הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 65

מישיבת ועדת מעבודת והרווחה

יוס סליסי. ב' באדר התשנ"ג (23 בפרואר 1993). סעת 30;10

(ישינת פתוחת)

נכחו;

חברי תוועדת; עי פרץ - היו"ר

ת' גוזינסקי

שי הלפרט

י' לס

מוזמנים; י' חזן - ראש מועצת אופקים

ד"ר בלמיקר - רופאה מחוזית בנגב

ד"ר פי סלייטר - מנהל המחלקה האפידמי ולוגית,

משרד הבריאות

י' ארבלי - עוזרת מנכ"ל המחלקה לבריאות

הציבור, משרד הבריאות

ד"ר מי שרף - מנהל רפואי של קופ"ח, מחוז

הדרוס

י י קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום

הילד

י' פרבר - ממונה על תכנון ופיתוח

במזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

והתרבות

מזכירת הוועדת; אי אדלר

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; התפרצות מחלת הצהבת ודלקת קרום המוח באופקים.



היו"ר עי פרץ;

אני פותח את הישיבה.

התפרצות מחלת הצהבת ודלקת קרום המוח באופקים

אני מוכרח לציין שהתקשר אלינו היום חבר ועד ההורים, שלצערי הודיע שהוא פשוט

חושש לבוא.

ד"ר בלמיקר;

מדובר על שתי מחלות בו-זמנית ואין שום קשר ביניהן. זה צירוף מקרים שהמחלות

האלה היו בו-זמנית.

המחלה הראשונה היא צהבת זיהומית מסוג ,Aשנמצאת בעליה באופקים לפחות מהתחלת

ינואר. היה שם ריבוי מקרים בבית ספר אחד באופקים עוד באוקטובר. הוצאתי צו סגירה

נגד בית הספר בגלל מצב תברואתי ירוד מאד.

היו"ר עי פרץ;

מה זאת אומרת "מצב תברואתי ירוד מאד"? ממה הוא נובע?

ד"ר בלמיקר;

יש דליפה של ביוב מקומה שניה לקומה ראשונה; במטבח של בית הספר לא הכירו בכלל

את הכללים של שמירה על היגיינה של מזון.

היו"ר עי פרץ;

ממתי יש מטבחים בבתי הספר? האם מפעל ההזנח חודש ואנחנו לא יודעים?

ד"ר בלמיקר;

בבית הספר של החינוך העצמאי יש מטבח לבנים שאוכלים בבית הספר.

יש לי הפירוט מדוע הוצאתי את צווי הסגירה, אבל אני לא חושבת שכדאי להיכנס לכל

הפירוט הזה.

היו"ר עי פרץ;

כשאת מתארת את הגורמים הנוספים, שהם שונים ממוסד אחד למוסד אחר, יש אחריות של

משרד החינוך, יש אחריות של העיריה, יש אחריות גם של המערכת הסביבתית. אם זה ביוב

שזורם בסמוך לבית הספר זה דבר אחד, ואם זה ביוב בתוך בית הספר זה דבר אחר, לכן

אנחנו צריכים לדעת את הנתונים.

ד"ר בלמיקר;

מה שאמרתי היה באוקטובר.

היו"ר עי פרץ;

בית הספר נסגר?



ד"ר בלמיקר!

הוצאתי צו סגירה. אחר כך נודע לי שלא היה כל כך ברור שהם סגרו את בית הספר.

לאחר שהם עשו תיקונים ראשוניי0 מספיקים ביטלתי את צו הסגירה בתנאי שהם יחליפו את

כל צנרת הביוב בחופש חנוכה.

הפירוט של הנימוקים שלי לצו הסגירה באוקטובר: השירותים בשתי הקומות, גם אצל

הבנים וגם אצל הבנות, נמצאו במצב תחזוקת' ירוד;בתא אחד חסרה אסלה, בתא נוסף

הצינור היה שבור וסתום, הברזים לא תקינים, כולל הברזים ששוטפים את המשתנות; היה

אי איטום של החלונות, היו הפרשות של צפורים, חרקים, שזיהמו את השירותים; מערכת

הביוב לא תקינה, מי שופכים מהקומה העליונה מחלחלים לקומה הראשונה וכתוצאה מכך

בקומה הראשונה סימני רטיבות ועובש; בכל השירותים לא היה סבון, לא היה נייר טואלט,

לא היה נייר לניגוב ידיים.

מזון רגיש לזיהום מוחזק במקררים במצב שיש אפשרות של חדירת זיהום

למזון; אין הפרדה בין מזון מוכן ומזון טרי; המטבח משמש לתחזוקת מצרכים גולמיים

שיכולים להביא גם כן להזדהמות של המזון; אין משטחי עבודה מתאימים; לא היו מים

חמים זורמים לשטיפת הכלים; נמצאו במטבח כלים לא נקיים במצב שגם אי אפשר לנקות

אותם.

הוצאנו צו סגירה. הם תיקנו את המצב באופן ראשוני בהבטחה מפורשת שהם יחליפו את

כל צנרת הביוב בחופש חנוכה. הפקחים שלי חזרו לשם בינואר ומצאו שהם לא החליפו את

הצנרת ואז הוצאתי צו סגירה שני ב-17 בינואר, נגד אותו בית ספר, אף על פי שלא היו

מקרים נוספים של צהבת.

מתי התפרצה המחלה?

בסוף דצמבר התברואן שלי גם כן שלח מכתב למנהל מחלקת החינוך ופירט את

הליקויים התברואתיים בששה בתי ספר יסודיים באופקים. זה היה ב-22 בדצמבר.

איך זה מתקשר עם המחלה? מתי התפרצה המחלה ואיך את יכולה בכלל לקבוע קשר בין

מה שתיארת פה לבין המחלה?

זאת מחלה שנקראת מחלה אנדמית, שתמיד יש מקרים פה ושם בכל מקום בארץ. הדוגמה

הכי בולטת היא בבית ספר סיני באופקים באוקטובר, ששם גם היה ריבוי מקרים, היו

ארבעה-המישה מקרים של ילדים שחלו בצהבת, שלמדו בבית הספר, והיו בערך עוד 10 מקרים

שהיה להם קשר ישיר או עקיף עם בית הספר סיני: או שהאחים שלהם למדו בבית הספר, או

שהחבר הכי טוב שלהם למד בבית ספר סיני. היה מאד ברור שזה המוקד, וגם שם מצאנו

ליקויים תברואתיים מאד בולטים.

צהבת מסוג A זו מחלה שמועברת על ידי הפרשות של בן-אדם אחד לבן-אדם, בדרך כלל

בגלל היגיינה ירודה, כשלא רוהצים ידיים אחרי שמשתמשים בשירותים, כשהשירותים

מלוכלכים ונשארות הפרשות של צואה על האסלה. תנאי תברואה ירודים יכולים להיות או

בבית הספר או בבית הפרטי. יצאנו עם דף הסבר לאוכלוסיה איך לשמור על היגיינה אישית

נכונה.

