הכנסת השלוש עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרווטקול מס' 57

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י' בשבט התשנ"ג (1 בפברואר 1993). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

נכחו -

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ט' אלסאנע

ת' גוז'נסקי

שי גוטמן

ח' דיין

ב' טמקין

עי מאור

שר התעשיה והמסחר מ' חריש

חבר-הכנסת ש' בוחבוט

נ' שרוני - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

ד' לפלר - מנכ"ל שירות התעסוקה

ד' סלטון - יועץ כלכלי למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

טי אלפטי - ראש המועצה המקומית, יקנעם

מ' אביצרור - ראש המועצה המקומית, ירוחם

י' ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

גיבן-ישראל - מזכיר לשכת הקשר של ההסתדרות

ע' תמיר - יושב-ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

י' שלום- מזכיר מועצת פועלי קרית-שמונה

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

י' בנישתי - מזכיר מועצת פועלי ירוחם

ש' שילה - כלכלן במרכז השלטון המקומי

י' כהן - אגף התקציבים. משרד האוצר

א' וייסמן - אגף חתקציבים, משרד האוצר

חי פרטוק - דובר שירות חתעסוקה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

מ' הלנברג

סדר-היום; אבטלה בערי פיתוח



אבטלה בערי הפיתוח

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה .אם אין התנגדות,הישיבה פתוחה.

לפני שאנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום שלנו, אבטלה בערי הפיתוח אני מבקש

להביא לידיעת הוועדה שביקשתי מבחור בשם שלמה אטיאס כלכלן מהדרום, להיות עוזר

ליושב-ראש הוועדה ולהכין את החומר הדרוש לקראת הישיבות שבהן נדון בנושא יוזמות

התעסוקה. כפי שהחלטנו, אחת לשבועיים-שלושה נקיים ישיבה בנושא יוזמות התעסוקה.

אני מבקש אישורה של הוועדה למינוי מרכז לנושא של יוזמות תעסוקה, כפי שהודעתי.

אני מבקש גם אישורה של הוועדה לכך ששלמה אטיאס יהיה רשאי לעיין בפרוטוקולים של

הוועדה בעבר ובעתיד, שהפרוטוקולים יהיו פתוחים בפניו. האם יש התנגדות? אין

התנגדות. זה מאושר. תודה רבה.

אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום שלנו, אבטלה בערי פיתוח. בחודש האחרון חלה

ירידה קטנה באחוז המובטלים בערי הפיתוח. זה נגרם בעיקר בשל ההאצה של תכנית

העבודות המיידיות שהופעלה גם לגבי העבודות העונתיות. אני מניח שעל כך נקבל דיווח

ממנכ"ל שירות התעסוקה.

אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה שמגיעים אלינו הדים על מאמץ גדול שעושה

משרד התעשיה והמסחר לזירוז וקידום התשתיות של אזורי התעשיה, הן בתכנון והן

בביצוע. אנחנו מברכים על כך. יחד עם זאת, אין לנו מספיק זמן להמתין עד שיבשילו

כל התכניות לטווח הארוך. יש לנו כמה פניות ממפעלים בכל מיני יישובים שטוענים,

שלמרות שהדברים במשרד התעשיה והמסחר זזים יותר מהר מאשר בעבר הם מרגישים שעדיין

טרם השתחררו כל כבלי הביורוקרטיה בתוך המשרד.

אני מבקש מכבוד השר לפתוח. השר יאמר לנו מה גישת המשרד. אם תוכל, אדוני השר,

לרדת יותר לפרטים של תכניות - סכומים, פריסה בערי הפיתוח - נודה לך מאד.

בבקשה אדוני השר.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

תודה אדוני היושב-ראש. ברשותך, אני אלך מהכללי אל היותר מפורט ואבקש שאחר-כך

המנכ"ל ייכנס לפרטים שאתה מבקש לדעת אותם, אם כי אני מניח שבישיבה איות לא נספיק,

לשמחתי, להיכנס לכל הפרטים שבהם אנחנו עוסקים כרגע.

משרד התעשיה והמסחר מתמודד באבטלה בערי הפיתוח תוך ריכוז מאמץ אזורי וטיפול

נקודתי - אני אפרט אחר-כך את שני המושגים האלה - מעבר למאמצים שנעשים במסגרת

המדיניות הממשלתית הכוללת לצמיחה במשק. אזורי הנגב והצפון, ירושלים וקווי העימות

האחרים הם בעדיפות העדיפות הלאומית בפעולת המשרד.

אני מאמין גדול מאד בנושא של הרכבת לאילת, כמנוף לפיתוחו ולשגשוגו של הנגב.

אני לא רק שותף למאמצי השכנוע בענין הזה, אלא בביקורי בצרפת עסקתי בין היתר גם

בנושא הזה. אני חושב שכאשר מדברים על פיתוח הנגב, יש הבדל גדול אם יש תכנית

לרכבת או אין תכנית לרכבת שתעבור שם, בדיוק כמו שהנושא של פיתוח כלל התשתיות בארץ

- כבישים, רכבות, תקשורת שעושים המשרדים האחרים בתכנית ל-1993 - משנה מאד לגבי

חלק מהאוכלוסיה שאני מטפל בה - משקיעים - כדי לשכנע אותם ללכת למקום כזה או אחר.

לדוגמה, יש מאבק לקיים מפעל באופקים. מפעל מצליח בתחום הטקסטיל. מפעל טוב. זה

מפעל בהתרחבות. השאלה היא איפה הוא יתרחב, בפתח-תקוה או באופקים. נסענו לאופקים

כדי לשכנע את בעל המפעל, שהוא י יצואן מצליח, שההרחבה תהיה באופקים. מדובר על 100

מקומות עבודה נוספים. בעל המפעל גר במרכז הארץ. אם הוא צריך לנסוע שעתיים וחצי

למפעל, בשעות העומס בתנועה, או לקום בשעה המש בבוקר כדי להגיע בזמן למפעל - זה

משנה לו איפה להקים את המפעל.



אני מקווה שהצלחנו לשכנע את בעל המפעל שההרחבה תהיה באופקים. אני מציין את

הדבר הזה כדי להמחיש את הקשר שיש בין מה שאנחנו עושים לבין מה שעושים משרדים

איורים. אם תכנית הכבישים תצליח או חלילה לא תצליח, אם היא תבוצע בשנת 1993 על-פי

התקציב שאושר - תהיה לזה השפעה אדירה על הנושא שאנחנו דנים בו.

משרד התעשיה והמסחר אחראי לתחומי תעשיה, מסחר, מלאכה, עסקים קטנים ובינוניים.

אני מדגיש את הנקודה הזאת כי בדעתי להתייחס אליה במיוחד.

בנושא הפיתוח התעשייתי, המאמץ המרכזי של המשרד הוא מאמץ אזורי בינעירוני. זה

לא בא במקום טיפול נקודתי גם בכל עיר בנפרד.

לגבי הנגב אנחנו מדברים על שתי השקעות גדולות, אחת של כי"ל בסדר גודל של 1.2

מיליארד דולר בחמש שנים. זה יתן כ-6,500 מקומות עבודה קבועים.

היו"ר ע' פרץ;

כמה ירידה תהיה במקביל?

זה תוספת מקומות עבודה. בשלב ההקמה, וזה חשוב, יועסקו כ-15 אלף עובדים.

היו"ר ע' פרץ;

מתי זח?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

זו תכנית שמתחילה בתחילת 1993. אלה תכניות השקעה מאושרות כבר מתוך אמצעים

עצמיים של כי"ל.

הי ו"ר ע' פרץ;

זה נראה לי מספר מנותק מהמציאות. אתה מדבר על 15 אלף איש.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

15 אלף בשלבי ההקמה, שגם הם נמשכים כמה שנים. אני מציע שתזמין את כי"ל. כי

אני מדבר על תכניות קונקרטיות מאושרות.

היו"ר ע' פרץ;

אני הבנתי שהכי מיידי בכי"ל הן ההשקעות במגנזיום.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

המגנזיום זה מוצר חדש.

היו"ר ע' פרץ;

אז זה לא קשור לתכנית של 15 אלף?



שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

קשור, אבל זה החדש ביותר. יש הרחבות יש דברים קיימים. חמגנזיום הוא מוצר

חדש. נדמה לי שבחודש ינואר הם רק השלימו את האישורים הסופיים שלהם. זה כניסה

לעולם חדש, מעניין מאד, מבטיח מאד, אבל זה הדבר החדש ביותר.

הי ו"ר ע' פרץ;

במה מתוך ה-15 אלף יועסקו, להערכתך, בשנת 1993?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

קשה לי לומר. בשנה זו מתחילים. אני מעריך שבשנה זו זה יהיה סדר גודל של

3,000-2,000.

הי ו"ר ע' פרץ;

מצויין. הלוואי.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

ויש גם חיפה כימיקלים, שעליה כבר דיברתי פה, מישור רותם בעיקר לאזורי ירוחם,

דימונה. כאן מדובר על מקומות עבודה קבועים כעבור כשנה וחצי, כ-200 מקומות עבודה.

זה יסחוב אחריו גם פיתוח שירותים - עוד כמה מאות מקומות עבודה. בשלב ההקמת כ-500

מקומות עבודה. בחודש פברואר השנה הם צריכים להתחיל שם בעבודח.

אנחנו מתכוונים לפתח בנגב שני אזורי תעשיה, אחד מהם בשדרות, ששם יש ביקוש

ממשי לתוספת מפעלים, וזה אחרי שמקבלים 300 דונם משער הנגב. האזור השני הוא

בנתיבות. אנחנו לומדים את הדברים בזהירות כדי שלא יהיו "פילים לבנים" שנפתח אזור

ואחר כך יתברר שאין לו ביקוש.

הי ו"ר ע' פרץ;

מה היקף הבקשות העומדות היום במרכז ההשקעות? כמה אושרו? כמה יוצאות לביצוע?

מה להערכתכם מספר העובדים שיכולים להיות מועסקים בגין הבקשות האלה?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אני יכול לתת נתונים אבל אני רוצה להזהיר מהענין הזה, כי אחד הדברים שאנחנו

מתמודדים איתם מאז נכנסנו למשרד הוא איך לוודא ולהבטיח שהאישורים של מרכז ההשקעות -

מתבצעים והופכים להשקעות. אחרי האישורים מתחיל מסע קשה, גיהנום. תמיד היה נדמה

שהבעיה היא במרכז ההשקעות. את התהליך במרכז ההשקעות עוברים די מהר, שלושה-ארבעה

שבועות ויש אישורים.

בשדרות - 13 בהקמה. יקנעם - 6. אופקים -6.

ירוחם - 1. קרית-שמונה - 7.

הי ו"ר ע' פרץ;

מה זה, מפעלים?

שר התעשיה והמסהר מי חריש;

כן.

כמת עובדים?

שר התעשיה וחמסחר מ' חריש;

שדרות - 99. יקנעם- 568.אופקים -50. ירוחם - 25.

נ' שרוני;

שדרות, נדמה לי שרק בהרחבה זה 99. בהקמה יש 130.

זה תוספת מקומות עבודה.

נ' שרוני;

130 פלוס 99, זאת אומרת כ-230.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

סך הכל תוספת עובדים שצפויה לתכניות שאושרו. שדרות - 622. יקנעם - 443.

אופקים - 90. ירוחם - 145. קרית שמונח - 679. זה רק דגם. אלה דברים שנמצאים עכשיו

בצנרת.

הי ו"ר ע' פרץ;

הלו ואי שמה שאתם מאשרים עכשיו יקום עד חודש דצמבר.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אדוני היושב ראש, ביקנעם מתוכננים 3 מפעלים, כל אחד מחם ל-100 איש. כל מפעל,

מרגע שמתחילים להקים אותו עד שהוא מתחיל לעבוד - שנה וחצי. בתעשיה אי-אפשר לקצר

את הדרך. הלוואי שיעמדו בלוח הזמנים ולא תהיינה הפרעות.

היו"ר ע' פרץ;

זח אומר שחמצב בשנת 1993 יחיח חמור.

שר התעשיח והמסחר מ' חריש;

זח אומר שמח שלא נעשח לפני שנח לא ייגמר חשנח. אנחנו עובדים עכשיו כדי לחניע

את חמשק וכדי שבעוד שנח וחצי לא נגיד שלא עשינו את נוח שצריך חיח לעשות עכשיו.

