הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 26

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. כ"ב בחשוון התשנ"ג (18 בנובמבר 1992). שעה 00;09

נכחו -

ע' פרץ - היו"ר

ט' אלסאנע

נ' בלומנטל

שי גוטמן

ב' טמקין

י י כץ

י' שפי

מוזמנים; חבר-הכנסת שי בוחבוט

חבר-הכנסת א' יחזקאל

מי פלד - יועץ שר חבטחון לתעשיות

א' אורן - ראש מנה"ר, משרד הבטחון

ח' הברפלד - מזכ"ל ההסתדרות

ג' בן-ישראל - מנהל לשכת הקשר בהסתדרות

ש' טיטואני - מזכיר מועצת פועלי לוד

י' הכט - מנחל חאגף לחכשרח מקצועית, משרד חעבודח והרווחה

י י שפיר - ס/מנחל חאגף לחכשרח מקצועית, משרד חעבודח והרווחה

מי אביאור - מנחל מינהל תעשיות טכנולוגיות, משרד התמ"ס

אי אוריאן - ס/ מנחל מי נחל תעשיות טכנולוגיות, משרד התמ"ס

חי מרגליות - משרד התעשיה והמסחר

ג' חביליו - מנהלת מחלקת פרוייקטים מיויחדים, שירות חתעסוקח

מי פינדר - אגף חתקציבים, משרד חאוצר

נציגי התעשיה הצבאית

ג' קומיסר - מנכ"ל תע"ש

מ' בר-שביט - מזכיר מועצת פועלי מעלות

מי שטרית - יושב-ראש ועד עובדי תע"ש במעלות

צי קרביס - ועד עובדי תע"ש

די חורוביץ - ועד עובדי תע"ש

עי שמעיח - ועד עובדי חתעשיה חצבאית

חי צווייג - ועד עובדי חתעשיח חצבאית

שי עובדיח - ועד עובדי חתעשיח חצבאית

שי קאופמן - סגן מנחל כוח אדם

נציגי התעשיה האווירית

די ארצי - סגן מנחל כללי, מנחל חטיבת טכנולוגיח

חי כץ - משנח למזכיר ארגון עובדי חתעשיח האווירית

ר' חתם- יושב-ראש מועצת חעובדים

י י אלמז - מזכיר ועד עובדי "אלתא"

נציגי רפא"ל

ח' בן-צבי - מנכ"ל רפא"ל

בי ברגמן - נציג הוועד

אי דרוקמן - נציג חוועד

מי חופר - נציג חוועד

י י ז"רמן - נציג חוועד

ר' סמילנסק' - נציגת הוועד

א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

השפעת הפיטורים בתעשיות הבטחוניות על התגברות האבטלה



השפעת הפיטורים בתעשיות הבטחוניות על התגברות האבטלה

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מקיימים את ישיבתנו חיום כאשר

רוב ההחלטות הנוגעות לתעשיות הבטחון נמצאות בשלב כזח או אחר של גיבוש. בכל תעשיח

בשלב אחר והמצב בתעשיח אחת לא מעיד על חמצב בתעשיח אחרת. לגבי אף אחת מחתעשיות

איו החלטות שאפשר לחגדיר אותו כחחלטות סופיות.

אמש קיימתי שיחה עם ראש חממשלח ושר חבטחוו. 'ששוני משמעותי ביו תעשיח

לתעשיח. נכוו לחיום, בתעשיח האווירית יש נסיון להגיע להסכמה. אנחנו נשמע דיווחים.

אני מקווה שהדיווחים שנשמע יחיו משמחים יותר מאלח ששמענו בישיבח קודמת.

חמצב ברפא"ל שונח מאשר הדיווח שקיבלנו לפני כשבועיים. אנחנו מבינים שיש כבר

מינוי למנכ"ל קבוע. זח מעודד ומצביע על סיכוי ליציבות בחברה. אני יכול לדווח

ולומר שלעת עתח איו החלטת על צמצום משמעותי, בכל אופו לא בסדרי גודל שדווח לנו

עליחם בישיבה הקודמת.

חמצב הקשה ביותר חוא בתעשיח הצבאית, גם כשמדובר על התכנית וחיקפח וגם בשל

חעובדח שמדובר בתעשיח שבגלל הפיזור שלח בארץ יש לח השלכות על אזורים שונים וחיא

אינח דומח לתעשיות חאחרות שמרוכזות באזורים מסו"מים פחות או יותר ואינו מפוזרות

על פני הארץ כמו התעשיה הצבאית. לכו לחחלטות לגבי חתעשיח חצבאית יש חשלכות גם על

"שובים מסויימים באזורים מסו"מים, גם אזורים שנחשבים כמוקדי אבטלה.

נתחיל בשמיעת דיווח על חתעשיח חצבאית. אני מבקש מהמנכ"ל, גבי קומיסר, שתתייחס

גם לעניו של תהליך קבלת ההחלטות, מח מחייב את חממשלח, חאם החלטות הדירקטוריון

צריכות לקבל את אישור חממשלח או לא.

גי קומיסר;

במשך 5-4 חחודשים חאחרונים חתעשיח חצבאית עוסקת בגיבוש תכנית חבראח לכלל

חחברח. במהלך התקופה הזאת בוצעח בדיקח של כל מפעלי חתעשיח חצבאית בכל חיחידות,

בדיקח פרטית של כל 'חידח. סרקנו את חמבנח חארגוני של חתע"ש כלומר, בדקנו את

זכות הקיום חעסקית.

אני רוצח לחדגיש בפני יושב-ראש הוועדה, שבתוקף תפקידי אני מנחל חעסקים חראש'

של חחברח וכל חבדיקות שעשינו נעשו מבחינה עסקית טחורח לחלוטין. איו לי ואיו לנו

שום טענות לא נגד חעובדים ולא נגד חדברים שנעשו בעבר. אני יודע שיש מקומות

שמבחינה ציונית ולאומית יכולים לחיות לגביחם קריטריונים איורים, שונים משיקולי

רווח וחפסד בלבד. זח נאמר לא פעם גם בוועדח חזאת, ולדעתי בצדק. עם זאת אני אומר,

עלינו, חנחלת חתעשיח חצבאית ועלי כמנחל חעסקים חראש' מוטל לבדוק את חתעשיח חצבאית

מהבחינה חעסקית גרידא. בחוק חחברות הממשלתיות נאמר שחברה ממשלתית תתנחג כחברה

עסקית לכל דבר זולת אם חחליטח חממשלח או חוועדח, לאמור ועדת חכספים אחרת.

לכו - וחשוב לומר את זח בצורח חכי ברורח - חבדיקות שחנחלת חתעשיח חצבאית עושח

וחחמלצות שחיא מגישח לדירקטוריוו חתעשיח חצבאית, כולו חמלצות במישור חעסק'.

בבדיקות שעשינו, עם חברות "עוץ ועם אנשים שלנו, השקענו חרבח מאד עבודח.

חגענו למסקנח, לחחלטח אסטרטגית שחתעשיח חצבאית צריכח לחישאר הגרעין חעיקר' של

חתע"ש, כלומר נשק, תחמושת ומוצרים שחופפים או מקבילים לחם.

לפי סקרי שוק חו של צריכת צח"ל וחו של חשוק הבינלאומי בכל סוגי חמוצרים של

חתע"ש, אנחנו מעריכים שחיקף חמכירות חשנת' חחזוי חוא בין 450 ל-500 מיליון דולר.

אני מדבר על ממוצע שנתי. מאחורי חמספר חזח של 500-450 מיליוו דולר מסתתרים מוצרים

שלדעתנו איו לנו בחם שום יתרון אסטרטגי וראוי לנו לצאת מחם.



אחת ההחלטות הראשונות שאמרנו גם לעצמנו, גם לעובדים וגם לדירקטוריון היא שכל

מפעל של התעשיה הצבאית שלא יוכל להוכיה איזון עד שנת 1994 - תישקל סגירתו.

הערכת היא שהתפוקה צריכה להיות ביו 90 ל-110 אלף דולר מכירות לעובד. אם אנהנו

מדברים על היקף מכירות של 500-450 מיליון דולר בשנה פירוש הדבר סדר גודל של

כ-5,000 עובדים.

בי טמקין;

אתה יכול להסביר יותר מה המשמעות של ה-500 מיליון? זה מה שקיים עכשיו, זה אתם

לוקהים כבסיס?

בי קומיסר;

אם אנהנו מנתהים את מהלך העסקים העתידי ונשענים על הזמנות של מערכת הבטחון,

אנהנו עושים הערכה. אני מניה שההערכה שלנו היא אופטימית והגיונית, לא פסימית.

ההנחה היא שנגיע ל-5,000 עובדים, זאת אומרת שמספר העובדים יקטן ב-3,000-2,700

איש. כפי שאמרתי, אנהנו מתבססים על 100 אלף דולר מכירות לעובד ומדברים על היקף

מכירות שנע בין 450 ל-500 מיליון דולר. פירוש הדבר 5,000 עובדים. זה מדד.

כיוון אחר בתכנית הוא האחדה, קונסולידציה של אמצעי ייצור תחת גג אחד והכנסת

מפעלי הלווין לתוך מפעלי האם כדי לחסוך בהוצאות כגון, ארנונה, דלק וכו'.

עוד החלטנו שניכנס למוצרים אזרחיים רק באותם מוצרים שבהם יש לתע"ש יתרון יחסי

ברור ומצד שני יש לו שותף גדול ורציני למקרה של סיכון. מתוך הנסיון שלנו נוכהנו

לדעת שאין לנו בעיה לייצר. הבעיה היא בכניסה לשוק האזרחי, ובשיווק.

