הכנסת השלוש עשרה

מוסב סגי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 24

מיסיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כי בחשוון תתסנ"ג (16 בנובמר 1992). שעה09:00

(ישיבת פתוחה לתקשורת)

נ כ ת ו -

חברי הוועדת; ע' פרץ - היו"ר

נ' בלומנטל

ת' גוז'נסקי

שי גוטמן

ח' דיין

בי טמקין

י' לס

עי מאור

מוזמנים שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר

שר הכלכלה והתכנון ש' שטרית

אי דרורי - מנכ"ל רשות העתיקות

י' בליזובסקי - מנכ"ל התאחדות התעשיינים

י' גטניו - התאחדות התעשיינים

ד' גילרמן - יושב-ראש לשכת המסחר

צי עמית - מנכ"ל לשכת המסחר

י' פורמה - לשכת המסחר

ע' תמיר - יושבת-ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

ג' בן-ישראל - מנהל לשכת יקשר בהסתדרות

א' הס - מנהל המועצה הציונית

ז' דובר - המועצתתה הציונית

יי אדמוני - מנכ"ל קרן ג'נסיס לפיתוח הנגב

עי הכהן - קרן ג'נסיס לפיתוח הנגב

שי בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

לי אחדות - מחלקת המחקר, המוסד לביטוח לאומי

בי פפרמן - מנהל יורשות לתכנון כוח אדם,

משרד העבודה ויורווחה

ג' חביליו - מנהלת מחלקת פרוייקטים מיוחדים,

שירות התעסוקה

מזכירת תוועדת; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר - היום הצעות לסדר

תכנית שר הבינוי והשיכון לעבודות יזומות

תכנית שר הכלכלה והתכנון לתעסוקח



הצעות לסדר

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. לפני שאנחנו מתחילים בסדר היום, הצעות

לסדר. חברת-הכנסת גוז'נסקי. בבקשה.

ת' גוז'נסקי;

אדוני היושב-ראש, אתמול ביקרתי במפעל ששמו מיכלי כרמל -קרטון גלי, שבטירת

הכרמל. נתקלתי שם בתופעה של לחץ של המעבידים, החלטה של המעבידים לפטר בשלב ראשון

58 פועלים קבועים מתוך 114 פועלים קבועים ולהכניס במקומם 45 פועלים חדשים, כנראה

עובדי קבלן, בתנאים הרבה יותר נמוכים.

אין שם טענה של היעדר רווחיות. המפעל הזה רווחי. יש כאן מגמה לשנות את סדרי

העבודה, את חוקי העבודה שמגינים על זכויות העובדים על-ידי כך שמערערים את הדבר

הבסיסי ששמו חזכות של האדם להמשיך בעבודתו במקום עבודתו הקבוע.

ודבר נוסף הוא הנסיון לעקוף את ועד העובדים על-ידי חתימת הסכם מאחורי גבו.

אני חושבת שחשוב מאד להיפגש עם העובדים, אולי יחד עם המעבידים, ולנסות לקדם

את המשא-ומתן שכרגע לגמרי תקוע.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

באותו נושא, חבר הכנסת טמקין.

בי טמקין;

לא אחזור על העובדות הבסיסיות שציינה אותן חברת הכנסת גוז'נסקי. שכולן

נכונות.

הייתי רוצה לקרוא מפה לגורמים השונים המעורבים בנושא הזה לנסות ולהימנע

מפיטורים באזור שמוגדר כמוקד אבטלה, מה עוד שמדובר במפעל שמצבו איננו כשל מפעלים

אחרים שסבלו מהפסדים.

ההסתדרות ומועצת הפועלים דיברו על כך שאין לחתום הסכם עבודה בלי התייעצות עם

העובדים ואין ללכת מאחורי גבם. אני קורא לעובדים לחזור לעבודה, כך הורה להם

בית-המשפט. העובדים טוענים שההסתדרות לא מקיימת את מה שנקבע ואיננה יושבת עם

שלושת הגורמים ביחד. אגב, ההנהלה יושבת עם העובדים ואילו ההסתדרות לא מוכנה

לקיים ישיבה של כל הגורמים, כפי שקבע רושופט. צריך לקרוא לכל הגורמים לשבת

למשא-ומתן מסכם כדי למנוע פיטורים.

