הכנסת השלוש-עשרה

מוטב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום ב' א' באדר התשנ"ג - 22 בפברואר, 1993, בשעה 00 ;09

נ כ וו ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - היו"ר

נ' בלומנטל

ת' גוזינסקי

ב' טמקין

יי לס

לי לבנת

עי מאור

י' כץ

מוזמנים; חברת-הכנסת נ' חזן

ש' בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

ד' גורדון - המוסד לביטוח לאומי

מי אתלו - משרד המשפטים

שי עיד-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ני מיכאלוב - משרד האוצר

נ' בן-צבי - שירות התעסוקה

ע' תמיר - יושבת-ראש מטה התעסוקה בהסתדרות

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

א' פלפל - נעמ"ת

א' רוזנבלום - ויצ"ו

אי דודי - "אמונה"

מי איסרוב - שדולת הנשים

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; הצעה לסדר

מסקנות הוועדה בנושא "החוסים במסד הממשלתי "טללים" (מסי 250,244,237'

ובנושא "מצב הטיפול בקטינים וחוסים במשרד העבודה והרווחה" (מסי 93)

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - העלאת גיל ביטוח

אבטלה לנשים ל-65), התשנ"ב-1992 (של חברי-הכנסת נ' בלומנטל,

ת' גוזינסקי, אי דיין, יי דיין, ת' זיאד, ני חזן, אי יחזקאל,

רן כהן, יי כץ, לי לבנת, מי לובלסקי, עי מאור, הי מחאמיד,

נ' מסאלחה, ע' פרץ) ק"ה



הצעה לסדר

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה;

חברת-הכנסת ענת מאור מבקשת להעלות נושא. בבקשה.

ע' מאור;

אני מבקשת להעלות את הנושא של חברות כוח-אדם לא חוקיות, שקיימות בשוק מפני

שאיו הסדר חוקי לחברות כוח אדם לעוברים מחוץ-לארץ.

אתמול התפרסמה כתבה בעניו זה, שבה מדובר בעיקר על עובדות פיליפיניות.

היו"ר ע' פרץ;

האם יש לך שמות של חברות? מה עושות הפיליפיניות?

ע' מאור;

הן אמורות לעבוד בעיקר בעבודות סיעוד. את האישורים נותן משרד העבודה והרווחה.

את אישור הכניסה נותן משרד הפנים.

היו"ר עי פרץ;

על כמה מקרים מדובר?

עי מאור;

16 פיליפניות מחברת "טוב לי", שהתלוננו. יש 10 חברות. לפי הכתבה שהתפרסמה,

יש בארץ כ-2,000 עובדות פיליפיניות.

ת' גוזינסקי;

החברה רשומה. ההעסקה היא לא חוקית.

עי מאור;

יש גם חברות שאינו רשומות.

ויש בעיה נוספת, הפער ביו מה שמשרד העבודה והרווחה משלם לחברות לביו מה

שהחברות משלמות לפיליפיניות. זה עושק.

המשפחות לא יכולות לקבל את העובדות ישירות אלא דרך החברות.

היו"ר עי פרץ;

לפיליפיניות איו אשרת עבודה.

עי מאור;

יש. הבעיה היא שהחברות עובדות באופו לא-חוקי.



היו"ר ע' פרץ;

יש אישור עבודה?

עי מאור;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

אז מה הבעיה?

עי מאור;

משנת 1990 אסור לחברות כוח אדם לחביא כוח אדם זר אבל בהיעדר כוח אדם סיעודי

מאשרים הבאת פיליפיניות.

נפגשתי עם מר יוסף טוב ממשרד הפנים. צריך להגיש תביעה. אין חברה שרשומה כחוק

להבאת עובדים מחוץ-לארץ.

היו"ר ע' פרץ;

נכתוב מכתב למשרד העבודה והרווחה, למוסד לביטוח לאומי ולמשרד חפניס ונבקש

הבהרות בכל הקושר לנושא שהעלתה חברת-הכנסת מאור.