ונדבך נוסף ולא פחות חשוב בתכנית ההבראה הוא לצמצם ככל האפשר את השירותים

המרכזיים, הסיוע במשרד הראשי. אני מדבר על שירותים המהווים את הגרעין של ההנהלה.

ההערכה שלנו שתהיה כאן הפחתה לפהות בשליש.

היגשנו תכנית הבראה שעיקרה הוא שהתעשיה הצבאית, לדעתנו, יכולה להגיע לאיזון

תפעולי לאהר מימון בשנת 1994 ואילך.

הנהות הבסיס שלנו, שכדי להגיע לזה יש אילוץ לעשות מהלך פיטורים של 2,700

עובדים בשנת 1993 ועוד כ-200 ומשהו בשנת 1994.

זה 2,700 בתי-אב.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש מהבר' מועצת עובדי התעשיה הצבאית לאפשר למנכ"ל התע"ש לומר את דברו

בלי הפרעות.

גי קומיסר;

הנהת עבודה שלנו היתה שאנהנו נוריד את מצבת כוה אדם בכ-900ו2 איש - 2,700

בשנת 1993 ו-200 ומשהו ב-1994 ואז נגיע לאיזון תפעולי לאיור מימון ב-1994.

הנהת עבודה אהרת שלנו היתה שלא נוכל להפהית את שכר העובדים מעבר למה שהוסכם

עליו בהסכם האחרון.



אמרנו שלשם ביצוע התכנית התעשיה הצבאית זקוקח לשני תזרימי מזומנים - יש

הרוצים לכרוך אותם ביחד, ולא בלי צדק - זרם אחד של כ-150 מיליון דולר שנחוץ בשביל

התעשיה הצבאית מהיום ועד סוף 1994 כדי להביא אוחה למצב תפעולי יציב; והזרם

השני - עוד כ-140 מיליון דולר למימון הוצאות הפיצויים וכו'.

אני אומר, אם יש ענין להפעיל את התע"ש כעסק רווחי, ההערכות שלנו שהיא זקוקה

לסכום של 150 מיליון דולר ולעוד 140 מיליון דולר כפיצויים לעובדים שייאלצו לעזוב,

עובדים טובים ומסורים שנתנו את מיטב שנותיהם בתעשיה הצבאית.

התכנית הזאת, כפי שהצגתי אותה, הוגשה ביום רביעי שעבר לדירקטוריון התעשיה

הצבאית. כל תכנית בהיקף כזה טעונה אישור הדירקטוריון.

קריאה;

מי זה הדירקטוריון? מי התכנס? כמה? מי?

היו"ר ע' פרץ;

חברים, אנחנו נמצאים כאן רק בשביל העובדים. אם הדיון יתפוצץ, זה יגן על

העובדים? תנו לנו לנסות להגיע לאיזה שהם סיכומים. יש הטוענים שהוועדות לא

תורמות. עובדה היא שאחרי דיונים שמתקיימים בוועדות האנשים מתכנסים ומנסים להגיע

לאיזה שהוא מוצא.

גבי קומיסר, אם השאלה שנשאלה כל כד מטרידה, תאמר מי זה הדירקטוריון, מי השתתף

בישיבה. נשמה לשמוע. תענה.

גי קומיסר;

הדירקטוריון, אחרי שקיבל את התכנית, התכנס ביום חמישי. התכנית הוצגה בפניו.

הדירקטוריון אישר את התכנית.

אישור הדירקטוריון נותן תוקף לבצע את התכנית.

היו"ר ע' פרץ;

אינכם זקוקים להחלטת ממשלה?

ג' קומיסר;

ביום חמישי בבוקר חתכנית חוצגה לוועדת ברודט, אחרי שנשלחה אליהם ערב קודם.

באותו יום התכנית נמסרה והוצגה לראש הממשלה ושר הבטחון. ביום שישי שעבר היא חוצגה

לשר האוצר.

לדאבוננו, התעשיה הצבאית כבר פיטרה וסגרה מפעלים גם ללא אישור הממשלה אלא תרות

אישור הדירקטוריון. מאחר שעצם ביצוע הפיטורים בהיקף שאנהנו מדברים עליו מחייב

השתתפות הממשלה בסכום של 140 מיליון דולר וגם עצם המשכת עבודת התע"ש כעסק מחייב

מענק של חממשלח בהיקף של 150 מיליון דולר, ברור ומובן שלא נתחיל במהלך כזה לפני

אישור הממשלה.

כפי שאמרתי, אנשי ועדת ברודט קיבלו את התכנית לידיהם בימים אלה. הם בודקים

אותה. לפי מיטב ידיעתנו, אחרי בדיקתה תוצג התכנית לשר האוצר. כפי שאמר ראש

הממשלה ושר הבטחון, התכנית תועלה לדיון במליאת הממשלה והממשלה תדון בה.

t



אני מבקש להבהיר שבזמנו הוסכם שהשנה, לפי תכנית. ההבראה יפוטרו עוד, אם אינני

טועה, כ-600 איש מהתע"ש. זאת אומרת, מצבת העובדים היום היתה צריכה להיות 600 איש

פחות.

מריאה;

זה חוץ מה-3,000?

זה בתוך ה-3,000.

לאור מה שקרה, יושב-ראש מזכירות הארגון, שלום חבשוש, הודיע לי ולמזכ"ל

ההסתדרות שבשלב זה הוא מבקש שלא נגיש את התכנית לדירקטוריון. כמובן שלא היה

באפשרותי לא להגיש, כי התפקיד שלי מה"ב. הוא גם הודיע לנו בכתב שאותם פיטורים

שהיו מתוכננים מלכתחילה "עצרו ולא יבוצעו בשלב זה. עד כמה שאני יודע עד היום לא

פיטרנו בתע"ש ללא חתימה נגדית של הוועד. לכן, ברגע ששלום הבשוש, יושב-ראש

הארגון, הודיע שהוא לא מאשר את הפיטורים, באותו רגע הופסקו הפיטורים.

לדעתנו, כל נושא הפיטורים צריך להמתין עד להחלטה של הממשלה בדבר התכנית. אחרי

שהממשלה תאשר את התכנית אנהנו נראה ליישם אותה.

היו"ר עי פרץ;

רואם תוכל לומר לנו מהי המשמעות לגבי מוקדי אבטלה? האם יש הרולטה על סגירת

מפעלים? על התכנסות מפעלי הלווין? מה זה?

גי קומיסר;

בתכנית שלנו יש המלצה על סגירת מפעל תע"ש במישור אדומים והעברת הלק מהאנשים

והקווים לאזור המרכז; על סגירת מפעל תע"ש בבית-הכרם בירושלים והעברת הלק מהקווים

ומהאנשים למפעל התע"ש בחיפה; על סגירת מפעל התע"ש בתל-אביב והעברת הלק מהאנשים

והקווים לרמת-השרון; היא ממליצה על סגירת מפעל התע"ש במעלות ועל העברת הלק

מהקווים והאנשים למפעל שלנו בהיפה, בעצם בטירה. נוסף לזה היא ממליצה לזה על

צמצומים גדולים בנצרת, לא על סגירת המפעל אלא על צמצומים גדולים, של 40% אני

הושב, ועל צמצומים כאלה ואהרים במקומות ארורים.

מבחינתנו זו התכנית, זו התכנית שלנו. הדירקטוריון אישר. אנהנו עדיין לא

הולכים לבצע אותה מכיוון שלביצועה יש צורך בכספים שמקורם האהד והיחידי הוא

בממשלה.

היו"ר עי פרץ;

אני מציע שנשמע עכשיו דיווחים מנציגי רפא"ל והתעשיה האווירית. על תע"ש נקיים

דיון נפרד בישיבה אחרת, אולי בעוד שבועיים, שבה נדון רק על התעשיה הצבאית.

אני נותן את רשות הדיבור למנכ"ל בפועל של רפא"ל.

ח' בן-צבי;

לפני שבועיים מסרתי מה המצב. מאז עד עכשיו המצב לא השתנה בשום דבר.

היו"ר ע' פרץ;

כך אתה אומר?



ח' בן-צבי;

כן.

היו"ר ע' פרץ;

זאת אומרת, ההחלטה שלכם לפטר 900 איש עומדת בעינה.

לפני שבועיים לא אמרתי לפטר ולא מסרתי מספרים. אני זוכר מח אמרתי.

לא דיברת על בין 600 ל-900 איש?

חי בן-צבי;

לא אמרתי שוס דבר כזה. אני יכול לחזור עוד פעם על מה שאמרתי.

נסתכל בפרוטוקול, אולי אני טועה. אני מוכן להיות טועה גם לגבי התעשיה

הצבאית.

ח' בן-צבי;

אני דיברתי על בין 200 ל-500.

היו"ר ע' פרץ;

יש בידי הפרוטוקול של אותה ישיבה. אני שמח שאיננו צודק. בפרוטוקול כתוב

שאמרת, אין בידנו תשובח כמח אנשים מיותרים יצטרכו לפרוש. ההערכה היא שמדובר על

מאות עובדים, 200, 300, 500 אנחנו עדיין לא יודעים.

האם יש משהו חדש?

חי בן-צבי;

יש לנו בין 200 ל-500 עובדים שעל פי תכניות העבודה וההזמנות אין עבורס

עבודח. אין עדיין החלטה כיצד לנהוג. זה המצב.

אנחנו נמצאים עכשיו, יחד עס משרד חבטחון וחמועצח חמייעצת שלנו שמשמשת כמו

דירקטוריון, בשלבי גיבוש חתקציב לשנח חבאח.

אדוני היושב ראש, אמרת שנבחר מנכ"ל חדש. זח צריך לקבל את אישורה של חממשלח.

נקבע מועמד שיכנס לתפקידו בחודש חבא, בחודש דצמבר. אין תאריך מדוייק לכניסתו

לתפקיד. זח יהיה במהלך חודש דצמבר.

