הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י"ד באייר התשנ"ג (5 במאי 1993) שעה 00;09

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

שי גוטמן

י' כץ

די מנע

שי עטור

מוזמנים; י' ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מ"מ המנכ"ל

שי כהן - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

ז' כרמלי - משנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

אי צרפתי - המוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

מ' אתלן - משרד המשפטים

די שלוש - שרות התעסוקה

י' ישראל - התאחדות התעשיינים

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

נ' מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ), התשנ"ג-1933

הכשרה בבנייה - הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוה הלאומי

חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשנ"ג-1993



תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית), התשנ"ג-1933

הכשרה בבנייה - הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

לפני שניגש לסעיף שלשמו התכנסנו היום, יש לפנינו הצעה בנושא הכשרה מקצועית.

י י ערד;

בהתאם לההלטת הממשלה מיום 11 באפריל 1993 יבצע משרד העבודה והרווחה הכשרה

עיונית ומעשית בבנייה, בקורס שיימשך 6 חודשים. בחודשיים הראשונים תינתן למשתתפים

בקורס הכשרה עיונית ואחר-כך יאורגנו קבוצות שישולבו בעבודה מעשית, במשך 4 חודשים,

באתרי בנייה. באותה החלטת ממשלה נאמר; "משרד העבודה והרווחה יבצע הכשרה

מוסדית - עיונית ומעשית - באתרי הבנייה, של 10,000 מובטלים נוספים לתקופה של 6

חודשים שמהם חודשיים יהיו בהכשרה מסודית-עיונית ו-4 חודשים הכשרה מעשית באתרי

הבנייה בלווית חונכים."

התבקשנו על-ידי הממשלה, כפי שעשינו בשנה שעברה, לבצע את התשלומים למשתתפים

בהכשרה המקצועית. מדובר במשתלמים שיופנו על-ידי שרות התעסוקה. הופקו לקחים

מהתכנית הקודמת ותהיה ועדת מיון שתבדוק את האנשים והתאמתם.

לכל משתתף בהכשרה הזאת, אם הוא זכאי לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה, ישולם מתקציב

המדינה מענק השתלמות חודשי בגובה ההפרש שבין דמי האבטלה לבין שכר המינימום.

בארבעת החודשים שהמשתלמים יהיו באתרי הבנייה יוסיפו להם הקבלנים 500 שקל לחודש.

משרד העבודה ושרות התעסוקה נערכו להתחיל בזה כבר השבוע.

מי בוטון;

כנגה זמן ההסכם יהיה בתוקף?

י' ערד;

האיש האחרון יוכל להיכנס לתכנית לא יאוחר מ-31 בדצמבר 1993 .מי שיצטרף ב-31

בדצמבר 1993 זכאי לקבל 6 חודשים.

יש צורך בתקנה כדי שהתשלומים בגין ההכשרה המקצועית לא יקוזזו מדמי האבטלה.

אם לא תהיה תקנה כזו שתמנע קיזוז, יהיה קיזוז.

בזמנו נקטנו בצעדים כדי להבטיח שהאנשים יקבלו תשלומים בזמן, ולכן הצמדנו כל

בית-ספר לסעיף של הביטוח הלאומי, כדי לרכז את כל הנתונים. נערכנו לזה שהאנשים

יקבלו את התשלומים לקראת סוף החודש.

י' כץ;

היכן מעוגן עצם התשלום? בסעיף 1 לתקנות נאמר שבתשלומים שיינתנו לזכאי בהכשרה

מקצועית כמפורט בתוספת לא יהא כדי להשפיע על זכאותו למלוא דמי האבטלה. היכן מעוגן

התשלום והיכן מעוגן התשלום לקבלנים?

ז' כרמלי;

מובטל בהכשרה מקצועית, המוסד משלם לו דמי אבטלה בניכוי התשלומים בגין ההכשרה

המקצועית. זה המצב היום.



עם זאת, לפי סעיף 127טז (א) (2) מוסמך שר העבודה והרווחה לשלם למשתלם דמי אבטלה

ללא ניכוי.