משהו לא מסתדר לנו פה ע0 לוח הזמנים. הוצאת צו סגירה, ביטלת צו סגירה, בדיוק

פרצה המחלה, ועוד פע0 צו סגירה.

בבית ספר סיני, בזמן ריבוי המקרים, המצב התברואתי היה ירוד. סגרנו את בית

הספר בגלל הליקוייס ולא היו לנו מאז מקרים נוספים בבית ספר זה.

היו לנו, כמו בכל מקום, עוד כמה מקרים בכל הנגב וגם באופקים, בדצמבר, אבל זה

ירד, ובינואר שוב ראינו עליה של מקרי צהבת, כאשר העליה היתה יותר ברורה בהתחלת

פברואר.

הצוות שלי, בגלל המימצאים באופקים באוקטובר, עשה סקר במהלך דצמבר ושלח מכתב

לראש המועצה. נעשו עוד כמה סיורים באופקים גם במהלך ינואר. שלחנו דו"חות למועצה

עם דרישה לתקן את המצב. כאשר ראינו בהתחלת פברואר שיש עליה במספר המקרים באופן

ברור, שלחתי את הצוות שלי עוד פעם לכל מוסד חינוך באופקים לבדיקה קפדנית, ועל סמך

המימצאים הוצאתי צווי סגירה. בהתחלה הוצאתי נגד ארבעה מוסדות חינוך, ואחר כך,

אחרי שבועיים, הוצאתי עוד צו סגירה.

היו"ר עי פרץ;

איך את מקבלת מידע על המקרים של התפרצות המחלה? את מקבלת אותו מבתי החולים,

מהמרפאות, מקופת חולים?

ד"ר בלמיקר;

יש חוק שמחייב דיווח על רשימה ארוכה של מחלות מדבקות למשרד הבריאות. אנחנו

סומכים על הדיווחים של רופאים של מרפאות קופות החולים וגם על דיווחים מבתי חולים.

הצוות שלי עשה סיבוב בבית החולים פעם בשבוע לראות אם יש מקרים.

אנחנו יודעים שבכל מקום בעולם שאין דיווח של מאה אחוזים. הרופאים שוכחים ולא

מקפידים לדווח על כל מקרה. ברגע שנודע לנו על הענין של ריבוי מקרים באופקים

התחלנו לבדוק את הענין באופן תקופתי עם המרפאה, יזמנו קשר איתם כדי לראות אם

מדווחים לנו על כל המקרים.

היו"ר עי פרץ;

האם את יכולת לומר בוודאות שהתופעה שנתגלתה שם אין בה שום סימנים לאפשרות של .

מגיפה בנגב? האם את יכולת לומר בוודאות שזה משהו נקודתי בלבד?

ד"ר בלמיקר;

הוצאתי את כל הנתונים של המקומות האחרים בנגב ואין כעת תמונת של בעיה בכלל

הנגב. יש כמה מקרים פה וכנות מקרים שם. היו לנו מספר מקרים במצפה-רמון, דווח

אתמול על שני מקרים בדימונה, בבאר-שבע דווח על מספר מקרים, אבל אין מגמה של עליה

בשאר הנגב חוץ מהעליה שנובעת מהעליה באופקים.

היו"ר עי פרץ;

האם המוסדות שסגרת באופקים הם בצו סגירה עדיין?



ד"ר בלמיקר;

לא, כל צווי הסגירה בוטלו, מפני שהמועצה תיקנה את הליקויים. יש שני מוסדות

שביטלתי לגביהם צו סגירה בתנאי שהם ישלימו תיקונים תוך שבועיים. בסקר שלנו מצאנו

שעדיין יש 15 גני ילדים שנגועים ודורשיס תיקון, אבל המ לא במצב שדורש צו סגירה.

בבית ספר "אשלים", בית ספר שסגרתי לפני כשבועיים, המועצה התחייבה לעשות שיפוץ

כללי של כל השירותים והם עדיין הם עובדים על חשיפוצים. בינתיים מצאנו סידור חלופי

שמאפשר פעילות התלמידים.

היו"ר עי פרץ!

מח חסמכויות שלך ברגע שאת מוציאה צו סגירה והוא איננו מופעל?

ד"ר בלמיקר;

אין לי סמכות לאכוף את הצו.

כלומר, את יכולה להוציא צו סגירה ובעצם יכולים לא לקיים אותו.

ת' גוז'נסקי;

יש משטרה.

ד"ר בלמיקר!

כל הענין של הסמכות להוציא צו סגירה הוא מאד מעורפל לגבי מוסדות חינוך. לגבי

רישוי עסקים זה מאד ברור ומוגדר בחוק, לגבי מוסדות חינוך זה לא ברור. בחוק. עוד

אין חובה למשרד הבריאות לאשר פתיחה מחדש של מוסד חינוך, בכל

הארץ, ב-1 בספטמבר. כל מוסד חינוך צריך לקבל לפי החוק אישור שהתשתית מתאימה עם

פתיחת בית הספר בפעם הראשונה, אבל אחר כך אין שום דרישה בחוק שצריכה להיות ביקורת

חוזרת. כדאי לחשוב על תיקון החוק, שתהיה דרישה לאישור שנתי במוסדות החינוך.

יש שני סוגים של דלקת כבד נגיפית, מה שנקרא צהבת. הסוג העיקרי הוא צהבת A.

הוא נגרם על ידי העברת נגיף מאיש אחד לאדם שני. למעשה השני אוכל את הצואה של

הראשון.

אני רוצה להודיע שהישיבה פתוחה.

כאמור, הנדבק אוכל את הצואה של החולת ולכן כשאין זיהום של חולה בקייטרינג

בחתונה, במקום שיכולים לחיות 40-30 מקרים בבת אחת, בדרך כלל ההתפרצויות של צהבת

עוברות באופן איטי ביותר - פה מקרה אחד, שני מגעים, אחרי חודש עוד שלושה מקרים.

לא מדובר כאן על התפרצויות גדולות. התפרצויות על ידי זיהום המים נדירות ביותר. לא

ראינו דבר כזה בארץ עד היום.

ככל שההגיינה של האוכלוסיה הכללית במדינה משתפרת, יש ירידה בתחלואה מחמחלה

הזאת. בעשור האחרון יש כמעט חצי התחלואה מזו שהיתה ב-1980.

כולל צבא, כי מבצעי החיסון עם חגאמאגלובולין חורידו את מספר חמקרים.

ד"ר פ' סלייטר;

נכון, אבל חנתוניס חאזרחיים אף פעם לא כוללים את חצבא, ואני מדבר על

האוכלוסיה האזרחית.

