הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 78

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ב באייר התשנ"ג (3 במאי 1993). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

ב' טמקין

י ' כץ

ע' מאור

די מנע

מוזמנים; שרת העבודה והרווחה א' נמיר

חבר-הכנסת י' ונונו

חבר-הכנסת ר' זאבי

ד' לפלר - מנכ"ל שרות התעסוקה

י' ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ש' כהן - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

א' צרפתי - סגן מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ש' ארז - האחראי על מטה התעסוקה, משרד החקלאות

ע' רודריג - ממלאת-מקום ראש עיריית נצרת-עלית

י' פינטו - ממלא-מקום ראש עיריית קרית-גת

י' ארבל - המשנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים

י י גורן - התאחדות הקבלנים

עי תמיר - מטה התעסוקה בהסתדרות

ר' פרוכטמן - התאחדות התעשיינים

א' חזן - מנהל פורייקטים בעיריית קרית-גת

א' ארז - מזכיר מועצת פועלי קרית-גת

מי אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

ע' עדאווי - מזכיר מועצת פועלי כפר קאנה

שי אלמליה - מועצת פועלי נצרת-עלית

אי היון - הוועדה החקלאית של המועצה האזורית חוף עזת

אי און - מרכז השלטון המקומי

ע' הירשמן - מרכז השלטון המקומי

ש' שילה - מרכז השלטון המקומי

ג' חביליו - שרות התעסוקה

י '-זי' צרפתי - שרות התעסוקה

ב' שוורץ - שרות התעסוקה

ר' הולנדר - משרד הבינוי ושיכון

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

א' גפן - משרד האוצר

צ' רוזן - דובר משרד העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; דיווח בנושא התעסוקה והאבטלה (6 הצעות לסדר-היום)



דיווח בנושא התעסוקה והאבטלה (6 הצעות לסדר-היום)

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להודיע שהישיבה הזאת פתוחה לתקשורת.

אני שמח לפתוח את ישיבתה הראשונה של ועדת העבודה והרווחה בכנס הקיץ של הכנסת.

כמנהגנו, ביקשנו משרת העבודה והרווחה לכבד אותנו בנוכחותה ולהשתתף בישיבה זו.

אני מוכרח לומר שגם אילמלא היה זה נוהג ומסורת שלנו וגם אלמלא מעמדה של שרת

העבודה והרווחה בוועדה זו, הרי הנושאים והאירועים במדינת ישראל מחייבים אותנו

לפתוח את הכנס הזה בדיון על נושאי העבודה והאבטלה על כל ההשלכות שיש שלהם כולל

ההתפתחויות החדשות שאנחנו עדים להן.

נשמע את סקירתה של שרת העבודה - תכניות וכוונות וכן הצגת הקשיים והפרובלמטיקה

של מדינת ישראל, שיקולי בטחון מול שיקולי תעסוקה.

אנחנו נמשיך לעשות כל מאמץ שהמאבק באבטלה יהיה הנושא המרכזי שינחה אותנו, את

כולנו.

גברתי השרה, בבקשה.

רבותי, בוקר טוב. אני רוצה לברך את חברי הכנסת לפתיחת כנס הקיץ, ואת כל

המוזמנים שנמצאים כאן.

לפי סדר היום שנקבע, מדובר על הנושא של ההתמודדות, הנסיונות להתמודד עם נושא

האבטלה. כשבאתי למשרד - אמרתי זאת בישיבה הקודמת, כשהייתי בוועדת העבודה

והרווחה - החלטתי א) שלא אעבוד לפי הספר. ב) לעסוק בדברים הקטנים.

אני מבקשת להבהיר, משרד העבודה והרווחה לא אחראי ליצירת מקומות תעסוקה במשק.

זה תפקידם של המשרדים שבתקציבם יש מיליארדים לשם כך. מאיור והאבטלה הלכה וגברה

ומאוחר שבכל שנותי, ביהוד בוועדת העבודה והרווחה, למדתי שנושא התעסוקה זה הנושא

מס' 1, לכן 90% מהזמן שלי במשרד אני מקדישה להתמודות עם הנושא הזה. אם בעבר לשרות

התעסוקה לא היה מה להציע ולא יכולנו לבוא בטענות למובטחים, היום התמונה שונה.

היום יש לנו עבודה למכביר גם בחקלאות, גם בבנין וגם במיגזרים אחרים, ביחוד בבניין

ובחקלאות.

כאשר הוחל הסגר, בגלל טעמים בטחוניים, איש לא ידע כמה זמן הוא יימשך ואני

מעריכה שאיש, כולל ראש הממשלה, לא העלה על הדעת שהסגר ייהפך למעשה לגורם שיאלץ

אותנו להתמודד עם שתי בעיות נוספות. התברר לנו מה הם מימדי עבודת עובדי השטחים

הבלתי מאורגנים בישראל וחמור מזה, התבררו לנו תנאי ההעסקה והעבודה של אותם אנשים.

בגלל הסכסוך העמוק בינינו לבין הערבים שכנינו, סכסוך שמתבטא במלחמות ומלחמות

מעוררות שנאות, ברגע שהוחלט לאפשר לערביי השטחים לעבוד בישראל התיירסו אליהם

בצורה רגשית ולא עניינית. איש לא טרח לדאוג לכך שהם יעבדו לפי התנאים של מדינת

ישראל. הם נראו כאוייבים והתקבלו כאוייבים וההתייחסות אליהם, כפי שאמרתי, היתה

רגשית.

ויתרה מכך, הדרך שבה נהגו כלפי העובדים הערביים הפכה לנורמה וכך מתנהגים,

להערכתי, כלפי העולים החדשים. אני מאשימה בזה את כולנו: גם את הכנסת, גם את

הממשלה, גם את ההסתדרות. אני מאשימה את כולנו.



תרמנו תרומה ששווה לאפס בנושא של דאגה שבתוך מדינת ישראל יעבדו על פי התנאים

של מדינת ישראל. למדנו את מימדי התופעה הזאת רק כאשר החל הסגר.

אם לדבר על נתונים ועל מספרים, אני חייבת לומר שאיש לא יודע מספרים אמיתיים.

ידענו שלפני הסגר הגיעו מדי יום לעבוד בישראל, דרך שרות התעסוקה ובאמצעותה, 70

אלף עובדים מהשטחים - 30 אלף לבנין, 29 אלף לשירותים ולתעשיה והיתר לחקלאות.

ידענו גם שיש עוד כ-50 אלף עובדים בלתי מאורגנים. זו היתה הערכה. הקבוצה הגדולה

מהם הגיעה לעבוד בבנין " כדי 40 אלף. עם התחלת הסגר כ-40 אלף מעובדי השטחים האלה

עבדו בבנין.

קריאה;

40 אלף לא מאורגנים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

כן.

אלה שהיו מאורגנים עבדו על פי חוקי מדינת ישראל. אף על פי כן הגבייה מהם

היתה יותר נמוכה והם היו מבוטחים רק ב-3 ענפים; מענקי לידה, פיצויים ופשיטות רגל

של מפעלים, תאונות עבודה. חלק מהם לא ביקשו להיות מבוטחים ולכן גם לא קיבלו.

יש מסמך שהכין היועץ המשפטי של המשרד, שהעברתי לחברי איגוד העבודה הבינלאומי,

ויש מסמך שנמסר לממשלה ואהיה מוכנה למסור אותו לוועדה.

היו"ר ע' פרץ;

נדון על כך בישיבה הבאה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

מובטלים, בחודש מרס יושנה קיבלו דמי אבטלה 93 אלף ישראלים. 28,500 אחרים

שמיצו את זכותם לדמי אבטלה, קיבלו הבטחת הכנסה בגין חוסר תעסוקה. במספר הזה יש

הנחילה של ירידה בגלל העבודות המיידיות. בקרו הקיימת עובדים 2,400 עובדים ואישרנו

עוד 500 עובדים לרשות העתיקות. הלכנו למוקדים של הבטחת הכנסה. אנחנו מציעים את

העבודות האלה לגברים לא מוגבלים - אנחנו לא מחייבים נשים - הכשירים לעבוד עבודה

פיסית. אני מוכרחה לומר שעל כל מי שהולך לעבודה יש מסרב. מסרב לא מקבל הבטרות

הכנסה. המספר הכולל של מקבלי דמי אבטלה ומקבלי הבטחת הכנסה הגיע ל-121,500, כ-50%

מהם גברים, זאת אומרת 60 אלף גברים ש-47,400 מהם הם מקבלי דמי אבטלה ו-12,600

מקבלים הבטחת הכנסה.

