הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ז בשבט. התשנ"ג (8 בפברואר 1993) שעה 00;09

נ כ ח ו -

ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

ח' דיין

ש' הלפרט

ב' טמקין

חבר-הכנסת מ' שטרית

י' בקל - מנהל אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

אי רייס - מנהלת מחלקת ביטוח סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

שי קפיטקובסקי - המוסד לביטוח לאומי

די מרינוב - המוסד לביטוח לאומי

ר' שטיינר - המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

י' וסרמן - המוסד לביטוח לאומי

ר' פינטו - המוסד לביטוח לאומי

י י נבו - תקציבן משרד הבריאות

די כנפו - משרד העבודה והרווחה

י י אגמי - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי רבינוביץ - קופת-החולים הכללית

מי רוזן - קופת-החולים הכללית

יי גנור - קופת-חולים מכבי

מר סלנט - קופת-חולים מאוחדת

אי איסרוב - אגף השיקום, משרד הבטחון

י י דורון - ארגון חנכים

מ' בוטון

א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

1} (א) תקנות מס מקביל (חלוקח לקופות חולים), התשנ"ב-1992

(ב) תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית),

התשנ"ב-1992

2) (א) תקנות הביטוח הלאומי (בנות בטירות בהתנדבות) (תיקון),

התשנ"ב1992-

(ב) תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון),

התשנ"ב-1992

3) מתן קיצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים

4) תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מי ורודים

(תיקון), התשנ"ג-1993

5) תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) מניעת כפל תשלומים)

(תיקון), התשנ"ב-1992



תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים). התשנ"ב-1992

תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית). התשנ"ב-1992

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום שלנו תקנות שהוועדה צריכה לאשר. נתחיל בתקנות מס מקביל חלוקה

לקופות חולים), התשנ"ב-1922, ותקנות מס נקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק

בית), התשנ"ב-1992.

י' וסרמן ;

תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים), התשנ"ב-1992. באות להחליף כמה סעיפים

בתקנות הקיימות היום. אנחנו מנסים לאגד את כל הכללים החלים על חלוקת הכספים

לקופות החולים.

בחוק ההסדרים תוקן סעיף 6 לחוק מס מקביל ושונה המפתח לחלוקת כספים לקופות-

החולים. מדובר שם על מספר נפשות משוקלל לכל גיל ועל הכנסות.

אותו מפתח לכל שנה, בתוקף לכל שנה ואילו הסכום לחלוקה, כמה תקבל כל

אחת מקופות-החולים ייקבע בסוף השנה על סמך תקבולים שיתקבלו במשך השנה.

במשך שנה המוסד מעביר לקופות-החולים מקדמות, בארבעה מועדים קבועים. יש

התחשבנות רבעונית ויש בדיקה אם היה וקר או יתר.

היו"ר עי פרץ;

מה סכום הגבייה של מס מקביל?

ר' שטיינר;

3 מיליארד ו-360 מיליון ש"ח, זה לשנת 1933.

היו"ר עי פרץ;

כמה זה היה בשנת 1992ל

ר' שטיינר;

כ-3 מיליארד.

היו"ר עי פרץ;

האם נוכל לקבל נתונים על החלוקה לקופות, באחוזים.

ר' שטיינר;

זה קצת מסובך, כי החוק קבע שמפתח החלוקה משתנה כל שלושה חודשים, לפי מספר

העולים שמגיעים ארצה.

היו"ר עי פרץ;

כבר לא מגיעים עולים.



ר' שטיינר;

הספתח לשנת 1993 ואה: 72.19% לקופת-החולים הכללית; 7.32% לקופת-חולים לאומית:

14.21% לקופת-חולים מכבי; 6.28% לקופת-חולים מאוחדת.

זה נקבע על סמך חישוב שערכנו כמתחייב בחוק ועל סמך חלוקת האוכלוסיה, מספר

הנפשות בכל קופת-חולים.

היו"ר ע' פרץ;

בסוף שנת 1993 תהיה התחשבנות ויהיה החזר.

ר' שטיינר;

אנחנו עורכים קובץ ובסוף שנת 1993 יהיה שוב חישוב.

היו"ר עי פרץ;

מה היה המפתח בשנת 1992? מה היה המימוש ואיזה הפרשים חחזרתם.

ר' שטיינר;

בשנת 1992 הפעלנו מפתח שהיה בתוקף מחודש אפריל 1991 ועודכן פעמיים בעקבות

העלייה. אני יכול להגיש נתונים למזכירת הוועדה או לקרוא אותם.

