הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 32

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ב בכסלו התשנ"ג (7 בדצמבר 1992).שעה 00;09

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

נ כ ח ו -

ע' פרץ - היו"ר

טי אלסאנע

? י לס

ע' מאור

השר המתאם במשרד העבודה והרווחה בי בן-אליעזר

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די לפלר - מנכ"ל שירות התעסוקה

א' פריהר - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי פז - סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די ארטוס - תקציבן עבודה, משרד העבודה והרווחה

בי יפה-נוף - תקציבן הרווחה, משרד העבודה והרווחה

פי מגנוס - מפקח עבודה ראשי. משרד העבודה והרווחה

אי סעדון - מנהלת האגף לתעסוקה ומעמד האשה,

משרד העבודה והרווחה

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה ויזרווחה

שי פרקש - מנהל אגף שיקום, משרד העבודה והרווחה

מי חובב - מנהל האגף לשירותי תקוו, משרד העבודה והרווחה

י י הראל - מנהל אגף תכנון והכשרה, משרד העבודה והרווחה

חי פוזנר - מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים,

משרד העבודה והרווחה

בי פפרמן - מנהל הרשות לתכנון כח אדם, משרד העבודה והרווחה

י י קנדל - מנהל השירות לטיפול במפגר, משרד העבודה והרוויוה

י י מלולב - המוסד לביטוח לאומי

שי כהן - המוסד לביטוח לאומי

גי חבילין - שירות התעסוקה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

מי הלנברג

סדר-היוס; תקציב משרד העבודה והרווחה



תקציב משרד העבודה והרווחה

היו"ר ע' פרץ;

בוקר טוב. מפאת לוח הזמנים הצפוף של כבוד השר, שצריך לעבור מוועדת העבודה

והרווחה לוועדת הכספים, אני פותח את הישיבה ללא כל עיכוב.

אם איו התנגדדות, הישיבה פתוחה.

תקציב משרד העבודה והרווחה.

כידוע לכולנו, משרד העבודה והרווחה נמצא בתקופה, נגדיר אותה "תקופת ביו

השמשות" - איש מאיתנו עדייו לא יודע מה תהיינה ההחלטות הפוליטיות - שאיו לו

עדייו אבא קבוע, איו לו עדייו שר קבוע. מינו לו אבא מאמץ, שר הבינוי והשיכון,

בנימין בן-אליעזר. אני רוצה לומר שאילו אני הייתי צריך לבחור בשר שיטפל במשרד

העבודה והרו ורד!, גס אני הייתי בוחר בשר בנימיו בן-אליעזר לתפקיד הזה.

אני רוצה לציין שלמרות שמשרד הבינוי והשיכון דורש זמו רב מאד, הרי שר הבינוי

והשיכון, שהוא השר המתאם במשרד העבודה והרווחה, בא אלינו כמעט לכל ישיבה שבה עומד

לדיון סעיף שקשור למשרד העבודה והרווחה ואנהנו מקבלים תשובות כמעט לכל שאלה

שאנחנו שואלים.

יחד עם זאת, התחושה בציבור - ואני מביו שזו גם עמדתו של השר בנימיו

בן-אליעזר, שר הבינוי והשיכון - היא שאם איו שר עבודה ורווחה עלול להיות חלילה

מצב שהנושאים ששייכים למשרד הזה יועמדו בשולי סדר העדיפויות.

להערכתי הממשלה הזאת, על פי הצהרותיה, תעשה כל מאמץ כדי שנושאים חברתיים

שבמשך הרבה מאד שנים לא טופלו או לא קיבלו את סדר העדיפויות הראוי להם, יטופלו

ויעמדו בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. כבוד השר, לפני שאתו לד את רשות

הדיבור אני רוצה לומר לד שלמרות המאמץ הזה יש תחושה שהבעיות הולכות וגדלות וקצב

ההתמודדות איתו כמעט לא עומד בקנה אחד עם המצב הזה.

אחת הבעיות הקשות היא קו העוני במדינת ישראל בכלל וקו העוני במי גזרים

מסויימים בפרט, אם אלה אזורי פיתוח או אזורי המיעוטים. אתמול ביקרתי בכמה יישובים

במשולש. באום-אל-פחם למשל, בעיר אחת, כך נמסר לי, 70% מהתושבים הם מתחת לקו

העוני.

מקומות לחוסים. אף על פי שמשרד העבודה והרווחה עשה מאמץ גדול וקיבל 300

מקומות נוספים בשנה זו, הרי כשמדובר על פער של 900-800 ממתינים ועל גידול ריאלי,

לצערנו, של כ-200 בשנה, זאת אומרת שמדובר על 100 מקומות נוספים באופו אמיתי.

תעסוקת נשים ומעונות לילדים. הקריטריונים של תשלומי נשים למעונות לילדים הם

בעייתיים מאד. תחשיבי הברוטו בהתייחס לתשלום למעונות הם בלתי נסבלים. אתמול

דיווחו על אשה שעובדת במשרה חלקית - שני שלישים - ולכן אינה זכאית לשלם למעון

כאשה עובדת אבל שכר העבודה שלה מתווסף לשכרו של בעלה ועל פי זה מחשבים את התשלום

שהיא צריכה לשלם למעון. מצד אחד היא לא נחשבת לאשה עובדת במה שנוגע לתשלום למעון

ומצד שני מוסיפים את שכרה לשכר בעלה ולפי זה קובעים את התשלום שהיא צריכה לשלם

למעון. כלומר, היא מפסידה פעמיים מפני שהיא עובדת.

נושא נוסף אדוני, הנושא של הקרו למניעת אבטלה. יש החלטה של הממשלה לתקצב את

הקרו למניעת אבטלה באמצעות משרד האוצר במקום אותה קרו גמישה שעמדה לרשותנו

באמצעות הביטוה הלאומי. מדברים על מצב אקטורי. אני אומר, 15 מיליוו שקל לא יעלו

ולא יורידו בהתדרדרות הגדולה כשמדובר על 800 מיליון שקל לשנה. לכו הייתי הושב

שיש צורד לשקול מחדש את הההלטה הזאת.



אני רוצה לבדך אותכם על ההחלטות החדשות בנושא יוזמות תעסוקה. אנחנו, בוועדה

הזאת חחלטנו שאין יותר ויכוח אם יש עבודות יזומות או איו עבודות יזומות. חחלטנו

שמהיום והלאה יש יוזמות עבודה. איו יותר עבודה יזומה. יש יוזמת עבודה ובזה נפתר

העניו. אין יותר ויכוה אס זה מתאים לשנות ה-50, אם לא מתאים לשנות ה-50, אם זה

מתאים לשנות ה-2000 או לא. אחת לשבועיים, באופו קבוע, אנחנו מקיימים פה דיונים

על יוזמות תעסוקה. כמובו שנשמח נשמה מאד אם המשרד יעמיד לרשותנו אנשים שיתנו גם

תשובות.

היינו גם רוצים לשמוע מה עמדת השר לגבי ההתמודדות בכל noשקשור לאלימות

במשפחה, לאכיפת החוקים, מעונות יום, מעונות פתוחים וגם מעונות סגורים. כפי שידוע

לך, אדוני, הרבה מאד נערות נשלהות לבית-הסוהר מפני שאיו עבורו מעונות מעונות

סגורים מתאימים.

אני רוצה אדוני שתיתו דעתך על כך שעד שיהוקק ביטוח בריאות ממלכתי כזה או אחר

יש ילדות ונערות נפגעות אלימות - למעשה כל נפגעי האלימות - איו להם ביטוח.

כשנאנסת הופכת להיות גם חסרת ביטוח - זה בלתי נסבל. אני יודע שזה לא התפקיד

הישיר של המשרד שלך, בכל זאת הייתי רוצה שתסמו לנו איזה שהוא כיוון.

והנושא האחרוו, הייתי רוצה, אדוני השר, לשמוע כיצד מתכווו המשרד לפתור את

הוויכוה וקבוע בין משרד הבריאות למשרד העבודה והרווחה - מבחינת הפיקוח הפרלמנטרי

אנחנו ממונים על שני המשרדים - איפה צריך להימצא נער, איפה צריך להימצא חוסה כזה

או אחר. משרד הבריאות טועו שהוא מחזיק אנשים רבים שאינם חולי נפש. כדי למנוע

זריקתם לרחוב, מפני שמשרד העבודה והרווחה אינו מסוגל לקלוט אותם בגלל מחסור

במקומות. זה מצב בלתי אפשרי.

אדוני השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכוו בי בו-אליעזר;

אני מודה ליושב-ראש.

חברות וחברי הכנסת, אינני יודע אם תהיה לי הזדמנות נוספות להופיע בפני הוועדה

הזאת כשר המתאם במשרד העבודה והרווחה. אני מעריך שעם שובו של ראש הממשלה הנושא

של קיבוע שר במשרד העבודה והרוורדו יגיע לסיומו.

בתקופת עבודתי במשרד הזה למדתי לדעת שמשרד העבודה והרווחה הוא אחד המשרדים

היותר השובים, והוא מציג את פרצופנו כחברה. יחסנו אל החברה - זה פרצופנו כחברה,

זה פרצופה של המדינה. יוקנו אל אותם הלקים שחלק מהם ציינת, ייקנו אל אותם איים,

אותם איי מצוקה, כך אני קורא להם, הוא קובע בעצם את דמותנו ופרצופנו.

