הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י' באדר התשנ"ג (3 במרץ 1993). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר עי פרץ

חי דיין

י י לס

די מנע

עי מאור

שי עמור

מוזמנים; די לפלר - מנכ"ל שרות התעסוקה

תא"ל י' אייל - סי ראש אגף התכנון, משרד הבטחון

סא"ל ע' יערי - משרד הבטחון

רס"ן אי כהן - פרוייקט הניסוי להעסקת מובטלים

רס"ן י' מנור - "

בי שוורץ - שרות התעסוקה

י י שפיר - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

אי גפן - משרד האוצר

די ברויטמן - יי "

י י מימון - מזכיר איגוד עובדי צה"ל בהסתדרות

י' שקד - ארגון עובדי צה"ל בהסתדרות

די גורדון - הביטוח הלאומי

בי כהן - האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

מזכיר/ת הוועדה; א' אדלר

ת' בהירי

סדר-היום; קליטת מובטלים בבסיסי צה"ל



קליטת מובטלים בבסיסי צה"ל

היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר-חיום הוא קליטת מובטלים בבסיסי

צהייל. יש תחושה כללית במדינה, שאין שום מערכת אשר יכולה לפטור את עצמה מן המאבק

הלאומי של מלהמה באבטלה. זהו נושא אשר חוצה את כל המפלגות וכל המשרדים. אין ספק

שצהייל ומשרד הבטחון עומדים מאחורי המערכת התקציבית הגדולה ביותר במדינה, מערכת

אשר מקבלת החלטות המשפיעות על המשק בתחום הרכישות והמכרזים. בנושא החלפת ימי

מלואים בתעסוקת מובטלים היתה אלי פניה אישית של נשיא המדינה. אני מבין שהנשיא

שוחח בענין זה גם עם הרמטכ"ל. בפגישה עם נשיא המדינה לפני שבועיים, הוא העלה את

הנושא ואמר שהוא רואה בו נושא מרכזי, גם בגלל עובדה הידועה לכולנו: לא פעם מגיעים

למילואים אנשים שתרומתם במקום עבודתם גבוה מאד. לפעמים נגרמים נזקים אדירים

למפעלים בגלל גיוסם של אנשים אלה למילואים, בהתאם לחוק ולתפיסה של חלוקת הנטל

הבטחוני. צה"ל הוא צבא העם, וצריך לתרגם זאת למושגים ממשיים, אך מושגים אלה

מתנגשים עם המאבק הכלכלי הקיומי. אני חושש שיש מקרים לא מעטים של אנשי מילואים

בעלי תפקידים בכירים מאד בשוק האזרחי, אשר חוזרים הביתה וטוענים ששרות המילואים

שלהם אינו שקול כנגד הנזק הכלכלי שנגרם למפעל בגין העדרותם. יש כאלה שטוענים כי

בזבזו את זמנם במילואים - בתורנויות שמירה במושבים הוא בהיערכות ימ"חים.

הדיון היום בא גם כדי ליצור איזו שהיא מסגרת. אני יודע שאתם עושים מאמץ, אני

יודע שבמצפה-רמון הצלחתם לקלוט מובטלים בבסיסי צה"ל. תחושת החירום בתחום זה לא

קטנה אלא גדלה בשנה האחרונה, ולכן ביקשתי לכנס את כל הגורמים לדיון, על מנת לשמוע

אם ניתן ללמוד מן הנסיון שצברתם בתחום זה. יכול להיות שיש בירוקרטיה שצריך

לצמצמה, יכול להיות שיש מה לשפר בתחום ההכשרה המקצועית. מטרת הדיון היא להגיע

בסופו של דבר לתכנית עבודה שתיתן לכם את התחושה שגם צה"ל אינו מוותר על התפקיד

המרכזי שלו, שהוא מוגדר וידוע לכולנו.

תא"ל י' אייל;

נציג את הניסוי שערכנו בהעסקת מובטלים בצה"ל כתחליף לזימון אנשי מילואים.

בצה"ל אין אדישות לניצול ימי מילואים בצורה היעילה ביותר, תוך כנתן ונחושה לאנשים

שאינם מבזבזים את זמנם אלא תורמים לצה"ל. שתי הקצינות הנוכחות כאן, אירית ויולי,

מייצגות את זרועות הים והאוויר העוסקות ישירות בנושא הזה. שני הקצינים אולי ועופר

עוסקים בנושא ברמת המטה-הכללי, במסגרת אגף התכנון ויחד איתי.

לפני כשנה פנה אלינו קבינט העליה בראשות יושר שרון, בבקשה לשלב בצה"ל מובטלים.

הדגש היה על העסקת עולים, אך הבהרנו שכגוף בו משרתים כל בני-הנוער לא נוכל להתרכז

בהעסקת עולים בלבד. ברור לכולנו כי קליטה טובה מצריכה בראש וראשונה מקומות תעסוקה

לעולים. במסגרת זו אושר לצה"ל לערוך את הניסוי. מתכונת הניסוי גובשה עם משרד

העבודה והרווחה, הביטוח הלאומי, האוצר ושרות התעסוקה.

ניסינו לקבוע אילו הם התפקידים בצה"ל שניתן לשבץ בהם מובטלים במקום אנשי

מילואים. מטרת הניסוי שערכנו היתה להצביע על ההיתכנות של הפרוייקט. צריך להבין

כי מדובר כאן באוכלוסיה לא רגילה: מרבית העולים המובטלים כלל לא שירתו בצבא.

הכנסת מובטלים לשיגרה של יחידה צבאית, היא פעולה שלא התנסינו בה בעבר. הגענו

למסקנה שההתקשרות צריכה להיות דרך הברת כח-אדם, מבלי שיווצרו ירקי עובד-מעביד בין

צה"ל לבין המועסקים. דובר איתנו על העסקת בנאה איש במשך ששה חודשים. מאיור ולא היה

ברור כי מיד יימצאו האנשים המתאימים, דובר על-כך שהניסוי עצמו יארך שנה או 13

חודשים, מהם רק חצי שנה במימון הביטוח-הלאומי. מועד תחילת הניסוי היה פברואר

1992. התייחסנו לתכנית העסקתם של מובטלים גם מתוך ראיית ביצוע התכנית הרב-שנתית

(שהחלה ב-1991 )שאחת ממטרותיה היא צמצום והתייעלות בתחום כח-אדם, כולל אנשי קבע

ואזרחים עובדי צה"ל. יש לזכור כי במסגרת תכנית זו נאלצנו להפסיק העסקתם של אזרחים

עובדי צה"ל. מצאנו לנכון לומר כי אנו מרשים לעצמנו לאחר השלמת הניסוי, להחליט כי

איננו ממשיכים בו.



ביקשנו למנוע מצב שלאחר ששח חודשים נצטרך לומר לאנשים, כי רק בתום הניסוי

כולו - כלומר כעבור 13 חודשים - נוכל לומר לחם אם יוכלו לחמשיך. כבר לאחר חצי שנח

קבענו כי נבדוק מחן תוצאות חביניים, על מנת שנקבע מתכונת לחמשך חעסקתם של אותם

עובדים גם מעבר לחצי שנח. חחחלטה.בענין זח חיא על בסיס חתאמת חעובדים למקצועות

שקבענו ויכולתנו לממן את חניסוי, כלומר במקום חתשלום לאיש מילואים יעבור חכסף

למשכורתו של חמובטל. חביטוח-חלאומי מממן את חניסוי במשך חצי שנח, ואני מדבר עתח

על חתקופח שמעבר לחצי שנח. חמקור חתקציבי חוא מדד ימי חמילואים. אמרנו כי איננו

יכולים לחיות מנותקים מחקורח במשק, כלומר מחאבטלח חגבוחח, למרות שבצח"ל אנו

נמצאים בשלב של פיטורי עובדים.

