הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 41

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. כ"ח בכסלו התשנ"ג (23 בדצמבר 1992). שעה 00;09

נכחו -

ע' פרץ - היו"ר

טי אלסאנע

נ' בלוסנטל

ת' גוז'נסקי

ע' מאור

י. לס

חבר-הכנסת ר' אלול - ראש מועצת מזכרת-בתיה

חבר-הכנסת ש' בוחובוט - ראש מועצת מעלות

חבר - הכנסת י' ונונו - ראש מועצת קרית-מלאכי

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי סעדון - ממונה על תעסוקת נשים, משרד העבודה ורווחה

ר' גור - יו"ר האגף לרך הרך, נעמ"ת

עי מטלון - יו"ר המחלקה לטיפול וחינוך בגיל הרך, ויצ"ו

אי קסירר - ויצו

ס' גולדברג - מנהלת המחלקה לגיל הרך, "אמונה"

ר' תירוש - מזכירת נעמ"ת, כרמיאל

אי שידלובסקי - מזכירת נעמ"ת, כפר-סבא

י' אלימלך - מזכירת נעמ"ת, שדרות

ג' בן-ישראל - מנוזל לשכת הקשר של להסתדרות הכללית

הי ישראל - התאחדות התעשיינים

י י איש-שלום - הרשות לתכנון כוה אדם

די ארטום - תקציבן, משרד העבודה ויורו והה

י י כהו - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

1) ועדות משנה

2) השפעת התשלום למעונות היום על תעסוקת נשים באזורי אבטלה



ועדות משנה

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

לפני שניגש לסעיף העומד על סדר-יומנו אני מבקש שנאשר וערות משנה.

בישיבה וקודמת אישרנו שיושב-ראש ועדת המשנה לאשפוז יהיה חבר-הכנסת לס. חבריה

יהיו חברי - הכנסת בלומנטל, גוז'נסקי. טמקין, מאור, שפי.

אם אין מתנגדים, אנחנו מאשרים את הוועדה והרכבה. ועדת המשנה לאשפוז מאושרת.

יושב-ראש ועדת המשנה לפנסיה יהיה חבר-הכנסת יוסי וכץ.חבריה יהיו חברי-הכנסת

בלומנטל, גוז'נסקי, גוטמן, שפי.

א0 אין התנגדות אנחנו מאשרים גם את ועדת המשנה לפנסיה והרכבה. ועדת המשנה

הזאת מאושרת.

אני מבקש ממזכירת הוועדה לבקש מחבר - הכנסת עמור. יושב - ראש ועדת המשנה לבטיחות,

להגיש לנו רשימת חברים לוועדת המשנה הזאת, כדי שנאשר אותה, וכן לפנות לחברים שלא

הצטרפו לוועדות משנה, אם יום רוצים להשתתף בוועדות משנה, שיפנו אלינו כדי שנוכל

לשבץ אותם בוועדה.



השפעת התשלום למעונות היום על תעסוקת נשים באזורי אבטלה

נושא התשלום למעונות היום חפך להיות אחד הנושאים המשמעותיים וחמשפיעים על

החלטתה של אשה ואם, בעיקר אמהות צעירות, לצאת לעבודת כדי להתמודד עם המצוקה

הכלכלית של המשפחח.

הוועדה שלנו, בחרבה מישיבותיה, הגיעה למסקנה שיכולתה של משפחה בישראל להתמודד

עם עלויות המהיה כדי שתוכל להגיע לרמה של היים נורמליים היא רק אם שני בני הזוג

עובדים. לכן החלטתי לסיים ישיבה שבה נדון על מבנה התשלומים והעיוותים בהסכם

התשלום למעונות. נבדוק כיצד האוצר רואה את הנושא הזה במאבקו באבטלה.

אני מבקש שהמנכ"ל יאמר לנו מה שיש לו לומר בנושא זה. אחר-כך תדבר הגברת סעדון

ואהריה נשמע עדויות מהשטה.

אי שוווץ;

אומר רק כמה משפטים כלליים ואעביר את הכדור לאנשים שעוסקים בנושא הזה, שיעמדו

הן על הצד הכספי והו על חצד הטיפולי.

כשדובר על סיווג מהדש של אזורי הפיתוה המלצנו שבאזור אי ובאזור בי ישאר המצב

שהיה באזורי פיתוה בנוגע למעונות יום.

נדמה לי שהוועדה קיבלה את ההמלצות, זאת אומרת שאנהנו משתתפים בעלות. אבל

במסגרת הסיווג מחדש פחת מספר ערי הפיתוה וזה יפגע בכמה מקומות שהומלץ להוציאם

מעדיפות אי ו-ב'.

אינני רוצה לדבר על נשים ואמהות שאינו יכולות לצאת לעבודה כי איו להן הצעה

שהו יכולות להיענות לה. אני מדבר על נשים שיש בידו איזו שהיא רוצעת עבודה ואפשרות

להשתכר. אני מדבר בעיקר על זוגות צעירים שמשלמים משכנתאות ויש לרום הוצאות

ראשונות והובות להקמת ביתם. למרות כל המאמצים שלנו בנושא שאנהנו דנים עליו איו

ביכולתנו להגיע לאיזה שהוא שיפור בעניו.

מה בדיוק המצב, על כך בוודאי תשמעו מהעוסקים בזה בשטה.

חיו"ר עי פרץ;

גברת סעדוו, אני מבקש שתצייני מה הם העיוותים ואיפה יש לקונות.

אי סעדון;

בראשית דברי אני מבקשך לברך על קיומו של הדיוו, שבא בעיתו.

התקציב של המשרד, לסבסוד הנושא של מעונות יום לילדים, הוא 130 מיליון ש"ח. גם

האגף שלי במשרד העבודה והרווהה רואה את הבעיות בשטה. אנהנו מודעים לעובדה שיש

היום נשירה ממעונות יום.

אנהנו רואים את האם המובטלת כזכאית להשתתפות שלנו, שהיא קטנה ולא מספיקה, רק

אם יש לה אישור אבטלה. אם אין לה אישור כזה - היא לא נרשמת כאם עובדת ולא זכאית

להשתתפות של משרדנו. אם תוקפו של האישור שלה פג אחרי שישה הודשים והיא לא עובדת -

היא לא זכאית והיא צריכה לשלם את מלוא התשלום למעון.



