירות המדינה - יהיה

עובד מדינה. לא ישאלו אותו. אולי הוא לא רוצה.

מ' בוטון;

הוא יתפטר או יפוטר חודש לפני תום השנתיים.

מי הילב;

מציעים איך לעקוף את החוק.

היו"ר ע' פרץ;

מה יהיה אם כל העובדים יפוטרו חודש לפני תום השנתיים?

מי הילב;

זו תהיה התוצאה.

אי יחזקאל;

בחוק נאמר שאם אתה מפטר אדם שלושה חודשים מקודם ואחר כך מחזיר אותו, תהיה

רציפות.



היו"ר עי פרץ;

אתם מתנגדים לשני הסעיפים.

מי הילב;

כן.

אני מבקש להבהיר, עובד שמועסק באמצעות חברת כוח אדם הוא עובד של החברה. יש לו

מעמד. הוא מקבל חופשה שנתית ותשלום עבור שעות נוספות. יש לו מעמד לכל דבר. עובד

שבא בצורה מסודרת, יש לו מעסיק ויש לו כתובת למי לפנות.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו יודעים על מקרים ששניים עובדים על אותה מכונה, אחד מקבל משכורת כזו

ואחר מקבל משכורת אחרת; אחד אוכל בחדר האוכל ואחר לא; אחד מקבל מתנה לחג ואחר לא;

לאחד יש פנסיה ולאחר לא; לאחד יש ביטוח מנהלים ולאחר לו. אל תטשטש את התמונה. תחת

אווזה קורת גג נמצאים אנשים שעובדים בתנאים שונים.

י' כהן;

גם למדינה יש אינטרס בזה.

מי הילב;

לפני כנוה חודשים היתה ישיבה בנושא הזה. נשמעה תלונה לגבי התנאים במפעלי ים

המלח. זה לא קיים במפעלים אחרים. אוכלים באותם חדרי אוכל. אולי אפשר לעשות

הסדר דומה שיש להסתדרות.

עי תמיר;

בשביל זה צריך חוק?

אפשר להחיל את ההסכם הזה על חברות כוח אדם. אני יודע שיש חברות שמאוגדות

בלשכת המסחר, יעשו הסכם.

היו"ר ע' פרץ;

אתם אומרים שאת הנושא של יחסי העבודה ותנאי העבודה תשאירו לדינמיקה של יחסי

גומליו של המשק. אנחנו חושבים שבימים של אבטלה יש בעיה. בימים של תעסוקה לא היתה

בעיה. בימים של אבטלה יש בעיה.

מי אטלן;

יש נקודה שלא התייחסו אליה. כדי להטיל מגבלה על עיסוק של חברות צריך להיות

בסיס ראייתי. אני לא קיבלתי ולא מצאתי בסיס ראייתי כזה. מבחינה משפטית, נטל

ההוכהה בעניו זה הוא על מי שרוצה להגביל.

מבחינה זו, תזכיר המשרד שיובא לוועדת השרים יהיה שונה ממה שאתם מכירים.



היו"ר ע' פרץ;

אנחנו לא מתערבים בעבודת הממשלה. בבוא הזמן נשמח לשמוע הצעות שלך.

ני אורי;

אני חייב לומר שאני נמצא פה במצב מוזר. משרד העבודה הגיש לממשלה הצעת חוק

דומה לזו שלפנינו ולכן אני צריך לתמוך בהצעה הזאת. עם זאת, הצעת הממשלה היא

להתנגד להצעת החוק שלפנינו ולכן אני אומר, לפרוטוקול, שאני מתנגד להצעת החוק אם

כי רוב העקרונות שבה מקובלים עלינו. אני מקווה שהממשלה תאשר את החוק המוצע למרות

התנגדות האוצר.

ג' סבאג;

או.אר.אס מעסיקה כ-10,000 עובדים ישראליים. יש עוד חברות חצי-תעשייתיות,

חצי-שירותיות.

ת' גוז 'נסקי ;

אתה מדבר על חברות בנות?

חברות בנות. אני מדבר על מי שמעורב גם בתשעשיה, שירותים וכוח אדם.

בעולם המערבי, 25% מאוכלוסיית העובדים מועסקים על-ידי חברות כוח אדם. בישראל

- רק 5%מתיך מיליון וחצי מועסקים באמצעות חברות כוח אדם.