יושב כאו קאדר של עובדים במשרד העבודה והרווחה. לפי מיטב הכרתי זה ציבור של

פקידים בעלי נסיוו רב, פקידים מסורים שעושים לילות כימים, ובצדק, במאבק מול האוצר

ומול רשויות אהרות כדי להביא את דברם בנוגע לצורך להגביר ולהוסיף סיוע ותקציבים.

זו אולי והזדמנות להודות לאנשים אלה על העבודה שהם עושים.

הייתי אומר שלמשרד העבודה והרווחה יש היום שלושה יעדים מרכזיים. היעד הראשון

- ייזום תכניות למלחמה באבטלה, בעיקר בטווח הקצר. בכל מקום שאתה מגיע אליו אתה

שומע שמדברים על הנושא של היעדר מקומות עבודה.

קשה לי להתעלם מהתופעה שנתקלתי בה למהרת היום שבו נפלו קטיושות על קריית

שמונה. הגעתי לשם כשר הבינוי והשיכוו, כדי לראות איך אני עוזר ומסייע, באתי להזק

בטהוו, אל תדאג, עם זה נסתדר למרות הנגהיר הכבד

שאנהנו משלמים. הבעיה העיקרית היא בעיית התעסוקה, כיצד יימצאו מקומות עבודה

להיילים המשוהררים ולעולים החדשים.



גם בעיית התעסוקה של נשים הולכת ומחריפה .טוב תעשה הוועדה אם תערוך ביקור פתע

באחד המקומות. אני עשיתי את זה ביודרה. נתקלתי במאות נשים, לרוב צעירות, שמחפשות

מה אני יכול לעשות? אין זה נכוו שאנשים לא רוצים

לעבוד. תו להם עבודה.

אני מקווה, אדוני היושב-ראש שוועדת השרים לתעסוקה עומדת לפני 0יום תכניתה.

למיטב הכרתי יש לה הצעות טובות שיכולות להיות מוצאות לפועל מהיום למחר, במסגרת

שירות התעסוקה יזמנו כבר כמה וכמה דברים. דרך הקרן-חקיימת הצלחנו להתחיל בפרוייקט

קטן. המשרד הצליח, דרך פרוייקטים תע0וקתיים, להזיז כמה דברים בתחום הארכיאולוגיה.

כפי שאמרתי קודם, בפני שרי הממשלה יש הצעות. נכוו שרובו ככולו עולות כסף. מסתבר

שאיו בנמצא פתרון שמצד אחד שומר על התקציב ומצד שני יביא ליצירת מקומות עבודה.

אתה חייב להקצות כספים.

אנשים רבים מדברים על תעשיות. על מברך על כך. אני צופה שבמרוצת הזמו המדינה

תהיה משופעת בתעשיות. כאו צריך לזכור שתעשיה לא מקימים מהיום למחר. לפעמים צריך

להמתין שנתיים עד שהכל קיים. צריך גם לזכור שתעשיה לא עושים רק כדי לפתור את

בעיית האבטלה. תעשיה עושים כדי לאזן את המצב הכלכלי וכדי לייצא. לכו הכרחי ליזום

היום עבודות, מה שאתה מכנה "ייזום עבודות". אני קראתי לזה עבודות ייזומות. נקרא

לזה פרוייקטים תעסוקתיים. יש לנו בעיה של הטווח יקצר וזה מחייב שנבוא עם שורה

ארוכה של פתרונות.

אני לא רואה שנצליח להוריד את העקומה של אחוזי האבטלה אם לא נצליח להכניס מיד

לשוק עשרות אלפי מקומות עבודה. אני מקווה שכך זה יהיה, ובעתיד הקרוב ביותר.

אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר שאני שייד לאלה שאינם משלימים עם הסיבות

שבגללו אנשים מקבלים כרטיס מובטל. אני חושב שלא מיצינו את החוק בצורה נבונה. אני

חושב שלא התאמצנו מספיק כדי לשבץ את האיש למקום עבודה ולא עשינו פעולת הסברה

מתאימה. לדעתי, זה ענין לאומי. צריך להחדיר מוטיבציה לעבודה, לכל עבודה, לפחות

לתקופת המעבר הזאת.

כפי שאמרתי, היעד המרכזי שלנו הוא בייזום תכניות למלחמה באבטלה בטווח הקצר.

אנחנו עושים זאת באמצעות הכשרה מקצועית וגם ייזום פרוייקטים תעסוקתיים מי ורודים.

היעד השני שלנו הוא טיפול באוכלוסיות רולשות ושכבות במצוקה הנובעת גם מאבטלה

וגם מגל העלייה. אני מניח שהוועדה מודעת להרכבה של העלייה החדשה, בעיקר לאחוז

הקשישים שבה ולאחוז של אלה שמעבר לגיל שמאפשר להכניס אותם לעבודה כבר מרור.

והנושא השלישי - טיפול במצוקה שאיננה נובעת מגל העלייה או מו האבטלה שקיימת

במשק אלא זו מציאות בחברה שלנו , קיומו של שכבות רולשות בחברה שלנו.



אני בוודאי לא יכול לומר שאני שקט כשאני יודע שיש בעיה עם 500 נערות בנות 14

- שעד כמה שאני יודע הן פחות או יותר מאותרות - שעוסקות בזנות, אלימות סמים,

ולמדינת ישראל איו היום אפשרות לבנות להן מוסד טיפולי, מוסד סגור או לא מוסד

סגור.

אני בוודאי אינני שקט, למרות המאמץ שעשינו, שיש רשימה של 800 מפגרים, ונדמה

לי שהרשימה הרבה יותר ארוכה. הציבור התייאש. א0 ואה צריך לחכות חמש שנים, למה

ללכת ולהירשם השנה? פתרנו משהו, לא הכל. אני חושב שאפשר היה לעשות מאמץ הרבה יותר

גדול. עבשיו, זה מה שיש.

אנחנו מתכווני0 להרחיב השנה את היקף ההכשרה המקצועית, הגיוון שלה והפריסה,

כדי להגדיל את ההון האנושי ולסייע בכניסה לשוק העבודה.

בתחום קליטת העלייה, המשרד יתקצב ויכשיר כוח אדם לטיפול ייחודי בעולים

באמצעות המחלקות לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות.

הפער ברמת השירותים החברתיים בין המיגזר היחודי למיגזר הלא-יחידי. אני שמח

לציין שהצלחתי להגיע עם האוצר לאיזו שהיא תכנית להשוואה בתחום הזה. כדי להגיע

לאותה רמה, לפחות של לשכות סוציאליות, עובדים סוציאליים, שם הפער, אם אינני טועה,

הוא 92 עובדים, סוכם בינינו לבין האוצר על חלוקה ארבע שנתית. השנה קיבלנו תגבור

של 20. כד יהיה בשנה הבאה. אני מקווה שעד שנת 1996 נעמוד במצב שנוכל להתברך

שהשווינו לפחות את הנושא הזה.

גם השנה נתרום, עד כמה שרק ניתן, לפתרון בעיות בתחום התעסוקה, במסגרת הרחבת

השימוש בפרוייקטים תעסוקתיים.

אנחנו מתכוונים להרחיב את מעונות היום לילדים כדי לאפשר לנשים להצטרף לכוח

העבודה.

נמשיד לטפל בתחומי מצוקה שהמשרד מופקד עליהם - ילדים, משפחות, נוער, זקנים,

מוגבלים, אנשים עם פיגור שכלי ועוד. אני רוצה לציין שכתוצאה מהאבטלה והעל"ה

אפשר לצפות לכד שהיקף האוכלוסיה הזאת ילד ויגדל.

כפי שאמרתי, המשרד פעל להקטנת התור לפנימיות למפגרים. לפי מיטב הערכת' צריד

לעשות מאמץ מיוחד כדי לסגור את הפערים שיש.

בעצם הימים האלו אנחנו מתחילים לאכוף חוקים בתחומי העבודה והרווחה. הגענו

לאיזה שהוא סיכום עם האוצר ביחס לתגבור המערד של הפקחים.

יש לנו בעיות רבות - ילדים בני 12 מעמיסים ארגזים בשעת רוצות. צריד לערוד

בדיקה לגבי מקבלי דמי אבטלה. יש בעיה של עובדים זרים. אנחנו, במשרד הבינו י

והשיכון, עושים את המקסימום - בוודאי נעשה זאת גם פה - שלא נאשר יותר כניסה של

עובד זר וגם נדאג לכד שהעובדים הזרים יעזבו את המדינה.

היו"ר עי פרץ;

שכר מינימום.

בנושא שכר מינימום, אני יודע שזה לא שיגרתי, הבעיה שלי היא או לתת פה הצהרה

או להגיד לד שבתוד תוכי אני חצוי.



היו"ר עי פרץ;

אני לא צריד לומר לך שיש חוק אדוני. תביא לנו הצעה ממשלתית.

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר!

אני מודע לחוק הזה. אני מודע לקיומו של החוק הזה, אני גס מודע לעוול ולניצול

שיש אבל אני יודע גם סה האלטרנטיבה.

ת' גוז'נסקי;

איזה עוול?