לפי מה שאני מבין, העובדים מוכנים לוויתורים מסויימים בשכר ובחטבות. הם אינם

מוכנים להפסיד את מקום עבודתם ולהעביר אותו לעובדי קבלן בתנאים נמוכים ביותר.

היו"ר ע' פרץ;

תודה.

הצעה אחרת לחבר-חכנסת יורם לס.



אדוני היושב-ראש, הצעתי לסדר מתייחסת לארגון מד"א, בעקבות פנייה שהיתה אלי

מטעם עובדי מד"א.

כולנו שמענו על הוראה שנתן שר הבריאות לדובר מד"א ולמנכ"ל מד"א, שלא להעביר

שום דבר לתקשורת אלא דרך משרד הבריאות, הוראה שיש ביו פגיעה קשה מאד במעמד

הבינלאומי של ארגון מגן דוד אדום ופגיעה בחוק מפורש של הכנסת.

שר הבריאות פועל בניגוד לחוק מד"א אטור מבטיה את ארגון מגו דוד אדומ שהוא

ארגון הצלה של היהודים, כמו שהצלב האדום הוא של הנוצרים והסחר האדום הוא של

המוסלמים.

אני אומר דברים גם על פי דבריו של מומחה למשפט בין-לאומי. פרופסור דינשטיין,

נשיא אוניברסיטת תל-אביב, שגם יעץ לוועדה הזאת בנושאים של מד"א. החוק - גם

מ-1950. כשחוקק חוק מד"א וגם בהוראת שעה מ-1991- קובע במפורש, שמד"א זה ארגון

הצלה שפועל על פי אמנת ג'נבה ולכן הוא עצמאי. הוא איננו מחלקה של הממשלה.

מכיוון שההוראה של שר הבריאות עוררה תגובות קשות במערכת אני מבקש שהוועדה

תדון בנושא עצמאות ארגון מגן דוד אדום והפגיעה בחוק של הכנסת.

היו"ר עי פרץ;

תודה רבה.



תכנית שר הבינוי והשיכון לעבודות יזומות

תכנית שר הכלכלה והתכנון לתעסוקה

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוברים לנושא שעומד על סדר-היום - יוזמות תעסוקת בישראל.

אנחנו מתחילים היום בדיון ראשון במטרה לנסות וליצור מסגרת שבה יובאו לדיון

יוזמות תעסוקה וייעשה נסיון ליצור קשר בין כל הגורמים העוסקים בזה בנסיון אמיתי

להיאבק באבטלה.

ראשון הדוברים - שר הבינוי והשיכון, השר המתאם בנושאי משרד העבודה והרווחה,

שמבחינתו הוא המשרד שאמור להוביל את הנושא. בבקשה.

שר הבינוי והשיכון בי בן"אליעזר;

בוקר טוב לכם. אני מברך על היוזמה לקיום הדיון הזה.

בראשית דברי אני רוצה לומר שיש ועדת שרים לענייני תעסוקה אשר דשה ודנה בנושאי

התעסוקה גם מהצד הפילוסופי וגם מהצד הענייני שליום. אני מקווה שבשלב זה או אחר

נניח את הפילוסופיה בצד, נאתר את הבעיות ונראה איך אנחנו יוצאים מן הסבך שנקלענו

אליו.

אנחנו מתמודדים עכשיו עם בעיה שמחריפה והולכת. אנחנו מדברים היום על כ-220

אלף בלתי מועסקים. ההפגנות שהיינו עדים להן אתמול ואלה שיהיו בשבוע הבא מצביעות

על כך שלטבלת הבלתי מועסקים והמובטלים מצטרפים עוד אנשים.

האוצר מדבר על תשתית לטווח הרחוק. ברור לנו שכמדובר על תעשיה, זה לא יכול

להיות מהיום למחר. זה תהליך שבמקרה הטוב נמשך שנה ורוצי ובמקרה הפחות טוב - שלוש

שנים. יותר מזה, לי יש סימן שאלה גדול באיזו מידה יומפעלים האלה, שיוקמו בעתיד,

שבראש מעייניהם יעמוד נושא ייצור, יהיו מפעלים עתירי כוח אדם.