יש אצלנו 170 חברות כוח אדם, פרט ל"חאפרים". 5 מתוך 170 החברות האלה הן חברות

גדולות ומסודרות המקיימות את חוקי העבודה וצווי הרחבה. יש עוד חברות שאיש לא שמים

לב אליהן - כ-10 - שמתחפשות לחברות שמירה ונקיון והן למעשה חברות כוח אדם פרופר.

גם לי יש חברת שמירה ונקיון, אז אני חברה חוקית או לא?

מה אתה חושב?

ג י סבאג;

אני טוען שצריך חוק. בניגוד לחברים שלי, אני מתחנן בפני ההסתדרות שנחתום

הסכם - אני מדבר על 10,000 איש שמשלמים מס, מקבלים הבראה, מקבלים משכורת 13 - היא

לא רוצה.

ההסתדרות הקימה הברה. אני מוכן להצטרף להסכם שיש להסתדרות. הם מתנגדים.

יש פה תופעה שהנגב מכוסה בהסכם קיבוצי.

היו"ר ע' פרץ;

עם מי?

ג' סבאג;

עם או.אר.אס.



היו"ר עי פרץ;

ההסכם הזה מאושר על-ידי הוועד הפועל?

ג' סבאג;

לא. הוא מאושר על-ידי מועצות הפועלים. אני מוכן לקבל את ההסכם של ההסתדרות.

הם לא מוכנים. אם היו מוכנים - לא היה צריך חוק.

היו"ר עי פרץ;

איזה כלים יהיו בידי המדינה אם אתה תחתום על הסכם קיבוצי ואין חוק שמאפשר

לפעול נגד חברה שאין לה הסכם קיבוצי, אין חוק שמחייב לחתום על הסכם קיבוצי.

ג' סבאג;

אתה צודק. זה לא היה המצב אילו לפני עשר שנים ההסתדרות היתה מסכימה שיהיה

הסכם קיבוצי.

היום לא זוכה למכרזים, ואני מוכה על-ידי אלה שלא מקיימים את חוקי המדינה.

לכן אני רוצה שיהיה חוק ויהיה רישום. אני בעד שיתוף פעולה עם שרות התעסוקה. היום

יש לי דרישות לעובדים ואין לי עובדים. מצד שני טוענים שיש מובטלים. יש סרבני

עבודה. יש עבודה. עובדים לא רוצים לעבוד.

אנחנו משלמים לפחות שכר מינימום.

אני מסכים לעמדתה של שרת העבודה שלוחצת ביחס לעובדים עד גיל 35.

החוק במהותו הוא טוב. אני תומך בו. אנחנו בעד החוק, בשינויים קלים. אני בעד

גמישות בנושא הזמניות, המש שנים ולא שנתיים. זה צריך להיות בחוק. צריכה להיות

משכורת לפי העבודה בענף.

היו"ר ע' פרץ;

היה פה דיון על כי"ל. עובד של חברת כוח אדם עובד 12 שנים.

ג' סבאג;

אצלי זה 7 שנים. אני לא מרוצה מזה. בעולם הגדול יש הגבלה, עד 5 שנים. צריך

שהזמניות תהיה חמש שנים. אצלי העובדים הם ניידים, לא עובדים במפעל אחד. איש שעבד

בתעשיה האווירית, היום הוא עובד במקום אחר. אני מעסיק שלו. יש לו זכויות וותק,

פנסיה מקיפה וזכויות אחרות.

אנחנו לא מתווכחי כוח אדם. הבעיה היא החברות שצצו. משרד העבודה צריך

"להתלבש" על הנושא, לבדוק תלושי משכורת - אם מפרישים לקופת-חולים, פנסיה מקיפה,

צווי הרחבה וכו'. הרבה חברות לא עושות את זה ולכן דרוש החוק הזח.

אני בעד פתיחת הספרים שלנו. אני בעד ששרות התעסוקה יאפשר לנו להעסיק את

העובדים שקשורים אצלו. יש פה חברות שזועקות לכוח אדם ומצד שני המשק משלם דמי

אבטלה. מר לפלר אומר, אני מעוניין לחסל את תופעת האבטלה, לא חשוב מי לוקח אותם.

מדוע לא יופנו אלינו המובטלים? אני בעד שיתוף פעולה עם שרות התעסוקה ובעד חוק.



היו"ר ע' פרץ;

אם יחול הסכם קיבוצי, תיתן לוועד עובדים להיות?