שר הבינוי והשיכון ב' בן-אליעזר;

שמנצליס בני אדם. אני מגיע למקום מסויים, אומרים לי; שמע פואד, תדבר עם

הקבוצה הזאת ותשמע כמה הם מקבלים, כמה הן מקבלות. אני מגיע לשם ואני שומע

מהעובדות שהו מקבלות 800-700 שקל לחודש. והנה מתקרב בעל המפעל ואז הו אומרות;

אנהנו מקבלות בדיוק את השכר במשק. אחר-כד מישהי מתפרצת בבכי. אני שואל מדוע הו

אמרו מה שאמרו ואותה אשה עונה; מה האלטרנטיבה? אתה רוצה שיזרקו אותי מחר בבוקר

מו העבודה?

כלומר, הבעיה איננה פשוטה, אדוני היושב-ראש. זו לא רק בעיה של אכיפת ההוק.

אכיפת ההוק זה דבר טוב, אבל לנגד עיני עומדת המציאות.

היו"ר ע' פרץ;

אולי נכניס מעביד אחד או שניים לבית-הסוהר ואז הם יושבו פעמיים לפני שהם

עושים מעשה כזה. הבעיה אדוני, שיש 1,000 תיקים שהוגשו למשרד העבודה והרווהה,

תיקים של עבירות על הוק שכר מינימום שלא הועברו על פי למשטרה. זו עבירה פלילית.

אני פניתי גם למשרדך בעניו הזה.

אדוני היושב-ראש, יכולתי לתת הצהרה פופוליסטית. אני מנסה לתאר את הבעיות.

כפי שציינתי קודם, יש ילדים בני 12 שמעמיסים ארגזים. אני מודע לכך שיש היום

משפהות שכל קיומו על עבודת הילד הזה, ביהוד משפהות חד-הוריות וההורה, האמא, גם

נכה. אני יודע שכל מה שמקבל הילד הזה ומביא הביתה, 800 שקל, על זה קיומה של

המשפחה. ויש מקרים מסמרי שיער של ניצול בני אדם דווקא בשעות הלילה המאוחרות.

למרות שאני יודע שההכנסה הזאת היא ההכנסה היחידה של המשפחה, אני לא יכול

להרשות לעצמי, לא כאדם ובוודאי לא כשר, להרשות את הניצול שיש. אנהנו עושים הכל

כדי לתמרו מצד אהד ולאכוף מצד שני.

רשום אצלי הוק שכר מינימום, הוק שעות עבודה ומנוהה, תקנות בטיהות בעבודה,

העסקת נוער, עובדים זרים ועובדים בלתי מאורגנים בישראל. הכל רשום. אנהנו עומדים

להקים מינהלת לפיקוה, בסדר גודל של 50 איש. אני מקווה שהוועדה הזאת תעבוד בקצב

צבאי לאורך כל השנה. כרגע היא מתוקצבת לשנה שלמה, עם רכב, עם קשר ועם אמצעים

אהרים. אני מקווה שזה יניב איזה שהוא פרי.

ואשר לתקציב. התקציב גדל. יש פה תיקים.



היו"ר עי פרץ!

אני מציע לחלק אותם לחברי הוועדה.

אני מציע שחברי הכנסת יעכבו אחרי הנתונים.

התקציב להכשרה מקצועית - 357 סיליוו ש"ח. עיקרי הפעולות: הכשרת 70 אלף

סובטלים בעלי מקצוע והנדסאים והכשרה של כ-15 אלר בני נוער. התוספת שניתנה היא 22

מיליון ש"ח במטרה להוסיף למסגרת 8.000 איש.

לטיפול בעולים יש תקציב של 12 מיליון ש"ח והפעולות - בהתאם לצרכים.

התקציב לשיקום מוגבלים עומד בשנת 1993 עומד על 83 מיליון ש"ח, לטיפול בכ-22

אלף נכים עיוורים וחרשיס. התוספת שניתנה - כמיליוו ש"ח. זה מאפשר לנו טיפול

ב-25 נכים באמנה ובפנימיות. 600 אלף שקל הם להסעות לנכים. בעיות שעל פי דעתנו

לא נפתרו עדיין ואין להן מענה, זה הנושא של שיקום מקצועי. טיפול בילדים, טיפול

בעוורים והשימה במעונות.

שירותי כוח אדם ומעונות יום - של 62 אלף במעונות

יומ . הפעלת נושאי בטיחות בעבודה. כאן קיבלנו 3 מליוו, בעיקר בגלל גידול

האוכלוסיה. הוספנו השנה את הנושא של ילדי קיבוציס. כהצי מיליוו ש"ה הם לפיקוה

למניעת תאונות עבודה. יום

ת' גוז'נסקי!

מה זה ילדי קיבוציס?

אי שוורץ;

עד היום ילדי קיבוציס ומושביס שילמו בהתאם להערכה כללית של היישוב. פהות או

יותר.

היו"ר עי פרץ;

למעונות יוס.

א שוורץ;

כן. מעונות יום.

אנהנו רוצים שיהיה הסדר. על פי הנהיות האוצר. לגבי ילדי הקיבוצים אי-אפשר

לעשות הערכה אינדיבידואלית על השתכרותו של הבר קיבוץ. אנחנו נצירד להגיע להערכה

של הכנסת הקיבוץ כולו. רוצים להגיע להסכם. גם זה יתוקצב וישולם. לגבי המושבים

אנהנו רוצים להגיע למצב די דומה למצב שיש בעיר מבחינת רמות השכר והתשלומים.

היו"ר ע' פרץ;

מה זה אומר? מושבניקית תיהשב אשה עובדת? קיבוצניקית תחשב כאשה עובדת לצורך

התהשיב. כן או לא?



אי שוורץ!

כן או לא, זו השאלה שאנחנו יושבים עליח על המדוכה. זו השאלה שאנהנו דנים בה

היום. הנושא הזה עד"; לא סוכם. ישנה ועדה ביחד עם אנשי הקיבוצים והמועצות

האזוריות. היא קיבלה על עצמה לסיים את העבודה עד סוף חודש מארס. מה שיחליטו שם

ביוזד עם אנשי האוצר, זה יהיה הסיכום שיהיה מקובל על כל הצדדים. בינתיים הם

מוערכים בהערכות לקודמות הרגילות. נכון להיום, לא חל שינוי.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

שירותים לילדים ונוער - 178 מיליון ש"ח. מדובר בכ-10 אלפים בפנימיות, 200

בתכניות קהילתיות. התוספת כאן - כחצ' מיליון ש"ח. המטרה היא הוספת ילדים

למעונות יום. 3 מרכזי חירום שהצלחנו להשיג. לאימוץ יש סכום של 700 אלי ש"ח עבור

700 ילדים בפנימיות וקרן רש"'.

עדיין יש לנו בעיה שטרם נפתרה של הדברים הבאים: כ-200 לפנימיות, 450 בקהילה,

1,800 באומנה יומית ומעונות יום.

שירותי טיפול במפגרים - 164 מיליון. מדובר בטיפול בכ-20 אלף מפגרים בקהילה

ובפנימיה. השגנו השנה, לשמחת', תוספת שמאפשרת לנו להכניס כ-200 ילדים בפנימיות

ו-150 בקהילה. כמובן שחייתי רוצה שתימצא תשובה ליתר המקרים. מדובר על סדר גודל

של 450 איש לפחות שרשומים בתור ועדיין לא מצאנו להם תשובה.

שירות לזקנים - 67 מיליון ש"ח. יש כאן טיפול ב-50 אלף זקנים במרכזי יום

בקהילה ו-11,500 בבתי אבות, שכ-2.500 מהם במימון המשרד. התוספת שניתנה - כמיליון

וחצי ש"ח. המטרה - הכפלת השתתפות בעיקר בנושא חימום, צרכים מיוחדים ונופשונים.

יש לנו עדיין נושאים שטרם נענו: טיפול בזקן בבית שלו, 3,000 לצרכים מי וחדים

ומרכזי יום לזקן.

סמים, שירותי תקון ומפתנים - 36 מיליון, לכ-30 אלף מופנים, 1,800 מפתנים.

התוספת שניתנה 650 אלף שקל למקלט לנערים יקרי בית, טיפול בנערות בסיכון. אני מסב

את תשומת הלב, אדוני היושב-ראש, לבעיה קריטית בנושא נפגעי הסמים. אני מתריע כאן

שמדובר על נגע שאם לא נדע לטפל בה נכון בתקופה וקרובה, בשנים הקרובות, זה עלול

להיות בשנים הבאות, להערכתי, מכה שתעלה לנו פי כמה. אם לא נדע לעשות את הטיפול

המונע כבר עכשיו, שלהערכתי לא צריך לעלות הרבה, נצטרך לשלם אחר-כך פי כניו.

נושא רווחת הפרט והמשפחה 23 מיליון ש"ח. מדובר פה בטיפול ב-70

אלף 'חידים או משפחות. התוספת שניתנה היא כ-900 אלף שקל לטיפול באלימות במשפחה.

יש לנו עדיין בעיה עם אוכלוסיה של כ-10 אלפים משפחות.

כוח אדם ארגון ומינהל לשכות הרווחה. התקציב הוא 93 מיליון. יש לנו 2,600

עובדים בו-שויות. השנה הוספנו, כפי שאתם רואים, 20 עובדים סוציאליים למיגזר הערבי.

עדיין וקרים לנו כ-200 משרות לשירותים חברתיים.

להכשרת עובדי רווחה התקציב שלנו הוא כ-3 מיליון. יש לנו בעיה של המשך הכשרה

של כוח אדם לטיפול במפגר ובנכה.

