חכנסת חשלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 33

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. י"ג בכסלו התש"ג (8 בדצמבר 1992). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

שי גוטמן

לי לבנת

י י לס

ע' מאיר

די מנע

מי פרוש

מוזמנים; פרופ' חי בויקיס - משרד חבריאות

י' קרנות - סגנית בכירה ליועץ חמשפטי של

משרד חבריאית

י' אגמי - משרד האוצר

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכיר הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; תקנות חעיסוק באופטומטריח (בחינות רישוי), חתשנ"ג-1992 - חצבעות.



היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

תקנות העיסוק באופטומסריה (בחינות רישוי). התשנ"ג-1992

י' קרנות;

על סעיפים 1 ו-2 הצבעתם.

סעיף 3 - נושאי הבחינה;

י' קרנות;

בסעיף קטן (3) הוספנו; "אנטומיה ופיסיולוגיה של העין ושל הראיה".

בסעיף קטן (6), לפי בקשה שנשמעה כאן, אנחנו מתקנים וכותבים "אופטומטר'" במקום

"אופטי".

בסעיף קטו (10) יבוא, בעקבות הערה; "נוהלי הבדיקה האופטומטרית".

יוסף סעיף קטן (11) שבו יהיה כתוב; "חוק ואתיקה הנוגעים לעיסוק באופטומטריה".

היו"ר ע' פרץ;

האם לסעיף קטן (1) יש איזו שהיא הסתייגות?

מי בוטון;

לא.

היו"ר עי פרץ;

לסעיף קטן (2)?

י י קרנות;

אין הסתייגות.

היו"ר ע' פרץ;

היה ויכוח סביב סעיף קטן (4). האופטומטריסטים טוענים שהיו רוצים שיהיה כתוב

"סטיח מהנורמה של הראיה ושל העין". לעומת זה, רופאי העיניים רוצים

לצמצם, שיהיה כתוב; "סטיות מהנורמה של הראיה בתחום הרפרקציה". רופאי העיניים

טוענים שהאופטומטריסטים לא צריכים להיבחן על מה שהם לא עושים. עמדת המשרד מתבטאת

בנוסח שמופיע לפנינו; "סטיות מהנורמה של הראיה".

צריך לזכור שמדובר פה בבחינות בלבד, לא בעיסוק. תחום העיסוק נקבע בחוק.

ש' גוטמן;

אבל מדובר בבחינות רישוי.



היו"ר עי פרץ;

לא מדובר ברישוי עצמו אלא בבחינות רישוי. כמו שאמר נציג משרד הבריאות: אני

נבחו על מנוע במכונית, אבל אני לא יכול לטפל במנוע, אני יכול רק לנחוג ואני מקבל

רשיון נחיגח, למרות שהם דורשים ממני יידע על מבנח חמנוע.

לי לבנת;

חבעיה היא לא מה לומדים, כי לגבי מה שלומדים איו מחלוקת, הבעיה היא לגבי מה

נבחנים. השאלה אם כפי שמוגדות כאו בחינות הרישוי לא יכולה להיות איזו שהיא אי

הבנה לגבי מישהו שעוסק בנושאים שהוא לא מוסמך, על פי החוק, לעסוק בהם

כאופטומטריסט. אופטומטריסט העוסק בדברים, שעל פי החוק הוא אינו מורשה לעסוק בהם,

כתוב במפורש בחוק שבבחינות הרישוי אני נבחו בנושאים האלה ולכו אי

אפשר להגיד לי שאני לא מוסמך לעסוק בהם.

באותה מידה אני יכול לטעוו; למה עלי להיבחן על מבנה המנוע כאשר בסך הכל אני

צריך לקבל רשיון נהיגה?

לי לבנת;

זה לא בדיוק אותו הדבר.

פרופ' חי בויקיס;

זה אותו הדבר. אנחנו חושבים שצריך לחיבחו על רקע נרחב מאשר היידע

שבתחומו עוסקים, וזח קשור לכל דבר.

מי בוטון;

באופו משפטי חוק העיסוק באופטומטריה קובע את תחומי העיסוק שאופטומטראי רשאי

לעסוק בהם ואסור לו לעסוק מעבר למה שקבוע בחוק. גם אם הבחינה תהיה רחבה יותר

בתחומים מסויימים זה לא אומר שלנבחו מותר לעסוק בתחום שלא מוגדר בחוק. במלים

ארורות; היקף הבחינה לא משפיע ולא פותח פתח לטענח של אופטומטריסט שמותר לו לעסוק

ביותר תחומים מאשר חחוק מתיר לו רק בגלל העובדה שהוא נבחו בכך.

לי לבנת;

חבר-הכנסת גוטמו שאל בישיבה הקודמת מה יקרה אם מישהו יפנה לבג"ץ ויגיד;

נבחנתי בחומר הזה. נדמה לי שאז אמרת שיכולה להתעורר איזו שהיא בעיה.

מ' בוטון;

לא אמרתי. אני טועו כל הזמן שהחוק הוא שקובע. התקנות לא יכולות להוסיף על

החוק. סמכות שאיו לאופטומטריסט על פי החוק, וקנה לא יכולה להקנות לו, מפני שהקנה

היא בהירארכיה יותר נמוכה מחוק. לכו, הטענה שבחינה בתחום רחב יותר יכולה לפתוח

פתח לאדם לעסוק בתחום הזה בגלל הבחינה היא וקרת משמעות ומופרכת.

מי פרוש;

אני לא יכול להבין למה לא מקבלים את ההצעה של האופטומטריסטים. גם אנחנו רוצים

שהדברים יהיו ברורים. משרד הבריאות מציע "סטיות מהנורמה של הראיה", שזה מקיף גם

תחום שהם לא מוסמכים לעסוק בו. אני חושב שככל שאנחנו יותר מגבילים, כך יותר טוב.



היו"ר עי פרץ;

למח? מדובר בבחינה.

מ' פרוש;

מכיוון שחם לא מומחים לכך.

היו"ר ע' פרץ;

אבל הם לא עוסקים בזה, אלה תקנות לבחינה בלבד.

מי פרוש;

תוכן הבחינה מכוון לתחום שבו מטפל האופטומטריסט.

שי גוטמן;

אני רוצה לחזור ולהזכיר שבפעם הקודמת הבדלתי בין בחינות באוניברסיטה או בבית-

הספר לבין בחינות רישוי, ולפחות לכאורה בבחינות באוניברסיטה אפשר לבחון הרבה יותר

לעומק, ואילו בחינות הרישוי צריכות להיות יותר מצומצמות לשטח העיסוק ממש. מצד

שני, כאזרח מן השורה אני מאמין שככל שיש בחינות קשות יותר כן "טב. גם אני מסכים

שבחוק האופטומטריה, בהגדרת העיסוק, נאמר בדיוק במה מותר לעסוק ובמה אסור לעסוק,

אף על פי שבאחד מהסעיפים היותר מאוחרים ניתן להבין שאופטומטריסט יכול לעשות גם

בדיקות כדי לדעת אם יש מחלה.