מסקנות הוועדה בנושא "החוסים במוסר הממשלתי "טללים" (מס' 237, 244, 250)

ובנושא "מצב הטיפול בקטינים וחוסים במשרד העבודה והרווחה'( מס' 93)

היו"ר עי פרץ;

העברנו לחברי הוועדה את הצעת המסקנות בנושא "החוסים במוסד הממשלתי "טללים"

ובנושא "מצב הטיפול בקטינים וחוסים במשרד העבודה והרווחה". מי מחברי הוועדה

שרצה להעיר הערות או להעלות הסתייגויות, ניתנה לו הזדמנות לבך.

לחבר-הכנסת כץ היתה הסתייגות.

הוא ויתר.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את המסקנות כדי שנוכל להניחן על שולחן הכנסת.

מסקנות הוועדה בנושא "החוסים במוסד הממשלתי "טללים" (מסי 237, 244, 250)

ובנושא "מצב הטיפול בקטינים וחוסים במשרר העבורה והרווחה" (מסי 93), נתקבלו



חוק הביטוח הלאומי (תיקון - העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים ל-65), התשנ"ב-1992

(מאת חברי-הכנסת נ' בלומנטל, ת' גוזינסקי, א' דיין, י' דיין, ת' זיאד, נ' חזן

א' יחזקאל. רן כהן. י' כץ. ל' לבנת, מ' לובלסקי, ע' מאור. ה' מחאמיד. נ' מסאלחה. ע' פרץ)

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - העלאת גיל

ביטוח אבטלה לנשים ל-65). של קבוצת חברי כנסת.

אני מבקש מחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי. שהיא אחת המציעות. להציג את החוק המוצע.

ת' גוזינסקי;

כידוע, לאחר פסיקת בג"צ ניתנה לנשים עובדות אפשרות לפרוש לפנסיה. לפי בחירתן.

בין גיל 60 ל-65. האפשרות הזאת הותירה בעינה הרבה מאד נושאים ביחס לזכויות נשים בגילים

בין 60 ל-65.

הצעת החוק שאנחנו דנים בה היום עוסקת באחד ההיבטים של המכלול הזה - זכותה של

אשה בגיל שבין 60 ל-65 לקבל דמי אבטלה.

נכון להיום. לפי החוק. נשים בגיל 60. גם נשים עובדות. מפסיקות לשלם לענף ביטוח

אבטלה ולכן הן לא מבוטחות בביטוח אבטלה.

בעשור האחרון יש עלייה רצופה במספר הנשים שממשיכות לעבוד אחרי שמלאו להן 60 שנה.

בשנת 1980 16% מהנשים העובדות המשיכו לעבור אחרי שמלאו להן 60 שנה ובשנת 1991 19.4%

מהן המשיכו לעבור אחרי שמלאו להן 60. בשנת 1991 עבדו 17.500 נשים אחרי שמלאו להן 60

שנה. 5.000 מהן לא מקבלות קיצבת זיקנה. כי הכנסתן גבוהה יחסית ולכן הן לא זכאיות לקיצבת

זיקנה.

שי בריצמן;

65-60. זה גיל מותנה לפרישה.

ת' גוזינסקי;

כ-60% מהנשים שפרשו מעבודתן בגיל 60. הפנסיה שהן מקבלות היא בשיעור של רבע

מהשכר הממוצע. 25% מקבלות פנסיה בשיעור שהוא בין רבע לחצי מהשכר הממוצע. זה מסביר

מדוע יותר נשים מעדיפות להמשיך לעבוד. הן רוצות לצבור שנות ותק, כי כל שנת ותק מגדילה

את שיעור הפנסיה שלהן. לכן חשוב לעודד נשים לעבוד.