פיתוח תשתיות ושיפוצים - יש לנו תקציב של 21 מיליון ש"ח. עיקרי הפעולות: זה

הצטיידות הכשרה, מעון נעול לבני מיעוטים, פיתוח נוסף בנווה מנשה ומעונות יום.

שירות התעסוקה - 59 מיליון. עיקרי הפעולות שלנו זה לטפל ב-160 אלף דורשי

עבודה.



היו"ר ע' פרץ;

מיליון שקלים הוקצבו למיכון?

מיליון שקלים הוקצבו בשלב הזה.

היו"ר עי פרץ;

אדוני השר, המיכון של שירות התעסוקה הוא בזיון אחד גדול. אפשר לטפל בו בכסף

קטן.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בינינו לבין האוצר יש הסכמה ללכת לפרוייקט של מיחשוב שירות התעסוקה. אני

מקווה שבמהלך השנה הבאה נמצא את עצמנו במצב שכל מנהל לשכת עבודה יכול לדעת בדיוק

מה שיש לו ושתהיה הזנה לרוחב.

היו"ר עי פרץ;

על איזה מיכון מדובר?

שר הבינוי ויושיכון בי בן-אליעזר;

על זה יסביר המנכ"ל. זה אצלנו.

אי שוורץ;

זה על חשבון משרד העבודה והרווחה.

היו"ר עי פרץ;

כתוב פה שירות התעסוקה.

אי שוורץ;

זה המיכון שלהם.

היו"ר ע' פרץ;

אני התייחסתי למה שכתוב.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מעריך שיהיה כדאי להזמין את מנכ"ל שירות התעסוקה כדי לעקוב אחרי הרפורמות

שהוא מנסה לעשות במסגרת המשרד.

אני מניח שאתם מודעים למצוקה הפיסית ומצוקת כוח אדם ששירות התעסוקה מצוי בהם.

לא ישכנע אותי אדם ארח- ולא ישכנע אותי שום גוף שינסה לבוא ולהטיף לנו כל מיני

נוסחות ועצות איך וכיצד יכול פקיד השמה ללכת ולראות ביום -300 - 400 איש. זה פשוט לא

יעלה הדעת. לא ישכנע אותנו אדם איך אפשר ללכת ולטפל במאות אנשים בתורים שנוצרים

ליד פתחי לשכות העבודה מפני שאין תנאים פיסיים אלמנטריים כדי לקבל את האנשים האלה

כראוי לבני-אדם.



השירות כשירות עושה מאמץ עליון כדי לרענו את כוח האדם שיש לו, על-ידי בחירה

של פקידי השמה הרבה יותר טובים. אנחנו עוברים עכשיו שורה של מבחנים שמנפח את מה

שצריד ואני מקווה שהיא מאפשרת לנו גם קליטה של כוח אדם הרבה יותר צעיר והרבה יותר

מוכשר כדי להתמודד עם השאלה הזאת.

כשמדובר בשירות התעסוקה חושבים ששירות התעסוקה ממציא עבודה. יעודו של שירות

התעסוקה להיות מתווך בין מקום העבודה לבין דורש העבודה. אני חושב שהמשרד הולד

השנה להיערך בצורה די רצינית לנושא הזה.

לא יעלה על הדעת שאפשר לעשות את המלאכה הזאת בלי שיתוף פעולה בין ארגון

המעסיקים לביו ההסתדרות. אני חושב שבנושא הזה אנחנו הולכים גם צעד אחד קדימה כדי

להגביר את שיתוף הפעולה הזה. בסך הכל הכללי אני רואה את שירות התעסוקה ככוח

משימה שהתפקיד שלו השנה לעשות כל מאמץ כדי להיות הזרוע הממשלתית הממלכתית במציאת

מקומות עבודה.

עד כאו, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ע' פרץ;

תודה רבה. אדוני המנכ"ל אתה רוצה להוסיף? או קודם שאלות לחברי הכנסת. שאלות

לדוברי הכנסת. קודם שאלות לחברי הכנסת.

ת' גוז'נסקי;

אני מבקשת לברר כמה דברים שמסתתרים מאחורי הניסוחים של התקציב.

רציתי לשאול בקשר לסכום של 900 אלף לטיפול באלימות במשפחה. זה סכום מאד נמוך.

אני תוהה מה מסתתר מאחורי הסכום הזה. האם מדובר פה בסכום שעונה בכלל על הצרכים

שמעמיד החוק? האם הסכום הזה גם פותר את בעיית סכסוך העבודה עם העובדים הסוציאליים

בנושא הזה של יישום ההוק לטיפול באלימות במשפחה.

שאלה שנייה בקשר לטיפול בנערות בסיכוו. לאחר ששמענו כאו, לתדהמתי, שהשנה לא

תוכלו לטפל בהקמת מעון נעוך לנערות, אני שואלת: מת מסתתר מאחורי המושג טיפול

בנערות בסיכון? תוספת של חצי עובדת סוציאלית באיזה שהוא מקום? אני רוצה לדעת מה

בדיוק מסתתר מאחורי זה. אני גם לא מבינה מדוע נפלה הכרעה כזו בעניו נערות כאשר

שורה של שופטים בבתי-דין לנוער קבעו חד-משמעית שהמצב הזה שאין לשופטים לאו לשלוח

את הנערות הוא מצב לא תקין שהורג מכל מצב שניתן לסבול אותו. אני אומרת שבמצב

הקיים היום נראה לי שהנושא הזה ממשיך להיות בשולי המשרד, ולא שאני מזלזלת במה

שנעשה בכלל במשרד.

לא הוזכר פה עניו המקלטים לנשים מוכות. הוא לא מופיע כאו. מאחר שאנחנו מכירים

את המצב בנושא הזה, אני מבינה שהמשרד לא מגלה פה שום יוזמה מיוהדת.

נושא מעונות היום מופיע פה פעמיים, פעם בסעיף שירותי כוח אדם ומעונות יום

ופעם בסעיף שירותים לילדים ונוער. אינני מבינה מדוע.

היום יש שיטות חדשות - משפחתונים. השיטה הזאת לא מופעלת בכל מקום. רציתי לדעת

מה עמדת המשרד לגבי הנושא הזה. האם המשרד מתכוון לנצל את המקומות הפנויים שיש

היום במעונות ילדים מפני שלהורים איו אפשרות לשלם עבור החזקת הילדים במעונות?

בסעיף הכשרה מקצועית מדובר על תוספת של 8,000 עובדים. כמה מתוך ה-8,000 יהיו

נשים ונערות.



עי מאור;

אני מצטרפת לברכותיו של יושב-ראש הוועדה לשר. שמענו על תכניות יפות אבל אנחנו

שומעים גס איתותים אחרים מצד האוצר. אני שואלת: מהו המכשיר התקציבי שהמשרד ייאבק

עליו? מהו המנוף התקציבי?

גם אני מבקשת לדעת מה אחוז הנשים במסגרת ההכשרה המקצועית שמדובר בה על תוספת

של 8,000 לומדים.

שיקום מוגבלים ומפגרים. שירותים לזקנים. ככל שידיעתי מגעת, וקשירות הקהילתי

עדיף מכל בחינה שהיא על זה שבמוסדות. אני שואלת מה עמדת המשרד? אם מדיניותו

מעודד טיפול קהילתי, זה צריך לבוא לידי ביטוי בתוספות התקציביות.

שירותי כוח אדם ומעונות יום. אני רוצה לברך את המנכ"ל ואת המשרד על התיקון

לגבי מושבים וקיבוצים.

מה עמדת המשרד לגבי התחשיב של המשכורת של הנשים. אני אישית היגשתי הצעת הוק.

הנושא הזה של תחשיב השכר בירק לתשלום למעונות - איזה מימון יהיה לו בתקציב המשרד?

והשאלה האחרונה. אם נמחברים את העלות המשוערת למה שלא נענה מגיעים לסכום של

43.9 מיליון שקל. אי-אפשר לומר שהמשרד לא מתאמץ, אבל הפער בין הצרכים

האובייקטיביים של החברה שתוחלת החיים בה עולה לבין הפתרונות הולד וגדל. האם

יש תכניות לטווח יוו1ר רחוק?

בספר התקציב, בעמוד 66 מבטיח חמשרד לחגיש לכנסת חצעה לתיקון פרק ביטוח אבטלח

חאם יש לוח זמנים לחצעח חזאת שכוונתה למנוע ניצול לרעה.

אני מסתכל, רבותי, על טבלת שכר לימוד מדורג במעונות יום. קודם כל חייתי מציע

לשנות את הכותרת, בעמוד 84, שמשום מה מדובר בה על שכר לימוד. אני לא יודע מה

לומד התינוק במעונות. זח קצת מגוחך.

הסכומים שמדובר עליהם ביהס לעומס הכלכלי שיש למשפחה שצריכה למסור ילד או

תינוק למעון, לפי דעתי זה דבר מדהים. ניקח לדוגמח משפחה שבה ההכנסה הממוצעת

לנפש היא 1,000 ש"ח, זאת אומרת שהשכר המשותף של חאמא ושל חאבא חוא 3,000 שקל

ברוטו. הם צריכים לשלם 450 שקל למעון. אם מדובר בתינוק הסכום הוא 520 שקל. לדעתי

זה מזעזע. אלה מספרים קשים. אני הושב שהמשרד צריך לפעול בדחיפות. חפקידים מסתכלים

רק על הטבלח. הדיבורים שלנו פה חם רק דיבורים. אני מבקש שיחפכו את חנתונים חאלח

לריאליים. אני משוכנע שנשים רבות צובאות על פתחי הלשכה כדי לקבל פתק, כי במצב

חזה הן לא יכולות, לא כדאי להן לצאת לעבודה.