על פי החוק הקיים היום, לפני התיקונים שהבאתי לכנסת ואתם תדונו בהם, על פי

החוק הקיים - הנחיתי את אנשי המשרד להחמיר ביישומו - אפשר לשלוח לכל עבודה גברים

עד גיל 35 שאיו להם מקצוע, ששכרם פחות משכר המינימום ושהם כשירים לעבודה. היום

יש בסך הכל 40,400 גברים מקבלי דמי אבטלה שעל פי החוק הקיים ועל פי כישוריהם

חייבים לצאת לכל עבודה. בתוך המספר הזה יש 6,060 חיילים משוחררים ו-4,040 עולים

חדשים.

מייד לארור הסגר והחלטת הממשלה על הסגר היא ביקשה ממני להביא הצעה להחלפת

העובדים. דובר על החלפת עובדי שטחים בלתי מאורגנים במובטלים ישראלים. הקבלנים

מצידם וביוזמתם הודיעו שהם מוכנים לקלוט 10,000 עובדים מקצועיים. הבאתי לממשלה

הצעה להכשרה מקצועית ל-10,000 איש, לשישה חודשים - חודשיים הכשרה מוסדית עיונית

ו-4 חודשים הכשרה מעשית באתרי הבנייה. הממשלה תשלם שכר מינימום. הקבלנים ישלמו

להם 500 שקל לחודש וכל עובד ישלם שכר לימוד 55 שקל לחודש. אתמול הופנו 1,437

מועמדים על-ידי שרות התעסוקה. אני מעריכה שתוך יומיים-שלושה הם ייצאו לתחילת

ההכשרה המקצועית במסגרת /2 בתי הספר הפרטיים שיש בכל הארץ.



אני שמחה לומר לחברי הוועדה שבדיון שהיה בסוף השבוע שעבר עם הקבלנים הם

הסכימו לקלוט מיד עוד 10,000 עובדים בלתי מקצועיים. הם ישלמו שכר מינימום ואנחנו

נשלם בעד ההכשרה הפנים-מפעלית. בהזדמנות זו אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה

היוצא מן הכלל מצד הקבלנים. אנחנו יחד מסמנים את האתרים שבהם תהיה הדרכה של

ישראלים לעבודה מקצועית, על ידי העובדים המקצועיים. הם ילמדו. מוכרחים להכניס

מייד הרבה מאד עובדים.

אני חייבת לומר כאן שישראלים, כולל דרוזים, ערבים ובדואים, לא מוכנים לעבוד

במקומות שבהם יש עובדי שטחים. זו בעיה רצינית.

אנחנו יודעים שהיום נמצאים במדינת ישראל בדין ועל פי חוק כ-6,000 עובדים

זרים. ממשלת ישראל הנוכחית, מייד עם תחילת כהונתה והפסקת הבנייה הגדולה, החזירה

לארצות מוצאם 5,500 עובדים זרים. אישרנו ל-500 להישאר בארץ. כאשר התחיל הסגר היו

800 עובדים. 300 מהם עמדו לעזוב. נתתי הוראה לעכב אותם.

הקמנו במשרד העבודה יחידה חדשה, שיש בה 30 פקחים חדשים. היא עובדת עם עוד 12

פקחים של שירות התעסוקה, מצויידת ברכבים ובביפרים כדי לאכוף את חוקי העבודה.

הגענו למסקנה שאם לא נתחיל לאכוף את חוקי העבודה על כל מי שעובד במדינת ישראל,

נחזור למצב שהיה.

יש שיתוף פעולה עם המשטרה. יש בעיה של לינה, כי לא כל מי שמלין בניגוד לחוק

נחשב למעסיק. נסדיר את זה באמצעות החקיקה. הממשלה, כשהחליטה על הסגר הודיעה

חד-משמעית שהיא לא תתיר למצב הקודם לחזור.

אני רוצה לומר משהו על תקציב האבטלה. כולנו אומרים שזה חוק ביטוחי. זה נכון.

אני רוצה שנדע מה מצב הענף הזה של ביטוח אבטלה בביטוח לאומי. שיעור הביטוח 0.3%,

0.11% שיפוי האוצר. אומדן התקבולים ל-1993: גבייה - 168 מיליון שקלים; ריבית על

השקעות של הקרן, שהולכת ומצטמקת, 200 מיליון שקל; ו-40 מיליון זה מימון על פי

הסכמים פנימיים. אנחנו מגיעים ל-408 מיליון ש"ח. ההערכה של הביטוח הלאומי לתשלום

דמי אבטלה השנה - 1.1 מיליארד שקל. כלומר, מדינת ישראל תממן השנה כמעט 700

מיליון שקל דמי אבטלה.

אני מבקשת להבהיר שלא מוציאים מהקרן אלא מפירות הקרן. משלמים מהריבית על

הקרן. אם היו משתמשים בקרן, לא היה מזמן כסף.

היו"ר ע' פרץ;

היתרות של הקרן הן על 6.8 מיליארד, זאת אומרת יתרות לשש שנים.

בסוף 1992 הקרן עמדה על 4.3 מיליארד, זאת אומרת יתרה ל-4 שנים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אוצר המדינה מממן את הביטוח הלאומי בכ-65% , זה קרה איורי הסיפור של עלות

העבודה. אני לא אתן לנגוע בכספי הקרן.

היו"ר ע' פרץ;

אבל יש חוק.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני מודיעה כאן שתוספת של 700 מיליון שקלים מדי שנה לריבית ולמה שגובים

מהמבוטחים, זה מעמיד בסימן שאלה את קיומה של הקרן לביטוח אבטלה.

היו"ר ע' פרץ;

נכון.

שרת העבודה והרווהה א' נמיר;

בכספי המוסד לביטוח לאומי לא שולט המוסד. כדאי שנדע את זה. הביטוח הלאומי

הוא למעשה אגף או מהלקה של האוצר. זה המצב מאז הסיפור של עלות העבודה. אגורה

אהת אי-אפשר להוציא משם. זה לא כספי המוסד לביטוח לאומי. אני לא יכולה להוציא

שום אגורה מ-700 מיליון.

י' ונונו;

זה המהיר ההברתי.

היו"ר ע' פרץ;

הקרן בסכנה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני עומדת על מה שאמרתי ועל הנוסה. אנהנו לא יכולים להוציא אגורה. גם אם

נהליט מהר שאנהנו רוצים להוציא אגורה אתת מכספי הקרן, בלי הסכם של האוצר לא נוכל

להוציא.

היו"ר ע' פרץ;

ההוק קובע מי זכאי. את רוצה לשנות את הזכאות, זה דבר ארור. מה שאת מציעה

בסעיפים בהוק זה כדי להיערך מול הסכנה שהקרן תיתדלדל הלילה ולא תהיה בה פרוטה.

מוכרהים לעשות הפרדה.

שרת העבודה והרווהה א' נמיר;

כמה נתונים ביהס להיתרים מיהודה ושומרון. נכון להבוקר, איורי פגישה בין ראש

הממשלה, שר השיכון ואנכי ביום שישי האהרון, ניתנו 16 אלף אישורים ליציאה לישראל.

המספר הגדול ביותר ניתן להקלאות, שאושרו לה כמעט אוטומטית כל מה שביקשו. אני

מדברת על אישורים.

שר החקלאות עמד על כך שיש סיכויים שווים לאפס שישראלים ילכו לעבוד בהקלאות.

החקלאות לא מסוגלת להציע לישראלים יותר משכר מינימום. זו עבודה פיסית קשה.

