הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



ניסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"א בטבת התשנ"ג (4 בינואר 1993), שעה 09:00

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

ג כ ח ו -

חברי וזו ועדת; עי פרץ - היו"ר

ני בלומנטל

י' כץ

י' לס

עי מאור

י' שפי

שר האוצר אי שוחט

חבר-הכנסת רענן כהן

מי נתיב - נשיא התנועה

ש' טלמון - סגן רוממו נח על אגף התקציבים, משרד האוצר

אי בלר - אגף התקציבים, משרד חאוצר

שי עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אי בראון - דוברת שר האוצר

ע' פרל - מנחל מחלקת הכוונה לחיילים משוחחרים, משרד הבטחון

נ' פרלמו - יועצת משפטית, אגף השיקום, משרד הבטחון

אי ריפטין - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, משרד חבריאות

י י קרנות - חלשכח המשפטית, משרד הבריאות .

פי סתוי - ממונח על חיילים משוחררים, משרד חחינוך וחתרבות

י' שוורץ - מנחל אגף האוכלוסין, משרד חבינוי והשיכון

ני פלקוביץ -חלשכח משפטית, משרד הבינוי והשיכון

מי דקל - חלשכח המשפטית, משרד חבינוי והשיכון

ר' בר-יוסף - מנחל המחלקה לחסבת אקדמאים, משרד חעבודח והרווחה

ר' כחנא - חלשכח המשפטית, משרד חעבודח והרווחה

אי טולדנו - המוסד לביטוח לאומי

ר' חורן - המוסד לביטוח לאומי

י' וסרמן - חלשכח המשפטית, חמוסד לביטוח לאומי

ג' ועילי ו - שירות חתעסוקח

די שלוש - חלשכח המשפטית, שירות חתעסוקח

מי דורון - משרד המשפטים

אי גולן

אי זד

ר' צור

שי עזריאל

ר' (רוטמן) גרינברג

מי זיסו

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי חלנברג

סדר-היום; הצעת חוק חיילים משוחחרים (מאת חבר-הכנסת רענן כחן)



הצעת חוק חיילים משוחררים (מאת חבר-הכנסת רענן כהן)

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו מקיימים היום ליוו על הצעת חוק חיילים

משוחררים, של חבר-הכנסת רענן כהו.

אם איו התנגרות, הישיבה פתוחה.

איו ספק בכר שבקרב הציבור יש תחושה עזה שהכרח הוא שיהיה חוק כלשהו שמתמקד

בבעיות החיילים המשוחררים, בזכויותיהם וביכולתם להתמורר עם הבעיות שהם נתקלים

בהו עם שחרורם מצה"ל.

אני מקווה שעם סיום החקיקה הזאת תוכל מרינת ישראל להשתחרר מעיוותים שיש

בחוקים שונים ובצורות סיוע שונות. מרינת ישראל צריכה להחליט אחת ולתמיר מה היא

רוצה לתת לחייליה המשתחררים ולמקר את זה בחוק אחר ברור.שיכלול את כל הקריטריונים

שברור שאיו להם קשר לדברים אחרים בגוו: קיצבאות ילדים, הקלות בשיכוו וכוי.

אנחנו יודעים שהעניו מורכב מאד. נשתדל לקיים פה דיונים מעמיקים כדי שלא

נמצא את עצמנו בסופו של דבר עם חוק שנצטרך לבדוק אותו ולהפוך בו ולשנות אותו

כל בוקר מחדש.

אני מברך את חבר-הכנסת רענו כהו על השלב הראשון שעשה בהגשת הצעת החוק,

ואנחנו מקווים שנגיע לסוף הדרך הזאת שאנחנו מתחילים ללכת בה.

חבר-הכנסת רענו כהו, בבקשה.

רענו כהו;

בוקר טוב. אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה על פתיחת השנה החדשה בדיוו

על אחד הנושאים החשובים ביותר לעם ישראל ולחברה בישראל - חוק חיילים משוחררים.

אני רוצה להודות לשר האוצר על מאמציו בקשר לתקציב המדינה. אנחנו מתהילים בתקציב

חדש למעו החברה בישראל.

נמצא איתנו באו מר משה נתיב, נשיא התנועה למעו החיילים המשוחררים, שהוא

אלוף במילואים, אשר תורם ככל שניתו למעו המטרה שאותה הוא מייצג.

אני לא מכיר חוק שעוסקים בו ובודקים אותו ביסודיות, גם מערכות חוץ פרלמנטריות,

כמו החוק הזה.

אנחנו עוסקים בחוק הזה קרוב לשנתיים. הוא היה בדיוו בוועדה הזאת אלא שאחרי

הקריאה הטרומית, בקדנציה הקודמת, לא היה המשך ולא היה דיוו בקריאה ראשונה. הריוו

הטרומי בוועדה הסתיים והיה צריך להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה, ובגלל התפזרות

הכנסת זה לא קרה.

החוק המוצע בא לקבוע אחת ולתמיד הסדר לבעיותיהם של אותם חיילים המשתחררים

מצה"ל אחרי ששרתו בו בתקופת חייהם הטובה ביותר.

לפי המצב היום, רק חייל משוחרר שהוא גאוו או כאלה ששיחק להם מזלם, רק הם

מתקבלים ללמור באוניברסיטה. רבים מהם נרשמים אבל לא מתקבלים. חיילים המחפשים

תעסוקה, חסר להם נסיון והם לא מוצאים עבודה.

לפי נתונים שיש לי, כ-35 אלף חיילים משוחררים קיבלו בשנת 1992 דמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי שילם להם בשנת 1992 דמי אבטלה בסכום של כ-130 מיליון ש"ח.

35 אלף חיילים מקבלי דמי אבטלה? איר אתה מגיע לנתון הזה? אני הבנתי שמספרם

הוא 13 אלף. נדמה לי ש-13 אלף מקבלים דמי אבטלה.

יי שפי;

חבר-הכנסת בהן מדבר על שנת 1992. זה לא אומר שזה בו-זמנית.

היו"ר ע' פרץ;

נמצאים כאן נציגים של המוסד לביטוה לאומי ואני מקווה שהם יוכלו להבהיר את

הדברים.

רענו כהו;

לכ-% 75 מכלל החיילים המשוחררים איו תעודת בגרות מלאה. הנתונים האלה בדוקים

על-ידי מערכת הבטחון.

בחוק המוצע מדובר על הקמת קרן לטובת חיילים משוחררים, כדי שעם שחרורם יידעו

שיש מי שדואג להם.

בתקציבי המשרדים השונים יש סכום כולל של 208 מיליון ש"ח להטבות שונות לחיילים

משוחררים. רוב המשרדים לא יודעים שזה מגיע לחיילים משוחררים. במשרד הבינוי והשיכון,

למשל, יש סכום של 140 מיליון ש"ח לטובת חיילים משוחררים. הבת שלי השתחררה מצה"ל,

היא חיילת משוחררת, היא זכאית לדעת מה זכויותיה. ניסיתי לברר. אמר לי הפקיד; לא

ידעתי שיש תקציב לטובת חיילים משוחררים. מר שי טלמון ממשרד האוצר נתן לי פירוט של

אותם 208 מיליון ש"ח.