בחוק שלפני חברי הוועדה מוצע שנשים יוכלו לשלם לביטוח אבטלה ולהיות זכאיות לדמי

אבטלה.

יש השואלים מה אשה בגיל 60 תחפש בלשכת העבודה. אני רוצה לומר, שמבחינה זו אין

הבדל מהותי בין גבר לבין אשה. גם גבר בגיל 55. הסיכויים שלו למצוא עבודה הם אפסיים

אבל אין הצעה להפסיק לשלם לו דמי אבטלה.

היו"ר עי פרץ;

גבר בגיל 60 לא מקבל קיצבת זיקנה.

החוק המוצע בא בעיקרו לתקן עיוותים כלפי נשים.

ת' גוזינסקי;

ההוצאה הכספית שבה מדובר היא לא מהותית.



היו"ר ע' פרץ;

מר עיר-שי, מה יש לך לומר?

ש' עיר-שי;

ברמה העקרונית יש הבחנה ביו גיל עבורה לגיל זיקנה, ויש גילים: מותנים. לפי

ההוק המוצע תהיה הפיפה ביו גיל 60 ל-65, גם גיל עבורה וגס גיל פרישה לפנסיה.

עמרת הממשלה היא להתנגר לזה.

גבר בגיל מותנה, אס הוא מפסיק לעבור, הוא לא זכאי לקבל רמי אבטלה. פה מוצע

שאשה בגיל מותנה - 65-60 - תובל לקבל או רמי אבטלה או קיצבת זיקנה, ויש אפשרות שהיא

תקבל גם פנסיה, אס היא תפרוש.

צריו להפריר בין גיל עבורה לגיל פרישה. אנחנו חושביס שלא צריר לערבב ביו

התחומיס. אס רוציס להשוות, צריר להעביר אשה לפנסיה בגיל 65.

היום יש אבטלה במשק. המגמה, גם בעולם, לא להאריך את גיל העבורה אלא לקצר אותו.

לפי ההצעה שלפנינו נאריך את גיל העבורה לנשיס, גס בניגור למגמה הזאת וגס בניגור לצורך

בגלל האבטלה במשק.

יש חשש שהחוק המוצע יהיה פתח לניצול לרעה, בי איש לא יורע אס אשה שניצלה את

אפשרות הבחירה שלה אבן חושבת לחזור לעבורתה בתוס תקופת זבאותה לרמי אבטלה, ויבול

להיות שרמי האבטלה האלה ייהפבו למעשה למענק ובתוס התקופה אותה אשה תתחיל לקבל

קיצבת זיקנה.

ואשר לעלות התקציבית. הגרעון בענף ביטוח אבטלה הוא ב-900 מיליון שקל. הערבה

תקציבית לא-מרוייקת לגבי עלות החוק - כ-20 מיליון שקל לשנה.

ד' גורדון;

חלק גרול מן הנשיס פורשות בשהן מגיעות לגיל פרישה. התיקון המוצע יגרוס לכך

שבל אשה בגיל 65-60 שתפרוש מעבורתה תחיה זבאית לרמי אבטלה במו כל גבר שמפסיק

לעבור בטרס מלאו לו 65 שנה, אס הוא פורש פרישה מוקרמת. לגבי אשה זו לא פרישה

מוקרמת. החוק ישווה בין שני המיניס וכל אשה שתפרוש לפני שמלאו לה 65 שנה תהיה

זכאית לרמי אבטלה.

אשה בגיל 60, אס היא לא עוברת, זכאית לקיצבת זיקנה. אולי אפשר לקבוע שהזכאות

המוצעת בחוק תחול על נשיס מגיל 61, שלא יהיה מצב שכל אשה שפורשת מעבורתה לפני כן

מקבלת רמי אבטלה. נעשה מבחן, אם האשה עברה עור שנה שלמה אחרי שהגיעה לגיל הפרישה,

אז תתחיל הזכאות שלה.