אנחנו מתמודדים כרגע עם בעיה של טיוח ביניים; מה אנחנו עושים בטווח הביניים

כשאתה רואה שהמפה של הבלתי מועסקים הולבת וגדלה.

בשלב זה יש עדיין שוני בתפיסה בינינו לבין האוצר. האוצר מנסה, מבחינתו בצדק,

למצוא פתרונות במסגרת התקציב. לי, עם כל הבנתי את בעיית יואבטלה, קשה לומר לו שיש

אפשרות למצוא פתרונות קסם מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב כדי לתת איזה שהוא נתח

לנושא שאנחנו מדברים עליו, וברור שלנתח הזה תהיה משמעות במכפלה של כמה אנשים נוכל

להעסיק.

אני חושב ששירות רותעסוקה חייב לעבור זעזוע ורה-ארגון גדול מאד. כלומר, הוא

חייב להיערך למציאות שבה אנחנו מתמודדים. עם כניסתי לתפקיד כאיוראי על משרד

העבודה והרווחה ראש הממשלה הוא שר העבודה והרווחה - למדתי שבשנים האחרונות

קיבעו אצלנו מקצוע חדש - מובטל. שירות התעסוקה הצטיין בהטבעת החותמת "מובטל" לכל

מי שנכנס אליו, ובזה נגמר הסיפור.

לכן, אם בשירות התעסוקה לא יהיה רה-ארגון, אם הוא לא יגביר את שיתוף הפעולה

עם המעסיקים ועם ההסתדרות, אם הוא לא יבנה את עצמו גם מבחינת מיכשור, פקידי השמה

וכוח אדם בכלל וכן תנאים פיסיים של העבודה כדי לחבר בין דורשי עבודה לבין מספקי

עבודה, אני חושב שתהיה לנו בעיה. במצב הקיים אני לא מסוגל לקום נגד חברות אדם.

אני סבור שרק כשאנחנו, המערכת הממשלתית, תגיע להצטיינות בחיבור בין דורש העבודה

לבין מי שמספק עבודה, רק אז החברות האלה תיעלמנה. אני יודע, מנסיונות ספורדיים

שנעשו, שהם הצליחו לסדר בעבודה מאות ואלפי עובדים, תוך כדי עקיפת משרד זה או אחר.

כלומר, יש כאן גם בעיה ארגונית-פנימית של משרדי הממשלה. אנחנו עושים עכשיו מאמץ

גדול מאד בנושא זה.



מה נתן לעשות עכשיו, מיד. בהצעה שהיגשתי מדובר על סדר גודל של כ-800 מיליון

ש"ח. 1) תכנון החברותי ופיסי - כ-500 מועסקים; 2) תשתית חשמל ומים - סדר גודל של

כ-1,000 עובדים; 3) תיירות, זה עולם ומלואו. כאו אנחנו מדברים גם על רשות שמורות

הטבע - 500; החברה להגנת יוטבע - 500; הקרן-הקיימת לישראל - 1,000, והיום התחילו

בעבודתם 500 איש; רשות העתיקות - במסמך שלנו כתוב 1,000. דיברתי עם אמיר דרורי

והוא אומר שאם הוא יקבל את התקציבים שהוא מבקש מדובר על 3,000 איש.

אי דרורי;

אפשר להעסיק 3,000 איש באופן ישיר, שנותנים עבודה לעוד 2,000-1,300 איש.

שר הבינו' והשיכון ב' בן-אליעזר;

זאת אומרת, סדר גודל של 4,500 איש ברשות העתיקות.

אנחנו מדברים גם על המועצה לשימור אתרים - 750 איש; רשות הגנים הלאומיים -

750 איש. כלומר, לפי ההצעה שלנו בנושא תיירות מדובר על סדר גודל של 4,500 איש.

ושמעתם כאו את דבריו של אמיר דרורי.

היו"ר ע' פרץ;

חבל שהמסמך הזה לא מונח לפני חברי הוועדה. האם כל מה שאתה אומר מוסכם עם

הגורמים? כשאתה מדבר על תכנון תחבורתי האם יש מי שיפעיל את זה?