שר האוצר א' שוחט;

יש העדפה במתן משכנתאות.

דענו כהן;

אני מדבר על הקמת קרן קבועה ומסודרת לטובת החיילים המשוחררים, קרן שמבוססת

על הפקדה חודשית לזכות כל חייל וחיילת בשרות סדיר. מדובר על סכום שיהיה שווה להפרש

שבין שכר המינימום במשק לבין השכר המשולם לחיילים בשרות סדיר, סכום שמבוסס על שכר

המינימום במשק מינוס השכר שמקבלים החיילים בשרות סדיר. זאת אומרת, שכר המינימום

מינוס כ-200 ש"ח. ההערכה היא שההפקדה החודשית תהיח בסכום השווה לכ-1,000 ש"ח. הסכום

הזה יופקד בקרן מיוחדת והוא יינתן למטרות הבאות; רכישת השכלה, רכישת מקצוע, הכשרה,

רכישת דירה.

ההפקדה, כפי שאמרתי, תהיה חודשית לפי מספר חודשי השרות של החייל או החיילת.

סכומי ההפקדה ישאו ריבית והצמדה. הקרן תהיה פתוחה בפני החייל המשוחרר מיום השחרור

עד 5 שנים, בתנאי שהיה בארץ 4 מתוף 5 השנים. אנחנו רוצים שאותם צעירים ישארו בארץ.

על-פי נתונים שיש לנו, מאז קום המדינה עזבו את הארץ 600,000-500,000 אזרחים.

לקראת שנת 2000 יגיע מספרם של היורדים לכ-800,000. 800,000 אזרחי מדינת ישראל לא

יהיו בארץ.

שר האוצר א' שוחט;

זאת אומרת שב-8 השנים הבאות יעזבו את הארץ עוד כ-300,000 איש.



רענו כהו;

אתה נתונים מוסכמים על רעת האנסים שמטפלים בנושא הירירה.

60% מהיוררים הם צעירים, חיילים משוחררים, מטובי הבנים.

היו"ר עי פרץ;

כמה מהם חוזרים?

רענו כהו;

קשה לרעת. כשאני מרבר על יורדים אלה אנשים שלא נמצאים בארץ יותר משנה,

קונים כרטיס לכיווו אחד. אם הם חוזרים הם נתקבלים במציאות שאיו תעסוקה, דיור -

זה חלום, דירה קטנה של שני חדרים וחצי במרכז הארץ מחירה הוא 150 אלף דולר.

לעומת זאת, הצעיר בחוץ-לארץ מתחיל להשתלב בחיים שם, ורבים מהצעירים נמצאים בעמק

הסיליקוו.

אלן שום סיבה שמדינת ישראל לא תקים בעזרת הצעירים האלה תעסוקה עתירת יידע.

יש למדינת ישראל חומר אנושי הטוב ביותר בעולם. מדינה שצעיריה לא נשארים בה מאבדת

מחוסנה ומיכולתה להתגבר על בעיותיה.

איו לי ספק שהחוק המוצע הוא הדבר הנכוו ביותר, הטוב ביותר והוא יכול להיות

בשורה גרולה לדור הצעיר. חשוב מאד שהחייל יידע שיש לו קרו מסויימת, הוא לא יהיה נטל

והוא יכול להתחיל את צעדיו הראשונים בחיים האזרחיים שלו, מדינת ישראל עושה משהו

למען אותו חייל שמתחיל להשתלב בחיים האזרחיים.

אני בעד שוויוו בקיצבאות הילדים. ביטול קי"צ, זה לא עלה רק בקדנציה זו או

בקדנציה הקורמת. אני יודע שבמשך השנים מאז יישום החוק בנוגע לקי"צ תקפה האוכלוסיה

הערבית את החוק הזה. היא טענה שהוא גורם לחוסר שוויוו. אני מרבר על כר כמי שהיה

קרוב ועסק בנושא של המיגזר הערבי. היום, כשיש כוונה לשלם קיצבאות ילדים זהות לכל

ילדי מדינת ישראל, האם יעלה על הדעת שלא נסייע לאלה ששרתו בצה"ל? גם בעולם המערבי,

בארצות-הברית ומדינות אחרות המרינה דואגת לאנשים ששרתו בצבא, והיא נותנת להם סיוע

ראשוו כדי שיתחילו את דרכם אחרי שחרורם.

אני פונה לקר ו^וצר ואומר; חובתה של המרינה לתת בקורה לדור הצעיר שלה, ואנחנו צריכלם

ויכולים לתת ביטוי לכר ביחסה של המרינה לצעיריה.

אינני משלה את עצמי שכספי הקרו ימנעו לחלוטין ירידה מו הארץ, כי יש כאן שאלה

של חינור, חינור מו היסור שצריר לקרב לארץ ולחזק את הרצון לחיות בה. עם זאת, חייבים

לתת לחייל המשוחרר תמריצים שיקשרו אותו לארץ. לכו אני מדבר על תנאי לקבלת כספים מחקרו,

שהחייל ישהה בארץ לפחות 4 שנים מתור 5 השנים הראשונות אחרי שחרורו. על פי כל הבדיקות

שעשינו, זו התקופה הקריטית. אם אותם צעירים נשארים בשנים אלו בארץ, הם ישארו בה.

אני פונה לשר האוצר לתת מענה לדור הצעיר. אני מבקש שהיחס שלר לנושא שמועלה

בהצעת החוק יהיה אוהד. אני מבקש שתתמור כחוק המוצע ובסוף השנה הזאת תוכל לבוא ולומר

שעשינו משהו למעו הרור הצעיר.

היו"ר ע' פרץ;

אדוני שר האוצר, בבקשה.

שר האוצר א' שוחט;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האורחים הנוכחים. אני מתנצל על כר שזמני מוגבל

ובשעה 50;09 אצטרר לעזוב את הישיבה. הודעתי על כר ליושב-ראש.



בפתיחת הדיון על החוק המוצע אני רוצה להעיר מספר הערות. אנחנו בממשלה צריבים

בסופו של דבר לקבוע סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים. קיבלנו בעניו זה מספר החלטות

ואחרות עוד יתקבלו. אני מניח שאנשים מבינים שמדינה צריבה להחליט באיזה כיוון היא

הולבת ומה המקורות שיש לה.

נפגשתי עם חברי האגודה. אני אומר, הגדלת המיסוי זה לא הגדלת המקורות, בי

המשמעות של הגדלת המיסוי היא שאנחנו יוצרים במשק מערבות באלה שבגלל המיסוי המשק

יקפא. הגדלת מקורות זה שהמשק נעשה יותר גדול ויבול לשרת את האזרחים מהמקורות שהוא

יוצר. אם במקום 60 מיליאדר נייצר ב-80 מיליארד, יהיו לנו יותר מקורות.

