הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 55

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ד' בשבט התשנ"ג (26 בינואר 1993). שעה 09:00

חברי הוועדה: ע' פרץ - היו"ר

ט' אלסאנע

ת' גוז'נסקי

ש' הלפרט

ב' טמקין

י' כץ

לי לבנת

י' לס

ח"כ ט' שטרית

י' בקל - המוסד לביטוח לאומי

א' גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

ני מיכאלוב - משרד האוצר

י' אגמי - משרד האוצר

י' דורון - ארגון הנכים

צ' לוין - היועץ המשפטי של משרד חבריאות

ד"ר ר' רואש - יועץ שר חבריאות לרפואת שיניימ

ד"ר מ' קלמן - מנהל המחלקה לבריאות השן,

משרד חבריאות

ד"ר ש' זוסמן - סגן מנחל המחלקה לבריאות השן,

משרד חבריאות

מ' בוטון

ד' גורדון

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; א. הסכם בדבר גימלת ניידות (החזר הלוואה עומדת - חפחתת שיעורי חריבית).

ב. תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג-1993.

אני פותח את הישיבה.

א. הסכם בדבר גימלת ניידות (החזר הלוואה עומדת - הפחתת שיעורי הריבית)

א' גולדשטיין;

לפי הסכם הניידות ניתנות שתי הטבות עיקריות לנכח מוגבל בניידות: קיצבת

ניידות, והלוואה עומדת לכיסוי המסים על הרכב. ההלוואה העומדת כשמה כן היא, זו

הלוואה שצריך להחזיר אותה במועד מסויים, לא בשלמותה לעתים קרובות, אבל צריך

להחזיר אווזה.

יש שתי עילות מרכזיות להחזרת הלוואה עומדת: האחת - כאשר נכה הרגליים מחליף את

הרכב. דהיינו, חלפו ארבע שנים או 42 חודשים והוא רוצה להחליף את יורכב שברשותו, יש

לו זכות להלוואה עומדת חדשה. בטרם יקבל הלוואה עומדת חדשה הוא מחזיר את ההלוואה

העומדת וקודמת, זה התנאי. בעילה הזאת להחזרת וזחלו ואה העומדת השליטה על המועד

להחזרת ההלוואה היא בידי הנכה. הוא מחליט מתי הוא רוצה לפתוח בהליך של החלפת

הרכב, מתי הוא מחזיר את והלוואה העומדת, יאכל בשליטתו.

יש סוג נוסף של עילות להחזרת הלוואה עומדת - כאשר יש בהסכם מה שנקרא מועד

קבוע, דהיינו קורה אירוע המחייב את הנכה להחזיר את ההלוואה העומדת. האירועים האלה

הם אירועים שיורכב הושמד, אבד, נגנב, נמכר או איננו מתאים עוד לנכה; או שהנכה

איננו זכאי עוד, כי לא מתקיימים בו כל תנאי הזכאות שבהסכם - או שהוא נפטר, או

שהוא אושפז או שהוא בחוץ-לארץ. בעילות האלה, כאשר יש מועד קובע, יש מועד שעד אליו

צריך לההזיר את ההלוואה העומדת. בדרך כלל זה שלושה הודשים מהיום שקרה אותו

מאורע, לפעמים זה יותר. כאשר הנכה נפטר, למשפחה יש עד שנה להחזיר את ההלוואה

העומדת. לא החזירו את ההלוואה העומדת, כי אז מחזירים אותה עם ריבית. יש עוד

חודשיים , GRACEשיתארגנו, שעדיין לא גובים את חריבית, וכתום חודשיים מהמועד וקובע

מתחילה לרוץ ריבית.

הריבית הזו נקבעה מאז קיים ההסכם והיא השתנתה עם התנודות שהיו במשק

באינפלציה. היו תקופות שהריבית הזאת הגיעה אפילו ל-120% בגלל האינפלציה שהיתה.

מאז 1986 הריבית עומדת על 24% , כי ההסכם קובע שהריבית המהייבת לנכה שלא ההזיר

במועד היא הריבית הקבועה בסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית וחצמדה, ושם מ-1986 -24%.

עם השינויים שחלו במשק וירידת האינפלציה הריבית הזאת נראתה מאד כבדה ולא

מוצדקת והגענו להסכמה עם האוצר שצריך להוריד אותה. הריבית הנכונה הרלוונטית, כפי

שנראתה לבעלי ההסכם, היא 12% כאשר מה שהנחה אותנו לקבוע 12% זו הסתכלות על מה

שקורה בבנק כשאתה משקיע את הכסף. כי בעצם מהי המטרה? המטרה היא שהנכה יחזיר במועד

את הכסף לקופה ציבורית - כי הוא איננו זכאי עוד, או כי הוא חייב, על מנת שהוא

יוכל לקבל הלוואה אחרת - ולא ישאר לו כסף שכדאי לו לשחק בבנק. המספר של 12%

שקבענו קרוב מאד לריבית הפריים פלוס מה שיש בבנק.

ממה שהצלהנו לעבד אצלנו בנתונים מדובר בערך ב-800 איש בשנה שהתיקון הזה יהול

עליהם. אני לא יכולה להגיד שיש פה חסכון או חפסד או רווח, זח פשוט תיקון של חמצב,

ואנחנו מבקשים שהוא יהול, בהסכמת האוצר, מתחילת פברואר.

י' דורון;

קודם כל אני רוצה לבקש בקשה: הייתי רוצה לקבל את ההומר לא ביום האחרון אלא

קודם כדי ללמוד אותו ולבוא קצת יותר מוכן.



בסך הכל אני מברך על ההצעה שהביטוח הלאומי רוצה לתקן, ההצעה היא טובה, אבל יש

לי איתה בעיה קטנה ואני רוצח להעלות אותה פה: מדברים פה על כך שהתיקון יחול מ-1

בדצסבר 1992.

מ-1 בפברואר 1993.

י' דורון;

ידוע לי שיש מספר מקרים שפנו לבתי הדין בנושא הזה והייתי מבקש שעל המקרים

שנמצאים בבתי הדין בסוגיה הזאת נחיל גם כן את התיקון. מדובר בנכים שהריבית והסכום

שהם נדרשים לשלם כל כך גבוהים ולכן יום הגישו תביעה בנושא חזח. אני מבקש שעל אותם

מקרים שפנו לבתי הדין נחיל את אותח החלטה ולא נקבע את התחולה רק מ-1 בדצמבר. לא

מספר גדול, אלה מקרים בודדים, וכדאי שנעזור לאותם אנשים, כשאתם עצמכם אומרים

שהענין צודק.

היו"ר ע' פרץ;

כמה כאלה יש ?

י' דורון;

אני מאמין שמדובר ב-30-20 מקרים בסך הכל.

הם פנו בענין הריבית דווקא?

י' דורון;

לא רק בענין הריבית, בענין ההחזר שהם נדרשים לשלם, כשהריבית עושקת אותם וחם

לא יכולים לעמוד בה.

א' גולדשטיין;

אבל נושא הריבית לא היה נושא הדיון בבתי הדין.

י' דורון;

במקרה אתמול הייתי בבית הדין המחוזי כאשר עלה גם הנושא של הריבית, ואני

יודע על עוד כמה מקרים שנמצאים בבתי הדין בסוגיה זאת.

א' גולדשטיין;

יש לנו בעיה להיעתר לבקשח. אנחנו לא כל כד יודעים על איזח מקרים מדבר יחודח

דורון, אבל בהנחה שיש מקרים שפנו לבית הדין בענין הריבית יש לנו בעיח לקבוע חוראח

שההסכם יחול ממועד מסויים ואילך, ולגבי מקרים בודדים חוא יחול גם רטרואקטיבית.

אם אנחנו קובעים רטרואקטיבית, אנחנו צריכים לקבוע לכל וזאוכלוסיה, אנחנו צריכים

לחפש את כל מי שבתקופה מסויימת החזיר, וזאת התחשבנות גדולה, גם התחשבנות עם חודשי

האחזקה של הרכב וכו'. אם מדובר בשוליים, בשניים-שלושה מקרים, אלה עוד סופגים את

התיקון ואנחנו באמת רוצים לעזור למקרים האלה, אבל להכביד על המערכת עד כדי כך,

זאת בעיה.



י' דורון;

לא דיברתי על מקרים שעלו בעבר, דיברתי על אלה שעכשיו נמצאים בבתי הדין.

י' בקל;

רוב הפניות לבית הדין הן לאו דווקא על הריבית אלא על עצם הדרישה להחזר

ההלוואה העומדת, או על כל הבעיה שכרוכה בכך. להפלות רק את אלה שבמקרה נמצאי0

בדיון משפטי לעומת כל האחרים שכבר דרשנו מהם והם היו בסדר שהחזירו את הכסף בזמן

ולא מתדיינים אתנו, זה יוצר בעיה. לכן אני חושב שהנושא הזה של הכנסת תיקון מהסוג

הזה מסבך אותנו.

מ' בוטון;

אני סבור שההצעה, כפי שהוגשה לנו על ידי המוסד לביטוח לאומי, עומדת במבחן

הסבירות, במבהן מה שנקובל בנושאים של חקיקה.

היו"ר ע' פרץ;

למה אתם קובעים אחוזים ?

מ' בוטון;

כדי שהנכה יוכל לדעת באיזה אחוז ריבית הוא צריך להחזיר.

היו"ר ע' פרץ!

למה לא תקבעו לפי האינפלציה? ואם בשנה הבאה עוד פעם וזרד האינפלציה?

א' גולדשטיין;

מה שאנחנו מציעים בהסכם הוא 12%, שזה היום רלוונטי, או סעיף 4 לחוק פסיקת

ריבית והצמדה, הנמוך מביניהם.