אני חושב שההצעה של משרד הבריאות בסעיף קטן (11) פוו7רת הרבה מאד מהדילמות.

ברגע שכתוב שהמועמד נבהן בהוק ואתיקה, המשמעות היא שיבחנו אותו והוא יצטרך להראות

"דע בחוק. כלומר, הוא יצטרך להוכיח בכתב שהוא יודע בכוה אסור לו לעסוק.

רמאים תמיד יהיו ותמיד היו - אגב, כבר היום אנהנו שומעים שפה ושם יש רמאויות

- אבל אם לוקחים את מכלול השיקולים, נראה לי שההצעה של משרד הבריאות - "סטיות

מהנורמה של הראיה", ומצד שני הענין של חוק ואתיקה, עונה על כל הרותפתהויות האלה.

היו"ר ע' פרץ;

חבר-הכנסת פרוש, אני רוצה להדגיש בפניך; במדינת ישראל שואפים שלאופטומטריסטים

יהיה מוסד אקדמאי. אילו היה כיום מוסד אקדמאי, אפשר לקבל את מה שאמרת, אבל

מכיוון שאופטומטריסטים מגיעים מכל העולם ובחינת הרישוי היא למעשה הבחינה היחידה

שהם עוברים, לכן רוצה משרד הבריאות שהעיסוק הזה יהיה עיסוק של אנשים שיש להם יותר

"דע ולא אנשים שעוסקים במסגרות בלבד. כך נהוג בכל העולם וזו המגמה.

מי פרוש;

אני בעד זה שיהיה ברור ומפורש שרק בתהום המסויים הזה הם רשאים לעסוק ולכן אני

מסתייג.



י' לס;

לאחר שיחות שהיו לי רשמתי נוסח ארור לסעיף קטן (וי): "זיהוי סטיות מהנורמה

"אופטומטריה - מדידה של כושר הראיה". אם

בחקיקה הראשית מדובר על מדידה של כושר הראיה, נדבר בתקנות על סטיה מהנורמה בכושר

הראיח.

היו"ר עי פרץ;

אני מוכן לקבל את הנוסח הזה.

בפרקטיקה אנשים רבים מגיעים ישר לאופטומטריסט. הפחד שלנו הוא, שאם באמת יש

לאדם בעיה חמורה והאופטומריסט לא יידע לאבחן אותה ולא ישלח אותו לרופא, יש לנו

בעיה מבחינה רפואית. האם ההגדרה שלד, חבר-חכנסת לס, תכלול מצב שבו אדם בא עם

התחלת עיוורון?

י י לס;

כושר ראיה כולל גם עיוורון. עיוורון הוא סעיף בכושר הראיה, ללא שום ספק.

המושג "כושר ראיה" מצמצם או מרחיב?

י י קרנות;

מצמצם.

היו "ר ע' פרץ;

לדעתי, הוא מרחיב.

י י לס;

לפי דעתי "ראיה" זח יותר מרחיב מאשר "כושר ראיה", אבל למה לנו להסתבך אם

החקיקה הראשית נותנת לנו את הניסוח? תמיד טוב להיצמד בתקנות למלים שלקוחות מהחוק

הראשי. "כושר הראיה" מכסה גם את מה שאמר משרד הבריאות וגם את האמור בחוק.

מי פרוש;

למה לא להכניס גם את ענין הרפרקציה?

י י לס;

אם נכניס את הרפרקציה, זה מצמצם מאד. אם אדם מגיע לאופטומטריסט ויש לו בעיה,

ראוי שהאופטמוטריסט יהיה מסובל לאבחן את הבעיה בעין. החוק מרשה לנו לעשות את זה.

היו"ר ע' פרץ;

האם משרד הבריאות מוכן לקבל את הצעת הפשרח?

לא. אני מוכו לקבל את החלק חראשון, שהציע חבר-הכנסת לס, של זיחוי סטיות

מהנורמנ. אבל אם אנחנו הולכים לחקיקה הראשית, אנהנו מוצאים שכתוב: "אופטומטריה -

מדידה של כושר הראיה או של טווח הראיה". אם אתה אומר רק "כושר", אסור

לאופטומטריסט למדוד את טווח חראיה. לכן אנחנו במשרד הבריאות, בצורה מפורשת, לא

רצינו לא להתיר יותר מדי ולא לסגור יותר מדי ואמרנו מה שאמרנו. זיהוי סטיות

מהנורמה של הראיה - את זה אני מוכן לקבל, אבל לא של העין, לא של הצורה שלה.

היו"ר ע' פרץ;

תוספת המלה "זיהוי" מגדירה שהאופטומטריסט לא עוסק בכד אלא רק מזהה והיא פותרת

את הבעיה.

ההצעה שעומדת, אם כן, בפנינו בסעיף קטו (4): "זיהוי סטיות מהנורמה של הראיה".

מי פרוש!

אני מסתייג ומבקש להוסיף את המלה "רפרקציה".

ח צ ב ע ח

הוחלט; לאשר את סעיף קטן (4) בנוסח הבא;

"זיהוי סטיות מהנורמה של הראיה"

מי פרוש;

אני מבקש לרשום לי הסתייגות בסעיף זה.

מי בוטון;

בתקנות אין הסתייגויות.

י י קרנות;

לסעיף קטן (5) אין הערות.

בסעיף לוטן (6) היתה הערה של הרופאים, שצריך להיות כתוב; "מיכשור אופטי בתהום

הרפרקציה". זה היה נכון כאשר אצלנו היה כתוב "מיכשור אופטי". אם תיקנו ואנחנו

אומרים "מיכשור אופטומטר'" התיקון של הרופאים לא נהוץ.

מי בוטון;

הרופאים הסכימו לזה.

י י קרנות;

לסעיפים קטנים (7), (8) ו-(9) אין הערות.

בסעיף קטן (10) ניסהנו "נוהלי הבדיקה האופטומטרית" ואת הנוסח הזה הכנסנו

בעקבות הערה של איגוד האופטומטראים.

בסעיף קטן (11) כתבנו; "הוק ואתיקה הנוגעים לעיסוק באופטומטריה".