אנחנו עושים פיתוח של אזורי תעשיח, בסדר גודל של 200 מיליון שקל, שיחיו מוכנים

כדי שהמשקיע יוכל לעלות על חקרקע. אנחנו מדברים על אזורי תעשיח מאושרים ברחבי

המדינה מהצפון עד הדרום, כמעט כולם באזורי פיתוח, כמעט כולם בנגב ובגליל. 200

מיליון שקל. בשנח שעברח זח חיח 100 מיליון שקל. חביצוע חיח 90-80 מיליון. נדמח

לי שבגליל חכפלנו השנה את ההשקעה.

יי בנטוב;

בגליל זח 80 מיליון.

התוספת בנגב ובגליל היא של הרבה יותר מ-1000. זה סדר העדיפויות שהשתנה

מבחינת ההשקעות האלה. במקומות האלה אזורי התעשיה פשוט לא היו קיימים ולכן ברוב

המקומות האלה אי-אפשר היה להקים מפעל גם אם היה משקיע.

כמות הכסף להשקעות היא בסדרי גודל אדירים. אם אומר שמהפשים השקעות לסכום של

למעלה ממיליארד דולר, אני אטעה בהמעטת הסכום. כדי להפוך את זה להשקעה צריך שיהיו

אזורי תעשיה. צריך ליצור פרוייקטים ומוצרים שבהם ישקיעו.

אם כן, כשמדברים על תעשיה, צריך לדעת גם מה הם לוחות הזמנים. בדרך כלל התעשיה

לא נותנת פתרון ליותר מ-20% מהתעסוקה. אבל התעשיה היא מנוף לדברים אחרים. למשל,

200 מקומות עבודה בחיפה כימיקלים באזור רותם יוסיפו 800 מקומות עבודה

מסביב. זה פחות או יותר היחס. אם יש תעשיה לייצוא - יש מסביב שירותים נוספים

שבלעדיהם תעשיה לא יכולה להתפתח.

צריכה להיות ראייה כוללת. אם אין אזורי תעשיה, אי-אפשר להתחיל ב-א' ואז גם

לא נגיע ל-ג'. לכן ההשקעה באזורי התעשיה כל כך חשובה. היא מפתח. בעצם זה המנוף

לכל התתפתחות הנוספת שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו רוצים ליצור מצב שאם אדם רוצה

להקים מפעל ואם הוא יכול ליצור מקומות תעסוקה, שאחרי שקיבל את האישורים של מרכז

ההשקעות הוא יוכל לרוץ ולא יהיה לפניו מחסום. היום יש מחסום כזה.

טיפול נקודתי, ועדת מנכ"לים, כאן יש הליכה מתואנות עם המשרדים האחרים. אני

מדבר על התעשיה. יש מקומות שבהם התיירות, לפחות כמו התעשיה אם לא יותר מזה, יכולה

לתת פתרון. כשמדברים על הצפון, אנחנו תלוים בתיירות תקוות לא מבוטלות, שהיא תהיה

מנוף יותר מהיר, יותר מיידי מאשר התעשיה. עם מדברים, למשל, על "צינורים", זה

לטווח יותר קרוב מאשר התעשיה.

גם הפרוייקטים התחבורתיים לפי תקציב המדינה, בחלק מהמקומות הם יוצרים מקומות

תעסוקה מיידיים הרבה יותר מאשר בתחום התעשיה.

כאמור, בתחום התעשיה עיקר התעסוקה בשנה הראשונה תהיה בהקמה.

נוסף לנוח שוועדת המנכ"לים עושה באופן כללי, בסידרה של מקומות יש טיפול נקודתי

של המשרד שלנו.

בזמנו, כשהייתי פח, הזכרתי את יקנעם כדגם. יש שם כ-600 מחפשי עבודה. אם נצליח

לבצע את מה שקבענו, נוכל לומר שהדגם עובד יפה.

אנחנו מטפלים טיפול נקודתי ובודקים כמעט כל עיר פיתוח בנפרד. אני מוכרח לומר -

שלפעמים יש בעיה שולית שצריך לפתור אותה כדי שהמערכת תהיה מסוגלת לנוע. אביא

לדוגמה את כרמיאל, שבה יש ביקוש גדול מאד לאזורי תעשיה. לפעמים בעיה של ביוב או

כביש גורמים לעיכוב ומשבשים את היכולת לעבוד. כאן טיפול נקודתי נותן תוצאות כמעט

מיידיות ואז אתה יכול לומר למשקיע, פה אתה יכול להתחיל לעבוד. אנחנו מחפשים איפה

יש צווארי בקבוק כאלה, שאנהנו יכולים לטפל בהם מייד. ועדת המנכ"לים בענין זה היא

חשובה מאד.

עסקים קטנים ובינוניים. אני הקמתי ועדה בראשותו של שמואל בהט שבה יושבים

כמעט כל המרכיבים שמעוניינים בנושא של עסקים קטנים או שיכולים לשרת את הנושא של

עסקים קטנים. היא אמורה להגיש דו"ח ב-1 במרס, כלומר בראשית החודש הבא, בדיוק

חודש מהיום.



היו"ר עי פרץ;

כמת כסף עומד היום לרשותם?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

יש לרשתם קרנות בסכום של 200 מיליון שקל, שנוצלה באופן יוצא מן הכלל עד

שצריך היה לתת תוספות. היא נוצלה בעיקר על-ידי אלה שידעו לעבוד ע0 הקרנות האלה.

זה לעסקים קטנים, בעלי מלאכה ומסחר. זה גם בערי פיתוח.

הגעתי למסקנה שמוכרחים לעבור למדיניות יוזמת בנושא של העסקים הקטנים

והבינוניים. יש ועדת משנה שמטפלת במיוחד בערי פיתוח, שכונות וכו'. רציתי להכניס

למודעות את הנושא של עסקים קטנים, כי פה היכולת ליצור מקומות עבודה הרבה יותר

מהירה מאשר בתעשיה.

תוספת מקומות עבודה בשנים האחרונות בארץ היתה בעיקר בעסקים קסנים ובינוניים.

פה היתה קליטה של יותר מ-50%, שעה שבתעשיות הגדולות, בגלל הייעול, היתה פליטה של

עובדים. כלומר, פה הסיכוי של ההתמודדות עם התעסוקה. אני רואה בזה את הפוטנציאל

העיקרי גם בערי הפיתוח.

ת' גוז'נסקי;

זו קליטה יציבה או קליטה מתחלפת?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

גם אם זו קליטה מוחלפת, כל הזמן יש תוספת של עובדים. בנתון האבסולוטי היתה

בעסקים קטנים ובינוניים תוספת של 50%.

אני חושב שגם במפעלים הגדולים שקיימים תתחיל להיות קליטה בשנה הקרובה. ניקח

לדוגמה את "כור". בפעם הראשונה מזה הרבה מאד זמן "כור" הולכת להשקעה בסדר גודל של

כ-400 מיליון שקל. אחרי שנים ש"כור" פלטה עובדים היא מתחילה לקלוט עובדים.

התהליד מתהפך, אחרי שבשנים האחרונות היתה פליטת עובדים בקנה מידה גדול מהמפעלים

הגדולים - אני לא מדבר לא על תע"ש ולא על התעשיה האווירית, אני מדבר על הסקטור

התעשייתי הרגיל - התהליך מתהפך. מתחילה להיות שם שוב קליטה. בכל זאת אני עדיין

טוען שהקליטה העיקרית של העובדים תהית בעסקים הקטנים והבינוניים, בוודאי בשנת

1933. מה שאנחנו עושים יתחיל לתת פירות לקראת סוף 1993, התחלת 1994. חלק יתחיל

לתת פירות ב-1993, מה שבשלבי הקמה, במפעלים שבהקמה.

תודה רבה אדוני השר. בבקשה אדוני המנכ"ל.

נ' שרוני;

ברשותכם, אומר כמה מלים על מה שנעשה ביקנעם. כשבאנו ליקנעם נתקלנו במספר

בעיות. 1) חוסר בשטחי תעשיה שעליהם אפשר להקים מבני תעשיה מהיום למחר. נשארנו עם

יתרה של כ-40 דונם. 40 דונם אלה היו בהקצאה מתוכננת ואי-אפשר היה להתחיל לעבוד.

2) קיפאון מוחלט ביקנעם על רקע של טיפול נקודתי קודם בארבעה מפעלים תעשייתיים

שלהם ניתן מעמד אזור אי. כתוצאה מזה נוצרו ביקנעם ציפיות, שמי שלא יקבל מעמד של

אזור אי לא יקים שם מפעל מאותו רגע והלאה יש קיפאון מוחלט. יש מפעלים להרחבה, אבל

הכל קפא. אמרו, אנהנו לא מרחיבים אלא במעמד של אזור אי. כל המפעלים להרחבה אמרו,

עצור אנחנו לא הולכים קדימה. מפעלים חדשים שלא היו באזור - מפעל בתחום קוסמטיקה

ורפואה - אמרו; עצור אם לא נקבל מעמד של אזור אי, נלך למקום אחר.



וביקנעם נוצרת סטגנציח. אין קרקע. סטגנציה בהרחבת מפעלים ובהקמת מפעלים.

אבטלה, אינני רוצה לומר אם בשיעור של 16% או 20% מובטלים, כי כי כשאתה מגיע

למספרים של 16% מובטלים, אז אם זה 18 או 16, זה כמעט היינו הך. למובטל זה לא

היינו הך אבל בטיפול בבעיה זה לא משמעותי.

יקנעם יכולה לתת מענה למובטלים שיש בה, אם יוקמו בה תוך שנה 4-3 מפעלי תעשיה.

חלק מהמובטלים ייקלטו בעבודה עוד לפני כן. לכן המלצנו, כחריג מכל הטיפולים

הנקודתיים, להפוך את יקנעם לאזור אי. הרגשנו שאחרת לא נניע את המערכת התעשייתית

לקבל החלטות. מרגע שהחלטה זו התקבלה, יקנעם יכולה לגשת היום להרחבות של מפעלים

אחדים. אוסם יכולה, לדעתי, לקלוט 160 עובדים, תוך ארבעה עד שישה חודשים מהיום,

חלקם להכשרה פנים-מפעלית לקראת קליטת קו הייצור. 160 עובדים, ביקנעם זה מספר

משמעותי, כי זה מתמודד עם 20%- 25% שהם דורשי עבודה ביקנעם, וזה נותן תחושה של

תקוה.

ביקנעם יש מרכז מסחרי, חלקו היותר דרומי נראה כמו שצריך. חלקו היותר הצפוני

נראה רע מאד ולא ימשוך עסקים קטנים. אנחנו נשקיע בתכנית דו-שנתית כדי להעמיד את

מרכז העסקים הזה על הרגליים, כמרכז מסחרי לעסקים קטנים, כך אני מקווה.

אין תכנית לחפירות בתל יקנעם. למרות כל המשאבים המוקצים בתחום הארכיאולוגי,

אין תכנית לגבי תל יקנעם. אנחנו ננסה לפעול בענין זה.

היו"ר ע' פרץ;

אתה מדבר כאיש ועדת המנכ"לים.

נ' שרוני;

אני באתי ליקנעם לטיפול נקודתי, מעבר לאיש ועדת המנכ"לים. באתי לשם בחודש

ספטמבר, כאיש המשרד, לפני שהוקמה ועדת מנכ"לים. נתתי לך דגם של טיפול ביקנעם.

היו"ר עי פרץ;

החפירות אושרו?

ני שרוני;

החפירות עדיין לא אושרו. זו נקודה לטיפול.

ביקנעם כמודל ראינו קודם כל את בעיית הקרקע והכשרה 40 דונם למפעלים חדשים,

ואני לא מדבר על הטווח הארוך. אני כרגע מדבר על פתרונות מיידיים.

יש תכניות נוספות שהן במסגרת זירוז תכניות ממשלתיות בתחום תחבורה ובתחומים

איורים. אני לא רוצה לדבר עליהן עכשיו, כי זה ציפור על העץ. אני מדבר עכשיו על

ציפורים ביד.

היו"ר עי פרץ;

כמה יש לנו ביד?