ארגון שירות התעסוקה. יש תהושה שיש דברים שאינם משתנים לעולם. למשל, בשירות

התעסוקה יש 4 יהידות ארציות. שלוש מהן נראות סבירות - מרכז לייעוץ ומידע

תעסוקתי, מדור תשלומים שעוסק בתושבי השטהים, המרכז לתעסוקת אקדמים; ובמרכז רביעי,

בום, פצצה, לשכה ארצית לימאים. אני יכול להבין מרכז ארצי לתעסוקת אקדמאים, אבל מה

ענין ימאים פה? למה לא לבורנטים? למה לא תהיה לשכח ארצית ללבורנטים? יש לי תחושה

של עץ יבש. צריך לטפל בזה.

בכלל, לגבי שירות התעסוקה יש לי הרבה מה להגיד. אסתפק בדברים על מדור תשלומים

בשירות התעסוקה, שמשתלם שכר של כמעט 70 אלף עובדים מיהודה, שומרון והבל עזה ועוד

2,100 מלבנון. הייתי רוצה לקבל דיווה מה קורה עם הביטוח הלאומי שלהם, כמה כסף

נשאר בביטוח הלאומי בגלל הענין הזה. אני מבקש שנקבל נתונים. לא דיבורים. אני מבקש

לדעת כמה כסף נשאר בביטוח הלאומי ומה קרה וקורה עם הכסף.



בעמוד 105 של הספר, בסעיף ד' מצויין, חספריח המרכזית לעוורים ומוגבלים. אנהנו

מכירים את הרעש התקשורתי שהיה מסביב לנושא הזה. האם הענין הזה כבר מתוקצב? אני

רואה שהמנכ"ל מניד בראשו לשלילה. לכו אני אומר, אם אתם טורהים לצ"ו את הדבר הזה

בספר שלכם, אנא תגמרו עם השערוריה הזאת. תתקצבו את הספריה בצורה מסודרת, שתופיע

בבסיס התקציב, בטבלאות. אני לא מצאתי את זה בטבלאות. שהספריה הזאת תופיע בבסיס

התקציב בתור סעיף. אנהנו תגמרו עם העניו הזה.

והערה אחרונה בעקבות פנייה שקיבלתי. גם זה סעיף שמופיע בעמוד 141 בספר -

טיפול בגמילה מאלכוהול. יש אגודה לנושא הזה. היא מוכרת למשרד.

ת' גוז'נסקי;

שתי אגודות.

היא ביקשה תוספת תקציבית של כמיליוו והצי שקל. גם בתוקף פנייה שקיבלתי, פנייה

מאד מסודרת, עם הסברים, אני מרשה לעצמי להעלות את בקשתם. הנושא הזה השוב מאד. הוא

קשור גם לנושא תאונות דרכים. אנא, אם אפשר לעשות משהו בנושא הגמילה מאלכוהול.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש לשאול בנושא ההפעלה של מעונות למפגרים. מה המדיניות שלכם לגבי צמצום

הפער בתקצוב? מעון ממשלתי מתוקצב לפי 5,000 שקל לחוסה ואילו מעון שמופעל על-ידי

עמותה, על-ידי ארגון כמו אקי"ם וכו' מתוקצב לפי 1,200-1,100 שקל להוסה.

טיפלנו פה בפרשת מעוו "טללים". אחד הדברים המדהימים שנתגלו לנו הוא שבשנה

שעברה החזיר משרד העבודה והרווחה לאוצר סכום של 2.5 מיליון שקל מתקציבי פיתוח.

מצד אחד יש מוסדות שנאנקים בגלל חוסר תקצוב. אני מקווה שהעני ו ידוע לשר.

אני רואה את המצב הזה כתופעה המורה ביותר. מצד אחד יש במדינת ישראל מוסדות

שאיו להם מים ימים ומצד שני, בגלל עניינים פנימיים במשרד, מוחזר תקציב פיתוח. אני

אומר את הדברים האלה כאתראה. עד לשנת התקציב החדשה יש עוד שבועיים-שלושה. אם איו

לכם הצעות - אני אתו לכם. רק מסיור שקיימתי אתמול יש לי הצעות בשביל כל סכום

שתגידו. במצב הנוכחי קשה מאד לעמוד לצידו של משרד העבודה והרוויח כשנציג האוצר

טועו, קודם שינצלו את מה שיש ואחר-כך יוכלו לבוא בטענות.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני רוצה לענות רק בנושא התעסוקה. על שאר השאלות יענו הבר'. עד היום כל

השרים הכלכליים בתוספת של שר הקליטה, הגישו הצעות טובות שאפשר להפעיל אותו מהיום

למחר. יש גם הצעות להעסקת עולים חדשים שמכונים קש" רושמה כלומר, עולים מעבר לגיל

55.

אני מעריך שבשבוע הבא תהיה הישיבה המסכמת שבה נניה את כל ההצעות ונצטרך לגבש

אלו הם הפרוייקטים שאיתם אנחנו יוצאים ומה הם בקורות המימון. מאחר ששר האוצר הוא

יושב-ראש הוועדה, חזקה להניח שאיו שום תכנית בלא שיהיה לה סעיף תקציבית.

ברור שאין היום כל אפשרות למצוא תשובה ופתרו ו ל-220 אלף בלתי מועסקים. אם

מדובר על עשרות אלפים - איו אפשרות לתת תשובה בלי שיהיה לזה מקור תקציבי.

אני רוצה לבשר שמגיעות אלינו הצעות שונות גם מחלקים רבים של הציבור ויש גם

מוכנות מצד מוסדות שונים להביא הצעות. למשל אמיר דרורי מאגף העתיקות, הוא מציע

תכנית ואומר, מהיום למהר אני יכול להעסיק 3,000 איש באופו ישיר ועוד 1,500 באופו

עקיף. הוא הניח תכנית. הניח תקציב. אני מעריך שנלך לנושא הזה. אני מקווה שאנחנו

יוצאים לדרך בנושא הזה.



אי שוורץ;

התוספת הריאלית לתקציב השנה היא כ-3%. זה מעבר

להתייקרויות שקיבלנו בשיעור של 4%.

ת' גוז'נסקי!

רק 4%לשנה? לפי איזה מדד מחירים?

י ' לס;

כי הבסיס בשנה שעברה הסתמך על אינפלציה גבוהה מדי.

א' שוורץ.

המשרד דרש את המקסימום כמעט בכל התחומים שבהם הנושאים מקופחים ולא באים לידי

ביטוי מעשי ושבהם אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לעשות יותר.

אני מוכרח לומר שהשנה, בזכותו של השר, קיבלנו מה שקיבלנו. זה הכל ולא יותר.

היו"ר עי פרץ;

אתה מוכן לומר לי מה הגידול באוכלוסיה?

אי שוורץ;

באוכלוסיות השונות?

היו"ר ע' פרץ;

אווה אומר שיש תוספת של 3% פרט ל-4% התייקרויות. אני שואל מה הגידול של

האוכלוסיה שהייב הגדלה נוספת בכל השירותים. אם היא לא מעל 3% זאת אומרת שיש ירידה

ריאלית.

אי שוורץ;

כשמדברים על תקצוב, אנהנו נמדדים לפי הפעולות שעשינו בשנה שעברה. שימרנו את

הפעולות שעשינו בשנה שעברה, על-ידי הפיצוי שקיבלנו בהתייקרויות. קיבלנו תוספת

לפעילות כפי שהשר ציין בסקירה שלו. יש תהומים שבהם לא התקדמנו. נקודה. זה המצב

וצריך לשים את הדברים על השולהו.

ת' גוז 'נסקי;

האם איו נסיגה בהשוואה לגידול?

היו"ר עי פרץ;

האם תוכל לומר לנו כמה צריך היה להוסיף נוכה גידולה של האוכלוסיה, נוכח

התגברות האבטלה, העוני וכוי, ואחר-כך תוסיף את ההתייקרויות. נדמה לי שלא לקחת

בחשבון את כל הגידול בצרכים.

אי שוורץ;

זה ההישוב היהיד שבו אנהנו מתמצאים לגבי בניית התקציב. יקיים - אל מול

התייקרויות ותוספות שאותו אנהנו ביקשנו.



היו"ר עי פרץ;

אולי נבקש מברוך יפה-נוף שיגיד לנו?

מה ברוך יפה-נוף, האם תוספת כוללת של 7% עונה לצרכי עלייה וגידול האוכלוסיה?

וכפי ששמענו זה כולל גם פיצוי על ההתייקרות הריאלית.

אני לא מדבר על פערים משנים קודמות. אין לי ציפיות שבשנה איות יצמצמו את כל

הפערים. לפי החישובים שלד. כמה גדלה האוכלוסיה ולפי זה מהי התוספת הריאלית

שקיבלתם.

בי יפה-נוף;

אי-אפשר לדבר על גידול ממוצע. בפיגור למשל, בסידוריס בפנימיות מדובר על גידול

טבעי של 1.5% בשנה. זה לא אומר שהשיעור הזה של 1.5% נכון לגבי כל נושא ונושא.

אין לד שוס ממוצע.