שר הבינו' והשיכון בי בן-אליעזר;

לכל ההצעה שלי יש אחיזה בקרקע. כפי שאמרתי, 500 איש מתחילים היום לעבוד

בקרן- הקיימת-לישראל. מר דרורי התייחס לרשות העתיקות.

היו"ר ע' פרץ;

תאמר לנו מה מאושר ומה לא מאושר.

שר הבינו' והשיכון בי בן-אליעזר;

שום דבר לא מאושר. זו תכנית שאני מניח אותה במסגרת הדיונים שיש, כמו שהשר

שטרית הביא תכנית וכמו ששרים אחרים הביאו תכנית. בינתיים אנחנו מכניסים לסל הצעות

שוועדת רושרים תדון בהן כדי לצאת עם תכנית. הנייר שלי הוא נסיון ספורדי שלנו להביא

להעסקת עובדים מיידית. כפי שאמרתי, היום התחילו 500 איש בעבודתם בפרוייקט של

הקרן-הקיימת לישראל.

אנחנו מציעים כאו להמיר ימי מילואים במובטלים.

היו"ר עי פרץ;

זו הצעה טובה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

בשלב ראשון אנחנו מדברים על כ-2,000 איש. לפי דעתי זה לא רק פתרון למובטלים

אלא זה גם לטובת המשק, כי זה משתלם למובטלים וזה משאיר במסגרת עבודתם את האנשים

שעובדים ומ"צרים במשק.



ויש הנושא של מורים. הרחבת הכשרת - 5,000 איש; תוספת מורים במקצועות

טכנולוגיים - 2,500. בסך-הכל תוספת של 7.500,

אנהנו מדברים גם על החלפת עובדים זרים בהיתר -2.500 איש רק אתמול פנו אלי

חברות קבלניות בדרישה להאריך שחותם של 3,000 עובדים זרים בטענה - שימו לב לזה -

שאיו כוח עבודה ישראלי. כמובן שלא אישרתי את הבקשה הזאת.

הקדמת פרישה מרצון בשירות הציבורי, אנהנו מדברים על 2.500.

סד הכל פרוייקטים לקידום - 20,500 איש. לא אכנס עכשיו לפירוט.

ויש הצעה נוספת שהיגשנו כמשרד הבינוי והשיכון. מדובר על השלמת פרוייקטים ועל

תכנון וביצוע מערכות ביוב מרכזיות באזורים צפופים בצפון

הארץ ובמרכזה. לפי הערכתנו זה יכול להעסיק עד 500 עובדים. העלות הכספית - כ-100

מיליון ש"ח. ויש הנושא של ביצוע מערכות ביוב מקומיות-יישוביות, שיעסיק 800-700

עובדים, וכן השלמת מערכות ביוב ביישובים עירוניים - סדר גודל של 400 איש.

ביצוע פיתוה בשטחים ציבוריים פתוחים, בכל הבנייה שנעשתה במשך עשרות השנים

האהרונות. נדמה לנו שכאן נוכל ליצור עבודה ל-2,500-2,000 עובדים. ויש הנושא של

כבישי גישה ליישובים כפריים - 300 עובדים. ויש הנושא של בניית מוסדות ציבור - דולק

מזה אני סופג השנה מהתקציב שלי ואת מה שאני סופג לא הכנסתי כאן - סדר גודל של 500

עובדים.

אלו הפעולות המיידיות שלפי מיטב הערכתי אפשר להתחיל בהן מהיום למרור, הכל

פונקציה של תקציב.

היו"ר ע' פרץ;

אם נסכם מה שאמרת, אתה מדבר על 20 אלף עובדים ועוד 5,000 במשרד הבינוי

והשיכון, זאת אומרת 25 אלף עובדים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כן. אנהנו מדברים פה על איזו שהיא התהלה. לפי דעתי המשק יכול לעמוד ולשאת

את ההצעה שלי. נכון שמדובר בה על פריצת מסגרת התקציב בסדר גודל שבין 750 מיליון

למילארד ש"ה אבל היא מבטיחה העסקה של סדר גודל של 21-20 אלף איש.

היו"ר ע' פרץ;

נשמע את דבריו של שר הכלכלה והתכנון. בבקשה.