קיבלנו החלטה להחזיר את קיצבאות הילדים. הודענו על זה בבנסת. הודעתי בבנסת

על החלטת הממשלה לבטל קיצבת יוצאי צבא. זאת אומרת שבתהליר של שלוש שנים תהיה

השוואה של קיצבאות הילדים שחיים במדינת ישראל, יהודים וערבים. זה יהיה בתהליך של

שלוש שנים. אנחנו לא חושבים שבאמצעות קיצבאות הילדים צריך ליצור את ההבדל בין מי

ששירת בצבא לבין מי שלא שירת בצבא. חייב להיות הבדל, על בר אין ויבוח, אבל לא באמצעות

קיצבאות ילדים. אני מדבר על תהלין שיימשך שלוש שנים, וב-1 בינואר 1994 תהיה לזה

משמעות ראשונה.

בשמסרתי את ההודעה בבנסת אמרתי שבמקביל יבוא תהליך של תגמול לאלה ששרתו בצה"ל.

לא יבול להיות שלא יהיה הבדל בין המשרתים לבין אלה שלא משרתים.

היו"ר עי פרץ;

מה פירושו של ביטול קי"צ?

שר האוצר אי סוחט;

תהיה השוואה בקיצבאות ילדים. בקיצבאות ילדים לא יהיה הבדל ומבחינה זו לא

יהיה הבדל בין מי ששירת בצה"ל לבין מי שלא שירת. הדבר הזה ייעשה בהדרגה בתהליך של

שלוש שנים.

במקביל צריך למצוא דרך לתת פיצוי למשרתים בצבא.

אשר לעלות החוק המוצע. לפי הנתנוים שיש לנו העלות היא יותר גדולה מזו שמציג

חבר-הבנסת רענן בהן. אלה סבומי בסף שלפי הערבתי מדינת ישראל לא תעמוד בהם. עם זאת,

העיקרון שבהצעה נראה לי. אבן צריך לעשות מאמץ וליצור מצב שמי שטירת בצה"ל יקבל

פיצוי ותגמול על שירות צבאי במשך שנתיים או שלוש שנים. אינני מתייחס בישיבה זו

לפרטים אלא אני מדבר באופן בללי.

אני מניח שבעקבות ההחלטה על השוואת קיצבאות ילדים ובמקביל הממשלה תצטרך להבין

תבנית משלה ביחס למשרתים בצה"ל. אני מעריך שבענין זה יהיה דיאלוג בין הוועדה לבינינו.

מתעוררים דברים נוספים ואינני יבול לומר שיש לי עמדה מגובשת לגביהם. יש ויכוח

על נושא האוניברסליות בתגמול, בן או לא. האם יש קשר למצב המשפחתי או לא. יש החושבים

שזה צריך להיות אוניברסלי ולא חשוב מה המצב המשפחתי. ויש האומרים, אולי אוניברסלי

עם גיבוי לחלשים יותר, ויש ואריאציות נוספות.

צריך להבין שהאפשרויות של הממשלה מוגבלות, והמינון צריך להיות בהתאם ליבולתה.

גם חבר-הכנסת רענן כהן, בשיחה איתי אמר שזו הצעה שאפשר להגיע למידות באלה או אהרות,

בהתאם ליכולת.

חבר-הכנסת רענן כהן מסכר כאן נתונים שלדעתי הם מופרזים. המצב חמור מספיק ולא

צריך להפריז. לפי דבריו של חבר-הכנסת רענן כה יירדו מהארץ עד שנת 2000 עוד כ-300

אלף איש. אנחנו מדברים על חצי מהמספר הזה, ואין ספק שזה הרבה מאד.



ואותו דבר כשמדברים על חיילים שאינם עובדים. אני יודע שכ-13 אלף חיילים

מסוחררים מקבלים דמי אבטלה.

היו"ר ע' פרץ;

אולי לא כולם ממצים את זכותם במלואה.

קריאה;

הם ממצים בממוצע 120 יום.

י' ופרמו;

לפי נתונים שקיבלנו עכשיו, 12 אלף חיילים, בממוצע חודשי, מקבלים דמי אבטלה,

שהם בשיעור של 80% משכר המינימום שהוא כ-1,200 לחודש.

שר האוצר א' שוחט;

אינני אומר שאין קשר בין הקושי לחיות בארץ לביו הירידה. יש קשר. אבל הירידה

לא קשורה רק בזה. אם חייל יקבל 30 סייח עם שחרורו מהצבא, האם זה יקבע את עתידו בארץ?

זה בטוליים. עם זאת, אני לא פוסל את הצורר לתגמל חיילים ששרתו שלוש טנים בצבא אבל

אני חושב שלא נכוו לקשור את זה לנושא הירידה. אני חושב שנושא הירידה נעוץ בבעיות

הרבה יותר קשות מסכום של 25 אלף או 30 אלף ש"ח. זה קשור בחינוך, בציפיות שיש לאיש

כשהוא רואה דברים שיש בחוץ ובעוד אלף דברים ולא רק בצד הכספי.

אני חושב שבמהלך השנה נצטרך לתת את הדעת איך וכיצד מתמודדים עם הנושא הזה -

מצד אחד החוק ומצד אחר החלטת הממשלה לתת תגמול מסויים כתוצאה מהשוואת קיצבאות

הילדים; כל זה במגבלות של סדרי עדיפויות והיכולת הכספית. של הממשלה.

בעיקרוו אני מסכים שחייל שנתו שירות של שלוש שנים זכאי לכך שיוכל לפלס את

עתידו בארץ הזאת, וגם לתת תשובה להבדל בינו לביו מי שלא שירוו בצבא, יהודי או ערבי.

זה חייב לקבל ביטוי כלשחו במסגרת מקובלת.

ואשר למספר הלומדים באוניברסיטאות. שיעור הלומדים באוניברסיטאות הוא השני בגודלו

בעולם. זאת אומרת, אנחנו לא חיים במדינה שמספר הלומדים בה הוא קטן. הוא גדול מאד.

אנחנו נמצאים במקום אחרי ארצות-הברית. 21% מכל שנתוו לומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

זה מספר יותר גדול מהמספר במדינות אירופה. לומר שבתחום חזה אנחנו נמצאים בפיגור -

איו לזה אחיזה במציאות.

מקובל עלי, שכל מי שיכול ורוצה להגיע ללימודים - חדרך לכך צריכה להיות פתוחה.

הבעיה באוניברסיטאות היא שיש פקולטות מסויימות שהביקוש לחו גדול, ומדינת ישראל לא

יכולה לתת תשובה מלאה לכל דבר בעניו זח.

היתה בעיה ספציפית שעלתה על סדר-היום שלנו, שהתיחסה לפקולטה למשפטים. היא

נפתרה בחלקה.

אנחנו נקים באוצר צוות שבכל מקרה צריך לטפל לקראת מה הולכים - נושא קיצבאות

ילדים ומתו פיצוי ותגמול לחיילים משוחררים וליבוו עוד שאלות שחלק מהו הזכרתי כאו.

אני מעריך שבמהלך השנה נגיע להידברות בעניו שבהצעת החוק.

אני מסכים שיש הרבה בעיות בחברה הישראלית בקשר לחיילים משוחררים וצעירים, אבל

לא נכוו להציג תמונה שהדבר אבוד ולא נעשות פעולות בנושא של דיור, משכנתאות וכוי.