קודם זה לא היה?

קודם היה רק סעיף 4, וסעיף 4 לא תוקן מ-1986. סעיף ו' לחוק פסיקת ריבית

והצמדה, שקבע 24% ,לא תוקן, הוא ממשיך להיות 24% גם היום.

פשוט גונבים את האזרחים.

אולי נפנה לשר האוצר לגבי הורדת שיעור הריבית לפי הוק פסיקת ריבית והצמדה?

בסדר.



מ' ביטון;

אם הטענה היא נכונה, שיבדקו את זה.

היו"ר ע' פרץ;

למה צריך לבדוק? אנחנו ניזום את זה.

זה צו של שר האוצר.

היו"ר ע' פרץ;

נאלץ אותו לעשות צו. זח ממש מדחיס, חוסר התחשבות באוכלוסיות במצוקות הכי

קשות, ותמיד אלח מסתבכות.

אם יש תיקים שעומדים בעניו חזח, אני מציע בכל זאת לאנשי חביטוח חלאומי שתגיעו

איתם להסדר. אתה צודק, מר בקל, שיש כאלה שחיחח לגביהם פסיקה, אבל מה אתה בעצם

אומר? שאם לגבי מישחו חיחח פסיקח, זח לא הוגן שלא נפסוק כך לגבי האחרים. זאת

אומרת, אתה מוסיף חטא על פשע.

מ' בוטון;

הוא טוען שזו תהיה אפליה לגבי אלח שכבר שילמו לעומת אלח שלא שילמו.

היו"ר ע' פרץ;

אז מח? עשית חטא, אתה רוצה לחוסיף חטא על פשע? מה הענין? יש תיקים פתוחים

ותלויים, מה הבעיה ליישר קו? אם יש תיקים שעומדים על חנושא של הריבית, לא על

חנושא של ההלוואה העומדת - לזח אני לא נכנס - אם יש מישחו שטוען שלוקחים ממנו

ריבית נשך, המדינה לוקחת ממנו ריבית שלא תילקח, חוא צודק. יש מקרים שחיח שופט

זריז ופסק, ויש מקרים שחשופט לא חיח זריז וחתיק עדיין פתוח. מדוע מוכרחים לחתעקש?

למה אתם, כמוסד שיזם את התיקון, לא תבואו ותגידו לאיש; בוא נסגור איתך את התיק?

תגיעו איתו לחסדר ותגמרו עניו. תקלו על בתי המשפט, תקלו על כולנו. מי צריך לדעת

מזח?

י י בקל;

יש לנו עוד מאות תיקים שחגשנו תביעות משפטיות, שלא נדונו.

היו"ר ע' פרץ;

למח חגשתם?

י י בקל;

כי חאנשים לא מחזירים.

היו"ר ע' פרץ;

אבל שם לא מדובר על חריבית.

על הכל.

אנחנו גם לא נדע מתי להחיל ריבית אחרת. חיום יש לנו הסכמה עם האוצר על מועד

מסויים.

היו"ר עי פרץ;

לו הייתי במקומכם, לא הייתי הולך לייצג את המדינה ולא את הביטוח חלאומי במצב

אני יודע שאני עושה עוול, אבל אני ממשיך לעמוד על זח שאני עושת עוול,

כי יש בעיח למתוח קו ביורוקרטי. לא נראה לי חעניו, למרות שאני מביו את הבעיה

שלכם, מבין מאד.

תקח את ההחלטות, תיתן לכל איש שתובע, ותאמין לי

שהביטוח חלאומי יפסיד משפט איורי משפט. ולאנשי חביטוח חלאומי אני מציע: מצאתם

שמתריוש עוול לגבי כמח מאות אנשים? תצמצמו אותו.

מח שעומד בבית משפט עומד בבית משפט, אני לא אכנס לסוגיות משפטיות, אבל אני

מקווה שתגיעו להסדר מבלי שיחיח צורד שמישחו מהצדדים יתבזה.

אני מבקש לאשר את ההסכם.

לאשר את ההסכם בדבר גימלת ניידות (החזר הלוואה

עומדת - הפחתת שיעור הריבית)



ב. תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים). התשנ"ג-1993

היו"ר ע' פרץ;

לאחר דיונים ארוכים ומתישים חגענו לקו וקיום של ההצבעות.

מ' בוטון;

לפי בקשת חוועדח התכנסנו, היועצים המשפטיים של משרד חבריאות, משרד המשפטים

ואנוכי, עם ד"ר קלמן ממשרד חבריאות, בדקנו את השאלות המשפטיות שהתעוררו במחלד

הדיון בתקנות, וכן בדקנו את ההצעות שהציעו גופים שונים לגבי התיקון בתקנות. משרד

חבריאות קיבל חלק מההצעות וחן הוכנסו לתקנות כפי שחובחרו על ידי היועץ חמשפטי של

משרד חבריאות. חלק מההצעות מצאנו שאיו לנו אפשרות לקבל מבחינה משפטית, ולגבי

תיקונים איורים חגיע משרד חבריאות למסקנח שאין מקום לקבל אותם.

חדבר הראשון שאני רוצח לחבחיר, ומבחינה משפטית חוא חשוב לגבי הטענות שחועלו

כאן: חגענו למסקנח משפטית שאנחנו לא יכולים לחגביל את התאגיד בתנאים, אלא אך ורק

את מרפאת חשיניים. אנחנו לא עוסקים בחקיקה ראשית, אנחנו עוסקים בחקיקת משנה,

בתקנות שהשר מביא לאישורנו, והתקנות צריכות לעמוד בדלת אמות של חחוק. זאת אומרת,

חן צריכות לעמוד במבחן ואסור שיחיח אולטא-ויו-ס, אסור שהן תחרוגנה מגדר הכוחות

שהמחוקק נתן לשר להתקין תקנות. אם אני קורא את סעיף 3א, שחוא הסעיף רלוונטי

"האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית חולים, מקופת

חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר לפתוח, להחזיק או לנחל מרפאת שיניים שבח

עוסקים בריפוי שיניים אנשים רומורשים לכד לפי פקודח זו, ובלבד שנתקבל לגביה

רשיון". כלומר, הרשיון שצריך לרוחקבל צריך להתקבל לגבי המרפאה ולא לגבי התאגיד

עצמו. התקנות באות בגדר סעיף קטן (ב), בו נאמר: "השר, באישור ועדת העבודה

והרווחה של חכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, בדרך כלל או לסוגים מחן,

חוראות בדבר חתנאים שיש לקיים במרפאות..." זאת אומרת, כל הסמכויות שמוקנות לשר

חבריאות חן לגבי הכללים וחדברים שצריכים להתקיים במרפאות, כדי שחמרפאח תקבל את

חרשיון לעסוק, באמצעות רופאים מורשים לריפוי שיניים, בריפוי שיניים.

עלו פח מספר הצעות לגבי הגבלות שיוטלו על תאגידים. חן נוגדות את חחוק ולכן

אנחנו לא יכולים לקבל אותן. האחת היתה הצעה של חבר-הכנסת יורם לס, שבתאגיד כאמור

שמפעיל מרפאת שיניים יחיח עובד שכיר שחוא מומחה לרפואת שיניים. זח חורג מגדר

הסמכות של השר בהתקנת התקנות. היתה חצעח שחועלתה על ידי אחד חגופים שהופיעו,

שבעל מניות בתאגיד לא יחיח בעל ענין ברוברת ביטוח. לא יכולנו לקבל את חחצעח חזאת

בגלל שאין אפשרות לחגביל את התאגיד. נושא אחר שעלה - הגבלה על טכנאי שיניים,

שינניות ובעל מכון לצילומי רנטגן להיות בעל שליטה בתאגיד. זה הופיע בתקנות של

משרד הבריאות, אבל בפגישה שהיתה לנו עם שר המשפטים הגענו למסקנח שזח נוגד את חוק

יסוד: חופש חעיסוק. עם זאת הוצע לנו - והכנסנו סעיף כללי כזה בתקנות - שבתאגיד

כאמור לא יהיה ניגוד ענינים בין בעלי המניות בתאגיד לבין פעולת מרפאת השיניים.

זאת אומרת, אם יתברר שבעלי רומניות בתאגיד או התאגיד פועלים בניגוד אינטרסים

למרפאת השיניים, אפשר יהיה לפסול את זה.

פרט לכד קיבלנו הערות מסויימות של הסתדרות רופאי השיניים, אנשי האקדמיה

ואנשים אחרים שהיו כאן, והבאנו בפניכם באופן מרוכז ותמציתי את ההצעות שהגופים

השונים העלו לגבי כל תקנה ותקנה.

איך אתם מתכוונים לפתור את בעיית ניגוד הענינים?

נגיע לזה.

הטענה של משרד הבריאות היתה ששיננית, למשל, לא יכולה להיות בעלת מניות בתאגיד

של מרפאות שיניים אם היא עובדת שכירה באותו תאגיד, מכיוון שאז יש לה יותר אינטרס

בדרך כלל שיננית מקבלת חוראות מרופא שיניים, היא לא נותנת

הוראות לרופא שיניים. אס היא תהיה הבעלים של התאגיד הזה, היא תהיה במצב שהיא

יכולה לתת הוראות לרופא השיניים. אם זה ינוצל או לא ינוצל - עדיין תהיה סמכות

למשרד הבריאות, לפי השיקולים שלו, להגיע לעניו הזה של ניגוד ענינים.

לי לבנת;

זה אבסורד שאני לא יכולה להביו אותו.

ת' גוז'נסקי;

זו פשוט הוראה נגד נשים.