המפתח האחרון, הקודם, התייחס לחודש אוקטובר 1992. קופת-החולים הכללית -

73.63%; קופת-חולים לאומית - 7.08%; קופת-חולים מכבי - 13.47%; קופת-חולים מאוחדת

- 5.82%. לגבי קופת-החולים הכללית חלה ירידה בשיעור של 1.5% וגידול מקביל חל לגבי

לקופות האחרות.

היו"ר ע' פרץ;

מה ההשפעה של העולים על השקלול? בשנה שעברה היתה הרולטה על העברה של

סכום מסויים.

ר' שטיינר;

69 מיליון.

היו"ר ע' פרץ;

על סמך מה זה נקבע?

ר' שטיינר;

זה נקבע בהוק ההסדרים 1992.

היו"ר עי פרץ;

לקחו את הכסף ממס מקביל והקטינו את הסכום לחלוקה.

ר' שטיינר;

כן.



היו"ר ע' פרץ;

זה קיצוץ של הקציב מס מקביל.

י' וסרמן;

כן.

היו"ר עי פרץ;

כיצד השקלול משפיע על הנתונים המספריים. אני רוצה שנשמע עובדות.

י י וסרמן;

75% מהמפתח מביאים בחשבון את מספר הנפשות המשוקלל ו-25% לוקחים בחשבון את

הכנסות החברים.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש לדעת מה מספר הנפשות המשוקלל בכל איי; מקופות- החולים ומה מקבלת כל

איות מהו מהמס המקביל, בהתחשב בתשלומי המבוטחים.

ר' שטיינר;

מספר הנפשות המשוקלל בקופות-החולים, בהתחשב במספר הילדים והקשישים;

קופת-החולים הכללית -73.73%; קופת-חולים לאומית - 7.47%; קופת-חולים מכבי -

12.87%; קופת חולים מאוחדת - 5.93%.

חלוקת ההכנסות מהמס המקביל לפי שכר המבוטחים; קופת-החולים הכללית - 67.56%;

קופת-חולים לאומית - 6.88%; קופת-חולים מכבי - 18.24%; קופת-חולים מאוחדת -

7.32%.

היו"ר ע' פרץ;

רוב האוכלוסיה הקשישה נמצאת בקופת-החולים חכללית.

מי קירשטיין;

מר שטנייר דיבר על מספר משוקלל. מספר הנפשות בפועל בקופות החולים;

בקופת-החולים הכללית - 70.83%; בקופת-חולים מכבי - 14.38%; בקופת-חולים לאומית -

8.09; בקופת-חולים מאוחדת - 6.8%. אלה נתונים שהתקבלו במפקד שנסתיים בחודש

נובמבר. זה לא משוקלל. המספרים שקרא קודם מר שטיינר, זה שקלול.

והאוכלוסיה הקשישה ביו חברי קופות-החולים; קופת-החולים הכללית - 12.2%;

קופת-חולים לאומית 7.2%; קופת-חולים מכבי 5.5%; קופת חולים מאוחדת 4.6%. זה אחוז

הקשישים מסך כל חברי הקופה בכל אחת מהקופות.

מי בוטון;

מאיזה גיל?

מי קירשטייו;

65, נשים וגברים.



היו"ר ע' פרץ;

האם אתה יכול לתת לנו ספרים מדוייקים לגבי האוכלוסיה הקשישה?

מי קירשטיין;

בקופת-החולים הכללית 406,697; בקופת-חולים מכבי 37,888 קשישים; בקופת-חולים

לאומית 27,514; ובקופת-חולים מאוחדת - 15.041. בסך הכל 487,140.

היו"ר עי פרץ;

מה מספר הקשישים שאינם מבוטחים?

מי קירשטיין;

לפי דיווחי הביטוח הלאומי, 9.575.

היו"ר ע' פרץ;

האם המספרים שהוקראו כאן זה מספר הקשישים מעל גיל 65 במדינת ישראל או שיש עוד

קשישים שאינם מבוטחים?

בי טמקין;

יש אנשים שמגיעים לא כעולים חדשים.

די כנפו;

חלקם לא אזרחים.

מי שנכנס על פי חוק הכניסה. אני יודע שיש אוכלוסיה שאיו לה זכויות. אלה לא

עולים חדשים.

היו"ר ע' פרץ;

כמה רום?

די כנפו;

קשה להעריך. אולי למשרד הפנים יש הערכה.