עם זאת, אי-אפשר ללכת לקיצוניות ולדבר על דירה בתל-אביב דווקא. צריך לראות את הדברים

בפרופורציה. אסור להסתכל רק על רבע הכוס הריקה ולא לראות את השלושה-רבעים של הכוס

המלאה. צריך לטפל ברבע הכוס הריקה ולראות שיש פתרונות, אם נקציו את הדברים ונציג

אותם כקטסטרופה לאומית, נחטא לעצמנו גם מבחינת האמת.



אני חושב שהדברים צריכים להיות מבוטאים נכון ואז נמצא את הדרן לתת תשובות

נכונות לבעיה, בפרופורציה שלה ובמימדים הנכונים שלה ובלי ליצור עיוותים בהקצאת

הכספים בצורה לא נכונה ושלא לצורר.

היו"ר עי פרץ;

נשמע את משה נתיב. בבקשה.

מ' נתיב;

תורה רבה.

ארוני היושב-ראש, שר האוצר כבר שמע את עמדתנו. אנסה להביע כאן רברים שאנחנו

כתנועה הושבים שצריך לעשות ומה היינו רוצים להשיג.

אני אישית נכנסתי לעניו הזה כי אני עוסק בעלייה. אני אומר, כמו הרעיון של

סל קליטה לעולה שמגיע לארץ, כרי שיסתרר והקליטה שלו תהיה יותר הלקה, כר צריר

שיהיה סל קליטה לחייל המשתהרר. זה הרעיון - סל קליטה.

כשמתייחסים להיילים משוהררים מרברים על קרן, על כסף. יש עור רברים שהם

לא פהות חשובים מכסף, למשל הכשרה מקצועית. אנחנו מעריכים שאם החייל המשוהרר יהיה

בעל מקצוע, תהיה לו עריפות בקבלת עבורה בנושא זה, לדעתי, צריר ללכת לקראת החייל

ולתת לו הכשרה אפילו בתקופת שירותו בצבא, במשר שלושה חודשים. ועור, מי שאין לו

השכלת יסוד - בשלושת החודשים האחרונים לשירותו הצבאי נקנה לו השכלת יסור. לזה

יש כסף. אהר-כר כל חייל יכול ללמור מקצוע.

ולנושא הריור. אני יודע שאי-אפשר לעשות ביום אהד מהפכה בנושא הדיור. הממשלה

הקורמת ניסה לבנות דיור להשכרה. היתה ועדה טההליטה מה שהחליטה. אני לא יודע שיישמו

את המסקנות. הכוונה היא להגיע לכר שזוג צעיר יוכל להגיע לדירה. בתנאים מסויימים

יכולים להיות משקיעים שישכירו דירה ל-12-10 שנים. אני מציע ללכת לזה, ועדיפות

תינתן להיילים משוהררים. זו הצעה שלנו.

ולנושא של האוניברסיטאות. הבעיה היא שהיום לא מספיק שלצעיר יש תעודת בגרות

כרי שיוכל להמשיר ללמור באוניברסיטה. היום הוא צריר לעבור קונקורס, ואני לא מרבר

על לימוד רפואה או משפטים אלא על לימורים לתואר ב.א במדעי המדינה. לא מקבלים את

כולם.

שר האוצר א' שוהט;

כמה מהם כן מקבלים?

מ' נתיב;

הבעיה היא שאלה שלא מתקבלים נעשים ממורמים, מוציאים את ריבת הארץ רעה והולכים

ללמוד במקום אהר. אם ננהג אחרת אולי גם נמנע קצת ירידה.

ובקשר לקרן אני מבקש, ברשותכם, לספר סיפור קצר. דרשן שהיה צריר לשאת דרשה

בבית-הכנסת, בא לרבי וביקש ממנו 20 רובל. שאל אותו הרבי, בשביל מה? אמר לו הדרשן,

אתה לא יודע איזו הרגשה טובה היא שיש לר 20 רובל בכיס. צריר לתת לחייל הרגשה ותחושה

טובה שזה לא חוק סוציאלי. אני חושב שזו השקעה שמשקיעים בהון האנושי, שנקבל אותה

בחזרה. נשקיע באנשים ובסופו של דבר נקבל את זה בחזרה. זה לא כמו חוקים סוציאליים,

אלא האנשים, כשהם יתבססו הם יתחילו לשלם מיסים.

אני רוצח לומר שסיכמנו עם שר האוצר על צוות משותף כדי לברר את הדברים ולהגיע

למכנה משותף, ויש הרבה משותף. אני מבקש שהוועדה תתמור בזה.



ר' צור;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסהת, כשמודדים מדינה מודדים אותה בדרך-כלל על-פי

יחסה אל אלה שהם בראשית הדרן, יחסה אל אלה שהם בסוף הדרן ויחסה אל

אלה שלא יעסו את הדרן.

אלה סהס בסוף הדרך - יק מי סדואג להם. כסמדבריס על אלה סה0 בהתחלת הדרן, אני

קצת נבון ומתבייס. מה מדינת יסראל עוסה למען אלה סהם בראסית הדרו? חייל משוחרר סיוצא

מהצבא לא זכאי לשום דבר, לשום הקלות; לא בדיור, לא בהשכלה, לא בעבודה. אין לו שום

עדיפות.

ולנושא ההשכלה. מדינת ישדאל אולי עומדת במקום השני בעולם מבחינת אחוז הלומדים,

אבל צריו לזכור שהלומדים משלמים עבור לימודיהם ואיו להם כסף לדירה. חייל משוחרר

שמשלם 6,000 ש"ח ללימודים, איו לו כסף לקנות דירה. הוא יכול אמנם לקבל משכנתא וכשיגיע

לגיל 50 ילדיו יעזרו לו להחזיר אותה, וזה כשאותו אדם צריו לעזור לילדיו לרכוס דירה

לעצמם.

מגיעים אלינו עולים חדשים והם מקבלים הסבות שונות. זה בסדר גמור. השאלה היא

למה החיילים המשוחררים לא יקבלו אותו הסבות. למה שזוג צעיר לא יקבל בשנה הראשונה

פסור ממיסים על מוצרי חשמל, כמו שמקבלים העולים? או למשל, למה לא להפטיר קרקעות

עבור חיילים משוחררים.

היום זה זמו קריסי. בעולם מתרחשים כל מיני אירועים המצביעים על אנסישמיות

גוברת והולכת. צעירים חוזרים ארצה. זה הזמו לתת הסבות, מכיווו שאחרת, אם בעוד 5-4

שנים ישתפר המצב בעולם, גם המצב הכלכלי, יהיה דור חדש שלא מכיר את האנסישמיות ושוב

נראה תורים לקבלת ויזות. אם לא ניתן הקלות עכשיו יגידו אחר-כך שהממשלה הקודמת לא

דאגה.

צריו לפתור את הבעיות האלה עכשיו. הכסף ילך בכל מקרה. צריו לעטות כדי שהדור

הצעיר ישאר כאו. חבל שהדברים עומדים אחד מול השני ולא אהד ליד השני.

היו"ר עי פרץ;

לפני שאני נותו את רשות הדיבור לחברי הכנסת אני רוצה לומר לנציגי המשרדים,

תשמעו מה נאמר ובדיוו הבא כל מסרד יציג את הגישה שלו, יספר מה מתרחש במשרד שלו

ומה הוא נותו לחיילים המשוחררים.