טכנאי שיניים הם בדרך כלל גברים.

לי לבנת!

אבל שינניות הו בדרך כלל נשים.

העניו חזה של ניגוד ענינים הוא כלל שמקובל במשפט בכל התהומים.

ל' לבנת;

קשה פה לראות ניגוד אינטרסים.

היו"ר עי פרץ;

בעניו המומחים ביקשתי לבדוק אפשרות של אלטרנטיבה אחרת, שתהיה בדיקה מדגמית

שנתית כתחליף למומחה. האם בדקתם את האפשרות הזאת?

מ' בוטון;

משרד הבריאות הגיע למסקנה שאי אפשר לחייב בתקנות שבראש כל מרפאת שיניים יעמוד

מומחה. מספיק שיהיה רופא שיניים עם נסיוו והוא יהיה אחראי.

ד"ר מי קלמן;

עצם הבעיה של ניגוד אינטרסים היא דווקא עם טכנאי שיניים. עד כה לא היה לנו אף

מקרח ששיננית היתה בעלת תאגיד. דרך אגב, אם מדובר על נשים; במדינת ישראל אהוז

חנשים שהו רופאות שיניים הוא הגבוה ביותר באירופה. בארץ שלנו 36% מרופאי השיניים

הו נשים, לעומת 12% באנגליה.

גילינו בנהריה ובעכו 12 מרפאות בלתי חוקיות בבעלות של

אל תעשח טיפול שורש, כי אם תעקור את חשו, תהיה

למרפאח שלי עבודח ג0 לפרוטזח. זח ניגוד אינטרסים מובהק. חבעלים אפילו לא צריד

לחגיד את זח מפורשות, עצם חעובדח שחוא שם - כשחרופא חוא שכיר, והיום אין עבודה

לעולים חדשים - מבחירח לרופא טוב מאד את הרמז.

ת' גוז'נסקי;

זח נורא מת שאתת אומר עכשיו. למעשה אתה אומר שלרופא חזח איו אתיקה מקצועית

וצריך לחעיף אותו.

ד"ר מ' קלמן;

מדובר במסכן, עולח חדש, שבקושי מקבל 1,000 שקל לחודש - ויש לנו מקרים כאלח -

ומח יש לו לעשות?

ההחלטה אם לעשות טיפול שורש מורכב או לעקור חיא החלטה שהרבה פעמים הרופא משתף

בח את הפציינט ומתייעץ איתו. אתה לא יכול לתחום את זח ולחגיד: מישחו חרג פה

מהאתיקה המקצועית שלו. יש כאו כל כד חרבח מרווח.

י' כץ;

1. מה המצב לגבי קופות חחולים?

מ' בוטון;

לא פתרנו את זח.

י י כץ;

2 .רואם חנושא של איסור פרסום חל גם על התאגידים?

מי בוטון;

איסור פירסום חל מכוח חחוק גם על התאגידים, כמו על רופאי השיניים.

סעיף 1 ? חגדרות;

ה צ ב ע ה

חוחלט; לאשר את סעיף 1

סעיף 2 " חובת רשיון;

לי לבנת;

זח נוגע ביו חיתר לעניו קופות חחולים. השאלה חיא איפח עומד ענין קופות

חחולים לגבי ההגדרה חזאת.

י י כץ;

אני מביו שאנחנו רוצים שזח לא יחול על קופות חחולים.



היו"ר ע' פרץ;

אני מתנגד, אני לא רוצח לפטור אף אחד, אלא שכולם יעמדו בכללים ובתנאים.

לי לבנת;

השאלה איפה זה עומד לגבי כלל התקנות. לכאורח איו על זח ויכוח, כי כתוב; "לא

יחזיקה ולא ינהלה אלא אם כן קיבל רשיון". האם קופת חולים צריכח לקבל רשיון גם

חיא, כמו כל תאגיד אחר, או לא?

מ' בוטון;

אני מציע לוועדח, בעניו חזח של קופת חולים, לדון בסוף, כי אז אפשר להכניס

סעיף ולומר אם תקנות אלח לא יחולו על קופת חולים, או כן יחולו על קופת חולים.

אחרי שנקרא את כל התקנות יכול לחיות שנגיע למסקנח אם התקנות יחולו או לא יחולו על

קופת חולים.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 2

ת' גוז'נסקי;

היתה חערח שחתאגיד יעסוק רק ברפואת שיניים ולא יעסוק, למשל, בביטוח. איפח זח

מופיע פח?

מ' בוטון;

חסברתי שלא יכולנו לקבוע את זח בתקנות, בגלל שזח נוגד את חחוק. חחוק לא מאפשר

לקבוע תנאים לגבי תאגיד, חוא לא מאפשר לשר לחביא תקנות שיסייגו איזח סוג של תאגיד

יוקם. כל תאגיד שיש לו מרפאח, שחמרפאה עמדה בדרישות התקנות, יכול לקבל רשיון.

ת' גוז'נסקי;

זאת אומרת, שחברות ביטוח יכולות לחיות בעלות התאגיד.

מ' בוטון;

אם חן ירצו, חן יוכלו לחקים.

ת' גוז'נסקי;

אם דיברנו על חשיננית בנושא של ניגוד חאינטרסים, הרי חברת ביטוח ומרפאח זח

הדבר חכי בולט של ניגוד אינטרסים.

היו"ר ע' פרץ;

נגיע לסעיף ונדון בזח.



ת' גוז'נסקי;

זה שייך לסעיף הרשיון.

היו"ר ע' פרץ;

לא. יש גם סעיף שמפרט את המגבלות לרשיון ותנאי חרשיון.

ל' לבנת;

למה לא נאמר מלכתחילה שאי אפשר להכניס את ההגבלה הזאת?

מ' בוטון;

זה התברר לאהר שקיימנו דיון עם משרד הבריאות.

היו"ר עי פרץ!

אנהנו ביקשנו שיהיה לפחות כלל שאוסר, שאם אני מבוטה בחברת ביטוה בנושא

שיניים, שלא אחוייב ללכת למרפאה של הברת הביטוה.

ד"ר מ' קלמן;

בענין של ניגוד אינטרסים אפשר להביא מקרה ספציפי של דוברה פיננסית שמנהלת

מרפאה.

למה זה רע? אם זו מרפאה עם כוונות טובות ובגלל שאותה חברה שמנהלת אותה היא

תעשה רופאים טובים יותר, זולים יותר, למה זה רע? הדבר היהיד שצריך לדאוג לו הוא,

שאם אני מבוטה בחברת ביטוה בנושא של ריפוי שיניים, שאני רשאי עם אותו צ'ק שנותנת

לי חברת הביטוה ללכת גם לרופא פרטי. אם אני מקבל מחברת ביטוח 1,000 שקל לשן ואני

הולד לרופא פרטי וזה עולה לי 1.500, אני אשלם - כמו במוסך - 500 שקל מכיסי.

הערה כללית: יש כמה הערות שהיינו מוכנים לקבל, כמו למשל האחריות האישית

והערבות, אבל לצורך זה, לדעתנו המשפטית, אנהנו צריכים לעשות תיקון בחקיקה הראשית.

אם נגיע למסקנה שצריך לעשות תיקון ברקיקה הראשית, יכול להיות שאסור יהיה לנו

לאשר את התקנה לפני שמישהו יתקן את ההוק. אם נגיע למסקנה שרק בגלל בעיה טכנית

נמשיך להתנהג כמו בנות יענה, אני לא הושב שזה אפשרי. אבל עוד נגיע לזה.

ה צ ב ע ה

לאשר את סעיף 3



סעיף 4 - שם למרפאת;

מי שטרית;

למה לא יכולה להיכלל המלה "ישראלי"?

לי לבנת;

זה יכול להתפרש כמשהו ציבורי, לאומי.

היו"ר ע' פרץ;

חוץ מהמגבלות האלה איזה שמות אפשר לתת?

מ' בוטון;

הכל.

היו"ר ע' פרץ;

האם אני יכול לתת את השם "המפנה בשיניים"?

מי בוטון;

כו.

היו"ר עי פרץ;

ורופא לא יכול לתת שום שם, אלא רק את יושם שלו.

מי בוטוו;

נכון.

היו"ר עי פרץ;

זה פשוט לא הוגו.

י י כץ;

על רופא יש איסור פירסום.

מי שטרית;

כדי לפתור את מה שאתה אומר, שגם רופא יוכל לתלות שלט כזה, אנחנו צריכים לבטל

את איסור הפירסום בכלל. למה לא? בארצות-הברית לא מפרסמים רופאים?

יש גם איסור לגבי גודל השלט?

מי בוטון;

על גודל השלט מדובר אחר כך.

אם בעלת התאגיד זו חברת "הסנה" - כמו שעל שלט הרופא כתוב שם הרופא ומצויין

שהוא רופא שיניים, כך יהיה כתוב: "חברת וקנה, טיפול שיניים".

זה בדיוק מה שיש.

לא זה סח שכתוב.

אנחנו לא קובעים איזה שם לתת.

הם יכולים לכתוב! "מכון האלפיים לבריאות השן".

מ' שטרית!

למה לא?

היו"ר עי פרץ!

לא, למען ההגינות כלפי רופא השיניים.

צריך להיות ברור בשם לאיזה תאגיד המרפאה קשורה.

אני מטפל בשיניים שלי בקיבוץ ברור-חיל. מה רום יכולים לכתוב - "המכון הקיבוצי,

שנות האלפיים, לטיפול בשיניים"? למה? שיכתוב: "מרפאת שיניים, ברור היל". זה שמו,

זה שם התאגיד.

מי שטרית!

מה אכפת לי שיכתבו איזה שם שהם רוצים?

היו"ר ע' פרץ!