כפי שאמרתי, אנחנו חשים שיש היום ירידה משמעותית בתפוסה במעונות יום. מתחילת

השנה קיבלנו 275 פניות לערר וזה אוסר דרשני לגבי הנטל שמוטל על המשפחות החייבות

להתמודד עם התשלום למעונות יום. את העובדות האלה אנהנו ושים בשדה יותר ויותר.

ברשותכם, אמסור כמה נתונים שיכולתי לדלות ונראה מה המצב בין הודש נובמבר 1991

לנובמבר 1992 .אני מדברת על מעונות בצפון. בקרית-שמונה היו 204 ילדים והיום -

179. בקצרין היו בשנה שעברה 82 ילדים והשנה - 67. בכרמיאל היו בשנה שעברה 228

ילדים במעונות והיום - 215. בשלומי היו 33 ילדים במעונות והיום - 25. במעלות היו

בשנה שעברה 138 ילדים במעונות והשנה - 121. בנצרת עלית היתה ירידה משמעותית,

מ-162 ל-72 היום. אני חוזרת ואומרת, אלה נתונים בין נובמבר 1991 לנובמבר 1992.

רי אלול;

זה כולל משפחתונים?

אי סעדון;

כן.

במגדל העמק התחלפה אוכלוסיית הילדים במעונות. מספרם של ילדי אמהות עובדות ירד

קצת וקלטנו מסה של ילדים אתיופים וילדי עולים.

ומה המצב ביישובי הדרום? ברמלה - 256 ילדים לעומת 194 היום. בקרית מלאכי -

213 לעומת 210 היום. בקרית-גת 586 לעומת 518 היום.

ת' גוז 'נסקי;

כשיש עלייה, איך יכול להיות שיש ירידה במספר הילדים?

אי סעדון;

אין לי נתון.

למרות העלייה יש ירידה אבסולוטית במספר הילדים במעונות.

אי סעדון;

ברוב הארץ. אוכלוסיית הילדים התחלפה ומספר ילדי האמהות העובדות ירד.

אבטלת הנשים באזורים האלה גואה. כדי לאפשר לאם לחפש עבודה, אחד הפתרונות הוא

המעון אבל במסגרת האפשרויות שלנו אנחנו מאד מוגבלים.

היו"ר ע' פרץ;

כמה עולה החזקת ילד במעון. בכמה משתתף הארגון. בכמה משתתפת הממשלה. בכמה

משתתפת המשפחה?

אי סעדוו;

המהיר לההזקת ילד במעוו הוא 517 ש"ה, ולתינוק - 706 ש"ח.

זה תלוי בשכר ההורים.

אי סעדון;

זו העלות המלאה.

יש קריטריוני0 המזכים לסבסוד. כדי לחיות זכאי, האם צריכה לעבוד 40 שעות

בשבוע. אנחנו אומרים שמעונות שפועלים משעה שבע בבוקר עד שע הארבע אחרי-הצהריים

נועדו לשרת אם שעובדת משרה מלאה.

היו"ר ע' פרץ;

סי החליט על 40 שעות עבודה בשבוע? האם זו החלטה אדמיניסטרטיבית או חוק?

א' סעדון!

היא כתובה בנוהל.

היו"ר ע' פרץ!

זאת אומרת, אם המנכ"ל רוצה הוא יכול לשנות. אדוני המנכ"ל, זו החלטה שלד

מוקנות שאתה מוציא.

אי שוורץ!

כו.

אי סעדון!

הבסיס הוא 40 שעות שבועיות. ויש הטבות גם לאוכלוסיות שעובדות 30 שעות. גם הן

זכאיות לסבסוד אלא שהוא קטו יותר. משפחות חד-הוריות, אלמנות, גרושות או אמהות לא

נשואות וכן הורים לשלישיה נכנסים למעגל הזכאות אם האם עובדת 24 שעות בשבוע.

הזכאות נקבעת לפי הכנסה ממוצעת לנפש.

היו"ר ע' פרץ!

ברוטו או נטו?

אי סעדון!

הכל ברוטו.

היו"ר עי פרץ!

מי קבע את זה?

די ארטום!

אנחנו, לפני הרבה שנים.

הכל מבוסס על שכר ברוטו.

היו"ר ע' פרץ;

אתם נותנים תמריץ לא לעבוד. אם שרוצה לעבוד שעות נוספות, ז ה יעלה לה בהשתתפות

במעון.

אי סעדון;

נכוו, כי אנחנו לוקחים בחשבון את השעות הנוספות.

3' בלומנטל;

כמה נקרים של שלישיות יש?

אי סעדון;

כ-40 סקרים בשנה.

כדי לקבוע את הזכאות אנחנו מצרפים את שכר האב ברוטו ואת שכר האם ברוטו

ומחלקים את הסכום למספר הנפשות במשפרדו.

י י לס;

הגיע הזמן שתשנו את זה.

היו"ר ע' פרץ;

תספרי איד מתחלק הסכום הכללי של 130 מיליון.

אי סעדון;

כ-50% ולהכים לנעמ"ת, 29% לויצ"ו ו-17% ל"אמונה".

היו"ר ע' פרץ;

על כמה ילדים אתם מדברים כשמדובר בסכום של 130 מיליון ש"ח?

אי סעדון;

62 אלף ילדים.

היו"ר ע' פרץ;

מקבלים סבסוד?

אי סעדוו;

לא. הם במערכת. במערכת יש 62 אלף ילדים. כ-47% מהם מקבלים סבסוד.

ת' גוז 'נסקי;

כמה מהם ילדי אמהות עובדות?



א' סעדון;

52 אלף. כ-10 אלפים ילדים הם ילדי רווחת ומשפחותיהם מקבל ים סבסוד מאד עמוק.

בני העולים נכללים במסגרת האוכלוסיה העובדת.

ר' אלול;

ילדים אתיופים?

א' סעדון;

עולח חדש, כן.

ר' אלול;

ראיתי מעט מאד אמחות אתיופיות עובדות.

ד' ארטום;

חם משלמים לפי דרגה 3.

אי סעדון;

אלח חנתונים באופן כללי.

חברי - הכנסת אלול ובוחבוט חם אורחים שלגו כנציגי חשלטוו המקומי. ניתן לחם את

רשות חדיבור.

ר' אלול;

אני מתנצל שאני נאלץ לעזוב את חישיבח הזאת לפני סיומה, כי אני צריך לחיות

בוועדה אחרת.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה על קיום הדיון הזה ועל שתזמין אותנו לישיבה זו.