ת' גוז'נסקי;

אשה שממשיכה לעבור אחרי שמלאו לה 60 שנה, יש מבחן הכנסה אס לשלם לה קיצבת

זיקנה.

ר' גוררוו;

יש בעיה איך מגרירים מי אכן פורשת מעבורתה בגיל 60 ומי מתכוונת להמשיך לעבור

אחרי שעבודתה הופסקה בגיל 60.

החישוב שלנו שהעלות היא 20 מיליון ש"ח אם מדובר על נשים בגיל 60.



יצאנו מתוך הנחה שנסים פורשות מעבודתן בגילים 60, 61, 62, עד 65, וזה הובא בשבון.

שליש מהן זכאיות גם לקיצבה. התחשבנו בזה בחישובים שלנו.

ש' בריצמן;

הגיל המוחלט לקבלת קיצבת זיקנה הוא 65 לאשה ו-70 לגבר. המש שנים לפני הגילים

האלה זה גיל מותנה, זאת אומרת יש מבחן הכנסות.אם ההכנסות גבוהות מאלה הקבועות, האשה

שטרם מלאו לה 65 לא תקבל קיצבת זיקנה וגבר שטרם מלאו לו 70 לא יקבל קיצבת זיקנה.

גיל 65 באשה וגיל 70 בגבר, אלה הגילים שהם זכאים לקיצבת זיקנה באופן מוחלט.

אני מוכרח לומר שמבחן ההכנסות נדיב למדי; מותר להשתכר ער לסכום קאינו עולה על

50% מהשכר הממוצע, זאת אומרת כ-1,600 שקל לחודש. השתכרות כזו לא פוגעת בזכות לקבלת

קיצבת זיקנה בגיל המותנה. זאת אומרת, אשה שמלאו לה 60 שנה וממשיכה לעבוד, אם שכרה

הוא 1,600 שקל לחורש, לא תיפגע זכותה לקבל קיצבת זיקנה. הוא הדין גבר בגיל המותנה,

זאת אומרת בין 65 ל-70.

פנסיה לא מובאת בחשבון כהכנסה לענין הזה. גבר ואשה שמקבלים פנסיה - אשה בגיל 60

וגבר בגיל 65 - שחדלו לעבוד, יכולים לקבל גם פנסיה וגם קיצבת זיקנה.

יותר מזה, אשה שמלאו לה 60 ומקבלת פנסיה, אם היא עובדת ושכרה הוא פחות מ-50%

מהשכר הממוצע, פחות מ-1,600 שקל לחורש, יכולה לקבל גם פנסיה, גם שכר עבודה וגם קיצבת

זיקנה. זח נכון לגבי הגיל המותנה. כשהיא מגיעה לגיל המוחלט, 65, לא מביאים בחשבון

שום הכנסה שיש לה. וכפי שאמרתי, פנסיה לא מובאת בחשבון גם לפני הגיל המוחלט.

ת' גוז'נסקי;

ברוב המקרים מרובר על פנסיה בסכום של 750-700 שקל.

שי בריצמן;

אני מבקש להבהיר שדמי אבטלה לא ניתנים לחודש מלא, ומי שמקבלת דמי אבטלה. לא מקבלת

קיצבת זיקנה.

היו"ר ע' פרץ;

האם תוכלו לומר לנו מה מספר הפורשות בין גיל 60 ל-61?

די גורדון;

אין לי נתון. אני צריכה לברר.

מי בוטון;

כל הענין התעורר בעקבות קבלת חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שבא למנוע אפליה.