היה לי דין ודברים קשה מאד וכואב מאד עם נציגי ההקלאים. אני הושבת שאנחנו

צריכים לסבסד את שכר העבודה בענפים מסויימים בחקלאות. ביקשתי מההקלאים שיביאו

הצעה. עד היום הזה לא קיבלתי מהחלאים איזו שהיא הצעה. יהיה בענין זה מאבק לא קל

בממשלה. אני רוצה לומר; לא יעלה על הדעת שנקיים במדינת ישראל ענף חקלאות שיתבסס

רק על עובדי שטהים ועובדים מתאילנד.

עם זאת אני רוצה לספר; במועצה אזורית מרהבים שעל יד שדרות יש בית אריזה. רוב

העובדים בו הן נשים. הן מקבלות שכר יותר גבוה. הן מאושרות. הן מתמידות.



אחרי הסגר אמרו שהיו 11 אלף עובדים שעבדו דרך שירות התעסוקה. עד לפני כמה

ימים - כל יום הנתון משתנה - דיברו על 26 אלף עובדים. אישרו להם 16 אלף עובדים

ש-4,000 מהם הן נשים - 2,000 מיו"ש ו-2,000 מעזה. הנשים עדיין לא הגיעו. כל

האחרים הגיעו. אני מוכרחה לומר שלגבי החקלאות הרמנו ידים. נתתי הנחיה לשרות

התעסוקה לא להתעסק עם החקלאות, כי שם לא נשמר שום קריטריון אלא הקריטריון

הבטחוני.

הקריטריונים לכל הענפים הארורים שונים. מעבירים שמות לשירות התעסוקה שבודק אם

עובדים קיבלו שכר עבודה לחודש האחרון. הם חייבים להיות כאלה שבעבר היו שירות

התעסוקה, זאת אומרת עובדים מוכרים. זה נכון לגבי כל המי גזרים.

מי שחשוב לו שתהיה במדינת ישראל חקלאות, שווה שידון בזה. לי היום אין מה

לתרום לנושא הזה מעבר למה שאמרתי.

ואשר להתפלגות. לפני יום שישי הארורון היו 23 אלף אישורים. ביום שישי ניתנו

עוד 10,000. 16 אלף אישורים לחקלאות. לבנין אישרנו 15 אלף. לתעשיה 478. למאפיות

142. למלונות במזרה ירושלים, שאת זה מעודדת הממשלה - 326.

בראשית השבוע שעבר קיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי שמות של 4,630 מובטלים

שמקבלים דמי אבטלה. לפי הדיווחים אלה אנשים שפרשו מענף הבנין. מזכיר פועלי הבנין

טוען שפנסיונרים שפרשו מענף הבנין צריכים להיות מורים. קיבלנו גם מהמוסד לביטוח

לאומי שמות של 820 מסיימי קורסים שמקבלים דמי אבטלה. העברנו את זה לאותם המקורות.

מאז הסגר, נכון לאתמול, התקבלו בלשכות התעסוקה 29,253 הזמנות לעובדים - 5,424

לחקלאות ו-10.933 לבנין. מספר הפניות בסך הכל 21,419 - 4,800 לחקלאות ו-4,163

לבנין.

לפי מה שאומרים הקבלנים, עד היום נוספו באתרי הבנייה 10,000-7,000 עובדים.

זאת אומרת, לאתרי הבנין לא מגיעים פועלים במספרים שאנחנו חושבים שצריכים להגיע

אליהם, למרות שבבנין, בשונה מהחקלאות, משלמים שכר התחלתי שבין 3,000-2,500 שקל.

יכול להיות שיש כאן איזה שהוא קצר.

כאשר קיבלתי את ההחלטה הקשה ביחס לעובדים זרים הייתי בקשר טלפוני בלתי פוסק

עם מזכיר ההסתדרות. אנחנו צריכים לבחור באחת משלוש אפשרויות: או שאנחנו מודים

שיש לנו בעיה עם ענף הבנין וממשלת ישראל תצטרך לפצות בצורה זו או אחרת דיירים

שקנו דירות.

מתוך 40 אלף או 45 אלף דירות שבהקמה רק 15 אלף הן דירות שנבנות על ידי חברות

ממשלתיות. שם אולי אפשר ללכת על פי התקדים שהיה במלחמת המפרץ ולהאריץ בחצי שנה

את המועד. אבל רוב הבנייה בארץ היא לא ממשלתית. אפשרות שנייה היא לספק עובדים

ישראלים. אני מודה,. כשרת העבודה, בצער ובכאב, שנכון לרגע זה עדיין לא במבצע הזה

במימדים שאנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו לא נעימים ידיים. אפשרות שלישית, לפתוח

את הסגר במספרים הרבה יותר גדולים. כאן השיקול הוא רק בטחוני. לממשלה אין שום

כוונה לההזיר את המצב לקדמותו. עם זאת אנחנו מודעים לכך שכל עוד ממשלת ישראל

שולטת בשטחים היא חייבת לפרנסה ולקיום של תושבי השטחים. הבחירה קשה מאד.

נכון להיום הקבלנים הגישו לנו למעלה מ-4,000 שמות של עובדים שעבדו בצורה

מאורגנת דרך שרות התעסוקה.

היו"ר ע' פרץ;

לא חלק מההכשרה. חלק מההכשרה הם קבלני משנה.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אנחנו מחפשים עובדים. חלק מהאנשים גם עובדים וגם מקבלים דמי אבטלה. אנחנו

לא יודעים אם זה 500, 1,000 או 5,000. יש תופעה כזאת. עובדה היא שאנחנו לא

מצליחים, נכון להיום, להחזיר את כל העובדים לענף.

אני רוצה לומר שקבענו ועדה שיושבים בה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מנכ"ל שרות

התעסוקה ונציג התאחדות הקבלנים. ביקשתי ממנכ"ל משרד השיכון לעמוד בראשה. הם

הגיעו למסקנה שדרושים לענף הבנין 52 אלף עובדים נוספים. זה מספר אחרי שאנחנו

בדקנו, ואת זה עשה מנכ"ל משרד השיכון. רוב המשרדים עוסקים רק בזה. ביקשתי מהמנכ"ל

שלי לא לבוא איתי לישיבה זו, כי הטלתי עליו לטפל בנושא של הכשרה מקצועית. הם

הגיעו למסקנה שצריך מייד 35 אלף עובדים לאתרי בנייה. תציעו איך מגייסים ומנין.

ב' טמקין;

מה היה הסיפור שהיה יריד תעסוקה, באו אנשים אבל לא באו קבלנים.

שרת העבודה והרווחת אי נמיר;

בצפון הארץ אין שום בעיה, כי בעבר לא היו שם עובדי שטחים. שם יש בבנין עובדים

יהודים, ערבים ודרוזים. הבעיה העיקרית היא ראשון-לציון, אשדוד ודרום הארץ. אנחנו

מוכנים לתת הסעות, אוטובוסים הכל.

יש לי עוד נתונים איפה הריכוזים הגדולים של צעירים מקבלי דמי אבטלה. אני רוצה

לומר שאנחנו נצטרך להחמיר. בעבר לא היתה עבודה, לא היה טעם להחמיר בקריטריונים של

דמי אבטלה. אני מדברת על גברים עד גיל 35 חסרי מקצוע. יש אפשרויות רבות לתת

היתרים לדמי אבטלה.

אנחנו מתכוונים לצמצם את מספרם של נותני האישורים כדי שיהיה גורם מרתיע. יש

לי הרגשה שהיום נותנים היתרים בקלות יתרה. כשלא היתה עבודה להציע, כל מה שאני

אומרת לא היה רלוונטי.

עם זאת אני אומרת שעדייו אין לנו תשובות לא לאקדמאים ולא לנשים. יש שם בעיות

קשות. מוכרחים לתת את הדעת על כך. דרשתי שנקיים על כך דיון במשרד. 50% מהמובטלים

הרשומים בשרות התעסוקה הן נשים.

בעבר הקבלנים סרבו להכניס לאתרים 10,000 מובטלים בלתי מקצועיים. היום הם

מוכנים. זה נוסף להכשרה מקצועית ונוסף למאמצים הגדולים שלנו. אנחנו מגבירים את

המאמץ.