בי יפה-נוף;

איו לנו ממוצע. אנחנו מדבריס על כל נושא לגופו. בפיגור זה 1.5%.

שר הבינוי והשיכוו בי בו-אליעזר!

אני יכול לומר של-450 מפגריס אין כרגע תשובה.

יש לנו בעיה של 500 נערות שאין לי כסף כדי להקים בשבילו מעון סגור, בית סגור

שאפשר יהיה לטפל בהן.

אני גס לא שקט ממה שניתו לנושא הסמיס, מה שניתו לנושא הנכים. אני לא שקט.

היו"ר ע' פרץ!

בסמיס יש ירידה בתקציב.

עי מאור!

אני טוענת שא0 מחבריס את סד הביקושיס שלכם מתברר שמה שלא נעניתם להס מגיע

ל-43.9. זה נראה לי פער קטו ולא אמי ו, כאילו שבעוד 43.9 כל הצרכים היו מתמלאים.

אי שוורץ;

זה פער בין מה שקיבלנו לבין מה מה שקיבלנו.

ת' גוז'נסקי;

אלה צרכים מיידיים.

שר הבינוי והשיכוו בי בו-אליעזר;

אני לא דיברתי על הצרכים המיידיים. דיברתי על הצרכים המינימליים החיוניים,

ההכרחיים. הזכרתי 500 נערות, זה לא נמצא פה.

אם כך, איפה זה נמצא?

ת' גוז'נסקי;

בשום מקום.

היו"ר עי פרץ;

בשום מקום.

ברוך יפה-נוף, אתה מוכן לענות לי על תקציב הפיתוח? בשנה שעברה החזרת 2.5

מיליון שקל?

בשנה שעברה היתה יתרה שנבעה בחלקה מדברים שהתחייבנו עליהם. התחלנו לעשות

אותם. הדברים מתגלגלים משנה לשנה. זה לא כמו תקציב רגיל נגמר החודש - אני משלם

בסוף החודש את החודש ובחודש הבא יש לי תקציב וזד או בשנה הבאה יש תקציב חדש. אלה

יש דברים שמתגלגלים. יש פרוייקטים שמתחילים בהם בשנה אחת. והם מתגלגלים לשנה הבאה.

חתמנו חוזים עם קבלנים, חלק מהחוזים לא שולמו כולם באותה שנה משום שהפרוייקטים לא

נגמרו באותה שנה. לכו העברנו לשנה החדשה את התקציבים שנשארו בשנה שעברה, העברנו

את כל אלה שיש לגביהם התחייבות של קבלנים.

היו"ר עי פרץ;

אתה קיבלת תוספת?

בי יפה-נוף;

מתי?

היו"ר ע' פרץ;

זה נשאר לך כתוספת?

בי יפה-נוף;

זה הועבר לי משנה שעברה לשנה זו.

שר האוצר איים שאם השנה לא מנצלים, הוא לא נותן.

אי שוורץ;

אנחנו לא היינו ברשימה שלו ברוך השם.

היו"ר עי פרץ;

כמה נשאר לך השנה?



בי יפח-נוף;

אם חתמנו, לדוגמח, הסכם ביחס לעבודות במוסד "טללים" ובינתיים מצאנו פתרונות

חלקיים, לא נשלם לקבלו השנח או; כל הסכום שאישרנו - 700 אלף - אם חוא לא יגמור את

העבודה עד סוף השנה.

תעביר למשהו אחר.

בי יפה-נוף;

את הכסף הזה אנחנו שומרים. יש לנו הסכם עם הקבלן. אני חייב לשמור את הכסף

לשנה הבאה.

אי שוורץ;

אבל במאזן זה מופיע כיתרה.

בי יפה-נוף;

אני מוכרח לשמור את הכסף לשנה הבאה. זה גם מופיע בחוק התקציב. לקראת השנה

הבאה עושים העברת יתרות לגבי כל דבר. כל יתרה שנשארת משנה שעברה ומחוייבת כבר,

מעבירים אותה לשנה החדשה. על כן בספרים ייראה שיש יתר. למעשה היתרה הזה היא יתרה

מחושבת והיא תשולם בשנה החדשה. יש לנו פרוייקטים שהתחילו בשנת 1922, לא נשלם

אותם ב-1992 אבל את הכסף אני לא יכול להעביר למטרה אחרת. אני הייב לשמור לאותה

מטרה שעל שמה חתמתי את החוזה.

היו"ר ע' פרץ;

אני חושב שכדאי לכם לבדוק. לפחות חודעת האוצר שאתם לא מצליחים לחגיע לניצול

מלא. גמרנו את הפרק הזה. אני מקווה שהשנה המצב יותר טוב. אני בטוח שהשר הממונה

יקדיש לזה כמה דקות ויבדוק שהעסק לא הוזר על עצמו גם השנה.

נשמע בבקשה תשובות ליתר השאלות.

אי שוורץ;

לנושא לוח הזמנים והתיקונים להוק הביטוח הלאומי. חבר-הכנסת לס, אהד התיקונים

המוצעים בהוק ביטוה אבטלה הוא התיקון בנושא הקרן. זה לא התיקון היהידי. היוזמה

לחקיקה הזאת צריכה להיות במסגרת המחלקה המשפטית של הביטוה הלאומי.

ספריה לעיוורים. נכוו לעכשיו הופשר למשרד ב-26 להודש שעבר סכום של 430 אלף

שקל להעביר לספריה לעוורים. מחצית מהסכום של משרד הפנים, שהיה אמור לעבור דרכנו,

לא הגיע לקופתנו ולכו אין לנו עדייו מה להעביר להם. החלק שלנו, שהועבר אלינו,

הועבר אליהם. החלק של משרד הפנים, שהיה אמור לעבור דרכנו, עדייו לא הגיע לקופתנו

ולכו אנהנו לא יכולים לעשות בו שימוש. ברגע שזה יגיע אלינו נשמה להעביר אותו

לתעודתו על פי כל נוהל תקין, במהירות המירבית.

בעקבות הרעש שהיה מסביב לעניו הזה הוקמה במשרד ראש הממשלה ועדת מנכ"לים שאחת

ההמלצות שלה להעביר מיידית את התקציב לספריה לעוורים. אני מקווה שכל הגורמים

באוצר שמתכוונים להעביר כספים דרך משרד הפנים ודרכנו יעבירו את זה בשנה הבאה דרך

משרד החינוך, בצורה מסודרת ועל פי כל נוהל תקיו.

מכיוון שאנהנו מופקדים על נושא העוורים היינו רוצים להיות חלק מהענין .במשך

השנים האחרונות אנהנו מבקשים כל שנה לתקצב אותנו בנושא הזה בצורה מסודרת כדי שלא

ניתקל בבעיה. לצערנו זה לא קורה. זה קורה רק כשהדברים מגיעים לעיתונות. הבל.

לגבי הנושא של השתתפות נערות ונשים ההכשרה מקצועית, אני חייב לומר שבחמש

השנים האחרונות חל גידול בהשתתפות נשים ונערות בהכשרה מקצועית, מ-15% ל-40% -42%.

עי מאור;

יהיו השנה 40% בהכשרה?

י' הכט;

אני מעריך שזה יהיה בסביבות ה-40%.

מספר המובטלות בקרב המובטלים הוא גבוה מאד. בדרך כלל מדובר במפרנס שני וכו' .

היו"ר ע' פרץ;

מה התחליף לקרן למניעת אבטלה בכל סה שקשור להכשרה מקצועית? יש לך תחליפים?

י י הכט;

התחליף הוא שהאוצר מתקצב את הסכום הזה במסגרת התקציב של הכשרה מקצועית.

היו"ר עי פרץ;

אתה קיבלת תקצוב?

י י הכט;

כן.

היו"ר עי פרץ;

יש לד תקצוב?

י' הכט;

כן.

ע' מאור;

מכיווו שאהוז הנשים המובטלות הוא 14% ואחוז הגברים המובטלים הוא 8.5% ,הרי

ב-40% אין העדפה מתקנת.

י י הכט;

משנה לשנה יש זהילה.

עי מאור;

הגעת

נכון.



ע' מאור;

בשנה הבאה גם רק 40% ?

י 'הכט!

לא. אני מעריך שזה יהיה עוד 2%-3% וכך מדי שנה בשנה עד שזה יהיה קרוב

ל-50%.

אי סעדון;

יש שינוי. יש בהחלט שיפור.

י י הכט;

אני בהחלט אדחוף את המגמה הזאת.

חי פוזנר!

הסכום של 0.9 מיליון שקל בשירותי רווחת הפרט והמשפחה מחולק לשני חלקים. 515

אלף שקל קיבלנו עבור פתיחת מרכזית למניעת אלימות במשפחה בעקבות חקיקת החוק למניעת

אלימות במשפחה. השנה נפתח 9 מרכזים כאלה במקומות גדולים אזוריים.

ת' גוז'נסקי;

מה זה מרכזים גדולים, הם כפופים ללשכות רווחה?

ח' פוזנר!

כו.

כפופים למחלקות לשירותים חברתיים, ירוד עם ארגוני נשים, זה הסכם. בכל מקום

ומקום תיעשה פעולה משותפת. 400 אלף השקלים הנוספים הם להרחבת פעילות מסויימת

והפעלת עובדים פרה-פרופסיונליים לסיוע למשפחות ולזקנים.

כמה עובדים סוציאליים הוספתם? לנושא הזה?