היו"ר עי פרץ;

מח שמו?



ח' בן-צבי;

יצחק גת, תת-אלוף יצחק גת. טוב שנבחר מנכ"ל. זח לא משנה את המצב חעסקי

העובדתי. כפי שאמרתי, אין תכנית ואין החלטה מה יהיה לגבי השנה חבאח.

היו"ר עי פרץ;

תודח. מוטי חופר, אתח רוצח להוסיף משהו או שאתה מקבל את הדברים ואנחנו

משאירים את הדיון כפי שדווח בישיבח וקודמת. תודח רבה.

אני מבין שמי שיכול לדווח לנו בשם התעשיה האווירית חס כרגע רק נציגי מועצת

חעובדים.

קריאה;

נמצא כאן נציג ההנהלה.

היו"ר ע' פרץ;

בבקשה.

שמי דוד ארצי. אני סגן מנחל כללי בחברח ומנחל חברח טכנולוגית.

היו"ר ע' פרץ;

אתה מכיר את חדיווח מהישיבה חקודמת?

די ארצי;

לא.

היו"ר עי פרץ;

אתה יכול לדווח לנו על איזה שחס דבריס נוספיס?

די ארצי;

אני יכול לומר, שחמשא-ומתן בין מועצת חעובדים, בין נציגי חעובדיס וחחנחלח

חוא בעיצומו. היוס זח יוס די קריטי. אנחנו צריכיס לחגיע לאיזח שחס סיכומיס.

אני מקווח שנגיע לסיכומים ואז נוכל להציג למועצת חמנחלים תכנית שתהיה בת-השגה

ובת- מימוש ותגשר על הבעיות שיש לנו.

היו"ר ע' פרץ;

תודח.

חיים כץ, בבקשח.

חי כץ;

מאז הישיבה האחרונה ישבה חנציגות ומועצת חעובדיס עס חנחלת חתעשיה האווירית על

תכנית כדי לצאת מחמשבר, משברון. אני לא יכול לדבר על תכנית חבראח. חתעשיה

האווירית לא חולח. נקלענו למשבר ומאחר וחעובדים רואים את עצמם כחלק אינטגרלי

מחחברח חס החליטו לתרוס לחברח על מנת להוציא אותח מחמשבר.



על מה מדובר? חלק ניכר מתשלומי ההבראה שאנחנו אמורים לקבל בשנת 1993 - לא

נקבל. שי פסח - לא נקבל בשנת 1993 . כל עובד יתרום 5 ימי עבודח, אני מדבר ימי

השתלמות בשכר. כל עובד יתרום וקישת ימים. נקצר את יום העבודה בחצי שעה, זח יחסוך

לחברח 1,200 משרות, זח שווה-ערך ל-1,200 משרות, ואנחנו נשלם תמורח מלאח בגין

קיצור חחצי-שעח. תחיח פרישח של עובדים לפנסיה. נעזור מאד לחברח לנייד עובדים

קבועים בעבודות, במקום עובדי קבלן. נעודד את חעובדים בחברח לחעלות את חפריון כד

שהתפוקח ל-40 שעות תחיח שווח ל-42.5 שעות. עובדים שלא ירצו לחשתבץ בעבודח ולא

ירצו להתחיל לעבוד, יצטרכו לעזוב את חחברה. לא ימצאו את מקומם בחברה עובדים שלא

ירצו לעבוד בחברה.

קריאה;

יש כאלה שלא עובדים?

היו"ר עי פרץ;

אתה מתכוון למסגרת הניידות.

ח' כץ;

החלטנו על זה איורי משא-ומתן. התכנית מורכבת וגדולה. אנחנו חברח ממשלתית. חיום

בשעח שמונה בבוקר מתכנס חדירקטוריון. אני מקווה, מאד רוצח לקוות שהדירקטוריון

יקבל את התכנית.

מה שאני אומר מותנה בשלושה דברים; 1) שמימון הוצאת העובדים יהיה על הבעלים,

קרי ממשלת ישראל תשלם בגין הוצאת העובדים; 2) שממשלת ישראל תשקיע בשינוי סל

המוצרים של התעשיה האווירית, קרי מעבר לשוק האזרחי, תשקיע במו"פ, כדי שמצבנו לא

יהיה בעוד שנתיים כמצבה של תע"ש; 3) אנחנו מבקשים שממשלת ישראל תשלם בגין יוסבות

מקצועיות, הדרכה לעובדים שיניידו אותם ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר וכן הדרכה

להכרת עבודה חדשה בגלל שינוי סל המוצרים. אנחנו דורשים מהנהלת התעשיה האווירית

שתחזיר לתעשיה האווירית את כל העבודות שחיא מוציאה לכל מיני קבלני משנה קטנים.

מדובר על כ-1,000 מקומות כאלה, לא 1,000 עובדים אלא 1,000 מקומות כאלה שהתעשיח

חאווירית מפרנסת אותם. זו תהיה בעיה, אני לא יודע של מי. אנחנו דורשים שכל

עבודח שניתנת לביצוע בתעשיה האווירית תיעשה בתעשיה האווירית. ששממשלת ישראל תדאג

לאותם מקומות קטנים שאיו להם עבודה.

אני מקווה שהדירקטוריון שלנו יהיה נבוו ויקבל את ההחלטה.

היו"ר ע' פרץ;

תודה רבה.

מר אורו אם תרצה להוסיף משהו, אנהנו נשמה לשמוע.

בי טמקין;

האם למישהו יש הערכה כמה יעלה ההסכם כפי שהוצג פה?

קריאה;

העובדים יתרמו כ-100 מיליון דולר.

היו"ר עי פרץ;

אני מקווה שהדירקטוריון יאשר את ההצעה של מועצת העובדים לפתרון המשבר או

המשברון.



קריאה;

זח סיכום של ההנהלה וארגון העובדים.

היו"ר עי פרץ;

אם הדירקטוריון יאשר את סיכום ההנהלה וארגון העובדים, אגחנו נברך על כך. אני

מניח שהדירקטוריון יאשר את זח עם גיבוי כספי מתאים של הממשלה. אנחנו נברך על כד.

נביא את חפרטים לידיעת חברי חוועדח.

די ארצי;

יש תכנית מפורטת. אני חושב שברגע שחיא תאושר ותסוכם סו הנכון יחיח לחציג

אותח לפניכם, כדי למנוע טעויות. לפעמים מדובר על נושא שצריך ערבויות ממשלח

וחושבים שזח מענק. מוטב שנציג בפירוט את כל חפרטים. זו תכנית שנבנתה בפירוט רב

מאד ובעמל רב מאד במשך כמח חודשים.

היו"ר עי פרץ;

אני מודח לך.

מיקי פינדר בבקשה, אם יש לד סח לומר. תתייחס בעיקר לדברים שנאמרו על-ידי

נציגי ההנהלות.

מ' פינדר;

ועדת ברודט עדייו לא גיבשח סופית את חמסקנות שלח לגבי תכנית חעבודח. על פניו

נראה שלמעשה המדינה אמורח לחשקיע כ-300 מיליון דולר כדי לחביא את חתע"ש בשנת ?'199

לאיזוו, עדייו לא למצב שבו חיא מתחילה לחראות רווחיות וצמיחה. התחושה שלנו חיא

שמעבר ל-300 מיליוו דולר יידרשו סכומים נוספים, שכרגע איו לנו יכולת להעריך מח

יחיח חיקפם.

בעיית חתעשיות חבטחוניות לא מסתיימת בתע"ש, בתעשיח חאווירית וברפא"ל אלא חיא

מעבר לזה - יש מספנת חיל חים, יש מפעל "סולתם" ויש מפעלים אחרים. זאת אומרת חבעיח

שמסתמנת עכשיו בתעשיות חבטחוניות, חיקפח חוא אדיר ומעבר למח שאנחנו שומעים פח,

בעיקר בגלל חשוק חעולמי ותקציב חבטחוו.

לכו, איו סנוס מהתאמת חייצור, חיקפי חייצור וכושר חייצור לסח שמסתמן

באפשרויות בתחום חמכירות.

היו"ר עי פרץ;

מח ההתנגדות שלכם? באי זח נקודות אתם מתנגדים לחצעח שאושרח בדירקטוריון חתע"ש?

אתם חבעתם חתנגדות לתכנית עצסח.

מי פינדר;

חחתנגדות שלנו חיא למעשה למה שמציגה התכנית, שלא מציגה תכנית עסקית. מדובר

על כד שתע"ש מתיישרת לאיזה שהוא קו של אפס רווחיות או חפסקת ההפסד שלח. זח חכל.

אין בה שום תהליד שבו אנהנו רואים שהתע"ש נכנסת למצב של רווחיות וביזנס בעתיד.

אדוני היושב-ראש, אני מצטער, אני לא מכיר הוועדה שהוזכרה כאן. אודה א0 א0

אפשר לומר לי במלים אחדות מה ההרכב של הוועדה ומה המומחיות שלה.

היו"ר עי פרץ;

ועדת ברודט?

שי גוטמן;

כן.

מי פינדר;

כשהתבררו ההיקפים של הבעיה במפעל התע"ש החליט ראש הממשלה לשעבר להקים צוות

בראשותו של מר ברודט ובהשתתפותם של מר סלאבין, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה דאז;

מנכ"ל משרד הבטחון; היושב הכללי; כצוות שייעץ בנושא תכנית ההבראה של התע"ש.

היו"ר עי פרץ;

מתי הוקמה הוועדה?

מי פינדר;

ביולי השנה.

שי גוטמן;

מי זה ברודט?

מי פינדר;

דוד ברודט, הממונה על התקציבים.

היו"ר עי פרץ;

מזכ"ל ההסתדרות, בבקשה.