נ' שרוני;

אני חושב שאנחנו יכולים להגיע השנה, - כולל הכשרה פנים-מפעלית שתתחיל לפני

שהמפעלים יורחבו - אני רוצה להיות זהיר - לכ-250 עובדים ביקנעם, חלקם תוך ששת

החודשים הראשונים. מפעל "אוסם" יכול להוות את המודל לבערך 100 עובדים שייקלטו

בהכשרה פנים-מפעלית, ל-160 שייקלטו לקו החדש של דברי מאפה ביקנעם. זו דוגמה של

טיפול של נקודתי ביקנעם שהתחיל בספטמבר. הברזים נפתחו. אנחנו צריכים לצפות

שבאיזה שהוא מקום בין יולי לדצמבר ניתן מענה, כך אני מקווה, ל-250-200 איש ואחרי

זה תהיה הגדלה.

היו"ר עי פרץ;

כמה לפי הערכתך ייפלטו באותה תקופה?

נ' שרוני;

אני חושב שלא י יפלטו. לדעתי, מפעל "סולתם" הגיע לנקודת התייצבות. הפחד

הגדול שלנו היה ובשוטטות טוטאלית של "סולתם" עם 250 עובדים, שחלק מהם עדיין אנשי

יקנעם.

חלק מההשקעה של "כור", לא ב"סולתם" אבל בחצר של "סולתם".

היו"ר עי פרץ;

אנחנו נזמין את "כור", לשמוע מהם.

נ' שרוני;

אם אני מסכם את נושא יקנעם, אני מקווה שבתחום זמן של שנה מהיום נוכל לתת מענה

ל- 40% עד 50% מדורשי העבודה, במספרים הקיימים, חלקם בתחום זמן של חצי שנה מהיום.

זה לא סוף הדגם ביקנעם. יש עוד מה לעשות.

אנחנו ביקרנו במוקדי אבטלח נוספים, אחרון היה בעכו. ביקרנו גם בירוחם,

בשדרות, באור-עקיבא ובנצרת עלית.

היו"ר עי פרץ;

מה היכולת של הוועדה ליצור מיד מקומות? מה סמכות ההחלטה שלכם?

נ' שרוני;

סמכות ההחלטה שלנו היא בכמה תחומים; לפתוח כל מיני פקקים שקיימים, ואין מקום

שלא סתום בפקקים; להסיט מרכזי כובד של משרדים נומשלתיים בתקציב ממקום אי למקום

בי, זאת אונורת לתת עדיפויות. מכיוון שעשר עיירות פיתוח הוגדרו כעשרה מוקדי אבטלה

לטיפול, יש לנו יכולת להעתיק מרכזי כובד תקציביים. אני אומר את זה בערבון מוגבל.

אנחנו לא יכולים להעתיק את כל תקציב המשרד אבל אנחנו יכולים לעסוק בדברים האלה.

אנחנו יכולים לעסוק מיידית במה שיכול לתת פתרון להרבה עשרות ולפעמים למאות אחדות

אנשים - הכשרה פנים-מפעלית, הכשרה מקצועית, עבודה וקורסים.



היו"ר עי פרץ;

מה זאת אומרת? אתה מגיע ליישוב. אומד לך נציג שירות התעסוקה, יש לי אישור

ל-200 עובדים לקטיף. התקציב נגמר. האם יש לך פול שלך, של וזו ועדה? יש לך כסף

נוסף?

ני שרוני;

עד היום, כשסיכמתי על הכשרה פנים-מפעלית, זה במסגרת תקציבים קיימים. משרד

העבודה והרווחה נתן כיסוי לכל אחד מהמקומות שאנחנו סיכמנו. כשרצינו 200 פועלות

הדשות מנצרת עלית במפעל של דב לאוטמן, להכשרה פנים-מפעלית לקראת קליטה במפעל הדש

- קיבלנו במקום. כשאנהנו רוצים ב"אוסם", ביקנעם, הכשרה פנים-מפעלית, מיידית, תוך

שלושה או ארבעה הודשים של 60 עד 100 עובדים, אין בעיה. זה מאושר. כשרצינו לפתוח

קורס נוסף בירוחם ל-15 אנשים לשיקום עתיקות, ובדרך כלל אלה אנשים שיישארו ברשות

העתיקות לעבודה לזמן ארוך - אין בעיה. זה אושר. אני לא דרשתי תוספת תקציב בשביל

זה. יהיו דברים שכשאני אצטרך לדרוש תוספת תקציב - אני אפנה למשרד האוצר. אני

אמור להיפגש עם שר האוצר, כי יש כמה דברים שמעידים על צורך בתקציב נוסף.

אחת הבעיות הנורכזיות שאנהנו נתקלים בה היא הוסר בתשתית ביוב, כבישים, משרד

הבריאות עוצר אותנו, מע"צ עוצר אותנו. אנהנו עוסקים בכל הדברים האלה, כולל תכניות

ביוב לעיירות פיתוה שהתקציב שלהן לא יכול לשאת בעלויות המימון של התכניות, כי אם

אין ביוב משרד הבריאות הוסם אותנו בוועדות הסטאטוריות. בנינו שלוש הבילות תקציב

- לעכו ירוחם ושדרות - שבהן תזרים המזומנים של המועצה בשנתיים הראשונות לא יצטרך

לשאת בעומס. בשלושת המקומות האלה תקציב המועצה לא יכול לשאת בעלויות מימון.

משרד הפנים עובד איתנו יוצא מן הכלל במחוזות, גם בצפון וגם בדרום.

האם אתה יכול לציין דוגמה שבפגישות שלך, בסיורים שלך ראית מעשה הלם שפתרת

אותו במקום?

ני שרוני;

ראיתי הרבה מעשי חלם .משל, באזור תעשיה בעכו מעולם לא תוכנן ניקוז, הוא מוצף

כל הורף. גם הכבישים לא מושלמים. לדעתי זו איוולת. אם אתה שואל אותי, האם צריך

לטפל בזה מיידית - כן. מאיפה פתרתי את זה? בינתיים מתוך התקציב שלי. אם זה פוגע

בדברים אחרים - אני אבקש תוספת תקציבית. כרגע מבצעים מתוך תקציב משרד התמ"ס. זה

אזור תעשיה שמוצף כל הורף. אשקלון צפון, שזה לא אזור פיתוה, בחורף, בגלל בוץ

וחוסר כבישים אי-אפשר לגשת למפעלי תעשיה, אי-אפשר פיסית, זו איוולת. בשדרות לא

פתורה עד הסוף בעיית הביוב, לא לעיירה ולא לאזור התעשיה, ולכן אני לא מקבל

אישורים להרהבת אזור תעשיה של 300 דונם, למרות שיש זמים שעומדים בתור. - זו

איוולת. את זה צריך לפתור.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה שתיתן דוגמה מהשטה שלך, מרכז ההשקעות. מצאת שמפעל מסויים העומד בכל

התנאים ויש לו כל האישורים תקוע בגלל ביורוקטיה. פתרת את הענין במקום ולמהרת היו

עובדים.

שר התעשיה והמסהר מי הריש;

אין כמעט תור במרכז ההשקעות.

תור לטיפול?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

תור לאישורים. כדי לקבל אישור או סירוב אין המתנה מעל לחודש. מי שמקבל סירוב

הולך לוועדת ערר. בוועדת ערר היה עיכוב של בערך שנתייס, כי בין שני השרים השרים

הקודמים שהיו צריכים לחתום היה ויכוח ואם אחד מהם חתם, השני סרב לחתום. את זה

כבר הורדנו. נשארו רק כמה בעיות בתחום הבנייה, ששר האוצר ואנכי בודקים אותן. את

כל הנושא התעשייתי גמרנו. במרכז החשקעות אין עיכובים ביורוקרטיים, לא בשלב של

האישורים ולא בשלב שאחרי האישורים. עם מה שאנחנו מתחילים להתמודד היום זה השלב

שאיורי האישורים.

היו"ר עי פרץ;

תוך כמה זמן מיום שמגישים לך בקשה אתת נותן תשובה חיובית או שלילית?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

חודש מקסימום. הרבה פעמים פחות מזה.

נ' שרוני;

ברשותך, אדוני היושב-ראש, עוד דוגמה של מעשה חלם שהיה בתהום המשרד שלנו.

בעיירת פיתוח שדורשת קרקע כמו אוויר לנשימה, ואין לה - כל הרזרבה שלה 40 דונם -

הוקצו קרקעות לשני יזמים שלא חתחילו לעבוד, כשבתור עומדים אנשים להקמת מפעלים.

הקצנו את חקרקע מחדש, יחד עם חמועצח. אפשר לעלות על חקרקע ומתחילים לפתח.

אדוני המנכ"ל, האם לא נעשתה גם הערכת צפי של הקטנת מספר העובדים בערי פיתוח

בגלל סגירת מפעלים?

סגירת מפעלים?

חיו"ר עי פרץ!

סגירה או צמצום עקב פיתוח טכנולוגי וסיבות אחרות. אם מפעל "פולגת", לדוגמח,

עובר לרמח טכנולוגית אחרת, זח מחייב צמצום במספר העובדים, לפעמים במאות עובדים.

זאת אומרת, תהליך ההתייעלות והמודרניזציה חפנימית של חמפעלים זה מרכיב שחייבים

לקחת אותו בחשבון.

אני לא עשיתי ניתוח. אני חושב שעדיין לא הגענו לשלב התיאורטי של ניתוח

התפתחות כוח חעבודה בתעשיה על בסיס של מודרניזציה בתעשיות מצד אחד וחקמת תעשיות

חדשות מצד שני. כפי שאמר חשר, קליטת עובדים בתעשיה זח כ-20%. לכן צריך לחשוב

במונחים של פיתוח עסקים קטנים ובינונייים שהם המפתח לקליטת עובדים הרבה יותר

מאסיבית.



אנחנו עוסקים ומתערבים אפילו בדברים קטנים כמו למשל עובדי רווחה בעכו, ואם

צריך גם בנושא של הקמת בית לקשיש. אנחנו מתערבים גם בנושא של מרכזים מסחריים, שזה

לא בתחום אחריותנו. אנחנו עושים כדי ליצור אווירה אטרקטיבית. כשאתה בא לעיירה

נתיבות למשל ורואה מה אפשר לעשות במרכז מסחרי - שווה להשקיע

כמה מיליוני שקלים כדי שלאנשים יהיה לאן להגיע ולפתוח שם חנות. ואותו דבר

בדימונה.

ואנחנו מטפלים גם בנושא של 4 קרוואנים באור-עקיבא, כדי שאפשר לקלוט אנשים

להכשרה מקצועית. מדובר על לא יותר מ-20 איש. לכאורה זה דבר קטן אבל זה שווה את

המאמץ.

היו"ר עי פרץ;

אני מודה לך אדוני המנכ"ל. אני מבקש שיוקם צוות שיבדוק מה הצפי לצמצום מספר

העובדים בערי הפיתוח. אני יכול לתת לך כמה דוגמאות של מפעלים שעומדים לפני

סגירה. אני לא יודע אם אתם מעורבים או לא מעורבים בזה.

נ' שרוני;

כל מה שעשינו בנצרת עלול לרדת לטמיון אם תע"ש סוגר את המפעל בנצרת.

היו"ר עי פרץ;

אנחנו רוצים שזה יהיה חלק ממערכת השיקולים שלכם ושזה יובא לפנינו.

אני לא יודע מה המצב בפניציה, שם לא הולכים לצמצם?

נ' שרוני;

צמצמו כבר.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שיהיו לפנינו נתונים אלה מול אלה, צמצומים צפויים מול תוספת.

ני שרוני;

אני רוצה לומר דבר שאני מבקש שיירשם בפרוטוקול. מה שאנחנו עושים לא בא במקום.

בכל מקרה זה צריך להיעשות במקביל. זאת אומרת, מה שאנחנו עושים היום בחיי היומיום

זה בלי שום קשר למה יקרה בתעשיה מבחינת קליטה ופליטה. אני חושב שיש מקום להמשיך

בפעילות הזאת כדי לנסות לפתור בעיות בחיבט הנקודתי הפרטני.

היו"ר עי פרץ;

תודה רבה.

אדוני מנכ"ל שירות התעסוקה, אם תוכל לדווח מה השתנה מאז הדיווח האחרון שלך.