בסעיף 2 לחוק נאמר; "גיל לפרישת עובדת מעבודה. נקבע בהסכם קיבוצי גיל פרישה לעובדת,

הנמוך מגיל פרישה שנקבע בו לעובד, תהא לעובדת זכות, על אף האמור באותו הסכם קיבוצי,

לפרוט מעבודתה בכל גיל שבין גיל הפרישה שלה ובין גיל הפרישה שנקבע לעובד". זאת אומרת,

אם במקום עבודה פלוני יש הסכם קיבוצי האומר שהעוברת פורשת בגיל 60 והעובד פורש בגיל

65, הרי על אף האמור באותו הסכם קיבוצי יכולה העובדת לעבוד באותו מקום עד שימלאו לה

65. זה לא סותר את העובדה שבמקום שאין בו הסכם קיבוצי האשה יכולה לחמשיר לעבוד אבל

עם הפסקת עבורתה היא לא תהיה זכאית לרמי אבטלה כי היא תקבל קיצבת זיקנה.

סעיף 2 לחוק גיל פרישה שווה לא בא לקבוע גיל פרישה אלא הוא אומר רק שבמקום

שיש בו הסכם עבודה מפלה, זה לא יהיה.



מ' אתלן;

אנחנו נתקלים היום במצב קצת מוזר. תוחלת החיים של הנשים גבוהה מזו של הגברים

ואחוז האבטלה בקרב הנסים גבוה יותר מאחוז האבטלה בקרב הגברים. ויש בעיה נוספת -

היעדר תמריץ למעסיק להעסיק נשים מבוגרות. ההצעה שלפנינו איננה מטפלת בבעיה האמיתית

אלא נותנת הטבה - מענק לנשים. היא לא נותנת תמריץ להעסיק נשים. ההצעה שלפנינו פוגעת

במאבק הנכון.

ת' גוזינסקי;

מה לדעתך נכון?

מ' אתלן;

אפשר לתת למעסיק תמריץ להעסיק נשים.

עמדת הממשלה היא שהצעת החוק הזאת לא מתמודדת עם הבעיה.

הכנסת לא קיבלה את עמדת הממשלה. הרוב בכנסת החליט שהממשלה טועה ולכן ההצעה

מונחת על שולחננו.

תסביר מה עמדתכם.

מי אתלו;

צריך למצוא דרך לעזור לנשים בגיל הזה על-ידי הורדת עלות העבודה. ואפשר לחשוב

גם על העלאת גיל העבודה.

בכל מקרה, החוק הזה לא פותר בעיה.

ני בן-צבי;

רק נשים בודדות בגיל 60 יכולות למצוא תעסוקה. סיכוייה של אשה בגיל 50 או 55

למצוא עבודה הם אפסיים. מעבידים אינם רוצים לקבל אותן. לכן נדמה לי שצריך לתת

לאשה דמי אבטלה במשך חצי שנה ואחר-כך היא תקבל קיצבת זיקנה.

עי תמיר;

אני חושבת שההצעה שלפנינו היא במקומה. אני טוענת שהיום יש אפליה לרעת הנשים,

אף כי למראית עין נראה כאילו יש כאן אפליה לרעת הגברים. זה לא נכון. האפליה היא

כאי-מתן הזדמנות שווה לנשים לצבור זכויות עוד חמש שנים גם לפנסיה וגם לקיצבת זיקנה.

ת' גוזינסקי;

אם היא נשארת במעגל העבודה.

עי תמיר;

אני יוצאת מתוך הנחה שהיא נשארת אלא שקרה לה אסון, היא פוטרה לפני שמלאו לה

65. היא פוטרה בגיל 61, 62, 63.

אני חושבת שבמצב היום יש תמריץ גדול, כולל לוועדים, לפטר נשים. ההרגשה היא

שלאשה יט קיצבת זיקנה ולכן אפשר לפטר אותה. הלחץ החברתי הוא גדול מאד. האמינו

לי, אצלנו במדור לעובדת השכירה מצטברות הרבה מאד בקשות ותביעות של נשים המעוניינות

להמשיך ולעבוד אחרי שמלאו להן 60 שנה. אבל, כפי שאמרתי, היום יש לחץ שאשה תפרוש

מעבודתה; זה משחרר גם את שירות התעסוקה שלא צריך לחפש עבורן מקום עבודה.