כל פעם שיש התפרצות קטנה לשכת הבריאות חייבת להיכנס ולנסות לאתר מפגעים

שיכולים לגרום לכך שילדים אוכלים צואה של ילדים אחרים. אם יש נזילה של ביוב, מובן

שצריך לתקן אותה. אם יש מצב ירוד במטבח, צריך לתקן את זה. צריך גם לחנך את

האוכלוסיה, כי יכולה להיות העברת המחלה בחזרה למשפחה. אמא ואבא שעלו ארצה

מארצות-הברית אין להם נוגדנים, ולכן ילד אחד יכול להדביק את האבא והאמא ולא

להיפך.

מה שנעשה נעשה בסדר. ההתפרצויות האלה בדרך כלל נמשכות כמה שבועות והולכות

להן, וזה מה שקרה עכשיו. יכול להיות שנזילה בביוב לא היתה הגורם של ההתפרצות, אבל

בכל זאת זו הזדמנות לתקן מה שיש לתקן בלאו הכי.

יש חיסון בדרך לצהבת .Aאני מניח שתוך חמש שנים נכניס את החיסון הזה במדינת

ישראל והוא יגמור באופן יותר יסודי את הבעיה הזאת.

היו"ר ע' פרץ;

במה אתה יכול להרגיע אותנו? אתה לא צופה שום התפרצויות בשום אזור בארץ?

ד"ר פי סל"טר;

זה לא סוג המגולה שמתפרצת במספרים גדולים אלא אם כן אנשים שותים מים מזוהמים.

זה קורה בהודו, ששם שותים את המים מהנהר, זה לא קורה אצלנו. לא ראינו התפרצויות

גדולות של צהבת Aואין לנו תחזית להתפרצויות כאלה, גם באופקים.

אין לנו מונופול על השירות באופקים, לצערנו יש גם קופות אחרות, אבל בצד

השירות' יש לנו מערכת מיחשוב במרפאה שמאפשרת איתור של כל מקרי הצהבת, כך שכל

המקרים שמאובחנים במרפאה מדווהים למשרד הבריאות ויש שיתוף פעולה טוב בתחום הזה.

בנוסף, כל הנושא של חיסון פאסיב' למשפחות נעשה בתוך המרפאה שלנו בהתאם למקרה. אם

יש ילד חולח במשפחח, על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל יש חיסון של המשפחות.

היו"ר עי פרץ;

מה עמדת משרד ההינוך?

יי פרבר;

השאלה העיקרית היא מי אחראי לבריאות הילדים. ההורים תובעים את זה מבית הספר

בשעות שהילד שוהה שם. הם טוענים שבית הספר הוא זה שצריך להיות אחראי לבריאות

הילדים. מבחינה זאת קצרה ידם של מנהלי בתי הספר והצוות החינוכי כשהתשתית היא

רעועה, וזה בעצם מה שקרה באופקים.

ההלק של משרד ההינוך יכול להיות יותר בענין של הסברה, חינוך לבריאות וחינוך

להיגיינה.

המנהלת מקבלת צו סגירה. מה היא עוטה איתו כשהיא רואה שיש מפגעים כאלה?

י י פרבר;

אני חושבת שהמנהלת לא יכולה לקחת על עצמה להפעיל את בית הספר בניגוד לצו

סגירה, כי אז היא בההלט עומדת בלחץ של הוריס.

היו"ר עי פרץ;

מה עשתה מנהלת בית הספר כשהיא קיבלה צו סגירה?

יי פרבר;

היא סגרה את בית הספר ואחר כך, כשהרשות המקומית הבטיחה לתקן ולעשות, היא פתחה

אותו שוב. דבר שני, היא נקטה בצעדים מקומיים. למשל, באופקים המנהלים אמרו לילדים

שיבואו עם שקית ניילון וסבון כדי לפעול ברמה המצומצמת המיידית של שמירה על

הגיינה, אבל בהחלט לא דברים בקנה מידה רחב.

י' ארבלי;

זאת היתה איות ההמלצות של המשרד.

י י פרבר;

מבחינת ההמלצות משרד החינוך לא עומד לבד בענין אלא בשיתוף משרד הבריאות, כאשר

במקרים של משבר, השירות האפידמי ולוגי נכנס לענין הזה, זה תפקידו, וכמובן הרשות

המקומית שצריכה לקרות על עצמה אחריות. משרד החינוך יכול לפעול בקנה מידה מאד

מצומצם בענין הזה.

היו"ר עי פרץ;

אני מוכרח לומר לך שאני מתקשה לשחרר את מנהלי בתי הספר מאחריות. הם הגורם

שחייב להודיע גם לרשות, גם למשרד הבריאות.

י' פרבר;

מנהלי בתי הספר עשו את זה, התריעו חזור והתרע - ביררתי את חדבר - היו הבטחות,

והם כל הזמן עמדו על סף סגירה. אבל גם כאן מנהלי בתי הספר מצויים במילכוד; מצד .

אחד המשאבים לא מצויים בידיהם, מצד שני הם בהחלט רואים את עצמם אחראים לבריאות

הילדים ולהמשך הלימודים, כי זה שילדים לא ילמדו בבתי הספר עוד לא אומר שפותרים את

חבעיה. יש כאן בהחלט בעיה סביבתית שצריכים לבדוק אותה בקנה מידה יותר רהב.

י י ארבלי;

לתיאור הכוללני של הנושא אני רוצה להוסיף שאופקים הוא לא חריג. בכל הארץ

קיימת בעיית תחזוקה של חדרי השירותים. ברוב המקומות בארץ יש עובדי קבלן, שמגיעים

לנקות כשהילדים מסיימים את הלימודים. המחלה הזאת, כמו שתיארו אותה פה, היא

שרשרת, ואם אנחנו קוטעים איזה שהוא קטע בשרשרת יש לנו שליטה על הדברים. הנושא של

תחזוקת שירותים ברכוה הארצית-הכללית היא בעייתית וכדאי מאד לתת את הדעת, שיהיה אדם

שיעמוד שם כל יום הלימודים ויהיה ניקוי שוטף של השירותים לא רק בסוף היום. אז גם

אפשר לשמור על הסבון, על הנייר, גם לחנך, וזה עשוי לתרום הרבה מאד. מנהלי בתי

הספר הגיבו באמת לבקשה שלנו לשים מורה תורן, להנך את הילדים להביא שקיות, לדבר

בכיתות על הנושא של ההיגיינה, דברים מאד אלמנטריים ומאד פשוטים.



חבעיח היא שיש הרבה מאד מוסדות חינוך, בעיקר בזרם חעצמאי, שפשוט לא

יודעים שהם קיימים ואז גם קשה לחגיע אליחם בכל התחומים.

חיו"ר עי פרץ;

יש לכם מימצאים שיש שם התפרצויות של מחלות?

י' ארבלי;

כמו בכל חמוסדות האחרים, אבל אם אנחנו רוצים להגיע להדרכה ולבקרה אי אפשר

להגיע אליהם, כי אנחנו לא יודעים שהם קיימים.