מוצע שהמוסד יוכל לשלם דמי אבטלה במלואם ובמקרים אחרים האוצר ישלים עד כדי

שכר מינימום, זאת אומרת מובטל שנמצא בהכשרה מקצועית יקבל לפהות שכר מינימום.

י' כץ;

איפה מעוגן התשלום?

ז י כרמלי;

בהסכם.

י' כץ;

איפה מעוגנת הובת הקבלנים?

י' ערד;

יש סיכום בין השרה לבין נשיא הקבלנים, שהם מתחייבים לשלם. הם התהייבו בפני

השרה לשלם.

י י כץ;

מה זה ה-500 ש"ח?

י י ערד;

זה לא שכר עבודה. הובטה שהמשתתפים בהכשרה המקצועית יקבלו שכר מינימום, 1.377

ש"ח, פלוס 500 ש"ה ללא שום קיזוז.

היו"ר ע' פרץ;

מובטל שזכאי ל-6 הודשים, מה אתה משלם לו?

י' ערד;

בדרך כלל אני משלם לו דמי אבטלה מלאים. רוב האנשים מקבלים פחות משכר

המינימום.

היו"ר עי פרץ;

מי משלם בעד ההכשרה המקצועית?

י י ערד;

כל התשלומים הם של הביטוח הלאומי.

היו"ר עי פרץ;

האגף להכשרה מקצועית משתתף?



י י ערד;

התקציב שהאוצר הקצה, הלקו של האגף להכשרה מקצועית.

היו"ר ע' פרץ;

אם מובטל לא הולך לבנין, הוא זכאי לסכום מסויים. יש לך הוצאה מתוכננת.

בעקבות התקנה המוצעת, האם ההוצאה יורדת או לא?

איקס, בעקבות התקנה היא יורדת או לא?

י' ערד;

היא נשארת, כי הוא מקבל דמי אבטלה מלאים.

אי צרפתי;

מטרת התקנות המוצעות היא לא לפגוע בדמי אבטלה, שישולמו במלואם גם אם האיש

נמצא בהכשרה מקצועית.

שי גוטמן;

ההכשרה המקצועית וההסכם, האם זה על דעת הקבלנים?

י י ערד;

תכנית ההכשרה המקצועית מדברת על 6 הודשים, חודשיים להכשרה עיונית ו-4 הודשים

עבודה מעשית באתרים. זה מוסכם. ההתתייבות של הקבלנים היא לגבי 4 חודשים באתרים.

היו"ר עי פרץ;

המענק לעובדים בבנין, איך הוא בא לידי ביטוי במקרה הזה?

י' ערד;

המענק הוא למי שעבד בפועל 6 חודשים.

היו"ר עי פרץ;

נניח שחייל הולך ל-6 חודשי הכשרה. אחר-כך הוא נכנס למסלול של עבודה. האם הוא

מפסיד את המענק?

מ' בוטון;

חייל משוחרר שיצא להכשרה מקצועית במסגרת סעיף 200 ואחר-כך עובד בבנייה חצי

שנה, האם הוא מקבל את המענק?

א' צרפתי;

בהחלט, בכל העבודות הנדרשות שמוגדרות בלוח ט2 לחוק; חקלאות, בנין תחנות

דלק, שגם הן נכנסו לחוק.

היו"ר עי פרץ;

באיזה חוק נמצא הנושא של המענק?



א' צרפתי;

אבטלה.

היו"ר עי פרץ;

אם אין שאלות נוספות, אני מעמיד להצבעה את ההסכם לפי סעיף 200 ואת תקנות

הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית), התשנ"ג-1993

הצבעה

תקנות הביטוה הלאומי (הכשרת מקצועית) התשנ"ג-1993 יכו

הכשרה בבנייה - הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, נתקבלו



חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). התשנ"ג-1933

מ' בוטון;

בגלל טעויות טכניות החליף המוסד את הצעת החוק כפי שהוגשה בכנסת והנוסח שמונח

לפני חברי הוועדה הוא הנכון. תוכן החוק המוצע נשאר ללא שינוי.