נבקש שמנהל האגף להכשרה מקצועית יבוא ויגיד לנו כמה חיילים משוחררים נמצאים

כהכשרה מקצועית, כמה יהיה הסעיף של הכשרה מקצועית. נבקש מהרמטכ"ל לבוא ולומר לנו

את עמדת צה"ל ומערכת הבסחוו. כל מטרד וכל גורם ילמד את העניו ויציג לפנינו את עמדתו.

אני מתנגד לביטול קי"צ בתמורה לחוק הזה. אני בעד - ואני מניח שזו הכוונה -

שתהיה השוואה ביו אלה שקיבלו קי"צ לביו אלה שלא קיבלו קי"צ. יבוטל המושג קי"צ ותהיה

הטוואה. צריו ללמוד את העניו.

אני הושש שעם קבלת החוק המוצע יבוטלו כל ההטבות האחרות הניתנות לחיילים מסוחרים.

אני חוסס שמא בגלל החוק הזה ניסחף ונמצא את עצמנו חלילה פוגעים בהישגים אחרים

שהושגו בעמל רב בעבר על-ידי קבוצות סל חברי כנסת לתת הסבות לחיילים משוחררים.

אני מציע שחברי הכנסת יציגו את תפיסתם הכוללת.

ע' מאור;

אגל מברכת את חבר-הכנסת רענו כהו על העלאת הצעת החוק.



אנו מרגישה צורך לדבר על היורדים, גם כאחת שהיתה בשליחות וראתח את ציבור

היורדים וגס כמחנכת.

אני מציעה לשנות את שם החוק ולקרוא לו "חוק לקליטת חייליכ משוחררים". אנחנו

משלים את עצמנו שהירידה תיפסק אחרי יום. לא נכוו שזה תלוי רק בחינוך. בלי מריניות

חברתית חדשה שבה נשתלט על בעיית האבטלה לא נוכל לקלוט. בנים ובנות לא ייקלטו בעבודות

לא-אטרקטיביות בסכר נמוד.80% מהיורדים לארצות-הברית לומריט.

אני בעד עבודת כפיים, בכל זאת יס בימינו משמעות מה זה עבודה. יש לנו תשתית

להפוך את המכללות האזוריות לאוניברסיטאיות, ומהר. זח היעד. צריך לתת לזה משאבים.

פניתי לחבר-הכנסת רענו כהן ולמשה נתיב בעניו החיילות. אני אומרת שצריך לדבר

על חיילים וחיילות. אני מבקשת שתהיה חוות דעת אם המוצע מכסה באופו מלא את הנושא של

החיילות.

הערתי הבאה מתייחסת למיגזר הקיבוצי. בגלל הייחודיות קל התנועה הקיבוצית צריך

להתאים את הזכאות גם לבני הקיבוצים.

אני מקבלת שיהיו צוותים משותפים שימשיכו לעבוד שלא יהיה פער בתקציב ושלא

יהיה זה חוק ששכרו ייצא בהפסדו.

יי לס;

אני מצטרף לברכות לחבר-הכנסת רענן כהן ולמר נתיב. אנחנו תומכים בעיקרון.

אני רוצה לומר כמה הערות קצרות במישור הפרקטי. לאנשי האוצר ולסר האוצר אני

רוצח לומר שאפשר לממתן את הדברים האלה רק כאשר המשק צומח, והמשק צומח אם כי יט

תחושה שזה לא לכך.

בשנה האחרונה, בניגוד לארצות מפותחות בעולם, המשק צמח בשיעורים של 6%-7%,

כשמשקים אחרים קפואים. לכן, שלא ייהלכו עלינו אימים. אנחנו נמצאים במשק צומח,

ועל בסיס זה צריך לטפר שירותים ואווירה חברתית גם בשטח שאנחנו דנים בו וגם בשטחים

אחרים.

אני מביו שהכוונה היא לתת כסף לנושאים. מקובל על כל חברי הוועד;: ששני הנושאים

המרכזיים חם דיור וחינוך, לאו דווקא חינוך גבוה. נכון הדבר שכמעט 100% מבעלי תעודה

בגרות ממשיכים בלימודים גבוהים. זה שיעור עצום. הבעיה היא שאין מספיק בעלי תעודת

בגרות. לכן צריך למצוע דרך שהכסף יגיע למוסדות חינוך ולא שהבחור יסע לתאילנד.

ועוד חערה. אנחנו מדברים על אוכלוסיה צעירה, אנשים בגיל 30-21. אני מציע תכנית

שנקרא לה בכותרת "שכר עבודה גמיש". מה זח? היום אתה לוקח ב.-.ור בן 25 שנכנס למקום

עבודה מסודר ומכריח אותו לשלם לא מעט כסף לקופת פנסיה. מבחינת אותו בחור זו; כסף

אבוד, כי הוא מתחיל לצבור זכויות רק בגיל 33 ולגבי שכבר. הגיל 30-25 זה" שרף את הכסף".

לכן חברות כוח ארס עונדות עם צעירים שמעדיפים שכר גבוה יותר ולא צבירת לפנסיה.

אני מציע שיהיה שכר עבודח גמיש,שצעיר יקבל סכר גבוה יותר תמורת צבירה לפנסיה, כי

ממילא חוא צובר זכויות פנסיה רק מגיל 30 שנח.

די מנע;

ראשית אני רוצה לברך את יוזמי החוק ומקבל בברכה את ההצעה בנושא הקרן.

אני רוצה לחשב את תשומת הלב לכך שהאוכלוסיה שמנצלת פחות את ביטוח אבטלה חם

חיילים משוחררים. חייל משוחרר, שנתיים מיום טחרורו זכאי לדמי אבטלה במשך חצי שנח.

חחיילים שמנצלים את זה מהווים 14%, 15%, 18%.



היקצו תרבה כספיפ כדי להפתית את האבטלה. השאלה אט מנצליכ אה זח, כי לפני

שנתיים חלק מהכספים להכשרה מקצועית חזר לאוצר.

אני אומר, תפריטו לגורמים פרטיי": אה מרכזי ההכשרה המקצועית, כי האגף להכשרת

מקצועית לא יכול לקלוט את המסה.

קריאה;

בשנת 1992 רק 4,000 חיילית למדו כמסגרת טל הכשרה מקצועית.

זה מעט מאד.

אני לא בטוח שהאגף ערוך לטפל בהכשרה מקצועית לחיילים. לכן אני אומר, תפריטו

את הנושא הזה.

התמריץ הכספי שאושר בזמנו לעבודות מועדפות תרם את חלקו. חיילים משוחררים שקיבלו

תמרוץ כספי לחצי שנה, נוסף לשכר, איפנה חיילים משוחררים לעבודות האלה. התמריץ הכספי

לעבודות כבנין העלה את השכר לחיילים משחוררים העובדים בבנין והם הלכו לעכוד בעניו.

תמרוץ כספי יביא חיילים משוחררים לעבוד בתעשיה ובקטיף. תפרוץ כלפי לחיילים יפנה אח

החיילים לעבודות שישראלים מרירי;.' רגליהם מהם.