די לפלר;

מספר דורשי העבודה תושבי ערי הפיתוח, כ-24 אלף. אינני להיכנס להבדלים

הסטאטיסטיים בין דורשי עבודה לבין בלתי מועסקים. מי שיטען שבפועל יש יותר

מובטלים ממהמספר המופיע בסטאטיסטיקה שלנו, צודק. יש אנשים שלא מגיעים ללשכות

העבודה. אני מדבר על מספר האנשים שמתייצבים בלשכות העבודה. גם לפי הנתונים שיש

לנו, הסיכוי של דורש עבודה בעיר פיתוה למצוא מקום עבודה נמוך ב-50% מהסיכוי של

אדם שמחוץ לעיר הפיתוח. זה הנתון שצריך להדאיג אותנו.



בערי הפיתוח בולטת אי-יציבות תעסוקתית. רבים מהמפעלים שבערי הפיתוח הם

בתחום הטקסטיל, ההלבשה, ששם יש תנודתיות מאד גבוהה.

ת' גוז'נסקי;

יש גם עבודות חקלאיות עונתיות.

די לפלר;

אני רוצה להדגיש שבתוך 24 מוקדי האבטלה בשיעור של 10%, יש 15 ערי פיתוח. היתר

הם כפרים ערביים.

שירות התעסוקה, למרות שלפי המוגדר בחוק אנחנו לא ממונים על יצירת מקומות

תעסוקה חשבנו שנהיה אחד הכוחות שדוחפים לפתרונות מיידיים. דרך אחת מסורתית לפתרון

מיידי היא הכשרה מקצועית. בענין זה יש לי דעה שלא תמיד מקובלת על האוצר. אני

חושב שהכשרה מקצועית לא צריכה להיות בהכרה צמודה לסיכוי המיידי לקליטה בעבודה.

זאת אומרת, צריך להכשיר יותר מאלה שייקלטו בעבודה. ולעניות דעתי צריך ללכת גם

להעשרה, שמשוחרר צה"ל ילך וילמד מתמטיקה ואנגלית. במונחים כלכלים מדברים על שיפור

ההון האנושי.

בהכשרה מקצועית?

די לפלר!

לא איכפת לי באיזו מסגרת זה יכנס. אני אומר, במסגרת הזאת שילמד ושיקבל את דמי

האבטלה, כמו שעושים בהכשרה מקצועית. שילמד מתמטיקה ואנגלית. עשינו את זה

באור-עקיבא.

ח' דיין;

שיעסוק במשהו ולא יהיה מובטל.

די לפלר;

במפעל תרופות היתה דרישה ספציפית לרמה מסויימת של ידיעת אנגלית ומתמטיקה.

לדעתי, גם אם אין הזמנה מסויימת, במקום שאנשים יהיו בחוסר מעש, שילמדו מתמטיקה

ואנגלית. לפעמים זה עדיף מהכשרה מקצועית ספציפית. לפעמים אתה מכשיר אדם בתחום

מסויים ופתאום המשקיע לא בא ואז אותו אדם נעשה עוד יותר מתוסכל, כי יש לו הכשרה

ספציפית שהוא לא יכול להיעזר בה.

ת' גוז'נסקי;

יש ההלטה ארצית בענין זה?

די לפלר;

עדיין אין החלטה. זה כיוון שאני מציע. דיברנו על זה אתמול עם האגף להכשרה

מקצועית במשרד.

עי תמיר;

זה מכינה טכנולוגית.



ת' גוז'נסקי;

בדמי אבטלה?

עי תמיר;

כן.

די לפלר;

אני מדבר על מתמטיקה ואנגלית, בלי לדבר כרגע על טכנולוגית. לתעלות את תרמה

של האנשים במקצועות תאלה.

ויש הנושא של תקדמת קליטת עובדים בתכשרת פנים-מפעלית. אנחנו עוזרים בהסעות.

אם מפעל במרכז תארץ רוצת לעבור או להרחיב, אפשר בהתחלה לקלוט במרכז תארץ ששם

תעובדים ילמדו את תעבודת. אנחנו נסיע אותם.

ש' בוחבוט;

אם מפעל מתל-אביב רוצת לעבור למעלות. אתת תסיע אותם?

די לפלר;

תל-אביב-מעלות לא, אבל תל-אביב-אור-עקיבא כן וחיפה-מעלות כן.

אפשרות אחרת זה הכשרת מקצועית במפעל, במקום לשלוח אנשים לתכשרת מקצועית

במיתקן של משרד תעבודת.

ויש גם תנושא של פתרונות מיידיים.

היו"ר עי פרץ;

כמת יש עכשיו?

די לפלר;

לצערי תרב, בינתיים אין התפתחות. בקרן-תקיימת מדובר על כ-500, בקטיף תדרים -

כ-1.000. קטיף תדרים זת לא דווקא ערי פיתוח, זת חלק מערי הפיתוח. בארכיאולוגית,

המספר לא ברור לי, תוא משתנת, זת עד 3,000.

היו"ר ע' פרץ;

בקרן תקיימת יש אישור ל-1,000.

די לפלר;

אין לי עדיין אישור ל-1,000. אני מקוות שיתית לי אישור ל-2,500. אנחנו

יושבים על זת היום אתרי תצריים. בינתיים יש לי אישור ל-500, ל-4 תודשים. זת

תקרן-תקיימת עצמת. אני לא מדבר על ארכיאולוגית.

תיו"ר עי פרץ;

קרן קיימת 500?



ד' לפלר;

כן.

היו"ר עי פרץ;

ההודעה של השר שיש אישור ל-1,000, בקרן-הקיימת.

בסך הכל יש 10 מיליון לנושא הזה.

די לפלר;

במשרד העבודה מתקיימת היום ישיבה של כל הגורמים שעוסקים בנושאים האלה. כפי

שאמרתי, המגמה היא - אני מדבר על הקרן-הקיימת - להגדיל את המספר מ-500 ל-2,500.

אם במעלות ניתנו פתרונות ל-20 או ל-30, זה אולי לא הרבה. אם נגדיל ל-100 זה

יורגש יותר. העבודות האלה הן כולן עבודות לתשתית תיירותית, תיירות פנים.

קטיף, זה נותן פתרונות עד סוף חודש אפריל. במקומות כמו אור-עקיבא, הדרה,

במקומות עתירי קטיף שהם גם עתירי אבטלה, במקרים רבים זה נותן פתרונות.

ויש הנושא של תעסוקה במחנות צה"ל. כאן יש יתרון כי המחנות פרוסים בפריפריה.

כנ"ל גנים לאומיים. אם נפתח את פארק אשכול ואת פארק ירוחם, זה עוד כמה עשרות

מקומות עבודה בפריפריה.

היו"ר עי פרץ;

תודה. נשמע אנשים שבאו מהשטה. ראש מועצת ירוחם, בבקשה.

מי אביצרור;

בוקר טוב. יש לי חובה נעימה לברך את שר התעשיה והמסחר על היוזמה הברוכה בהקמת

הוועדה שהוא הזכיר אותה, והכי חשווב הבהירה הנכונה של מנכ"ל המשרד, נתי

שרוני, כי מה שנתי עושה לא עושה מישהו אהר. אני מבקש מהיושב ראש לבקש מהמשרדים

לשתף פעולה עם נתי.

היו"ר עי פרץ;

כאן מדברים על מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, לא על נתי.

מי אביצרור;

אדוני היושב-ראש, אתה היית ראש רשות ואתה יודע מהי הביורוקרטיה במשרדים ומה

פירוש הדבר ליצור פרוגרמה אמיתית ולגשר בין המשרדים השונים כדי לקדם פרוייקטים.

זו אחת הבעיות הקשות שלנו. אם אין מי שיגשר בין המשרדים כדי שתהיה הסכמה הדדית -

לא נוכל לקדם. המנכ"ל מצליח לעשות זאת. הוא יוצר שיתוף פעולה בין המשרדים. צריך

לקרוא לשיתוף פעולה בין המשרדים כי למרות כל מה שנעשה עדיין יש בעיה.

היו"ר עי פרץ;

מה המצב בירוחם?

אני רוצה כאן להתמקד בעיקר בבעיה מאד מאד כואבת. יש אצלנו יותר מ-20% אבטלה.

יש לנו כ-800 יחידות דיור ריקות והממשלה מכוונת לירוחם אוכלוסיה חלשה. אם אנחנו

לא נדע לשנות את חמדיניות הזאת פירוש הדבר שתהיה אצלנו אבטלה נוספת ומי יודע לכמה

נגיע.

כשהוועדה ביקרה בירוחם העליתי הצעה. שהיות וירוחם נמצאת באמצע אזור התעשיה

הכי גדול בנגב - אנחנו נמצאים במרחק של רבע שעה כמעט מכל מפעל תעשייתי - אם נצליח

להכין תכנית שמדברת על הכוונה נכונה על-ידי פטור ממס הכנסה לפרק זמן של שלוש או

ארבע שנים, יווצר מצב שמי שיש לו מס שולי גבוח - 80% מתושבי ירוחם לא יחנו מזח -

יבוא לירוחם. יכול להיות שאלה שיבואו אלינו יגידו, אני נוסע לחוץ-לארץ לארבע

שנים. אבל החיים יעשו את שלהם ואז לאט לאט נוכל להגיע לעצמאות כלכלית. אם יגיעו

אלינו אלה שמכוונים אותם, כל מה שנעשה לא יועיל.

שי בוחבוט;

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מכוונים"?

מ' אביצרור;

אם הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון להעברת אנשים ליהידות האלה הם נתמכי

ביטוח לאומי, חד-הורים, קשישים - אני מוכן להביא מסמך - זה לא יועיל לירוחם.

ש' בוחבוט;

זה הכל בשכירות?

מי אביצרור;

בשכירות, ודאי.

כרגע הוחל במבצע שביקשתי, לאחד שתי יחידות ליחידה אחת. היום אין דירות,

נגמרו. כרגע אני מבקש משר הבינוי והשיכון לשחרר את הדירות המוקפאות.

היו"ר עי פרץ;

תקבל החלטה וועדת האכלוס המקומית, שקליטת תושב מותנית בקליטת במקום עבודה.

קריאה;

אין ועדת אכלוס.

מי אביצרור;

ברגע שיש החלטת ממשלה על קריטריונים, כפי שציינתי אותה, וההחלטה הזאת עדיין

לא שונתה, אתה לא יכול להתנות. ברגע שיש לי דירות מוקפאות, על פי חוק זה 25%

לאתיופים קליטה ישירה, 25% למועברים על -פי הקריטריונים שהמשרד החליט עליהם.

אני הצעתי להקצות את כל 800 יחידות הדיור האלה לעובדים שבפועל עובדים בתוך ירוחם.

מתוך 1,200 עובדים בירוחם יש 540 איש שעובדים ולא גרים בה. כדי ליצור ירוחם

אטרקטיבית צריך לתת הטבות של ממש לפרק זמן, מענקים מותנים והרבה כנאד דברים אחרים.

כשאנשים יגיעו לירוחם הם יתקשרו אליה, יהיו השגרירים של ירוחם ויחזקו אותה,

אנחנו חייבים לתת חיזוק לתשתית האנושית. זאת הבעיה של עיירות הפיתוח. ללא תשתית

אנושית חזקה בעיירות הפיתוח לא נצליח לפתח אותן. אנחנו נלך ונדעך יחד איתן.



אני חושב שזאת הנקודה הכי רצינית שאנחנו צריכים להתייחס אליה. אם נעשה את

זה, אני חושב שעיירות הפיתוח יעלו על דרך המלך. אם לא נעשה את זה, אנחנו נקבל

לתוכנו אוכלוסיות חלשות וכל שנה נחזור ונדווח עד כמה האבטלה אצלנו גבוהה, כמה

אנחנו מסכנים וכמה אנחנו לא מסוגלים לשאת את העומס.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

אני מבקש ממזכיר מועצת הפועלים לתת לנו קצת יותר מספרים, מה עומד להיסגר ומה

עומד לחיקלט.

י' בנישתי;

אני מצטרף לברכות של ראש המועצה. אני מוכרח להוסיף ברכה גם למנכ"ל שירות

התעסוקה, שמלווה אותנו גם ביום-יום.

מבחינת הנתונים יש היום בירוחם 20% מובטלים . למעשה מספרם הרבה יותר גדול.