שר הכלכלה שי שטרית;

בין שתי הגישות, בין זו האומרת; נעסוק רק בהשקעות רגילות במשק התוצאתן הטבעית

תהיה צמיחה ולכן תהיה גם עלייה במספר מקומות העבודה, לבין זו האומרת שצריך

להתייחס גם לטווח הקצר, אני גורם שמוכרהים להתייהס גם לטווה הארוך והבינוני וגם

לפעולות יזומות. אני לא נבהל מהביטוי "עבודות יזומות" אם כי יש מי שמשתמש בו מתוך

כוונות זדון, להטיל כתם על מי שגורס שיש מקום גם לפרוייקטים יוזמים. שמעתי איש

בכיר מאד אומר שאלה שגורסים שצריכים להיות גם פרוייקטים יזומים לתעסוקה רוצים

להעביר הול ממקום למקום.

נדמה לי שאיש מאלה שהעלו הצעות, לא השר יאיר צבן, לא השר בנימין בן-אליעזר,

לא יעקב שטרית ולא יעקב פרנק, איש מהם לא הציע להעביר הול ממקום למקום, במובן זה

שזו פעולה סיזיפית שאין לה שום טעם כלכלי. איש מהם לא אמר, תעשו פעולה שאין בה

שום טעם כלכלי. הם מדברים על פעולה שיש בה תוצאה כלכלית היובית שמה שמאפיין אותה

זה שיש בה אלמנט יזום ממוקד, ושהיא פעולה זמנית הדרושה כל עוד יש במשק אלפי אנשים

שאין להם פתרון תעסוקתי.



אנחנו מדברים על יוזמה ליצירת מקומות תעסוקה. צריך לזכור שהדרך הטובה ביותר

היא לשמור על מפעלים שמייצרים. אם יש תכנית חשיפה שתופעל בקצב יותר מדי מחיר -

היא תגרום לפליטת עובדים ולכן צריך למתן אותה. אם אפשר לשמור על מפעל במצוקה

על-ידי הזרמת כספים מבוקרת וזהירה - לומר כן.

וצריכה להיות גם חקיקה. השבוע אני אפיץ תזכיר על הצעת חוק הבראת תאגידים

בקשיים, שהיגשתי אותו בכנסת בשנת 1989. גיהע הזמן שלמדינת ישראל תהיה חקיקה

כזאת. ועדת לוין מתמהמת ומתמהמת. אוריאל לין עיכב, על פי בקשה של שר המשפטים, את

הדיון בוועדת החוקה. אני לא חיכיתי. קיימתי דיונים מבילים על הצעת החוק והיא

התקדמה. את הנוסח המעודכן אני אפיץ השבוע.

אני יודע שיש בארץ עשרות מפעלים סגורים. בשבוע שעבר היה פה, והוא עדיין נמצא

פה, בני מרקוס. הוא רוצה לקנות שיש - המפעל סגור. הוא רוצה לקנות מרצפות - לנגב

קרמיקה יש הסכם אקסקלוסיביות עם קניין אחר והמפעל באופקים סגור. הפתרון הכי

הגיוגי הוא להפוך את התשתית הסגורה הזאת לגורם מניב במשק. אבל מכיוון שלבנקים יש

רק טכניקות די עוורות, הם רוצים רק להוסיף כסף. אתה יכול להוסיף הרבה יותר כסף עם

גישה יותר חכמה, אם אתה נותן למפעל לפעול. לדעתי, חקיקה היא חלק מיצירת צעדי

תעסוקה ושמירה על תעסוקה ולכן אנחנו צריכים שתהיה חקיקה כזאת.

ואשר לצעדים מיידים שקשורים לתעסוקה. ההצעה הראשונה שלי, שעומדת עכשיו בפני

ועדת התעסוקה, מדברת על פרוייקט לתעסוקה לחיילים משוחררים ולעולים חדשים. קיימנו

בנושא הזה מערכת התייעצויות מאד אינטנסיבית עם התעשיינים, עם איגוד לשכות המסחר,

עם לשכת סוכני הביטוח, התאחדות וקבלנים, כמובן עם ההסתדרות, עם כל גורם במשק שיש

לו נגיעה לנושא הזה, והתכנית עוצבה, תוקנה והותאמה לפי חהערות, בהתחלה דיברנו על

שלושה חודשי העסקה ועכשיו אנחנו מדברים על תשעה חודשים. המעסיקים העירו לנו,

ובצדק, שלא רציני לדבר על העסקה כל-כך קצרה וכי אין להם אינטרס בדבר כזה.