ח צ ב ע ח

בסעיף ל?טן (3) אחרי "לרבות ראיה דו-עינית" יבוא "אנטומיה ופיסיולוגיה

של העין ושל הראיה"

בסעיף קטן (4) יבוא "זיהוי סטיות מהנורמה של הראיה"

בסעיף קטן (6) במקום "אופטי" יבוא "אופטומטרי"

בסעיף קטן (10) יבוא "נוהלי הבדיקה האופטומטרית"

בסעיף קטן (11) יבוא "הוק ואתיקה הנוגעים לעיסוק באופטומטריה"

סעיף 4 - מועדי הבחינה;

ח צ ב ע ח

י' קרנות;

בסעיף קטן (ב) אני מבקשת למהוק את "ו-(2)", כי הכוונה להתמחות והתמהות עוד

איננה, ולהשאיר את "2(1)" שמדבר על דרישה להשכלה. כבר יש טיוטה של תקנות ההתמחות

והן תחיינה, אני הושבת, תוך חודש.

מי בוטוו;

אם יחיו תקנות חתמחות נצטרך לחזור לתקנות חאלח ולתקן שוב.

י י קרנות;

אני שואלת אותך; אם אני מוציאח את "(2)" ויש את סעיף חמעבר, האם זה מספיק

שבבחינח חראשונח אין דרישות לגבי חחתמחות?

היו"ר ע' פרץ;

מתי מתוכננת הבחינה חראשונח?

י י קרנות;

מפירסום התקנות - תוך חודשיים.

היו"ר ע' פרץ;

יש מי שיעשה בחינה תוך חודשיים?

י' קרנות;

כן.



היו"ר ע' פרץ;

מה דעתך שנקבע, שתוך שלושה חודשים ייכנסו התקנות לתוקף ועד אז תביאי לנו אח

התקנות של ההתמחות, בלי חוראת מעבר ובלי שאר הסיבוכים?

י י קרנות!

חבל לי על אלה שמחכים בתור.

היו"ר ע' פרץ;

אם חבל לד, למה לא הכנת את תקנות ההתמחות?

י' קרנות;

אפשר לעשות את הבחינה הראשונה בלי ההתמחות או עם התמחות הרבה יותר קלה.

היו"ר עי פרץ;

איד אפשר שאת באה לתבוע מוועדת כנסת שתאשר לד בחינה, בהתחייבות שתהיה התמחות?

ואם תקרה תקלה ולא תהיה התמחות, נקבע בחינות ולא יהיה אחר כד שום תהליך התמחות?

שי גוטמן;

הוראת שעה פותרת את הבעיה.

י י קרנות;

בבחינה הראשונה רצינו לבוא לקראת הנבחנים, כי זה באשמתנו, ולעשות להם התמחות

יותר קלה.

שי גוטמן;

אני חושב שסעיף 17(ב) פותר את הבעיה.

מי בוטון;

לאור האמור בסעיף 17(ב) אפשר להשאיר את "(2)" בסעיף קטן (ב).

י י קרנות;

התמחות שאנחנו קובעים תהיה של ששה חודשים. כאן באים לקראתם, שאפשר יהיה

להטיל עליהם בפעם הראשונה התתמחות של מכסימום שלושה חודשים.

שי גוטמן;

בסעיף קטן (ג) במקום " המועד המקום" צריד לכתוב "המועד והמקום".

היו"ר ע' פרץ;

מה אופי התקנות של ההתמחות?



י' קרנות;

בתום הלימודים ולפני הבחינה. כתנאי לבחינה, הם יצטרכו לעשות התמחות במשך ששה

חודשים אצל מאמן מוכר על ידי משרד הבריאות ויצטרכו להביא אישור שהם עברו את

התתמחות הזאת.

מ' בוטון ;

האופטומטרא' חייב לעבור התמחות וגם לעמוד בבחינות האלה ורק אחר כד 'נתן לו

הרשיון.

חצ ב ע ח

הוחלט; לאשר את סעיף 5

0עיף 6 - ועדת הבחינות;

י י קרנות;

בסעיף קטן (ה) אנחנו מוסיפים לאיור "אופטומטראי" גם "רופא עיניים".

היו"ר עי פרץ;

ביקשתי לבטל את ענין הווטו.

י י קרנות;

הגשתי נוסח של סעיף קטן נוסף, סעיף קטן (ו).

היו"ר ע' פרץ;

ההצעה המקורית אומרת שנוכחות שלושה חברי ועדה, שאינה מח"בת נוכחות רופא

העיניים, יכולה להוות מנין חוקי. כלומר, יכולים לבוא שני נציגי האופטומטראים

ונציג המנהל ולהוות מנין חוקי. אני התנגדתי. חשבתי שהטענה של רופאי העיניים

צודקת ואם הם חברים בוועדה מלכתחילה, אין שום סיבה שהם לא יהיו חברים בוועדה כחלק

מהקו ורום. אלא מה? אמרתי שאנחנו מחייבים נוכחות של רופא עיניים בוועדה, אבל בלא

שניתן להם וטו, שלא יהיה מצב שהם חושבים שאם הם לא יבואו בכלל לישיבות לא תוכל

להיות התכנסות, אלא שבמשרד הבריאות יגדירו שאם רופאי עיניים לא באים למספר מסויים

של ישיבות, הישיבה השניה או השלישית תהיה חוקית גם בלעדיהם.

י י קרנות;

הצעתנו בסעיף קטן (ו) היא; "לא השתתף חבר ועדת הבחינה בשתי ישיבות רצופות של

הוועדה ללא סיבה סבירה, לדעת יושב-ראש הוועדה, יראוהו כמתפטר מהוועדה..."

היו "ר ע' פרץ;

למה לסבך את העסק? אם רופא העיניים לא בא לישיבות, הישיבה השלישית תהיה מנין

חוקי בכל פורום.

עי מאור;

למה דווקא ישיבה שניה ושלישית?



היו"ר ע' פרץ;

כי זה כוח שמקובל, שיכולה להיות תקלה סבירה פעמיים.

בואו נקבע ששלוש וזישיבות לא יתפרשו על משד זמן של יותר מחודש בין הישיבה

הראשונה והשלישית.

מי בוטון;

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת פרוש, שבזה באנו לקראת רופאי השיניים.

אני שמח שבאנו לקראתם, אבל אנחנו לא צריכים לתת להם את היכולת לחבל בעניו.

אני מבקש שהמשפטנים ינסחו את הסעיף כד, שישיבה שלישית תהיה בכל מקרה 'שיבה

חוקית. משד הזמן ביו הישיבה הראשונה לשלישית לא 'עלה על חודש.

עי מאור!

רצוי שתעיין בנוסח שיוצע.

היו"ר עי פרץ!

בוודאי.

מה התחייחסות המשרד לשתי ההסתייגויות שהגישו האופטומטריסטים לסעיף 76

היו"ר עי פרץ!

מה הו?