ד"ר בלמיקר;

לגבי החינוך העצמאי לא ברור לי מי הסמכות שאחראית. קיבלתי תשובה ממנהל המחוז

של משרד החינוך שהם לא אחראים על הזרם של החינוך העצמאי. אני מבינה שהמועצה כן

אחראית, לפחות על התשתית של בתי הספר בחינוך העצמאי, אבל אני צריכה לחקור ולברר

מול מי אני פועלת כאשר מדובר בבית ספר של חינוך עצמאי. בית ספר "סיני" שייך לזרם

של החינוך העצמאי וקשה לי מאד לבדר עם איזה גורם אני עובדת.

היו"ר עי פרץ;

מבחינתך כמשרד הבריאות את נכנסת לכל מקום, את לא צריכה אישור מאף אחד.

ד"ר בלמיקר;

נכון.

באשר לדלקת קרום המוח; יש מגוון די רחב של חיידקים ווירוסים שיכולים לגרום

לדלקת קרום המוח. באופקים היו החודש שני מקרים באותה מסגרת חינוכית. המקרה הראשון

היה ב-30 בינואר בגן וכיתה אי שלומדים ביחד בחטיבה צעירה ויש להם מטבחון משותף,

שירותים משותפים, חצר משותפת. נתנו טיפול מניעתי לכל המגעים באותם גן וכתה אי וגם

למגעים המשפחתיים של הילד שחלה. הילד אושפז והבריא בלי שום סיבוכים. על אף הטיפול

המניעתי הילד השני חלה כעבור שבועיים, ב-14 בפברואר. הוא קיבל טיפול מיידי והבריא

ואז הוספנו טיפול מניעתי אחר על הטיפול המניעתי קודם - זאת תרופה מיוחדת שהבאנו

מתל-אביב - ונתנו זריקות לתוך השריר של הילדים קנאותה קבוצה כדי למנוע הישנות

המקרים.

אנחנו עוקבים אחרי המצב, אבל אין שום קשר בין זה לבין צהבת ובין זה לבין המצב

התברואתי של מוסדות החינוך.

היו"ר ע' פרץ;

מאיפה הגיע הווירוס הזה?

ד"ר בלמיקר;

זה חיידק. אחוז מסויים של האוכלוסיה, בארץ ובעולם, נושא את החיידק הזה באופן

כללי. אף אחד לא יודע למה מישהו שנושא את החיידק בדרכי הנשימה פתאום הופך להיות

חולה.

זה מדבק?

ד"ר בלמיקר;

לא. זו מחלה שלא ידוע עליה הרבה.

היו"ר ע' פרץ;

השאלה אם יש קשר בין המקרה הראשון לשני.

אני מניחה שיש קשר.

אם כן, זה מדבק.

הרבה לא ידוע על דרכי ההעברה של המחלה הזאת ולמה ילד שנשא את החיידק חודשים

רבים פתאום ביום בהיר אחד הופך להיות ילד חולה.

מדובר כאן במחלה חיידקית שגורמת לתחלואה קשה, בדרך כלל אישפוז בבית חולים.

עשירית מהמקרים מסתיימים במוות. המחלה הזאת נגרמת על ידי חיידקים ווירוסים אחרים,

אבל אם מדובר במנינגוקוק יש לנו מדי שנה כ-75 מקרים, רובם ילדים, וכ-7 מקרי מוות.

החיידק עובר מאדם לאדם באוויר, לא צריך לנגוע באדם אחר, כמו בצהבת, על מנת

להידבק. חוץ מזה חלק מהאוכלוסיה נושאים את החיידק בגרון שלהם, זה לא מפריע להם

ואין אנו יודעים למה. מפעם לפעם מי שנושא בגרון את החיידק הופך לחולה, מתחיל

להשתעל ויכול גם להדביק ילדים אחרים. על מנת להידבק לא מספיק לעבור על יד אדם

ברחוב, ההדבקה לא 'כולה להיות בשיחה בינך לביני, צריכים להיות כמה שעות ביחד במשך

השבוע שלפני תחילת המחלה על מנת לחשוב שאחד הדביק את השני.

למה ילד מסויים נדבק ולא כל הגן?

אם יש לך את התשובה הזאת, אתה איש עשיר. אף אחד אינו יודע. אם הילד השני למד

באותה כיתה עם הילד הראשון יש להניח שהראשון הדביק אותו.

מה שנעשה נעשה בסדר. ניתן טיפול מונע באנטיביוטיקה ל-70 ילדים בשתי הכתות

שלומדות יחד. מה שחריג כאן זה שהיה מקרה שני, למרות שהילד ההוא קיבל את

האנטיביוטיקה. תוצאות המעבדה הראו שחיידק הוא עמיד לאנטיביוטיקה הסטנדרטית

שנותנים לטיפול המונע ולכן היה צורך לחזור ולתת אנטיביוטיקה אחרת, הפעם בזריקה,

לאותם 70 ילדים. עברו כעשרת ימים מהמקרה האחרון. יש עדיין סכנה מסויימת שיהיו עוד

מקרה או שניים, אבל כל יום שעובר אנחנו יותר נרגעים שלא יהיו מקרים נוספים. עם

זאת צריך לשים את היד על הדופק.



חיו"ר עי פרץ;

ד"ר בלמיקר, לגבי הסריקה שעשיתם בכל המוסדות, האם חגשתם את הדו"ח לכל

חגורמי0, גם למשרד חחינוך גם למועצה, ובדקת0 שחכל מבחינתכם בסדר, תקין, שפיר?

ד"ר בלמיקר;

כבר אמרתי שבבית ספר "מורשה" ממשיכים עדיין בשיפוצים. לגבי 15 גני ילדים יש

ליקויים מסויימים שדורשים תיקונים, אבל המצב אינו דורש צו סגירה כי הוא לא מסכן

את התלמידים.

י' קדמן;

אני רוצה להדגיש בתחילת דברי שאני אינני מדבר על אופקים אלא על המצב הכללי

יותר. אולי יהיה מענין, למרות שזה מקרי: שני חדרים מפה מקיימת עכשיו ועדת

החינוך והתרבות דיון על הנושא של תשלומי הורים לבתי ספר. בין היתר סיפר הבר-הכנסת

בורג שהוא נדרש לשלם עבור ילדיו אגרת סניטציה והיטוי. כשהוא שאל בבית הספר מה זה,

זה כדי שיהיה נייר טואלט בשירותים. אני אומר את זה, מפני שמצב התהזוקה

של השירותים בבתי ספר בהלק מהמקומות הוא מתחת לכל ביקורת. אני יודע שיש ילדים

והורים שפנו אלינו ואומרים שילדים צריכים להתאפק יום שלם, כי אי אפשר להיכנס

לשירותים. עלו על זה במקרה באופקים כי קרה שם מה שקרה, אבל מי שחושב שהמצב של

השירותים בבתי הספר במקומות אחרים בארץ, טועה. המצב לא יותר טוב ולא חשוב באיזה

מקום. יש מקומות שבאמת הטילו את הענין על ההורים ובזכות זה יש מי שמנקה ויש נייר

טואלט. יש מקומות שאולי האוכלוסיה יותר הלשה ואי אפשר להטיל את זה על ההורים, לכן

מצב השירותים בבתי הספר שם הוא מתחת לכל ביקורת. מי שסומך על הנס שזה יסתדר לבד

ולא יהיו מגיפות ומחלות מדבקות לנוכח מצב השירותים שם טועה טעות המורה. זאת הערה

כללית.