היו"ר עי פרץ;

פרט לאוכלוסיות שציין אותו חבר-הכנסת טמקין אין יותר מ-9.575 קשישים שאינם

מבוטהים?

י י וסרמן;

בתקנות יש שני אלמנטים, מפתח החלוקה ואופו ההפעלה. לפי התקנות וקיימות יש

הצהרות עובד במקום העבודה. זה יבוטל. לעצמאים יש אפשרות למסור הצהרה ישירות

למוסד.



אשר לחלוקה. בעיקרון נשארת אותה שיטה. חתקנות מאגדות את השיטה הקיימת אם

שיפור מנסיון שהצטבר במשך שנים. מדי חודש המוסד יעביר לקופות-החולים, בארבעה

מועדים קבועים כמצויין בתקנות שלפניכם, מקדמות על חשבון הגבייה הצפויה למס מקביל

באותו חודש.

בתקנות הקיימות יש הפרדה ביו עובדים לבין עצמאים. זה לא יהיה בתקנות החדשות.

בתקנות החדשות מדובר גם על ארבעה רבעונים להעברת התשלומים. בתום כל רבעון

המוסד יקבע שיעורים חדשים לגבי הרבעון הבא.

היו"ר ע' פרץ;

זה סעיף סגור. בסוף יושנה אין יתרות.

די מרינוב;

לא צריכות להיות יתרות.

כמה עמלה אתם גובים?

די מרינוב;

אנחנו לא גובים עמלה אלא הוצאה - רוצי אחוז.

קריאה;

בתקציב זה אחוז.

יש תקנות איד המוסד צריך לערוך את הישוב ההוצאות, ישירות ועקיפות.

הדו"ה נמסר למועצת מס מקביל.

כן.

הרבעונים מתחילים ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל

שנה. איך נקבע סכום המקדמות שמעבירים? על סמך התקבולים בשני ההודשים הראשונים של

הרבעון יקודם ובחודש שקדם להם. בכל רבעון ישולמו 4 תשלומים.

ויש התחשבנות רבעונית ושנתית.

לפי התקנות ההדשות יבוטל מס מקביל שהל על סטודנט בחוץ-לארץ.

ת' גוז'נסקי;

ישלמו מלא?



י' וסרמן;

לא. אנחנו מציעים לבטל את המס המוקטן החל על סטודנטים שלומדים בחוץ-לארץ

לתואר ראשון ולתואר שני.

היו"ר ע' פרץ;

ומי שעובד בחוץ-לארץ?

י' וסרמן;

ישלם.

למה? הוא לא מקבל שירות.

הם שומרים על זכויותיהם.

היו"ר עי פרץ;

אבל למה שיעור מלא? למה 4.5%?

י' וסרמן;

התקנה שאנחנו מבקשים לבטל מדברת על סטודנט שאינו עובד ואינו עצמאי. הוא ישלם

1.5% במקום 1.6%.

היו"ר עי פרץ;

ישראלי שעובד בחוץ-לארץ משלם תשלום מלא? איד מחשבים עבורו מם מקביל? אני לא

מביו.

יש בחוק הוראה מיוחדת לגבי מי שנמצא בחוץ-לארץ, חובת תשלום דמי ביטוח. סעיף

31 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שיצא לחוץ-לארץ, הוא מכוסה בביטוח ככל תושב

ישראלי וצריך לשלם עבורו דמי ביטוח. מי שלא שייך לזה נחשב כמי שאיו עובד ואינו

עובד עצמאי. מי שעובד בחוץ-לארץ ולא שייד לקבוצה המיוחדת שלגביה יש הוראה מיוחדת

בנוגע לשמירת זכויות בביטוח לאומי וחובת תשלום דמי ביטוח, האנשים האלה נחשבים למי

שאינם עובדים ואינם עובדים אצמאים.

יש תקנה מי ורודת שהתקין השר, שקובעת איד איש כזה צריד לשלם דמי ביטוח, איד

אנחנו מחשבים דמי ביטוח. דמי חביטוח מחושבים לפי בסיס קבוע בחוק, לפי חלק מהשכר

הממוצע. האיש משלם לפי אותו בסיס, חוץ מאלה שבנוגע אליהם יש תקנות על שיעורים

מופחתים. השיעורים המופחתים האלה - 1.5% - לגבי מי שלא עובד ולא עובד עצמאי זה

תופס גם לגבי סטודנטים.

מי בוטון;

זאת אומרת, זה טכני.