אני הושב שהנושא של מעונות יום הוא גם נושא של חינוך, כי חינוך מתחיל מגיל

אפס. כמו שמוצאים משאבים לטפל בכל מערכת החינוך, כשתקציב חחינוך גדל משמעותית -

באותו יחס צריך למצוא, לדעתי, משאבים לחגדלת התקציב למעונות יום.

מזכרת בתיה היא אהד המקומות היהידים שהתקציב הזה גדל, כי החלטתי שהשנה אני

משקיע בנושא של הגיל הרך משאבים גדולים יותר מהרגיל. ל-95% ילדים במזכרת בתיה

יש פתרונות, בגלל אמונה שלי שזה חלק מהחינוך.

היום אנחנו עדים לכך שילדים שצריכים להיות במעון לא מגיעים לשם. הם מגיעים

ישר לכיתה אי ואז הטיפול בהם הוא פי עשרה. הילד מקבל במעון לא רק צרכים פיסיים

אלא גם מערכת חינוכית.

מתכונת הסבסוד לא עונה על הבעיות שבשטה. התקציב של 130 מיליון ש"ח מיועד לא

רק לסבסוד אלא גם לטיפול באוכלוסיות מצוקה. אני טוען שצריך להפריד בין הדברים.

צריכים להיות שני תקציבים נפרדים, זה יאפשר לנו לקלוט יותר ילדים שאנחנו

מעוניינים שיהיו בתוך המערכת. ילד שלא הולך למעון יוצר בעיה גם לאם וגם לעצמו ואם

הוא מגיע לבית-הספר לא מוכן, יש בכך נזק.



הרשויות המקומיות לא מעורבות מספיק בעניו חזח. יש רשויות שלא רוצות להתערב.

צריד לגרום לכך שרשות מקומיות תהיה פרטנר. ביישוב קטן, הכלים, ובאמצעים והיכולת

הם בידי הרשות המקומית. לכן כדאי, לדעתי, שתהיה חדירה של נעמ"ת וויצ"ו לרשויות

והמקומיות, כדי לנהל משא-ומתן.

אני מקווה שהיום נצא עמ טבלה אגורת של הדרוג, שונה מזו הקיימת.

צריד להביא בחשבון שהמספרים יותר קשים.

ע' מטלון;

יש הרבה ילדים במצוקה שאינם במערכת.

ר' אלול;

אני מציע להפריד ביו התקציבים. ובמסגרת שינוי סדרי העדיפויות אני מציע שנמצא

זכות נוספת לילדי מצוקה.

שי בוהבוט;

אני מצטער שגם אני חייב לעזוב לישיבה אחרת.

אני מברך את העוסקים במלאכה. אני הושב שהם עושים מלאכת קודש.

אני רוצה להצטרף לדעתו של חבר-הכנסת אלול, שנושא החינוך, בעיקר בפריפריה

וביישובים הקטנים מתחיל בגיל אפס, בעיקר כשמדובר במשפהות נזקקות. ראשי רשויות

שבאים לכנסת מכירים את הנושא הזה על בוריו.

אחת הבעיות הקשות בעשור האחרון היאשכל שנה יש בעיה יותר קשה של ילדים נזקקים

שלא נכנסים למעונות, כי האמא לא עובדת אבל היא נזקקת אלא שמשרד הרווחה לא מוצא

תקציבים כדי להכניס ילדים של משפהות כאלה למעונות.המצב הזה מסבך את הרשויות

המקומיות והגרעונות שלהם מתחילים מכאו. כשראש עיר רואה משפחה נזקקת הוא מתחייב

ואת הגרעון רואים בסוף השנה.

נושא שצריך לתת עליו את יודעת - בניית המעונות עצמם. עד לפני מספר שנים היו

לסוכנות היהודית תורמים למיניהם, ובנו מעונות יום. בשנים האחרונות, עקב המצב

בארצות-הברית, פוהתות וערומות ומצד שני יש עלייה גדולה.

אני מצטער שהמדינה מסתלקת מדברים חיוביים. מעון יום בשביל יישוב כמו

קרית-שמונה , מעלות וכו' זה כמו אוויר לנשימה. לפעמים אב מרוויח 1.400ש"ח, אין

לו יכולת להכניס את הילד ליום יום, שם המחיר יותר גבוה מזה שגובים הארגונים.

חייבים למצוא פתרונות לאותם ילדים נזקקים שאיו להם מקומות. האם לא עובדת - חייבים

לתת את הדעת על כך. ואם האם משתכרת 1,000 או 1,200 ש"ה להודש, צריך שהמחיר למעון

לא יהיה 500 ו-700 ש"ח, כי זה יותר מתשלום לאוניברסיטה. צריך לתת את הדעת על כך.

י י לס;

אני מבקש סליהח על כך שלא אהיה בחלק מו הישיבה.

ברשותכם, כמה הערות קצרות. משפהה שבה שני ההורים ביהד מרוויהים כ-3,000 ש"ה

ברוטו, אם אהד הילדים שלהם במעון הם צריכים לשלם מהנטו שלהם 617 ש"ח. זה טרוף.

משפחה של שני צעירים שהשתחררו מהצבא, מתגוררים במעלות, התחתנו, הם מרוויחים ביהד

3,300 ש"ה ברוטו, נולד להם ילד, הם יצטרכו לשלם 617 ש"ח מהנטו שלהם כדי לההזיק

אותו במעון.



היו"ר ע' פרץ;

כמה זה נטו?

ת' גוז'נסקי;

2,500 ש"ח.

י' לס;

מוז דרך העדכון של הטבלה הזאת? מי מעדכן אותה? מי החליט עליה? את הטבלה הזאת

צריך לקצץ בחצי.

יש ירידה גדולה במספר הילדים במעונות, במיוחד במעונות של נעמ"ת. הטבלה הזאת

גורמת לכך. אני מבקש שנצא מהישיבה הזאת בהחלטה איד מתקנים את הטבלה.

יש במדינה רשתות מקבילות אבל זה לא משתקף בנתונים. שם הכל ניתן חינם. הילדים

נמצאים שם יותר שעות תמורת פחות כסף וגם בהינם, וזו אחת הסיבותת להעברת ילדים

למעונות דתיים לפלגיהם השונים. צריך להיות משיק הוגן בין המעונות. זו בקשתי. לא

יכול להיות שיש במדינה שלנו שני סוגים של מעונות מבהינת העלות למשפיה. אם העלות

במעונות הדתיים היא 50 ש"ח לחודש, כד צריך להיות במעונות חילוניים. אוחה מדינה

שמסבסדת מעונות דתיים הסבסד גם מעונות לא-דתיים ולא תחיה איפה ואיפה.