אני רוצה להתמקד בנושא הבנין ובנושא של צעירים מובטלים. במשך 25 שנה היתה

מציאות של כוח עבודה זול וזמין מהשטחים, זה מצד אחד, ומצד שני ישראלים הלכו פחות

לעבודות. את זה אי-אפשר לשנות בשבוע או בשבועיים. היתה מציאות שעשרות אלפי

צעירים בריאים מקבלים דמי אבטלה.

אני חוזר ואומר, אינני חושב ששרות התעסוקה, עובדי שרות התעסוקה יכולים לשנות

ביום או בשבוע מציאות שהיתה קיימת שנים רבות והרגלים שקיימים גם אצל מעסיקים וגם

אצל דורשי עבודה.

היום אנחנו הולכים להחמרה בגלל סיבה פשוטה; בניגוד לעבר יש היום הצעות עבודה

וכאשר יש הצעות עבודה אפשר לאכוף את החוק.



הנקודה המרכזית היא, שבענף הבנייה יש היום נכונות של הקבלנים לקלוט עובדים

בלתי מקצועיים. דובר על 10,000 עובדים. כדי לבצע את זה כשטח ולבחון אם אפשר לגייס

10,000 עובדים בלתי מקצועיים צריך לקבל פירוט באיזה אתרים הם ייקלטו ובאיזה

תנאים. הנקודה של הקבלנים היא שצריכים להיות אתרים מופעלים שיש בהם אנשי מקצוע

שלידם אפשר לגייס צעירים בלתי מקצועיים. אנחנו מוכנים לקבל מהקבלנים פירוט בעניו

זה ולפי זה נגייס את האנשים.

הדיון שלנו זה דיון משולב בהצעות לסדר היום של חברי כנסת.

אני מבקש ממר ארבל לדבר בשם התאחדות הקבלנים.

י' ארבל;

בתחילת דברי הייתי רוצה לתת תאור קצר של מה שקורה בענף הבנייה. העובדות בשטח.

חלק מהתאור של השרה ומנכ"ל שרות התעסוקה הוא מדוייק. הענף עומד בפני קריסה.

בענף הבנין היו 70 אלף עובדי שטחים. זו עובדה. למה אני אומר 70 אלף ולא 30 אלף,

כי ברגע שיש 70 אלף גם לקבלנים הלא-רשומים היו עובדים. היום כל עובד נחטף מייד.

המחירים לא אלה שהיו. היום, כשבא עובד מקצועי לענף הבנייה, יש 10 קבלנים

לא-רשומים, שיפוצניקים שיחטפו אותו. החברים שלנו רשומים, עבדו עם עובדים מוסדרים

ומשלמים מיסים כחוק.

ענף הבנייה לא דומה לענף החקלאות. להיות טייח - זה מקצוע. טפסן - זה מקצוע.

ברזלן - זה מקצוע. איש לא לא ירצה לקנות דירה שהקירות בה לא ישרים והטיח לא טיח.

ללמוד את זה לוקח זמן. זה לא מהיום למחר.

עשיני ירידים. לא נמצאים פועלים מקצועיים. יש פועלים לא-מקצועיים, איתם

אי-אפשר לגמור בניינים. מי יכשיר אותם?

יש בעיה בטחונית. מנהלי העבודה, עובדים ישראלים - דרוזים, ערבים וגם יהודים -

לא מוכנים לעלות על אתרי הבנין עם פועלי השטחים. הם מפחדים. יש בעיה. הם לא

רוצים. אני לא רוצה לתת תאור של הבחור הישראלי שאתמול הסתובב בעזה והיום יגידו

לו, תעלה על הפיגום עם בחור שפגשת בעזה.

אם רוצים הכשרת עובדים ישראלים בענף הבנייה, זה לא ילך ביחד עם עובדי שטחים.

יהודים לא יבואו לענף הבנייה בתנאים האלה.

אני מנסה להסביר לכם למה אנחנו מדברים על 15 אלף עובדים זרים. אנחנו רוצים

עובדים ישראלים, שאותם אפשר להכשיר אך ורק עם אנשים שאיתם יהיו מוכנים לעמוד על

הפיגומים. י '- '

יש לנו נסיון עם עובדים זרים. ברגע שביקשו שייצאו הם יצאו. דיברנו על פרק

זמן ואחר-כך לשחרר אותם.

אישרו לנו 15 אלף עובדים מהשטחים מול 70 אלף שהיו. מה קורה עם ה-15 אלף? חלק

מהם לא מגיעים. יש להם בעיה בטחונית שלהם. יש עליהם איומים. המגבלות הן כאלה

שאי-אפשר למצוא פועל נשוי, אב לילדים, שעבד בחברת בנייה וצריך להיות מעל גיל

מסויים. אנחנו מבינים אבל איפה נמצא את האנשים האלה? אם מישהו עבד, למשל, ב"סולל

בונה" והיא לא צריכה אותו, הוא לא יכול לעבוד.

מי שאחראי על תשומות וכלכלה זו הממשלה שצריכה לספק עובדים. לא אנחנו. אנחנו

לא ממונים על הכשרה. אנחנו מספקים עבודה.



היו"ר ע' פרץ;

אתם לא שוקלים לעבור לשיטות בנייה אחרות?

י' ארבל;

שטיחים מקיר לקיר, על קירות גבס, כדי שקבלנים יהיו

מחוייבים בהם. אי-אפשר לא לעשות חוקים בעניו זה כאלה ולדרוש טכנולוגיות. צריכים

להיות חוקים איורים.

יש בעיה ושאלה איך פותרים את הבעיה נכון להיום. הממשל הצבאי מחליט לשחרר

פועלים למקום מסויים. הוא לא מקבל את הרשימות שלנו. הוא מחליט על פי שיקולים

בטחוניים שלו את מי לשחרר. לדוגמה, משרוררים ברזלנים בשעה שצריכים טייחים.

חוץ מפועלי בנין באתר יש בו גם מהנדסים, פקידים, פקידות, מה עושים איתם?

בינתיים משלמים משכורת. ומה עם התעשיות הנלוות? 320 אלף בתי-אב מתפרנסים מסביב

לזה.

יש 1,700 קבלנים שהגישו בקשות לפועלים זרים. או שנותנים לנו עובדי שטחים,

אבל אז תשכחו מקליטת ישראלים, או שנותנים עובדים זרים במספר כזה שהם יכולים

להפעיל את האתרים, או שיהיו עובדים מקצועיים ישראלים, או שיוכשרו עובדים. כל זה

לוקח זמן.

יש לנו חוזים עם ההסתדרות, להקמת מרפאות קופת-חולים, ועם הממשלה להקים

בית-חולים. האם מישהו מבטיח אותנו מפני תביעות?

הממשלה חושבת על הארכה לגבי דירות שבידיה. זה רק חלק קטן. מה עם יתר הדברים?

חייבים למצוא לזה פתרון.

היו"ר ע' פרץ;

איך אתם מתייחסים להצעה בדבר 10,000 בלתי מקצועיים?

י' ארבל;

אנחנו מוכנים. השאלה מי יכשיר אותם, וזה לוקח זמן.

יותר מזה, גם אם אני לוקח 10,000 עובדים, לא אגיע למה שאני צריך היום.

היו"ר ע' פרץ;

השרה הודיעה שיש-הסכם עם התאחדות הקבלנים שמספקים להם 10,000 עובדים. האם זה

ישים?

י' ארבל;

זה ישים אם יש מי שילמד אותם איך לעבוד ואם יש אתרים שבהם יוכלו ללמוד. עובד

לא-מקצועי לא יכול להפעיל אתר.

היו"ר ע' פרץ;

המשמעות של מה שאתה אומר היא שקליטת 10,000 עובדים בלתי מקצועיים מותנית

באישור ל-10,000 זרים או לחלופין 10,000 עובדים מהשטחים.



י' ארבל;

אנחנו מדברים על 15 אלף עובדים מקצועיים. אם אין - אי-אפשר להפעיל את האוזרים.

צריך להיות אתר חי. צריך להפעיל אתרים כדי להכשיר עובדים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

חברים יקרים, המשימה מס' 1 היא לקלוט עובדים ישראלים. זו משימה לאומית. כל

אחד צריך לתרום את חלקו, אחרת זה לא יקום.