ש' קפיטקובסקי;

כן. זו הוראה טכנית.

היו"ר עי פרץ;

סטודנט שנמצא בחוץ-לארץ. חוזר ארצה אחרי שנתיים, איך הוא משלם?

חי דיין;

פנו אלי מספר חיילים שהשתחררו מהצבא, יצאו לטייל בחוץ-לארץ, חזרו ומצאו חוב.

איש לא יכול להכריח מישהו שישמור על זכותו.

מי בוטון;

כל זמן שהוא תושב ישראל הוא מוכרח לשמור על חוק.

שי קפיטקובסקי;

ביטוח לאומי זה לא ביטוח וולונטרי.

היו"ר עי פרץ;

ואס מדובר במישהו ששוהה 10 שנים בחוץ-לארץ?

מדובר פה על רציפות בביטוח בריאות. אני מדבר רק על מס מקבילים.

די מרינוב;

אותם כללים.

מר סלנט;

סטודנט משלם לפי אותם כללים.

היו"ר ע' פרץ;

אני לא חושב שזה צריד להיות.

בי טמקין;

אני חזרתי ארצה איורי ארבע שנים וחצי ושילמתי.

ת' גוז 'נסקי;

גם הבן שלי חזר אחרי שנה ושילם.

היו"ר ע' פרץ;

מה ההכנסה שיש בשנה מהשוהים בחוץ-לארץ? אני רוצה לדעת על כמה כסף מדובר. אס

זה סכום לא משמעותי, למה צריך את זה.

בחשבון גס דמי ביטוח הם 40-30 שקל לחודש.

היו"ר עי פרץ;

כמה כסף זה בתקציב שלכם?

ר' שטיינר;

זה סכום קטן. זה לא רשום בנפרד. יש אומדנים סטאטיסטיים. זה סכום מבוטל בסך כל

הגבייה של הביטוח הלאומי.

היו"ר עי פרץ;

אם זה סכום מבוטל, למה להתעסק עם זה? מדובר בצעירים שכל וקופות מוכנות לקבל

אותם. זה סעיף טכני. התחיל פה משוק לא הוגן בין וקופות.

מר סלנט;

אם קופה תקבל סטודנט חוזר או לא, אין לזה כל קשר לחוב של הסטודנט לביטוח

הלאומי.

היו"ר עי פרץ;

עצמאי שלא שילם מס מקביל. חזר אחרי שנה. וקופה מוכנה לקבל אותו. הביטוח

הלאומי מודיע שלא ישלם עבור האשפוז בתקופת הביניים שבה הוא לא היה מבוטח. זאת

אומרת שיש קשר.

השירות שאתה נותן זה שירות בגין הכנסה כפולה, הכנסה שמגיעה אליך והכנסה שמגיע

אליו. מה יקרה לאיש במצב ביניים.

מר סלנט;

אין המקרה דומה למה שיש לפנינו.

אם מדובר על חוב - מי שלא שילם, אין שום סיבה שישלמו עבורו את החוב. אם היה

חוב אשפוז, אם האיש לא מבטח את עצמו - אין סיבה שימומן לו חוב האשפוז.

לא מדובר על צבירת זכויות. אדוני מדבר על כך שקופות-החולים מעוניינות לקבל כל

סטודנט. אם היה אשפוז והאיש לא היה מבוטח - אין שום סיבה שזה ימומן לו.

היו"ר עי פרץ;

סטודנט בא אליך. קיבלת אותו. איך הביטוח הלאומי עושה את החשבון?

מר סלנט;

זה לא קשור ולא מותנה.

סטודנט נכלל במסגרת המבוטחים. בנושא מס מקביל, המוסד לביטוח לאומי מעדכן את

וקובץ ועושה חלוקה. אם יש חייבים, מטפלים בהם ברישום נפרד, על פי כללי הביטוח

הלאומי וחוק הביטוח הלאומי, בלי שום קשר אם מדובר בסטודנט או בעצמאי, אם היה

עצמאי ועכשיו מובטל.



יש סעיפים וסעיפי משנה שמגדירים את דרך הפעולה.

היו"ר ע' פרץ;

נניח שאדם היה 10 שנים בחוץ-לארץ.

אחרי עשר שנים הוא לא תושב.

די מרינוב;

הכלל של חגדרת התושבות, זה מסובך.

מי שנמצא בחוץ-לארץ לא מקבל שירות בארץ אבל כשהוא מגיע ארצה מחכה לו פקודה

ומעכבים את יציאתו מהארץ.