צריכה להיות איזו שהיא הגינות כלפי יורופאים.

אני בעד זה שיפרסמו כולם, אבל אם לא - שכולם לא יפרסמו.

זה לא רק פירסום. אני יודע שרופא קיבל תלונה על זה שבסך הכל, ליד רושם שלו,

הוא הוסיף איזו מלה.

כי יש איסור פירסום. תבטל את חפיר0ו0.

אבל אנחנו לא דנים על זה, זח לא בסדר היום.

י' כץ;

קודם כל נדמה לי. שכמו בכל תחום, בשם המרפאה של תאגיד צריך לחיות גם שם

התאגיד עצמו. זח בהחלט עלול להטעות אם חברה מסויימת תקרא בשם אחר למרפאה. לכן

הייתי כותב בסעיף קטן (א): "השם המוצע למרפאת התתאגיד יחיח שם התאגיד ולא יחיח

דומה..." וכו'.

ל' לבנת;

ואם מישהו יקים תאגיד ויקרא לו "רפואת שיניים של שנות חאלפיים", או

"רפואת שיניים מחירח וזריזח", זח יחיח מותר לו?

בכל מקום במשק חישראלי יוברח חייבת לציין על נייר חפירמח שלח את חשם חמדוי יק

של חחברח, ובאותח מידח כשמרפאת שיניים מופעלת על ידי תאגיד, צריך ששם התאגיד

יופיע במלואו, כדי שכל אחד יידע אם זח בע"מ, או אם זו שותפות ומי עומד מאחורי זח.

לי לבנת;

אבל חוא עדייו יכול ליקים תאגיד ולקרוא לו כפי שחוא רוצח.

מי שטרית;

אני אראה לך ניירות של חברות ואגודות שאיו בחם שום זכר לבעלים שלהן, כולל

רפואת שיניים.

לא חבעלים, שם התאגיד.

מי שטרית;

הדוגמה חקלאסית חיא מרפאות חשיניים של "כלל". מרפאות השיניים של "כלל"

נקראות "כתר".

י י כץ;

יכול לחיות שייכלל" חקימח חברת בת בשם "כתר".

מי שטרית;

זח אותו חדבר.

כשאני בא למקום מסויים אני חייב לדעת מי התאגיד שעומד מאחוריו. לא ייתכן

שאקבל שירות מאיזו שהיא פירמה במשק ואני לא אדע מי עומד מולי.

מ' שטרית;

אין במשק חוק כזה שמחייב אותך.

זה לא נכון. תיקח את פקודת השותפויות, תיקח את חוק הרוברות.

אנחנו לא מדברים על המערך המסועף של חברות בת וחברות נכדות וחברות נינות, לא

זאת הבעיה, אבל אם יש חברה שהיא לצורך זה תאגיד או חברה בע"מ או שותפות, שהיא

הבעלים הרשומים של המרפאה הזאת, על זה אנחנו מדברים. אם, למשל, חברת "כלל" הקימה

חברה בשם "שיננית" לביטוח שיניים, והחברה הזאת הקימה את התאגיד, המרפאה הזאת

"שיננית, מרפאות שיניים". זה לא יכול להיות אחרת. אנחנו מדברים על החברה

שהיא הבעלים. אנחנו מדברים על התאגיד הרשום, אנחנו לא שואלים מי האבא שלו.

נכון מאד.

ת' גוז'נסקי;

נניח הוקם תאגיד שקוראים לו "שיננית" והוא הקים חמש מרפאות. המרפאה בחיפה

נכנסה לפאשלה נוראה ואיומה. מה עושה התאגיד? לארבע המרפאות האחרות הוא נותן שמות

אחרים, בלי המלה "שיננית". הציבור צריד לדעת, כשהוא חולף למרפאת בתל-אביב, שזו

אותה יוברח שנכשלה בחיפה, והוא יידע אם אותו שם יופיע.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו נגד פתרונות שמפלים ביו רופאים ותאגידים ובגלל זה יש נטיח כללית לא

לחייב תאגידים במומחים. מצד שני זה בלתי הוגן לחלוטין שרופא בחיפה, שפצע מישהו,

גם כשירצה לפתוח מרפאה בתל-אביב אין לו שום אפשרות להתחמק משמו, כי שמו הוא שמו,

הוא גורר איתו את שמו הטוב ואת שמו הרע.

לי לבנת}

בסעיף קטו (ג) של סעיף 4 כתוב במפורש:" בכפוף להוראות פרק ז' לפקודה לא יכללו

בשם המוצע למרפאה רכיבים שיש בהם משום פרסומת ישירה, עקיפה או נרמזת או שמטרתם

להשיג מתרפאים או ליצור למרפאת תדמית כאילו היא עדיפה על מרפאות אחרות", בגלל

הסיפה הזאת, בגלל סעיף קטו (ג), נדמה לי שמה שכתוב בסעיף קטו (ב) הוא מספיק

ומספק.

י' כץ;

סעיף קטו (ב) הוא בסדר, הבעיה היא סעיף קטו (א).



ת' גוז'נסקי;

אנחנו מדברים על סעיף קטן (א).

לי לבנת;

סעיף לוטן (ב) וסעיף לוטן (ג) מספקים את ההגנה לרופאים על פני התאגידים. זאת

אוסרת, לא תיהיה כאן אפליה כלפי הרופאים. לרופאים אסור ולתאגידים אסור. אולי אפשר

לתקן ולהוסיף את מה שהציע חבר-הכנסת יוסי כץ, דהיינו, שהשם הרשום של המרפאה יכלול

את שם התאגיד. כל עוד כתוב כאן במפורש שלא יכולה להיות פרסומת, זה אומר שמה

שהפלגנו קודם ואמרנו "מרפאות האלפיים" לא יכול להיות. אני חושבת שהסעיפים האלה

עונים, ועם התיקון של חבר-הכנסת יוסי כץ זה בהחלט נראה לי הגיוני.

היו"ר ע' פרץ;

צריד להציע נוסח לסעיף לוטן (א).

י' כץ;

אני מציע שיהיה כתוב כך: "השם המוצע למרפאת תאגיד יכלול את שם התאגיד ולא

יהיה דומה..." המשך סעיף קטן (א) יהיה כפי שמופיע בהצעה.

היו"ר עי פרא;

ואיור כד הוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה? אם אני חברת "הסנה" ואני מקים מרפאה,

אני יכול לקרוא לה "המהפך בשנות האלפיים"?

ד"ר מ' קלמן;

צריד לכתוב; "לא יכלול אלא את שם התאגיד".

היו"ר ע' פרץ;

זה נראה לי.

מי שטרית;

למה?

לי לבנת;

אם ל"כלל" יש חברת בת שקרואים לה "כתר", יהיה כתוב "כתר" ולא "כלל". אי אפשר

להגביל את הרופאים ולא להגביל את התאגידים בנושא הזה. אני נגד הגבלה גם על

הרופאים, אני בעד ביטול כל המגבלות האלה, אבל כל עוד יש הגבלה, צריד להטיל אותה

על כולם.

מי בוטון;

לא היולטנו איזה שם יהיה למרפאה, קבענו רק מגבלות. אם אתם רוצים להוסיף עוד

מגבלות, אפשר להוסיף, אלא שיש פה באמת בעיה שאני חושב שהיא יותר רצינית; נניח

שאני ואשתי, שקוראים לה לבנה, נקים מרפאת שיניים ונהיה תאגיד. אם נכתוב "משה

ולבנה בוטון מרפאת שיניים", יישבו שאנחנו רופאי שיניים, לא יושבו בכלל שאנחנו

תאגידים.

אבל לא יהיה כתוב "דוקטור".

סי בוטון;

זה לא משנה, זה יטעה.

תי גוז'נסקי;

"מרפאת שיניים" ולמטה יהיה השם משה בוטון.

מ' בוטון;

אבל היושב-ראש קיבל את ההצעה שזה לא יכלול אלא את ש0 תאהגיד, ולזה אני לא

מסכים.

היו"ר ע' פרץ;

אני אגיד לד למה: אותי מענינת השאלה של מי האחריות. אם התאגיד הוא משה ולבנה

בוטון ויש לי נזק, אתם האחראים.

לי לבנת!

"מרפאת השן", שזה שם המרפאה, ו"משה ולבנה

בוטון", שהם התאגיד. צריך לכתוב גם את שם המרפאה וגם את שם התאגיד.

כשכוללים את שם המרפאה ואת שם התאגיד, כפי שמציע חבר-הכנסת כץ, יודעים מי

בתוספת של סעיף קטן (ג) זה מספיק.

מה ההצעה שלך, חבר-הכנסת כץ?

בסעיף קטו (א) לכתוב: "השם המוצע למרפאת תאגיד יכלול את שם התאגיד ולא יהיה

דומה..."

איזה מאפשר להם לכתוב פעמיים - גם את שם המרפאה וגם את שם התאגיד?

שם התאגיד הוא לצורך טובת הציבור.



היו"ר ע' פרץ;

אם משה רוצה לקרוא לתאגיד שלו "כלנית", שיקרא לו "כלנית - מרפאת שיניים",

שלא יקרא לו "משה ולבנה בוטון".

אבל אתה רוצה לדעת מי עומד מאחורי התאגיד. אם "כלל" רוצה להטעות את הציבור,

"כלל" יקים תאגיד שקוראים לו "תמר" או "כלנית", ואתה לא יודע מי עומד מאחורי זה.

אס "תמר" הוא גוף משפטי זה בקדר.

לפי חבר-הכנסת שטרית "כלל" נשארת "כלל", היא רק החליטה, למטרות שלה, לקרוא

לרשת המרפאות שלה "תמר".