על פי התקש"יר מותר היום גם לגבר וגם לאשה לפרוש בין הגילים 60 ל-55. אם

גבר עובד מדינה פורט בגיל 61, הוא זכאי לרמי אבטלה.

ש' בריצמן;

הוא לא זכאי לקיצבת זיקנה.

ע' תמיר;

זה עתה התקבל תיקון בחוק ההסדרים בדבר פנסיות וקיזוז מביטוח אבטלה. מי שמקבל

פנסיה ממקום אחד - מקזזים לו מרמי אבטלה.

60%

עי תמיר;

יקזזו גם לה אותו שיעור. היא תהיה בדיוק כמו כל הנכבדים שיוצאים בגיל 50-40

ומקבלים. זה יעודד מערכות אולי לא לדחוף את האשה לפינה כדי לאלץ אותה לפרוש מן העבודה,

כל הקיזוזים יהיו כמו שהם קיימים לגבי כל אלה שיש להם קיצבה ממקור זה או אחר.

אני חושבת שהתיקון הזה יקדם גם את הנושא של גיל פרישה אחיד - 65. זו דעתי האישית

ולא דעתם של הארגונים. וזה גם מסלול שישפר את קרנות הפנסיה. לרעתי, אין שום סיבה

שאשה תפרוש חמש שנים מקודם.

היו"ר ע' פרץ;

זו הטבה.

עי תמיר;

אני מוחלת על ההטבה הזאת. אני לא רואה בזה הטבה.

היו"ר ע' פרץ;

כל אפשרות לבחירה זו הטבה.

עי תמיר;

אני חושבת שהצעת החוק היא הצעה טובה. קיזוזים צריכים להיות כמו שנהוג לגבי

כל מי שמקבל פנסיה ממקור אחר.

יי לס;

אשה בגיל 60, שניצלה את זכותה ופרשה מעבודתה - עליה לא יחול החוק המוצע. לעומת

זאת, אשה שמלאו לה 60 והיא רוצה להמשיך לעבוד ולצבור זכויות לפנסיה אבל היא מפוטרת

מעבודתה - עליה יחול החוק המוצע. לכן אני מציע להכניס הגדרה של אשה שפוטרה ולא לדבר

על כל אשה.

האם מבחינה משפטית אפשר לדבר על שני סוגים של נשים, אשה שפרשה מרצונה בגיל 60

ואשה שפוטרה. האם אפשר להגדיר את זה?

מי בוטון;

כשמדובר על גיל 60, לא.



י' לס;

צריך למצוא הגדרה מה זה אשה בגיל 60 שפוטרה. צריכה להיות הגררה משפטית

ברורה מה זה אשה בגיל 60 מפוטרת.

ע' תמיר;

אשה שאילצה לפרוש.

י' לס;

יכול להיות. אס האשה בריאה והיא רוצה להמשיך לעבור ולא מאפשרים לה - החוק

יחול עליה. אני מציע למצוא הגררה משפטית ברורה. זה תנאי הכרחי לקבלת החוק, שאני

תומר בו.

היושב-ראש שאל מה מספר הפורשות בגיל 61-60. לשמחתי, הצלחתי לקבל נתון. 60%

מהנשיס פורשות בגיל 61-60. אם הזכאות המוצעת לא תחול עליהן, עלות החוק היא 8 מיליון.

מ' בוטון;

את מרברת על 60% שפורשות בגיל 60 למרות שהן יכולות להמשיך ולעבור עד גיל 65.

ר' גורדון;

כל אשה יכולה להמשיך לעבוד.

מי בוטון;

רק אשה שעוברת במקום שיש בו הסכם קיבוצי, כפי שנאמר בסעיף 2 לחוק גיל פרישה

שווה לעובר ולעוברת.