כפי שאמרתי, לא חיח לנו קשר ישיר לבחירת חעובדים, אלא באמצעות חברת כח-אדם.

פנינו ל-40 חברות שמתוכן קיבלנו חצעות מ-21 חברות. בחרנו בחברח אות, ובאמצעותח

קויים הקשר עם חעובדים. מיון חעובדים נעשח על-ידי לשכות חתעסוקח. צריך לחיות

מובן כי מדובר אך ורק בכאלח שחיו מובטלים.

מזכיר איגוד עובדי צח"ל מסתכל עלי בעין לא אוחדת. מבטים אלח ליוו אותנו כל

חזמן, אבל אני מבין אותו. חוא מייצג צבור יקר לנו, וחנושא חזח מהווח בעיח

מבחינתו.

כפי שאתם רואים בשקף, 170 איש נמצאו מתאימים לצח"ל, מתוכם נקלטו 80 - למרות

שרצינו לקלוט 100. כאשר אנשים אלח חגיעו ושמעו ששכרם יחיח כ-1500 שקל נטו, לא

חצלחנו לגייס יותר מ-78 איש. לאחר חצי שנח כפינו בהחלטת חמטח-חכללי על

חיל-חאוויר וחיל-חים, לחמיר ימי מילואים בכסף ולחמשיך לחעסיק את חאנשים חאלח. לא

ראינו אפשרות לומר לאנשים אלח כי למרות שאנו סבורים שחם מתאימים, עליחם ללכת

חביתה, גם אם בעתיד נמשיך לחעסיק אותם. שליש מחעובדים חאלח חם עולים שמעולם לא

שירתו בצח"ל. למרות זאת חם חצליחו להשתלב בשיגרח חצבאית, מבלי שחיתח לנו יכולת

לבדוק אותם בצורח בטחונית.

השתדלנו לחעסיק עובדים במקומות שידענו כי חם כיסי אבטלח: באר-שבע, מצפח-רמון,

דימונח ומספנות חיל-חים בחיפח. יש אנשי מילואים חמשרתים במסגרת תעסוקח מבצעית

בגבול חלבנון, בשטחים, ברמת-חגולן ובמקומות איורים. מובן שלתפקידים אלח איננו

יכולים לחעביר מובטלים. מובטלים אינם יכולים לחחליף אנשי מילואים חמגיעים לאימון

פלוגתי או גדודי. במקום בו יכולנו לחחליף אנשי מילואים חמגבים את חיילי שירות

חחובח במובטלים, עשינו זאת. את תקני חמילואים חאלח בדקנו על-פי חלוקח מקצועית:

מכונאים (בעיקר לציוד מכני וחנדסי) ומסגרים, בעיקר בחיל-חאוויר ובחיל-חים.

בחיילות חיבשח, בעיקר במש"אות, מרבית חעובדים חם אזריוים. מספר חאנשים שאנו מביאים

לימ"חים חוא מועט ביותר.

חי ו "ר ע' פרץ;

לבסיסי חעורף מגיעים מאות אנשי מילואים שאפשר חיח לחחליפם במובטלים.

חחלפנו מיוסנאים, בנאים, טבחים ואפסנאים.

רבים מאנשי חמילואים אשר מגיעים לבסיסי חעורף אינם בעלי מקצוע.

אומר לכם מדוע חפנינו את חאנשים חאלח דווקא לחיל-חאוויר ולחיל-חים: רצינו

שחניסוי יצליח. לא שלחנו אותם למקומות שחיח ספק לגביחם. נתנו את חאנשים חאלח

למערכות חכי טובות וחכי מטפחות שלנו. אילמלא עשינו זאת, כל חניסוי חיח נכשל.

בעתיד נוכל לפנות גם לימ"חים, אך תוך מגבלות משמעותיות. את מאח חאנשים שחיו לנו,

לא יכולנו לפזר בעשרים-שלושים בסיסים.



יכולח להישאל השאלה, מדוע לא הבאנו מאבטחים. המובטלים מועסקים אצלנו למשך

שמונה שעות בלבד, ואין זו מכסת שעות רלוונטית כאשר מדובר באבטחה. איש מילואים

שומר לפחות 12-14 שעות. חשבנו שלא הוגן יהיה לדרוש העסקת שני מובטלים במקום איש

מילואים אהד.

כעבור הצי שנה ראינו את הבעיות שהניסוי הזה מעורר. היו טענות קשות בנושא

השכר. המועסקים אמרו שאין כל הבדל בין השכר שלהם לבין דמי האבטלה. המועסקים ראו

את צה"ל כמעסיק שלהם, למרות שהקשר ההוזי היה בינם לבין הברת כה-אדם. התעוררו גם

מסיעים אותם בזמן או לא מסיעים אותם בזמן. את הביגוד

והמזון סיפקנו להם, וגם אלה דברים שעולים כסף. מכיוון שהשכר לא היה גבוה, גם

רמתם של המועסקים לא היתה גבוהה. הם לא יכלו לעבוד לבד אלא כעוזרים לבעלי המקצוע.

אלה אנשים הסרי נסיון, אך ידענו שצריך לתרום לנסיונם. ראינו בכך שליהות, ולאחר

הצי שנה אמרנו כי הרף כל הקשיים, נמשיך הלאה עם 40 איש. 200 ימי מילואים שווים

ל-24 אלף שקל בערכים כספיים, אבל העלות דרך ההברה להעסקת כה-אדם מגיעה למעשה ל-36

אלף שקל. ישבנו עם משרדי האוצר,הבטהוו והתעסוקה, והגענו להסדר שמשרד האוצר יגבה

את צה"ל בשליש מההוצאה. צה"ל יתן את מה שהוא משקיע באיש מילואים, ואת התוספת יכסה

משרד האוצר. על-פי ההסדר הזה המשכנו להעסיק את המובטלים גם בשנת 1992. יאנו

ממשיכים בכך גם ב-1993.

חיו"ר ע' פרץ;

לאיזה היקף מסכים משרד האוצר?

תא"ל י' אייל;

משרד האוצר מוכן להמשיך באותו היקף. לגבי 1993 אמר משרד האוצר, כי אם מדובר

בהעסקתם של כמה עשרות, לא תהיה בעיה. אם המספר יגיע למאות או מעבר לכך, הוא יצטרך

לשקול את הדבר שנית.

קיצוצי כה-האדם שצה"ל הרול בהם ב-1991. נמשכים לאורך כל התכנית הרב-שנתית.

למרות זאת אמרנו שנמשיך בניסוי העסקתם של המובטלים. אמרנו שאנו מוכנים לפתוה 610

תקנים להעסקתם של אנשים מתאימים, שיהיו מוכנים להסתפק ברמת והשכר הזו.

היו"ר ע' פרץ;

באיזה איזורים?

תאייל י' אייל;

בעיקר באיזור הדרום. ב-1994 צה"ל לא יוכל לעסוק בניסוי הזה וזאת מסיבה פשוטה; -

השנתונים גדלים ואנו מגייסים יותר היילים.

היו"ר ע' פרץ;

נקצר את השירות הצבאי ונפתור לכם חלק מהבעיה.

תא"ל י' אייל;

לקיצור השירות הצבאי יש משמעויות כבדות, כולל תוספת דורשי עבודה למשק.

ב-1994 נרוליף אנשי מילואים בחיילי הובה, ויש לכך גם שיקולים כלכליים. ב-1993 אנו

עדיין פתוהים להמשך העסקתם של מובטלים. אני רוצה לומר לכם מהם המקצועות הכלולים

ב-610 התקנים, אם יהיו מובטלים שיהיו מוכנים להיות מועסקים בשכר שאנו יכולים

לשלם.



היו"ר ע' פרץ;

האם פניתם בעניו זה למשרד האוצר, והאם הוא מוכן לשתף פעולה?