ג' סבאג;

הסכמתי עם מזכיר פועלי אשדוד, אמרתי לו, אתה תהיה יושב-ראש ועד העובדים. יושב

ראש מועצת פועלי אשדוד מייצג את העובדים. חתמתי איתו על הסכם. אני בעד שאיגוד

מקצועי ייצג את העובדים. אני בעד התערבות של ההסתדרות, אדרבא.

יש עובד שמועסק 7 שנים. הוא טוב ומועיל זו בוודאי הסיבה שלא מפטרים אותו.

עובד של חברת כוח אדם - העובד הוא שלי. אם הוא נפגע - אני המעסיק אחראי לו.

יש פסיקה של בית המשפט בענין זה. אני יכול לשלוח לכם עשרות פסקי דין.

אני דורש לפטר אנשים אחרי 7 שנים. למה רוצים להעסיק אותם? כי אני עולה למפעל

פחות מאשר אחרים, פחות מעובד קבוע שזכאי לרווחים. המפעל לא רוצה לחלק רווחים

לעובדים. אני בעד שאחרי 5 שנים או שהעובד יהיה קבוע או שילך למקום אחר.

במפעלי ים המלח, כולם אוכלים באותו חדר אוכל.

יי מיכאלי;

בשונה מהתמונה שהוצגה, אני לא מאמין שמטרת החקיקה להגן על חברות כוח אדם. לא

צריך להיות חוק שיגן על תחרות. צריך לאכוף חוקים, את החוקים הקיימים שלא נאכפים.

לא צריך להיות חוק להגבלת התחרות בענף, להגבלת המספר. תחרות זה הדבר הטוב ביותר

מבחינה כלכלית.

בסיס החקיקה צריך להיות על העובד. החוק מסתכל על המפעל המאורגן. המציאות היא

שהסקטור הפרטי הולך יותר ויותר לכיוון הלא-מאורגן.

חברות לכוח אדם לוקחות עובד ומעבירות אותו ממקום למקום. מי שעובד 10 שנים, זה

נכנס לתחום אחר. אדם עובר ממקום למקום ונמצא אצלי 15 שנים, הוא לא יכנס למסגרת

החוק. החוק צריך להגיד, אחרי תקופה שתיחשב כקבילה לקיים הפרשות פנסיוניות.

היום חברה לכוח אדם לא מוגדרת בחוק. היא לא מעסיק והיא לא לא-מעסיק. רק פסיקה

קבעה. אני בעד שהחוק יגיד את זה ולא רק פסיקה.

בשוק העבודה הזמנית יש צדדים שלא מתייחסים אליהם בכלל בחוק הזה. אני חושב שיש

מקום להוסיף כדי לדעת מה דינו של העובד במקום העבודה ומה יחסיו עם חברת כוח האדם.

אי יחזקאל;

האם אתה בעד הגדרת חברת כוח אדם בחקיקה?

י' מיכאלי;

בהחלט כן.



צ' זכריה;

אנחנו מייצגים חברות כוח אדם שמאוגדות בלשכת המסחר. אנחנו בעד החוק. אנחנו

בעד חקיקה שתתאים למצב הקיים. אנחנו בעד חקיקה לא במתכונת הנוכחית. צריכים להיות

סעיפים שיתואמו עם העובדים. צריכה להיות ועדה עם הגופים.

היו"ר עי פרץ;

זו הוועדה.

צי זכריה;

אני מדבר על ועדה ספציפית.

היו"ר עי פרץ;

לא חשוב איזו ועדה תהיה, בסוף רק פה מחוקקים. אתה בא למקום שבו מכריעים.

אתה יכול להקים 100 ועדות. פה מכריעים.

צי זכריה;

בעיקרון, אנחנו בעד חוק שיסדיר את פעילות החברות. אנחנו לא בעד החוק הזה אלא

בשינויים.

היו"ר ע' פרץ;

מה השינויים?

צי זכריה;

ההסדר הקיבוצי שחל בחברת החשמל למשל איננו קובע בהכרח שאם אני שולח לשם עובד

הוא יקבל חשמל חינם, או שעובד באל-על יטוס חינם.

היו"ר ע' פרץ;

אפילו לא אחרי שנים?

צי זכריה;

אולי אחרי 5 שנים, כשהם מפסיקים להיות עובדי קבלן. אנחנו חושבים שתקופה

מינימלית של שנתיים זה מעט מדי. צריך להיות 7-5 שנים.

יש עוד סעיפים שלוקים בחסר. למרות שאסוק לגבות כסף מעובד ניתן לעקוף את זה.