רבים מהמובטלים אינם באים כלל לשירות התעסוקה. להערכתי מספרם של המובטלים בירוחם

הוא 24%-25%..

ת' גוזינסקי;

רמה של דרום אמריקה.

יי בנישתי;

לדעתי, מסילת רכבת בין דימונה לירוחם תוזיל את העלויות. יזם פרטי, גיורא

אקרשטיין, הוא מוכן להעביר את כל התעשיה שלו ממרכז הארץ לירוחם, זה מתבטא

ב-300-250 עובדים. פניתי לא מזמן לשר התחבורה בענין הזה. ההחלטה שלו היתה שהוא

ישלב את ירוחם עם הקמת מסילת הרכבת לאילת. זה חזון.

פנינו לוועדת המנכ"לים ודרשנו מהם לנסות ולתת עדיפות ראשונה להקמת מסילת

רכבת. זו התשובה היחידה שיכולת להיות למובטלים בירוחם.

ת' גוז'נסקי;

כמה קילומטרים זה ?

נ' שרוני;

11 קילומטר, 12 מיליון דולר.

יי בנישתי;

היתה החלטה של שר התחבורה הקודם, מר קצב, להקמת מסילת רכבת, שהיתה מתוקצבת

מתקציב המדינה.

אחד הפתרונות המיידיים זה מספר העובדים בכימיקלים. אני לא מבין מה הסיבה שזה

חמש שנים לא נקלט ולו עובד אהד, כאשר מינהלת הפוספטים יושבת בירוהם. יש קליטה

מהחוץ. לא מעט אמרו לי - ויכול להיות שזו אכן הסיבה - שיכול להיות שזה בגלל

ההסעות המאורגנות ממקומות אוזרים.



בסיסי צה"ל - לא נקלט ולו עובד אחד. יש פליטה.

לאחרונה התחלתנו בקליטת כ-40 עובדים בקרן-הקיימת. מפעל נגב קרמיקה נמצא

בפיתוח ובימים אלה הוא קולט כ-50 עובדים. ביחד 90 עובדים. מפעל פניציה פלט 40

עובדים. הבעיה העיקרית שם, קשורה לייבוא. בשנה האחרונה היה ייבוא של כ-22 אלף

טון, שזה 4 חודשי עבודה של המפעל הזה.

תודה.

סי אלפסי;

גם אני מצטרף לברכות לשר שמינה את המנכ"ל, האדם הנכון בזמן הנכון. זו פעם

ראשונה שאני מגיע לוועדת עם תקווה בלב לפתור את הבעיה הכאובה ביישוב שלנו -

האבטלה. אחרי הפגישה האחרונה כאן בספטמבר הגיע אלינו המנכ"ל, לפי הנחיית השר,

ואני יכול לומר כאן שהוא טיפל בכל הבעיות שהועלו בישיבה, אחת לאחת.

אני חושב שליקנעם, בניגוד ליישובים אחרים, יכולים להיות פתרונות. אני מעריך

שאם יהיה טיפול נקודתי, תוך שלוש או ארבע שנים אנחנו יכולים לבוא ולוועדת ולהגיד:

תודה למשרד ולו ועדה. הבעיה של יקנעם נפתרה.

ליקנעם לא היה שטח תעשיה. מה שיש לנו כרגע זה בסך הכל 24 דונם נטו. אנחנו

מחלקים אותם ל-4-3 פעלים, ובזה נגמר. בביקור של המנכ"ל הראנו לו שטח של אלף

דונם שחוא בשטח שיפוטה של המועצה האזורית מגידו. זה הוצא לתכנון. אני מקווה

ששגיע להסכם עם המועצה האזורית מגידו. אם נגיע להסכם אני בהחלט הושב שזה יפתור

את הבעיה.

אני רוצה לציין נתון שצריך להדאיג לא רק אותי. בשנת 1989 היינו 6,000

תושבים. היום אנחנו 9.080, גידול של 50%. בשלוש שנים חיישוב גדל ב-50%, בעיקר

עולים חדשים. לא נוסף שום מקום עבודה. 800-700 עובדים פוטרו מ"סולתם".

אני חושב שהמשרד חייב להתערב בנושא של דמי שכירות במבני תעשיה, שהוא 13 שקלים

למטר.

היו"ר עי פרא;

מה עם "סולתם", מה עם השטח שיש שם? מה עם השטח של "סולתם"?

סי אלפסי;

אי-אפשר למכור אותו, ולא כל אחד מוכן לשלם 5-4 דולר למטר שם,

היו"ר עי פרא;

למה לא יכולים לעשות הסכם עם "סולתם"?

סי אלפסי;

חמנכ"ל מטפל בזה אבל זאת בעיה.

אני העליתי גם בפני השר וגם בפני המנכ"ל את הנושא של בסיס מנסורה, שלדעתי

אפשר להעביר אותו מהכניסה ליקנעם. יש אישור של משרד הבטהון. תמורת 80 מיליון דולר

הוא מוכן להעביר. אני חושב שהמשרד מטפל בזה.



תל יקנע0 כן אושר לחפירות. זה אושר כבר לפני זה אלא שלא היה תקציב. לאיור

ההתערבות שלך ושל הוועדה אושר לנו החודש סכום של 500 אלף שקל להתחיל בחפירות. 500

אלף שקל, זה עבודה של 3 או 4 חודשים.

וכמה עובדים?

סי אלפסי;

40-30 עובדים, ארבעח חודשים.

אני עומד להיפגש עם סנכ"ל משרד התיירות. אני מבקש ממנכ"ל משרד התמ"ס לנסות גם

כן לשכנע אותו שזה אתר כדאי.

ודבר נוסף שאני מבקש שיטופל במסגרת ועדת המנכ"לים, זה הנושא של המורים. זה

יכול גם לפתור לנו גם בעיה קשה וגם לחזק את החינוך.

לסיום דברי אני חוזר ומדגיש, כרגע אין לנו שום פתרון ל-600-500 מובטלים. אני

מבקש ממך אדוני המנכ"ל, כדאי שתסייר שוב ביקנעם ונראה ביחד איך פותרים את הבעיה.

היו"ר עי פרץ;

תודה.

מזכיר מועצת הפועלים, תשלים כמה דברים שלא נאמרו.

ר' טולדנו;

כבוד היושב ראש, אני מברך על המעורבות של שר התמ"ס, של המנכ"ל ושל מנכ"ל

שירות התעסוקה. כמי שבילה כאן בהרבה ישיבות של ועדות רוצה לומר לכם שזה חידוש

מרענן. זח חידוש שנותן ערך בכלל לכאן, לשמוע, לקבל תשובות ולדעת שיש תוצאות

לטיפול.

הבעיה שלנו כרגע היא לטווח הקצר.

אני מברך על הרעיון של מנכ"ל שירות התעסוקה להפסיק סוף סוף לדבר על התוחלת

התעסוקתית בהכשרה מקצועית, שזה הבלוף הכי גדול. אנחנו מחזיקים אנשים בהכשרה

מקצועית כפתרון ביניים להרוויח זמן עד לפתרונות המעשיים.

שנח תמימה אני מנסח ליצור קשר עם אנשי "כתר", באי זה מקצועות הם צריכים אנשים,

אני אכשיר לכם אותם. אני לא מקבל תשובה. לפי מה שהבנתי, לוקח יומיים להכשיר

מישהו להפעיל מכונה להזרקת פלסטיק.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אני כן שאלתי וביררתי. הוא מתכונן להקים ביקנעם בית-ספר ולעשות שם את

ההכשרה. מסתבר שזה לא יומיים.

יש לנו בעיה, שרק הזכאים לדמי אבטלה יכולים להיקלט בהכשרה מקצועית. זו מגבלה

מאד מאד חריפה. אתה לא יכול להכניס להכשרה מקצועית אנשים שאינם מקבלים דמי אבטלה.

זו מגבלה מאד קשה. אני מבקש שתטפלו בה.

תודה.

י' שלום;

אני רוצה לברך את החברים שנמצאים כאן כל כך לפי מעמדו וכבודו. לצערי. כבר

הרגיז שגיס אני אורח כמעט קבוע בוועדת העבודה והרווחה. לא שאגי לא רוצה לראות את

החברים שעושימ במלאכה, אבל הייתי מעדיף לשבת בקרית-שמונה ולא להיות כאן כשדנים

בנושאי אבטלה וכו'.

אני רוצה לומר כאן, "כור" לא תקלוט עובדים. הייתי אומר שיש כאן זריית חול

בעיניים. אם יקלטו, יקלטו מחברות קבלניות שמנצלות את העובדים ומשלמות שכר

מינימום ואפילו פחות מזה. חברי הוועדה ביקרו בקרית שמונה והם מכירים את המקרים

האלה. אני אומר, אל נרמוס את כבודו של העובד, שהוא הוא כבר רמוס.

אני חוזר ואומר, אז אם "כו" מבריאה את עצמה, טוב מאד. אבל היא לא תקלוט

עובדים. היא תקלוט אנשים שינוצלו.

הייתי שמח אילו קריית-שמונה לא היתה נכללת בין עשרת היישובים מוכי אבטלה. זה

זה לא כך. קריית-שמונה היא יישוב מוכה אבטלה. יש אצלנו 900 דורשי עבודה, 232

מקבלי חבטחת הכנסה ו-633 מובטלים. בסטאטיסטיקה הזאת לא נכללים אקדמאים וחסרי

זכאות לדמי אבטלה, שהפסיקו לבקר בשירות התעסוקה, שמספרם עוד כמה מאות. כוח העבודה

הוא 7,000-6,000 איש.

אני טוען שהכשרה פנים-מפעליתת זה ניצול כספי המדינה. אין פיקוח. מפעלים

לוקחים. חבר הוועדה היה בקריית- שמונה יראה מה נעשה במפעל רמטוב, מכסקאן. זה

אותו מפעל, אותה גברת בשינוי אדרת. דרך אגב, עוד פעם חחליפו את השם.

היו"ר ע' פרץ;

מה עכשיו?

הולפורט. מכסקאן, היום זה מכסקאן שם. רמטוב קראתם לו רמרע. עכשיו אני מנסה

למצוא משהו שיתאים להולפורט.

האנשים מקבלים כספים. קיבלו רשיונות להעסיק עובדות, שקראו להן חונכות. אין

שום חונכת. יש שם כ-50 עובדות. חבר-הכנסת טמקין היה שם מטעם הוועדה. הוא גילה -

שיש עונש חדש - מעמידים בפינה. האנשים האלה מקבלים כספי מדינה. הם מנצלים את

כספי המדינה. הם מנצלים את משלם המיסים. חסינים לוקחים את האנשים וקוראים לזה

חונכות או הכשרה פנים-מפעלית. עם כל הכבוד, אם אין פיקוח - חבל על הכסף ומוטב לא

לתת אותו. תנסו למצוא דרך שיהיה פיקוח. יש אנשים מקומיים שיכולים לפקח, ללא

תשלום. אני מתנדב. צריך לפקח אם באמת יש הכשרה פנים-מפעלית או שאותו בעל בית

משלם 1,200 שקל לפעמים פחות ולוקח מהמדינה 1,500 שקל.

ומפעלים שנסגרו - "רמים", "אלקטרונית", אלה מפעלים שפלטו עובדים, ואין קליטה.

במשך ארבע שנים אנחנו מנהלים מאבקים יחד עם ועדת העבודה והרווחה

בנושא של התעשיה הצבאית. יש מי שאומר, זה לא רווחי. אם מדברים על רווחי - זו

בעיה של כלל מדינת ישראל. אם בתע"ש רוצים לפטר 55 איש מתוך 150 איש, לאן נשלח את

ה-55 שיפוטרו, כולם צעירים בגיל 42-40.



ת' גוז'נסקי;

זה כבר לא כל כך צעיר.

יי שלום.

לפי השיטה החדשה, בן 40 נחשב זקן אבל לא משחררים אותו משירות מילואים.

מאז הקמתה של קריית-שמונה בשנת 1949, מדינת ישראל היתה היוזמת והיד המכוונת

למפעלים שיגיעו לקריית-שמונה, אבל עכשיו אני שומע שכביש חוצה ישראל נגמר בקיבוץ

עמיעד.