האחת לסעיף 6(א)(2) אוהמרת, שבמקום שני רופאים בעלי תואר מומחה ברפואת עיניים

יבוא "רופא בעל תואר מומחה ברפואת עיניים ורופא נציג הדיקנים לפקולטות לרפואה".

השניה היא הסת"גות לסעיף 6(א}(3). שלאחר המלים "ברמה אקדמית" יבוא "האחד מביניהם

מסגל מוסד ללימודי אופטומטריה בישראל".

לגבי ההסתייגות השניה! המצב כיום לא טוב בתהום הזה, יש לנו רק בית ספר ארד

מוכר, ולצערי הוא לא ברמה שהיינו שואפים אליה. הם קיבלו את ההכרח בבג"ץ וכל שנה

הם שוב עומדים לבדיקה כדי לראות אם הם עדייו עומדים בהכרה הזאת. כאשר יהיה לימוד

אקדמאי אין ספק שזה יוכל להיות, אבל היום זה רע מאד. אותו מנהל של בית הספר היהיד

רוצה גם לקבוע את הבהינות וזה נראה לי לא טוב.

לגבי רופאים נציגי הדיקנים לפקולטות לרפואה - בבקשה.

אני מביו שפרופ' בויקיס מתנגד.



י' קרנות;

למה?

חי בויקיס;

אני לא רואה שום סיבה שפרופסור לאורתופודיה יישב בבחינה באופטומטריה. אני לא

רואה למה נציג הדיקנים צריך לשבת בה. אני לא רואה כל סיבה שלא יבדקו את זה רופאי

עיניים.

שי גוטמן;

הכוונה לרופאי עיניים שהם נציגי האוניברסיטאות.

היו"ר עי פרץ;

הכוונה לרופא עיניים שהוא נציג האקדמיה, שהוא לא בעל מכון לעיניים.

י י קרנות;

אנחנו מוכנים. שרק יבוא לישיבות.

פרופ' חי בויקס;

יצטרכו לשבת ארבעח דיקנים של בתי הספר לרפואה ולמצוא מביניהם נציג אחד?

חיו"ר ע' פרץ;

משרד הבריאות יברר מי האיש שמוכן להקדיש לזה קצת זמן והשר ימנה אותו.

אני מבין שלהסתייגות השניה של האופטומטריסטים אתם לא מסכימים.

י י קרנות;

לא.

מי בוטון;

אני רוצה להציע נוסה להצעה של היושב-ראש; "לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של

הוועדה, יהיה מנין חוקי של הוועדה בישיבה השלישית בכל הרכב שהוא".

היו"ר ע' פרץ;

מה לגבי משך הזמן שבין הישיבה הראשונה לשלישית? אני מציע שנכתוב; "ובלבד שמשך

הזמן בין הישיבה הראשונה שנקבעה לאותו נושא לישיבה ושלישית לא יעלה על חודש

ימים".

מי בוטון;

רציתי להציע שנוכחות של שלושה חברי ועדה תחווה מנין הוקי להחלטות הוועדה. מי

שיבוא, יבוא.



היו"ר ע' פרץ;

לא. תאר לך שבאופן מקרי תהיה ישיבה שיהיו בה שני רופאי עיניים והמנהל והס

יפסלו את כל הבחינות? אנחנו מעוניניס שיהיה משהו מאוזן.

ה צ ב ע ה

בסעיף קטן (ה) יבוא: "נוכהות שלושה חברי הוועדה ובהם נציג המנהל,

אופטומטרא' ורופא עיניים יהוו מנין הוקי להחלטות הוועדה.

לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של הוועדה, 'היה מניו חוקי של הוועדה

בישיבה השלישית בכל הרכב שהוא, ובלבד שמשך הזמן שבין הישיבה הראשונה

שנקבעה לאותו נושא לישיבה השלישית לא יעלה על הודש ימים

סעיף 7 - תפקידי ועדת הבחינות;

י י קרנות;

בסעיף קטן (6) במקום "הבחינה" צריך לבוא "הבחינות".

ה צ ב ע ה

חוחלט; לאשר את סעיף 7 בתיקון הבא;

בסעיף קטן (6) במקום "הבחינה" יבוא "הבחינות"

היו"ר ע' פרץ;

דרכון זה דבר מקובל?

י י קרנות;

אפשר לכתוב "תעודת זהות או תעודה מזיוה אחרת".

שי גוטמן;

דרכון זה בסדר. אם אדם איבד את תעודת הזהות שלו ויש לו דרכון, זה בסדר, זה

מקובל על משרד הפנים.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 8

סעיף 9 " נוהחג בבחינה;

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 9



סעיף 10 - משמעת;

י' קרנות!

הסעיפים שנוגעים לבחינות מועתקים מבחינות ורישוי של רופאים ורופאי שיניים.

ה צ ב ע ח

לאשר את סעיף 10

סעיף 11 "דין העובר על המשמעת;

ע' מאור;

למה ניתנת האפשרות להשמיע את הטענות בפני ועדת משנה שתמנה הוועדה ולא בפני

הוועדה עצמה?

י י קרנות;

יכולה להיות טענה שאותה ועדה שפסלה קבעה כבר את דעתה. לערער למנהל נראה הליך

יותר מדי מסורבל.

שי גוטמן;

מי יקבע את ועדת המשנה?

אולי נכתוב; ועדה שימנה המנהל לכך.

שי גוטמן;

זה מסוכן שהמנהל יחליט על הוועדה. הרי כבר קבענו שיש ועדה.

מ' בוטון;

גם באוניברסיטאות זה כך שמערערים בפני אותו מרצה.

שי גוטמן;

הוועדה יכולה לבנות הרכב ארד של בודקים, ועדת משנה למטרת הבדיקה.

נכון, ולכן מה שכתוב הוא בסדר.

עי מאור;

אני מבקשת לרשום בפרוטול שלדעתי יש בעיה עם סעיף קטן (ב), אבל אין לי כעת

הצעה אלטרנטיבית.



עי מאור;

לא תהיה לך הזדמנות אחרת.

ע' מאור;

אני פשוט מבקשת שזה יירשם בפרוטוקול.

הצ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 11

(ראה החלטה גם בעמוד 17}

סעיף 12 -תוצאות הבחינה;

עי מאור;

כד זה מקובל בכל המבחנים?

י י קרנות;

כן, וזה כדי שלא ייכנסו לוויכוח על הציוו.

י י לס;

יש לי הערה כללית שנוגעת לערעור על התוצאות.

ע' מאור;

הערר מופיע בסעיף 15.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 12

סעיף 13 - בחי נה חוזרת;

שי גוטמן;

כד זה מקובל?

מי בוטון;

כן, למעשה זה מועד ב'.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 13

סעיף 14 - אישור על תוצאות בהינה;

ה צ ב ע וז

לאשר את סעיף 14



סעיף 15 - ערר;

היו"ר ע' פרץ;

למה הערר הוא רק על הבחינה המעשית?