ז' כרמלי;

החוק המוצע מקפל בתוכו כמה נורמות, שאחת מהן היא לצמצם אפשרות של המובטל,

שכבר צומצמה לגבי מי שטרם מלאו לו 35 שנים וכן לגבי עובד עונתי, להתבצר מאחורי

הטענה של עבודה מתאימה.

מ' בוטון;

החוק שמר כרמלי מתכוון אליו הוא חוק (הוראה שעה) שנתקבל בוועדת הכספים במסגרת

חוק ההסדרים. אותו חוק הוארך ועכשיו באים לתקנו.

ז' כרמלי;

בהצעה הנוכחית נשארת ההגבלה לגבי מי שטרם מלאו לו 35 שנים. מוצע שעבודה

שהאיש יהיה חייב לקבל עבודה שמוצעת לו אם השכר המוצע לא יפחת מ-90% מדמי האבטלה

שהיו מגיעים לו. זאת אומרת, התיקון המוצע מחייב אותו לקבל עבודה שהשכר המוצע בה

פחות ב-10% מדמי האבטלה שהיו מגיעים לו ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום.

מי שנמצא בחופשה ללא תשלום יצטרך לקבל כל הצעה.

ת' גוז'נסקי;

אם רואים אותו כמובטל, צריך שיהיה בידו מכתב פיטורין, אחרת הוא בחזקת עובד.

ז' כרמלי;

אדם יכול לקבל חופשה ללא תשלום מרצונו כדי לחפש עבודה אחרת.

מי בוטון;

עובד שנמצא בחופשה מרצונו, האם הוא יכול לבקש עבודה?

ז' כרמלי;

כן. את האפשרות- 'הזאת רוצים לצמצם. לפעמים עובד לוקח חופשה ללא תשלום כדי

למצוא עבודה אחרת.

מצד שני, כדי לשמור על העיקרון של אי-אפליה ברמת ההכנסה הכוללת, בעיקר כדי לא

להפלות מי שעובד בעבודה שהשכר בה נמוך ב-10% מדי האבטלה, מוצע שהמוסד ישלים לו את

החסר, 10%, מקופת הביטוח הלאומי.

ת' גוז'נסקי;

איפה זה כתוב?



ז' כרמלי;

בסעיף 5, הוספת סעיף 3ג. אני אקרא אותו: "אחרי סעיף 127טז3 יבוא: "השלמה עד

גובה דמי אבטלה. 127טז4. (א) העובד בעבודה שהציעה לו לשכת שרות התעסוקה לפי סעיף

127ז (ג), שהשכר בה הוא כאמור בסעיף 127ז(א)(2)" - שם מדובר על הפחתת 10% מדמי

אבטלה - "ושהיה זכאי לדמי אבטלה אילולא הוצעה לו העבודה, ישלם לו המוסד, בעד כל

יום עבודה, את הסכום שבו עולים דמי האבטלה ליום, שהיה זכאי להם כאמור, על השכר

היומי הממוצע בעבודה כאמור."

בחוק המוצע הוכנסה הבטחה נוספת, בסעיף 1 תיקון סעיף 2, שבכל מקרה השכר לא

יפחת משכר מינימום.

בסעיף 5(ב) נאמר: "התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם בעד תקופה שלא תעלה על 12

חודשים שתחילתם בתאריך הקובע".

זאת אומרת, כספית העובד לא נפגע.

אבל אפשר להציע לו עבודות שעד כה לא הוצעו לו בגלל שכר נמוך.

האם יש נתונים כמה אנשים סרבו לקבל עבודה בגלל שכר נמוך מדמי אבטלה?

כמה זמן זה ישולם?

עד שנה.

העובד יוכל להפסיק לעבוד בעבודה הזאת מרצונו ובכל עת, בלי שייפגע מהסנקציה של

של השהייה ל-90 יום. דמי האבטלה יחושבו על בסיס ההכנסה שהיתה לו בעבודתו הקודמת

ולא לפי ההכנסה מהעבודה שהשכר בה נמוך מדי אבטלה. אם האיש מפסיק לעבוד ונעשה

מובטל שוב, ייחשבו לו את דמי האבטלה לפי הכנסתו הקודמת.