לכן אני אומר, אם מדינת ישראל לא תראה בקריית-שמונה יעד לאומי ולא תפנה לשם

מפעלים, אין סיכוי שמפעלים פרטיים יגיעו לשם.

מפעל המטוסים פרסם שהוא קולט עובדים. בשבוע שעבר את שינה את הפרסום, הוא רוצה

מהנדסים. הוא מדבר על 20 איש כולל מזכירה, פקידה וכוי. אחר-כך ידברו על הנדסאים

ומהנדסים. אין לנו. יבואו אנשים מבחוץ ואנחנו נהיה כפר תעשייתי. אנשים יבואו

לעבוד בקריית-שמונה, בשעה ארבע אחרי-הצהריים יארזו את המזוודה ויהזרו לראש פינה

או לגוש תפן.

מר יוסף שלום, לא מדברים על 20. מדברים פה על 544 עובדים. שלושה מפעלים.

יי שלום;

שלושה מפעלים, לא שמעתי.

היו"ר עי פרץ;

תיכף תשמע.

ני שלום;

אני לא יודע על שלושה. אני יודע על אחד.

עי תמיר;

צימרים.

יי שלום;

צימרים, כן.

שמחתי לשמוע את דבריו של מר לפלר ביחס להכשרות מקצועיות. היום, בשביל לארוז

פלסטיק ב"חוליות" או במקום אחר אומרים, אתה צריך להיות בוגר כיתה י"ב ולדעת

אנגלית. עוד מעט ידרשו תעודת בגרות בשביל למלא שקי תערובת. ההצעה של מר לפלר, כדי

לפתוח את האפיק לעתיד, זה מצויין.

מה יוסר לנו בקרית שמונה? אני אגיד לכם, תבנו בית-מלון. זה היישוב היחידי

בארץ שאין בו בית מלון.



קריית-שמונה נמצאת באזור תיירות וצריך להכשיר אנשים למלצרות, טבחות, פקידי

קבלה וכו'. ובתחום התעשיה - חרטות, חשמל תעשייתי קירור. אם נקבל את ההכשרות

המקצועיות האלה נכין דור עתידי.

ע' תמיר;

אני חושבת שבנושא ההכשרה המקצועית יש לנו בעיה אמיתית. צריך שיהיה אומץ לב

ציבורי לומר את האמת, מה זה הכשרה פנים-מפעלית. הכשרה פנים-מפעלית זה בסך-הכל עוד

תגמול מבין מגוון התגמולים הרחב שמקבל המעסיק על מנת שיעשה טובה ויעסיק.

מתעופפים מספרים שונים, מ-17 מיליארד עד 22 מיליארד 17, משנת 1985 עד 1992, שאותם

קיבלו המעסיקים ליצירת מקומות תעסוקה. אינני יודעת אם המעסיקים נפגשו עם איזה

שהוא גורם ממלכתי כדי להוכיח איזה פרי נשאו המיליארדים הללו שניתנו להם.

אין פיקוח מה זה הכשרה מקצועית, מי מכשיר. הדוגמה שציין אותה שלום יוסף מצביע

איך "מר סיני", בעזרת השם, עובד בעיניים על מדינת ישראל. לא רק שהוא מחליף שמות

אלא שבעזרת השם הוא עושה פעם הכשרה לאלה ופעם להכשרה לאלה.

מסגרת ההכשרה המקצועית צריכה להיות חיובית וההכשרה המקצועית צריכה להיות, כמו

שאומרים הילדים, על אמת. שהיא תהיה על אמת.

קורסים. אני מצטרפת לוועדת המנכ"לים ונתקלנו בזה בעיקר בירוחם. יש קורס

למקצוע יוקרתי ממדרגה ראשונה, מלונאות. כשאתה רוצה להכשיר ולהכין טבחים או פקידי

קבלה, מלצרים או אופים, קונדיטורים, המובטל צריך לשלם לפחות 4,000 שקל עבור

השתתפות בקורס. מדוע? מפני שאי-פעם, לפני עשרים שנה, אולי לפנים שלושים שנה או

אולי לפני ארבעים שנה זה נקבע כקורס יוקרתי. קורס תפירה, זה קורס מקובל. אין

עבודה בתפירה - לא חשוב. אבל קורס מלונאות - התשלום הוא מכיסו של המובטל.

רבותי, זה לא יכול לחיות. אם בירוחם נכשיר 50-40 איש למקצועות המלונאות שמהם

הם יוכלו להתפרנס בכבוד ולא ברמה של פחות משכר המינימום, הם יכולים לעבוד

בים-המלח, שם מדברים על עוד 3,000 מקומות עבודה. ומרחק בין ירוחם לים המלח איננו

גדול. שנים אנחנו מדברים על כך, זועקים ומבקרים.

אותו דבר העשרה כללית. אנחנו תבענו לפני שנים להעשיר ולשפר את היידע כדי

שמובטל יוכל להשתלב בקורס ברמה.

היו"ר עי פרא;

את בעד הרעיון הזה של העשרה?

עי תמיר;

בהחלט. מה זה אני בעד, כבר שנים שאני תובעת את זה. אני בהחלט בעד.

ועדת המנכ"לים היתה באור-עקיבא. התברר שלהכשרת 200 עובדי מוסדות "דקסון" -

מפעל שעובר לאור-עקביא - צריך לעשות העשרה. קראנו לזה מכינה טכנולוגית. עכשיו

מתחילים להפעיל את זה. מדוע שלא יהיה ברור שהכשרה מקצועית כוללת כל נושא שיכול

לקדם מובטל ולהכשיר אותו לתעסוקה?

ואותו דבר קורסים. אנהנו יודעים

היו"ר עי פרא;

הנקודה של הכשרה מקצועית לובנה.



ע' תמיר;

ואני אבוא הנה בעוד שנה ואדבר ואומר אותם דברים מפני שעדיין לא קבעו מי אחראי

לדברים האלה.

להכשרה מקצועית הוזרמו מיליונים רבים. צר לי שדוקטור הכט איננו כאן. אילו הוא

היה כאן, הביקורת שלי בנושא וזזה חיתלו הרבה יותר חריפה.

אני חושבת שצריך לקיים דיון מיוחד איך אנחנו מתמודדים עם הנושא של הכשרה

מקצועית נכונה ואמיתית.

תודה.

בבקשה מר כהן, מה יש לך לומר לנו?

י' כהן;

בראשית דברי אני מבקש לומר שמכינות קיימות במערכת כבר זמן די רב והן

מתוקצבות, גם בשנה שעברה וגם השנה, במשרד העבודה והרווחה. עם זאת, לא בכל נושא

צריכה להיות מכינה. כשאדם לא צריך מכינה, לא נותנים אותה.

שכר לימוד. אני חושב שיש מקומות ששכר הלימוד הוא גבוה אבל זה רחוק מהמינימום

שצויין פה.

האם אתם בעד או לא בעד העשרה כהכשרה.

יש מכינה.

מכינה זה משהו אחר.

זה בדיוק הנושא, להעלות את הרמה.

ת' גוזינסקי!

זה לחיילים משוחררים?

לא.

לכל אחד.

שאלה נוספת, האם ההכשרות הן רק למי שזכאי לדמי אבטלה?

כן.

תודה.

שאלה למר לפלר. האם קליטת עובדים לעבודות מיידיות גם כן מותנית בזכאות לדמי

לאבטלה.

די לפלר;

בוודאי. יש מספיק מובטלים.

היו"ר עי פרץ;

זה נושא שאנחנו צריכים לבדוק אותו.

ישראל ערד, אתה רוצה להוסיף משפט בענין הזה?

יי ערד;

בהכשרה יש אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה. אני מניח שגם דורשי עבודה יופנו להכשרה

מקצועית.

אני לא מאמין שתקציבים לתשתיות יפתרו את בעיות האבטלה. מתברר שכל התקציב של

מע"צ יוסיף 5,000-4,000 מקומות תעסוקה.

היו"ר עי פרץ;

בכל הארץ?

בכל הארץ.

יחד עם זאת, נכון שבגלל העובדה שלא פיתחו כבישים יזמים לא הגיעו לא לגליל ולא

לנגב.

לא פיתחו כבישים ולא פיתחו אזורי תעשיה. בלי אזור תעשיה אי-אפשר להקים מפעל.

שי בוהבוט;

אני עומד להגיש היום לראש הממשלה מכתב שהתומים עליו 15 חברי כנסת מסיעת

העבודה. אנחנו דורשים להקים מטה חירום למציאת פתרונות לבעיות האבטלה.

חברת מבני תעשיה הוקמה על-מנת ששכר הדירה יהיה מסובסד. היום שכר הדירה מגיע

לפעמים ל-7 דולר לממ"ר, בעיר פיתוח. איזה יזם יבוא לעיר פיתוח כשבמחיר כזה הוא

מקבל שטח באזור המרכז, בתל-אביב או בחולון?



ת' גוז'נסקי;

לשר אין שליטה על החברה הזאת.

נכון, היום זו חברה ציבורית.

היתרה של השליטה שיש לנו היא ככר לא שליטח.

צריך לחשוב איך מוצאים פתרון לבעיה הזאת. אני חושב שצריך לשים איקס על חברת

מבני תעשיה ולא צריך שהיא תהיה בערי פיתוח, כי היא לוקחת מחירים פנטסטיים. אפשר

לתת את העבודה הזאת ליזמים שיתחייבו בפני המדינה. רבותי, בלי מהפיכות הנושא הזה

לא ימצא את פתרונו.

לפני ימים אחדים כתבתי לשרת העבודה והרווחה וביקשתי להכריז על הגליל המערבי

אזור מוכה אבטלה. אם רוצים למשוך יזמים - ניתן פטור מארנונה לחמש שנים, השתתפות

של המדינה בנושא של קרקעות, קרקע ופיתוח חינם, והשתתפות בשכר העובדים.

הבעיות הקיימות הן רבות וקשות. מה שאנחנו עושים דומה לכד מפוצץ שכל פעם מנסים

להדביק אותו. הפתרונות חייבים להיות גלובליים.

בתקופת שלטון הליכוד היתה ועדת שרים לערי פיתוח אבל בגלל ויכוחים בין השרים

שום דבר לא פעל. אני חושב שחייבת להיות ועדה עם שיניים, שתוכל למצוא פתרונות.

אנחנו רוצים לדעת מה יהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש שנים.

רבותי, אנחנו נמצאים במצב חירום. האבטלה בערי הפיתוח גואה והולכת. אל תשכחו

שערי הפיתוח קלטו יותר ממקומות אחרים. הגיעו אליהם 30%, 40% ו- 50% מן העולים

החדשים.

אל תיתן שמשרד הבינוי והשיכון יעביר אליך את כל מי

שהוא רוצה. תלחץ. מה שאתה לא תעשה בשביל עצמך איש לא יעשה עבורך. אינני רוצה

שישתמע כאילו ערי הפיתוח הם יישובי מצוקה. אלה יישובים פנטסטיים. יש בהם מערכות

חינוך מצויינות. הרבה תלוי בראשי הערים. אני אומר לחברי מירוחם, אתה עדיין בתחילת

הדרך. אני מציע לך, תבוא לשר הבינוי והשיכון ותגיד לו, על גופתי.

היו"ר ע' פרץ;

סיום טוב.

חברת-הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.

תי גוזינסקי;

בגלל קוצר הזמן לא אכנס פה לכל מיני נושאים מעניינים. אעיר רק כמה הערות.

הערה איות כללית לגבי המשרד. המשרד נותן אישורים. אותנו מעניין לדעת מה קורה

בפועל בשטח. אילו היינו מקבלים נתונים, למשל, שבחמש השנים האחרונות אושרו כך

וכך, בוצעו כך וכך, היינו אומרים שאנחנו יכולים להעריך לטוב ולרע וגם לנתח, למשל,

שבתחומים מסויימים או שבמבנים מסויימים או גישות מסויימות זה הולך יותר טוב.

כשאומרים שמפעלים בינוניים וקטנים טובים יותר, הם קולטים יותר - צריך הוכחות.

צריך הוכחות כדי לדעת על מה אנחנו מדברים.