מי שטרית;

הרבה ישראלים חיים בחוץ-לארץ ורבים רוצים לחזור. מה הכללים של הביטוח הלאומי

בעניו זה? למה מי שלא חי בארץ צריך לשלם לביטוח הלאומי?

מ י בוטון;

הוא ממשיך להיות תושב ישראל.

מ' שטרית;

משלמים לו קיצבת ילדים?

כו.

מי שטרית;

למה לא תהיה החלטה על הקפאת זכויות? אם מישהו ירצה לשמור לצבור זכויות -

שישלם עבור עצמו.

היו"ר ע' פרץ;

הנושא הוא שירות רפואי שמקבל אדם או לא מקבל. איו כאו עניו של צבירת זכויות.

מ' בוטון;

כדאי שנקיים דיון בענין זה.

י י וסרמן;

בתקנה 4 מצויינים שיעורי המקדמות ברבעו ו הראשון, שתחילתו ב-1 בינואר 1992.

אני מבקשת לעדכו אותם לרבעון שמתחיל ב-1 באוקטובר 1992.

שיעורי המקדמות הם; מקדמה ראשונה -6%; מקדמה שניה - 40%; מקדמה שלישית -

46%; מקדמה רביעית -8%.



היו"ר ע' פרץ;

זה מה ששולם?

י' וסרמן;

כן.

י' גנור;

נאמר פה שמספר הקשישים שאינם מבוטחים הוא 9,575. לפי שיטת הבנייה של יקובץ,

הוא לא מוציא דוברים אלא רק קולט.

נבקש מהביטוח הלאומ' לקבל פירוט על מספר המבוטחים, חלוקה לפי קבוצות, השוואת

הקובץ והודעה מפורשת על מספר הלא-מבוטחים בכל הגילאים.

אם איו הערות נוספות, נצביע על התקנות.

הצבעה

תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות-חולים), התשנ"ב-1992. נתקבלו

י י וסרמן;

בתקנות מס מקביל לגבי עובד במשק בית יש תיקון טכני. בזמנו נקבע שיעור מוקטן

של מס מקביל לעובד במשק בית, 10 אגורות לכל 10 לירות. מוצע לתרגם את זה לאחוזים

מההכנסה. למעשה אין כאן כל שינוי.

היו"ר עי פרץ;

מי בעד?

הצבעה

תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית), התשנ"ב-1992, נתקבלו



תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות) (תיקון), התשנ"ב-1992

תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון), תשנ"ב-1992

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו עוברים לתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תיקון),

התשנ"ב-1992.

י י וסרמן;

סעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהו ילד. בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי

(בנות בשירות לאומי בהתנדבות) יש הגדרה מי הן הבנות בשירות לאומי בהתנדבות - היא

הופנו™ על-ידי גוף מאושר; חייבת לשרת 12 חודשים לפחות; היא לא עובדת ולא עובדת

עצמאית; היא עובדת בהתנדבות לפחות 24 שעות בשבוע. ויש גם חגדרה איזה פעולות

י ייושבו כפעולות בשירות לאומי בהתנדבות.

בשנים האיורונות הוספו תחומים נוספים למסגרת והשירות הלאומי. אציין לדוגמה:

קלדנות בבתי-המשפטו ומיתקנים של המשטרה.

אנחנו מציעים להרחיב את התקנה ולדבר על סטרה כללית של שירות לתועלת לאומית

וציבורית, שתקיף את מכלול העיסוקים שנוספו.

זה נוסף להגדרות הקיימות.

י י וסרמן;

כו.

די כנפו;

היות וחוק שירות לאומי לא הופעל, העמותות שהוקמו לענין זה מופעלות מכוה עצמן.

היו"ר ע' פרץ;

מי אישר אותן?

י י וסרמן;

השר, לפי קריטריונים שבהוק.

היו"ר ע' פרץ;

אפשר להוסיף עליהן?

י י וסרמן;

כן. אני אציין את "שערי צדק", "עמינדב", "האגודה להתנדבות בעם".

היו"ר ע' פרץ;

יש אגודות ערביות?



די כנפי;

לא.

כפי שאמרתי, העמותות האלה פועלות מכוח עצמן , כי הממשלה לא הפעילה את חוק

שירות לאומי.

האם אגודת התנדבות בנצרת תקבל הכרה כמו למשל "עמינדב"?

די כנפו;

כמתנדבים, הם יבוטחו.

היו"ר עי פרץ;

למה לא כשירות לאומי?