על פי הנתונים, ל-75% מהחיילים המשוחררים אין תעודת בגרות מלאה. לכן, שחלק מהתקציב

יאפשר להגיע לתעודת בגרות. זה חשוב.

צריו להגיע למודוס איך לקדם את החוק המוצע.

יי שפי;

גם אני מברך אה חבר-הכנסת רענן כהן ואת משה נתיב על היוזמה והטיפול הקשני בהעלאת

הצעת החוש.

אנחנו כנציגי ציבור צריכים לייצג את עמדת הציבור והיום אין על ו1פרק דבר חשוב

יותר מההון; שלפנינו. חייבים לתר. לחיליים סיוע בהתחלת דרכם אחרי סיום שירותם בצבא,

אם לא ניתן להם סיוע בתהילת דרכם בחיים האזרחיים, אנו.נו גורמים לכך שהבנים יעזבו

את הארץ, כי אין להם בסיס ראשון ואז הם פוזלים לאורות נוצצים.

אני אומר, גם אט יש בעיה תקציבית - אסור לנו להירתע.אני חושב שהחול הזה הייב

להתקבל במהרה, כדי שנעזור לילדינו ולצה"ל, שהחיילים המשתחררים יירעו טיט להם בסיס

להתהיל אה חייהם במסגרת האזרחית. אם נעשה את זה, ייטב לכולנו.

אני רוצה לדבר על האבסורד שי© בין מי שמשרת בצבא לבין מי טלא משרת. חייל משוחרר

ששירת בגולני, הטתחרר. הוא רוצה לרכוש דירה, הוא צריך לקבל תעודת זכאות. אין לו כר

וכך נקודות - הוא לא זכאי. אותו חייל עומד מול בחור טעזב את הצבא בפרופיל 21, נרקומן

שאין לו יכולת להשתכרות קבועה - הוא יקבל דירה בשכירות סוציאליות על לל1 ש"ח לחודש.

אני שואל, החייל המשוחרר, האם הוא צריך להיות נרקומן. וחסר יכולת השתכרות כדי לקבל

עזרה לקבל דירה? מי טעובד ועובד שעות נוספות לא מקבל ncשמקבל מי שיש לו פרופיל 21

או נרקומן. מי שמטתכר לא מקבל דבר. מי שיש לו פרופיל 21 או מי שהוא נרקומן - הוא מקבל.

הוא מקבל בגלל אי-יכולת השתכרות. זה אבבסורד.

היום יש קרנות שנותנות סיוע ללימודים, על בסיס עדתי. אינני רוצה בזה. מוטב לקבל

את מה שמוצע בחוק.



אסור למוסס את העניו ולסחוב אותו. צריר שיחיה צוות לנושאים השונים - שיכון,

הכשרה מקצועית, דיור וכו', צריר לסגור עניינים, כי אחרת אנחנו מאברים את חמומנטום

הזה. אסור שהזמן יעבור ללא עשייח.

עי פרל;

תורות לתפקירי אני בא במגע עם עשרות אלפי חיילים משוחררים שאנחנו מטפלים בהם

היום, החל מחצי שנה לפני שחרורם ער 4 שנים לאחר שחרורם.

החיילים משוועים שיעזרו להט בראשית ררכם אחרי שחרורם - בלימורים, בתעסוקה בריור,

באותם רברים שהוזכרו כאן.

הנתונים שציין אותם כאן חבר-הכנסת רענן כהן, אותם נתונים מגיעים גפ אלי מהביטוח

הלאומי.

היו"ר עי פרץ;

מה אתם נותנים לחייל המשוחרר ישירות ומה הוא מקבל לא ישירות ממכם?

עי פרל;

היחירה שלנו מסייעת היום בסכום טל כ-9 מיליון ש"ח לחיילים נזקקים. אנחנו נותנים

את זה או כמלגות קיום או כמענקים לסידור ראשון. כל הכספים האלה הט מתקציב הבטחון ישירות

לחיילים נזקקים. נוסף לכך אנחנו נעזרים ביהודים טובים שנותנים לנו תרומות לחיילים

משוחררים שלומדים במוסרות להשכלה גבוהה, ואנחנו נותנים להם מלגות לימורים לפי קריטריונים.

כל הסיוע היקיר שלנו, כפי שאמרתי, הוא מתקציב הבטחון. זה סיוע לפרט, לא למוסר.

אנחנו עוברים בשיתוף פעול" עם נציג משרד החינוך, מר סתוי. למעלה מ-8,000 חיילים

משוחררים לומרים השנה כרי להשליים לימורים ולקבל תעורת בגרות.

למעלה מ-75% ממשוחררי צה"ל חיוב הם חסרי תעורת בגרות מלאה. זה לא אומר שהם לא

סיימו 12 שנות לימור, אבל אין להם תעורת בגרות מלאה. זו מבטלה העוברת בררכם כשהם

פונים למוסרות להשכלה גבוהה, ואנחנו מכוונים אותם חיילים להגיע להמשך לימורים.

היו"ר עי פרץ;

אתה גם משלט?

עי פרל;

אנחנו משלמים רמי קיום חודשיים. 50% משולמים על-ירי האגורה לקידום החינוך שליר

משרר החינוך ו-50% משולמים לחיילים שהולכים ללמור במכללת תל-חי למשל. הם מקבלים רמי

קיום חורשיים בהתאם לקריטריונים.

כ-3,500 לומרים בבתי-ספר להנדסאים, חיילים וחיילות נזקקים. בשנת הראשונה המרינה

משלמת 90%. זה בא מתקציב הבטחון. כרמי קיום.

בשנת 1992 היו כ-4,000 חיילים משוחררים בקורסים להכשרת מקצועית. הביטוח הלאומי

משלם עבורם ער 12 חורטים. קוראים לזה "רמי קיום".

תורה. אני מבקש ממר שוורץ, נציג משרד בינוי והשיכון, תבהיר בבקשה את סוגיית

המשכנתאות.



י' שוורץ;

משרד הבינוי והשיכון מבחין בין חייל משוחרר לבין מי שלא שירת בצה"ל. ומשכנתא

שניתנת למי ששירת בצה"ל גבוהה בסדר גודל של 35% עד 50% מזו שניתנת לסי שלא שירת

בצה"ל. סי ששירת בצה"ל נקבל 50% יותר.

היו"ר ע' פרץ;

תבהיר סה פירוש הדבר מעשית.

י 'שוורץ;

סי שצבר ניקוד נסוך, אם הוא שירת בצבא הוא יקבל 70 אליי, ואם לא - 47 אלף.

זאת אוסרת, הפרש של 23 אלף ש"ח ביו סי ששירת לביו סי שלא שירת בצבא. סי שצבר את

הניקוד המרבי - זה ששירת יקבל 138 אלף וזה שלא שירת יקבל 91 אלף זאת אוסרת הפרש

47 אלף שקל.

סי נתיב;

וזוג ששניהם שרתו?

י י שוורץ;

אין הבדל. ה0 לא יקבלו סכום כפול. זוג שאחד סרט שירת דינו כסי ששניהם שרתו.

היו"ר ע' פרץ;

אם כל החטבות יבוטלו, זאת אוסרת שהמשכנתא שסקבל סי ששירת בצבא תפחת.