בסיכום ישיבה בנושא כוח אדם בענף הבנייה, שהתקיימה ב-29 באפריל ושהשתתפו בה

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ומנכ"ל שירות התעסוקה

סוכם, כי הפועלים הזרים לא ידריכו פועלים ישראלים. הדרכת הפועלים הישראלים תיעשה

על-ידי עובדים ישראלים. חיפשתי קבלנים שאצלם עובדים רק ישראלים ומצאתי רק שניים,

מרדכי יונה ודורי. אני רוצה שכולנו נדבר אמת. אני מחפשת את הישראלים שידריכו.

איש יודעים שכבר קבענו כמה אתרים ששם נתחיל את העבודה. בשיחה אצל ראש הממשלה

ביום ששי אמרתם שתאפשרו לישראלים לעבוד על-יד הזרים.

הוויכוח על עובדים זרים קשה מאד אבל חייבים לתת תשובה אם לא מצליחים להביא

עובדים ישראלים. מזכ"ל ההסתדרות אמר לי שהוא שאל את חבריו: אתם הצלחתם להביא

פועל לאתר בנין? השתרר שקט.

אני בעד מאבק להביא ישראלים. צריך להודיע לציבור שמשלמים יותר. עובדים זרים

הם לא על תקן של מדריכים. על-ידם אפשר ללמוד אבל הם לא מדריכים.

אשר לשכר בענף הבנייה. זה ענין של היצע וביקוש. יש ביקוש עצום לעובדים

מקצועיים. השכר שמקבל עובד מקצועי היום הוא לפחות 200 שקל ליום עבודה. תלכו

לירידים ותשמעו מה מציעים הקבלנים. אנחנו צריכים עובדים מקצועיים. הכשרה אורכת

זמן. בנושא של הכשרה והפעלת אוגרים, אם לא רוצים שיהיו עובדי שטחים חייבים לקבל

עובדים זרים. אין פתרון מיידי אחר.

היו"ר ע' פרץ;

היינו רוצים לשמוע מה קורה בשטח. אלברט ארז, בבקשה.

א' ארז;

בחודש האחרון, בחודש אפריל יש בקרית-גת ירידה משמעותית במספר המובטלים,

שמספרם בחודש מרס הגיע ל-1,966, מתוך כוח עבודה של כ-15 אלף איש. לא אלאה אתכם

במספרים. אני יכול להיות גאה על כך שפועלים הלכו לעבוד בחקלאות, לעבודות של

הקרן-הקיימת ולגוש קטיף, פנו 150 איש. בחודש מרס היו 1,200 הזמנות לעבודה, וזה

מוריד את אחוז האבטלה, לפחות זמנית, כי מדובר בעיקר בעבודות עונתיות.

אני נדהם לשמוע דבריהם של הקבלנים. היה יריד לפועלי בנין שבו השתתפו 17

קבלנים מקרית-גת. באו ליריד אנשים מבאר-שבע עד אשדוד, 50% מהם אנשי מקצוע. שוחחתי

עם הקבלנים וטענתי שלא יכול להיות שקבלן מציע 85 שקלים.

אמרתי קודם שעובדים פנו לעבודות בחלאות. הם מעדיפים את העבודה בחקלאות, כי

כאן יש תמריץ של הממשלה וזה גרם לכך שאנשים ירצו לעבוד בחקלאות. שיתוף הפעולה

צריך להיות לא רק מצד הממשלה אלא גם מצד המעסיקים, וכשמדובר על בנין - מצד

הקבלנים. אם יינתנו תמריצים בקטע הזה של הבנייה, אני מאמין שנוכל להגיע לתוצאות

יותר טובות.



נאבקנו כדי להכניס ישראלים לתעשיה והצלחנו, למרות קשיים שהיו בדרכנו. הצלחנו

להביא לתעשיה ישראלים שעובדים גם במשמרות. בכל מקום הבעיה היא השכר. העסקת

ישראלים, לגביהם יש חוקים וזה עולה כסף.

לאחר הסגר נתקבלה ב"בגיר" החלטה, אין עובדים מהשטחים. נקודה. יש שם עובדים

ישראלים.

אמרתי קודם שמדובר בעיקר בעבודות עונתיות, לכן אני חושש שבעוד חודש-חודשיים

נעמוד בפני מצב עגום של פיטורים, ביחוד בתחום החקלאות.

י' פינטו;

אין ספק שבעקבות הסגר יש ירידה במספר דורשי העבודה בקרית-גת אבל מספרם עדיין

גדול, 983 ,1. זה מספר לא מבוטל. יותר מזה, אין לנו תשובה לנשים המובטלות. זה

נכון גם לגבי עולים חדשים אם כי יש בקרבם מגמה ללכת לעבודות בנין. עם זאת, יש

מספר גדול של אקדמאים שצריך לתת להם תשובות יותר רציניות מתשובות זמניות.

אנחנו קלטנו כ-10 אלפים עולים חדשים. אנחנו חייבים לתת להם תשובות בנושא

מוסדות תעסוקה, חינוך ושרותים קהילתיים. בלי תשתית טובה - ובקרית גת היא איננה

טובה - קשה יהיה לעשות זאת.

יש בקרית-גת 6,000 יחידות דיור בבנייה. 4,000 הן אוכלסו ו-2,000 בשלבי

אכלוס. אנחנו מוכנים לקלוט אתיופים.

יש צורך לשנות את התדמית של עבודות הבנין והחקלאות. אנשים רואים בעבודות

בענפים האלה עבודות קשות שהעובדים בהן מקבלים שכר נמוך. צריך לשנות את התדמית

הזאת. צריך לפעול לשינוי התדמית והשכר ואז, כך אני מאמין ,אפשר יהיה להפנות לשם

עובדים.

הסגר לא מורגש בצפון. רוב העובדים הם ישראלים, בבנין ובחקלאות. קלטנו בעיר 13

אלף עולים. הם לא נקלטו בעבודות הבנין, למעט מהנדסי בנין, אם כי היה נסיון לקלוט

שם עולים חדשים.

הצלחנו להוריד את אחוזי האבטלה, בעיקר בתעשיה ובעבודות בלתי מקצועיות וברמה

נמוכה. העולים לא בחלו בעבודה. עם זאת, כשמדובר באקדמאים, אני לא מאמינה שהם

יחזיקו בזה מעמד לאורך זמן.

הכלי של הכשרה מקצועית הוא יוצא מן הכלל. עשינו בו הרבה שימוש. אנחנו עוקבים

מה מעשיהם של האנשים לאחר סיום הקורסים. הם נקלטים בעבודה.

יש בעיית תעסוקה לאנשים מעל גיל 50. 35% מהעולים הם בגילים שהסיכוי שלהם

למצוא עבודה הוא אפסי. יזמנו אמנם פרוייקט, מפעל תעסוקתי למבוגרים, זה עולה יפה

אבל זה לא מספק.

רצינו ליזום תעסוקה לאנשים מבוגרים. עד היום זה לא נסתייע בידנו. כדאי ליזום

עבודות יזומות. הגידול המטאורי ביישוב שלנו נתן אותותיו. זה משפיע על הנקיון,

הכבישים, הצפיפות. לפתרון הבעיות האלה אפשר להסתייע באנשים שמירב הכנסתם היא

הבטחת הכנסה. לעיריה יש פרוייקטים ותכניות לנסות להעסיק את האנשים האלה. אנא

עזרתכם.



מ' אבו אחמד;

אני רוצה לברך את כבוד השרה. אנחנו מכירים את אורה נמיר שהיתה יושבת ראש

הוועדה הזאת והתעניינה בנגה שקורה באזור. היא הקימה ועדת משנה לנושא האבטלה. היו

מסקנות. לצערי, הממשלה הקודמת לא השכילה לקדם אויש. אני רוצה לקוות שכבוד השרה

יודעת עד כמה חשוב לבצע את המסקנות האלה.