הי הברפלד;

בראשית דברי אני רוצה לומר שהענין מאד מאד סבוך ומסובך. בעיות התעסוקה הן

כרגע, לדעתי, הבעיות הכי קריטיות במדינת ישראל. אנהנו מטפלים כאן במיויוד בנושא

התעשיות של המערכת הבטהונית, שיש להן היסטוריה ארוכה והן נקלעו לבעייתיות מיוחדת.

כמה דברים שנאמרו, בעיקר מאנשי האוצר וההנהלות,צורמים לי מאד. אם מדברים על

הבעיה הזאת רק מהבחינה הכלכלית - אני רוצה להיות קצת בוטה - אפשר לסגור את

המדינה.

קריאה;

קודם כל את צה"ל.



ח' הברפלד;

אני מביו את החברים שנמצאים במתח אבל במתח כזח קשה להגיע לפתרונות לפתרונות. אני מציע

לראות את הדברים עניינית. אני מצטער שלא נמצא כאו לא שר האוצר ולא שר הבטחון או

סגנו.

מתקיים חיום ביקור של של שר חבטחון, שקשור לנושא שאנחנו דנים בו. אם חבעיח

תיפתר שם, נשמח מאד. אין פה בעיות יוקרח פח. הלוואי שיפתרו את חבעיח.

ח' חברפלד;

ההתייחסות שלנו חיא עניינית. אנחנו מנחלים, במידת האפשר - אני מדבר על

ההסתדרות - את כל חמגעים עם חממשלח כממשלה ועם השרים הנוגעים בדבר, עם מערכת

חבטחון שאחראית על חתעשיות חבטחונית - מנכ"ל משרד חבטחון וכוי. האופנח חיום

אומרת שאחד ועוד אחד חם שניים, ואם זח לא מסתדר כך אז צריך לראות איד זח מסתדר

וחפנייח עוברת מיד אל ציבור חעובדים, שחם חמרכיב חעיקרי וחם אלח שנושאים על גבם

את המפעל. המנכ"ל חצביע בדבריו על כמח דברים. חוא והדירקטוריון שלו, ההנהלה

שלו, מתייחסים אל חענין מבחינח כלכלית ולא משום בחינח אחרת. יכול לחיות

שבחישובים חכלכליים חדברים מסתדרים. אבל לממשלח ולכנסת, ולנו כחסתדרות בוודאי,

יש שיקולים נוספים, בעיקר במצב חתעסוקח כרגע, שאיננו מצביע על שינוי או על

כיוונים איורים.

מבחינתנו, בעיית חתעסוקח או חאבטלח איננח רק בעיח כלכלית חברתית. זו בעיח

קיומית של מדינת ישראל.

חיות ובאתי ממערכת חבטחון יש לי ירק מיוחד לענין בכלל מהיבטיו השונים. ראייה

לטווח הרחוק, שהכלכלנים לפעמים אינם מבינים אותו, זח יקבע את קיומה של מדינת

ישראל. כלומר, לפי חכלכלח ב-1992 אולי צריך לפטר 3,000 עובדים אבל יכול לחיות

שב-1996 נשלם מחיר יקר.

בתעשיות הבטחוניות חושקע חרבח מאד בשנים חאחרונות - בהתפתחות וגם בכוח אדם.

יש שם מצבור של כוח אדם עם חרבח מאד נסיון, עם חרבח מאד יידע, כוח אדם שמדינת

ישראל השקיע בו חרבח עלות. זח כוח אדם שלפי מיטב חערכתי ושיפוטי נחיח זקוקים לו

גם אם עכשיו אנחנו נתונים בתקופת משבר.

אני חושב שממשלת ישראל, מדינת ישראל, כנסת ישראל, כולם מחוייבים, בתמיכה מלאח

שלנו, למצוא פתרונות לתקופת חזמן הקצרה כדי לשמר את חמפעלים ולחשאיר את חעובדים

גם אם כביכול יש בעיות כלכליות. אני יכול לחסביר ולחוכיח שעצם הוצאתם החוצה

תגרום חפסדים ונזקים קשים. ואם אני רוצח לחיות ציני אני יכול לומר שמ-1 בינואר,

כשיתבטל מס חנסיעות, המדינה תפסיד גם את מס חנסיעות שלחם, כי חלק מחעובדים יעזבו

את הארץ ולא ישלמו מס נסיעות. הם ייצאו החוצה, לשוק אחר, כי כאן אין לחם לאן

לעבור. מי שחושב שבמדינת ישראל כוחות כאלח יעבדו בכל עבודח, אומר דברים ללא

אחריות.

חצטערתי לקרוא מה שאמר ראש חממשלח. בעצם חוא האשים את כולם במצב. חוא חאשים

את חעובדים, את ההסתדרות. חוא חאשים גם את חחנחלח, פח בירושלים. אינני מותח

ביקורת. אני חושב שלפעמים, מרוב לחץ ודחפים, נאמרים דברים שמקשים לחגיע אל חשולחן

אחר-כך כדי למצוא איזה שהוא פתרון.

אנחנו מקיימים מגע שוטף וקבוע עם כל ארגוני חעובדים במערכת חבטחון - חתעשיח

חאווירית, חתעשיח חצבאית, רפא"ל. יש לי תחושח שברפא"ל אנחנו דוחים לזמן מח את

חבעיח חאמיתית, חבעיח חקשח.



גם מה שיש בתעשיה האווירית בא אחרי מאבקים, ויכוחים, דיונים, נסיון לקרב בין

העמדות, מתוך תקוה שגם שם נעבור את המשבר. צריך להתארגן. גם בתעשיח חאווירית וגם

ברפא"ל זח ענין של זמן.

כולנו יודעים שסח שקורח בתעשיות שאנחנו מדברים עליחן משפיע על מערכות אחרות,

יותר קטנות ופחות רעשניות. יש תעשיות רבות שנשענות על מח שעושים בתוך חמערכת

חבטחונית. ואם מדברים כאן על פיטורי 3,000 צריך לדעת שזח לא 3,000 אלא 6,000.

כלומר, יש כאן אחד מול אחד, ויש מי שאומר אחד מול שניים.

מטריד אותי ביותר שבמדינת ישראל כולח, כולל במערכות הציבוריות הממשלתיות

חושבים שחעובדים חם "מסחארה" ואפשר לנפנף ולסלק בקלות 3,000 עובדים. חאם מישחו

חסתכל כדי ללמוד מח פירוש הדבר בן אדם חחוצח. אני עברתי את זח. בשביל כל

אחד שיוצא חחוצח זח עניו של עולם ומלואו. מדברים על אלפי אנשים, 2,7600, 3,000

בקלות רבה.

מספרים, כאילו מאחורי חמספרים אין כלום.

חתעשיח חצבאית עברח כבר תחליד קשח מאד, מ-14 אלף עובדים נשארו 7,500.

בי טמקין;

זח קרח בחרבח מערכות, לא רק ממשלתיות.

ח' חברפלד;

אני יודע. זח לא פשוט. איו אלטרנטיבות ואנחנו רואים מח קורח. אילו היתה

תעסוקה במדינת ישראל - צריך להתווכח לראות.

אנחנו, יחד עם הנוגעים בדבר, עושים כל מח שאפשר כדי שממשלת ישראל תתייחס

לעניו כאל משבר זמני ותסייע לעבור אותו גם אם זח 'עלח כסף, כי יש חרבח בעייתיות

כשמוציאים אנשים חחוצח וחם פונים למישור חאבטלח.

כפי שנמצא פתרון זמני - אני מקווה שחוא 'חיח לתקופת זמו גם ברפא"ל וגם בתעשיח

חאווירית - אני מקווח שנוכל לחתגבר גם על מה שקורה בתעשיח חצבאית, בתנאי שחממשלח

תיקח על עצמח את חאחריות ולא תאמר שלפי סעיף זח זח כד ולפי סעיף אחר זה כך, כאילו

חכל זח נושא כלכלי. חכלכלנים של חאוצר אוחבים סיפורים כאלח, חם אוחבים את

חמשוואות חאלח.

חוויכוח וחחתד"נות לא צריכים לחיות לא עם חאוצר ולא עם חחברים באוצר שממלאים

את תפקידם. חם נותנים מח שחם חושבים שזח תפקידם. אני מקבל את זח. איו לי טענות

לפקידי חאוצר, חם עובדים, חם משרתים את חעניו מנקודת ראותם. וחמנכ"ל וחדירקטוריוו

גם חם עובדים לפי חכללים וחאחריות חמוטלים עליחם.

חוויכוח כרגע חוא ביו חפוליטיקאים. שם צריד למצוא את חפתרוו.

לא פעם אנחנו שומעים בכנסת חערות שאנחנו מזלזלים בכנסת ובוועדותיח, כי

אנחנו חושבים שאיו לוועדות שיניים. אני סבור שיש לחו שיניים כדי לעורר עניו בבית

חזח ולחפש פתרונות אמיתיים שאי-אפשר למצוא אותם בשום מקום אחר,

אנחנו נתמוד ונעזור לחברים לחתגבר על חבעיות ולחשיג את הפתרון באותו מקום

שאני חושב שצריד להשיג אותו. זח חשולחו חנכון, חכנסת.



היו"ר ע' פרץ;

תודח.

בישיבת הקודמת שמענו בהרחבה את יושב-ראש מועצת חעובדים, את שלום חבשוש. הכל

רשו0. בישיבה חבאח נדון רק על התע"ש. אף על פי כן, לאור האירועים שחיו בשלושת

חשבועות שחלפו מאז אותה ישיבה שלנו אני מבקש שחיים צווייג יאמר לנו מח שיש לו

לומר.