הערה שניה לגבי נתונים. נאמר פה שהמצב לגבי צהבת השתפר מאד בשנים האחרונות.

לפי הנתונים שיש לי, הן לגבי צהבת והן לגבי דלקת קרום המוח, כאשר מדובר בתינוקות

המצב הוא הפוך. אם ב-1980 דלקת כבד נגיפית לגבי תינוקות היתה 21.4 ל-100 אלף,

הרי בסוף העשור הזה היו כבר 23.2 ל-100 אלף נפש. כלומר, יש עליה. בדלקת קרום

המוח, אם בתחילת שנות השמונים היו 85.7 ל-100 אלף, בסוף שנות השמונים - 121.9,

עליה של 50%.

אתה מדבר על תינוקות בלבד.

כן, כך שבהחלט יש מקום לדאגה, ואני אומר את זה בהתייחס לנקודה האחרונה שלי,

וצר לי שאני אומר פה דברים קשים: אני חושב שמה שעשה משרד הבריאות לגבי הנושא של

חיסונים, בנושא של צהבת ודלקת קרום המוח, הוא דבר המור ביותר. משרד הבריאות

וארגון רופאי הילדים פירסמו שהם ממליצים לאוכלוסיה להסן את הילדים שלהם, בעיקר את

הילדים בגילאים הצעירים. אני יודע שבחלק מהמקומות יש ממש היסטריה שרצים לחסן

ילדים. בחלק מהמקרים ממליץ על כך גם רופא הילדים הפרטי. סיפרה לי חברת-כנסת

נכבדה בבית הזה, שיש לה ילדים צעירים וכשהיתה בביקור שגרתי אצל הרופא הוא אמר לה:

רוצי לחסן נגד צהבת. זה יפה אם משרד הבריאות וארגון רופאי הילדים רוצים להזהיר

את האוכלוסיה, אבל מהצד השני איש לא חיה מוכן לקחת אחריות על הביצוע, שולחים

אנשים לחסן באופן פרטי וזה עולה המון כסף: המחירים נעים בין 80 ל-150 שקל לילד

אחד. אם יש במשפחה יותר מאשר ילד אחד מדובר בסכומים מאד גדולים, שהיחידים

שמרוויחים על זה הם בתי המרקחת, מפני שהמערכת של משרד הבריאות לא לקחח על עצמה את

החיסון הזה, לא חינם, לא במחיר מסובסד, לא במחיר סמלי. התוצאה היא שמשפחות שהן

בעלות יכולת ובעלות מודעות רצות לחסן. משפחות אחרות באוכלוסיח לא הולכות לחסן, אם



מפני שאין להן מודעות, א0 0פני שאין להן יכולת כלכלית, ולפעמים זה הולך ביחד.

נוצר פה מצב שאותי מאד מדאיג, שהאוכלוסיה בעלת היכולת תהיה מחוסנת, האוכלוסיה

החלשה, האוכלוסיה הענייה, אוכלוסיה של עולים חדשים, כל אלה לא יהיו מחוסנים.

אנחנו יוצרים פה איזה קשר בלתי נסבל בין מצב כלכלי לבין מצב בריאות של ילדים. זה

לא נוגע לאופקים, זה נוגע למה שקורה בכל הארץ.

אגב, לענין הזה שמשרד הבריאות המליץ לחסן. בדקתי את זה עם גורם מאד בכיר

כן, זו דעתנו שצריך לחסן, אבל שכל האוכלוסיה תעשה את זה

באופן פרטי. אני חושב שעל כך אי אפשר לעבור לסדר היום.

הייתי רוצה לשמוע אחר כך גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד החינוך מה ההנחיות שאתם

מתכוונים להוציא לבתי הספר ונראה מה חלוקת האחריות. אני חושב שממשרד הבריאות

צריך להוציא הנחיות ברורות לכל בתי הספר, ומשרד החינוך חייב לקבל את ההנחיות האלה

ולעמוד בהן.

י י חזן;

הסיפור התחיל בחינוך העצמאי באוקטובר, כשהתגלו מקרים של צחבת. בית ספר "סיני"

של החינוך העצמאי הוא המקום היחיד שבו גם נותנים אוכל לתלמידים. אני מבין שבמקום

שיש אוכל החשש לצהבת יכול להיות יותר גדול. בדרך כלל אין אצלנו מפעלי הזנה ולכן

בבתי ספר אחרים סביר להניח שזה יכול לקרות רק בשירותים ובאופן חריג ביותר.

לאחרונה בשני בתי ספר - "אשלים" ו"חגבעה" - היו שני מקרים בכל בית ספר. אני

רוצה לציין שמי שגילח את המקרים היו שירותי הבריאות שלנו, שהמועצה מפעילה, והם

אלה שהודיעו למשרד הבריאות על מקרי הצהבת.

איזה שירותים אתם מפעילים?

י י חזן;

אנחנו מפעילים שירותי בריאות בתשלומי ההורים.

היו"ר עי פרץ;

אתה מתכוון לאחות בית הספר?

ד"ר בלמיקר;

הוא מתכוון לשירותים שמפעיל קבלן פרטי.

השירות הזה עדיין לא אושר על ידי משרד הבריאות וזה בגלל שמשרד הבריאות לא

נותן רשיונות. הוא נותן רק לקופות החולים למיניהן והוא כופה עלינו למעשה להשתמש

בשירותים מסויימים, אבל אנחנו לא מסכימים לזה. החוק בענין הזה לא מגדיר את

הסמכות של משרד הבריאות. בכל אופן ההוכחה הכי טובח לזה שהשירותים האלה עובדים

כמו שצריך היא העובדה שהם גילו את מקרי הצהבת והודיעו על כך למשרד הבריאות.



היו"ר עי פרץ;

מתי גיליתם את זה, באיזה תאריך?

יי חזו;

יש לי את התאריכים, אבל לא כאן.

כאשר נתגלו המקרים וקיבלנו את הצווים ממשרד הבריאות לא הלכנו לבדוק מה כשירות

הצווים - אני יודע שיש בעיות - לא שיחקנו את המשחק הזה. מייד המועצה נכנסה לתמונה

וניסתה לעשות ככל האפשר כדי לשפר את המצב. רוב המקומות טופלו ויש עוד כמה דברים

שצריך לעשות, אבל המצב שם הוא לא חמור עד כדי כך שמצריך צו סגירה.