כמזכיר מועצת פועלי נצרת אני חושב שזה אתגר לאומי להבטיח תעסוקה לערביי

ישראל. אני חושב שביצוע המסקנות של השרה נמיר, בהיותה יושבת-ראש ועדת העבודה

והרווחה, יכול לפתור הרבה הרבה בעיות ויכול להיות לעזר לכל מיני נושאים, כולל

נושאים בטחוניים, כי אדם מיואש עלול להגיע למה שאנחנו לא רוצים.

גם בנצרת מספר המובטלים ירד, אבל הם הופנו לעבודות לא מקצועיות ואני חושש

שלאחר- מצב הקיים יחזרו לשרות התעסוקה באלפים.

כערבי ישראלי אני חושב שכל זמן שממשלת ישראל נמצאת ושולטת בשטחים היא חייבת

להבטיח תעסוקה לכל העובדים בשטחים, ובגדה וברצועה, כי האינפורמציה שבידנו היא שיש

מצב קשה כתוצאה מהסגר. אני מבין את הסיבות לסגר אבל התוצאות גלשו מעבר לכל מה

שחשבנו. אם אדבר על רעב, זה בלשון המעטה.

ארגון הקבלנים לא מעסיק אלפי עובדים. רוב ענף הבנייה הוא בידים של קבלני

משנה, אפילו קבלנים שלישיים. אוטם, הקבלנים לא מעסיקים עובדים ולכן לא יכולים

לומר, אנחנו רוצים עובדים זרים.

השכר של 3,000 ש"ל לא קיים בענף הבנייה.

י' ארבל;

הראיס לוקח את הכסף.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

מה זה משנה לעובד?

היו"ר ע' פרץ;

על פי כל הגיון, בנצרת לא צריכה להיות אבטלה.

ד' לפלר;

לא הי ו שם עובדי שטחים.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אנחנו מוכנים להסיע עובדים.

מי אבו אחמד;

אנחנו חינכנו את האנשים שלנו לעבוד בכל חלקי הארץ.

היו"ר ע' פרץ;

מספר דורשי העבודה בנצרת בחודש מרס 2,100, ובסביבה 1,800.



ח' דיין;

רובם עובדי בנין.

הרישום של לשכת התעסוקה לא נותן תמונה נכונה.

שרת העבודה והרווחת א' נמיר;

אני מניחה שבאזור נצרת לא צריך פועלים לבנין. שם לא היה מחסור.

לפי הרישום של הביטוח הלאומי, באזור התעסוקה של נצרת יש למעלה מ-4,000 דורשי

עבודה וביניהם גברים עד גיל 35 בלתי מקצועיים.

בזכות הדיון הזה אני רוצה לעשות חיבורים נוספים כדי לגייס עובדים.

ח' דיין;

במקרה סיירתי במקום שלשם באים אנשים לחתום. אני יכול לומר שאנשים באים לחתום

כדי לקבל דמי אבטלה ולא כדי לעבוד. אנשים לא רוצים לעבוד.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

לא כולם.

חי דיין;

כמובן שאין לדבר בהכללה. בנצרת יש קרוב ל-60% בעלי מקצוע בענף הבנייה ואפשר

לנצל אותם.

גם בנצרת יש אנשים שמנצלים את האפשרות לקבל דמי אבטלה, כמו בכל מקום אחר.

הקבלנים הראשיים, שהם הכתובת העיקרית לתעסוקה, הם לא מעסיקים עובדים. רוב

המעסיקים הם קבלני משנה שמחפשים רווח קל על-ידי עובדים מהשטחים, כמו בחקלאות.

חי דיין;

רצו להביא 120 אסירים והיתה התנגדות.

מ' אבו אחמד;

י

באילת יש עובדים מנצרת. אנחנו נמצאים בכל רחבי הארץ, מוכנים לזה, אבל שיהיה

שכר.

י' ארבל;

2,000 ש"ח זה לא שכר?

מי אבו אחמד;

באזור שלנו יש כפרים שאין אצלם תחבורה ציבורית מוקדם בבוקר. כשאומרים לאנשים,

תבוא בשעה שש וחצי, אין להם תחבורה ציבורית שיוכלו להגיע, ואנשים נרשמים כסרבנים.

בתקופה של דוד מנע פתרנו את הבעיה הזאת, וזה לזכותו.



היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לשאול את נציג התאחדות הקבלנים, ביקשתי שיהיו ירידי תעסוקה בנצרת,

תוכל לגייס קבלנים?

י' ארבל;

אנחנו מוכנים. שאלה אם הפועלים יהיו מוכנים לנסוע למרכז הארץ.

י' כהן;

נוצר מצב קצת בעייתי, שלא היינו מורגלים אליו. הענף זקוק לעובדים אבל קשה

לראות מאמץ של הענף ללכת לנצרת ולמשוך משם עובדים גם אם הם עולים יותר.

ברבעון הרביעי, האחרון של שנת 1992 חלה ירידה של 13,500 עובדים ישראלים בענף

בהשוואה לרבעון השני. באותה תקופה הוכשרו 7,500 איש ובכל זאת רואים עלייה במספר

העובדים מהשטהים.

היו"ר ע' פרץ;

אהד הדברים שמנסים לעשות זה לנסות להחזיר את עובדי הבנייה שפרשו.

י' כהן;

אם הקבלנים לא ישנסו מותניים לעלות מדרגה, לטכנולוגיה גבוהה יותר, אז העובדים

הישראלים יעדיפו ללכת למקצועות שלא יהיו ברמה כל כך פשוטה.

היו"ר ע' פרץ;

לא הייתי רוצה שנגלוש עכשיו לנושא החקלאות. בישיבה קודמת שלנו הקבלנים ישבו

והקשיבו לדברי נציגי החקלאים.

א' חיון;

אני מבקש רק לומר שיש לנו בעיה בנושא ההכשרה. זה לא סגור. אנהנו נתנו ציק

שלנו כמפרעה.

היו"ר ע' פרץ;

השרה הנחתה את שרות התעסוקה בענין זה.

א' היון;

אני מדבר על עובדים מתאילנד, עובד ישראלי מול עובד מתאילנד.

י י ונונו;

אני מבין שאנהנו מקיימים דיון משולב גם בנושא הסגר וגם בהצעות לסדר היום,

כדי להתמודד עם הנושא של אבטלה, תעסוקה, מקבלי דמי אבטלה ומקבלי הבטהת הכנסה. מצד

אהד יש שעורי אבטלה גבוהים ומאידך גיסא יש מחסור חמור מאד בעובדים, בכה אדם ביהוד

בבנין ובחקלאות.

דרך הטבע, כשיש אבטלה ההלשים ראשונים נפלטים מהעבודה. לא סוד הוא שנושא

האבטלה, תעסוקה לעולים וקליטת העלייה היו הנושאים המרכזיים של הממשלה הזאת במערכת

הבהירות האהרונה, ביהוד ביחס לאזורי הפיתוה, בצפון ובדרום.



נכון לעכשיו, אם כי אין נתונים רשמיים, אין שינוי במגמה שהיתה בחודשים

ינואר-פברואר ועדיין מדובר על שעור אבטלה ארצי של 11%.

מאז הועלו ההצעות לסדר היום הלו מספר שינויים, כולל בתקציב המדינה שכולל היום

תקציבים גדולים יותר בנושאי תשתית ושינוי במערכת ההינוך, ההשכלה הגבוהה, המדע,

חממות טכנולוגיות, עבודות מיידיות, וכן שינויים בהוק ביטוח אבטלה. לפי דעתי יש

היום הזדמנות טובה מאד לשינוי מבני של התעסוקה וכתוצאה מכך גם הפחתה של מימדי

האבטלה, אבל לפי המגמות שאני רואה אותן היום אני חושש שאנחנו עלולים לפספס את

ההזדמנות הזאת. משום מה אנחנו טומנים ראשינו בחול. הגענו ל-35 אלף עובדי שטחים,

מחרתיים 50 אלף, ואחר-כך 70 אלף, וגם בלתי מאורגנים, ונחזור למצב שהיה.

הסגר פותח בפנינו הזדמנות לשנות את מבנה התעסוקה. אבל אי-אפשר לדבר על פתרון

אחד בלבד. לפי דעתי צריך להגיע לפתרון משולב, ביחוד בחקלאות ובבנין, שאומר: כך

וכך עובדי שטחים, כך וכך זרים וכך וכך ישראלים, לפחות בטווח הקצר. בלי זה הכל

טהינת מים.