מה שכר חלימוד ב"אל המעיין"?

קריאה;

180 ש"ח.

"לס;

מדוע משפחה חילונית צריכה לשלם 617 ש"ח ומי ששולח את חילד שלו למעון של "אל

המעיין" משלם 180 ש"ה? מה הדרכים לתקן את העוול הזח?

די ארטום;

לחערכת', מספר מחברי חוועדח מתעלמים מכמה עובדות יסוד במשק הישראלי. יש היום

בישראל 200-150 אלף ראשי משפחה, גברים או נשים מובטלים. יש להם שפע של זמן פנוי.

יש להם יותר זמן לטפל בילדים במסגרת לא יקרה, לא במעונות. נוצרה מערכת לא יקרה

לטיפול בילדים. נוצרו הלופות זולות לטיפול בילדים.

ולנושא העלויות. מדי שנח בשנח יש מדדים ממוחשבים מדו"קים. יורדים לפרטים,

כולל רכיבי ארוחות בכל אחד מימי השבוע, כולל אילוצים של המדינה של לספוג. בשנח

האחרונה עלות חמערכת גדלח בסד חכל במובן של מחיר לצרכן בכ-9 % זאת אומרת קצת פהות

מהמדד הכללי.

כמה תוספת קיבלתם?

בשלוש המינים האחרונות, כל שנח כ-3.5 מיליון ש"ח. קיבלנו את זח במפורש לצרכ'

חעל"ח. מרבית העלייה שילמה לפי דרגה 3. זאת אומרת 140 ש"ה. את יושאר נתנה

הממשלה. עבור האתיופים, הכל זה ממשלתי אלא שזה צבוע בצבעים שונים.



אני רוצה להזכיר כאן שהחל מהחודש הבא יוחזרו קיצבאות הילר הראשון והילד

השני ומצבן של המשפחות ישתפר. צריו להביא את זה בחשבון.

למערבת ציבורית אין אפשרות למרור ולקבוע לפי הנטו, כי לכל אחר יש חובות

ותשלומים שונים.

היו"ר ע' פרץ;

אפשר לקבוע את זה לפי מרכיבי השכר בלבר.

ת' גוז'נסקי;

הכנסה אחרי תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי.

נבחן את ההצעה.

היו"ר עי פרץ;

נניח שיש אשה שעוברת במשרה חלקית, מה רינה.

קריאה;

יש ילרים שנמצאים במעון חצי יום.

היו"ר עי פרץ;

יש השתתפות?

קריאה;

לא.

היו"ר עי פרץ;

נשמע כמה עדויות מהשטח.

גי בן-ישראל;

ההסתררות מחשיבה מאר את הנושא הזה, שיש לו השפעה רבה בהרבה מאר תחומים.

אנחנו מתייצבים אחרי ההצעות של נעמ"ת ונעריך אם הוועדה תעשה כל שביכולתה לשפר

מה שדרוש.

ר' תירוש;

בראשית רברי אני רוצה למסור נתון שאותו אימתתי עם הגברת איבט סערון. %67

מהמובטלים בכרמיאל הן נשים.

השנה קיבלתי מספר ניכר של משפחות שאינם יכולים לשלם אפילו לפי ררגה 1.

כשמרובר במשפחות אתיופיות, תשלום של עור 30 ש"ח זה להיות או לא להיות במעון.

הקריטריונים להכניס ילר למעון הם מאר נוקשים. תחנה להתפתחות הילר - מעט

ילרים עוברים את זה. הרבה ילדים שחשוב ושצריכים להיות במעון, הם נשארו בחוץ.

מדובר על ילדי רווחה.

ר' תירוש;

סביבת בית לא מקדמת תגרום לפיגור סביבתי.

קריאה;

יש גם הגבלה במכסה. יש הגבלה תקציבית.

ר' תירוש;

אולי הקריטריונים נקבעו בגלל הגבלה במבסה. יש ילדים רבים שבעבר סודרו,

היום - לא.

אם מתחת לקו העוני, שלא עובדת, צריו לשקם אותה, צריר לסבסד אותה לפחות

זמן מה בדי שתובל למצוא סידור לילד וכדי שהיא תוכל לצאת לדרך. בכלל, הפסדנו

עזרה חשובה להרבה מאד משפחות.

אני קוראת בעיתונות שיש מחשבות על עבודות יזומות. יש לנו מבנים, ציוד

וצוות מיומו - ננצל את זה ואז נוכל להעסיק עוד מטפלות.

יי אלימלך;

לצערי, שדרות נמצאת בראש פירמידת האבטלה - 18.6%, 63% נשים. מספר

הילדים במעונות שלנו היה בשנה שעברה 237, והיום - 110.

בעבר היתה התחשבות בעיירות הפיתוח, שם האבטלה גדולה, ותושבי המקום שילמו

שתי דרגות פחות. השנה הם משלמים רק דרגה אחת פחות. זו הנחה לא-משמעותית. בעבר

התחשבו במשפחה שלה יש שני ילדים במעון. היום לא מתחשבים בזה.

היו"ר עי פרץ;

זה לא קריטריון?

ת' גוזינסקי;

שני ילדים במעון, זו לא סיבה למתן הנחה?

אי סעדון;

קודם כל המשפחה צריכה להיות במעגל הזכאות.

יי אלימלר;

אם שיש לה תאומים, היא גננת ולא מקבלת הנחה, היא צריכה לשלם יותר מ-700 ש"ח

לילד, זאת אומרת 1,400 ש"ח לשני ילדים. . .

אי שוורץ;

זה לא רק לגבי גננות אלא לגבי כל עובדי הוראה.



יי אלימלך;

נשים בהליכי גירושיו אינו נחשבות משפחות חד-הוריות אפילו הו חיות בנפרד

מהבעל. אס נחשבת למשפחה חד-הורית רק אחרי שקיבלה גט והיא מוביחה זאת. אשה בהליכי

גירושיו שערייו איו לא גט לא מקבלת מעמר של משפחה חר-הורית והיא לא זכאית להנחה.

היו"ר ע' פרץ;

מה את מציעה?

י' אלימלר;

להתחשב בעוברה - אם היא מוכיחה - שהיא בהליכי גירושיו.