איפה זה כתוב?

בסעיף קטן (ד) של סעיף 5 ".הפסיק עובד את העבודה שאליה הופנה כאמור בסעיף

קטן (א), לא יחולו לגבי הפסקה זו הוראות סעיף 127ח(א)." נשמר לו חופש התמרון.

הוא לא חייב להשתעבד לעבודה שניתנה לו.

הפסיק, לא חשוב מתי?



ז י כרמלי;

לא חשוב מתי. רצו לשמור על תחושת החירות של העובד.

תיקון נוסף דן בסנקציה קשה למי שמסרב לקבל עבודה מוצעת. מי שיסרב לקבל הצעת

עבודה, תישלל ממנו הזכות לתשלום דמי אבטלה, ל-30 יום.

ת' גוז'נסקי;

איפה זה כתוב?

בסעיף 2, תיקון סעיף 3.

י י כץ;

הוא מפסיד דמי אבטלה במשך חודש.

ז י כרמלי;

זו סנקציה די קשה.

ת' גוז 'נסקי;

אם לא צבר 30 יום, לא תהיה לגביו שום סנקציה.

היו"ר עי פרץ;

זה מתייחס גם לעולים חדשים?

ז' כרמלי;

לא מדובר על עולים חדשים. זה נמחק.

היו"ר עי פרץ;

זאת אומרת, דינו של עולה חדש כדין כל אזרח, כשמסתיימת תקופת זכאותו לדמי

אבטלה הוא הולך להבטחת הכנסה.

י י ערד;

הוא זכאי להבטחת הכנסת החל מהחודש ה-13 לעלייתו, אחרי דמי קיום.

בכל חוקי הביטוח הלאומי יש שוויון זכויות בין עולים חדשים לוותיקים.

ז י כרמלי;

תיקון נוסף נועד לטפל בנושא הכשרה מקצועית ולקבוע שהכשרה מקצועית שקיימת בחוק

תינתן תוך 9 חודשים מהתאריך הקובע ולפחות איורי שנתיים מאז סיים האיש הכשרה

מקצועית קודמת, כדי למנוע ניצול לרעה של האפיק הזה. נניח שאדם מיצה 170 יום מתוך

175 ימים. אחרי 170 ימים הוא הלך להכשרה מקצועית שנמשכה שנה וחצי ואחר-כך פנה

להכשרה מקצועית אחרת. נתקלנו בתופעות כאלה. אנחנו רוצים למנוע את זה. לכן מוצע

שתקופת ההכשרה המקצועית שבעדה משולמים דמי אבטלה לא תעלה על 12 חודשים,

בתנאי שהחלה תוך 9 חודשים מהתאריך הקובע ועברו שנתיים מאז סיים האיש הכשרה

מקצועית קודמת.



היו"ר עי פרץ;

תסביר.

ז י כרמלי;

נניח שאדם קיבל הכשרה מקצועית לבנייה ואחר כך, בתום שנה, יאמר: אני לא רוצח

לעבוד בבנייה, אני דוצה ללמוד ספרות. נאמר לו, עכשיו סיימת הכשרה מקצועית אחת,

לא תוכל לעבור הכשרה אחרת בטרם עברו שנתיים.

ת' גוז'נסקי;

ואם אין עבודה במה שהוא למד?

אני מניח שהמדינה לא מכשירה במה שאין עבודה.

היו"ר עי פרץ;

מה שאיש מציעים אולי מרפה את הלחץ מהלשכות ואולי מישהו משלה את עצמו שיש פה

תכנית.

ת' גוז'נסקי;

לשיטתכם, סטודנט שלמד רפואה ולא נעשה רופא צריך לשלם קנס.