את העבודה בכל הענפים במשק, מלבד חלאות ובנין אפשר להשתית רק על ישראלים.

מעבר לזה, צריך להיות "שוטר תנועה" שהתקציבים שאושרו יוצאו למטרתם.

אני מבקש מהשרה לדחוף את הנושא של שיקום שכונות. זה נותן גם תעסוקה.

אני רוצה להזכיר את נושא הקרן לגיוס מורים. ויש הנושא של בעלי מקצועות

חופשיים.

בתנאים של היום, שהאוצר משתתף רק ב-40%, יש בעיה. אני מבקש מהשרה להביא לכך

שההשתתפות תגדל ל-60%, 20% רשות מקומית ו-20% ההורים.

לנושא של יום חינוך ארוך יש שני היבטים, גם של תוספת שעות והוראה וגם הפיכת .

יום שישי לחינוך לא פורמלי שאפשר לגייס לו.

אני רוצה להציע שבכל אזור יקום מטה תעסוקה אזורי בהשתתפות מנהל האזור, מנהלי

הלשכות ונציגי רשויות מקומיות גם מועצות פועלים ושרות תעסוקה.

הדרכה בבנין, אני מציע להשתמש באותם מדריכים שהדריכו את העובדים הערבים

מיו"ש. היו אז הרבה מדריכים.

לא היו מדריכים.הם היו מקצועיים.

די מנע;

מ-1967 או מ-1968 קלטתם לענף הבנין עשרות אלפי עובדים מיש"ע. בניתם ענף שלם

על עובדי יש"ע. כמה, צרות באו לענף הזה. זה ענף עתיר כוח אדם ולא ענף עתיר יידע.

מנענם מודרניזציה. ביססתם את הענף על עובדי יש"ע בלי רשיון, על עובדים לא

מאורגנים.

אתה מאשים את החברות?



ד' מנע;

אני מאשים את כולם. לא הכשירו את העובדים לעבודות הבנין.

אם איש רוצים לגייס ישראלים לבנין - תגייסו ותתחילו לעבוד גם אם בהתחלה

הריצוף לא יהיה בדיוק כמו שצריך. כך מתחילים לעבוד. הזרים לא ידריכו. הם יבואו

כעובדים. הם לא מדריכים. הם עובדים לכל דבר. אתם חייבים לקלוט 10,000 עובדים

ישראלים בלתי מקצועיים מייד. אל תחכו להכשרתם. אל תהיו מפונקים. תכשירו אותם

באתרים. הם ילמדו את העבודה. צריך עובדים זרים לפרק זמן מסויים. אני בעד שילוב.

צריך לקלוט את הישראלים שיעבדו. אני מבקש, אל תנצלו את המצב שקיים. יש איחור

גדול במסירת דירות. יש משפחות שמכרו דירות. אל תנצלו את המצב ותבקשו לאפשר לכם

לדחות מסירת דירות בחצי שנה. זה יפגע באנשים. תדחו בחודש-חודשיים.

אני חושב שאפשר לגייס אלפי עובדים ישראלים לבנין וגם לחקלאות. וכשמדברים על

בנין, הקבלנים חייבים להכשיר את העובדים על אתרי הבנייה.

אני מציע לפתוח את השערים מדרום לבנון.

מ' אבו אחמד;

גם לחשיש?

ת' גוז'נסקי;

מה ההבדל בין דרום לבנון לשטחים?

מאז הסגר היו הזמנות לעובדים, היו פניות. מה מספר ההזמנות החדשות וכמה הן

מחודשים קודמים?

השנה ישלמו יותר ממיליארד שקל דמי אבטלה. אנחנו עומדים בפני סיום העבודות

העונתיות בחלאות. אני מציע להפנות את העובדים לעבודות יזומות כאלה ואחרות,

שבמקום דמי אבטלה הם יעבדו. הפתרונות הם בתשתית תעסוקתית חדשה.

ח' דיין;

אני חושב שכל עם ישראל מרגיש בשינוי באווירה בנושא התעסוקה במדינת ישראל.

אנשים יודעים שאם לא יקבלו מה שמוצע להם הם יאבדו זכאות לקבל דמי אבטלה. אני

חושב שזו הדרך שצריך להתמקד בה לכל אורך הדרך ללא ויתורים.

שמעתי את הראיון-שהיה אתמול עם מנכ"ל שרות התעסוקה. אסור לוותר ואסור להיות

סלחן. צריך לדעת שכסף מקבלים בזיעת אפיים.

בנצרת הערבית יש אבטלה גדולה. רצו לפתוח בנצרת את שרות בתי-הסוהר במקום

הפיקוד.

ת' גוז'נסקי;

לבנות בית סוהר.

ח' דיין;

יש.



אני מדבר על שרות בתי הסוהר. זה היה נותן תעסוקה לכ-100 אנשים. זה אמנם מעט

אבל אתם ויתרם על זה.

אזור תעשיה ציפורי, קרוב ל-6,000 דונם. מי מתנגד לזה? הכפרים הערביים. למה?

בגלל זיהום אוויר.

לדעתי, צריך לתת אזורי תעשיה בכפרים הערביים. זה לא צריך להיות פחות מאזור

תעשיה אחר.

אני דורש לבדוק מי הם המפעלים שמקבלים סיוע ממשלתי ומדברים על פיטורים. מצד

אחד לקבל סיוע ומצד שני לדבר על פיטורים, זה לא עולה בקנה אחד. מפעל מקבל סיוע.

שיתו את וחלקו וכנתמך שיהיה תומך.

גברתי השרה, אני מציעה שנקיים דיון, לא היום, על הנושא של הביטוח הלאומי, מה

קורה איתו ולאן הוא הגיע.

לנושא הזה צריך להזמין את שר האוצר. אני יכולה להיות חברת הוועדה לצורך זה.

ת' גוז'נסקי;

בכנס החורף העלינו נושאים שונים ולא הגענו לנושא של המוסד לביטוח לאומי,

למהות של המוסד הזה. יש שאלה למי יש אינטרס לטרפד את המוסד הזה.

אשר למדיניות הכוללת של הממשלה. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמר מזכיר פועלי

נצרת בייחס לסגר ולסבל שנגרם כתוצאה מכך. במשך 25 השנים האחרונות האוצר גבה

מיליארדי שקלים מהפועלים הערבים. זה לא עובר באמצעות שרות התעסוקה. איש לא יודע

היכן הכספים האלה. מהסכומים האלה צריך לעשות לפחות שני דברים, אחד מיידי - לתת

אמצעי קיום. והדבר השני - להשתמש בכספים האלה לתכניות פיתוח בשטחים.

הממשלה קבעה שהיא רוצה לפתור את בעיית האבטלה אבל היא נוקטת באמצעים שלא

פותרים אותה. הממונה על השכר, מר גרניט, פנה אל עובדי מע"צ ואמר שהוא מוכן לתת

להם פרס כספי, תוספת כספית בתנאי שלא יקחו עובדים נוספים לעבודה. שמעתי את זה

מפיו. הוא סיפר על כך בגאוה כדי להראות כמה הוא חוסך. שאלתי אותו, כמה חסכת

חסכתי הרבה כסף.

אני לא נגד חסכון, אבל אם אנחנו רוצים לתת עבודה למובטלים ואנחנו יודעים

שבתשתית יש הרבה עבודה גם בשביל בלתי מקצועיים, השאלה היה האם היתרון ליגת עבודה

הוא פחות מהיתרון של-החסכון הכספי.

אם הממשלה רואה באבטלה נושא מרכזי, צריך להסיק מזה שאולי ההתייעלות תידיוה.

הנתונים על השנה האחרונה מראים שהייצור גדל, התפוקה גדלה והאבטלה נשארה.

אם הממשלה לא תבין שפיתוח השרותים של משרד העבודה פירושו גם תעסוקה, וגם

מעונות יום זה תעסוקה, לא תיפתר בעיית האבטלה ובין היתר בעיית האבטלה של נשים.