אי שוורץ;

איר תוכיח? מה היא צריכה להוכיח?

י' אלימלר;

א0 היא הגישה תביעה למזונות - זו יכולה להיות הוכחה.

כשמרבריס על הכנסה ברוטו צריר להפחית מזה לפחות את ההוצאות וההכנסות החר-

פעמיות. אשה בבאר-שבע, למשל, מקבלת החזר הוצאות נסיעה. זה סכוס נכבר בברוטו.

את הסכוס הזה צריר להפחית.

היו"ר עי פרץ;

אני חוזר ושואל, מח לגבי אשה העוברת חצי משרה?

יי אלימלר;

ער ל%50 משרה היא לא זכאית להשתתפות של משרר העבורה והרווחה. ההשתתפות

מתחילה רק אס האשה עוברת לפחות %60 משרה. ככל שאחוזי המשרה גרליס כר גרלה גס

ההשתתפות. הכל יחסי. לחצי יוס איו השתתפות של משרר העבורה והרווחה.

היו"ר ע' פרץ;

מה המחיר לחצי יוס?

יי אלימלר;

470 ש"ח, כולל ארוחת צהרייס, שהות של שש שעות במעוו.

ר' גור;

זה לא מחיר של הממשלה. הממשלה משתתפת רק אס הילר נמצא יוס שלס במעוו.

יי אלימלר;

לאחרונה נתקבלתי בבעיה; בעל שמרצה עונש מאסר או עבורה לטובת הציבור, המשפחה

תקבל השתתפות רק לתקופה הזאת. אני חושבת שאחרי שהוא מרצה את העונש שהוטל עליו

צריר לאפשר לו למצוא עבורה.



ט' אלסאנע;

הייתי מבקט שתהיה התייחסות גם למעונות יומ במיגזר הערבי.

אני מבקשת להתייחס לנשים שבגלל האבטלה במשק נאלצות לחפש עבודה והעבודה

המזדמנת להן היא בעיקר במשק-בית.

אם ל-4 ילדים כותבת לי: אני מעדיפה לעבוד בתור עוזרת ולהתפרנס בכבוד. הבעל

אמנם עובד אבל לא באופן קבוע בגלל פציעתו בצבא. המצב בבית קשה.

אשה כזו לא יכולה לקבל עזרה כי אין לה תלוש משכורת והיא לא יכולה להוכיח מה

הכנסתה. אנחנו היינו מאד רוצים לנשים כאלה שעוברות במשק-בית ואינן יכולות לקבל

סבסוד כי אין להן תלוש משכורת.

ע' ממלון;

אין ספק שהמצב הקשה במשק משפיע ישירות על מערכת המעונות. גם במעונות שלנו

יש ירידה במספר הילדים ויש גם תנודה, בגלל האבטלה מוצאים ילדים באמצע השנה.

באופקים היו בשנה שעברה 55 ילרים. השנה יש שם 15. בדימונה היו בשנה שעברה 80

ילרים והשנה ירד מספרם ל-15. אנחנו שוקלים סגירת המעון הזה. זה לא אומר שאין

ילדים במקום. יש ילדי דווחה אלא שגם מספרם במעונות פוחת. כפי שאמרתי, אנחנו

שוקלים סגירת המעון בדימונה.

היו"ר עי פרץ;

את מדברת על ילדי רווחה?

עי ממלון;

על ילרים בכלל. בכל שנח יש ירידה במספר הילרים שבמעונות. אין אפשרות לנהל

מעון שיש בו רק 15 ילדים. ויצ"ו מסבסדת %30-%35

היו"ר ע' פרץ;

כמה ילרים יש אצלכם?

עי מטלון;

קרוב ל-14 אלף.

היו"ר עי פרץ;

מהי ההשתתפות להפעלת המעונות?

אי סעדון;

הם מקבלים 24% מככלל התקציב.

התקציב שלי הוא 15 מיליון.

קריאה;

בשנה הבאה - 19 מיליון ועוד 19 מיליון.



עי מטליו;

בתקציב שלי יש השתתפות שלנו בשעור של %35, גם ילדי רווחה וגם עבודה.

יי ונונו;

מה מספד הילדים בשנה?

השנה יש איזון בגלל העולים החדשים מאתיופיה, קיבלנו למעדכת עולים מאתיופיה

וזה נתן איזון. אחדת היתה נגרמת קטסטרופה. בדימונה לא קיבלנו ילדים מאתיופיה.

בענין זה יש קשרים עם הרשויות המקומיות נעמ"ת קיבלה יותר ילדים אתיופים.

היו"ר עי פרץ;

דימונה זו לא מועצה שלנו.

עי מטלון;

כפי שכבד הוזכר כאן, יש בעיה של אמהות העובדות משרה חלקית, אפילו בתעשיה

ובמפעלים קטנים, אמהות עובדות 5 או 6 שעות. במקרה כזה אין שום התייחסות של משרד

העבודה והרווחה והוא לא משתתף.

אנחנו מוכנים לקבל את הילדים לחצי יום אבל האמהות טוענות ששכר הלימוד גבוה,

בי הן עובדות רק בחצי משרה, והן מוציאות את הילדים מן המעון.

צריו למצוא פתרון לנשים העובדות במשק-בית, לעוזרות בית. הן נדרשות לשלם את

מלוא שכר הלימוד. הן לא עומדות בזה. הן פונות לוועדת ערר ואנחנו נותנים להן הנחה.

אנחנו קולטים גם ילדי רווחה אלא שגם מספרם יורד. בשנה שעברה הם היוו כ-18%

מכלל הילדים במערכת שלנו, והשנה -כ-%14.

בעבר התשלום למעון נקבע לפי הכנסת האם בלבד. אולי צריו לתקן את התחשיב ולחזור

למה שהיה בעבר, ששכר הלימוד ייקבע לפי הכנסת האם בלבד. זה יקבל על המשפחה לעמוד

בתשלומים.

העבדתי לוועדה רשימה של המעונות שלנו ומספר הילדים בהם. אני מניחה שחברי

הכנסת יעיינו ברשימה הזאת.