תא"ל י' אייל;

לאחר שנשלים את הניסוי בחודש מרץ, ננסה להרחיבו באותם תנאים, אם האוצר יסכים

לכך. אי אפשר לדבר על תעסוקה על-פי אי זורים. נהג תובלה מועסק על-פני הארץ כולה.

אנשי מילואים מועסקים אצלנו בעיקר כנהגי סמיטריילרים ומובילים, אך גם כנהגי רכב

גי.

ד' ברוייטמן;

האם אין דרישה להעסקת נשים?

תא"ל י' אייל;

לשירות מילואים אנו קוראים רק גברים.

היו"ר ע' פרץ;

אשה יכולה להחליף גם גבר המשרת במילואים.

תא"ל י' אייל;

אם תימצא אשה שהיא טבחית מצויינת, לא תהיה כל בעיה להעסיק אותה.

המטרה היא לא ליצור יחסי עובד-מעביד. ברגע שאנו מפטרים אזרח עובד צה"ל או איש

קבע, איננו יכולים לקלוט עובדים אלא דרך חברת כח-אדם אשר מייקרת במקצת את התהליך.

מעבר למה שאנו משלמים עבור ימי המילואים, איננו יכולים לשלם מתקציב צה"ל אלא

על-פי ההסדר שהיה עם האוצר ב-1992.

לפניכם רשימת תקני הקבע והאזרחים עובדי צה"ל על-פי חתך השנים:עד שנת 1997

נוריד 5000 תקנים. זהו קיצוץ כואב ועצוב גם לאנשי צבא הקבע וגם לאזרחים עובדי

צה"ל. רבים בצבא שאלו; איך אתם מעיזים להכניס מובטלים לצה"ל. מרבית האזרחים עובדי

צה"ל פירשו זאת כנסיון לפטרם על מנת לקלוט מובטלים בשכר נמוך יותר, למרות שאלה

אינם מועסקים על התקנים של עובדי צה"ל. למרות כל ההסברים שלנו כי אנשים אלה

מועסקים על חשבון ימי מילואים, מה שהיה חשוב להם הוא שנאמר להם ללכת הביתה, כאשר

שכניהם המובטלים מבאר-שבע הוזמנו לעבודה במחנה צבאי. במספנות בחיפה כמעט הוכרזה

שביתה על רקע זה. דווקא שם חלק מהמובטלים נמצאו מתאימים במידה כזו, שקיימת נכונות

לקלוט אותם כאזרחים עובדי צה"ל וכפתרון של קבע.

המספרים נמוכים מאד, אך זוהי תמונת המצב; אל מול פיטוריהם של אלף עובדים

בצה"ל, אנו בכל זאת מעסיקים מובטלים. קיים נסיון לאתר מקומות תעסוקה נוספים

בימ"חים ובמחנות אחרים, על בסיס ההסדר הקיים.

י י לס;

המספר לא ייאמן; בכל צה"ל מעסיקים 40 מובטלים. זה לא רציני. קרן-קיימת תעסיק

3500 עובדים.

תא"ל י' אייל;

הבר-הכנסת לס, כפי שאתה יודע תקציב הבטהון קוצץ, וכדי להצטייד בעתיד היינו

צריכים לקצץ בכה-אדם. היינו מוכנים להעסיק גם מאה איש, אך זה מה שמצאנו. ברמת

השכר הזו לא נמצאו יותר אנשים שהיו מוכנים לעבוד.

קלטנו 45 רופאים עולים.

י' לס;

הגיעו 12 אלף.

קלטנו אותם ביוזמתנו. לאחר פניה של משרד העבודה והרווחה, התחלנו בפעולת הכשרה

והדרכה למבוגרים. אנו נמצאים בתחילתו של תהליך הכשרת מובטלים במקצועות שיגבירו את

הסכוי שלהם למצוא תעסוקה, במסגרת תקני המילואים שלנו או במסגרות אחרות. יכול

להיות שמה שהצגתי בפניכם מאכזב, אך זוהי התמונה. המצב לא פשוט.

אני הושב שהרעיון של העסקת מובטלים במחנות צה"ל הוא רעיון טוב, אבל אני מציע

ראשית, ההיקפים צריכים להיות הרבה יותר גדולים. אני לא מציע

לקרות אנשי מקצוע, משום שלגביהם נוצרת תחושה לא נעימה שאולי פוטר אזרה עובד צה"ל

ובמקומו גוייס מובטל. אני חושב שצריך ללכת במתכונת של העסקת עובדים לא מקצועיים

בעבודות אחזקה שאולי לא היו נעשות, אילמלא העסקת מובטלים היתה משימה לאומית. דבר

שני שיש לעשותו הוא שילוב הכשרה מקצועית עם עבודה מעשית במחנה.

מנקודת מבטו של האוצר, זהו הפרוייקט הזול ביותר משום שיש בו אלמנט מסוים של

חסכון בימי מילואים. הצבא הוא גוף מסודר, והוא מסוגל לבצע את הענין.

אתה מוכן לשלם את ההסעות?

תקציב ההסעות הוא תקציב נפרד. העסקת מובטלים במחנות צה"ל צריכה לעמוד באותם

קריטריונים כמו העסקת מובטלים במקומות אחרים, למשל כמו בקרן-הקיימת. היו אלי

פניות מהשטח, ברמה של אלוף פיקוד הצפון שאמר לי כי אם ייאמר לו שזוהי משימה

לאומית, הוא מסוגל להעסיק 500 אזרחים מיישובי קו העימות בעבודות שונות, לא

בעבודות מקצועיות.

כתוספת לימי מילואים.

כתוספת. יעשו אחר-כך את התחשיב. חשוב שלא ניכנס כאן למלכודת של חישוב ימי

מילואים. אם נחליט שיש תועלת לצה"ל בצורה כזו של העסקה, קודם כל נעשה זאת ואחר-כך

נתחשבן. הרי זה כסף שעובר מכיס לכיס. היתרון של מחנות צה"ל הוא בכך שהם פרוסים

בפריפריה. מאה מקומות עבודה באזורים מסוימים יכולים להקל באופן ממשי על בעיית

התעסוקה. לא נגיד לאנשים אלה לשבת בבית, משום שהאוצר ומשרד הבטחון מתווכחים מי

יממן את העסקתם. כפי שהקרן-הקיימת מתארגנת, כך אני הושב שגם צה"ל יכול.

הקרן-הקיימת עובדת דרך מדור התשלומים של שרות התעסוקה, ואינה מעסיקה את האנשים

ישירות. מדור התשלומים גובה אולי אחוז אחד של עמלה, כלומר יש כאן חסכון לעומת

פעולה באמצעות חברת כח-אדם. אנו מגייסים את האנשים בלשכות העבודה ומשלמים להם דרך

מדור התשלומים. אין יחסי עובד-מעביד בין הקרן-הקיימת לאותם מובטלים שיועסקו

על-ידה, וזה חוסך את ה-30 אחוז שאתם צריכים לשלם לחברת כח-אדם.



אני חושב שצריכה להיות החלטה ברמה הגבוהה ביותר, אשר אומרת שהעסקת מובטלים

בעבודות זמניות היא משימה לאומית. אפשר לעשות זאת בהיקף של מאות בצפון ומאות

בדרום, וזאת אני אומר לאהר בדיקה עם גורמי צה"ל אשר התייחסו לעבודות שיש עימן

תועלת. אפשר לעשות זאת בשני מסלולים: מסלול של עבודה בלתי מקצועית ומסלול של

עבודה המשולבת עם הכשרה מקצועית. אפשר לעשות זאת לדעתי מהיום למחר.