אנחנו מדברים על כד שכל חייל יעבור מבחן התאמה וראיון תעסוקתי - היום זה לא

נעשה - ונדע מה הוא יכול לעשות ומה הוא רוצה לעשות. זה עולה כסף. במקביל ייווצר

מאגר של מבקשי עבודה וננסה לעשות שידוך בין החיילים המשוחררים לבין המעסיקים.

בשני שלישים מבסיס ההעסקה תישא המדינה, במקום תשלומי אבטלה, ושליש יהיה על חשבון

המעסיק. ברור שהמעסיק יצטורד לשלם לא רק את השליש הזה אלא גם את הזמן שלי. את

הכסא, אתך הטלפון, כל הדברים שמחייבים העסקה של אדם.

ת' גוז'נסקי;

האיש יעבוד, יהיו פירות.

שר הכלכלה שי שטרית;

כן. אם בגלל תוספת של עוד עובד העסק יעבוד טוב ואפשר יהיה להגדיל את ההזמנות,

המעסיק ישאיר את העובד אצלו.

הרעיון הוא שאנחנו מאפשרים למעסיקים להעסיק חיילים משוחררים. מוצע להרחיב את

זה גם לעולים חדשים עד גיל 24. תהיה גם הכשרה מקצועית לאותם חיילים כדי שיוכלו

לעסוק בעיסוק שבו מדובר. ההכשרה יכולה להיות בזמן הצבא - האפשרות הזאת נבדקת

עכשיו - זה יכול מיד אחרי סיום הצבא ולפני התחלת ההעסקה, ויכול להיות שההכשרה

תהיה במקביל.

קריאה;

הגורמים יהיו בפנים?



שר הכלכלה שי שטרית;

אני הבאתי לדוגמה מכתב של עורכי-דין. כל גורם מצא את המנגון הארגוני איך

לפעול. כל גורם מצא לו, תפר לו את מה שהוא מעוניין.

אגב, כל עוד יש יסוד של הכשרה מקצועית, אין צורך בשינוי חוקי. אם הפרוייקט

כולל קורס להכשרה מקצועית אין צורך בשינוי מכיוון שכרגע הדין מאפשר שימוש

בכספים גם ללא שינוי בחקיקה.

אני חושב שהרעיון יתקבל בברכה על-ידי המעסיקים. הם מעוניינים. הם מוכנים

לשתף פעולה.

האם המעסיק יצטרך לקחת על עצמו את חוזה ההעסקה? ההסתדרות מסכימה שזה יהיה

במסגרת חברת תעסוקה. הם אפילו הקימו חברת תעסוקה.

ת' גוז'נסקי;

מה זה חברת תעסוקה? כוח אדם?

שר הכלכלה שי שטרית;

דוברת תעסוקה, דוברת כוח אדם.

אין חברת תעסוקה. יש חברת כוח אדם או משרד.

היו"ר עי פרץ!

בשם מי את רוצה שהוא יענה? בשם ההסתדרות?

עי תמיר;

החסתדרות פה. היא תענה.

היו"ר ע' פרץ;

למה אתה קורא לזה חברת תעסוקה?

שר הכלכלה שי שטרית;

זה לא משנה. אצלי במסמך כתוב "חברת תעסוקה". אני משתמש באותו מונח. אני גם

מדבר על מבחן התאמה במקום מבחן השמה.

היו"ר עי פרץ;

אתה משפטן, אין חברה שרשומה כחברת תעסוקה. יש רק חברות כוח אדם.

שר הכלכלה שי שטרית;

הפרוייקט בנוי באופן מאד פרקטי, על בסיס כל ההערות שהעירו המעסיקים. אני

בטוח שכשנגיע לכתיבת התכנית האופרטיבית המדוייקת, אחרי האישור, יהיו עוד תיקונים,

השלמות והתאמות בעקבות ההערות.



היו"ר ע' פרץ;

על כסה עובדים אתה מעריך שמדובר?

שר חכלכלה שי שטרית;

מדובר על סך הכל 20 אלף עובדים.