אי קסירר;

ויצ"ו בנתה השנה 4 מעונות וגם זה גרם לירידה. יש תחלופה עצומה של הילדים במעונות -

בתל-אביב, בחיפה, ידושלים, רחובות, באמצע השנה. ילד מוכנס למעון וכעבור חודשיים

הוא מוצא משם. האם מנסה לצאת לעבודה. התשלום שהיא צריכה לשלם גבוה ביותר והיא לא

יכולה לשלם אותו. היינו רוצים שתהיה מערכת מחירים שונה לאוכלוסיה כזו, כדי שהילדים

לא יוצאו מהמעון. בבית-שמש למשל יש אבטלה גדולה מאד. האם לא מקבלת עבודה קבועה אלא

דק עבודה מזדמנת. היא מוציאה את הילד מהמעון. צריו להושיט יד לאם כזאת כדי שתצא

מהמצוקה. נוכל לעשות את זה רק בעזרת משרד העבודה והרווחה.

סי גולדברג;

גם במעונות שלנו יש ירידה גדולה מאד במספר הילדים, בעיקר באזורי מצוקה.



היו"ר עי פרץ;

האם גם את מרגישה שיש העברה למעונות חרדיים?

ס' גולדברג;

כן. שם זה חינם.

היו"ר עי פרץ;

האם את יכולה להצביע על מקום שבו היו במעון שלכם מספר מסויים של ילדים שירד?

עי מטלון;

ברשותך, אדוני היושב-דאש. אנחנו סוגרים מעון שלנו במגדל-העמק, בגלל הרב גרוסמן.

ס' גולדברג;

אני מוכנה לשלוח לוועדה פרטים על נושא הנשירה של הילדים ממעונות ולאן הם

עוברים. לפעמים ילדים מוחזרים אלינו אחרי 4-3 חודשים, אבל התשלום מכביד עליהם. זה מתבטא

באזורי מצוקה, באור-עקיבא ובמקומות קטנים שבהם יש מספר קטן של ילדים. אנחנו לא נוכל

להחזיק מעון פתוח עם 15-10 ילדים. אני חושבת שאני אוציא הנחיה שאם לא יהיו במעון

לפחות 25 ילדים - אנחנו לא נפתח אותו. תנאי לפתיחת מעון יהיה 25 ילדים, כדי שנוכל

לנשום ולהחזיק את המעונות שלנו. אנחנו לא מסוגלים להחזיק מעון שיש בו פחות מ-25

ילדים.

אני מבקשת לומר לחברי הוועדה שגם אחרי הסבסוד של משרד העבודה והרווחה יש בקשות

רבות להנחות נוספות. אנשים מבקשים הנחות נוספות ואם הם לא מקבלים אותן הם מוציאים

את הילד מהמעון. גם אחרי שאשה יוצאת לעבודה ומכניסה את הילד למעון, היא מוציאה אותו

בגלל התשלום הגבוה שהיא צריכה לשלם. בגלל המחיר שהיא נדרשת לשלם לא כדאי לה לצאת

לעבודה.

היו"ר עי פרץ;

מה לגבי המיגזר הערבי?

ר' גור;

יש בעיה גדולה לגבי המיגזר הערבי, בעיקר בגלל תלושי שכר.

הבעיה שבגללה נשבר כל משא-ומתן הוא תשלום ההורים. ידוע לכל שיש בעיה של

מבנים ויש בעיה של מודעות גדלה, אבל לא בכל מקום. היה לי תיק של פניות של ראשי

רשויות מקומיות לפתיחת מעונות יום וגני ילרים.

לנעמ"ת יש 16 גני ילדים.

במעונות יום ההורים משלמים לפי תלושי שכר. כפי שאמרתי קודם, בכפר הערבי זו

בעיה. יותר מזה, גם אלה שמקבלים שכר ויש לחם תלושים, כשהם רואים את העלות למעון

ליום שלם - הם נרתעים.

השנה פתחנו מעון יום בכפר-קנה, היו שם 30 ילדים והיום - 14. יש בעיה של תשלום,

בגלל מצב התעסוקה.

היו"ר עי פרץ;

הייתי רוצה שתתייחסי לנשים שעובדות בעבודות עונתיות, למשל בבתי-אריזה. האם

יש הסדר של הפחתת התשלום לפי מספר הימים שבהם נמצא הילד במעון?



ר' גור;

לא.

אנחנו עשינו הרבה מאד צעדים לקראת ההורים. בעבר היה כלל שמעונות היום פתוחים

רק בפני ילרים לאמהות העובדות במשרה מלאה. היום אנחנו קולטים גם לחצי יום.

היו"ר ע' פרץ;

נניח שיש אשה שאמורה לעבוד במשרה מלאה, עבודה שאפשר לבצע אותה רק במזג אוויר

מסויים, ובגלל מזג האוויר היא עובדת רק חצי חודש. האם תשתתפו בתשלום או לא?

די ארטום;

אני קובע את הזכאות פעם בשנה, ומכאן ואילן הבעיה היא ביו האם לביו המעוו.

היו"ר ע' פרץ;

באיזה חודש?

די ארטום;

אנחנו מבססים על חודש מרס.

היו"ר עי פרץ;

והדרגה שקבעתם, היא תלווה את ההורה?

אי סעדוו;

בחודש דצמבר אנחנו עושים שוב בדיקת זכאות ויש נשים שנהנות מזה.

היו"ר עי פרץ;

מה דינה של אשה שעובדת בבית-אריזה, שזו עבודה עונתית?

אי סעדוו;

היא לא זכאית.

היו"ר עי פרץ;

אני לא מאמין.

ר' גור;

במהלר שנים לא מעטות חלה ירידה בהשתתפות הממשלה מול הנטל שמוטל על ההורים.

זה הליו מתמשך והכרסום בתשלומי הממשלה הוא גדול.

יש היום אזורים שיש בהם שכונות חדשות גדולות מאד שבהם יש הרבה תושבים שאיו

להם מענה של מעונות לילדים.

הנחנו על שולחו הוועדה רשימה ביחס לתפוסה במעונות. הירידה היא ירידת אמת.

הצלה זמנית באה לנו מהאוכלוסיה האתיופית שילדיה הגיעו אלינו מאתרים סמוכים למעונות.

זו הצלה לתקופה קצרה בלבד, כי הזכאות שלהם היא זמנית.



הדרמה הגדולה במספר הילדים במעונות היתה בקרית-גת. אחרי מה שקרה במפעל

"פולגת" הלה ירידה דרמטית ביותר במספר הילדים במעונות. בעוד ©בשנים הטובות

היו במעונות נעמ"ת בקרית-גת 486 ילדים, היום יש בהם 173 ילדים. איו ספק שהירידה

הגדולה במספר הילדים במעונות היא בגלל האבטלה.