צר לי שכל העסק הזה התגלה דווקא אצלנו באופקים. אני לא חושב, באמת ובתמים,

שהמצב שונה במקומות אחרים, ואני יודע כי יוצא לי להיות במוסדות חינוך במקומות

איורים. הדרישות של משרד הבריאות הן לגיטימיות. למשל, סבון נוזלי. אני לא יודע

בכמה בתי ספר בארץ יש דבר כזה. אני לא מזלזל בזה, אבל הנושא הזה לא היה אצלי בראש

הכותרות. רק כשקורה משהו כולנו מתעוררים, ואני אומר את זה גם לעצמי כמובן. נתתי

הוראה ועכשיו ניכנס לשיפוץ יסודי מאד של חדרי השירותים האלה - קרמיקות ואסלות

חדשות וסבון נוזלי. אני רוצה שזה יהיה ברמה הטובה ביותר, למרות שזה דורש מאתנו

הרבה כסף. בתי הספר ישנים, אתם יודעים כמה כסף נותן משרד החינוך ומה התקציבים

שנותנים לשיפוצים. בכל אופן לא נלך להתהשבן כרגע, נעשה את כל המוטל עלינו ונשתדל

גם להגיע לרמה המכסימלית שאפשר, אבל שלא יהיו לכם אשליות שזה המצב באופקים בלבד.

המצב הוא בכל מוסדות החינוך בארץ.

יש כאן את הענין המשמעתי של מה שקורה בתוך בית הספר, כי גם אם השירותים לא

נראים הכי יפה, אם הם נקיים זה בוודאי יכול למנוע. נתנו עכשיו הנחיה שעובדות

הנקיון יתחילו לעבוד מתשע בבוקר ואחרי כל צלצול הן ייצאו מייד לשירותים וינקו.

כך נשתדל להגיע למצב שכל הזמן השירותים יהיו נקיים.

בענין התחזוקה אתה אחראי על בית הספר של החינוך העצמאי או שלשם אתה לא

נכנס?

יי חזו;

אנחנו לקחנו אחריות גם על זה. מבחינת החוק זו לא בדיוק אחריות שלנו, החינוך

העצמאי הוא חינוך נפרד לגמרי, אבל אלה ילדי אופקים ואנחנו לא מתכוונים להתחיל

לחלק את האחריות.

למשל, היה גן ילדים שבכלל לא היה בו מקרה של ביוב, אבל הוציאו לגביו צו סגירה

בגלל שהגננת החליטה להפוך את אחד מתאי השירותים למחסן. זו דוגמה של גננת שלא

מתנהגת בהתאם וזו בעיה משמעתית יותר. כמובן שצדק משרד הבריאות שהחליט לתת צו

סגירה, אבל מייד הודענו לגננת לפנות את התא ההוא. קורים גם מקרים כאלה, אנחנו לא

יכולים להיות בשליטה מלאה על כל גננת כל יום ויום, אבל אם קורה דבר כזה אנחנו

מטפלים גם בגננת.

טיפלנו בכל המקרים. חבל שזה קרה, אבל זה רק מלמד שיש כאן בעיה וצריך להתייחס

אליה. אני מאמין שלאחר שהנושא עלה לכותרות, המצב באופקים יהיה הרבה יותר טוב מאשר

במקומות אחרים. נכנסנו להילוך גבוה בתחום הזה.

אני לא חושב שהיתח פה התפרצות. היה פה אולי ריבוי מקרים. שני

מקריס, אני לא יודע אם זו התפרצות. אני ג0 לא יודע מבחינה סטטיסטית איך זה קורה

שבשני בתי ספר יש שני סקרים. אף אחד גם לא הוכיח שיש קשר בין המקרה הזה לשירותים

באותו מקום. מי יודע אם הילד לא הביא את זה מהבית והדביק את החבר שלו בכיתה, כמו

אותו סיפור עם דלקת קרום המוח.

אני לא רופא, אני לא יכול להתווכח על כך, בכל אופן עשינו את המוטל עלינו

ונקווה שלא יקרו מקרים כאלה. אני לא בטוח גם שבמקומות אחרים נושא הדיווח הוא כל

כך מדוייק עד כדי כך שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהכל בסדר. יכול להיות שאם הייתם

בודקים עכשיו ישוב ישוב הייתם מגלים כל מיני מקרי צהבת, שאף אחד לא דיווח עליהם.

מה לעשות שאצלנו הענין התקשורתי חודר וגילו ארבעה-ששה מקרים? יכול מאד להיות

שבישוב אחר יש עשרה מקרים, רק אף אחד לא עשה מזה ענין וכל מקרה טופל באופן אישי

בקופת חולים.

גם כאן מקרה אחד או שני מקרים, אני לא חושב שזאת

התפרצות. נאמר פה על ידי הרופאים שאין קשר בין דלקת קרום המוח למצב תברואתי

כלשהו. אני יכול לאחל שלא יקרו עוד מקרים כאלה, אבל אני לא מרגיש שום אחריות

לענין זה. אנשים יכולים להיות חולים. באופקים יש גם כמה חולי לב, וודאי שאני לא

אחראי למחלתם.

אני מבין את משרד הבריאות ואין לי אליהם טענות

באופן כללי, הם עושים את העבודה, אבל יש מקרים שלא צריך לעשות הרבה רעש, כי זה

מפחיד את האנשים. ארבעה מקרים של צהבת - אם עושים מזה רעש גדול, יכולים להבהיל

ישוב שלם. זה מה שקרה. אפשר בהחלט להיות בקשר איתנו, עם הרשויות המקומיות, ולראות

מה אפשר לעשות, לטפל, אפילו שצריך לחסן כתה שלמה, אבל הבהלה המיותרת שיוצרים יותר

מסוכנת מהצהבת עצמה ובדברים האלה לא צריך להשתולל, לא לרוץ יותר מדי מהר לתקשורת.

לא שאני נגד תקשורת, אבל יש מקרים שצריך לטפל בבעיה, ולא לעשות ממנה חגיגה, כי זה

מפחיד עוד יותר.

היו"ר עי פרץ;

השאלה אם משרד הבריאות פירסם את זה או אולי ההורים פירסמו.

משרד הבריאות פירסם בתקשורת שהוא הוציא צווי סגירה לפני שהצווים הגיעו

למועצה. הצו הגיע בשעה אחת-עשרה וכבר בחדשות הבוקר פירסמו את זה. זו לא דוגמה

טובה.

ד"ר בלמיקר;

לגבי אחריות המועצה, וזה לא רק אופקים אבל גם אופקים; חייבת להיות מחלקת

תברואה שפועלת כראוי כדי לפקח בין השאר על המצב התברואתי במוסדות החינוך לאורך כל

השנים. לדאבוננו במועצה המקומית אופקים אין אף תברואן מוסמך. לפי תקנות בריאות

העם באופקים צריכים להיות שני אנשים.