י' קרנות;

הבחינות בכוזב נעשות במתכונת של מבחן אמריקאי והן נבדקות על ידי מחשב, בבחינה

בעל-פה שלושה אנשים שומעים את הנבחן והאפשרויות שהוא יטען שמישהו היה נגדו הן

גדולות.

שי גוטמן;

הבחינה בכתב היא בחי נה אמריקאית? כך מקובל?

י' קרנות;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

מטריד אותי שמי שנפסל בגלל בעיית משמעת אין לו בפני מי לערער.

י י קרנות;

יש אפשרות לתת לאותה ועדה שמופיעה בסעיף 15(ב) גם את הערר על המשמעת.

היו"ר ע' פרץ;

נכון. נכתוב; נבחן הרואה עצמו נפגע מכשלונות בבחינה מעשית או שנכשל לפי סעיף

11(א) רשאי גם כן לערער בפני המנהל.

מי בוטון;

לגבי עבירת משמעת כתוב שהוועדה לא תחליט לפני שתשמע את טענות הנבחן.

היו"ר ע' פרץ;

אבל הבעיה שיכולים לאסור עליו להשתתף בבחינה. זה גזר דין סופי.

מ' בוטון;

יכולים לאסור עליו לו^תתף בבחינה במועד אחר.

היו"ר ע' פרץ;

מה זה "מועד אחר"?

שי גוטמן;

הוועדה לא תחליט מבלי שהנבחן השמיע את טענותיו.



היו"ר עי פרץ;

נכון, אבל חוא לא מערער שם.

עי מאור;

הוא משמיע את עמדתו לפני שהם מחליטים, והיושב-ראש רוצה שתהיה לו אפשרות לערער

גם אהרי פסיקתם.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה שתהיה לו אפשרות להגיש ערעור בכתב למנהל, כפי שמאפשרים לנבחנים

במבחן המעשי.

אני רוצה להבין מה המשמעות בסעיף 11( א), שהוועדה יכולה לאסור עליו להשתתף

בבהינה במועד אהר. ועדת הבהינות יכולה לאסור עליו כל חייו לא לגשת לבהינות

ולכו לא להיות אופטומטריסט, משום שהוא התפתה לרגע והעתיק ממישהו?

תלוי מה הוא עשה.

שי גוטמן;

יכול להיות שהוא עשה משהו שפוסל אותו מלעסוק באופטומטריה. אתו דוגמה; אדם

זייף את התעודה שלו והופיע במקומו מומהה הבר שלו.

היו"ר עי פרץ;

זה מעשה פלילי.

שי גוטמו;

מבהינה אתית הוועדה יכולה להגיד; עד כאן, כאלה לא יהיו במקצוע הזה.

מי בוטון;

סעיף 11 אומר: "נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנה 10", ותקנה 10 לא מדברת על מה

שאתה אומר. וזקנה 10 מדברת על נבהו שיש ברשותו בשעת הבהינה ספר, רשימה או כתב - רק

המקרים האלה. אני הושב שבמקרים כאלה העונש מוגזם מאד. אולי לא לתת לו לגשת לשני

מועדי הבהינות לקרובים, אבל לא למנוע את זה ממנו לכל הייו.

עי מאור;

אני מסכינה לדבריכם, אבל הפגיעה במשמעת לא הלה רק לגבי תקנה 10. צריך לאפשר

למי שעובר על המשמעת, מכל סוג שהוא לא רק על פי סעיף 10, לפנות ולערער.

מי בוטון;

הסופה של סעיף 11(א) לא ברורה לי. מה זה "במועד אהר"?

היו"ר ע' פרץ;

אני מציע לכתוב; "במועד הבא".



י' קרנות;

"במועד הבא", ואז לא צריך ערר.

מי בוטון;

נכון,לא צריך עיר.

חוחלט; בסעיף 11(א) במקום "במועד אחר" יבוא "במועד הבא"

ע' מאור;

איו לנו כיסוי בנושא המשמעת למקרים הקיצוניים, לאו דווקא לפי תקנה 10, כפי

שציין הבר-הכנסת גוטמן.

שי גוטמן;

יש כאן טענה, שכיוון שזה פלילי אולי יעמידו אותו לדין.

מי בוטון;

הרי הדגם הזה מועתק, פהות או יותר, מתקנות הרופאים.

פרופ' חי בויקיס;

במקצועות אחרים הכנסנו כאחת הדרישות לקיום כל מיני דברים את העובדה שהאיש הוא

אדם הגון.

מ' בוטון;

זה ישנו בהוקים.

פרופ' חי בויקיס;

אולי אפשר להוסיף את זה גם כאן.

י י קרנות;

אם זה איננו בהוק, איד אכניס את זה כאן?

פרופ' חי בויקיס;

זאת אומרת שאופטומטראי יכול להיות איש בלתי הגון?

מי בוטון;

נמתחה המון ביקורת על המונה הזה, שנותנים רשיון למי שהוא אדם הגון.

פרופי הי בויקיס;

אדם שעושה מעשה, לפי הדוגמה שניתנה כאן, הוא באמת איש לא הגון ואני לא יודע

אם הוא צריך לעסוק במקצוע.



שי גוטמן;

יש כאן בעיה לגבי מידת אי ההגינות וזו בעיה מאד מסובכת.

היו"ר ע' פרץ;

הגון עם מי - עם המטופלים שלו? עם החברה שלו? עם אשתו?

י' קרנות;

היתה פסיקה לגבי אדם שערק מצה"ל ואחר כך אמרו שהוא לא יכול לקבל רשיון

ברפואה, כי הוא רימה את צה"ל, וההתנהגות הזאת יכולה להיות גם בתחום אחר.

עי מאור;

אני מציעה בכל זאת לכלול את עניו ההגינות.

היו"ר עי פרץ;

נניח שאדם עבר עבירת מס. הוא לא יוכל לעסוק באופטומטריה כל ימי חייו? הוא

צריך לשלם את המחיר. יש בית משפט, הוא נשפט וקונסים אותו. אנחנו שופטים? אנחנו

מענישים בנוסף?

מי בוטון;

אם ייתקלו בדבר חמור כזה, יביאו הצעה לתיקון החוק הראשי. אנחנו מדברים בסך

הכל מבחינה טכנית.