ז' כרמלי;

לגבי חייל משוחרר מוצע, בסעיף 3 .להוסיף; "ובלבד שלא יפחת מהשכר היומי

הממוצע המחושב לפי פסקה (2)". לחייל משוחרר יש היום שתי אפשרויות, או לקבל דמי

אבטלה לפי שכרו או לפי מחצית השכר הממוצע במשק. בדברי ההסבר נאמר; דמי אבטלה

לחייל משוחרר, שעבד חודש ימים או יותר, מחושבים על בסיס הכנסתו מאותה עבודה גם אם

הכנסה זו פחותה ממחצית השכר הממוצע שלפיו מחושבים דמי אבטלה לחייל משוחרור שלא עבד

כלל. יוצא אפוא שחייל משוחרר שעבד מופלה לרעה לעומת חייל שלא עבד כלל. מוצע לקבוע

שבכל מקרה לא יפחתו דמי אבטלה לחייל משוחרר שעבד מדמי האבטלה המשתלמים לחייל

משוחרר שלא עבד." יש כאן הטבה.

היו"ר עי פרץ;

מי יציג את ההערכות, מה הגבייה מצה"ל?

מי בוטון;

חיילים בשרות סדיר בצח"ל, חאם הצבא משלם עבורם דמי ביטוח?

שי כהן;

ביטוח ברשות.

חיו"ר ע' פרץ;

מי מממן את החיילים בשרות סדיר?



ש' כהן;

אין דרישה שכל קבוצת אוכלוסיה תממן את כל הקיצבאות המשולמות לה. זה ביטוח

הדדי.

היו"ר ע' פרץ;

כמה עולים החיילים המשוחררים לקרן דמי אבטלה?

ש' כהן;

היו"ר ע' פרץ;

זה הרבה כסף.

ש' כהן;

כל מה שאנהנו נותנים זה הערכות בלבד. מה שקובע זה מה קורה בשטה, איך מתנהגים

העובדים, המעסיקים, איזה הצעות עבודה יש, איזה שכר.

ברור שיש כיום כ-93 אלף מובטלים מקבלי דמי אבטלה, כ-30 אלף מקבלי הבטהת הכנסה

בעילה של חוסר תעסוקה; חלק מהם סיימו את התקופה לדמי אבטלה. ההבדל המהותי בין

דמי אבטלה להבטחת הכנסה הוא שמי שמקבל הבטלות הכנסה, אפשר להציע לו כל עבודה ללא

הגבלה אלא אם הוא סובל ממגבלה גופנית. לא נשלח חולה לעבודה שהוא לא כשיר לה.

בתיקון המוצע מדובר על צמצום ההגדרה של "עבודה מתאימה" לגבי מי שטרם מלאו לו

35 שנים. התיקון לא יחול על מי שמלאו לו 35 שנה. אני רוצה להזכיר שבמסגרת חוק

ההסדרים במשק רול כרסום בהגדרה הזאת כשמדובר על המרכיב המקצועי ועכשיו מדובר על

נושא השכר.

היו"ר ע' פרץ;

המרכיב המקצועי בוטל. עכשיו מוצע שתהיה החמרה ברכיב השכר.

שי כהן;

59%-60%, זאת אומרת כ-55 אלף ממקבלי דמי אבטלה בארבעת החודשים הראשונים של

שנת 1993. הם עד גיל 35.

היו"ר עי פרץ;

כמה חיילים משוחררים?

ש' כהן;

כ-14 אלף.

היו"ר ע' פרץ;

לפי דעתי זה יפגע רק בחיילים משוחררים ולא באיורים.



שי כהן;

אנחנו מדברים על 14 אלף חיילים משוחררים ועל 17 אלף שדמי האבטלה שלהם נמוכים

משכר המינימום. מי שדמי האבטלה שלו נמוכים משכר המינימום חייב לקבל כל עבודה.

נשארים 24 אלף. אנהנו מדברים על 24 אלף מובטלים שטרם מלאו להם 35. שדמי אבטלה

שלהם גבוהים משכר המינימום.

די מנע;

כמה הוא שכר המינימום?

שי כהן;

1.377 ש"ח.

כ-13 אלף מתוך ה-24 אלף מקבלים דמי אבטלה עד מחצית השכר הממוצע, זאת אומרת

10% יותר משכר המינימום.