כל השאר, גם בהסכם קיבוצי, אנחנו מוכנים לחתום.

בלשכות המסחר מאוגדות 130 חברות כוח אדם. ברוב החברות משלמים לפחות שכר

מינימום. אנחנו בעד חוק, כי 5% מהחברות הקיימות גורמות לאנדרלמוסיה.

היו"ר ע' פרץ;

בעוד שבועיים נקיים ישיבה נוספת.



ב' טמקין;

אדוני היושב-ראש, כשאתה לא היית כאן ביקשנו לקבל מהאוצר נתונים על מספר

העובדים שמעסיקה המדינה דרך חברות כוח אדם ועל העלות התקציבית.

הייתי רוצה שנקבל נתונים על החלוקה של העובדים לפי רמות הכנסה ולפי מקצועות,

כדי לדעת כמה מהעובדים האלה עובדים במפעלים שבהם יש הסכמים קיבוציים.

ת' גוזינסקי;

אני מעריכה שמשרד האוצר יכול לאתר את החברות, בהנחה שאלה חברות שמשלמות

מיסים. אני מעריכה שיכולים לאתר אותן ולתת לנו רשימה.

משרד העבודה.

ת' גוזינסקי;

אני מעריכה שהחברות רשומות ברשויות המס.

זה מסווג.

ת' גוזינסקי;

יש חברות שאתה מכיר, או.א.ר.אס, מנפאואר, ויש חברות אחרות. האם החברות

הגדולות יכולות לתת נתונים על מידת הניידות של העובדים? מה הוותק הממוצע של עובד

שעובד אצלכם? זאת אומרת האם יש לכם נתונים שמתייחסים לוותק? באיזו מידה החוק יכסה

תחומי ביניים, מתי אתם קבלן כוח אדם באמת ומתי אתם רק כאילו, ולמה אתם כאילו? מה

משקל הנשים בחברות שלכם? באיזה מידה אפשר להגדיר את העבודה באמצעות קבלנים כעבודה

של נשים.

אי יחזקאל;

אני מציע לאנשי האוצר לא להתחמק ממסירת נתונים.

היו"ר עי פרץ;

יש לפני תלוש של חברת כוח אדם, "תנופה", שלפיו אדם שעובד בקו-אופ ירושלים

משתכר 393 ש"ח. עבור שעות נוספות לפי 150% הוא מקבל 1,312 שייח ועבור שעות נוספות

לפי 200% הוא מקבל 450 ש"ח.

לא קיבלנו נתונים של ההסתדרות. רציתי שנקבל נתונים גם מההסתדרות, מה גודל

ההעסקה הזאת גם בהסתדרות.

היו"ר עי פרץ;

אני מודה. אני מבקש שיזמינו את "גל ירוקיי ו"מויד", שזו חברת שמוקמת על ידי

העובדים.



קריאת;

גם לתדיראן יש חברה - "טליד".

היו"ר ע' פרץ;

אם נוכל לקבל חומר על חברות כוח האדם בארץ, אם למישהו יש מידע על כך, נודה

מאד אם נוכל לקבל אותו.

בי טמקין;

זה מסווג.

עי תמיר;

נותנים רק למס הכנסה.

קריאה;

אולי רשם החברות יכול לתת רשימה.

אני פונה למשרד האוצר לנסות לסייע לנו, אולי באמצעות רשם החברות, כדי שנוכל

ללמוד ולדעת מהו ההיקף האמיתי של הבעיה הזאת ולאיזה תופעות היא גורמת. אני בטוח

שגם משרד האוצר לא מסכים לתופעות שהיא גורמת להן. נודה מאד לכל מי שיכול לסייע

לנו בקבלת נתונים. אחרת נעשה תחקיר.

משפט סיכום. בימי אבטלה העובדים זקוקים לחוק שיגן עליהם. לצערי הרב, אינני

יכול לישון בשקט. אני לא יכול לסמוך על הגינות של מעסיקים ולא על מערכת של היצע

וביקוש שתגן על עובדים, בגלל שוק מעוות במדינת ישראל.

נעשה מאמץ להוציא מקרבנו את תופעות הגיונגל. נעשה מאמץ שכל הגופים ימצאו דרך

להגיע להסכמים טובים יותר מהחוק, כי החוק יקבע מינימום שאדם עובד זכאי לקבל.

מעבר לזה, נאפשר תמרון.

נקיים את הישיבה הבאה בעוד שבועיים. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.