יכולת התפוסה בבית-שאן, אהרי ששני מעונות שלנו נסגרו - 216 ילדים.

יש במעונות שלנו רק 140 ילדים. יכולת הקליטה של המעונות שלנו בקרית-שמונה - 324

ילדים. בפועל יש בהם 148 ילדים.

ביקרתי בקרית-שמונה לפני מספר שבועות. מזכירת נעמ"ת במקום סיפרה לי שהיא

ביקרה בכמה מעונות פרטיים. היא אמרה לי: ריטה, מעולם לא דמיינתי לעצמי שמישהו

מסוגל להחזיק ילדים בחדר קטן, בצפיפות כל כך גדולה. החדר מלוכלך, ללא צעצועים.

רבותי, על המעונות האלה אין פיקוח. הפיקוח הוא רק על המעונות של הארגונים

המאורגנים. ואנחנו עדים לכר שכפטריות אחרי הגשם צצים מעונות כאלה, איו עליהם פיקוח,

איו דיו ואיו דייו.מי שרוצה להעמיד דוכו פלאפל, הוא זקוק להרבה מאד רשיונות, אבל

מי שרוצה לטפל בילדים - זה לא עניינה של המדינה.

עי מאור;

את מדברת על ילדים עד גיל 5?

ר' גור;

עד גיל 3. איש הישר בעיניו יעשה. ואנחנו יודעים איזה דברים נוראים קורים.

ברשותכם, אתמקד במספר קבוצות שלדעתי הו הבעייתיות ביותר. קבוצה אחת - זוג

הורים עם ילד אחד. הכנסתם המשותפת של ההורים מתחלקת לשלושה. זוג צעיר, הורים

לתינוק, שמשתכרים ביחד 3,168 ש"ח ברוטו זכאים להשתתפות הממשלה בסכום של 11 ש"ח.

זאת אומרת, הם כאילו זכאים אבל הזכאות שהם מקבלים היא 11 ש"ח. הסבסוד של הארגוו

לגביהם נמשך אבל סבסוד הממשלה זה 11 ש"ח.

היו"ר ע' פרץ;

והילדים נמצאים ברשימת הילדים המסובסדים.

ר' גור;

כו.

לא צריו לצייו שלזוג צעיר כזה יש חובות של משכנתא וכו'

מהמציאות בשטח אנחנו רואים שילדים של זוגות כאלה לא מגיעים אלינו.

חלקיות משרה. לקטיגורית הזאת נכנסת גם האוכלוסיח שעובדת בבתי-אריזה, זו גם

אם שלא עובדת במשרה מלאה אלא היא עובדת במשרה חלקית. זו אוכלוסיה שמכים אותה

פעמיים, וזה זועק לשמיים. אשה שעבדה במשרה מלאה במפעל קיבלה השתתפות יפה של משרד

העבודה והרווחה. אם השנה צומצמה משרתה, בגלל המצב במשק, ואם מספר שעות עבודתה

השבועיות פחת, בגלל האבטלה, אם הצטמצמה הכנסתה מעבודתה - גם זכאותה להשתתפות הממשלה

פחתה.

ד' ארטום;

נותר לה זמו פנוי.



היו"ר ע' פרץ;

לפי התיאוריה הזאת שלד צריך לתמרץ אבטלה כדי שלנשים יהיה זמן פנוי.

אי שידלובסקי;

צריך להיות להן זמן פנוי לחפש עבורה.

ר' גור;

ויש אוכלוסיה נוספת שהיא מאר בעייתית. היום, עקב האבטלה, הרבה נשים עוברות

בעבורות מזרמנות ולא מקבלות תלושי שבר. הן עוברות במשק-בית ובעבורות מזרמנות אהרות.

מכיוון שלנשים אלה איו תלוש שבר, הו לא יבולות לקבל השתתפות.

עולות חדשות שתקופת הזכאות שלהו הסתיימה, הו נבנסות לקריטריונים הרגילים. זאת

אומרת, אם אשה אתיופית תלו לעבור במשק בית ואיו לה תלוש משבורת, היא לא תובל להבניס

ילר למעוו. ילר בזה, שזקוק למסגרת חינובית, לא יהיה שם.

אובלוסיה אהרת - אשה עוברת שבעלה מובטל. לפי הקריטריונים, בל עור הוא מקבל

רמי אבטלה יש השתתפות. מרגע שהוא לא מקבל רמי אבטלה - האשה לא זבאית להשתתפות.

והשיקול הוא; מאחר שבעלה בבית, הוא יבול לטפל בילר.

היו"ר עי פרץ;

מה יש לאוצר לומר?

יי בהו;

קורם בל אני רוצה לומר שהמחיר שנקבע על-ירי שר האוצר ושר העבורה והרווחה הוא

מחיר מרבי. איו שום בפייה לגבות/המחיר המירבי. אם ארגוו מובו להסתפק במחיר נמוך

יותר, זו זבותו.

הקריטריונים שקבע המשרר אמורים להשפיע על מספר הזבאים, בי ביו היתר יש גם

מגבלה תקציבית.

צויינו באו נתונים של סוף השנה שעברה בהשוואה לשנה זו. לרעתי, אם עושים השוואה

זה צריו להיות תחילת שנה מול תחילת שנה, בי במהלך השנה נוספים ילרים.

ת' גוזינסקי;

קיבלנו נתונים מחורש נובמבר ער חורש נובמבר.

יי בהו;

לצערנו, יש אבטלה גדולה וזה משליו יקיר גם על הנתונים האלה.

הועלתה באו הצעה להפריר ביו הסבסור לילדי אמהות עוברות לביו זה שניתו לילרי

הוורחה. במשרר העבורה והרווחה יש תקנות נפררות, אחת לרווחה ואחת לעבורה.

עי מטלוו;

יש הרבה ילרי רווחה שזבאים להיבנס למערבת.

היו"ר עי פרץ;

האם יש השתתפות של התעשיינים בהחזקת ילרים במעונות?



חי ישראל;

יש מפעלים שבקרבתם יש מעונות יום. איו לי נתונים לגבי היקף הבעיה בנושא של

מעונות יום.

קיצבת ילד ראשון וילד שני אינה נחשבת לא כשכר ולא כהכנסה. גם בתלושי המשכורת,

כשהמעסיק משלם את ההחזר, זה לא נחשב כשכר.