די ברויטמן;

אני רוצה להדגיש כי תחילת הפעולה בתחום זה היתה ללא האוצר, בין משרד הבטחון

לביטוח הלאומי. שניהם החליטו על מאה תקנים להעסקת מובטלים, כניסוי שבבסיסו המחשבה

שניתן להחליף אנשי מילואים בצורה מלאה ומושלמת במובטלים. הניסוי מומן באמצעות

הקרן למימון ניסויים בביטוח הלאומי, אשר רשאית לממן פרוייקט פר מועסק לחצי שנה

בלבד. עם תום הניסוי צריך היה להגיע למסקנות, ולומר לעובדים אם הם ממשיכים או לא.

בתום חצי שנת ניסוי הגיע צה"ל למסקנה כי לא יכולה להיות תחלופה מלאה של אנשי

מילואים במובטלים. היה קטע מסוים שצה"ל לא יכול היה לכסות על-ידי העסקת מובטלים.

למעשה הגיעו לירק של 1 לעומת 1.3 מובטלים, כלומר כדי להחליף איש מילואים אחד,

צריך להעסיק 1.3 מובטלים. נדרשה השלמה מסוימת של האוצר לצורך מימון המשך

הפרוייקט. באותה נקודת זמן היו ויכוחים בין האוצר לבין משרד הבטחון על יחסי

התחלופה האמיתיים. הגענו להסכמה ומשרד האוצר הסכים לממן את ההפרש.

במידה וצה"ל יציג פוטנציאל נוסף של קליטה עובדים, נתמוך בכך במידה והבסיס

יהיה תחלופת ימי מילואים. צריך לבדוק מהו בסיס החלפת ימי המילואים באותם 600

מובטלים בהתאם למקצועות השונים. במידה ונגיע למסקנה שיחסי התחלופה שונים, האוצר

ישקול אם להמשיך במימון ה-600, כפי שהשתתפנו במימון 40 המובטלים הקודמים שנקלטו

בצה"ל. אנו מסכימים להמשך הפרוייקט בתנאי שלא יווצרו יחסי עובד-מעביד בין צה"ל

לבין המועסקים. מוקדי האבטלה הם דווקא בקרב אלה שאינם עובדים מקצועיים, ודווקא

השכר הנמוך מקל עלינו לקלוט את האנשים הנמצאים ברמה המתאימה. העובדה שאנשים אלה

עוברים דרך שרות התעסוקה, מקלה עלינו לדעת כי בעייתם של אותם מובטלים נפתרת

באמצעות הניסוי הזה.

די גורדון;

הביטוח-הלאומי ערך דו"ח מעקב אחר הניסוי הזה. מטרת המעקב היתה לברר באיזו

מידה ניתן לגייס עובדים על-פי דרישות צה"ל, באיזו מידה המגוייסים אכן מתמידים

בעבודתם , מרוצים ממנה ומוכנים להמשיך, ובאיזו מידה צה"ל יכול להמשיך להעסיקם

בתנאים אשר נקבעו במסגרת הניסוי. מה שנמצא הוא שהיה קושי בגיוס האנשים. בסך-הכל

עברו במערכת 95 אנשים ש-15 מתוכם פוטרו או התפטרו בחודש הראשון והוחלפו באחרים.

לא סופקו כל האנשים, כנראה בגלל הדרישות המקצועיות הגבוהות של צה"ל יחסית למשכורת

שהוצעה במסגרת הניסוי. האנשים אשר נקלטו במערכת היו שבעי-רצון מן העבודה. למעלה

מ-90 אחוז מהם היו מוכנים להמשיך לעבוד אפילו באותם תנאים. היו טענות לגבי השכר

ולגבי חוסר האפשרות לעבוד שעות נוספות. צריך לזכור כי כאשר אנשים נקלטים בעבודה,

יש להם ציפיה לקידום, וגם כאן קיימת בעיה של העסקה לטווח ארוך. אך במסגרת העסקה

קצרה, האנשים היו מוכנים להמשיך. רבים מאלה שעבודתם הופסקה, פונים אלינו ושואלים

אולי בכל זאת יוכלו להמשיך לעבוד.

היו"ר ע' פרץ;

האם אתם משתתפים במשהו, בנוסף לקרן אבטלה?

די גורדון;

מימנו את המשכורות של העובדים במשך ששת חודשי הניסוי. הניסוי תוכנן מלכתחילה

לשישה חודשים. במשך כל ששת החודשים האלה, המוסד לביטוח לאומי מימן אותו. לאחר-מכן

צה"ל היה צריך להחליט אם הוא ממשיך או לא ממשיך להעסיק את האנשים האלה. צה"ל

החליט להמשיך להעסיק 43 אנשים בתנאים של אחד לעומת 1.48 אנשי מילואים. הניסוי

הסתיים מבחינת הביטוח-הלאומי, אין לנו מנדט להמשיך לממנו על-פי תנאי הקרן למפעלים

מיוחדים. הקרן מממנת ניסויים לרווחת האזרחים, בתנאי שיהיה המשך מימון על-ידי

גופים אחרים.



היו"ר עי פרץ;

מה עם תשלום כתחליף לדמי אבטלה?

די גורדון;

לכך צריך למצוא פתרון חוקי. על-פי החוק הקיים זה בלתי אפשרי.

היו"ר עי פרץ;

אם נחליט על שלושה חודשי הכשרה מקצועית, או הסדרים כאלה ואיורים, האם ניתן

יהיה להמשיך במימון?

די גורדון;

תנאי הניסוי מלכתחילה היו לשישה חודשים ולמאה אנשים. אם הניסוי מצליח, המעסיק

צריך לדאוג למימון, כלומר צה"ל באמצעות חברת כח-אדם.

היו"ר ע' פרץ;

אם כך, הכוונה משתבשת. לא חשבתי לרגע שמבצע החלפת ימי מילואים בתעסוקת

מובטלים, ימצא פתרון למובטל באופן קבוע. אני בעד שילובו בפרוייקט במשך שנה,

ואחר-כך שיחפש עבודה קבועה. אני בעד זה שצה"ל יקלוט כל שנה אלף מובטלים איורים.

די מנע;

ולאן ילכו האלף הקודמים?

היו"ר עי פרץ;

אני מקווה מאד שהמצב ישתפר בינתיים.

כפי שהדברים נאמרים כאן, אני חושב שלארגון עובדי צהייל יש בהחלט סיבה טובה

לישוש. אם המובטלים האלה יהפכו לעובדים קבועים, באמצעות חברת כח-אדם או בדרך

אחרת, יש להם מקום לדאגה.

ד' ברויטמן;

העסקה באמצעות הברת כה-אדם מאפשרת לצה"ל לפתור את הבעיה.

די גורדון;

בדקנו את הצלחת הניסוי גם אצל המפקדים בשטח. חלקם הגדול חשב שתרומתם של

המובטלים שעבדו אצלם היתה יותר גבוהה מתרומתם של אנשי מילואים באותם תפקידים. כך

חשבו 50 אחוז מהמפקדים, עוד 35 אחוז חשבו שתרומתם זהה. הניסוי בהחלט הצליח, למרות

שיש לנו לקחים לגבי היחס שבין המקצועיות לרמת השכר הנדרשת וההפעלה החלקה באמצעות

חברת כח-אדם. אלה דברים שבהחלט ניתן למצוא להם פתרון, אך הניסוי מצביע על

הצלחה. אפשר להחליט על משך זמן ההעסקה ועל סוג האנשים שאנו מעונינים להעסיק.

היו"ר ע' פרץ;

האם את חושבת שניתן למצוא פתרון לנושא שלושה חודשי המעבר במסגרת ההכשרה

המקצועית?



די גורדון;

אם סדנאות צה"ל יוכרזו על-ידי האגף להכשרה מקצועית כמתקני הכשרה, ניתן יהיה

למצוא לבך פתרון.