מה זה לקרוא? אם מדובר בתאגיד ששמו "תמר", זה בסדר, אבל אם זה לא תאגיד, זה

חייב להיות "כלל".

י' כץ!

"כלל" יהיה בפנים, אבל לרשת המרפאות שלו הוא קורא "תמר". אתה מכריח אותו

להקים חברת בת שיקראו לה "תמר מרפאות שיניים בע"מ".

היו"ר ע' פרץ!

אני לא מכריח אותו. שירשום "כלל מרפאות שיניים".

מי שטרית!

אם "כלל" תחליט מחר לקרוא למרפאות שלה "תמר", יהיה כתוב שזו מרפאת "תמר"

בבעלות "כלל".

בי טמקיו!

נכוו, השם "כלל" יצטרך להיות כתוב.

היו"ר ע' פרץ!

למה רופא שיניים לא יכול לכתוב "תמר" בבעלותו של ד"ר זה וזה?

מי שטרית!

אני לא נגד זה, אבל תעשה תיקון.

לפי תקנות רופאי שיניים כתוב במפורש שלא יכתוב רופא שיניים על השלט שלו אלא

את שמו, המלים "רופא שיניים", תואר, אם יש לו, שעות עבודה, ותו לא.

לרופא שיניים מותר להקים תאגיד? מותר. הוא יכול לקרוא לו בכל שם שהוא רוצה.

מ' בוטון;

אני חושב שההצעה של חבר-הכנסת יוסי כץ פותרת את הבעיה, כי היא מחייבת לרשום

גם את שם התאגיד.

ד"ר מ' קלמן;

אם בעלי מקצועות חופשיים רוצים ליקים תאגיד, התאגיד צריך להיות בערבון בלתי

מוגבל.

היו"ר עי פרץ;

בואו נתיר לרופאי השיניים את הכללים האלה.

ד"ר מי קלמן;

איו לנו את הסמכות, כי החוק הראשי קובע אחרת.

היו"ר עי פרץ;

זה פשוט לא הוגן.

מי שטרית;

צריך להגיש תיקון לחוק.

במה שאתה לא רוצה לפגוע, אדוני היושב-ראש, זה ביכולת התחרות של הרופא אל מול

התאגידים.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה שיהיה שוויון.

בי טמקיו;

אתה לא רוצה שוויון סתם בגלל השוויון, אתה רוצה שוויון על מנת שמישהו לא

ייפגע מהיכולת של מישהו אחר לעשות משהו שאסור לו לעשות. יש פה משהו שלא מסתדר לד

מכנית בשוויון הזה. אבל נניח שמישהו כתב "כלנית בבעלותה של כלל". האם בגלל

"כלנית" אלד לרופא השיניים הזה במקום ללכת לד"ר ברומברג שאני מכיר אותו שנים?

היו"ר ע' פרץ;

יש הרבה גופים בארץ שמקבלים כסף בשביל למצוא את השם הנכון, כיד הדמיון הטובה

עליהם, שגם יתן תשובה לחוק וגם יתן תשובה לזה.



ב' טמקין;

ההוראה הזאת לגבי הפירסום היא כל כד גורפת: "רכיבים שיש בהם משוס פרסומת

ישירה, עקריפה, או נרמזת" זאת אומרת, גם האדם היצירתי ביותר לא יכול להימנע ממשהו

שהוא נרמז. זה עוצר אותנו. אנחנו הולכים- כך אני מביו את רוח הדברים - לקראת

פתיחות יתר, לקראת תחרות יותר גדולה.

מי שטרית;

הבאתי דוגמה - רושם "כתר".

גם בשם "כתר" יש רמז למשהו שקשור עם שיניים.

מי שטרית;

על פי זה אפשר לפסול אותו?

בי טמקין;

כו, על פי זה אפשר לפסול אותו.

מי שטרית;

זה רמז?

ד"ר ר' רואש;

עקרונית כן.

ב' טמקין;

על פי הסעיף הזה ניתו למי שצריך לתת את הרשיון לשפוט אם השם מרמז לאיזה שהוא

פירסום הנותו לו יתרון על רופאים וכד הלאה. מה שישוב זה מה שחבר-הכנסת כץ הציע:

צריד לכלול את שם התאגיד, שנדע מי זה התאגיד הזה, וצריד שלא יהיה רמז פרסומי בשם.

כל עוד קיימת איזו שהיא הגבלה או התנייה לגבי הרופאים הפרטיים אסור לנו פה

לתת איזו שהיא הקלה. ברגע שניתו את ההקלה לרופאים הפרטיים, ניתו גם פה.

מי בוטון;

אבל יש עמדה של משרד הבריאות.

מי שטרית;

אני לא מאמין שבשנת 1993 יושבת ועדה של הכנסת על הענין הזה. כל העולם הולד

בכיווו של ליבראליזציה, של הפרטה, של חופש לאזרח, ופה אנחנו אומרים; אסור לד

לקרוא למרפאה בשם זה וזה. מה זה משנה? שיקרא למרפאה שלו "חתול". מה זה ענינך? מי

שירצח יבוא אליו, מי שלא ירצח, לא יבוא אליו. אני לא מביו את ההגבלות האלה. אני

מתנגד להן.



ת' גוז'נסקי;

זה כדי שמצבם של התאגידים לא יהיה טוב יותר ממצבם של הרופאים.

ל' לבנת;

לפי דעתי סעיף קטן (ג) פותר לחלוטין את הבעיה הזאת. כתוב: "לא תהיה פרסומת".

כלומר, לא יכולה להיות פרסומת מכל סוג שהוא. כל דבר שיהיה בו משום פרסומת, לא רק

ישירה אלא עקיפה, ולא רק עקיפה אלא נרמזת, יוכל להיפסל על ידי מי שנותן את

הרשיונות, שזה משרד הבריאות, ולכן לא צריכה להיות פה שום בעיה ואני מציעה שניגש

להצבעה.

כדאי שחבר-הכנסת כץ ימסור את ההצעה שלו לסעיף קטן (א) לפרוטוקול בצורה

מסודרת.

היו"ר ע' פרץ;

אני חושב שההצעה הזאת לא מספקת. מי שרוצה ליצור אפליה לגבי הרופאים יוצר מצב

לא הוגן. אם התאגיד הוא "כתר", המרפאה צריכה להיקרא "כתר מרפאות שיניים". מה הוא

צריך יותר מזה? ואם "כלל" לא מקים תאגיד ורק עושה שמות, הוא ייקרא "כלל מרפאות

שיניים". אם הוא יקים תאגיד, יקים תאגיד; לא רוצה, לא רוצה. מה כל כך פסול בזה?

י' כץ;

אתה מעלה נושא צודק, אבל אותי מטריד דבר ארח"; אם ייכתב השם של התאגיד, הוא

יכול להיכתב בקטן, ובגדול יהיה כתוב משהו ארור בכלל. השאלה אם זה בסדר.

לי לבנת;

מה שכתוב הוא, שלא יכולה להיות פרסומת.

י' כץ;

אני חוזר על ההצעה שלי לסעיף קטן (א); "השם המוצע למרפאת תאגיד יכלול אם שם

התאגיד ולא יהיה דומה..." ההמשד אותו הדבר.

היו"ר עי פרץ;

אני מציע את ההצעה שלי. אני מציע שהשם יכלול רק את שם התאגיד, בתוספת -

מרפאת שיניים.

ת' גוז'נסקי;

ואז סעיפים קטנים (ב) ו(ג) נופלים.

היו"ר עי פרץ;

כן.

מה שהבר-הכנסת כץ מציע, שמחר "כלל" יכול להקים מרפאת שינים שקוראים לה "כתר"

גם אם היא לא תאגיד.



י' כץ;

יהיה חייב להיות כתוב שם, קודם כל, "כלל בע"מ". כל אדם שפונה למרפאת יידע

ש"כלל" אחראית למרפאה.

יש פה חוסר הבנה מוחלט וחוסר הגינות מוחלט. למה רופא שיניים לא יכול לעשות את

אותו הדבר, אני לא מבין.

עצם העובדה שמרפאת שיניים יכולה לבחור לעצמה איזה שם שהיא רוצה, כשם התאגיד,

זה כבר שוני.

היו"ר ע' פרץ;

אם מרור רופא שיניים יילך לשנות את שטו ויקרא לעצמו "כתר כץ" זו בעיה שלו, ואז

אני יודע שאותו כתר כץ שהיה שם הוא אותו כתר כץ שנמצא פה. "כלל" רוצה ליקים תאגיד

שקוראים לו "כתר"? בבקשה, אבל היא גם לא תקים אישיות משפטית וגם תקרא למרפאה בשם

שהיא רוצה? איזו מיו אחריות זו? אני לא נגד זה שהם יקראו לעצמם מה שהם רוצים כשהם

מקימים תאגיד, אבל אז אתה יודע שיש אחריות מתמשכת וקבועה. לא ייתכן ש"כלל" חקים

מרפאת שיניים "כתר" שהיא לא תאגיד, ובמקום אחר-רפאה ששמח "כלנית".

בי טמקין;

אני הבנתי ששם המרפאה כולל את שם התאגיד.

היו"ר עי פרץ;

אבל הוא יכול להוסיף מה שהוא רוצה.

בי טמקיו;

כל עוד זה לא פירסום. הרי אם אתה מכיר בזה שייכלל" יכול להקים לעצמה חברת בת

שקוראים לה "כתר", הרי מאותו רגע שיש לה את החופש הזה, ממילא היא יכולה לשים את

השם "כתר". אתה נתת לה את האישור על ידי כד שהיא יכולה לפתוח חברת בת כזאת.