די כנפו;

שירות לאומי, זאת אומרת לשרת לפחות שנה שלימה, 24 שעות בשבוע. א0 תוק0 עמותה

כזו - יהיה ביטוח.

שי קפיטקובסקי;

בנות בשירות לאומי לא מתגייסות לצה"ל, הן מקבלות פטור משירות בצה"ל. בהגדרת

"ילד" נאמר שגם בת שמשרתת בשירות לאומי נושבת "ילד" אם לא מלאו לה 22 שנה ואם

אישר השר בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה .חכנסת אישרה את התקנות שבהן נאמר

מיהי בת בשירות לאומי - בת המשרתת בשירות לאומי בהתנדבות; בת שקיבלה דהיה משירות

בטחון, לפי הוק שירות בטחון נוסה משולב, ושירתה בהתנדבות ולא בשכר.

היו"ר עי פרץ;

גם נערה ערביה מקבלת פטור משירות.

בי טמקיו;

היא לא מקבלת פטור. היא לא חייבת בשירות.

מי בוטון;

היא הייבת. זה מסובך.

שי קפיטקובסקי;

אם לא מחייבים גיוס, אם לא קוראים להתייצבות, ברור שאז לא נותנים פטור. מי

שמוכיהה שהיא עומדת בקריטריונים שנקבעו, של השירות הלאומי, ואם טרם מלאו לה 22

שנה, היא נחשבת כ"ילד".

יש הוראה ספציפית מיוחדת, שנתקבלה בכנסת, שאומרת שאם במשפהה יש 4 ילדים,

ולילד הרביעי מלאו 18 שנה, אם הוא משרת בשירות לאומי - משלמים לאותה משפהה בעד

הילד הראשון והשני.



מ' בוטון;

זה לא אומו- שמשלמים קיצבת ילדים עבור ילד מעבר לגיל 18.

שי קפיטקובסקי;

ילד רביעי בגיל 18, הוא יוצר זכאות.

היו"ר עי פרץ;

הוא לא מקבל קיצבה אבל הוא יוצר זכאות לילדים אחרים עד גיל 18. שבאותה משפחה.

זה לא תופס לגבי מי שלא משרת בצה"ל.

שי קפיטקובסקי;

זה לא תופס אם מי שמדובר בו לא משרת בצה"ל או בשירות לאומי.

אם תהיה קיצבה לילד ראשון ולילד שני, זה לא יהיה רלבנטי.

היו"ר ע' פרץ;

האם שירות לאומי מקביל לשירות בצה"ל?

שי קפיטקובסקי;

כן.

היו"ר עי פרץ;

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לנושא של שירות לאומי לנערות ערביות. איזו זכות יש

למישהו לא להזמין אזרח כדי לפטור אותו? כדי שהמדינה תיתו זכויות, היא חייבת לחייב

אותם. אבל מכיוון שלא חייבו - לא צריך לתת פטור. יש לזה יוסבר משפטי. כל הכבוד.

אם יש פטור, התקנה הזאת צריכה לחול על בנות ערביות.

בי טמקין;

גם על בנים.

היו"ר ע' פרץ;

כאן מדובר על בנות בשירות לאומי.

שי קפיטקובסקי;

אדוני צודק.

מ' בוטון;

בת בשירות לאומי, זה רק בת.



היו"ר ע' פרץ;

נצביע על חתקנות שלפנינו.

הצבעה

תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות) (תיקון), התשנ"ב-1992 נתקבלו

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוברים לתקנות הבאות; וזקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון),

התשנ"ב-1992.

י' וסרמן;

גם זה נוגע לשירות לאומי.

היו"ר עי פרץ;

אותם כללים שחלים על בנות בשירות לאומי בהתנדבות חלים על מתנדבים.

י י וסרמן;

כן.

עמפר1

מי בעד?

הצבעה

תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון), התשנ"ב-1992. נתקבלו



מתן קיצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים

אי גולדשטיין;

ב-24 בדצמבר 1992 שלח היועץ המשפטי של המוסד מכתב ליושב-ראש הוועדרו, שבו

נאמה: "בין העולים לישראל בגלי העלייה האחרונים, גם עשרות ספורות של ילדים שעלו

לארץ ללא הוריהם. דולק מהילדים האמורים הם יתומים ואחרים- ההורים נותרו בחוץ-לארץ

ואפשר שיעלו לישראל במועד מאוחר יותר.