ח' פוזנר;

בתקנים אף אחד. למעשה שנה קודם לכן, לא בשנת התקציב הזאת, שנה קודם לכן

קיבלנו לתקציב 30 משרות לתגבור המחלקות לשירותים חברתיים. איגוד העובדים

הסוציאליים טועו, ואני מוכרה לומר במידה מסויימת של צדק, שההקיקה החדשה לתיקון

חוק העונשין חסרי ישע, מניעת אלימות במשפחה וכל החקיקות הנוספות, הגידול

באוכלוסיה והפיצול הרב מאר של המחלקות לשירותים הברתיים ברשויות המקומיות גורם

לכך שלא ניתן לתת מענים טובים בכוח האדם הקיים ולכן יש להוסיף תקנים עבור עובדים

סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, וזה מופיע.

היו"ר ע' פרץ;

מה זה 20 עובדים סוציאליים למגזר הערבי ?

לא קשור .בטור נושאים שטרם נענו מצויין 200 משרות לשירותים חברתיים.

ת' גוז'נסקי;

מה אתה צופה שיקרה? האם איגוד העובדים הסוציאליים יסיר את ההכרזה שלו על

סכסוד עבודה? של מי יהיו העובדים במרכזים שאתה מדבר עליהם?

חי פוזנר;

עוב דים של הרשויות המקומיות ושל ארגוני הנשים.

אני מבקש להודיע לוועדה שיש לנו הבטחה של האוצר להוסיף במהלך השנה 15 משרות

לנושא של מניעת אלימות במשפחה. להערכתנו הפעלת שני הדברים האלה שציינתי, אם כי

זה לא עונה לכל הצרכים, תאפשר לנו להתחיל במתן פתרונות טובים יותר לנושא הזה.

אשר לסקטור הערבי - מטרתנו לעשות השוואה כללית בין הסקטור היהודי לסקטור

הערבי. היה פער גדול. בדעתנו לסגור את הפער ולהשוות בין הסקטור היהודי לסקטור

הערבי.

טי אלסאנע;

מה המצב בתקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים בסקטור הערבי, האם יש הבדלים?

מי פוזנר;

אנחנו מדברים על 20 כפול 4, זאת אומרת 80.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אנחנו מדברים על פער של 92.

ת' גוז'נסקי;

למעשה הפער הוא 200.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מדבר על הסקטור המערבי, כרגע זה 92.. אלה הנתונים שנמסרו לי. האוצר

הסכים על יישור הקו או סגירת הפער במשך 4 שנים. אנהנו הולכים על סגירה סיסטמטית,

כל שנה תוספת של בערך 20. אני מקווה שבשנה הבאה זה יהיה 25 וכו י, נסגור את זה.

ת' גוז'נסקי;

בנושא האלימות במשפט לא הבנתי שום דבר, חוץ מהעמדת פנים שאתם נותנים 400 אלף.

מה יקרה עם ה-400 אלף? עובדים אתם לא מוסיפים. אתם פונים בחזרה לאותן רשויות

מקומיות שכל הזמן מוסיפות לתקציבי הרווחה כספים מהתקציבים הרגילים שלהם, כי באים

אנשים עם קריטריונים. משרד הפנים הודיע לכל רשות מקומית שמתקצבת תקציבי רווחה

מהתקציב הרגיל, שאם היא תמשיך לעשות את זה ב-1993 היא לא תקבל את המענק. אתמול

היינו באום-אל-פחם, הם הוסיפו 4.5 תקנים של עובדים סוציאליים. בשנה הבאה, אם הם

לא מורידים את ה-4.5 - הם לא מקבלים מענק. אתם לא מוסיפים עובדים. מה אתם

עושים?



חי פוזנר;

תוספת של 80 עובדים לסקטור הערבי, במשך ארבע שנים, תביא לכך שיהיה שוויון בין

הסקטור היהודי לסקטור הערבי. ולגבי העתיד: אם תהיה תוספת תקנים - תהיה חלוקה לפי

קריטריונים שווים לכל הרשויות המקומיות בארץ.

ולנושא של מניעת אלימות במשפחה. של 515 אלף שקל פלוס כספים שאנחנו

נקבל מארגוני נשים, יגרמו לכד שנפתח תחנות אזוריות למניעת אלימות במשפחה.

ת' גוז'נסקי;

כמה עובדים יועסקו בזה?

חי פוזנר;

אם מדברים על 9 תחנות כאלה, מדובר על סדר גודל של 35 עובדים, בחלקיות משרה.

זאת אומרת יהיו יותר עובדים בחלקיות משרה שיעבדו לא כעובדים של הרשות המקומית אלא

במסגרת המרכזים האלה למניעת אלימות במשפחה, פלוס 15 משרות תקניות.

ת' גוז'נסקי ;

עובדים של מי הם יהיו?

חי פוזנר;

במסגרת של עמותה שתופעל עם מרכז אזורי על-ידי המחלקה לשרותים חברתיים. יש לנו

בעיה עם הרשויות המקומיות הקטנות.

עי מאור;

הבנתי, ממה שנאמר בעקיפין, שאין מספיק משרות. דולק מהמשרות הן פחות משכר

המינימום או שמצפים שתהיה חצי התנדבות.

קריאה;;

למה?

עי מאור;

אני אמרתי את מה שאני שומעת, לא רק דרככם אלא דרך ארגוני הנשים ורשויות

מקומיות.

חי פוזנר;

זה לא נכון.

עי מאור;

אני שמחה לשמוע.

חי פוזנר;

העובדים שאנחנו אחראים להעסקתם במישרין ובעקיפין, אנחנו דואגים להם גם דרך

הסכמים, שיקבלו לפי הסכמי שכר.



עי מאיר!

חשוב מאד. אתה אומר, גם בעקיפין?

ח' פוזנר;

ג0 בעקיפין.

עי מאור!

לפי התחשיב, לפי הבנתי אין תשובה מלאה לנושא של אלימות וחסרי ישע.

קריאה!

נכון.

ע' מאור!

אז איד אנחנו מבטאים את זה?

היו"ר עי פרץ!

תגישי ההסתייגויות לתקציב.

הדיון הזה בא על מנת לאפשר לך להיערך לדיון על התקציב שיהיה במליאה. אני מציע

שתגישי הסתייגויות לתקציב, תגייסי לובי.

ע' מאור!

אנהנו יכולים לפנות לאוצר.

היו"ר עי פרץ!

המשרד סיכם עם האוצר. האוצר לא יזיז אף סעיף אחד. המשרד ישמח אם תצליחי

במאבק שלך.

חי פוזנר!

הנושא של מעונות יום מופיע בשני סעיפים - נשים עובדות ומה שאנחנו קוראים

מעונות רווחה.

מעונות יום לילדי עולים. שמרנו על העיקרון שאותם כללים, אותם קריטריונים

יהולו על אוכלוסיה ותיקה ועל עולים. לא ויתרנו על ההשתתפות העצמית לנורות שהיא

מאד נמוכה, 70-60 שקל לימת מינימום לעולים.

אי סעדון!

לפני שלוש-ארבע שנים עשינו רביזיה בשכר לימוד של מעונות יום. קראנו לזה שכר

לימוד, אולי זה מוטעה וצריך לקרוא לזה אחרת. התשלום מבוסס על שכר רואם בלבד.

אחרי הרביזיה שעשינו, כתוצאה ממחאה של הורים שטענו שאין בה צדק סוציאלי, הגענו

למסקנה שצריך לבסס את שכר הלימוד על הכנסה ברוטו לנפש ואת זה אנהנו מפעילים כבר

ארבע או המש שנים. זה כבר התקבל.



המשפחתונים הוקמו כשירות חליפי. הם פועלים לשביעות רצוו האוכלוסיה כולה. זה

גם פותר בעיה מאד מאד קשה של אבטלת נשים. 1,200 משפחתונים פירושם תעסוקה ל-1,200

נשים.

לצערנו, השירות הזה יקר יותר. הוא עולה לקופת המדינה 30% יותר מאשר מעונות

היום. לכן, כאשר מדובר על משפחתונים, האוצר שם עליהם עין פקוחה, יותר מאשר על

מעונות יום.

ת' גוז'נסקי;

נדמה לי שכאשר המציאו את המשפחתונים אמרו שהם יותר זולים.

לא. השירות כולו עולה למדינה 30% יותר ולכן הפיקוח של האוצר עלינו יותר צמוד.

היו"ר ע' פרץ;

זה פוטר אתכם מכל תהליכי הבינוי והריהוט, למה זה יותר יקר?

א' סעדון;

מפני שעל 24 משפחתונים אנחנו משלמים שכר של מרכזת איות, דבר שאיו לנו במעונות,

וזה מייקר. הסל הוא אותו סל לגבי מעונות ומשפחתונים.

כידוע, ארגוני נשים מפעילים את המעונות ולא המדינה. אם בכמה מקומות ארץ יש

מקומות פנויים, זו בעיה של הארגונים.

העלות שצריכה משפחה צעירה לשלם, נוסף למשכנתא, איו ספק שהיא מכבידה על

המשפחה. בשנה שעברה הגיעו 4,000 פניות לוועדות ערר. יש מצוקה ריאלית של ההורים.

רק 50% מ-60 אלף הילדים במעונות מסובסדים.

היו"ר עי פרץ;

מי מחייב אתכם בתחשיבי הברוטו?