נכון שחשוב מאד למצוא תעסוקה מיידית, ויבורך כל מי שמציע ומבצע תכנית לתעסוקה

מיידית. אבל בסופו של דבר אנחנו מחפשים תעסוקה קבועה פחות או יותר. יש לי חשש -

אין לי לכך ביסוס עובדתי - שמפעלים קטנים ובינוניים אינם נותנים תעסוקה קבועה. עד

כמה שאני רואה, מפעלים כאלה נפתחים, עובדים כמה חודשים ונסגרים.

אני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג לנשים שיוצאות לעבודה, גם אם זו עבודה זמנית,

במיוחד כשמדובר במשפחות חד-הוריות. צריך להיות סידור לילד, כדי שיהיה במעון. אם

תוצע לאשה עבודה זמנית ל-4 או ל-5 חודשים והיא לא תוכל לסדר את הילד במעון - לא

יסתדר שום דבר והיא תיאלץ להישאר בבית ולא לצאת לעבודה.

והשכר שהיא מרוויחה צריך להיות מספיק למעון.

כן.

אני מדברת עכשיו ספציפית על תעסוקת נשים. אם לא יוצרים פתרונות חברתיים

לנשים שרוצות לצאת לעבודה, הנשים ימשיכו להיות מובטלות.

ולנושא התשלום למעביד כדי שיעסיק. אנחנו לא מצליחים לקבל נתונים על מה שקורה

בשטח. מדברים על הכשרה במפעל. מה זה?

הכנסת אישרה, בהתנגדותי, שורת של החמרות בענין דמי אבטלה. האם יש דיווח

שההחמרות האלה עזרו במשהו לפתרון בעיות האבטלה בערי הפיתוח?

בי טמקין;

אני רוצה לדבר על התפקיד של חוק עידוד השקעות הון ועל הסכומים שהושקעו עד

עכשיו, ומדובר על מיליארדים. אני מבין שהוקמה איזו שהיא ועדה שבודקת את הענין

הזה.המחקרים שקראתי בכלל לא משכנעים אותי שהתוצאות הן אמנם תוצאות שלהן קיוו

כאשר פיתחו את הרעיון הזה. אני לא ראיתי מה מידת תקשר בין ההשקעה לבין התוצאה שלה

ציפינו. אני שואל אם אין דרכים אלטרנטיביות לעידוד, ולא רק התעסוקה והפיתוח בערי

הפיתוח, כדי שלא נצטרך לחזור ולקיים דיונים על עיירות פיתוח, כי לא תהיינה עיירות

פיתוח, זאת אומרת יהיו מקומות מפותחים ולא מקומות שהם בפיתוח מתמיד.

האם לא היח כדאי, למשל, לפתח חוק עידוד השקעות הון אנושי במקום חוק עידוד

השקעות הון דרך המפעלים. זה אמנם לא נותן תשובה מיידית כפי שאנחנו מדברים עליה

עכשיו. אבל אם אותה לא עושה עכשיו, אולי בעוד שישה חודשים, בעוד שנה, בעוד שנתיים -

תמצא את עצמך בבעיה דומה ושוב יהיה צריך לחשוב על צורות חדשות של תיגמול ישיר

למעסיקים שמספקים עבודות בשכר נמוך.

אני חושב שבשלב מסויים אנחנו צריכים לשמוע דיווח בענין זה. אנחנו צריכים לקבל

תמונה איזה אפקט יש לכל המיליארדים האלה על תעסוקה ממשית של אנשים ופיתוח של

מקום.

אתה מדבר על מיליארדים של עלות העבודה? ההפחתות?

בי טמקיו;

כן. כל ההטבות שניתנו.



ע' מאור;

אני מצטערת שלא הייתי כאן בראשית הישיבה - הייתי בוועדת החינוך והתרבות - ולא

שמעתי את הסקירות.

מטרידה אותי הסווגיה של היחס בין הרווח מעבודה לבין הרווח מהון. אני שואלת:

מח מדיניות המשרד בכל הנושא של מיסים על הבורסה, ולא רק על הבורסה.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

זה לא היה הנושא היום. לא הוזמנתי לזה.

עי מאור!

אני סבורה שמשק שבו העובד, התעשיין והחקלאי מרוויחים פחות מאיש המסחר והבורסה

הוא בבעיה.

יש פער בין התקציב שאושר לבין גודל המצוקה בעיירות הפיתוח.

ואני רוצה להזכיר גם את בעיית הנשים המובטלות -14.5% - שהתכניות לשנה הקרובה

לא נותנות להן פתרון. אני מצפה שהמשרד ייעזר בנו במאבקים על תקציב נוסף, אם הבעיה

היא תקציבית, ובכל דבר אהר לקידום נושא התעסוקה, בין אם זו תעסוקה לטווה ארוך

ובין אם זו תעסוקה לעבודות מיידיות.

אני הברת קיבוץ נגבה. יש סביבנו ערים ועיירות פיתוה שבהן יש תעשיה מיושנת.

אני חשבתי שהכיוון צריך להיות אזורי ואז להקים תעשיה מתקדמת ועתירת יידע.

אני מציעה שנקיים דיון נפרד לחלוטין, עם המשרד הנוגע בדבר, בנושא של ההכשרה

המקצועית.

שי גוטמן;

כדי שבגליל תהיה תעסוקה ברמה גבוהה, כל מה שצריך

לעשות זה לבנות תשתית. אני אומר את הדברים האלה לא כאיש ימין ולא כאיש שמאל אלא

כאזרח. זה היה נכון גמ בממשלות הארורות.

והיה וזמן הנסיעה בין קריית-שמונה לחיפה יהיה סביר כמו בעמק הסיליקון - אני

מבטיה לכם שאנשים יעמדו בתור כדי לבנות את המפעל שלהם בקריית-שמונה. מדוע?

זה מקום יפה. אנשים ירצו מאד לגור באזורים האלה ולהתרחק מהלבניות במפרץ,

קריאה;

מה?

בתי הזיקוק.

אבל מדינת ישראל בונה תשתית בנתיבי איילון ולא בונה תשתית לגליל. מי שמכיר

את רנות הטלפונים בגליל יודע שאתה יכול אולי לדבר בטלפון אבל אתה לא יכול להתחבר

ברשת מחשבים, כי הרמה מאד נמוכה. אם אי-אפשר להתהבר ברשת מחשבים - אין שום טעם

ושום סיבה לבקש מהיי-טק לעבור לקריית-שמונה.

כל noשצריך לעשות לטובת הגליל - לבנות תשתית. זה לטווח ארוך יחסית.



ולטווח קצר. אני מאד שמח שבמשרדים הממשלתיים מתעסקים בארבעה קרוואנים

באור-עקיבא. זה בסדר גמור. אבל לא יכול להיות שבמדינת-ישראל - תרשו לי לא להיות

פופולרי עכשיו -יהיו מצד אחד כל כך הרבה מובטלים ומצד שני יהיו עשרות אלפים,

אפילו מעל 100 אלף אנשים שהם לא אזרחי המדינה, ערבים מיש"ע עובדים ותופסים מקומות

עבודה בחקלאות וכו' וכו'. ואם שואלים מדוע בחקלאות משלמים לעובד 10 שקלים ליום -

את זה משלמים לפועלים מיש"ע. נהפכנו להיות עם של אדונים ואריסים ולא עם שגאה

מעבודת כפיו.

אתמול נפגשתי עם חברת כוח אדם בראשון-לציון, שמעסיקה קרוב ל-200 איש

ב"חוגלה". ל"חוגלה" זה נוח. למה? יש לה פחות הוצאות על אותם עובדים, 60% פחות.

אני חושב ששירות התעסוקה צריך ללמוד איך עובדות חברות כוח אדם ולהכניס

מיחשוב למערכת שלו. אני לא מבין מדוע המפעלים אינם באים לשירות התעסוקה כדי

להזמין עובדים. את המעגל הזה צריך לסגור, ומהר, כי אחרת חברות כוח אדם ישתלטו על

כל המפעלים.

ת' גוזינסקי;

חברת כוח אדם היא מעסיק. היא מעסיק של כוח עבודה זול.

אני חושב שהדגש על ערי הפיתוח חייב להיות דגש מיידי. בימים של מלחמת

חמפרץ למדנו שחייבים לפזר את האוכלוסיה. האיום שהיה באותם ימים על מדינת ישראל,

נפילת הסקאדים על נורכזי אוכלוסיה, זה צריך לאותת לכל אחד שאסור לרכז את האוכלוסיה

דווקא במרכז. לצערי, אנחנו עוצרים את ההתיישבות ואת ההתפתחות דווקה בערי הפיתוח

ומעבר לקו הירוק.

טי אלסאנע;

התכניות הקיימות הן תכניות כלל ארציות. יושבת ועדה, דנה וקובעת תיאוריה, הכל

באופן אקדמי. לדעתי, מאחר שמדובר בחברה שהיא רב-גוונית, לכן צריך לעשות איזו

בדיקה ומחקר כדי להתאים את התכניות והיוזמות לסוג החברה. היישובים הערביים, הם

שונים מעיירות הפיתוח האחרות.

במסגרת סיור של ועדת העבודה והרווחה היינו ברהט שיש בו כ-20 אלף תושבים.

ביישוב הזה, בגלל סכסוך בעלות, אין אזור תעשיה. אנשים רכשו מגרשים אבל הם אינם

יכולים לעשות דבר, כי סכסוך הבעלות לא בא על פתרונו.

צריך שתהיה יותר יוזמה. לא מספיק לשבת, לתכנן ולהגיש המלצות שהיישום שלהן

נתקע והן לא כמבצעות.

הוזכרו כאן העובדים מהשטחים, אני חושב שזו אחת התוצאות השליליות של הכיבוש.

הייתי רוצה שנצא מכאן בקריאה שהמשך הכיבוש הוא גורם רציני להמשך האבטלהה.

היו"ר עי פרץ;

כבוד השר, אם יש לך כמה תשובות. בבקשה.

שר התעשיה והרווחה מ' חריש;

מאחר ועד יולי הייתי חבר כנסת, אני מכיר את התופעה שבאים באמצע הדיון, לא

שומעים את הדברים שנאמרו בראשית הישיבה ולכן שואלים לגבי דברים שנאמרו כשהם לא

היו במקום.



בפתח דברי דיברתי על מה שעושה המשרד שלנו. הזכרתי גם את הנושא של התשתית

והבאתי גם דוגמה קונקרטית איך פיתוח התשתית יכול להשפיע על שיקול דעתו של מי

שרוצה להקים מפעל במקום זה או במקום אחר.

בנגב, צריכה להיות אווירה שזה מקום שכדאי להשקיע בו. כינסתי כנס באוניברסיטת

בן-גוריון, שתהיה תחושה שמשהו אכן קורה בנגב. עד לפני מספר חודשים היתה תחושה שלא

קורה שם שום דבר. בכנס היו אנשי עסקים, ראשי רשויות, מזכירי מועצות פועלים. אצל

כל אחד יש התחלת יוזמה וזה מביא יוזמה נוספת.

חזרתי עכשיו מביקור בצרפת. לקחתי איתי 21 אנשי תעשיה. נפגשנו עם התאחדות

התעשיינים הצרפתית שם. הייבוא שלנו מצרפת הוא די גדול, בגלל המכוניות. 22%

מהייבוא זה מכוניות. מוכרחים להגדיל את הייצוא שלנו לצרפת.

יושב-ראש התאחדות התעשיינים שם אומר לי, ככל שתצליחו להקים עסקים משותפים עם

התעשיה הצרפתית כך תפרצו את החרם, כי זה ידביק אהד את השני. כך פועלת תעשיה.

לכן אני דוחף בנגב. לכן, אנשי המשרד, היינו שם ארבע-חמש פעמים, כדי ליצור

ולהעניק את התחושה שאנחנו דוחפים. תבדקו בקיץ איך תהיה האווירה בנגב, באותם

דברים שדחפנו. את תנגב צריך לדחוף. זה התחיל לעלות על דרך המלך.

יחד עם זאת אני רוצה להדגיש, מפעל חדש, זה ענין של שנה וחצי.

צורת העבודה בגליל היא אחרת, הרבה יותר פרטנית. העבודה האזורית והנקודית

בגליל הרבה יותר מפוזרת. את אזור קריית-שמונח צריך לתקוף בנפרד, עם הבעיות

המיוחדות שלה, בגלל הבעיה הבטחונית.