"לס;

לנושא הערעורים יש בעיה ציבורית שאני נתקל בה כל הזמן, שאמנם כאילו אפשר

לערער, אבל למעשה הערעור הוא טכני והסטודנט או התלמיד או הנבחן בבחינות רישוי אין

לו אפשרות ללמוד בחבחינה, אין לו אפשרות לדעת אם באמת שגה, למה הוא שגח. חסיבה

היא שהבוחנים רוצים להסתיר את הבחינות, כי הם לא רוצים לשרוף את השאלות, וזה

נימוק לגיטימי. אני אומר את מה שאני אומר לאחר מגעים, בכתב ובעל-פה, גם עם

יושב-ראש המועצה המדעית וגם עם יושב-ראש ועדת הבחינות, כאשר הצעתי שבסוף כל בחינה

יעלו את השאלות על שקפים, את השקפים האלה יטילו על הקיר, יישבו עם כל הפורום

ויעברו אתו שאלה שאלה ויגידו לתלמידים מח התשובה לשאלה ומדוע, אפילו שזח יארך

ארבע שעות. אני עושה את זה באוניברסיטה; בסוף בחינה שלי אני מטיל את חשאלות

במטול על הקיר ויושב עם כל חפורום.

היו"ר ע' פרץ;

ובזה פסלת את השאלות לבחינה הבאה.

י' לס;

הם ראו את השאלות. מה ההבדל אם הם רואים אותם בבחינה או בשקף על הקיר?

י' קרנות;

הם ירשמו לעצמם את השאלות.

גם בבחינה הם יכולים ירשום לעצמם את השאלות.

י י קרנית;

אין להם זמן.

ש' גוטמן;

הערר הוא רק בבחינה המעשית.

י' לס;

לכן אני מרחיב ואומר שצריך להיות ערר גם על הבחינה בכוזב.

היו"ר ע' פרץ;

איו ערר על הבחינה בכתב בגלל הקריאה האופטית.

י י לס;

אבל זו בדיוק הטענה שלי. כל הזמו באים אלי נבחנים מבחינות רישוי לרופאים

ואומרים; אני בטוח שהצלחתי בבחינח אבל אני בא למועצה המדעית ומבקש לראות את

הבחינה שלי, אני מבקש שיסבירו לי איפה שגיתי, ואומרים לי: אי אפשר, אין ליושב-ראש

המועצה המדעית זמן לשבת עם 3,000 נבחנים. כוח שמראים לסטודנט זח פלט מחשב שמראח

להם שבחשובח לשאלה 15 הם ענו "ד", אבל התלמיד לא לומד מהבחינה שלו, ואני מדבר

עכשיו בשמו של הציבור, לא בשמי. איו מקום שאני לא עובר, כולל כל כפר ערבי, שאני

לא מקבל חמישים טענות כאלה. אני מדבר עכשיו על בעיה ציבורית, שאני גם מציג לה

פתרון. הפתרון הוא שבסוף חבחינח, למרות כל חקשיים הטכניים, למרות שכולם המומים,

לפחות לתת להם את האופציה; להטיל על הקיר את שקף הבחינה ולעבור שאלה שאלה.

לכו, אני מבקש להוסיף פורמלית לסעיף 15 סעיף קטו (ג); "נבחו רשאי לעיין

בשאלות חבחינח ולקבל הסבר על שגיאותיו באמצעות אחד המורים שכתב את הבחינח".

היו"ר ע' פרץ;

איד הנוהג בבחינות אחרות?

י י לס;

הנוהג בבהינות הרישוי הארורות הוא בלתי חג/'/.

שי גוטמו;

אני מתנגד להצעה הזאת באופו נחרץ. לדעתי הגענו, במיוחד במדינת ישראל, למצב

בבחינות שנבחנים בכל חמוסדות לא לומדים את חחומר אלא לומדים את הבחינות ואת

המרצים. מתוך נסיון עשיר שיש לי, לא בבחינות רישוי אלא בבחינות כמו בטכניון,

הגעתי למסקנה שאחת הטעויות החמורות ביותר שעושים בארץ, שעושים קלסרים - בטכניון

זח בתקנות - ומכניסים בתוכם את חבחינות. חסטודנטים לומדים את חמורים, לא לומדים

את החומר. לכן, זה שתהיה זעקה מדי פעם של סטודנטים - אנחנו יודעים את החומר

ונכשלנו סתם כך - אנחנו מכירים את זה, תמיד זח יהיה כך. שיישב, יעשה שיעורי בית,

ילמד ויהיה טוב יותר.



י' לס;

יש גם שאלות לא טובות. אנחנו מכירים את המציאות. אני למדתי מהסטודנטים ששאלה

מסויימת היתה מנוסהת לא טוב.

ע' מאור;

אני רוצה לתמוך תמיכה מאד חזקה בהצעתו של חבר-הכנסת לס עם שינוי ניסוח. קודם

כל, אני לא מקבלת את הענין שאי אפשר לערער על בחינה בכתב. אמנם ניתן לנו נימוק

טכני, אבל הוא מניח בכל מאת האחוזים שהשאלות אכו נוסחו נכוו. מידיעה מקצועית אני

בטוחה שיש הרבה מאד טעויות בניסוחים וככל שעוברים יותר למבחנים האמריקאיים אנחנו

חייבים לאפשר את המשוב החוזר בבחינה עצמה ולגרום להרבה מאד שינויים. לכו אני

מבקש להכניס את הערעור גם על הבחינה בכתב. ייתכו שמהערעורים האלה יצמח שינוי או

פסילה של מבחנים שלמים.

היו"ר ע' פרץ;

זה צריך להיות נכוו גם לגבי אלה שעברו.

ודאי. אתה לא יודע איזה דברים קריטיים מתגלים מזה.

היו"ר ע' פרץ;

הכללים הם כללים. או שהכללים פועלים לטובתך, או שהם פועלים לא לטובתך.

עי מאור;

ואם מתברר שמתוך רמישים שאלות רמש שאלות לא נוסחו נכון?

היו"ר ע' פרץ;

במקרה הזה כל הנבחנים ייכשלו ואז בוודאי הפרופסור יצטרך לבדוק או; עצמו.

שי גוטמו;

זה לא אחד, זו ועדה שלמה.

עי מאור;

לכו אני תומכת בדעתו של חבר-הכנסת לס. בתקנות שהוגשו לנו איו בעצם מצב

שמאפשר ערעור על בחינה בכתב, כשההנמקה היתה שהבדיקה היא אוטומטית. אני מבקשת

להוסיף סעיף שמאפשר לערער גם על הבחינה בכתב.

י י לס;

ומה תוכו הערעור?

עי מאור;

ביו שיקול הדעת של טובת הסטודנט והצדק לביו שיקול הדעת של שמירת היידע

לבהינות עתידיות - אני מצטרפת לעמדת חבר-הכנסת לס, שחייבים לעייו בשאלות הבחינה.

אי אפשר לעמוד בזה.