היו"ר עי פרץ;

כמה מהם נשים?

שי כהן;

כ-50% מ-13 אלף אלה הן נשים.

כששרת העבודה והרווחה הציגה את הנושא בקריאה ראשונה בכנסת היא לא יושבה שזה

יביא גאולה לעולם. היא אמרה שאולי כמה אלפים יחוייבו להיכנס למעגל העבודה. היא

חשבה על מסגרת משולבת.

הדבר המרכזי הוא מספר הצעות העבודה.

היו"ר ע' פרץ;

ההצעה הזאת גובשה אתכם?

שי כהן;

היתה ועדה בראשותו של מנכ"ל שרות התעסוקה. היתה ועדת מומחים שהציעה

לבטל לחלוטין את מרכיב השכר. בסופו של דבר הוסכם על 10%, כפי שמוצע כאן.

ח' פלץ;

היתה החלטה ממשלתית. נקודה.

ש' כהן;

ההמלצה של אותה ועדה דיברה על 10%. זה היה המכנה המשותף הרחב ביותר.

התוצאות של ההכשרה המקצועית בבנין לא מלבבות. רק חלק קטן עבדו.

די מנע;

כמה?



ש' כהן;

נתונים נפרסם בבוא העת.

אינני יודע באיזו מידה הקורסים שמארגן האגף להכשרה מקצועית אכן תואמים את

הצרכים האמיתיים של המשק. יש לנו הרגשה שהכשרה מקצועית זה מפלט.

בשוודיה, קבלת דמי אבטלה מותנה בהכשרה מקצועית.

די מנע;

זה נכשל.

שי כהן;

יש הרהור נוסף בענין זה.

היו כאלה שעיסוקם היה הכשרה מקצועית. לכן מוצע לצמצם.

בשנת 1991/92 השתתפו בקורסים להכשרה מקצועית 22 אלף איש. כ-80% מהם השתתפו

בקורסים שמשכו של כל אחד מהם לא היה יותר מ-12 הודשים, לפי החלוקה הבאה: 19.2%

השתתפו בקורסים שנמשכו עד חודשיים; 15.5%השתתפו בקורסים שנמשכו מחודשיים עד 4

חודשים, 9.1% השתתפו בקורסים שנמשכו מ-4 עד 6 חודשים; 14.4%השתתפו בקורסים

שנמשכו מ-6 עד 8 חודשים; 9.6% בקורסים שנמשכו מ-8 עד 10 חודשים; 9.9%קורסים

שנמשכו 10 עד 12 חודשים.

כ-20% השתתפו בקורסים שכל אחד מהם נמשך יותר מ-12 חודשים, לפי החלוקה הבאה:

9.3% השתתפו בקורסים שנמשכו מ-12 עד 14 חודשים: 4.3% בקורסים שנמשכו מ-14 עד 16

חודשים; 2.2% בקורסים שנמשכו מ-16 עד 18 חודשים, ו-2.8% השתתפו בקורסים שכל אחד

מהם נמשך מ-18 עד 20 חודשים.

היו"ר עי פרץ;

הפריסה הזאת נראית הגיונית מאד. איפה החשש לניצול לרעה? איך אתם יכולים לדבר

על ניצול לרעה? הקטנוניות שמכפישה את כל המובטלים הורגת אותי. ההתפלגות לא מצביעה

על ניצול לרעה. כמה אנשים עשו שתי הכשרות?

ש' כהן;

אין לי נתונים.

היו"ר ע' פרץ;

על סמך מה אתם מביאים הצעות? על סמך מה דנה הוועדה שהציעה את ההצעה הזאת?

ת' גוז'נסקי;

כמה היו בשני קורסים תוך שנתיים?

שי כהן;

ההערכות הן שהקשר בין הקורסים לבין הצרכים הוא די קלוש. אפשר לרכז את

הקורסים. לפעמים יש מתיחה מלאכותית.



ת' גוז'נסקי;

יכול להיות קורס שיש בו כמין רמות, אי, בי, גי, קורס שיש בו כמה שלבים.