הדיון הזה בא אחרי הצעות לסדר-היום של מספר חברי כנסת בנושא האבטלה ודיון אחר

שהיה במליאת הכנסה בנושא של עובדים זרים, והיום הגענו לכאן גם בגלל נושא הסגר.



היום לא דנים על נושא החקלאות, שהוא דומה לנושא הבנין.

שנגענו שיש שיחרורים, זאת אומרת נותנים לערביי השטחים, אמנם במספר מצומצם,

אפשרות להגיע לכאן ולעבוד. אבל מסיבות שונות הם לא מגיעים. אחת הסיבות, אין תאום

עם שרות הבטחון. אלה שמאפשרים להם לצאת הם לא האנשים שצריך אותם.

סוד המשיק הוא תמהיל. צריך למצוא תמהיל של עובדים מקצועיים - ישראלים, זרים

ועובדים מהשטחים. צריך להקים גוף בראשות משרד העבודה והרווחה, שיאמר איך צריך

להיות אותו תמהיל, ואז אפשר יהיה להביא גם עובדים בלתי מקצועיים שיעבדו אחד ליד

השני.

אני לא מסכים לדברי חבר-הכנסת מנע, שאנשים יקנו דירה שהריצוף בה לא טוב.

הם לא יקנו.

י' שפי;

גם אני לא.

אם יהיו עובדים זרים, ישראלים ועובדי שטחים, נמצא פתרון.

חברים יקרים, הסגר הוטל מסיבה בטחונית. אם לא יהיה מייד פתרון מדיני אנחנו

כולנו נתפוצץ.

אמרתי לא פעם ואני חוזרת ואומרת, כל עוד ממשלת ישראל שולטת בשטחים יש לה

מחוייבות. הממשלה לא מעלימה עין ותשומת לב מהנושא המסובך הזה.

היו אצלי, לפני שחשבו שיהיה סגר, מתאם הפעולות בשטחים, דני רוטשילד, ואליקים

רובינשטיין. אמרתי להם, הברים יקרים, תדעו לכם שאחרי נושא הבטחון הנושא המסובך

ביותר הוא איך ממשיכים להעסיק עובדים מהשטחים.

כולנו, כולל ההסתדרות, לא עשינו דבר שאנשים יעבדו על פי התנאים בארץ.

הבעיה הכי קשה שלי היא שאני לא מצליחה להביא עובדים ישראלים לאתרים, לא

מקצועיים ולא בלתי מקצועיים.

אני רוצה לומר לאלברט ארז, אני מוכנה לבוא לדרום - שם הולך לנו יפה עם

הקבלנים - לפתור את נושא השכר.

האם מישהו האמין למה שיהיה בגוש קטיף? הלכנו לגוש קטיף ואנחנו חייבים לינת

הגנה לתושבים שנמצאים שם.

שם המשחק הוא שכר. למה אנחנו במצב כל כך קשה? כי לא נאבקנו בנושא השכר,

והיום זה בומרנג. כשנתנו תוספת לכל יום עבודה - יש שיתוף פעולה מצויין עם המועצה

האזורית - כמעט 500 איש באים לעבוד בחקלאות. עבודות הקרן-הקיימת, איך צחקו על זה.

הבוקר קיבלתי דיווח, יש 2,500 עובדים. זה במקום הבטחת הכנסה. 500 איש נתנו לרשות

העתיקות. בעוף הנגב משתכרים פחות מאשר בעבודות של הקרן הקיימת.

למה אני מדברת על החמרות בנושא של דמי אבטלה? לא ייתכן ש-40 אלף גברים עד גיל

35. חסרי מקצוע, כשירים לעבוד מקבלים דמי אבטלה או הבטחת הכנסה ולא יבואו לעבוד.

אני לא אוותר.



בנצרת ובכפרים בסביבה יש לנו 4,247. אני אומרת לקבלנים, אנחנו נסיע אותם.

אני אומרת לנציגי הקבלנים, קשה לי לשמוע כאן שיש מקומות שהשכר המשתלם שם הוא

נמוך. אם לא יהיה שכר יותר גבוה, הם לא יבואו. הם יעדיפו לעבוד בשהור. בתל-אביב

חוטפים אוותם.

אם אני כשרת העבודה והרווחה לא אהיה מסוגלת להביא לכך שמתוך קבוצה של 40 אלף

יתקבלו 20 אלף לעבודה בבניו, לא תהיה לי שום זכות מוסרית להרים יד נגד הבאת זרים,

ואתם יודעים מה זה בשבילי להרים יד בעד הבאת זרים.

ת' גוז'נסקי;

20 אלף, יקלטו אוותם?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

כן. מוכנים ל-10,000. אבל אין לי את מי להביא. לכן אני אחמיר, על פי החוקים

הקיימים.

אם במשרד העבודה לא נצליח להביא לבנייה 20 אלף, מחצית מתוך הקבוצה הזאת של 40

אלף, בתשלום שכר הוגו, לא שכר מינימום, קשה יהיה לי לטעון נגד הגדלת מספר העובדים

מהשטחים. ואני לא רוצה שזה יקרה, להביא עוד עובדים זרים.

אני רוצה שיהיה ברור איפה אנחנו עומדים. אי-אפשר ליהנות מכל העולמות. אם אין

ישראלים ואין עובדי שטחים, או שמשתקים את ענף הבנין, מרימים ידיים, או שעושים הכל

להביא עובדים לאתרים.

נכוו שיש קבלני משנה שגם לארגו ו איו שליטה עליהם. אנחנו נשתדל. המשימה לא

קלה. אני מאמינה שנוכל.

היו"ר ע' פרץ;

אסכם בקצר. אני מסכים שהמפתה הוא השכר. אם זה לא ישתנה, אני חושש מאד שכל

המאמצים לא ישאו פרי שאנחנו רוצים בו.

עובדה שבחבל קטיף, ברגע ששונה מבנה השכר, אמנם באופו לא טבעי, על-ידי סבסוד,

נמצאו עובדים. היינו בסיור. אנשים עובדים בחום כבד כדי לקבל שכר הוגו.

ההצלחה הגדולה של משרד העבודה ושרות התעסוקה בחודש האחרון זה יצירת אווירה

וגישה אחרת לעבודה. יש לי חשש כבד שאם תהיה פריצה בנושא של עובדים זרים, כל

ההישגים יתמוטטו.

אני חושב שהמשרד צריך לעשות סריקה יותר גדולה ומשרד הבטחון צריך לעשות סקר

ביחס למתו היתרים.

אני לא חושב שאת הבלתי מאורגנים צריך להעניש פעמיים. אם יש בלתי מאורגנים

שהמעביד ניצל אותם, אם הם עונים על הקריטריונים בנושא בטחון, אני חושב שהקריטריון

העיקרי צריך להיות הנושא הבטחוני, זה בלבד צריך להיות הקריטריון.

מי שצריך להכות על חטא הם אלה שלא מצאו בזמו את המעבידים שהפרו חוקים.

צריך להתמודד על העלאת השכר וצריך להיות פיקוח על המעסיקים כדי שיקיימו את

חוקי העבודה, וזה כסף.



אם נגזר שיהיו פועלים זרים, צריך לקבוע קריטריון מיהו עובד זר, מי עובד מולו,

כמה ישראלים יהיו, שנמשיך להגביר את קצב הכניסה של ישראלים.

החשוב ביותר זה להחדיר את נושא העבודה לצעירים עד גיל 35 בעיקר חיילים

משוחררים, שלא יכולים לטעון ששהם קנו את הזכות לדמי אבטלה בגלל עבודה.

אנחנו צריכים לקבוע תמריץ עונתי במקום תמריץ חודשי, שכל אחד יידע שהוא צריך

לעבוד. אני מדבר על עונה של 9 הודשים בבנין ו-6 חודשים בחקלאות.

יש צעירים שהולכים לשטוף רצפות כדי לאסוף כסף לנסיעה לחוץ-לארץ. שיעבדו 6

חודשים בחקלאות או 9 חודשים בבנין. שזה יהיה חלק אהאווירה הישראלית, לעבוד

בתחומים שמדינת ישראל רוצה לעודד אותם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.