היו"ר ע' פרץ;

גם רופא שיניים יכול לקרוא לעצמו ד"ר כתר, אבל הוא לא יכול לרשום "כתר מרפאות

שיניים בבעלותו של ד"ר פינקלשטיין", noש"כלל" כו יכולה.

יש הצעה של חבר-הכנסת כץ לכלול את שם התאגיד, ויש ההצעה שלי לכלול רק את שם

התאגיד.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את ההצעה של חבר-הכנסת י י כץ;

בסעיף קטו (א) של סעיף 4, ברישה, לאחר המלים "השם המוצע למרפאת תאגיד"

יבוא "יכלול את שם התאגיד ו..."



ל' לבנת;

הצבענו עכשיו על תיקון סעיף קטן (א) ואני חושבת שצריך לתקן גם את סעיף קטן

(ב) וסעיף קטן (ג) בהתאם למת שתיקנו. דהיינו, בסעיפים אליו צריך להבהיר שמדובר גם

בשם המוצע לתאגיד, לא רק למרפאה, כי אחרת מה שיקרה הוא מה שאמרת קודם: יקראו

שמות כאלה לתאגידים שלא תחול עליהם המגבלה של אי פרסומת ישירה, עקיפה או מרומזת.

לכו אני מציעה לתקן את שני הסעיפים האלה לפי סעיף קטו (א).

אנחנו יכולים לקבוע בתקנות הוראות שצריכות להתקיים במרפאת השיניים, כמו השם

של מרפאת שיניים, אבל לתאגיד אנהנו לא יכולים לעשות שום דבר. התאגיד יכול לקרוא

לעצמו איך שהוא רוצה.

אם כך. היושב-ראש צודק.

ב' טמקין;

חברת-הכנסת לימור לבנת, ברגע שהעניו הזה יופיע בשם המרפאה, חל עליו סעיף

קטן (ג) שאוסר על שם המרפאה לכלול כל ענין פרסומי.

ל' לבנת;

מחר בבוקר אני ומאיר שטרית מקימים תאגיד. לתאגיד הזה אנחנו קוראים "מרפאות

שיניים 2000 בע"מ". מותר לנו, על פי ההוק הזה ועל פי התיקו ו שהכנסנו עכשיו,

לכתוב; מרפאות שיניים 2000 בע"מ".

בי טמקין;

לא.

לי לבנת;

מדובר כאן בשם התאגיד, שעליו לא לולה מגבלה, כפי שאומר היועץ המשפטי.

י' כץ;

חבר-הכנסת בני טמקין צודק.

ל' לבנת;

צריד לעשות הפרדה ביו שני דברים; יש שם המרפאה ויש שם התאגיד. לגבי שם המרפאה

חלים הסייגים שמופיעים בתקנות, שקובעים שלא תהיה פרסומת ולא יהיו שמות דומים,

והסייגים האלה חלים לגבי שם המרפאה בלבד. הסייגים האלה אינם הלים לגבי שם התאגיד.



ב' טמקין;

אבל הם חלק משם המרפאה.

ל' לבנת;

אם אני מבינה נכון, המגבלות חלות על המרפאה, הן לא חלות על התאגיד. הן לא

חלות על התאגיד וגם אי אפשר להחיל אותן על התאגיד, מפני שיש כאן בעיה של החוק,

לפי מה שאומר היועץ המשפטי של הוועדה. כמו שאני מבינה מבחינה משפטית, בסעיף קטן

(א) המשמעות היא שיהיו על השלט שני שמות: או שם אחד שהוא שם התאגיד, שחייב להיות

בכל מקרה, או שם התאגיד ושמ וזמרפאה, אמ מדובר בתאגיד שיש לו חברת בת, כמו "כלל"

ו"כתר". אבל יכול להיות תאגיד שאין לו מרפאה, שהוא רק תאגיד, איו לו חברת בת,

איו לו שם נוסף. שם התאגיד חייב להיות בכל מקרה. מכיוון שלא חלות מגבלות על שם

התאגיד מבחינת הפרסומת, יכול לחיות שיקום אדם ויקרא לו1אגיד לו בשם שיש בו משום

פרסומת, ומבחינה חוקית אי אפשר יהיה לפסול אותו, כי ההגבלות על השם הו רק לגבי שם

המרפאה. יש כאו איזו שהיא בעיה.

היו"ר עי פרץ;

נניח שחברת-הכנסת לבנת מקימה תאגיד שקוראים לו "רפואת שיניים שנות ה-2000".

אם היא פותחת מרפאה בחיפה וקוראת לה "כלנית, מרפאת שיניים, בבעלות לימור לבנת,

רפואת שיניים שנות ה-2000"; בתל-אביב היא פותחת מרפאה שהיא קוראת לה "סיגלית

בבעלות לימור לבנת רפואת שיניים שנות ה-2000". האם זה יעמוד במבחו החוק או לא?

צי לויו;

יש כאו שני דברים. השאלה אם "סיגלית" ו "רקפת" זה תאגיד בפני עצמו או לא. אם

זה תאגיד בפני עצמו, זה הבעלים ואותו הוא צריך לצרף לשם. אם הוא אומר שזה בבעלותו

של "כלל סיגלית", הוא לא צריך להוסיף את המלה "סיגלית".

ל' לבנת;

לא הובנתי ואני מוכנח להבהיר; היושב-ראש נתו דוגמה מאד ספציפית. הוא מדבר על

תאגיד ששמו "רפואת שיניים שנות ה-2000", שיש לו חברות בנות "סיגלית" ו"כלנית".

צ' לוין;

ברגע שזה הופך לחיות חלק נושם המרפאה, יחולו עליו הכללים האלה.

לי לבנת;

האם התיקוו שהכנסנו עכשיו, שבו כתוב "השם המוצע למרפאת תאגיד יכלול את שם

התאגיד" חל על מה שאמרת עכשיו?

צ' לוין;

כו, ברגע שזה הופך לחיות חלק אינטרגלי משם המרפאה.

מי שטרית;

מה גורל שמות קיימים של תאגידים קיימים?



מ' בוטון;

זה בהוראות מעבר.

הוחלט; לאשר את סעיף 4 עם התיקון שהתקבל בסעיף קטן (א)

סעיף 5 - נספחים לבקשת;

יש כאן הסתייגויות של הפקולטה לרפואת שיניים וההסתדרות לרפואת שיניים. כדאי

להתייחס אליהן.

ת' גוז'נסקי;

מה הענין עם הערבות הבנקאית?

היו"ר ע' פרץ;

יש לכם רשיונות שקשורים בערבות בנקאית?

צ' לוין;

לא. לנו אין רשיונות שקשורים בערבות בנקאית.

היו"ר ע' פרץ;

אני יודע שסוכן נסיעות צריך להפקיד ערבות בנקאית.

צי לוין;

מבחינת העקרון יש דברים שהיינו מוכנים להסכים איתם, אבל זה טעון חקיקה ראשית.

סוכו נסיעות נותן ערבות בנקאית. אם סוכן נסיעות נותן ערבות בנקאית, אני חושב שעל

אחת כמה וכמה זה צריך לחול על תאגיד לרפואת שיניים.

י י כץ;

לא, הוא מבוטח.

אני מתנגד בכל תוקף לענין של הערבות הבנקאית, ואין שום קשר בין סוכן נסיעות

לבין תאגיד לרפואת שיניים. יש הגיון אדיר שסוכן נסיעות יתן ערבות בנקאית, מסיבה

פשוטה; אתה הולד לסוכן נסיעות ומשלם לו כסף שנה מראש, אתה מפקיד בידיו כספים של

נוסעים, ואחר כך אם הוא יפשוט רגל, הנוסעים שילמו את כספם, וכספם הולד לאיבוד.

ד"ר ר' רואש;

יש גם מרפאות שנופלות.

מי שטרית;

במרפאות, קודם כל אתה מקבל את הטיפול ולאהר מכן משלם, וזה הבדל עצום בין

השניים. פה אין רושש שמא האיש יפשוט רגל והוא לא יתן את הטיפול.



היו"ר ע' פרץ;

אתה בעד זה שגרשום את זה כתנאי, שקודם יתנו את הטיפול ואחר כך ישלמו?

מי שטרית;

כן.

י' לס;

יש מקרה של מישהו ששילם 2,800 שקל לפני הטיפול.

היו"ר ע' פרץ;

אתה שם ששה-שמונה צ'קים לפני שאתה בכלל נכנס.

ש' הלפרט;

אם נבקש ערבות בנקאית מתאגיד, אנחנו צריכים לבקש ערבות בנקאית מכל רופא.

מי שטרית;

הערה נוספת לפיסקה (4). וצהאת רשיון לא צריכה להיות קשורה בענין של תכנית

ריהוט. מה זה ענינם איזה ריהוט יהיה במרפאת השיניים? תשנו עכשיו את הריהוט של

מרפאות השיניים האחרות? זה לא לענין ולא צריך להכביד.

לי לבנת;

מה זה "תכנית ריהוט"?

מי שטרית;

צריך להוריד את עניו תכנית הריהוט. אני גם לא יודע מדוע נחוץ תרשים הנדסי של

מבנה המרפאה. רופא השיניים מביא לד תרשים הנדסי של המרפאה? אני מציע להוריד את

פילזקאות (2) ו-(4).

ש' הלפרט;

אם מדובר על ערבות בנקאית אני מתנגד. אם דורשים ערבות בנקאית, אנחנו צריכים

לדרוש אותה גם מכל רופא שפותח מרפאה.

גם תכנית ריהוט - אני חושב שאין בזה שום הגיון. כל מרפאה תדאג שלפציינט שמגיע

אליה יהיה איפה לשבת.