יש כבר תברואן אחד.

ד"ר בלמיקר;

צריך גם מהנדס תברואה, איש בעל תואר ראשון, וגם תברואן מוסמך. אם יש כבר

תברואן מוסמך אני מברכת על כך, מפני שהוא לא היה, ובחודשים האחרונים לא היה אף

תברואן מוסמך באופקים, וזה חשוב.



היו"ר עי פרץ!

מה הן החברות שפועלות בשירותי בתי הספר? בשם מי הן פועלות? אני יודע שבמספר

ישובים חברות לוקחות על עצמן את השירות בתוך בתי הספר.

יש למועצה אפשרות להקים שירותי בריאות לתלמיד, לפי הסכמה בין מרכז השלטון

המקומי. משרד החינוך ומשרד הבריאות, כאשר משרד הבריאות מכתיב את הדרישות

המינימליות. בתוך אופקים פועלת חברה פרטית, לא מאושרת בינתיים על ידי משרד

הבריאות, אבל יכול להיות שהיא תקבל אישור עוד שבוע או עוד חודש. אף על פי שאין

אישור הם פעלו בשגה שעברה וגם השנה.

אנחנו לא זקוקים לאישור.

מי מאשר את החברות האלה מבחינה מקצועית?

ד"ר בלמיקר;

משרד הבריאות.

ובמידה וחברה כזאת פועלת בלי אישור שלכם?

ד"ר בלמיקר;

אין לי הסמכות לסגור אותן.

יי חזו!

גם אין לד סמכות לאשר אותן.

ד"ר בלמיקר!

יש. אין דרישה לרשיון אלא דרישה לאישור של משרד הבריאות,

היו"ר עי פרץ!

יש יותר מדי אישורים שאין לך בהם סמכות כפייה.

ד"ר בלמיקר!

אני רוצה להבהיר שבאופקים היו עשרות מקרים, מעל 20 מקרים, של צהבת במוסדות

ילדים בששת השבועות האחרונים ולא 4 מקרים, והיו גם כן מקרים במעל 15 מוסדות

חינוך. ראש המועצה מקבל נתונים מוטעים מהחברה הזאת, כי היא עדיין לא מספיק

מקצועית כדי לנהל את השירות.



היו"ר ע' פרץ;

אם אני הולך לרופא שלא קיבל רשיון והוא מטפל בי, הוא צפוי לדין פלילי. מה

צפוי לאיש המקצועי - אח, אחות - על כן שהוא מטפל בבני אדם כשאת לא אישרת אותו?

ד"ר בלמיקר;

צריך להבדיל בין רשיון לעסוק ברפואה או במקצוע האחות, שאסור לאף בן אדס לעסוק

בכך בלי רשיון מפורש של משרד הבריאות, לבין האישור שאני מדברת עליו. אתה מדבר על

משהו אחר, אתה מדבר על מי שרשאי לפעול כחברה.

היו"ר עי פרץ;

במקום לפעול נגד החברות תפעלי נגד האנשים, נגד האחיות שנכנסות לבית הספר בלי

אישור שלך.

ד"ר בלמיקר;

הרופאים והאחיות שעובדים שם הם בעלי רשיון לעסוק ברפואה או במקצוע האחות, אבל

השירות בתור שירות, שצריך לפקח על בריאות התלמידים, לא מאושר עדיין על ידינו.

אנחנו במשא ומתן עם החברה הזאת, יש לנו דרישות לשפר את רכנת הפיקוח על מנת

שהם יוכלו לקבל את אישורנו. בינתיים אין להם רמת פיקוח מתאימה.

לגבי גן הילדים שראש המועצה אמר שהבעיה היחידה היתה שהפכו תא שירותים למחסן:

היה גם מקרים של צהבת באותו גן ילדים וצו המניעה הוצא לא רק בגלל המחסן.

לגבי הענין הפסיכולוגי; אנחנו לא יזמנו את ההודעה לאמצעי התקשורת בענין

הזיהום באופקים. עתונאי עלה על זה לבד באמצע הלילה וההודעה יצאה לכלי התקשורת

בזמן שהודענו בבוקר לראש המועצה על צווי הסגירה.

ד"ר פי סלייטר;

מר קדמן תפס טרמפט על ההתפרצויות הקטנות באופקים כדי לדבר על שתי מחלות אחרות

לגמרי; על צהבת .Bכאשר באופקים היתה צהבת .Aועל דלקת קרום המוח מהמופולוס, כאשר

באופקים הוא ממלינגוקוק.

י י קדמן;

אמרתי שאני לא מדבר על אופקים.

ד"ר פי סלייטר;

משרד הבריאות בדרך כלל איננו ממליץ על חיסונים שהוא לא נותן כחלק מסל

החיסונים. הוא הדין לגבי החיסון החדש נגד דלקת כבד נגיפית Bשהוכנס לשימוש שגרתי

לפני 14 חודש. לפני שהכנסנו את החיסון ההוא לא המליץ משרד הבריאות לאוכלוסיה לקבל

אותו, אבל הכנסנו אותו לילדים שנולדו מ-1 בינואר 1992. מה בקשר לילדים שנולדו

לפני כן, 100 אלף ילדים - כן ירבו - מדי שנה? האם משרד הבריאות יכול לעמוד בעלות

חיסון בני שנה, בני שנתיים, בני שלוש, ארבע, חמש? התשובה היא; לא. אילו היינו

צריכים לחסן את כל השנתונים האלה לא היינו עושים שום דבר, לכן עשינו מה שיכולנו

לעשות; להתחיל בתאריך מסויים ולחסן כל מי שנולד לאחר התאריך ההוא. מי שרוצה לחסן

ילדים יותר מבוגרים, התרכיב זמין בבתי המרקחת, הוא יכול לרכוש את החיסון הזה לפי

המודל של מי שרוצה לחסן את עצמו נגד שפעת, שיכול להיכנס לבית המרקחת ולחסן את

עצמו נגד שפעת. החיסון לא ניתן חינם על ידי משרד הבריאות, למרות שמשרד הבריאות

ממליץ עליו לקבוצות גדולות של בני אדם. מי שרוצה לרכוש, יכול לרכוש. היתר - האמת

היא שהם בסכנה מסויימת.



חיו"ר עי פרץ;

כמה צריך לעלות מבצע כזח?

ד"ר פי סלייטר;

מדובר ב-100 שקל פר סידרת.

י' קדמן;

זה המחיר של בית המרקחת.

ד"ר פי סלייטר;

100 שקל כפול חצי מליון ילדים מתחת לגיל 6 זה 50 מליון שקל. אינני איש

תקציבים של משרד הבריאות, אני איש מקצועי, אפידמיולוג, אבל זה סדר הגודל. כל

הדבר היה מתמוטט ולכן עשינו מה שיכולנו. זה בנוגע לצהבת B.