בפגישת הקודמת ביקשתי לדעת אם למועצות חעובדים ולו ועדים יש תכניות. כפי שאני

רואת, בסופו של דבר הבסיס לתכנית יציאת ממשבר, לא כולו אבל רובו תוא לפי יוזמות

של תו ועדים ואני מברך על כך.

חי צווייג;

בראשית דברי אני רוצת לומר שאנחנו היגשנו, במשותף עם ההנהלה, תצעת ותכנית. יש

לנו הסכם שחתמנו עליו לפני חודש וחצי, גם המנכ"ל שיושב פח, באישור הדירקטוריון,

חתם איתנו על הסכם שהוא בהחלט פרי הצעה שלנו. אנחנו הקרבנו תרומה כואבת ומכאיבה

המוסכמת על כל הצדדים. זח היה ויתור על שכר בשיעור של 14%.

קריאה"

16%.

חי צווייג;

14%-16%, זח נוסף על מח שוויתרנו ב-1991. עיי כ-2%. זח כולל חכל חופשות,

שכר, וכוי. חברים יקרים, חכל בהסכמת חדדית עם חמנכ"ל.

הדיון שנערך פח כרגע הוא דיון שבצילו יש תכנית תבראת, או כפי שאני מרשת לעצמי

לומר פת, תכנית קבורת של תתעשית תצבאית. אני לא כלכלן ובטח לא מומחת כמו תחברים

בוועדת ברודט, אבל עד היום חנחלח חזאת, שתגענו איתת להסכם במשא-ומתן ותיו בינינו

ירקי עבודת מופלאים, ההנהלה תזאת לא טרחה אפילו להוראות לנו או לומר לנו שמתגלגלת

בדרך תכנית; זת תית יוק, נעלם, כי אולי עובדי תתעשית תצבאית תם אוייבי תתעשית

תצבאית וחס וחלילה לגלות לחם שיש תכנית בדרך. וזח מנכ"ל שלפני שלושת שבועות ורותם

על חסכם.

היו"ר ע' פרץ;

ההסכם שחתמתם עליו, יש בו גם התחייבות של תתנתלת?

ח' צווייג;

יש התחייבות של ההנהלה על 7,000 עובדים ואין פיטורים מסיביים, בוודאי לא

לסגור מפעלים, בשום אופו לא. לא דובר על סגירת מפעלים וזח לא חוזכר.

קריאח;

זו תכנית עד שנת 1995.

ת' צווייג;

במשך תשנתיים תאלת ההנהלה בזבזת, לדעתי, תון עתק של כסף ורצון טוב של ציבור

עובדים כשהיא חוזרת ומביאת תכניות של זיגזגים.



בכל הופעה שלו בפני מועצת העובדים בא המנכ"ל ואמר, חברים יקרים, המוצרים

האזרחים - זה הכיוון שלנו. ואנחנו הלכנו וסיפרנו את זה לעובדים מתוך תקוה שהנה

אנהנו הולכים לכיוון הנכון. הוא אף הציג מספר מרשים - 50 מיליון דולר מכירות לשוק

האזרחי. אני הייתי גאה ואמרתי, הלוואי שזה יהיה נכון. והנה עכשיו הוא בא ומציג

תכנית שאין בה שום דבר. מה התעשיה רזצבאית תעשה כשאומרים לוועד ששוק הנשק הולד

ונסגר? האם היא יכולה לסמוך רק על צה"ל? ולא נאמר לנו: אל צה"ל אל תסמכו.

באים ומדברים על פיטורים, על סגירת מפעלים, סגירת התעשיה הצבאית בצורה

אלגנטית. אנהנו לא נסכים לזה. יותר לא תצליה להונות אותנו.

הבעיה היא כבדה, היא לאומית - רק הממשלה יכולה לקבל החלטות. מי שמציג תכנית

הבראה ולא מדבר על יעדים, על מוצרים, על קווי ייצור, על מה למכור, איש כזה מהפש

לעצמו כיסוי מפני כשלון בעתיד. את זה לא ניתן. בשום אופן, שום כיסוי.

אנהנו מוכנים לעשות אבל גם להנהלה צריך להיות אומץ להתייצב ולומר מה נעשה

מהר. אין ניסים. ומה מציעים לנו? לסגור מפעלים, לסגור מפעל מודרני של נק"ל,

לסגור מפעל בירושלים, לסגור ולסגור. מייבשים את המפעלים שלנו מעבודות. מעבירים

עבודות לבולגריה ולרומניה. שם הפועלים יעבדו. כאן יהיו פיטורים. לא יכול להיות

דבר כזה. אני בטוה שאתם, הוועדה הזאת, אני בטוה שממשלת ישראל אתם לא תתנו יד לדבר

הזה.

שי עובדיה;

הזמנות שמזמינים ממפל"ן נשלהות לבולגריה, כי שם העובדים זולים יותר. אם לא

ישלהו לבולגריה - מפל"ן ייסגר. זו התכנית של המנכ"ל.

אני שואל, האם מישהו ממכם מוכן לנסוע עם נהג עיוור? מאיתנו דורשים שיהיה לנו

מנכ"ל עיוור שינהיג את התעשיה הצבאית. העבודות המעטות שיש - לבולגריה. ואצלנו

מדברים על הוצאת אנשים מהמפעל, אנשים שיש להם ותק של 15 שנים, 20 שנים, שלושים

שנים. השנה פיטרתי 350 עובדים. 3 מפעלים נסגרו. מקטינים את המפעלים, שיהיו כמו

בית מלאכה ברהוב יהודה הלוי. כל חצי שנה מגישים תכנית.

במשך שנתיים קיבלתי שלוש תכניות, פעם בעטיפה בהולה, פעם בעטיפה ירוקה, פעם

בעטיפה ורודה. בכל פעם דיברו על פיטורים. זה מה שהם רוצים, והם מאשימים את

העובדים. העובדים צריכים ללכת הביתה. הוועד לא יסכים. אני פיטרתי 1,000 איש. היום

ראיתי אחד מהם ברמלה, הוא עדיין לא עובד. שנתיים. הוועד לא הסכים לפטר עובדים שיש

לו ותק של 30 שנה ו-5 ילדים. אנשים עבדו שלוש משמרות. לפני 30 שנה אמרו לנו,

תבואו לתעשיה הצבאית. עבדנו תמורת משכורות נמוכות. היינו צעירים. היום, כשעובד בן

50-45 באים ואומרים לו, לך הביתה, ובקלות רבה כל כך. אנהנו הסכמנו להפחית

במשכורות.

תעבירו את ההומר.

ועוד משהו. הזמינו מההונגרים 5,000 מחסניות. נכון ששם המהיר זול יותר, אבל

מחצית מהכמות פסלו והביאו אותם לתיקון אצלנו. מפל"ן הפסיד.

ושולהים משלהות. מפסידים. היה משהו באיטליה. זה לא התאים. מפל"ן התחיל לתקן.

זה לא עולה כסף? אבל אומרים שהפועלים מפסידים והפועל צריך ללכת הביתה. זו התכנית

שלהם.

אדוני, . לא יכול להיות שישלהו עבודה לבולגרים, להונגרים, ולאחרים ואת

היהודים ישלהו לרהוב. אנהנו לא ניתן.

הבעיה מאד סבוכה ועמוקה. הפתרון חוא בהחלט בידי ממשלת ישראל והשפעה שלכם

עליה. אני מוסיף ואוסר, גם אם ממשלת ישראל תיתן כסף, צריך גם כישרון לצאת מהמשבר

בניהול. לא יכול להיות שמי שסחב אותנו במשך שנתיים יחזור ויקבל עכשיו כסף ויבזבז

אותו עוד פעם. זה צריך להיות נגד עיניכם. אנהנו לא נשלם את המחיר. זה יהיה על

המצפון של כל מדינת ישראל. זה כסף של כל הציבור בארץ. צריך למנות אנשים

שמסוגלים, שיכולים. עובד לא טוב - אני פוסל את העבודה שלו ומעניש אותו. גם

מנכ"לים צריכים לשלם מחיר. לא יכול להיות שתהיה הפקרות ורק העובדים ישלמו.

שי בוחבוט;

ב-10 בספטמבר התקיימה ברמת- השרון ישיבה של ועדת הכספים הוצגו בפנינו תכניות

של התע"ש ודובר איך מעבירים את התע"ש לנגב. אם התע"ש במצוקה כל כד קשה, איד

מדברים על העברת המפעלים? מאיפה יבוא הכסף. עוד יותר מדאיגה אותי העובדים שנמסרים

מסרים לא מדוייקים ולא נכונים. אני העליתי את הנושא של הגליל ואמרתי, אם היו

ממנים אותי לעשות בדיקה של ערי הפיתוח, מבחינה כלכלית, הייתי חוזר לממשלה ומציע

להם לפרק את כל ערי הפיתוח, להעביר אותן למרכז. זה יותר זול מאשר להחזיק אותו.

אני הושב שבנושא שלפנינו היו מהדלים קשים ביותר. אני לא יודע מה חברי ועדת

העבודה יכולים לעשות. הם יכולים להרים קול זעקה.

בקרית-שמונה, בנצרת ובמעלות. אנהנו מנסים לבחון איד

אפשר לשמור על עצם קיומם של המפעלים האלה. חלק מקיומם של המפעלים תלוי בשני

הבאוש ליעילות מסויימת ובמקביל להזרים אליהם עבודות ולפתח מוצרים חדשים.

בקרית-שמונה פוטרו לפני שבוע 6 עובדים. במעלות פוטרו חרבה יותר. בנצרת לא פוטרו

עובדים כי היה מימון מסויים ממשרד האוצר. ברור שכל המפעלים האלה יעברו תכנית

הבראה. הכוונה שלנו היא לשמור את המפעלים האלה בגודל שיאפשר להם להיות תחרותיים.