בי טמקיו;

האם הענין הזה של ערבות בנקאית נמצא פה כהערה או כהצעה מכיוון שזה קשור בענין

של ביטוח וכדומה? אם ההתייחסות היא למרפאת שיניים כאל רופא שיניים, על פי תשלום,

אני לא מבין למה להכניס משהו מיוחד לגבי המרפאות אלא אם כן מדובר על משהו אחר שבא

אחר כך בחוק.

היו מקרים, שניתנו כדוגמה, של על רופאי מרפאות תאגידים שברחו עם הכסף ולכו

ניסו למצוא לזה פתרון. יש הצעה של ביטוח צד שלישי, יש כל מיני הצעות.

מי בוטון;

אני רוצה לומר מטהו באופו כללי, ואני רוצה לומר את זה במיוחד לחבר-הכנסת

התקנות האלה, כפי שהובאו כאן, היו ברובו הגדול בהסכמת התאגידים של רופאי

השיניים. משרד הבריאות ישב ישיבות ארוכות מאד עם התאגידים של רופאי השיניים.

כמובו שזה לא מחייב את הוועדה. אבל אם יש דברים שנראה לדוברי הכנסת שכאילו מכבידים

על מרפאות השיניים, אני מבקש לומר כאו במלוא האחריות שזה הכל מוסכם על מרפאות

השיניים, כולל הריהוט וכולל הפירוט. כמובו שזה לא מחייב את חברי הוועדה.

איזה ריהוט צריך להיות - סקנדינבי?

יוסבר על שני רוסעיפים: כפי שכבר אמר עורך-דין בוטון, ישבנו והתאגידים שמו את

ידם על כל מלה. למה אנחנו רוצים את התרשים וגם את ענין הריהוט? אם מרפאה מוקמת

בקומה שביעית בבניו מגורים, זה יכול לחיות מטרד ציבורי אם תהיה שם מרפאה גדולה

מאד, יהיה רעש וכו'. גם עניו רוריהוט צריך להיות סביר. לא סקנדינבי, אבל יש רוקו

סביר של מרפאה מודרנית. אני רוצה לצייו שהתאגידים אחראים מאד ויש להם עניו

ציבורי, אבל הפחד שלנו וגם של התאגידים, שדרך התקנות האלה ייכנסו כל מיני האפרים

להרוויח כסף רב ולצאת מהעניו. אנחנו רוצים תאגידים רציניים שיתנו שירות לציבור,

כמו אלה המובילים הגדולים שהם אחראים ביותר ואיו שום בעיות איתם. אנחנו רק רוצים

לדרוש פה שלא יעלה על הדעת שמישהו יכניס מרפאת שיניים במקום קטו מדי, בלי מזגו,

בלי תנאים אנושיים בסיסיים שמקובלים בשנת 1993 להבטיות איכות הטיפול, שלא לדבר על

סכנת העברת זיהומים כשאין מים חמים ודברים כאלה.

זה לשיקול דעתך בלבד?

זה שיקול דעת המשרד.

במקרה הזה מדובר בד. האם אתה היחיד ששוקל אם הכורסה או המזגן בסדר? אין שום

מבחו חוץ משיקול דעתך?

יש כללים של הבטחת איכות, שכבר פורסמו והם מקובלים באופו בינלאומי.



היו"ר ע' פרץ;

למה לא תרשום סעיף כללי של - הבטחת איכות מקובלת, ובזח תגמור את חעניו? למת

לפרט ריהוט ועוד דברים? ואם מחר תוקם מרפאה ליד ביוב, יאמרו לד שזה מותר, כי זה

לא רשום בפירוט.

ד"ר מ' קלמן;

יש סטנדרטים, שנקבעו על ידי מפעל הפייס לפני עשרים שנה, לרקמת מרפאות שיניים

ציבוריות, שמקובלת בישראל גם על ידי כל קופות ההולים. אנהנו קבענו את הסטנדרטים

האלה בוועדה ציבורית, בראשות פרופ' גורפינקל, שהיה אז דיקן בית הספר לרפואת

שיניים, וזה פורסם כמחברת עם תכנון, עם ריהוט, עם כל הדברים הבסיסיים, על מנת

לשמור על הציבור.

מי שטרית;

אני יודע כראש עיר לשעבר שמי שרוצה ליקים מרפאה בקומה שביעית בבניו מגורים

צריך רשיון עסק הוץ מהרשיון שלכם.

ד"ר מ' קלמן;

לא.

מי שטרית;

אדם יכול לפתוה בעיר, באיזה בית שהוא רוצה, מרפאת שיניים?

ד"ר מי קלמן;

כן, אלא אם יש הוק עזר מיוחד.

מי שטרית;

על כל דבר שכתוב פה - ריהוט, תרשים הנדסי, יצטרך לשבת אדריכל ולתכנן? למה

להכביד? למה ליצור ביורוקרטיה מיותרת? מה שבאמת נהוץ, נהוץ. תרשים הניסי של מרפאה

- בסדר, פירוט ציוד דנטלי - בסדר, תעודת רישום של התאגיד בצירוף תזכיר - בסדר.

אבל עיזבו אותם עם הריהוט. אם זו יזמה פרטית והריהוט לא טוב, איש לא יבוא אליהם

לטיפול. אם אין להם מזגן, אם לא נוה אצלם, אולי לא יבואו אליהם לטיפול. זו

מהותה של תחרות כלכלית שאתה יוצר בין אנשים.

היו"ר עי פרץ;

תרשמו סעיף כללי להבטיה איכות סבירה.

ת' גוז'נסקי;

תרשים הנדסי וציוד דנטלי זה השוב. נוציא את ענין הריהוט.

היו"ר עי פרא;

תרשמו סעיף כללי, זה יותר השוב.

ד"ר מי קלמן;

אנהנו צריכים את התרשים, זה השוב מאד.



היו"ר ע' פרץ;

נמחק רק את הריהוט. במקום הריהוט נרשום שיובטחו תנאים כלליים סבירים, כדי שאם

מחר מקימים מרפאה שבמקרה זורם לידה ביוב, שיהיה תנאי כללי שזה לא סביר.

מי בוטון;

בסעיף הזה לא מדובר על תנאים סבירים או לא. מדובר כאן על מסמכים שצריך לצרף

לבקשה.

היו"ר ע' פרץ;

אז נוציא את עניו הריהוט.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 5 בתיקון הבא;

פיסקה (4) תימחק

ת' גוז'נסזקי;

לא הבנת' בסוף מה עם הערבות.

בי טמקין;

גם אני לא הבנת'.

מי בוטון;

הערבות נפלה,

היו"ר ע' פרץ;

לא נפלה. פה אנחנו מגיעים לסעיף של התנאים למתן רשיון.

מי בוטון;

בסעיף 6 יש לנו ענין הביטוח. בסעיף 6(2) חייבנו בביטוח לכיסוי הנזקים.

היו"ר ע' פרץ;

זה מה שצריך.

סעיף 6 - תנאים למתן רשיון;

ל' לבנת;

אתם משאירים את הענין של ניגוד ענינים בצורה כללית?

מ' בוטון;

כן, במילא כך זה בפסיקה ואנחנו אומרים את זה במפורש. הפסיקה היתה קובעת את זה

גם אילו לא היינו כותבים.



ל' לבנת!

אני רוצה להבין למה הכוונה, איזה תנאים יכולים להיווצר שיפסלו מתן רשיון

למרפאה. הסעיף מנוסח בצורה מאד כללית והוא משאיר אולי מקום להחלטה שרירותית.

מדאיג אותי שמא בידי המנהל, שמורשה לתת רשיון או לא לתת רשיון, יהיה מרחב גדול

מדי, כוח החלטה גדול מדי, לגבי מה שנקרא ניגוד ענינים. אולי אפשר להבין מה הכוונה

כשכותבים באופן מאד כללי שלא יהיה ניגוד ענינים.

ת' גוז'נסקי!

אני מבינה שהמלה "מבקש" מייצגת בסעיף הזה את התאגיד. למה בפיסקה (3) נאמר

"התאגיד"?

צ' לוין;

אפשר לכתוב "המבקש". תודה.

מ' בוטון;

כפי שאמרתי בתחילת דברי הסעיף הזה בא להחליף את הענין של האיסור. בתקנות

המקוריות היה איסור על מי שיש לו מכון רנטגן או טכנאי שיניים או שיננית להחזיק

מרפאה. קיבלנו מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה בו נאמר, שהענין הזה של איסור על אנשים

חופש העיסוק, והוא מציע לתת בענין זה שיקול דעת

למנהל.

כשישבנו וניתחנו את הנושא הזה לא עמד לפנינו מקרה ולא בדקתי את זה שיכול

להיות ניגוד ענינים, אבל כמובן לא התנגדתי למה שהיועץ המשפטי לממשלה הציע לעשות,

והוא; לתת שיקול דעת למנהל, כלומר למי שנותן את הרשיון. במידה והמנהל יסרב לתת

רשיון בטענה שיש ניגוד ענינים, הוא כמובן צריך להסביר את זה, לתת את הדין על כך

ולהבהיר את זה בבית משפט, אם יפנו לבית משפט נגד אי מתן רשיון.

אם אדוני היושב-ראש מסכים, אולי ד"ר קלמן יכול להגיד פה באיזה מקרה הוא יעשה

שימוש בענין הזה.

לי לבנת;

אני מוכנה לוותר על תשובת ד"ר קלמן.