י' לס;

יש דרך קיצונית למסור את הבחינה לסטודנט, שיילד הביתה ויבדוק את עצמו. אני

הנבחן רשאי לעיין. המושג "לעיין" פירושו לא קבלת החומר לשימושו

בבית. הצעתי דרך מעשית שאני נוקט בה באוניברסיטה, ועם כל הקושי לגבי מספרי

הנבחנים, פה מספרי הנבחנים לא יהיו גדולים, והסעיף הזה יחייב את המורים, אחרי

הבחינה, לשבת עם התלמידים כולם, בין אם נכשלו ובין אם עברו ולעבור איתם בעל-פה

שאלה שאלה ולהסביר להם מה התשובה הנכונה. אני לא אומר שיש למסור להם את הבחינה

הביתה.

פרופ' חי בויקיס;

כל החלטה בנושא הזה תהיה פתח לשינוי הנוהלים לגבי כל המקצועות האחרים

שנלמדים.

חבר-הכנסת לס, אני מודע לנסיון שלך בלימודים בפיסיולוגיה ל- 48 תלמידים, אינני

מודע לנסיונד לטפל בבחינה שניתנת ל-2,850 איש, כפי שהיא תינתן השנה לרופאים,

כשהיא ניתנת בשבע או בתשע או באחת-עשרה שפות, ולהטיל אחר כך באחת-עשרה שפות את

הבחינה על הלוח. מדובר בבחינה של 300 שאלות ולא של 50 שאלות שאתה נותן במקצוע

שאתה לימדת את הסטודנטים, שאתה יודע מי הם, שאתה עקבת אחריהם במשך השנה או במשך

המימסטר או הטרימסטר, כשאתה יודע מה הם למדו, ואז הם באים אליך ואומרים לד: השאלה

שניסחת היא לא כל כד טובה, כי מה שלימדת אותנו לא כתוב בדיוק בשאלה. אני עוסק

בבחינות מאז 1975. בחינות רישוי שונות. הבעיה שלא ניתן לעשות את זה, כי ועדת

הבהינות, לאחר ההרצה הראשונה, יושבת עם האנשים הטכניים שבודקים את הבהינה ועוברים

שאלה שאלה. כל שאלה אשר בה התעוררו בעיות מבחינת זה שענו עליה פחות מדי אנשים,

או שהיתה תפזורת מוזרה מאד מבחינה טכנית, בודקים אותה. אחר כד עוברים על כל שאלה

- בין שהיו בעיות ובין שלא היו - ופוסלים שאלות. אחרי שעברנו על הבחינה עשר פעמים

לפני הבחינה אנחנו פוסלים שאלות בהרצה אחרי הבחינה ולפעמים נפסלים 10% של השאלות.

מה שקורה כתוצאה מכד הוא. שאם תלמיד ענה נכון על השאלה שנפסלה, הוא יפסיד, ואם

תלמיד לא ענה נכון על השאלה שנפסלה, הוא ירוויח.

לגבי האפשרות שגם הבהינה באופטומטריה תינתן במספר שפות: באותו רגע, לפי הנוהל

הקייס בבחינות, שיש יותר משבעה אנשים שמבקשים להיבחן בשפה שלהם - וזו תחיה

בולגרית מדוברת ויגוסלבית צפונית - אנחנו חייבים לתרגם את הבחינה.



שי גוטמן;

כתוב כאן - עברית ואנגלית.

פרופ' חי בויקיס;

אני לא מדבר על הבחינה הזאת. ההשלכות של ההחלטות האלה תהיינה על כל בחינות

הרישוי שישנן בארץ - רופאים, רופאי שיניים וכו', ובבחינת רישוי לרופאים, כ-2,000

אנשים, שנבחנים בהמון שפות.

"לס;

ואם המתרגמת בלבלח ולא תרגמה נכון מונה לבולגרית? ברגע שהחומר מוטל בשקפים על

יקיר, אפשר לבדוק את זה. אי אפשר לפסול שאלות על סמך סטטיסטיקה של שבעה אנשים,

כמו שהמחשב עושה.

פרופ' חי בויקיס;

לא על סמך סטטיסטיקה. אנחנו קוראים כל שאלה ושאלה.

י י לס;

אתם קוראים בבולגרית?

פרופ' חי בויקיס;

לא. אנחנו לא יכולים לקרוא בולגרית.

יי לס;

חלקוה תמיד צודק. תנו לו אפשרות לחשיפת השאלות.

פרופ' חי בויקיס;

לבדוק בחינה זה המון עבודה. הבוחנים לא יהיו מוכנים לבדוק את כל השאלות,

מכיוון שהנבהנים הם די מתוחכמים; אחד זוכר עשר שאלות, אחר זוכר עשר שאלות,

והבחינה כולה שרופה אחרי הקריאה הראשונה של השקף על הקיר. יש מאתיים שאלות

שרופות, שאי אפשר להשתמש בהן שנית. אתה אדוני, כשאתה נמצא באוניברסיטה, אתה מקבל

עבור העבודה הזאת משכורת. הבוחנים אינם מקבלים חצי פרוטה על הבחינה.

"לס;

שיקבלו.

פרופ' חי בויקיס;

עדיין אין על זה הוראות במדינה. כל העבודות נעשות בהתנדבות ואלה עבודות

מסובכות.

י י לס;

דמי הבחינה הם מאות שקלים. מאות שקלים כפול אלפי מבהנים זה מאות אלפי שקלים.

בכסף הזה אי אפשר לשפר את הענין מבחינת ההרגשה של הסטודנטים?



חיו"ר ע' פרץ;

אתה צודק בכד שבעיית הכסף היא לא בעיה שצריכה לעמוד בפנינו, אבל הנושא של

ההבדל המהותי בין פרופסור שמלווה את תלמידיו וגס מעוניו שהם יידעו את החומר, לא

רק שיצליחו בבחינה, לבין בוחן אחר הוא הבדל מהותי בין אד0 שלא מכיר, לא ראה מעולס

את הנבחן וצריך להיות אובייקטיבי ומשוחרר מכל קשר אליו, לביו אדם שמכיר אותו.

"לס;

עומד המורה עם השקף שמוטל על הקיר ואומר; התשובה לשאלה הזאת צריכה להיות כזאת

וכזאת. זה לוקה בדיוק שלושים שניות.

פרופ' הי בויקיס;

למה שהתלמיד יגיד שזה לא נכון, שזה לא כך?

י י לס;

ואולי הוא צודק?

פרופ' הי בויקיס;

א0 הוא צודק, צריך לפסול את הבוחנים. אני לא מוכן שיבוא אדם שלמד באיזה שהוא

חור ויגיד לי שאצלם, ביהופץ המזרחית, היו נוהגים להקיז את הדם מהאף ולא מהאוזו.