אבל כבר שמעתי וקראתי שבמסגרת תכנית חבראה הולכים לסגור את המפעלים האלה. זאת

אומרת, כפי ששמענו כאן, שכל כמה חודשים תכנית ההבראה עוברת שינויים. והחמור

ביותר, שלא משתפים את העובדים. כיסחו את חמפעלים בירי מהמותן. ניוונו אותם. כל

פעם סגרו וכל פעם פיטרו עוד.

תע"ש באה ואמרה, אני רוצה להיות הברה בע"מ, כי אני מסוגלת להיות תחרותית, אני

מסוגלת לעמוד על רגליי. מתברר שמאותו יום שהיא הפכה להיות הברח חמצב חולד

ומתדרדר.

רבותי, כשנותנים נתונים מספריים, אנחנו צריכים לזכור שאנשים עומדים מאחורי

המספרים האלה, אנשים שנתנו את מיטב חייהם למפעל. אני מתפלא על אותה ועדה שמקבלת

תכנית הבראה ללא התייעצות עם העובדים. אולי לעובדים יש הצעות. אני מאמין שיש להם

הצעות.

אנחנו מכירים מפעלים אדירים שצימקו את עצמם אבל לא פגעו בעובדים. אציין את

מפעלי אלסינט. במעלות חיו 600 עובדים. הקימו צוותי עבודה, וחם מצאו תעסוקה לכל

אלה שהיו צריכים לפטר. לחלק מהם עשו הסבה מקצועית. אי-אפשר לכסח ולזרוק עובדים

סתם ככה, בלי שום רגישות חברתית. מדובר פה על עובדים שנתנו 30 שנים מחייהם. וכאן

אני מאשים גם את הוועד. אני מאשים אתכם שכל הזמן נתתם יד והאמנתם שזו הפעם

האחרונה שמקצצים. אתן לדוגמה את המפעל במעלות. אני מכיר אותו היטב. מ-300 עובדים

נשארו 90. אם אז לא הייתם נותנים יד, אם הייתם עומדים על כד שתהיה תכנית הבראה

לפני שמפטרים אולי המצב היה שונה. אני זוכר שפעם, כראש מועצה, ניתקתי מגע. אמרתי

לוועד, אני לא מוכן לדבר אתכם. כל הזמן אתם הותמים.

כלכלי? ברור שזה לא כלכלי ולא רווהי. יש גם הוצאות של ההנהלה. לסגור את

המפעלים? אנהנו לא ניתן. אניו מאמין שהאנשים בשטח לא יתנו.



אני חושב שבנושא של חתעשיה הבטחונית חייבת קודם כל להיות רגישות חברתית.

ושנית, בכל העולם התעשיה האסטרטגית מקבלת מעמד מיוחד גם אם העלויות גבוהות יותר,.

אפילו ב-15%.

רבותי. אנחנו עדים לתופעח חדשה - נוסעים לקניות בחוץ-לארץ. עוד לפני שנכנסתי

לכנסת חצעתי הצעח, ואני מתכוון לחדש אותה. יש במערכת חבטחון פקודים, לצערי חרב,

שממציאים כל מיני קניות בחוץ-לארץ. חם נוסעים לקניות בכוונח שיוכלו לטייל. אני

מציע לתת לחם לממו לחם טיול של חודש בשנח, שיטיילו על יושבו ו חמדינח, אבל שימשיכו

לקנות פח בארץ.

רבותי, אם מדברים חיום על 3,000 איש, על 7,000 מפוטרים, תדעו שזח עוד 10

אלפים מפוטרים , מדוע? התעשיח חאווירית, רפא"ל, חתעשיות באלה נותנות עבודח בערי

חפיתוח, לעוד מפעלים איורים. חצטמקות של חמפעלים חאלח פירושה חרס של כל חתשתית

חכלכלית בערי חפיתוח.

י' שפי;

מח חן חתעשיות חבטחוניות. אלח תעשיות שכל חשנים נתנו תרומח מכרעת למדינת

ישראל גם מבחינת כלכלית וגם מבחינה בטחונית. כל שנות קיומן של חתעשיות, וחן

נולדו בערך עם חקמת מדינת ישראל, חן תרמו למדינת ישראל.

מדובר פח על שלוש תעשיות אבל מישהו כבר ציין שבעצם יש למעלח מ-20 תעשיות

שמתעסקות בנושא הבטחון. חתעשיח חאווירית מוכרת חיום בסכום של 1.3מיליארד דולר.

זח כסף שנכנס למדינה. גם חתעשיח חצבאית מוכרת וגם רפ"אל מוכרת. חאם מישהו עשה

חשבון מח יקרח אם חדולרים חאלח לא ייכנסו למדינה? חאם פקידי חאוצר או פקידי משרד

חבטחון יכלכלו את מדינת ישראל?

אני חושב שמיותר לדבר פח על נושא חבטחון. את הפתרונות לצה"ל נותנות רק

חתעשיות חבטחוניות. צה"ל, תפקידו לחגן על חמדינח. מציאת פתרונות לצה"ל - את זח

עושות התעשיות הבטחוניות.

במלחמת חמפרץ כולנו רעדנו מחסקאדים. חיום יש רק פתרון אחד לסקאדים, אולי טיל

חחץ, שגם חתעשיח חצבאית וגם רפא"ל מעורבים בזה קצת, ובמיוחד חתעשיח חאווירית.

אפשר לסגור את זח. למה? זח לא רווחי. זח לא כלכלי. ברור שזח לא כלכלי.

מר קומיסר אומר שחוא מתפעל את תע"ש אך ורק מבחינח עסקית. רבותי, מערכות כאלח

אי-אפשר לתפעל רק מבחינח עסקית בשום פנים ואופן לא. מי שחושב שזח אפשרי -

נסגור גם את צחי'ל וגם את חמדינח. חלק מהמוצרים, אלח שמכניסים דולרים למדינת

ישראל, אותם אפשר לתפעל מבחינח עסקית, ואת חקווים חאלח חולכים לסגור.

צריד לזכור שמי שניחל ומי שהנהיג את תעשיות חבטחון חם חדירקטוריונים שנבחרו

על-ידי חממשלח. אם יש חיום משבר - צריך לחפנות אליחם את חאצבע. חם חובילו אותנו

למוצרים אלח או אחרים. חאם חעובדים חחליטו ביחס למוצרים? חאם חם החליטו מח לעשות?

חעובדים באים לעבודה, מבצעים את עבודתם והולכים חביתה. אבל היום, כשיש משבר באים

אל העובדים ואומרים לחם, תלכו. והמספרים רצים.

בדיון הקודם יש כאן נציג האוצר. הוא טען שהשכר בתעשיות הבטחוניות גבוה

וחייבים לחוריד אותו. ממתי חתעשיות חבטחוניות עושות לעצמן חסכמי עבודח? אני מודיע

כאן שהעובדים בתעשיות חבטחוניות - בתע"ש, בתעשיח חאווירית וברפ"אל - ויתרו בשנים

חאחרונות על מח שקיבלו כל חשכירים במיגזר חציבורי במדינת ישראל.

חי חברפלד;

נכון.



י' שפי;

שכרם של עובדי התעשיות הבטחוניות איננו גבוהה. הוא שווה לכל המיגזרים האחרים

במדינת ישראל. מבקשים מהעובדים לעשות עוד סיבוב. זח לא ייתכן. המהנדסים בתעשיות

האלה מרווחים פחות מדי. בקנדה, באוסטרליה, בניו-זילנד ובכל מדינה אחרת הם יכולים

להרוויח חון עתק. שם יכול לחיות לחם קל יותר.

אם חעובדים האלה יפוטרו , הם לא ימצאו מקומות עבודח במדינת ישראל. חם לא

יירדו ב-8 פאזות ולא ילכו לעבוד כפקידי קבלה בבית-מלון. או שהם יירדו מהארץ או

שחם יישבו ויחכו לדמי אבטלה.

ראש הממשלח אמר שיש צורך בשנתיים כדי ליצור נקום עבודח בסדר גודל טכנולוגי

כמו התעשיות האלה. וכסח עולח ליצור סקום עבודח כזח? יש האומרים 50 אלף דולר ויש

האומרים 70 אלף דולר. הסכום נע מסביב ל-100 אלף דולר כדי לפתור בעיה של אדם אחד.

וסח אנחנו רואים? זורקים 7,000 איש ססקום עבודתם.

חססשלח חייבת להקצות משאבים למחקר ופיתוח ולמעבר מהיר מתעשיה צבאית לתעשיה

אזרחית, אם היא חושבת שזו חדרך.

אנחנו עובדים על הסדר הבראה. עובדי התע"ש עובדים על לקדר חבראח. אבל כעבור

חודש וחצי ההסכם לא תקף. האם ייחכו שהיום יבואו ויגידו שצריך עוד פיטורים? ועדת

ברודט עדיין לא נתנח דעתח על הענין. אני לא מבין את זה. לא ייתכן שבמדינת חוק

ייחתם הסכם שתוקפו יפוג כעבור חודש וחצי. עם מי אנחנו יושבים? לסח אנחנו יושבים?

במ;דינת ישראל יש חוק. אי-אפשר לפטר עובד קבוע אלא על-פי הסכם קיבוצי. היום צד

אחד סדבר על פיטורים. סועצת עובדי התעשיה האווירית חודיעה לחנחלח, אין פיטורים.

נקודח. לא יהיו פיטורים של עובד אחר. אני ממליץ גם לתע"ש לנחוג כך. ואפילו חגעתם

למסקנה חזאת באיחור - טוב שאתם עושים את זח. חחנחלות חביאו את חעובדים ועדיין חן

מביאות עובדים וסצד שנים רוצים לפטר עובדים. אני לא מבין.