ש' כהן;

אדם שקיבל הכשרה בקורס שנמשך 12 חודשים, מצפים ממנו שילך לעבוד ואם איו

עבודה במקצועו - שיחפש בתחום קרוב. אבל עוד קורס משמש לו מפלט.

היו"ר ע' פרץ;

כמה ניצלו את זה? אולי אין עבודה?

ש' כהן;

אין לי נתונים.

אשר לסירובים. בסוף שנת 1992 נרשמו כ-2,500 סירובים בחודש. בחודש מרס 1993

נרשמו 4,000 סירובים, ויש אומרים שבאפריל 1993 כנראה שמספר הסירובים גדול לאין

ערוך מזה שהיה בחודש מרס.

די מנע;

אחוז הסירובים נשאר באותה רמה למרות השינויים בחקיקה ביחס לדמי אבטלה. אם לא

תמחשבו את שרות התעסוקה לא יהיו בדיקות. יש מקרים של סירובים ודמי אבטלה

אוטומטיים. צריך לתת לפקידים של שרות התעסוקה כלים מתאימים כדי לבדוק נתונים.

שי גוטמן;

מתי שרות התעסוקה ימוחשב?

חי פלץ;

בתקופה הקרוב.

היו"ר ע' פרץ;

האוצר הפשיר את הכסף.

מנכ"ל שרות התעסוקה, שהיה יושב-ראש הוועדה לא נמצא כאן. רק מפאת כבודה של

הוועדה אני מקיים את הישיבה הזאת. כל מה שמוצע כאן זה "מריחה" אחת גדולה.

די מנע;

אם לא תתנו לפקידים כלים לבדיקה, לא ייצא שום דבר מהתיקונים האלה.

ת' גוז'נסקי;

האם יש לכם נתונים על הקורסים, לפי מקצועות?

היו"ר ע' פרץ;

זה ענין של האגף להכשרה מקצועית.



ת' גוז'נסקי;

במשך הבעייתי שלנו, מי שיש לו מיומנות יותר גבוהה יש לו סיכוי למצוא עבודה.

קורס למטפלות, יש לר דרגות - דרגה א', אחר-כך עוד דרגה ואחר-כך קורס למנהלות

מעון, ואתה לא יכול להגיע לזה לפני שעברת את השלבים של קורס למטפלות. מי שרואה

בזה כמה קורסים מונע מאשה לפתוח משפחתון.

יובל שאין נתונים כמה אנשים רוצים להשתתף בקורסים ואין קורסים בשבילם. אני

יודעת שלפחות לנשים, באזורים מסויימים, אין קורסים. אם במקום שבו יש 300 נשים

מובטלות מציעים קורס ל-30 נשים, זאת אומרת של-270 אין קורס. יש מצב אמיתי כזה.

שי גוטמן;

קודם כל הערה כללית. אם אנחנו רוצים שאנשים יעבדו, צריך לדאוג לכך שיהיה להם

כדאי לעבוד. היום לא כדאי לעבוד. דמי אבטלה זה כסף של העובד. צריך להשתמש בכסף

הזה כדי לתגבר את רצונו לעבוד.

אנחנו רוצים 50 אלף איש לעבודה, בחקלאות ובבנין. למה לא נשתמש בדמי האבטלה

כמכשיר נוסף לשכר שמשלם המעסיק? אם לא נעשה את זה, אנחנו נמשיך לדשדש. אני אומר

את זה לא לתפארת המליצה אלא מכאב. הייתי רוצה שאזרחי המדינה יעבדו. צריך לקחת את

המכשיר של דמי אבטלה ולהוסיף אותו לשכר. בקטע הזה הממשלה צריכה להיות מובילה

וכולנו מחזיקים שולי גלימתה בענין זה.

אנשים רוצים לעבוד. לא נכון לומר שהציבור לא רוצה לעבוד, אלא שלא נותנים לו

דוגמה אישית. במשך עשרות שנים לא מתמרצים אותו. במשך עשרות שנים חיכנו את הציבור

לא לעבוד.