בי שוורץ;

אני רוצה לגעת בנקודה שהיתה בשעתו הבסיס לדיון: פתרונות זמניים, על מנת לאפשר

לאנשים לעבור את התקופה הדרושה עד שיווצרו עבורם מקומות תעסוקה אהרים. לא נקבע אם

מדובר בתקופה של 4,3 או 5 חודשים, אלא נקודת המוצא היתה שזהו בלם זעזועים לפרק

זמן מסוים, שבו יהפשו עבור המובטל מקומות עבודה אהרים. שמהנו על-כך שרוב המקומות

נוצרו בדרום, בו קיימת מצוקה אמיתית. במצפה-רמון, תעסוקה ל-20 מובטלים גורמת

לירידה משמעותית בהיקף האבטלה במקום, משום שהמספרים האבסולוטיים אינם גדולים אך

האהוז מכלל האוכלוסיה גבוה מאד. לצה"ל היה קשה לשריין מקומות עבודה ברמה של

המובטלים הזמינים. שרות התעסוקה אטד שהבעיה קשה במיוהד לגבי המובטלים שמיומנותם

אינה גבוהה.

תכנית המרת ימי מילואים בתעסוקת מובטלים היא תכנית בפני עצמה. במידה ותימצא

הנוסחה המתאימה וצה"ל יגיע למסקנה שניתן להמיר ימים אלה, ניתן יהיה לפתור את

בעיתה של אוכלוסיה מסוימת. אוכלוסיה אהרת היא אוכלוסיה שתימצא את פתרונה במסגרת

הקרן-הקיימת. נושא אחר הוא מתקני הכשרה בצה"ל, כאשר חלק מהתכנית היא סטז י בתוך

מהנות צה"ל, תוך העסקת המובטלים במסגרת אשר מביאה תועלת לצה"ל.

הוצג לכם מה צה"ל עושה באופן ישיר לקליטת מובטלים. רציתי לומר מה מערכת

הבטהון עושה מעבר לכך באופן עקיף: בעזרת תקציב הבטהון משרד הבטהון משתדל להגדיל

את סך-כל התעסוקה במשק. אנו עושים זאת בעזרת המרת כספי מט"ה סיוע. משרד הבטחון

ביוזמתו הצליה לסכם עם המימשל האמריקאי להביא לארץ כל שנה 435 מליון דולר המומרים

לשקלים ומוצאים עבור עבודה בארץ. אנו מעמיקים רכישות של דלק במט"ה סיוע. הערך

המוסף של הדלק נמוך מאד, ובמקום לשלם בשקלים מתקציב הבטהון להברות הדלק אשר

משלמות את רוב הכסף לספקי הדלק. אנו מעמיקים את רכישת הדלק בכספי הסיוע האמריקאי,

ומפנים כתוצאה מכך שקלים לעבודות בארץ. דבר שלישי: בהוראות ההרכשה של משרד

הבטהון, כבר היום יש העדפה לעיירות פיתוה ולאי זורים מועדפים. גם אם מפעל מאיזור

פיתוה יציג מהיר גבוה ממהיר מפעל באיזור המרכז, עד לגובה מסוים, הוא יקבל את

ההזמנה.

אם רוצים לדבר על תעסוקה למאות ואלפים, צריך לרדת מנושא ההלפת ימי מילואים.

יכול להיות שיש מקום שהצבא יבצע עבודות מסוימות, אך אין לו את המשאבים להשקיע

בהן.

אנו צריכים להבהין בין העסקת מובטלים בעלי מקצוע במקום ימי מילואים - נושא בו

איננו עוסקים - לבין ספיגת אבטלה. אם אנו מדברים על ספיגת אבטלה ורוצים לשלב בתוך

כך גם הכשרה מקצועית, יש אפשרות לבהון זאת, בתנאי שהעיסוק בתוך מהנות צה"ל יצריך

איזו הכשרה או מכינה.

אל תהיה אתה הבוהן. אני אומר לך כי עבודה זו מצריכה הכשרה. אני מבקש ממך

להתייהס לכך בהרבה יותר הבנה. אני יודע שאתם יכולים לעשות זאת, אם אינם רוצים.



י' שפיר;

אם יוחלט על-כך, אפשר יהיה לעשות זאת. אם יוחלט לספוג אבטלה באמצעות הכשרה

מקצועית והשלמת השכלה, אנו יכולים לשמש כמסגרת.

י י מימון;

אני רוצה להודות ליושב-ראש על הזמנת ארגון עובדי צה"ל. זו הפעם הראשונה שאנו

מופיעים בכנסת באיזו שהיא ועדה. אנו ארגון שנמצא ביחסי עבודה טובים עם צה"ל, ואנו

מסכמים את כל הנושאים בתוך הבית. אחד הנושאים הכבדים שסגרנו בתוך הבית לפני עשר

שנים הוא תכנית צמצומים אשר רצה במשך עשר השנים האחרונות, יום-יום ושעה-שעה,

בהסכמה כוללת. אדם אינו הולך הביתה ללא הסכמה של ועד העובדים והמזכיר האזורי. זהו

ארגון שמנה 21 אלף עובדים במאי 1982, ויש בו היום 13,400 עובדים. יש לנו תכנית

מירקם עד 1997. אשר מדברת על ירידה נוספת של 1300 עובדי צה"ל שחלקם ייצאו לפנסיה,

ועוד 3300 אנשי קבע שרובם הגדול ייצאו לפנסיה בגיל 40. עבדכם הנאמן היה סגן-אלוף

בצה"ל, יצא לפנסיה בגיל 42 והתחיל קריירה חדשה בהסתדרות הכללית.

אנו מבינים את מצוקת הצבא, ואנו מנהלים משא-ומתן עם מפקדי יחידות וועדי

עובדים, אבל יש גבול. ב-1991 קיבלנו הודעה עקיפה על-כך שמי שעוסק בנושאי אבטלה

בהסתדרות הכללית מקיים דיונים עם צה"ל ועם הביטוח-הלאומי בנושא העסקת מובטלים

בצה"ל, כאילו ארגון עובדי צה"ל לא קיים. כתבנו מכתב לאותו גורם, היינו בפגישה אצל

ראש אכ"א, ותא"ל אייל זומן לפגישה עם המזכיר הקודם, יבין אריה, והציג בפניו את

הנושא. לאיזר-מכן קיבלנו מכתב מראש אכ"א לארגון עובדי צה"ל, שכותרתו: העסקת

מובטלים ביחידות צה"ל השונות - ניסוי. במכתב עצמו נאמר: "בהמשך לדיונים

שהתקיימו... תקופת הניסוי לא תעלה על שישה חודשים, והיא תסתיים לא יאוחר מיום

15.9.92. מספר המשתתפים בו לא יעלה על מאה עובדים. בסיום התקופה ירוכזו ההערות,

כולל התייחסות ארגון עובדי צה"ל לניסוי ויופקו הלקחים". הסכמנו עם צה"ל, כפי שאנו

תמיד מסכימים איתו, אך אף אחד לא שיתף אותנו ואף אחד לא הביא את הלקחים בפנינו.

אף אחד לא אמר לנו מה הצליח ומה לא הצליח. אני נמצא לפחות שלושה ימים בשבוע

ביחידות צה"ל ברחבי הארץ. אני מדבר עם העובדים שלנו, ואני יודע שהם קיבלו את

המובטלים בסבר פנים יפות.

"אם וכאשר יידרש צה"ל להעסקת מובטלים ועולים מעבר לתקופה

הנידונה, יסוכם הדבר בתיאום ובשיתוף עם ארגון עובדי צה"ל. במקרה שיהיה צורך לאייש

תפקידים מסוימים בצה"ל, תינתן עדיפות לעובדי צה"ל המיועדים לפיטורים או לעובדים

שפוטרו מחמת צמצומים, לפי סעיף 9(ח)(1} להסכם הקיבוצי". על החתום: רן גורן -

9.3.92.