וכמה מלים על צה"ל. אני חושב שהתעשיות הבטחוניות הן חלק מצה"ל. אני חושב

שדווקה מפני שאנחנו הולכים לתהליך שלום צח"ל צריך לחיות חרבח חרבח יותר חזק וחרבח

יותר חכם, היום צה"ל מתחרה בנו. חרסטכ"ל, מבחינתו אולי הוא צודק, רוצח לסיים את

יוקדנציה שלו בחצלחח. רסטכ"ל אחד אסר שלא צריך "לביא". אולי היום מצטערים על כד.

צח"ל מתחרה בתעשיות הצבאיות כי הוא יותר זול. חחייל לא עולח 40 דולר לשעח ולא 30

דולר לשעח. גם חייל המילואים לא עולח לצח"ל. בסצב שנוצר לא ייתכן שמישחו סלסעלח

לא יכוון את העניינים. לא ייתכן שצה"ל יתחרה בתעשיות הבטחוניות, אנשים יפוטרו ואם

יחיה צורך בהם - הם לא יחיו.

אני חושב שלכל תעשיות הבטחון בעולם, במדינות שמצבן הבטחוני לא קשה כמו מדינת

ישראלי, יש סיוע ססשלתי סאסיבי. לא ייתכן שדו וקח בסדינת ישראל, סדינה בסצור שיש

לח רק צד אחד פתוח - הים - שם תחיח חתעלסות סחתעשיות חבטחוניות. אני חושב שיש בכך

חפקרת חבטחון.

סדברים על כשלונות. לא שסעתי שחצביעו על חאשמים חאסיתיים - אלח שקבעו את

המדיניות, חדירקטוריונים, אלח שקבעו את סל חסוצרים, ההנחלות. חעובדים חם שצריכים

ללכת הביתה. העובדים לא נכשלו. לא ייתכן שכשיש כשלון שוב חוזרים ומצביעים על

העובדים.

אני מבין שסבקשים תזרים של מזומנים לחצלת תע"ש. אני חושב שסחוועדח חזאת צריכח

לצאת קריאח לוועדת חכספים. אני חושב שצריך להתקיים דיון מיוחד, כדי לקבוע

שהכספים שאסורים להיכנס לתכניות חבראח ולסו"פ אכן יוקצבו.



אם אמנם התכנית החדשה, שכולנו קראנו עליה בעיתונים, נעשתה בלי תיאום עם חברי

הוועד וזמן קצר אחר כך פג תוקפה, זח דבר חמור. אני מציע שנקבל החלטה שהוועדה

הקיים בהקדם דיון נפרד בנושא תע"ש.

ג0 הממשלה צריכה להבין שהמשבר שעוברות למעשיות הבטחוניות נובע מכד שהמציאות

בעולם השתנתה. ראינו מפעלים שהיו על סף קריסה ושהיו מוכנים לשלם כדי שיקנו אותם -

תדיראן למשל. הם התאוששו ובאמצעות תכנית מתאימה עלו על דרך המלך.

אין לי ספק שהממשלה צריכה לקחת בחשבון תקופה של שנתיים עד ארבע שנים, כי זה

פרק הזמו שלוקה לעשות רקבה ממוצרים צבאיים למוצרים אזרחיים. בהסבה הזאת צריך

להשקיע במרקר, בפיתוח, וזח יעלה הרבה כסף. מפה צריכה לצאת קריאה לממשלה להשקיע

את המשאבים חאלח.

אסור לשכוח שמגיעים אלינו עולים בתחומים שבהם עוסקות התעשיות הבטהוניות -

מהנדסים, טכנאים. כיצד ננהג?

כולנו ברכנו על הסכם ההבראה ברפא"ל, שהייתי שותף לו. הוא גרם לפרישתם של

כ-800 עובדים. הוא עלה הרבה כסף. הוא נטע בנו גם תקוות ומצד שני הוא עורר חששות

משום שאין מספיק כוחות צעירים שנכנסים לתחום המרקר. זה דבר שצריך לתת עליו את

הדעת. כל מערכת שעוסקת במחקר ופיתוה מוצרים מודרניים ומתוחכמים זקוקה למוחות

רעננים. גם לנושא חזח צריך להקדיש מחשבה ומשאבים ואני מצפה שהיום תצא מפה קריאה

בנושא זה.

נ' בלומנטל;

אנחנו עדים חיום למצב בלתי-הגיוני. מצד ארח- מפטרים אלפי עובדים ומצד שני

מודיע משרד הקליטה שהם מקימים גוף והברות שתטפלנה בקליטת עולים מדענים. אי-אפשר

להבין את זה.

מדינת ישראל לא פועלת כעסק, ואי-אפשר שהתעשיות הבטחוניות במדינת ישראל יפעלו

רק כעסק. יכול לחיות גם עסק אבל צריך לחיות גם קצת דמיוו, יוזמה, השקעות לפיתוח

וכו'. כולנו נמצאים בסירח אחת. אנחנו חיים באותה מדינה עם אותו דאגות. כולנו

לוקחים מאותה קופח ציבורית. אני לא מבינח איזח כסף יילד להכשרות של עולים,

להסבות מקצועיות, אולי אותו כסף שצריד לחיות לעובדים כאן שהם לעילא ולעילא. היינו

במפעלים חאלח. נמצאים שם חעובדים חטובים ביותר, עם המיומנויות הטובות ביותר. איד

אפשר לזרוק אותם? רבים פוטרו מהתעשיה האווירית בגלל ביטול פרוייקט ה"לביא", והם

נמצאים בדרום-אפריקה. מוכרחים למצוא דרד שמקרח כזח לא יישנה.

אם אינני טועח, שמענו פה שהפיטורים ייעשו רק בהסכמה. לא ניתו שייעשו פיטורים

שרירותיים.

אני מצטערת שבהקשר לנושא שלפנינו אני מזכירה את קופת-הולים. קופת הממשלה

מזכירה עכשיו לקופת-חולים מאות מיליוני שקלים בשעה שכולנו יודעים שלהסתדרות יש

נכסים ששווים מאות מיליוני שקלים. מדוע שהתמורה מחם לא תזרום לקופת-חולים כדי

שהכסף שאמור להיות מוזרם לקופת חולים, בשל דברים קשים שנעשו שם ואי-פעילות עסקית,

ילד לתכניות חבראה בתעשיות הבטחוניות.

אני רוצה להציע שנשלה מכאו לוועד של התעשיה האווירית ולהנהלה את תמיכתנו

בתכנית. אנהנו מקווים שהתכנית שהוצעה על-ידם תזכה להערכה ולתמיכה של הדירקטוריוו.

ואני רוצה לנגוע בנקודה שכבר נגעתי בה בישיבה קודמת. אני פונה לכל הנוגעים

בדבר ומבקשת שאם יהיו פיטורים תהיה התחשבות בנשים. שהפיטורים יהיו פרופורציונליים

ולא שהנשים תהיינה הנפגעות הראשונות.



שי גוטמן;

העובדה ששר הבטחון איננו כאן, ששר העבודה איננו כאן, שסגן שר הבטחון איננו

כאן, שהמנכ"ל איננו כאן, אומרת כל מה האנשים האלה חושבים על תפקיד הוועדה הזאת

וכנראה גם מה דעתם בנושא התעשיות הבטחוניות.

חבר-הכנסת גוטמן, לא הזמנו אורזם. כל מי שהזמנו הגיע. אין טעם בדברים האלה.

אני השבתי, על פי הנייר שהיה ברשותי, שמנכ"ל משרד הבטהון יהיה כאן.

סליחה. מנכ"ל משרד הבטהון הוזמן. הבוקר יש לו פגישה עם גורמים אמריקאים בנושא

רכישות, שקשור גם לתעשיות הבטהון. הוא ביקש לא להשתתף בישיבה. מכיוון שהוא השמיע

את דבריו באריכות רבה בפעם הקודמת החלטנו לשהרר אותו מהשתתפות בדיוננו היום, שהוא

לא הדיון האחרון.

אני רוצה להגיד שאני קפיטליסט מובהק ויחד עם זאת, ביום כזה ובנושאים כאלה אני

קרוב מאד לדברים שאמר מזכ"ל ההסתדרות. גם כשאני יושב בשקט מתחשק לי לפעמים

לצעוק, אולי נקלעתי למדינה לא נכונה, אולי אני לא נמצא במדינת-ישראל.

חייבים להבין שהתעשיות הבטהוניות, בוודאי העובדים, הם לא אוייבים של ממשלת

ישראל. הרושם שמתקבל אצלנו הוא, שיש ממשלה פלוס פקידים באוצר ובמשרד הבטחון

וממולם יש אוייב - העובדים בתעשיות הבטחוניות.

במדינת ישראל, במיוהד במערכת הבטהון, יש אוריינטציה אמריקאית, עוד משנות

ה-70, אוריינטציה בלתי מתקבלת על הדעת, שקונים מהמדף האמריקאי. הדבר הזה הייב

להיפסק. אין יותר אוריינטציה אמריקאית. האמריקאים יובילו אותנו להידלון ולאובדן.

המהיר המדיני יהיה הרסני. הייבים לקנות בתעשיה המקומית. בסופו של ענין הרבה

יותר זול לקנות כאן, עם כל המספרים שאני מכיר אותם.

הכישלון הגדול ביותר בתעשיות הבטהוניות זה כישלון של ניהול, ברמה של המנכ"לים

ובממשלה. אני מתנגד להסכמי הבראה שבאים כתחליף לניהול. לא יכול להיות שכל שנה

יעשו תכנית הבראה. שינהלו כהלכה. אני מברך על כד שיש מנכ"ל לרפא"ל, ועד כמה

שאני מבין הוא אדם מוכשר מאד, אבל מנכ"ל בלבד לא יפתור את הבעיה.