היו"ר ע' פרץ;

כל אשה לפני פרישה בורקת מה גובה הפנסיה שהיא תקבל. אם הפנסיה פחות או יותר

סבירה, היא לא תישאר אחרי הגיל. שמענו כאן ש-60% פורשות בגיל 60.

ת' גוזינסקי;

אין להן ברירה.

היו"ר עי פרץ;

זה לא מרוייק. אני הייתי מעסיק של נשים ואני יכול לומר שכמעט לא היתה אשה

שבחרה לעבוד אחרי גיל 60 אם הפנסיה שלה היתה סבירה.

השאלה שלי היא איך פותרים את הבעיה ומפרידים בין גיל 60 ל-61 גם כדי לבטל

את הניצול לרעה וגם כדי לצמצם את העלות. זו פשרה שאני מציע.

אני לא רואה שום אסון שנותנים הטבה לנשים לעומת הגברים. עקרות בית שיוצאות

לעבודה זכאיות ליותר ממה שניתן לגברים.אם מה שאני מציע יעודד נשים להמשיך לעבוד,

לדעתי זה טוב.

אי פלפל;

מאז חקיקת חוק גיל פרישה שווה פנו אלינו נשים שאולצו לפרוש מעבורתן בגיל 60.

הן מספרות שבתמימותן הן פנו ללשכת העכורה לבקש עבודה אבל סולקו משם בבושת פנים.



ת' גוז'נסקי;

אי-אפשר להירשם.

אי פלפל;

הן מפסידות בשלושה מישורים - אחוזי קיצבה מהביטוח הלאומי, הפרשה לקרנות פנסיה

ודמי אבטלה.

אנחנו מציעים שאשה לא תקבל גם דמי אבטלה וגם קיצבת זיקנה. יש נשים שהכנסתן

גבוהה וכדאי להן לקבל דמי אבטלה, ואז, כפי שאמרה עליזה תמיר, אפשר לעשות קיזוז.

אי רוזלנבלום;

אנחנו עמרנו בפני בעיה מבהילה כשהיתה הצעה לשלם את הפנסיה החל מגיל 65

ואז האשה יוצאת מפסידה כי באותן חמש שנים היא לא תקבל לא פנסיה ולא דמי אבטלה.

לכן יש חשיבות לתיקון מהסוג המוצע בחוק שלפנינו.

יש בעיה של משפחות חד-הוריות, נשים חד-הוריות. היום מתייחסים אל משכורתה של

האשה כאל משכורת שנייה. במשפחה חד-הורית משכורתה של האשה היא המשכורת היחידה וצריך

להתייחס אליה כאל משכורת יחידה.

אי דודי;

אני מסכימה מאד עם מה שנאמר על-ידי חברותי. תפקיד המדינה לדאוג לתעסוקה של

צעירים ומבוגרים, וזה לא צריך לבוא על חשבון זה.

בסקטור הדתי יש נסיון לאפשר לנשים לעבור עד הגיל המקסימלי, כי ברגע שאדם מפסיק

לעבוד התיפקוד שלו יורד. זאת אומרת, צריך לדאוג לכך גם מבחינה חברתית.

אנחנו צריכים להיות ערים לגבי העתיד, עולים חדשים ומשפחות חד-הוריות, שם

תהיה בעיה בעתיד הקרוב.

אני חושבת שתפקיד הוועדה לפעול שתהיה השוואה בין גברים ונשים.

היו"ר ע' פרץ;

אני מניח שאתן לא בעד גיל פרישה אחיד - 65. אתן לא בעד לוותר על הזכות

המוקנית היום לנשים.

השאלה היא איך להתאים את התנאים בין גיל 60 ל-65.

היו"ר עי פרץ;

לאשה יש אופציה. זו הטבה שאין לגברים. זה בסדר. אתן לא רוצות לוותר על זה.