עד להודעה חדשה כשיש אנשים שהם בוחנים, שהם נחשבים למומחים במקצוע, הם האנשים

המורשים.

היו"ר עי פרץ;

אני מציע שניתן סיכוי לעניו. אם ערימת התלונות שתגיע אליך, חבר-הכנסת לס,

בעוד שנה, אחר' הבחינה הראשונה, תהיה כזאת שתחייב אותנו לדיון מחדש, נעשה זאת.

בואו לא נעסוק בענין הזה יותר מדי, ניתן לעסק הזה לצאת לדרך. אנחנו מתעקשים על

השלב כאילו כולם כבר נכשלו. בואו נקווה שכולם 'צליחו.

עי מאור;

אני באמת מבינה שזו סוגיה שלא יכולים לפתור אותה בישיבה איות. בכל זאת משרד

החינוך מקיים בהינות לחצי מליון תלמידים ולאחר עשרות שנים של ויכוחים, לפני שלוש

שנים, החליטו שהדרך הפשוטה ביותר היא שמעבירים את המחברות לכל חצי מליון התלמידים

ואז התברר שבבחינות אתה יכול לחזור על שאלות גם אחר' שנה, כי התלמיד לא יכול לנחש

איזה שאלות ישאלו ואיזה לא. זה הכריה את כל משרד החינוך והמרצים לבדוק את עצמם,

כי ההנחה שאנחנו לא טועים לא יכולה להיות רלוונטית בכל דמוקרטיה.

לכן אני מבקשת להציע את התיקון הבא בסעיף 15(א), בשורה הראשונה; "נבחו הרואה

עצמו נפגע מכשלונו בבחינה בכתב ובבחינה מעשית, רשאי...". אני לא מוותרת על

האפשרות של ערעור גם על הבחינה בכתב.

עי פרץ;

את מציעה שאותה ועדה תוכל לדון גם בערעור על בחינה בכתב.

י י לס;

נכתוב; "נבחן הרואה עצמו נפגע מכשלונו או בבחינה ככתב או בבחינה מעשית".



ם' בוטון;

זה מקובל על משרד הבריאות?

ברוכי חי בויקים;

לא.

היו"ר ע' פרץ;

אתה מתנגד שיהיה ערעור בכלל על בחינה בכתב?

פרופ' חי בויקיס;

מה אפשר לערער על בחינה בכתב? אני צריך לשבת על הבחינה ע0 תלהמיד.

היו"ר ע' פרץ!

לא. בסד הכל תיקח את הבחינה ותבדוק שבאמת לא היתה שם שום טעות.

השאלה היא מה המובן של ערעור. הר' כל אחד שלא עבר ב-60% אלא ב-59% יבוא

אני מערער. ועדת הבחינות הצטרך שוב פעם לעבור על הבחינה.

אבל בבחינה מעשית הוא כן רשאי לערער. זה אותו סיפור.

לא. בבחינה מעשית קיים הפן האיש', בעוד שבמבחן ככתב הבדיקה היא בלתי

פרסונלית.

י י לס!

ואם הקורא האופטי התקלקל, מה שקרה בבחינות הפסיכומטריות?

אני מציע שנכתוב! "נבחן הרואה עצמו נפגע מכשלונו בבחינה בכתב או בבחינה

מעשית".

י' קרנות!

אני רוצה להתייעץ על זה במשרד.



מי ביטון;

אנחנו נאשר ואת תבדקי .

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 15 בתיקון הבא;

בסעיף קטן (א) במקום "נבחן הרואה עצמו נפגע מכשלונו בבחינה מעשית"

יבוא "נבחן הרואה עצמו נפגע מכשלונו או בבחינה בכתב או בבהינה מעשית"

(ראה החלטה נוספת בעמוד 26)

סעיף 16 " וזחילה;

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 16

סעיף 17 ~ הוראת שעה;

י' לס;

אני מבין שמדובר בסעיף קטן (ב) רק על מי שניגש לבחינה הראשונה.

מ' בוטון;

רק לראשונה.

י י לס;

מה זו התמחות באופטומטריה?

י י קרנות;

אנחנו עומדים להגיש את תקנות ההתמחות בשבועות הקרובים. ההתמחות תחיה ששה

חודשים, לפני הבחינה. בפעם הזאת הם מקבלים צ'ופר, בגלל שעוד לא הספקנו להתקין את

תקנות יוהתמחות.

מי בוטון;

החוק עצמו קובע; "המנהל 'תן רשיון לעסוק באופטומטריה למבקש שהוא בין היתר בעל

השכלה באופטומטריה וסיים התמחות שנקבעה בתקנות". התקנות יובאו תוך שבועיים-שלושה

לשולחן הוועדה, אבל כל זמן שאין תקנות של התמחות אי אפשר לבחון, לכן בבחינה

הראשונה יוכלו לוותר על ההתמחות עצמה, כפוף לתנאים שנקבעו בתקנות.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את סעיף 17

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה לחזור לסעיף 15 שמדבר על הערר. יש פה את ענין 30 ימהים של הערעור

ו-30 ימהים של החלטה הוועדה מיום מינוית, אבל לא כתוב תוך כמה זמן צריך המנהל

למנות את הוועדה. זו אמנם לאקונה קטנה, אבל אפשר להשתמש בה ולמשוך את הענין שנה.

י י קרנות;

אפשר לכתוב בסעיף קטן (ב); "שמינה לצורך זה סמוך לקבלת הערעור".

פרופ' חי בויקיס;

יש שתי אפשרויות; אפשרות אחת היא שהמנהל 'מנה מראש ועדה ואז איו בכלל זמן

המתנה. יש בזה פגס מסויים, שכאשר אתה ממנה ועדה מראש אתה מזמין מראש שהמנהל 'מנה

אנשי0 רשעים כולם או חסידים כולם. אפשרות שניה - שהוא 'מנה ועדה באותו רגע שישנו

הערעור הראשון, תוך שבוע.

אפשר לכתוב; "המנהל יעביר ערר שקיבל כאמור תוך שלושים יום מיום שקיבל את

ההודעה".

עי מאור;

יוצא שעוברים 90 ימים. זה לא נורא?

אפשר לקבוע מספר יותר מצומצם של ימים, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס

לדברים כל כד טכניים.

ע' מאור;

אולי נקבע 15 'ים.

י י לס;

במה בחינות יחיו בשנה?

י' קרנות;

פעמיים בשנה.

היו"ר ע' פרץ;

זה משאיר זמן.



הוחלט; בסעיף קטו (ב) של סעיף 15 יבוא: "המנהל יעביר ערר שקיבל כאמיר

תוך 30 יום מיום שנתקבלח ההודעה"

היו"ר עי פרץ;

התקנות אושרו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30;10}