מכיוון שבמדינת ישראל אין עד היום תכנון כולל של התעשיות הבטהוניות , אנהנו

נכשלים מיום ליום. לא סתם לא נכנסנו בזמן לנושא החלל אלא באיהור של עשור. לא סוגם

הגענו למצב שאמצעים אנטי-באליסטיים נכנסו באיהור של עשור, כי אנהנו חיים מן היד

אל הפה.

אני קורא לממשלה להקים מועצה לאומית למרקר ולפיתוה בטחוני, שתהיה מורכבת

כמובן ממשרד הבטהון, מצה"ל, מהתעשיות הבטהוניות ומומהים מסויימים מהאוניברסיטאות.

לא ייתכן שיקימו ועדה כמו ועדת ברודט שהיא מורכבת מכלכלנים, מכיוון שהתעשיות

הבטהוניות הן לא כאלה. המטרה של המועצה הזאת צריכה להיות, לדעתי, לתכנן את הפיתוה

הבטחוני עד ל-20 שנה, לא רק מהיום למהר. המועצה הזאת צריכה לקבוע קווים אדומים,

יש כאלה שקוראים להם קווים אסטרטגיים, שמתהת להם אי-אפשר לרדת. אין לעשות את זה

בשיטה של תכניות הבראה מהיום למרי אלא צריך לתכנן את זה מראש.



הכישלון הוא כישלון ניהולי וממשלתי. לדעתי אסור לפטר חיום אף עובד אחד עד אשר

יוקם גוף של אנשי מקצוע, שיתכנו את התעשיות חבטחוניות וימנע תחרות בי ניחן. אנחנו

מפסידים שווקים בחוץ בגלל תחרות מטופשת ביו גופים ממשלתיים שלוקחים מאותו מקור

ממשלתי. תעשיות יורדות למחירי הפסד ומעגלות פינות, מח שנקרא מרמות באמינות, כי

הן חייבות למכור. את כל חדברים חאלח צריך למנוע על-ידי תכנוו כולל. לפני שיעשו

את הדבר הזה אני מתנגד לפיטורי עובד אחד.

מכיווו שחוזכרח כאו קופת-חולים, אני מוכרח לחגיב. אני מניח שיש בזבוזים גם

בקופת-חולים. אבל מי שתמך בממשלח שהשקיעח מיליארדים וזרקח מילארדים על אשליות

בטחוניות, איו לו הרבח זכות לבוא בטענות על בזבוזי כספים. מענייו לדעת אם חכסף

שנזרק על דברים בשם חבטחון כביכול לא יכול חיח להציל חיום את התעשיות חבטחוניות

או לפחות לאפשר לחו לעבור את חתקופח הקשה חזאת.

אין ספק שיש דברים שלא שייכים לתחום העסקי אלא שייכים לתחום של החלטות

לאומיות. הממשלה צריכה להחליט במח הכרחי, מבחינח אסטרטגית, לחמשיר, אפילו זח לא

עניו עסקי. זאת אומרת משקיעים, לא מוותרים ולא סוגרים אלא מפתחים אותו כי זח נושא

בטחוני שאי-אפשר לוותר עליו. צריך לחחליט מח חו חפעולות חבטחוניות שאי-אפשר לוותר

עליהן, ובזח צריך להתרכז.

יש צורך בתקופת מעבר, צריך להשקיע במו "פ - צריך לחעריך את חמחיר. בתקופת

אבטלח אי-אפשר לקבל את חאילוץ, שאינני יודע מי חמציא אותו, של גודל תקציב מסויים

שאיו לזוז ממנו. צריך לומר באחריות שאנחנו מוכנים לפריצת התקציב. צריך לומר בכמח.

אם לא מוכנים לזח, יש שאלח מאיפח לוקחים את חכסף.

נ' בלומנטל;

קופת-חולים.

יש קופת-חולים ויש שרת החינוך. מח חייתם עושים אם קופת-חולים ושרת החינוך לא

חיו? במח חי יוזם עוסקים?

איו לי ספק שיש צורך במשאבים למו"פ. צריך להחליט על מעבר לייצור אזרחי. צריך

לקבוע מח חם חצרכים הבטחוניים שצריכים להתקיים ושבהם המדינה מוכנח להשקיע גם

בתקופת חמעבר. בשביל חצרכים חאלח יש צורך בתקציבים וצריך לחיות ברור אם חם יילקחו

ממסגרת חתקציב ומאיפח. אם לא נשארים במסגרת התקציב צריך לומר שזח ייעשה אפילו

במחיר פריצת חתקציב.

היו"ר עי פרץ;

תודח. אני רוצח לנסות לסכם את חישיבח.

אני לא חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקשור את חמשבר בתעשיות חבטחוו עם

נושאים אחרים. נעשח עוול גדול לתעשיות חבטחוו אם נעמיד אותו מול איזח שחוא ויכוח

אחר שהוא לגיטימי בפני עצמו.

אנחנו יודעים שנושאים שונים אינם כלולים בתקציב, גם חסכומים שדרושים לתעשיח

חצבאית אינם נמצאים בתקציב. נאמר במפורש שיחיח צורך בתקציב נוסף.

אני מציע שנקבל חחלטות שקשורות למצב כפי שחוצג בפנינו בישיבח זו: 1) חוועדח

מברכת על ההסכמות שחושגו בתעשיח האווירית ופונה לממשלה לאמץ את תכנית ההסכמה -

אני לא קורא לתכנית חזאת לא תכנית חבראח ולא תכנית משבר אלא תכנית חסכמח -

שאושרח על-ידי חחנחלח ומועצת חעובדים.



2) הוועדה מברכת על המגמה החדשה ברפא''ל, שתמנע פיטורים. 3) חוועדה מביעה

התנגדותה לתכנית ההבראה בתע"ש, תכנית הבראה קשה הכרוכה בפיטורי אלפי עובדים

מקצועיים ואשר תגרום זעזועים כושים במשק מוכה אבטלה. 4) הוועדה פונה לממשלה לדהות

את תכנית ההבראה של התע"ש ולדרוש תכנית שתתפרס על פני מספר שנים רב יותר. 5)

הוועדה קוראת לממשלה לבדוק מחדש את האפשרויות העומדות בפני המשק לנצל את כוה האדם

המקצועי וקיים בתעשיות הבטחון, הן בהסבת חלק מהתעשיות לתעשיות אזרחיות והן בהסבת

העובדים למקצועות איורים. 6) הוועדה מציעה שתוכו תכנית מתואמת עם עובדי התעשיה

הצבאית, תכנית חל"ת מאושרת שתמומו על-ידי דמי אבטלה. התכנית תכלול "עוץ עסקי

למעבר לשוק האזרחי; גיבוי תקציבי נוסף לקרנות הקיימות, והיא לא תבוא במקום הסדרי

הפיצויים או הסדרי הפרישה שייקבעו בהסכמים עם הארגונים.

הסברתי את הסעיף הזה לראש הממשלה, אחמול. הוא לא קיבל ולא דרה. הוא אמר, אם

תהיה תכנית כזאת - אני מוכן לשמוע.

אני אומר, אנהנו מתנגדים התנגדות מוחלטת למספרים שהוצגו לפנינו היום. עם זאת ברור

שלאיור שמועצת העובדים וההנהלת התעשיה הצבאית "שבו יהד, הם יגיעו למספר מוסכם.

אני אומר, במצב שהמשק עושה תכניות להעסקת מובטלים גם במסגרת של עסקים אישיים, לא

ניתן לחשוב שתעשיות הבטהון, שמחזיקות בידיהן גם יכולת וגם כלים ארגוניים, לא

יצליחו לפתח את המודל של מערך צמיחה בתפיסה של תכנית אישית. אמרתי לראש הממשלה

שיכול להיות שבצידן של אותן קרנות שאושרו לעסקים קטנים תצטרך הממשלה להעמיד סכום

של כ-50 מיליון דולר. שיצטרף לאותם סכומים שיועמדו לרשותו של כל אזרה.

אני אומר שבתקופת הנסיון, במשך תשעת הודש' הנסיון של עובדים המהליטים מרצונם

לעבור למסלול וזדש, לא ייפסקו יחסי-עובד ומעביד.

אני מתכוון לשבת עם הוועדים. אין לנו ברירה אלא להציג תכניות אלטרנטיביות.

אנהנו לא יכולים רק להתנגד. אנהנו צריכים גם להציע הצעות לפתרון המשבר.

הוועדה קוראת לממשלה לבחון את ההלטות הנהלת התע"ש לגבי מוקדי אבטלה במדינת

ישראל.

אינני רוצה שנצא היום בתביעה לוועדה שתחקור את הנושא של תכניות הבראה הדשות

לבקרים, שהסכם שנחתם מתבטל כעבור כמה חודשים, ואז כמובן כל הנושא מאבד גם

מאמינותו. גם הממשלה אחראית לתת תוקף וזמן להסכמים שנחתמו. לכן אני רוצה שנפנה

לממשלה לבדוק את האהריות לגבי אותן תכניות שהוסכמו והיום הן לא עומדות במבהן

המציאות. אשב עם היועץ המשפטי כדי להגדיר את המשפט הזה. הממשלה צריכה לבדוק את

הנושא הזה, של האהריות.

אין לנו שום כוונה להטיל אלמנטים שעלולים הלילה לשמש מכשלה. 'וזד עם זאת אנהנו

לא יכולים להשתהרר מהרגשה שלא ייתכן שהנהלה תחתום על הסכם רק כדי שיהיה יוסכם לזמן

קצר בלבד ואין לה כושר לעמוד מאחוריו ולמלא התה"בות שקיבלה על עצמה. כל הנהלה

צריכה להיות אהראית על התה"בות שלה כלפי עובדים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.30