א' סעדון;

היתה ועדה רחבה מאד.

התחשיב באופן גס הוא כ-2,000 שקל השתתפות ממשלתית לנפש ממוצע. 125 מיליון

שקלים על כ-60 וכמה אלף ילדים.

היו"ר עי פרץ;

הבנתי. זאת אומרת, הבעיה שלכם היא להגדיל את התקציב.

אי סעדון;

זה מה שביקשתי.



היו"ר ע' פרץ;

מה קורה עם אשת העובדת משרה חלקית, רק שני שלישים? כמו המקרה שציינתי אותו?

למה אתם לא מעוניינים לעודד נשים לעבוד שני שלישים של משרה?

אנחנו קבענו קריטריונים ברורים מאד. עדיפות ניתנת לאשה שעובדת 40 שנות

ושצריכה את השירות במשך 9 שעות ביום. נשים שעובדות שני שלישים של משרה וכו מורות

הן לא בעדיפות ראשונה מפני שהעבודה שלהן מחוץ לביתן לא מחייבת שהן תקבלנה שירות

של 9 שעות ביום. נשים שעובדות בתעשיה, צבא הקבע, משטרה, אחיות - להן ניתנת

עדיפות גבוהה מזו שניתנת למורה או לאשה שעובדת שני שלישים של משרה.

די ארטום!

השירות גם בנוי על מתן שירות לאורך כל היום, קרי תפוסה מלאה של המעון אחרת

יהיה פה שבר כלכלי, לנפק לזה חצאיי ימים ולזה ימים שלמים.

תאמין לי, תן לארגונים הם יחלקו ויסתדרו יפה.

מי הובב;

נושא הסמים נופל בין ועדת העבודה והרוחה וועדת הסמים. אני רוצה להביא

לידיעת הוועדה שלפני כשלוש שנים הוחלט שתקציב המשרד מועבר דרך הרשות למלחמה

למלחמה בסמים.

די ארטום!

בחלקו הגדול.

מ' חובב!

בחלקו הגדול. השנה יש שם קיצוץ של 60%

אי שוורץ!

התקציב שהועמד לרשותנו בשנה שעברה היה 2.3 מיליון. השנה, אחרי שהספר הזה כבר

יצא לדרך, קיבלנו מהרשות למלחמה בסמים הודעה שהתקציב בסעיף הזה קוצץ ב-1.2, זאת

אומרת שהוא יעמוד על 1.1. רבותי, אם לא נצליח להעביר את רוע הגזירה פירוש הדבר

שבכסף שישאר לרשותנו נוכל להפעיל רק את הרשויות הקשות ביותר וזה אומר פחות 30

רשויות מתוך 60 רשויות.

מה ההסבר לקיצוץ?

היו"ר עי פרץ!

אנהנו לא מטפלים בנושא סמים.

אנימבקש לדעת מה נעשה בקשר לאלכוהול.



מ' חיבב;

אני מציע לוועדה כן לדון בנושא. זה נושא רווחתי. המחלקות לשירותים חברתיים,

זה בתחום הוועדה הזאת. לשירותים חברתיים זה תהום הוועדה הזאת. יבואו לכאן מנהלי

מחלקות לשירותים חברתיים ויגידו שאנחנו לא התרענו ולא הצבענו על התופעה הזאת. אני

חושב שחובה להתייחס לזה.

נשים מוכות. ימינה יש תקצוב למקלט נוסף בבאר-שבע. יש קושי פיסי במציאת המבנה.

מצאו מבנה אחד שלא התאים ,ומצאו מבנה שני למקלט שיוקם בבאר-שבע.

ב-1994 אמור לקום מקלט בתל-אביב, שעכשיו מתחילים לבנות אותו, יחד עם קרן

תל-אביב. זאת אומרת שהתכנית למקלטים לנשים מוכות היא מקלט אחד השנה ומקלט נוסף

בשנה הבאה.

ידוע לנו הקושי בסקטור הערבי. אם היה נמצא בנין מתאים ואם היתה עמותה

שתפעיל אותו המצב אולי היה שונה.

תי גוז'נסקי;

יש עמותה ויש משא-ומתן. הבעיה היא הבנין.

כאשר זה יהיה קונקרטי אני מניח שהמשרד יתן לזה עדיפות גבוהה מאד.

היו"ר ע' פרץ;

אנחנו דנים בזה השבוע.

מי חובב;

לשנה זו הוקצבו 110 אלף שקל. אם הבנין לא יוקם - התקציב הזה ילך לאיבוד.

א1 שוורץ;

הוא הלך לאיבוד. כבר אמצע דצמבר.

מי חובב

הלך לאיבוד.

היו"ר עי פרץ;

110 אלף, זה התקציב?

אי שוורץ;

אני מבקש סליחה שאני מתערב באמצע הדברים. מרבים לדבר על חיים במסגרת הקהילה.

אנחנו מנסים להעביר למסגרת הקהילה גם טיפולים וגם אנשים. זה מחייב אותנו למצוא

מקומות פיסיים בקהילה. אני מבקש להבהיר שכאשר מדברים על קהילה פירוש הדבר ברחוב

זה וזה, בין בתים שחיים בהם אנשים. רבותי כשאנחנו מוצאים בנין מתאים אנחנו נתקלים

בהתנגדות של הסביבה, בסירובים, בתביעות משפטיות ובעתירות לבג"צ, וגם ראשי רשויות

מקומיות נסוגים בגלל לחצים המופעלים עליהם, ואנחנו הולכים ומוצאים את עצמנו

נתונים בבעיות חריפות ביותר. רבותי, במצב הזה או שהתהליך הזה ייעצר או שנמצא את

עצמנו הולכים לשולי הערים, בדרך לבית לקברות או בדרך לאזור התעשיה או באזור

התעשיה. אם זה הפירוש לעבור לקהילה - לא אצלנו.



עי מאור;

אדוני המנכ''ל, ביחס לאקי"ם. קיבלנו אינפורמציה שמצאו הרבה מאד מקומות בקהילה

בירושלים אלא שהתקצוב של המשרד למוסד ממשלתי הוא 5,000 ש"ח ואילו לאקי"ם נותנים

2,300-2,200. נוסף למה שאתה אומר יש כאו גם בעיה של תקצוב.

אי שוורץ;

על זה ישיב דוקטור קנדל. אני התערבתי רק ביחס לאמירה שפנינו אל הקהילה.

נושא שלישי שהועלה בתחום שלי, הוא נושא של נערות. השנה יימצא פתרון חלקי לגבי

נערים במעון נעול ומסגרת לחסרי בית כולל גם נערות. המיתקן הזה ליקרי בית באזור

תל-אביב יוקם גם לנערים וגם לנערות.

ת' גוז'נסקי;

כמה הוא יכיל?

מי חובב;

קודם כל נראה כמה יבואו. זה דבר ניסויי. בהתחלה מדובר על 16. איות הבעיות

ביחס לנערות וחסרי בית היא שכשמציעים להם פתרון, לא תמיד הם רוצים לבוא.

י י קנדל;

לנושא של פיגור שכלי. היום נמצאים בדיור קהילתי 650 מפגרים, זאת אומרת גידול

של 400% ב-10 שנהים האחרונות.

לקראת השנים הקרובות - אני מציין זאת לזכות עמדתה של הוועדה הזאת - אין

בדעתנו לפתוח יותר מעונות למפגרים אלא נלך בכיוון של דיור קהילתי - דירות מגורים

וכו'.

בסיוע של האוצר אנחנו בודקים מתן סיוע מאסיבי למשפחות בקהילה, ואז הצורך

לדיור פנימייתי ילך ויקטן. אנחנו מדברים גם על מעון יום - מעון הטנא בירושלים -

עד שעה שבע בערב. אנחנו מנסים.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש שתיתן לנו תשובה על הסיוע למעון ממשלתי בסכום של 5,000 ומאידך

סיוע בסכום של 2,200 שקל.

י י קנדל;

נכון, הפער הוא משווע. שיטת התקצוב למעונות הממשלתיים שונה לחלוטין מזו

שלגבי מעונות פרטיים וציבוריים.

יותר מזה, אנחנו משוכנעים שהרמה של המעונות הפרטיים והציבוריים הרבה יותר

טובה מזו של המעונות הממשלתיים אם כי אנחנו משלמים סכום כפול למעונות הממשלתיים.

על פי מדיניות הממשלה, אנחנו הולכים להפרטה. יש להניח שזה לא יהיה קל. אני הולד

לזה בדחילו ורחימו וארצה לקבל את הגיבוי של הוועדה בנושא הזה, כי אני לא מטפל פה

בבית-חרושת לגפרורים. אני יודע מה המשמעות של הפרטה ובמה ניתקל - בעיות עם

הסתדרות עובדי המדינה וכל מה שקשור בזה.

בזמנו קיימנו דיון על כך. דיברו על העברה לרשויות ציבוריות, לא פרטיות.

י' קנדל;

מי שיוכל להוכיח את היכולת שלו.

תם ולא נשלם. אנחנו עוד נדון בנושא התקציב במשך כל השנה. הדיון עובר מפה

לוועדת הכספים. חבר מחברי הוועדה שיגלה ענין - אנחנו יכולים לתת גיבוי לדיון שם.

אני בעצמי גם רוצה להשתתף.

אני מודה לכל המשתתפים. אני מקווה שבשנה הבאה תהיה לנו יותר רווחה והרבה יותר

עבודה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.