אני רוצה שיהיה ברור, שאנהנו עדייו לא נסצאים בשלב של קבלת ההלטות. בשלב הזה

אנהנו רוצים לאסת את העובדות בצורה מחמירה ביותר אם לטובה או לא לטובה. ברגע

שההוק הגיע לוועדה הוא בעיה של הוועדה. אתם יכולים להקים צוותים ולקיים

התייעצויות אבל סה שהוועדה תוציא זה סה שיהיה. ברגע שההצעה הגיעה לשולחנה של

הוועדה, אנהנו מעוניינים שהיא תתורגם על פי רוח הדברים שבהצעת ההוק. אם התברר

שיש הפרשים גדולים בחטבות שתבוטלנה, כל הסכום הצבירה התלת-שנתית שסדבר עליו

חבר-הכנסת רענו כהו - - 36 אלף שקל - עלול להיות הפסד.

סר שוורץ, אני סבקש שלישיבה הבאה תביא לנו השוואה ספורטת ביו האזורים לפי לפי

נקודות זיכוי ולפי כל פרמטר, כדי שנדע סה מתרחש.

יי לס;

וסד הכל עלות.

היו"ר ע' פרץ;

זו פונקציה של מספר הזוגות הצעירים שרוכשים דירה.

אנהנו מבקשים לקבל נתונים אמיתיים לגבי 4 השנים האחרונות לגבי כל שנה.

י י שוורץ;

נוסף למשכנתא יש גם מענק. מי ששירת בצה"ל ויש לו ניקוד מרבי מקבל מענק של 16

ש"ה.



היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שתביא גם נתונים לגבי אחוז חחיילים המשוחררים לפי קבוצות; ניתוח מח

היא חעלות התקציבית בגלל ההפרש שמקבל חייל משוחרר וכן חלוקה של היקף הזיכוי

וחמענק לפי מוקדים - אזור פיתוח, מצב סוציאלי ומשפחה מרובת ילדים.

י י שוורץ;

אני אביא נתונים מפורטים ככל האפשר.

שי טלמון;

מכלול ההטבות לחיילים משוחררים חיום, ב-1993 - 208 מיליון ש"ח: משרד חחינוך,

מכינות קדם-אקדמיות - 18.9 מיליון ש"ח; משרד הבטחון, הכוונת חיילים - משוחררים

8.9 מיליון ש"ח; מס הכנסה, הטבות ונקודות זיכוי - 15 מיליון; עבודת ורווחת

לתכוונת חיילים משוחררים - 6.2 מיליון; 90% משכר לימוד הנדסאים וטכנאים; ביטוח

לאומי לחיילים בעבודה מועדפת - 16 מיליון; משרד השיכון מכלול חטבות - 142.8

מיליון ש"ח. סך-הכל 208 מיליון ש"ח בתקציב 1993.

חלק מהדברים הם מכוח חוראות מינהליות וחלק מכוח חוק חיילים משוחררים 1984,

שלחלקו יש משמעות תקציבית ולחלקו לא. האם יש צורך שיחיח עוד חוק נוסף לחוקים

הקיימים?

חעלות התקציבית של הצעת חחוק שלפנינו - ואני מתבסס על הנתונים ומוכן לחתמודד

עליחם עם כל מי שמעוניין להתמודד מולי עליהם, שהם נתונים של מערכת הבטחון ואינני

רוצה לפרט אותם כי חלקם לא ראוי שיפרסמו - העלות התקציבית של ההוק המוצע בשנה

השלישית להפעלתו, כי אז הוא יגיע למקסימום - 1.8 מיליארד ש"ה לשנה, זה המחיר

להפעלת החוק המוצע מתום השנה השלישית. כל שנה מפרישים 12 אלף שקל עבור כל חייל

שנמצא בצבא, ויש מספר מדוייק של מתגייסים. בשנח ראשונה מפרישים עבורם. בשנה

השנייה מפרישים עבורם ועבור קבוצה חדשה של מתגייסים.

היו"ר ע' פרץ;

מי שנמצא בשנה השלישית לא יקבל כלום?

ש י טלמון;

בטווח הארוך מפרישים עבור כלל חחיילים שנמצאים בשירות. מדינת ישראל מפרישה

12 אלף שקל לשנה לחייל עבור כלל החיילים בשירות הסדיר .

היו"ר ע' פרץ;

למה זה שונה משנה לשנה?

ש' טלמון;

אם יוחלט שהיום זה צילום מצב ומדובר גם במי שנמצא בחודש האחרון לפני שחרורו -

אז הסכום הזה של 1.8 מיליארד ש"ה הוא מהשנה הראשונה ולא מהשנה השלישית. המספרים

הם כל כד גדולים שאני לא רוצה להיכנס עכשיו לקטנות. זו תמונת המצב, זו עלות

החוק.

לפי מיטב הבנתי, אין בחוק המוצע התייהסות לביטול הנהות מסו "מות. זאת אומרת

שכל מה שציינתי זה מעבר להטבות קיימות. סעיף 29 אומר שזו תוספת על כל מה שניתן.

זאת אומרת שיושב-ראש הוועדה לא צריד להיות מוטרד מהפהתת הטבות, כי זה מעבר למה

שקיים.



לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה מספר היורדים מדי שנה 18 אלף. זה

פחות או יותר מה שהיה בשנים האחרונות. הצעירים בגיל 29-20 מהווים 15%-17%.

16%-18% ממספר היורדים ולא 60% .ו ספק שזה די חמור אבל צריך לדייק. אני מוסר

נתון מהשנתון הסטאטיסטי אחרון.

רענו כהן;

הנתונים שאני ציינתי הם שלד. כל הזמן אני מקבל נתונים חדשים.

ש' טלמון

חבר-חכנסת רענו כהן, אתה תיקנת את הנתונים שלי וזה היה במקומו. חיילות משרתות

שנתיים ואפילו פחות מזה ולכו הפחתנו את העלות.

רענו כהן;

אם יהיה קיצור של השירות העלות תהיה קטנה יותר.

ע' פרץ;

רבותי, אנחנו עדיין לא עומדים בפני זה.

נשמע את דבריו של נציג משרד החינוך והתרבות.

פ' סתוי!

כנציג משרד החינוך והתרבות אני מבקש לומר שאין סכנה שיהיה לנו כסף ולא יהיה

מה לעשות בו. תמיד היתה בעיה הפוכה.

בחוק חיילים משוחררים 1984 היה סעיף שיכול היה לפתור את בעיית חיילים

משוחררים, סעיף 9. כי הזה הסעיף במקורו ענה על בעיות שהרבה חברים ציינו כאן,

לאפשר לחייל משוחרר לסיים את לימודיו התיכוניים. זה מינימום שמדינת ישראל צריכה

לעשות. זה שייך לא רק להשכלה גבוהה אלא זה מתייחס גם למעמדו של האיש כלפי ילדיו.