היום אנחנו מדברים רק על ערי פיתוח. אני לא רוצה לדבר היום על החיפה רבתי, שם

יש 20 מובטלים וזה מסבך את צורת הטיפול. כשמדברים על 600 מובטלים, אני יודע פחות

או יותר באיזה לוח זמנים אני יכול להתמודד עם זה. 20 אלף, זה עולם איור. זה עולם

כמעט מקרו. בחיפה נטפל בנפרד ונבדוק איך לעשות את זה בלי לפגוע באחרים.

כולנו יודעים, גם בלי סטאטיסטיקות, שמהמפעלים הגדולים היתה פליטה של עובדים.

אני גם יודע שמפעלים קטנים הולכים וגדלים, מתבססים וגדלים. הרבה מפעלים קטנים הם

תעסוקה עצמית של 7, 8, 10 אנשים. כמעט קואופרטיב. שותפויות ותעסוקה עצמית, מלאכה

וכו'. אנחנו מתכוונים להשקיע הרבה מאד בהדרכה של עסקים קטנים.

יש ועדה מיוחדת שעוסקת בנושא של עסקים קטנים. היא מטפלת במיוחד בערי פיתוח,

שכונות, כולל היישוב הערבי. ברור לנו שעסקים קטנים, כאן יצירת מקומות תעסוקה יותר

מהירה. הוועדה צריכה להגיש דו"ח.

טי אלסאנע;

מתי יתפרסם הדו"ח הזה?

שר התעשיה והמסחר מי חריש!

ב-1 במרס.

חוק עידוד השקעות הון. יש ועדה שבראשה עומד מנכ"ל האוצר וחבר-בה מנכ"ל המשרד

שלנו וגורמים שונים שונים במשק. הוועדה הזאת בודקת את הענין. אנחנו הארכנו את

החוק הקיים עד סוף השנה. אני מניח שתוך חודש- עד חודש-וחצי יהיה דו"ח של הוועדה

הזאת.



מתוך נסיון אנחנו יודעים שהמענק עושה את ההבדל. אני יכול להביא כדוגמה את

"אלביט". תשאל אותם מה הביא עות0 לכרמיאל ולמגדל-חעמק. הם יגידו לך שהמענק עשה

את ההבדל אם לבוא לשם או להיות במרכז הארץ. אני יכול לתת לך עוד דוגמאות כאלה.

כתר פלסטיק יוצא מיפו ומאזור תל-אביב ועובר לאזור של ערי פיתוח, רק בגלל חוק

עידוד השקעות הון בתעשיה.

כשנכנסנו למשרד מצאנו שאישורים למפעלים יש בשפע. אבל אחרי השפע הזה של

האישורים מתחילה דרך יסורים של בעיות ביורוקרטיות. אם מדובר במשקיע זר, אחרי כמה

חודשים הוא אומר, תלכו כולכם לעזאזל. אם זה משקיע ישראלי עקשן שיודע איך להתמודד

עם זה, הוא מתגבר ובסופו של דבר מקים מפעלים. רבים לא הקימו מפעלים.

יש צוות שבודק אחורנית, עד 1985-1984 , מה קרה עם האישורים שלא מומשו. הוא

עומד לסיים את העבודה שלו השבוע. אנחנו נקבל דו"ח וניכנס לענין הזה. מצאנו נתון

של 2 מיליארד שקל בתקציב, שלא מומשו, זאת אומרת אישורים שלא מומשו. לא היתה בקרה

מה קרה לאחר מתן האישור. החלטנו שלגבי האישורים החדשים תהיה בקרה. בדעתנו שתהיה

בקרה שוטפת על מימוש האישורים, כי המבחן האמיתי של חוק עידוד השקעות הון הוא אם

אחרי האישור הוקם מפעל, נוצר מקום עבודה. וכפי שאמרתי, אנחנו עושים גם בדיקה

רטרואקטיבית, כי אני לא רוצה לוותר על מה שאולי אפשר להקים במסגרת האישורים

שניתנו בעבר.

אני שמח שב"כור" כמו במפעלים גדולים אחרים שבשנים האחרונות פלטו עובדים,

עוברים עכשיו לשלב של השקעות.

אני יודע מתוך הנסיון, שמשק שיש בו מיתון ואבטלה גדולה, כדי להתמודד עם הבעיה

של זכויות עובדים צריך להביא את המשק לצמיחה וליצור בו מקומות תעסוקה.

שמחתי לשמוע את המשנה הסוציאליסטית של חבר-הכנסת גוטמן לגבי עובדי יש"ע,

שאנחנו הפכנו לעם של אדונים וכדומה. חאמת. היא שגם כאשר אנחנו מונעים את העבודה

שלהם, אנחנו עדיין מחפשים מקומות עבודה ומצד שני מתמודדים כדי להעסיק עובדים

בקטיף ובמקומות אחרים שם שנותנים תוספות ואף על פי כן קשה למלא את השורות בידיים

עובדות ישראליות.

תעסוקת נשים. סגנית השר, מאשה לובלסקי, מטפלת בנושא הזה באופן ספציפי, לאור

הנתונים הסטאטיסטיים. אבטלת הנשים היא 14% לעומת ממוצע של 8% אבטלת גברים. אנחנו

בודקים מה צריך לעשות. ברור שאם יש פער כזה יש לכך סיבות מיוחדות. השאלה העיקרית

והיותר קשה היא מה הפתרונות המיוחדים כדי להתמודד עם הפער הזה. על זה "התלבשנו"

באופן ספציפי ואנחנו מנסים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות פה, משהו נפרד.

השקעות בסקטור הערבי. על-פי מדיניות הממשלה אנחנו תוקפים היום את הבעיה הזאת

באופן מיוחד, בכמה מקומות בארץ, אזורי תעשיה בסקטור הערבי, הדרוזי והבדואי, גם י

בצפון וגם בדרום. סכסוכי קרקע ובעיות בלתי פתורות, זה לא י יהודי לרהט. לצערי,

אנחנו מתמודדים עם זה בהרבה מאד מקומות. במקומות שבהם אין בעיות קרקע - שם צריך

להיות פתרון. ויש השקעה לא קטנה בעין הזה. ברהט זה סכום של חצי מיליון שקל,

ובסקטור הערבי בכלל, כ-12 מיליון. אנחנו מדברים על שלב ראשוני תכנוני.

היו"ר ע' פרץ;

אני מודה. אני רוצה לסכם את הישיבה.

אני מצטרף לברכות ומחזק את ידי המשרד ואת ידי הוועדה על הפעולות החשובות

שנעשות להכין את התשתיות הנדרשות כדי שיזמים ימצאו תשובות מיידיות ויוכלו להיכנס

במהירות לאזורי התעשיה בערי הפיתוח.



אדוני הסר, הפער בין תחושת העשייה הגדולה, שיש במשרדים, לבין התחושה של

חוסר התקווה, שעדיין קיימת בלשכות התעסוקה, ההרגשה הלא-טובה בערי הפיתוח, בקרב

הצעירים שמרגישים שאין להם לאן לחזור, זה לא השתנה. בשטח יש עדיין תחושה קשה.

צעירים אינם רוצים לחזור הביתה. אין לאן לחזור. יש תחושה שהעסק עדיין תקוע.

אני חושב שאתם צריכים לדאוג לכך שלא יהיה מצב שערי הפיתוח יהיו מקום שאנשים

לא משתלבים בהם מפני שאין התאמה בין המקצועות של תושבי המקום לבין המפעלים

המוקמים שם ושוב נהיה חלילח עדים לתופעה של מכירת בתים ובסופו של דבר אנחנו

עלולים למצוא את עצמנו במצב שהאנשים לא ישתפו פעולה למרות העשייה הגדולה שלכם.

אני פונה אליכם, אני אומר לך ידידי נתי שרוני, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר יש

לנו תחושה שאין תביעה מספקת כדי להכניס את התעשיינים למעורבות יותר גדולה. יש

תעשיינים רבים שבהסדרים פשוטים ביותר יכולים להוסיף עובדים. לא יכול להיות

ששירות התעסוקה יטפל רק בנושא של העבודות הזמניות.

המספרים שהצגתם כאן צריכים להדאיג. אתם מדברים כל כמה אלפי עובדים, אם

התחזיות שלכם ימומשו ואם לא ייסגרו מפעלים. ניקח לדוגמה את שדרות, אתם מדברים על

99 עובדים אבל עכשיו מתקיים דיון על סגירת "דקו", זה 60 עובדים.

אני מציע שבעוד שלושה חודשים נקיים דיון נוסף.

ת' גוז'נסקי;

זה לא יהיה בפגרה?

היו"ר עי פרץ;

נקיים ישיבה בפגרה. בפגרה אנחנו עובדים. בפגרה אנשים צריכים לחיות, לאכול.

מובטלים לא יוצאים לפגרה.

אני רוצה שבדיון הבא נקבל השוואה בין מה שעומד להיסגר, להצטמצם לבין מספר

מקומות העבודה שיוספו.

אני מבקש שנזכור מה שאמר השר, שמרגע שמגיעה בקשה למרכז ההשקעות, התשובה,

שלילית או חיובית, ניתנת תוך חודש. התעשיינים צריכים לדעת את זה. אנחנו לוקחים

ברצינות את ההודעה הזאת של השר.

אני רוצה להקריא כמה החלטות לסיכום.

1) ועדת העבודה והרווחה מביעה הערכתה למאמצים המבוצעים על-ידי משרד התמ"ס, להגברת -

קצת ההשקעות בתשתית באזורי תעשיה בערי פיתוח ולהגדל מספר המועסקים שם.

2) ווהעדה דורשת להגדיל את היקף העבודות המיידיות ולהכין תכניות עידוד לקליטת

עובדים במפעלים הקיימים.

3) משרד התמ"ס מתבקש לערוך בדיקה מיידית שתעריך את היקף הירידה הצפויה במספר

העובדים בערי פיתוח עקב סגירת מפעלים ושינויים בקווי הייצור בתוך המפעלים.

4) ווהעדה פונה לאגף להכשרה מקצועית לבטל את התניית הקבלה להכשרה מקצועית בזכאות

לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

אני מדגיש, אם דורש עבודה שאיננו זכאי לדמי אבטלה, רוצה ללכת להכשרה מקצועית,

אין סיבה לחסום בפניו את האפשרות הזאת. שילך להכשרה מקצועית, הוא לא יקבל דמי

אבטלה. הוא לא יקבל דמי קיום. אם במקום להסתובב בחוסר מעש הוא מבקש ללכת להכשרה

מקצועית, צריך לאפשר לו את זה.



קריאה;

זה קיים.

אם זה קיים, תשלחו לנו דיווח.

5) הוועדה תובעת כי הכשרה פנים-מפעלית תאושר בכפוף להתחייבות המעסיק להמשך העסקת

העובדים.

קריאה;

היו"ר עי פרץ;

6)ועדת העבודה והרווחה מבקשת כי הוועדה שמינה שר התמ"ס לבדיקת עסקים קטנים

תערוך בדיקה מיוחדת של עסקים קטנים בערי פיתוח.

?ש לנו הרגשה שכל הכסף שניתן עד כה מומש רק במרכז הארץ ולא בפריפריה. חוץ

מכרמיאל ועוד יישוב אחד שהצליחו איך שהוא להשתלב בתכנית הזאת, שאר ערי הפיתוח

מדווחים על מספר גדול מאד של בקשות לקרן לעסקים קטנים אבל לא הצליחו לעבור את

המחסום ולקבל אישורים.

7) הוועדה מבקשת ממשרד התמ"ס לדווח לה על קריית-שמונה כמודל, תוך פירוט היקף

ההשקעות שקיבל מפעל הולפורט.

יכול להיות שאנחנו נופלים קורבן לרמייה מתמשכת של המפעל הזה. אנחנו רוצים

לדעת מה מדינת ישראל השקיעה שם גם בהכשרה מקצועית וגם מבחינת האישורים של מרכז

ההשקעות.

8) הוועדה מבקשת להמציא לה את מסקנות ועדת הבדיקה שמונתה לבדיקת חוק עידוד

השקעות הון.

9) הוועדה פונה לראש הממשלה להקים מיידית ועדת שרים לערי פיתוח.

10) ווהעדה תקיים דיון נוסף בעוד שלושה חודשים, לשמיעת דיווח מקיף בנושא.

תודה רבה חברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.