על פי חוק הביטוח הלאומי איו זכאות לקיצבת ילדים בעד ילדים שעלו בלא הורים,

שכן הזכאות לקיצבת ילדים היא של ההורה המבוטה, ובמקרים אלה אין הגרה מבוטה.

לאחר בחינת הנושא לגופו הסכים משרד האוצר לממן תשלום קיצבאות לילדים שעלו

בגפם, ובהשכם שנרותם בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 200 לחוק

הביטוה הלאומי, שולמו בתקופה מספטמבר 1991 ועד סוף שנה זו קיצבאות ילדים לילדים

שעלו בלא הורים.

בתחילת תקופת תוקפו של ההסכם שולמו קיצבאות לכ-50 ילדים, ומספרם עלה,

ובאחרונה שולמו קיצבאות ל-103 ילדים שעלו בלא הורים.

האוצר והמוסד הסכימו להאריך תוקפו של ההסכם עד יום 31 בדצמבר 1993.

אודה לך אם תביא הנושא לדיון והתייעצות בוועדת העבודה ויורו ורה בהקדם האפשרי,

שכן כאמור תוקפו של ההסכם יפוג ביום 31 בדצמבר 1992."

עד כאן מכתבו של היועץ המשפטי של המוסד לביטוה לאומי אל יושב-ראש הוועדה.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש להודיע למר בריצמן שלהבא יקדים במשולה מכתבים מסוג זה. אם תוקף

ההסכם פג ב-31 בדצמבר 1992. לא ייתכן לשלוה אלינו מכתב כזה ב-24 בדצמבר 1992.

מי בעד הארכת תוקף ההסכם?

הצבעה

תוקפו של ההסכם בדבר מתן קיצבת ילדים לילדים שעלו לישראל ללא הורים

מוארך עד 31 בדצמבר 1993



תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים

מיוחדים).

.

התקנות האלה הובאו לפני ועדת העבודה והרווחה בכנסת וקודמת אלא שהדיון בהו לא

הסתיים, כי ביקשו להזמין את הנכים. הדיון האחרון נדחה כדי לזמן את ארגוני הנכים.

היות וזו כנסת חדשה, אנחנו חוזרים ומביאים את התקנות. בפנייה לוועדה ציינו

שאלה אותן תקנות.

היו"ר עי פרץ;

פניתם אלינו ב-31 בינואר 1993.

אי גולדשטיין;

הבאנו מחדש לוועדה.

היו"ר עי פרץ;

בוועדה הזאת לא מונח כלום.

אם יש נושא שעומד על הפרק והדיון בו לא מתקיים, אני מבקש שתעדכנו אותנו.

אי גולדשטיין;

על פי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1979.

נכח שדרגת נכותו לא פחותה מ-60%, המקבל קיצבת נכות, אם הוא תלוי בעזרת הזולת

בביצוע פעולות היומיום או זקוק להשגחה - זכאי לקיצבה מיוחדת לרכישת שירותים

מיוחדים של טיפול אישי ועזרת בית.

יש נכים שעובדים ולפיכך אינם מקבלים קיצבת נכות אבל נכותם הרפואית היא 75%

או יותר, זאת אומרת נכותם קשה, גם הם זכאים לקיצבה לשירותים מיוחדים אם כי חם לא

מקבלים קיצבת נכות.

היו"ר עי פרץ;

מה גובה הקיצבה?

אי גולדשטיין;

אחד התנאים לקבלת הקיצבה, שהנכה נמצא בישראל ולא מוחזק במוסד רפואי או סיעודי

או שיצא לחוץ-לארץ לטיפול רפואי, ומי שתלוי בהשגחה ובסיוע של הזולת.

הקיצבה הזאת נוספת לקיצבת הנכות שאדם מקבל או לא מקבל אם הוא עובד. הקיצבה

הזאת מיועדת לרכישת שירותים מיוחדים של טיפול אישי ועזרת בית, וכפי שאמרתי היא

נוספת לקיצבת הנכות.



לפי העיקרון שיש בביטוח הלאומי, אין כפל תשלום לאותו יעוד. לכו מוצע לקבוע

בתקנות שמי שזכאי לקיצבה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק, זאת אומרת נפגע עבודה שמקבל

קיצבה מיוחדת, לא יוכל לקבל גם קיצבת שירותים מיוחדים. עוד מוצע להתנות שהנכה לא

מקבל קיצבה או תשלום איור לאותה מטרה, על פי חוק הביטוח הלאומי או חוקים אחרים.