טוב שתהיה לו השכלה תיכונית מלאה. ציפינו שבענין זה תהיה היענות. לצערי, גם אז

עלה הנושא של נתונים והתקציב ולא נשאר הרבה מהסעיף הזה. הסעיף הזה בניסוח שלו

אומר שהמדינה חייבת בחוק רק לאלה שלא סיימו 12 שנות לימוד. מדובר על 10% של

השנתוו. זה כמעט ארפס. רובם של הצעירים אלה מעדיפים ללכת להכשרה מקצועית.

בחוק וקודם מדובר על סיום 12 שנות לימוד, לא על תעודת בגרות.

פ י סתוי;

אני מדבר על צעירים שלמדו 12 שנים ואין להם תעודת בגרות. רוב המסיימים 12

שנות לימוד ואין להם תעודת בגרות באים מרקע סוציו-אקונומי ברור. יש כאו בעיה

חברתית.

היו"ר ע' פרץ;

כמה חיילים משוחררים במכינות?

פ/ סתוי;

בגלל מגבלות תקציביות אנחנו נאלצים לעבוד על פי קריטריונים ורבים מתדפקים על

השער. היום לומדים במכינות השונות למעלה מ-8,000.



היו"ר עי פרץ;

זח כולל מכינות באוניברסיטאות.

פ' סתוי;

כן, כל המכינות.

4,500 מהלומדים מקבלים סיוע, חלק מהם סיוע יותר נדיב, גם פטור משכר לימוד וגם

מלגות קיום.

היו"ר ע' פרץ;

כמה כסף זה מלגת קיום?

פ' סתוי;

500 שקל בחודש.

היו"ר עי פרץ;

זה כולל שכר דירה?

פ' סתוי;

אנהנו משתדלים שבהור כזה יגור במעונות, והוא משלם אם כי אנהנו יודעים שבסכום

של 500 שקל אי-אפשר לעשות הרבה.

היו"ר עי פרץ;

ותכניות הלימודים כל כד דהוסות עד שאי-אפשר לעבוד.

פ' סתוי;

נכוו, לפהות 40 שעות בשבוע. השגת תעודת בגרות טובה, זה החשוב ביותר. תלמיד

שסיים שירות צבאי והוזר לספסל הלימודים, משננים לו שהוא צריך תעודת בגרות טובה.

הוא לומד 40 שעות פרונטליות ועובד גם אחר-כך. כמובן שבהור כזה לא יכול לעבוד כדי

להשתכר משהו וב-500 שקל הוא לא מסתדר.

יש היום במכינות 3,500 חיילים משוחררים שלא מקבלים שום דבר. רובם הם בני

שכירים, לא בני עשירים.

היו"ר ע' פרץ;

והם לא זכאים לגימלה?

פ' סתוי;

כדי להיות זכאי לשכר לימוד צריך להיות בני עניים. יש מגבלות תקציביות.

הוק חיילים משוחררים שהיה אמור לתת לצעירים האלה מטעם המדינה כמעט אינו יכול

לעזור.



היו"ר עי פרץ;

מה חעלות השנתית לחייל כזה?

לא הרבה. אני מעריך שעלות ממוצעת לצעיר כזה היא כ-10 אלפים ש"ח.

היו"ר ע' פרץ;

זאת אומרת שבשלוש שנים הוא גומר את כל כספי הקרן - 30 אלף ש"ח.

פ י סתוי;

הוא לא לומד שלוש שנים.

היו"ר עי פרץ!

נניח שחוא צריך שלוש שנים, חוא יכול לסיים את התקציב רק לצורך הזה.

פ' סתוי;

אוזון מדבר על בחור בשוליים, כי מי שזקוק לשלוש שנים זח מי שלמד 9-8 שנים.

היו"ר ע' פרץ;

מה את עושח ע0 צעיר כזה? אתח נותן לו מימון מלא?

פ' סתוי;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש לקבל ניתוח של חתלמידיס שיש אצלך.

פ' סתוי;

מספרם של אלח לא גדול.

היו"ר עי פרץ;

כל נתון חשוב לנו. בלעדי חתחשבות במיעוט חזח אין משמעות לחוק שלפנינו. אנחנו

רוצים לדחוף אנשים שילכו ללמוד.

פ' סתוי;

רוב חחיילים חמשוחררים נמצאים בקטיגוריח של אלח שזקוקים לשנח וחצי.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש שנקבל נתונים על ההתפלגות, מח חמצב בשלוש חשנים חאחרונות, מיחי

הקבוצח שקיבלח זכאות של שלוש שנים. שתי שנים ושנח אחת, סח מספר הסטודנטים

חמתדפקים על דלתות האוניברסיטאיות.



פ' סתוי;

יש קריטריונים. התנאי הראשון בקריטריונים זרו שירות לאומי או צבאי. ואנחנו

גם מציבים רקם. כדי לאפשר למוכשרים יותר ללמוד במכינות יש צעירים שאנחנו אומרים

לחם: מוטב שתלד ללמוד בהכשרה מקצועית, כי אין לך פסיכויים ללמוד במכינה. חם

צריכים לעמוד בתנאי מינימום כדי שהשקעה לא תחיח לשווא. אף על פי כן יש לחץ גדול

מאד על המכינות.

איו שום ספק שהמודעות של הצעירים רבה יותר. הם יודעים שכדי שיקבלו מה שהם

רוצים הם חייבים מכינה. המכינות הם אמצעי אפקטיבי מאד שמתקן הרבה מאד מן הפגמים.

רוב תלמידי המכינות יעו בנים ונכדים של ישראל שקראו לה פעם ישראל ושנייה. בזה

אנחנו רווים נחת.

היו"ר ע' פרץ;

נסתפק בדיווחים ובעדויות ששמענו חיום.

אין ספק שלחוק הזה יש השלכות שונות ווהוא עלול להציג את חברי הכנסת ונציגי

ציבור בצורה זו או אחרת. אסור שהחוק המוצע יגרום לכד שמוסד אחד ימלכד מוסד אחר

וחבר אחד ימלכד חבר ארור ויישמעו ניואנסים מי אוחב חיילים ומי לא. כולנו אוהבים

אותם וכולנו רוצים שההיילים יקבלו כלים להתמודדות אהרי שחרורם מהשירות בצה"ל.

צריד להקפיד על כך שהדיון לא יגלוש לנסיון להצביע מיהו אבא יותר טוב לחיילים. כל

אחד מאיתנו הוא אבא טוב לחיילים.

אני שמח שאנשים הציגו נקודות והשתדלו לתת חשובות לכל דבר שעלה כאן.

אני הושב שצריך לאפשר לחייל המשוחרר להחליט איפח חוא מעדיף לרכז את המשאבים -

בתעסוקה, בלימודים או בתחום אחר.

אני רוצח להכניס לחוק חמוצע את חנושא של עסקים קטנים. גם אוצר וגם גורמים

אחרים חושבים שעסקים קטנים זח נושא וחשוב. אולי אפשר להכניס לחוק שלפנינו גם את

האפשרות שחייל משוחרר שמקים עסק קטן יכול לקבל משאב נוסף, כולל הכשרה מתאימה.

אני רוצה להכניס את זה.

אני מקווה שנבצע תהליך חקיקה שיתן בציבור תחושח שיש צורך בחוק חזח. נעשה זאת

תוך למידה של ואני מקווה שנגיע להוק בהסכמה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.