כל מה שכתוב כאן לא מומש. ממשיכים בתכנית הפיטורים, ויש לכך כל מיני שמות:

פעם אחת זו התייעלות ופעם אחרת אלה צמצומים. אנו מתי יעלים, עובדי צה"ל קיבלו את .

פרס קפלן 1991 .עיבד צה"ל היה סגן עובד מצטיין ארצי, ובמקום ראשון במיגזר הבטחון.

עוד שני עובדים קיבלו צל"ש השר, ועובד שלישי ממצל"ח בית-שאן - בן למשפחה של 10

ילדים - חסך לצה"ל 3 מליון ש"ח בתיקון מארזי פגזים שהועברו ממפעל אזרחי בחזרה

לצה "ל.

בפיטורים אין העדפה לאיזורים מסוימים. יש פיטורים גם בקרית-שמונה, ורק

בהתערבות ראש-העיר ושר הבטחון עוכבה התכנית לחסל את הסדנה הנמצאת שם, אשר מעסיקה

48 עובדים. היתה תכנית לפטר שם עוד 6 עובדים. כתבנו בענין זה לשר הבטחון, נפגשנו

איתו ועם מנכ"ל משרד הבטחון, ומסתמן איזה שהוא אור בקצה המינהרה בנושא זה. יש גם

פיטורים בבאר-שבע במסגרת הצמצומים, וכך גם ביחידות צה"ל מסביב לבאר-שבע, למרות

מצוקת האבטלה הקשה הקיימת באזור. יש רצון לסגור את יחידת הבינוי של היון המעסיקה

40 עובדים המגיעים מאשקלון ומקומות אחרים, ומחזיקים את כל ציר הערבה בתחום

הבינוי. אפשר להחליט לפטר אותם ולקלוט במקומם מובטלים. אין שום בעיה. מכניסים

קבלנים לצה"ל בגלל חוסר תקנים, והכל בסתירה להסכמי העבודהב שהושגו בדם, ביזע

ובוויכוחים.



חיו"ר ע' פרץ;

אני רוצה שתסביר לי, היכן אחה רואה את הסכנה שהמובטלים יפגעו בך.

י' מימון;

ברגע שמכניסים מובטלים, מפטרים יותר עובדי צה"ל. תכנית המירקם מתבססת על

פעם אחת מדברים על התייעלות, פעם שניה על ירידה במצבות כה-אדם

ופעם שלישית מצמצמים מישרות.

היו"ר עי פרץ;

לפני שאתה מסכים למשהו, אתה יכול לקרות את תכנית ימי המילואים, ולראות שהתכנית

חופפת את הצמצום בימי המילואים, ואין מדובר בכניסת מובטלים אשר עלולים לגרום

לפיטורים של עובדי צה"ל.

י' מימון;

לא מציגים בפני שום דבר ולא מביאים לי נתונים. מנסים להביא אותנו לקצה הדרך

ביחסי העבודה. לא העלינו תביעות שכר מזה שלוש-ארבע שנים. אנשים לא מתקדמים

והדרגות רקומות. אני יוזם השתלמויות וקורסים על השבון קרן ארגון עובדי צה"ל.

חסכנו עשרות אלפי ימי עבודה שהיו מיועדים להשתלמות עובדי צה"ל בשעות העבודה. את

כל הקורסים אנו מקיימים בימי שישי ובשעות הערב. מקימים היום ועדה לבחינת העבודה

במש"אות והוצאת המרכבה ושיקום טנקים במסגרת תע"ש. הבעתי משאלה בפני שר הבטחון,

שנציג ארגון עובדי צה"ל ישתתף בוועדה הזו. אני עוסק בנושא הלאומי לא פחות מכל איש

צבא. ב-1992 קלטתי מאה עובדים. לא אסכים לכך שעובדי צה"ל יפוטרו, ובמקומם יקלטו

מובטלים. צמצום כח-אדם ייעשה על בסיס פרישה מוקדמת ופרישה לגימלאות בלבד. הבעיה

שלי היא שאנו מייצרים עונה את בעיות שנות החמישים מחדש. יש אצלנו שני סוגי

אוכלוסיה; האחד שהולך עם מדים ומקבל ארוחות, והשני שיש לו ועד עובדים, הבראה,

פנסיה ודברים אחרים. כאשר הוחל בניסוי, דובר על העסקת עובדים בימ"חים, אך ראינו

כאן את רשימת המקצועות; מסגרים, חשמלאים, מכונאי טנקים. האם אפשר לעסוק במקצועות

אלה ללא נסיון? האם אפשר לקרת מובטל ולהפוך אותו למוביל טנקים ב-1600 שקלים

לחודש?

המוטו של ארגון עובדי צה"ל הוא הפסקת הפיטורים והצמצומים. המוטו הוא קליטת

עובדים באמצעות ההסכם הקבוצי ולא בדרך חברות זרות. ארגון עובדי צה"ל הלך לקראת

המעביד לפני ל-4-5 חודשים וחתם איתו הסכם על הארכת זמניות ל-24 הודשים במקום 12

חודשים. אפשר לקלוט אותם במסגרת אותו שכר ועל-פי אותם דרגות שכר. אפשר לשלוח אותם

הביתה לאחר 22 חודש, לפני שקיבלו קביעות, אבל הם לא יהיו נבדלים. זהו המוטו

המרכזי שלנו.

היו"ר ע' פרץ;

תא"ל אייל מייצג את מערכת הבטחון ואת צה"ל. הוא אינו מתלהב מכל הניסוי הזה.

צה"ל הוא גוף שכופים עליו לקבל אלמנט זר לתוכו. מה שאתה אומר הוא שכולם מנסים

לפתור את הבעיות הלאומיות, אך את המחיר ישלמו עובדי צה"ל. אם נגיע למסגרת של

תכנית שתקבע את מספר המובטלים שיועסקו בצה"ל, וייקבע מראש שאותו בעל מס' זהות לא

ישהה בצה"ל יותר מפרק זמן מוגבל (11-12 חודשים) ו-90 אחוז מהם יהיו בלתי מקצועיים

- האם תסכימו לכך? אין לנו שום כוונה לפטר עובדי צה"ל ולקלוט במקומם אחרים בדלת

האחורית. לא הייתי רוצה שאתם תהוו מכשלה כביכול. לא הייתי רוצה שיתקבל הרושם

כאילו דווקא ארגוני העובדים מתנגדים לפרוייקטים לאומיים. אני רוצה לקבוע כללים

שגם אתם תסכימו להם, כדי שגם אתם תהיו שותפים לענין.



י' מימון;

א. להפסקת תכנית הפיטורים של עובדי צה"ל

ולקביעה שפיטורים ייעשו רק על בסיס פרישה מוקדמת או פרישה במועדה. יש לנו 1600

עובדים שהם בני 60 ומעלה, 35 אחוז מהעובדים הם מגיל 50 ומעלה, כלומר יש אפשרויות

לפרישה או פרישה מוקדמת. תכנית הפיטורים מתהילה להיות שרירותית, והעובדים נרדפים

על כל תעודת מחלה, גם כאשר הם הולים באמת.

ב. אני מבקש שיקלטו את המובטלים במסגרת ההסכם הקבוצי ולתקופות קצובות. אין לי

שליטה על קליטת עובדים לתקופה של 22 או 24 הודשים. איני ממונה עליו בתקופה זו. אם

העובד יהיה טוב, צה"ל יחליט אם לתת לו קביעות.

חיו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנסכם ונאמר כי בנושא פיטורים וצמצומים נעסוק בפגישה נפרדת וכפרק

נפרד. בענין ההסכם הקבוצי, לא נראה לי שנצליה לפעול על-פי תכנית כזו.