אתן רוצות לתקן עוול קיים אם אשה רוצה להמשיך לעבור ולצבור זכויות. צריך להיות

פתרון שלא יהיה ניצול לרעה. אנחנו לא רוצים לקחת מהנשים מה שיש להן.

מי איסרוב;

החוק ביחס לפרישת נשים תוקן רק לפני חמש שנים. לרעתנו, עם הזמן יותר נשים

ימשיכו לעבוד ויפרשו בגיל 65.



ת' גוז'נסקי;

הנתונים מאשרים את זה.

מ' איסרוב;

מצד אחד מאריכים את גיל הענודה קול האשה ומצד שני מונעים ממנה זכויות אם היא

מפוטרת לפני גיל הפרישה המוחלט.

ויש בעיה של עולות חדשות המגיעות ארצה כשמלאו להן 60. הן לא מוצאות עבודה.

זו נעיה.

חי ישראל;

אני חושב שהתיקון המוצע יוצר עיוות, כי משמעותו היא זכאות אוטומטית לדמי

אבטלה ואחר-כך קיצבת זיקנה. צריך למנוע את זה.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו צריכים להגיע לפשרה.

שי בריצמן;

אני נוטה לבדוק את הצעתו של חבר-הכנסת לס ולהפריר בין מי שפרשה מעבודתה מרצונה

לביו לבין מי שאולצה להתפטר. אפשר גם לחשוב על הפחתת רמי אבטלה שתקבל אשה בגיל המותנה,

כדי שלא יהיה כפל קיצבה שהיא תקבל גם דמי אבטלה וגם קיצבת זיקנה. ואפשר גם להפחית את

קיצבת הזיקנה.

היו"ר ע' פרץ;

זה מובן מאילו. זה ברור. היא תוכל לבחור.

ש' בריצמן;

אפשר לומר, מי שקיבלה דמי אבטלה לא תהיה זכאית באותו חודש לקיצבת זיקנה. איו

כפל קיצבה.

היו"ר עי פרץ;

אפשר.

שיבריצמו;

זה טוב כשמדובר באשה שהיתה מובטלת חודש ימים, אז זה סידור נוח ופשוט. איר ננהג

אם אשה זכאית רק לכמה ימים? האם נשלול ממנה את התשלום החודשי? הייתי רוצה לשבת בעניו זה

עם היועץ המשפטי. העיקרון הוא לא לפגוע באשה שרמי האבטלה שהיא תקבל יהיו נמוכים מקיצבת

הזיקנה. במקרים כאלה היא תקבל קיצבת זיקנה. זו הצעה לטובת האשה. אנחנו סבורים שזה טלאי

בחוק ואולי הגיע הזמו לעשות שידוד מערכות בעניו זה.

מי בוטוו;

נגיש את ההצעה לקריאה ראשונה ואחר-כך נתקן. ההצעה תתוקו לקראת הגשתה לקריאה

שנייה ולקריאה שלישית.



היו"ר ע' פרץ;

נצביע על החוק.

מ' בוטון; (קורא את החוק).

בסעיף 2 - תיקון סעיף 127 - בגוף הסעיף צריך להוסיף (א), זאת אומרת שייאמר בו

"בסעיף 127ג(א) לחוק העיקרי" וכו'.

היו"ר עי פרץ;

מי בעד החוק המוצע?

הצבעה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - העלאת גיל ביטוח אבטלה לנשים ל-65),

(של חברי-הכנסת ני בלומנטל, ת' גוזינסקי, אי ריין, יי ריין, ת' זיאר, ני חזן

אי יחזקאל, רן כהן, יי בץ, לי לבנת, מי לובלסקי, עי מאור, הי מחאמיד, ני מסאלחה

ע' פרץ), נתקבלה

היו"ר עי פרץ;

תורה רבה. הצעת החוק נתקבלה. היא תובא לקריאה ראשונה כפי שהיא מוצעת. היא תתוקן

בעת הריונים להבנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה .1O:3S