יי ונונו;

במעונות קרה מה שקרה בכל מערכת השירותים החברתיים. לא מפליאה אותי הירידה

במספר הילדים במעונות, כי יש לזה קשר הדוק לנושא האבטלה. כשיש אבטלה קשה לשלם

והאם מחפשת תעסוקה להגדלת ההכנסה, והרבה אמהות מחפשות משרה חלקית.

הייתי קורה לפתוח את המעונות גם לחלק מהיום ולתת זכאות גם לעובדות במשרה

חלקית.

ת' גוזינסקי;

אני מבקשת להדגיש כמה בעיות. בשנים האחרונות מקובל שיום עבודה הוא של 9 שעות

ואילו המעונות ממשיכים לעבוד כמו שעבדו קודם. אם מוסיפים ליום עבודה 40 דקות לכל

כיוון, מהבית למקום עבודה וחזרה, זאת אומרת שיום עבודה של האם יכול להיות של עשר

שעות וחצי. המעונות לא התאימו את עצמם לשינוי הזה. שמעתי תלונות של נשים על כן.

אם אם הצליחה להשיג עבודה ל-1 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים, ברור שאין

לה תלוש שכר לחודש מאי, כי היא לא עבדה. יש כאן מלכוד. צריך להיות שינוי.

החופשות במקומות עבודה רגילים והחופשות במעונות לא עולים בקנה אחד. במצב הנוכחי

בשוק העבודה יש סכנה שהאם לילדים קטנים תפוטר והמעסיק יחפש עובדת אחרת אמא לילדים

גדולים. זה מסוג הבעיות שאפשר לפתור בסידור מתאים.

מובטלות, זה נושא קריטי. אשה שמנסה למצוא מקום עבודה עוברת היום עשרות ראיונות,

עוד ראיון ועוד ראיון. תארו לעצמכם שהיא נאלצת ללכת לראיון עם ילד אחד או עם שני ילדים.

הסיכוי שלה לקבל עבודה הוא אפס. והיא לא יכולה להכניס את הילד למעון, כי אין באפשרותה

לשלם מחיר מלא.

ואשר למחיר. אני חושבת שיה פה תפיסה מאד מעוותת, שמגיל 3 זה חינוך ועד גיל 3

זה החזקה. זה מעוות. הגישה הבסיסית הזאת היא שורש הענין. אם מדינת ישראל היתה אומרת

שהיא לוקחת את זה על עצמה, הכל היה שונה.

היו"ר ע' פרץ;

חינוך חובה מגיל אפס.

ת' גוזינסקי;

אני רוצה להביא דוגמה מהמיגזר הערבי. אני מכירה רשת של גני ילדים, שיש בה

1,000 ילדים. אני מלאת הערצה לנשים שעושות את העבודה. המחיר המירבי הוא 50 דולר,

כי זה נמצא במקומום שהתושבים שגרים בהם אינם יכולים לשלם. אבל איך נראים המקומות האלה?

מצד אחד יש במעשה הזה הישג אבל מצד שני, האם אלה מעונות ראויים? זה אולם שבשעות הערב

משמש מועדון. בפינה בתוך ארגז יש כמה צעצועים עלובים. זאת אומרת, המערכת לא עוזרת

בנושא הזה.

יש מקומות שבהם העוני חמור, 50% מהילדים מתחת לקו העוני והמערכת לא מגיעה לשם.



הארגונים, בגלל הקריטריונים, לא יכולים לעבוד שם ואלה שנמצאים שם - איו להם תנאים

נאותים והתוצאות הן איומות.

ילדים שמגיעים לחינוך חובה בלי שהיה להם חינוך מוקדם, זה שונה מילד שקיבל

חינוך מוקדם. ילדה בכיתה גי שיושבת על-יד מחשב ויודעת לעשות תרגילים רק עד 10,

היא לא מפגרת. אני מניחה שאם היא היתה מקבלת מגיל שנה או שנתיים חינוך אחר, היתה

לה יכולת לספור עד 20.

לכו, אני חושבת שקודם כל צריך להוריד מחירים. יש יישובים עניים שלגביהם צריך

לקבוע דרגות שונות. משרד העבודה והרווחה והממשלה היו צריכים לעשות הכל בכיווו הזה.

כל הכבוד, אדוני היושב-ראש, שזימנת את הדיון הזה. לא ידעתי שהמצב כל כך חמור.

אני חושבת שמוכרחים לבחור ועדת משנה. יש הרבה דברים שאנחנו צריכים להתמודד

איתם. המצב השתנה בצורה מהותית ואפילו בעוד ישיבה לא נוכל למצות את הנושא הזה.

לא ידעתי שהשוקת כל כך שבורה וריקה.

ארגוני הנשים עשו במשך עשרות שנים מה ששום ארגוו לא עשה במדינה. הגענו להישגים

מפוארים. מעונות יום, זה מהישגיה החשובים של המדינה. לסגור מעונות, זה אבסורד.

איו אפילו קריטריון אחד שעומד במבחו המציאות העכשווית. אנחנו מוכרחים לשנות

באופו מהותי את כל ההתייחסות לנושא הזה. המערכת כל כך אטומה. לא תארתי לעצמי שזה

המצב. התמונה שמצטיירת היא של מעגל סגור - נשים שנענשות פעמיים ושלוש.

אני קוראת לסדר את כל המערכת, כדי שאפשר יהיה לטפל בנושא ולהסיק מסקנות,

שבשנה הבאה תהיה מערכת שונה.

עי מאור;

אני מסכימה שהדיוו הוא הכרחי. גם לדעתי, הפתרוו הוא חינוך חינם וחובה לפחות

מגיל 3 או מגיל חצי שנה.

אני לא יודעת אם צריך להקים ועדה מיוחדת או לא. ברור לי שכל מה שנאמר צריך

להיות מתורגם להמלצות כדי שיבוצעו.

אני היגשתי הצעת חוק שהתחיל בו השר צבו לפני היותו שר - פטור ממס למשלם

למעונות. תביאו הצעות.

חייתי רוצה לדעת מה המצב של הארגונים לעומת מוסדות חרדיים.

היו"ר עי פרץ;

אני נאלץ לסיים את הישיבה. אני אוציא סיכום מסודר. אני מקבל את הצעתה של

חברת-הכנסת בלומנטל לוועדת משנה שתבדוק את הקריטריונים ותגיש את המלצותיה. בשבוע

הבא אביא רשימה של חברי ועדת המשנה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;11.