י י שקד;

אני רוצה להבהיר את נושא ההסכם הקבוצי; הנתונים שקיבלנו כאן הם שעלותו של

עובד כזה היא 3000 שיירו ליוודש, כאשר העובד מקבל רק כ-1700 ש"ח, כלומר ההפרש עובר

להברת כה-אדם, וכל זאת כדי למנוע היווצרות יחסי עובד-מעביד. על-פי ההסכם הקיבוצי

ניתנת אפשרות להעסיק עובד במשך 24 חודשים בתנאי נסיון, וגם אם ישנם ירקי

עובד-מעביד אין הם מבטיחים לו קביעות. מה הבעיה להוסיף את אותם 1300 ש"ח אשר

הולכים לחברת כח-אדם לאותו עובד?

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנצא מכאן עם סיכום שיאמר מה התכנית שאנו רוצים להציע לשר הבטחון,

לאור העובדה שהניסוי הצליח. נקודת המוצא שלנו היא, ששר הבטחון יטיל על צה"ל קליטה

של אלף מובטלים. הם צריכים לדעת שזו המשימה שלהם. כל פיקוד יצטרך למצוא את החלוקה

הנכונה בין מועסקים מקצועיים לבלתי מקצועיים.

אני מציע שנקבע תכנית הכשרה מקצועית במסגרת שלושה חודשי מעבר. אני רוצה ללכת

לראש-הממשלה עם תכנית מושלמת. אני מציע ששרות התעסוקה יגיד לנו מה אחוז ההשתתפות

שלו בנושא ההיסעים, ואני מציע שנקבע מראש שהפרוייקט הוא לשנה. לא באנו לקבוע

מסגרת קבועה של תעסוקה. כעבור שנה יחזרו אדם ללשכת התעסוקה. אם לא תימצא לו

עבודה, הוא צבר את ימי העבודה המגיעים לו על מנת להיות זכאי שנית לדמי אבטלה.

הכוונה היא לעשות מבצע לשנת 1993. שהיא שנה קריטית מבחינת האבטלה.

י י לס;

אחת הדרכים להילחם באבטלה היא מניעת פיטורים. הוועדה עומדת מאחורי ארגון

עובדי צהייל, ובוודאי שלא ניתן יד לפיטוריהם על מנת להכניס מובטלים במקומם. מבחינת

צמצום מספר המובטלים במדינה, כך לא נתרום דבר. אני מצטרף בכל לב לדברים הנרגשים

שאמר יהושע מימון בענין זה.

מה ששמענו כאן על מה שצהייל עושה על מנת לקלוט מובטלים הוא לעג לרש. צהי'ל הוא

הארגון הגדול ביותר במדינה. צהייל אינו ארגון כלכלי; אי אפשר להנפיק את מניותיו

ואין לו שטר הון. הוא מייצר בטהון כשם שקופת-הולים מייצרת בריאות, ואי אפשר לבדוק

את מה שהם מייצרים במושגים כלכליים בלבד. איני מבין כיצד לא מתביישים להביא לנו

נתונים על העסקת 40 מובטלים.

אני מעדיף שנקודת המוצא שלך תהיה שהפרוייקט הצליה. אם רוצליה, בואו נכפיל

ונשלש אותו.

י י לס;

ירוד עם חבר-הכנסת מנע ביקרתי ביחידה 542 המרכזת שליש משירותי הרפואה בצה"ל.

כמה עולים חדשים נקלטו שם? 8-10 בערך. ליחידה זו מזמנים מדי חודש רופא

במילואים, 12 רופאים בשנה אשר מכסים תקן אחד. הם מזמנים כמובן את הרופאים הטובים

ביותר אשר עובדים עד שעה 2.00. מי יאמר לפרופסור קרסו מהלל-יפה עד מתי לעבוד?

במקום 12 רופאי מילואים, צריך לקחת רופא אחד ולהעסיקו על-פי התקן. כך אפשר יהיה

גם למדוד את התפוקה שלו. דוגמה אחרת: שירתתי חודש כרופא במילואים. עד שלמדתי את

הסמטאות של רפיח ואל בוריג', השתחררתי והגיע רופא חדש. האם אי אפשר להציב לחטיבה

בחאן-יונס רופא קבוע, במקום 12 רופאי מילואים?

אני מביא את הדוגמאות האלה כדי להבהיר שצה"ל יכול לעשות יותר, אם הוא רוצה.

יש לו תקציב ל-1.7 מליארד ימי מילואים, וצריך להפחית בהם ולהפוך חלק מהם לתקנים.

קרן-קיימת ורשות העתיקות. גורמים שונים ישבו וקבעו מי ידאג להסעות

ומי ידאג לזכויות סוציאליות.

אל תעשה עוול לצבא. הצבא קיבל משימה לבדוק החלפת ימי מילואים. אם יגידו לו

שהוא מקבל מימון מלא כמו הקרן-הקיימת, הוא יפעל בהתאם.

על-כך אני מדבר. שרת העבודה והרווחה חיפשה בנרות גורמים שיהיו מוכנים לדבר

קרן--קיימת ורשות העתיקות. מדוע הצבא לא התגייס לכך?

מה שאתה אומר הוא שיש להטיל על צה"ל משימה חדשה.

אני מציע להחיל גם על צה"ל את ההסדר הקיים לגבי קרן-קיימת ורשות העתיקות.

מדובר בהחלפת ימי מילואים בתעסוקת מובטלים. סח שנאמר כאן על פיטורי אזרחים

עובדי צה"ל הוא נושא נפרד שצריך לקיים עליו דיון בוועדה. אני הושב שצריך לאסור

סגירת סדנאות בקרית-שמונה ובכל מוקד אבטלה. הפרוייקט הניסויי הזה נמשך כבר זמן

רב.

הניסוי התחיל בדיוק לפני שנה, בפברואר 1992.

ב-1991 היה לנו פרוייקט של שרות התעסוקה עם אכ"א.



תא"ל י' אייל;

ב-1991 התחלנו לדון בפרוייקט הזה. הוא התחיל לרוץ ב-1992 ונגמר ב-1993.

די מנע;

בתקופת מלחמת חמפרץ היתה ישיבה בנושא זה באכ"א. השלב הניסויי חייב להסתיים.

צריך להפעיל את סדנאות צה"ל כמתקני הכשרה, על מנת שנוכל להפנות אליהם מובטלים.

אני מצטרף לתביעה שצה"ל יקלוט אלף מובטלים. זה לא יפתור את בעית האבטלה, אלא

יעזור לנו לפתור חלק ממנה. נקווה כי בסוף 1993 או בתחילת 1994 יחול שיפור במצב.

שרות התעסוקה חייב לממן את ההיסעים הכרוכים בהעסקתם של המובטלים במחנות צה"ל.

היה לקרן למניעת אבטלה תקציב להיסעים, שבמסגרתו הסיעו מובטלים בחלקי הארץ השונים.

אני יודע שבתום השנה נשאר עודף בקרן.

חי דיין;

כאשר כל המערכות במדינה נדרשות לצמצם, להתייעל ולפטר עובדים, אני חש כל בוקר

כמי שמקבל "בוקס בפרצוף". אני לא חושב שצה"ל אינו יכול להתייעל. השבתי שמה

שאנו עומדים לדון בו הוא כיצד לפתור את בעית גיוסם של אנשי מפתח בתעשיה למילואים.

גיוסם גורם נזק למפעלים, ואני רוצה להזכיר ליושב-ראש הוועדה את הביקור שערכנו

באזור חיפה. באחד המפעלים סופר לנו על עובד האחראי על הפעלתה של מכונה ששוויה 8

מליון דולר. כאשר גייסו אותו, עשרה אנשים במפעל ישבו מבלי שיהיה להם מה לעשות.