ה צ ב ע ה

לאשר את סעיף 6



סעיף 7 - תנאים ברשיון;

צ' לוין;

הסעיף הזה חוא בדיוק ההוראה הקיימת בחוק רישוי עסקים לגבי כל רישוי שניתן על

ידי רשות מקומית ואחרת. על מנת להבטיח שזה לא יהיה עניו שרירותי או בלתי סביר

הוספנו, וזה היה בתיאום עם משרד המשפטים, את תקנת משנה (ב), שהמבקש או בעל הרשיון

רשאים לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, כלומר, שלא תהיה כאן אפשרות של החלטה

שרירותית.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 7

סעיף 8 -רשיון;

היו"ר ע' פרץ;

למה? ואם יהיה מנהל כללי שאין לו זמן, אז הם יעבירו?

אם רשת מרפאות "כתר" היתה רוצה למכור מרפאה לרשת של היל"ה, שכבר בדקנו את

המרפאות של היל"ה ואין לנו שום חשש, אנחנו לא רוצים להפריע להם להתקדם במסחר

הרגיל שלהם. אם זו מרפאה חדשה לגמרי, תאגיד חדש, אנהנו הייבים לבדוק הכל.

למה אתה צריך 60 יום? אם זה בסדר, תאשר.

היתה כאן שאלה של ביורוקרטיה.

נכתוב שהוא חייב להוציא אישור תוך 60 יום, ואם הוא לא מוציא אישור, זה מאושר,

כדי שאם מהר יש בעיה, יידע המנהל הכללי שהוא אחראי.

ואם הוא לא נותן?

שיילכו לבית משפט.

אבל בינתיים אין רשיון.

האפשרות להתעלם מהרישוי מאלצת אותם לעבוד יותר מהר.

רצינו להרחיק לכת נגד עצמנו, לטובת הציבור.

היו"ר ע' פרץ;

אז תכתוב שאס תוך 60 יום לא קיבל אישור, רשאי הוא להעביר את הבעלות והדבר

יהיה בבחינת אישור המנהל. כלומר, האחריות של המנהל היא ג0 במקרה שהוא לא נתו

אישור.

מי שטרית;

יש שורה של חוקים, כמו בתחום התכנון והבניה, נכון להיום, שכשאדם מגיש לוועדה

מחוזית בקשה, חייבים תוך 60 יום לתת לו תשובה. היה ולא נתנו לו תשובה, זה מאושר

אוטומטית.

היו"ר עי פרץ;

ההבהרה שלד היא חשובה, אבל היא לא עמדת ממשלה. אני רוצה שאת מה שאתה אמרת

יאמר היועץ המשפטי לפרוטוקול, כדי שמדור, אם יהיה משפט, יוכל האיש שתובע ללכת עם

הפרוטוקול. הפרוטוקולים של הוועדה הזאת נמצאים כמעט בכל בית משפט, לכן אני

מקפיד. ואני מקפיד, כי יש לי כבר כמה פניות מבתי המשפט למה אמרו כך, למה לא אמרו

אחרת. אתה רשאי להביע עמדה, כי אווה חבר-הכנסת. העמדה שלד יכולה להיות עמדה

שנוגדת כל כלל, אבל זו זכותד, כי אתה קובע את הכללים, אבל היועץ המשפטי צריד

להביע עמדה שמחייבת, ולכן אבקש פרשנות למה שאתה אומר.

צ' לוין;

קיבלנו עלינו במודע את המגבלה הזאת כדי לאפשר שאם חלפו 60 יום נחשב הדבר

כאילו נתנו הוסכמה.

היו"ר ע' פרץ;

עם כל המשמעויות שבדבר. בסדר.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 8

סעיף 9 " תקפו של רשיון;

הוחלט; לאשר את סעיף 9

סעיף 10 - ידחוש רשיון;

היו"ר ע' פרץ;

לפני מי7

ת' גוז'נסקי;

הכל המנהל.



היו"ר ע' פרץ;

הכל הוא?

מי ביטון;

המנהל - הכוונה למנהל הכללי של משרד הבריאות.

מ' שטרית;

האם סעיף 10 כפוף לסעיף 11? האם התנאים שבהם לא נותנים רשיון צריכים לנבוע

מסעיף 11 או שזה יכול להיות לפי שיקול דעתו בלי קשר לכך?

היו"ר ע' פרץ;

שום דבר אינו שרירותי, הוא חייב לנמק כל החלטה. אולי כדאי להוסיף בסעיף קטן

(ב) שההודעה תהיה מנומקת.

מ' בוטון;

סביר. "יודיע על כד באופן נמוק למבקש".

ה צ ב ע ה

בסעיף קטן (ב) לאיור "יודיע על כד" יבוא "באופן מנומק"

ת' גוז 'נסק';

אפשר לקבל הסבר לגבי ההסתייגויות שיש פה?

יש כאן הסת"גות עקרונית, שמבקשת להוסיף לרשימת העילות גם מי שלא ממלא איור

סעיפים 40-38א, היינו, עושה פרסומת בניגוד להוראות החוק.

היו"ר ע' פרץ;

זה בסדר גמור, למה לא?

צ' לוין;

אם זה מקובל, אנחנו נוסיף את זה.

היו"ר ע' פרץ;

זה גם לגבי רופאי שיניים?

ד"ר מי קלמן;

כן, בוודאי.



מי בוטון;

יש הוראה כללית שאפשר לבטל את הרשיון אם במרפאה לא מתקיימים תנאי התקנות או

כל דין.

בכל זאת כדאי להוסיף את זה.

זה יהיה סעיף קטן (9).

מ' שטרית;

אני מסתייג מהתיקון שמציעים פה.

בי טמקין;

אבל זה החוק.

מי שטרית;

אני אסביר: הולדתו של החוק הזה התחילה סבך שהסתדרות רפואת השיניים השתמשה

במוטיב הזה בלבד כדי לסגור את מרפאות השיניים שפעלו בעבר. כתוב בחוק חיבש שאסור

לפרסם, והביאו לידיעתו של ד"ר קלמן, שהוא איש מינהלי מסודר, שמרפאת שיניים

מסויימת כתבה בעתון מודעה, ועל סמך הדבר הזה הוא פעל לפי החוק.

לא בדיוק, אדוני. ביזמתי, לא ביזמתם.

על אחת כמה וכמה, שאם יש גופים מתחרים שרצו לפעול נגד אותן מרפאות שיניים, הם

טרחו להביא לידיעתך את הענין. עמדתי היתה מאז ומעולם שצריך לבטל כל איסור

הפירסום, כולל על רופאים, אבל לא הייתי רוצה שבגלל זה שמישהו שגה ופירסם מודעה

בעתון, מחר יסגרו לו את המרפאה. אני חושב שזה מרחיק לכת מדי. במקרה הזה צריך לתת

לו התראה.

ת' גוז'נסקי;

בסעיף קטן (ב) נותנים לך אפשרות לתקן את הליקויים. לא מייד סוגרים, מעירים

לד.

שאלתי שאלה מאד פשוטה. שאלתי אם הכלל הזה חל לגבי רופאי שיניים, אם יכול

המנהל הכללי לסגור לו מרפאה אם הוא לא תיקן, ונעניתי בחיוב. אם זה חל לגבי רופא

שיניים, זה יחול גם לגבי תאגידים.

אם אתם מקבלים את ההסתייגות כפי שהיא כתובה "התאגיד או כל עובד

מעובדיו", עובד שירצה להתנקם בבעל התאגיד, יילך ויפרסם.



ל' לבנת;

בעל התאגיד יביא את השגותיו בפני המנהל והוא יבין שמדובר פה בעניו של נקמנות.

מי בוטון;

זה לא ליקוי שאפשר לתקן, הוא כבר פירסם.

ת' גוז'נסקי;

אם יתנו לו הזדמנות להשיג את השגותיו הוא יגיד שעשה את זה בתום לב ויותר הוא

לא יעשה את זה.

היו"ר ע' פרץ;

אני טיפלתי, עם ד"ר קלמן, בכאלה שקיבלו תלונה וביקשתי ממנו שיתנו להם הזדמנות

לההליף את השלטים. הם החליפו והכל היה בסדר. עם תאגיד זה עוד יותר פשוט, כי מחר

הוא משנה את השם של התאגיד. רופא יש לו בעיה: אם הוא מסתבך עם סעיף כזה, הוא כבר

לא יכול לפתוה מרפאה, הוא הולד עם זה.

אני מציע שנצביע על סעיף 11 בתוספת סעיף קטו (9).

מ' בוטון;

אולי נתקן ונמחק "או כל עובד מעובדיו".

היו"ר עי פרץ;

צריך לציין גם את העובדים.

מי בוטון;

אס עובד יתפאר בתאגיד שלו ויעשה לו פרסומת, יסגרו את המרפאה? אני מציע שנכתוב

שהתאגיד או ההברה אסור להם לעשות פרסומו;.

אם אתה עובד שלי ואני אומר לך; לך תעשה כתבה יוצאת מהכלל ותתראיין, מה אז?

אתה אחראי.

מ' בוטון;

במקרה כזה התאגיד או המרפאה עברו על ההוראות.

ה צ ב ע ה

לאשר את סעיף 11 בתיקון הבא:

תתוסף פיסקה (9) - "התאגיד או המרפאה עברו על הוראות סעיפים 40-38א לפקודה"



סעיף 12 -הבטחת המשך טיפול;

היו"ר ע' פרץ;

מה כאן ההצעה לתיקון של ההסתדרות לרפואת שיניים?

לי לבנת;

הטלת אחריות אישית על בעלי התאגיד.

היו"ר ע' פרץ;

מה אתם אומרים?

מ' בוטון;

אין אפשרות להטיל אחריות אישית על תאגיד. תאגיד מטבע הדברים הוא תאגיד שאין

אחריות אישית.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 12

היו"ר ע' פרץ;

תודה רבה, גמרנו פרק אחד.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;11)