בנוגע לדלקת קרום המוה החיסון עוד יותר יקר. האמת היא שמשרד הבריאות איננו

ממליץ על מתן החיסון הזה, אבל איגוד רופאי הילדים כן ממליץ עליו. אנחנו מקווים

שבקרוב נוכל להכניס את החיסון הזה לתוך סל החיסונים. זה דבר שהוא קשה מבחינה

לוגיסטית, מפני שמדובר ב-3 זריקות, כאשר אנחנו כבר נותנים בשנה חראשונח של החיים

עוד 12 זריקות. אז איפה נזריק את החיסונים האלה? אבל מילא, נתגבר על זה.

היו"ר עי פרץ;

מדוע אתה לוקח את זה כנטל? זה תפקיד משרד הבריאות לחסן את העם. כל דבר שיעלה

כסף תגידו - מאיפה ניקח את זה?

ד"ר פי סלייטר;

אני לא איש כספים, אני לא מתווכח איתך על זה.

היו"ר עי פרץ;

להיפך, אתה צריך להגיד שהכספים לא מענינים אותך. אתה היית צריך להיות נושא

הדגל שהכסף לא יכול לעמוד בדרך לחיסון.

ד"ר פי סלייטר;

ברגע שהמחיר יותר מדי גבוה לא נעשה שום דבר, מרימים ידייים ואומרים; זה לא,

תרדו ממני. לכן עושים מה שאפשר לעשות ולא יותר.

נושא דלקת קרום המוח מהמופולוס; החיסון נגד המחלה הזאת עולה כמחיר כל יתר הסל

ביחד. החיסון הוא נגד מחלה שגורמת לכ-130 מקרים מדי שנה במדינת ישראל והוא עולה

כמו כל יתר החיסונים ביחד.

היו"ר עי פרץ;

זה החיסון שהשתמשתם בו בגנים באופקים?

ד"ר פי סלייטר;

לא, זו מחלה אחרת לגמרי.



א0 נכניס את החיסון הזה, ואני מאד מתפלל שנוכל להכניס אותו, זה יעלה את אגרת

החיסוני0 שההורים יצטרכו לשלם, אבל התרומה של משרד הבריאות, ובסופו של דבר של

האוצר, תהיה גדולה מאד. אנהנו נהיה בין הארצות הראשונות בעולם שנותנות את ההיסון

הזה כהלק מהסל השגרתי שהמדינה נותנת כמעט חינם לילדים.

כיוון שבישיבה הזו אנחנו מתחילים ממוקד מסויים נקודתי, אבל מתחילים להבחין

בכמה וכמה בעיות בסיסיות, אני מציע שבענין החיסונים כנגד צהבת Bכן נתבע ממשרד

הבריאות לארגן מבצע, כי אם אתה אומר 100 שקל לחיסון, אני מודיע לך שבמשא ומתן

בהיקפים כאלה תגיע גם ל-50 שקלים לחיסון, ואם אתה תגיד שהשתתפות הורים היא 25-20

שקלים, זה יהיה סביר. אם הורה צריך לקנות ב-150-130 שקלים יש בעיה, אבל אם תארגן

את זה תקל על כולם וזה יעלה לך לא 50 מליון, זה יעלה לך הרבה פחות. אולי תתחיל

בגילאים עד שלוש, עד ארבע - אולי בגילאי 6 - תעשה את זה בשנתיים-שלוש, כל שנה

תשקיע 3-2 מליון שקל, ותתחיל איך שהוא לטפל בענין. אי אפשר להתעלם מנושא כזה.

לגבי החיסון השני אני באמת לא רוצה לומר דבר, אם זה במחיר העלות של הסל

כולו, אני רק אפנה לשר הבריאות לבדוק את הענין.

י י קדמן;

בכל זאת כשקורה מקרה משרד הבריאות משלם.

היו"ר עי פרץ;

אבל אז זה משתלם לו יותר כלכלית. אם הוא מדבר על 130 מקרים בשנה, בוודאי

השיקול הכלכלי תופס.

אני מציע שנסכם כך את הענין של אופקים: א. אנחנו פונים למשרד הבריאות ומשרד

החינוך להמשיך את הבקרה והפיקוח הצמודים כדי לוודא שכל הפעולות שסוכמו בין

הגורמים השונים יבוצעו.

ב. אנחנו פונים למשרד הבריאות לקבוע תנאים סניטריים מחייבים בבתי הספר בכלל

מדינת ישראל. על משרד הבריאות לקבוע מה הכללים, וייתכן מאד שצריך לבדוק אחת לחמש

שנים מחדש את האישור לפתיחת בתי הספר, כי לא יכול להיות שבית ספר שאושר לפני

שלושים שנה, אותו אישור של משרד הבריאות תקף גם היום. לכן אני מבקש שמשרד הבריאות

יבדוק את כל הכללים לדרך שבה מתבצע פיקוח קבוע על התנאים הסניטריים בבתי הספר

ויקבע תנאים מחייבים בבתי הספר לתנאים הסניטריים.

ג. אנחנו פונים ליועץ המשפטי של משרד הבריאות לבדוק את חולשת הכפייה בעת ,

הוצאת צווים של משרד הבריאות. אם המצב שלכם הוא שאתם מוציאים צו ואפשר לצפצף

עליכם, ערכו של הצו אינו כפי שהיינו מצפים שיהיה בנושא בריאות.

למרות שאני מבין שמשרד החינוך מתייחס ברצינות לנושא, אני פונה למשרד החינוך

לקחת את הצווים שמשרד הבריאות מוציא כצווים שאי אפשר להתעלם מהם.

עם זאת אני מבקש שתצא מאתנו פניה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות שיביאו לנו

תיקון להצעת חוק כדי שאפשר יהיה לנקוט צעדים כנגד מוסד או כנגד רשות או כנגד כל

גורם שהצו הוצא נגדו ולא ביצע את הצו.

ד. אנחנו פונים למשרד הבריאות לארגן מבצע חיסונים כנגד צהבת ,Bשימומן

בהשתתפות משרד הבריאות וההורים, תוך מגמה להוזיל את העלות לכלל האוכלוסיה בישראל.

ה. אנחנו מבקשים משר הבריאות להקים ועדה שתבחן את ההתמודדות עם בעיית דלקת

קרום המוח.

במסגרת ההמלצות הכלליות לגבי בתי הספר אולי אפשר לחשוב על פתרון של העסקת

אנשים, כשזה יכול להיות מקור לפתרון מצב האבטלה.

היו"ר ע' פרץ;

לא. אני רוצה שאתם תקבעו תנאים מחייבים לבתי הספר, לכל הדורות, לא רק לימי

אבטלה.

אני מודה לכם מאד, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)