היינו צריכים להתרוצץ ולפעול על מנת לשחרר את הבחור משרות מילואים, וזאת למרות

שהוא עסק בסך-הכל בתפקידי שמירה.

אני חושב שכדאי שגם צה"ל, גם הביטוח הלאומי וגם שירות התעסוקה יאחדו את

הנתונים. אם אדם מובטל או לא, אם כדאי לגייסו לשירות מילואים פעיל או לא, כי כך

נוכל לחסוך בהוצאות. על הסכומים שמקבלות החברות המעסיקות כח-אדם עבור צה"ל, האוצר

משתתף בעוד 12 אלף שקלים. איני תופס מדוע אנו צריכים להעשיר חברת כח-אדם, בזמן

שהעובדים מקבלים רק 1600 שקל. אילו קיבלו את כל 3000 השקלים, היו יכולים לחיות

מעבר לקו העוני. לפני שאנו מדברים על העסקת אלף מובטלים במסגרת צה"ל, צריך לחשוב

איך לגייס אנשי מילואים שאינם מועסקים, וזאת תוך תיאום עם הביטוח הלאומי ושרות

התעסוקה. אפשר להעסיקם בשמירה ובעבודות כלליות.

עי מאור;

הרוב נאמר. אני יוצאת מהניה שהנסיון עצמו הצליח, ואני בוודאי מצטרפת לדעתו של

חבר-הכנסת לס, שכל נסיון לקלוט עובדים נוספים לא יכול להיעשות על חשבון פיטוריהם

של עובדי צה"ל, כדי שיד ימין לא תכה את יד שמאל. נוכח גודל בעית האבטלה והצורך

במציאת מקומות עבודה באופן מיידי, אני חושבת שהעסקת מובטלים בצה"ל חייבת לקבל .

תנופת יתר.

אני חושבת שמשרד הבטחון צריך לבדוק האם ניתן להכניס מובטלים לצה"ל במקום אנשי

מילואים. צריך לשנות את תפיסת כחיואדם בצבא. ימי המילואים עולים לביטוח-הלאומי.

הצעה שניה היא לפנות כלל משרדי הממשלה, לבדוק את האפשרות לקלוט מובטלים. בשני

משרדים הייתי מתרכזת; משרד החינוך ומשרד הבריאות, משום שכאן מדובר גם בתשתית

חברתית ולא רק בתשתית פיזית.

י י מימון;

עד 1997 אנו צריכים להוריד עוד 1300 עובדים. כל שנה אנו מורידים 750 עובדים;

300 לפנסיה רגילה, 80 נפטרים, 60-70 לפנסיה מוקדמת וכ-120 במסגרת פנסיית נכות

לצמיתות באמצעות "מבטחים". יש גם קליטה בהתאם למקצועות ספציפיים, שאינם נמצאים

דווקא בשוק המובטלים; מהנדסים וטכנאים.



תא"ל י' אייל;

חבל לי שכמה חברי-כנסת לא נכחו כאן, כאשר תארתי את הניסוי שערכנו. אני רוצה

לומר לכם דברים שאין בהם חידוש: משימת צה"ל היא בעיקר שמירת הבטחון. אין לנו

משימה הנקראת סיוע בפתרון בעיית האבטלה. למרות זאת נכנסנו לנושא, כי ראינו את

עצמנו בלתי מנותקים ממה שקורה במדינה. צעדי התייעלות וחסכון בצה"ל הם הכרחיים,

וזהו הבסיס לתכנית הרב-שנתית שלנו. על-ידי צמצום בכח-אדם, אנו יכולים להצטייד

באמל"ה מתקדם. אנו לא יכולים לשנות עכשיו את התכניות שלנו לקיצוץ בכח-אדם.

התבקשנו לערוך ניסוי בתנאים אלה, ערכנו אותו והוא הצליח. אמרו לנו שהמימון יהיה

על בסיס ימי מילואים, וגם את זאת עשינו. אמרו לנו שלא נצפה לתוספת מאף גורם

חיצוני, וגם בכך עמדנו. אם יש עכשיו יוזמות חדשות במתכונת של הכשרה מקצועית, אנו

פתוחים גם לכך. אנו בודקים את האפשרות עם משרד העבודה והרווחה. אם יש כוונה

להוסיף עוד אלף מובטלים במתכונת קרן-קיימת או רשות העתיקות, אף אחד לא פנה אלינו

עם הצעה כזו. יכול להיות שאלוף פיקוד צפון מוכן לקלוט 500 איש,אך לא על חשבון

בט"ש בגבול הצפון.

הנתונים שלנו חשופים וגלויים, אנו לא מעלימים דבר. אנו לא רוצים לפגוע באף

אזרח עובד צה"ל או לגרום לפיטוריו. אנו מדברים על קליטת מובטלים במקום אנשי

מילואים.

היו"ר ע' פרץ;

אתה יודע כמה מקבל אגף רשות העתיקות עבור ארכיאולוג? 50 אלף שקל.

תא"ל י' אייל;

לנו לא הציעו את הלוקסוס הזה. אילמלא היו לנו מפקדים בחיל-האוויר ובחיל-הים

שראו בכך שליחות, גם המעט האלה לא היו נקלטים. רצינו מאה, אך לא נמצאו מאה שהיו

מוכנים לבוא במשכורת הזו. בנסיבות בהן פעלנו, זה היה דבר לא פשוט. אנו מוכנים

להמשיך לפעול, כי אנו חלק מהמדינה.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לסכם את הדיון: אני מודה לכל המשתתפים, ומודיע שאנו רואים בצה"ל

גורם שותף בכיר. המוטיבציה והיעדים של צהייל, עושים ממנו גוף שהנושאים הלאומיים

עומדים לנגד עיניו, ומבחינה זו סיכוייו להצליח גדולים יותר אפילו מאלה של גופים

אחרים שעוסקים בכך.

לאור הצלהת הניסוי, יש צורך לקבל החלטה על פרוייקט להעסקת אלף עובדים במתכונת

כמפורט להלן; 1. שלושה חודשי מעבר באמצעות הכשרה והעשרה מקצועית שתיעשה על-ידי .

האגף להכשרה מקצועית; 2. תשעה חודשים נוספים במסגרת הדולפת ימי מילואים, והשתתפות

בנוסף להשתתפות האוצר על-פי התחשיב שנקבע בפרוייקט; 3 .שרות התעסוקה יגיע להסדר

עם צהייל על מימון ההיסעים; 4. הפרוייקט מיועד בעיקר לעובדים בלתי מקצועיים, על-פי

חלוקה של 80-20 אחוז, כדי שאם בכל זאת תהיה אפשרות לקלוט בעלי מקצוע - מכונאים,

נהגים וכו' - לא תהיה הגבלה; 5. הוועדה פונה לשר הבטחון להכניס את צה"ל למסגרות

של עבודות מיידיות, בדומה לקרן-קיימת ורשות העתיקות. הוועדה פונה לשר הבטחן

לבדוק אפשרות של הפיכת סדנאות צהייל למתקני הכשרה מקצועית. יושב-אש הוועדה יקיים

פגישה עם ארגון עובדי צהייל, על מנת לבדוק את חששות הארגון מפני הצמצומים, וידווח

לוועדה.

אני מודיע לחברי הוועדה כי אפנה עם המסגרת המוצעת הזו לשר הבטחון עוד היום או

מוחר, ואציע לו אותה בשם הוועדה. אני מפריד בין שלושה דברים; יש החלטה שלאור הצלחת

הניסוי, אנו מבקשים להרחיב אותו. אני פונה אל שר הבטחון, לנסות ולהפוך את צה"ל

לגורם נוסף אשר יפעל למציאת עבודות מיידיות, ולהפעיל את צהייל במסגרת ההכשרה

המקצועית. תודה רבה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)