הקופה הציבורית לא מממנת פעמיים אותה עילה המקנה זכאות לשירותים מיוחדים.

עוד מוצע בתקנות שמי שמקבל הטבה לפי ההסכם לגימלת ניידות לא יקבל קיצבה

לשירותים מיוחדים.

בסעיף 4(ג) להסכם הניידות נאמר שמי שמקבל קיצבת שירותים מיוחדים לא יוכל לקבל

קיצבת ניידות.

בי טמקיו!

אפילו אם הוא מקבל לפי רמת מינימום?

אי גולדשטיין;

כן. אנל אנשים עשו "הבה התחכמה" -קיבלו תחילה הטבות לפי יוסכם הניידות

ואחר-כד לפי התקנות לשירותים מיוחדים, והם מקבלים גם קיצבה לשירותים מיוחדים וגם

הטבה לפי הסכם הניידות. לפי המצב היום, מי שמקבל גימלת ניידות יכול לקבל גם קיצבה

לשירותים מיוחדים.

למה גימלת ניידות קשרוה לקיצבה לשירותים מיוחדים? מה הקשר בין גימלת ניידות

לבין הצורד של הנכה בעזרת הזולת?

אי גולדשטיין;

יש אילוצים תקציבים.

היו"ר עי פרץ;

קושרים כאן מין בשאינו מינו. מה הקשר בין תלותו של הנכה בעזרת הזולת לרחצו

לבין גימלת ניידות?

אולי צריד לשנות הגדרה של מי זכאי לגימלת ניידות.

בינתיים אנחנו לא מאשרים.



תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים) (תיקון). התשנ"ב-1992

היו"ר ע' פרץ;

תקנות הביטוח חלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל התשלומים).

אי גולדשטיין;

לפי פו-ק ביטוח סיעוד משתלמת גיסלת סיעוד חודשית למובטח - אשה שמלאו לה 60

וגבר שמלאו לו 65 - אשר תלוי בעזרת הזולת בפעולות היומיום שלו. הגימלה היא

השתתפות המוסד ברכישת שירותי סיעוד לזקוקים לסיוע ולטיפול אישי. הגימלה היא

שירותים בעין ולא כסף.

סל השירותים ונותן השירותים נקבעים על-ידי ועדה מקומית מקצועית.

לפי העקרון שאין כפל גימלאות לאותה מטרה, נקבע בסעיף 127פח(ב) שהזכאי לגימלה

יכול לבחור בין גימלת סיעוד לבין תשלומים עבור עזרת הזולת או עבור עזרת.

בחודש אפריל 1988 ותהקנו תקנות למניעת כפל תשלום ושם מצויינים 5 חוקים שכל

חוק הנכים (תגמולים ושיקום); חוק משפחות חיילים

שניספו במערכה (תגמולים ושיקום); חוק המשטרה (נכים וניספים); חוק שירות בתי-הסוחר

(נכים וניספים); חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

היו"ר עי פרץ;

נכה צה"ל בן 65 צריד להחליט לפי איזה חוק הוא מעדיף לקבל תשלום.

אי גולדשטיין;

נכח צה"ל מקבל תשלום חודשי פלוס שירותים. אותו דבר מקבלי קיצבת זיקנה.

היו"ר עי פרץ;

גימלת נכות ממערכת הבטחון, זה לא קשור לגימלת סיעוד?

אי גולדשטיין;

יש גימלת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי ויש עזרת בית או עזרת הזולת לפי חוקים

אחרים.

הוועדה רצתה לדעת בכמה מדובר. פחות מ-1% מהזכאים חייבים בבחירה.

מ' בוטון;

תוקפן של התקנות העיקריות היה מוגבל בזמן. מוצע לבטל את ההגבלה הזאת.

י י דורון;

האם חוק הסיעוד מאפשר למי שאינו קשיש לקבל עזרת בית?

אי גולדשטיין;

בחוק הסיעוד יש הגדרה.



י' דורון;

נכח צה"ל שמקבל עזרת בית ובא ואומר שהוא זקוק גם לעזרה אישית, האם הוא חייב

לוותר או על עזרה אישית או על עזרת בית?

אי גולדשטיין;

לפי חוק הביטוח הלאומי, מי שלא יפול אישי לא מקבל עזרת בית. כנ"ל

בחוקים אחרים. לכן ההפרדה מיותרת.

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע שנאשר את התקנות. מי בעד?

הצבעה

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים) (תיקון),

התשנ"ב-1992. נתקבלו

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;11.