אני אומר, שהממשלה תדאג להוסיף לשכר, באמצעות דמי אבטלה, כדי שלעובד יהיה

כדאי לעבוד, ואז אני אחזיק שולי גלימתה של הממשלה בנושא הזה.

זו הצעת חוק ממשלתית והאוצר מחוייב לנושא הזה.

אני רוצה לתאר את שלב הדיונים בוועדה המקצועית, מה היה בוועדה המקצועית, בלי

להביע שום דעה. הטענה שלנו היתה שמדובר בחבילת הצעות שהמשקל שלהן לא יביא

לשינויים משמעותיים בכל מה שקורה בשוק דמי אבטלה. כנציגי האוצר התנגדנו להצעה

שתהיה השלמה לשכר מינימום. מטעמי נימוס לא אומר מה היתה עמדת הביטוה הלאומי.

בממשלה התקבלה החלטה שמחייבת את כולנו.

שי עמור;

רציתי לשאול בדבר הפרסום בעתונות, ששרת העבודה והרווחה אמרה שבקרוב לא יהיה

כסף לתשלום דמי אבטלה.

היו"ר ע' פרץ;

אם רוצים לתקן את המצב, צריך ליצור מקומות עבודה; אז ישלמו לקרן אבטלה ובא

לציון גואל. דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

ת' גוז'נסקי;

אני הייתי היחידה במליאה שהתנגדתי להצעת החוק הזאת.



היו"ר ע' פרץ;

מהדיון היום אני מגיע למסקנה שהוועדה שהכינה את הצעת ההוק והתיקונים פעלה

כאשר לנגד עיניה עמד הלחץ להביא משהו לציבור. כל ההצעות האלה אין בהן תרומה לא

למוטיבציה לעבודה ובוודאי לא למאבק נגד ניצול לרעה. ההצעות האלה רק גורמות לכך

שתדמית המובטלים כבטלנים הולכת ומתחזקת. אין בה תרומה למאבק נגד האבטלה.

אני מביע מחאה על כך שלא מנכ"ל שרות התעסוקה ולא מנכ"ל המשרד נמצאים כאן.

השרה רצתה לבוא לישיבה. אמרתי לה שאין טעם שתבוא כשמדובר במסירת נתונים. היא

הודיעה לי שמנכ"ל משרד העבודה והרווחה יהיה כאן. הוא לא נמצא. מנכ"ל שרות

התעסוקה, שעמד בראש הוועדה, גם הוא לא נמצא כאן. גם מנהל האגף להכשרה מקצועית לא

נמצא כאן.

עם כל הכבוד לממשלת ישראל, ועדת העבודה והרווחה איננה חותמת גומי להצעות

הממשלה, בוודאי לא להצעות גרועות. ההצעה הזאת גרועה. אין בה שום תרומה למשק,

להכשרה. אנחנו לא נותנים יד לשום הצעה שרק נותנת תחושה כאילו מטפלים בנושא.

אנחנו פונים לממשלה שתבוא בהצעות יותר רציניות.

אני מציע שתהיה ועדת משנה או שכל חברי הוועדה ישתתפו בזה, ונגבש שורה של

הצעות נגדיות שיטפלו בנושא גם בשוט וגם בגזר. מי שחושב שאפשר לטפל בענין זה רק

בשוט, טועה. צדקו אלה שאמרו שאם בצד ההחמרות לא יהיו גם תמריצים, לא תהיה שום

תשובה אמיתית.

חברים יקרים, אנשים ילכו לעבוד רק אם תהיה מדיניות שתיתן להם מוטיבציה לעבוד.

פה יש מדיניות שיש בה נסיון ליצור מעגל של סרבנים, ולא תהיה תרומה לקרן.

אני מציע שנדחה את ההחלטה ונגבש עמדה.

אני פונה לממשלה, לאוצר ולוועדה שפעלה, להתכנס מחדש ולהציע הצעות יותר

רציניות, כי בהצעות האלה אין תרומה. האם החברים מקבלים?

בהתלהבות.

שי גוטמן;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.