היו"ר עי פרץ;

כמה זוז יעלה?

שר הכלכלה שי שטרית;

150 מיליון.

חיילים משוחררים - 12 אלף איש; עולים מובטלים עד גיל 24 - 8,000 איש. בסד

יוכל 20 אלף עובדים צעירים.

מה ההשפעה על אלה שכבר מועסקים מקודם?

שר הכלכלה שי שטרית;

איו. אני מדבר על 65% של החיילים המשוחררים שלא לומדים ולא עובדים. רק 40%

מהחיילים המשוחררים נקלטים בעיסוק שהם מעוניינים בו.

אנחנו מדברים על גוש של 20 אלף איש בעלות של 150 מיליון מעבר לסכומים שניקח

מדמי אבטלה שהאנשים מקבלים. זה פרוייקט זול מאד יחסית. בתום תשעה חודשים יש לאיש

תעודה שהוא חוכשר למשהו ואתה מוציה אותו מההרגל של אבטלה.

בי טמקין;

השאלה אם נתתם את הדעת ביחס למועסקים בלתי מסובסדים שאולי י יפלטו החוצה.

היו"ר עי פרץ;

אני מבקש, יושר שטרית יסיים את סקירתו ואחר-כך חברי הכנסת ישאלו שאלות.

שר יוכלכלה שי שטרית;

ויש תכנית שבמרכזה פיתוח עסקים קטנים. לפי דעתי זה מנוף אדיר לפעולה. אינני

מדבר על הקרנות. קרנות יש. השבוע אישרנו בוועדת הכלכלה 200 מיליון שקל. אני

מתכוון ללחוץ שזה יגיע ל-500 מיליון.

אני חושב שאחד האתגרים שלנו שלנו זה לתקן את הקריטריונים, להגמיש אותם.

אנחנו בודקים עכשיו מי נדחה. אם היום משלמים אחוז סיכון אפס ובקרן החדשה זה יהיה

0.5%, אני מציע שזה יהיה 1% ואפילו 1.5% לכולם כדי שנוכל לתת ליותר אנשים שכרגע

דוחים אותם משיקולים שונים.

בחומר שהוגש על ידי איגוד לשכות המסחר מדובר על מרכזי טיפוח יזמות - מט"י.

לדעתי, צריד להכפיל אותם ולשלש אותם בכל הארץ ולהפוך אותם למנוף.

אני מקווה שהמעבר במסלול של הדרכה והתאמה לא יהיה קריטריון. ראיתי צבע שאמרו

לו שהוא צריך לעבור הדרכה כדי לקבל את ההלוואת.

שר הכלכלה שי שטרית;

אנחנו מדברים רק על מי שרוצה.

אני מעריך שאם נותנים לאותו צבע וזדרכה איך להכין תכנית עסקית בשביל להגדיל את

העסק שלו ולארגן אותו בצורה מסודרת, הוא לא צריך להתנגד. אם הוא חכם הוא צריך

לרצות ללמוד. השתתפתי בקורסים כאלה. בירושלים נעמ"ת ארגנה כנס לניהול עסקים.

רוב המשתתפות ניהלו עסק כבר 15-10 שנה. ישבתי בישיבת הסיכום. רציתי לשמוע מה הן

אומרות. כל אחת מהן היתה אסירת תודה שהזמינו אותה להשתתף. גם הצבע שלך, אם יציעו

לו קורס כזה, אני הייתי אומר לו שישקיע 200 שעות כדי ללמוד איך לנהל את העסק,

שיכול להיות שהוא לא מפתח אותו מפני שאין לו אינטואיציה טבעית או מפני שהוא לא

השתתף בקורס.

ביטוח סיכוני סחר חוץ, צריך לטפל בזה. זה שווה הרבה מקומות עבודה. אתמול ישב

אצלי אייזנברג. אייזנברג יש לו עכשיו עסק עם קזחסטן. יש לו כרגע עיסקה בתחום

החקלאות. היקף העיסקה 190 מיליון דולר, 80%-90% זה הזדמנות הנוגעות לישראל, משמע

מפעלים שיקבלו הזמנות לייצר יריעות לחממות, צנרת, מיחשוב, טפטפות וכו'. אם אתה

עושה את זה עכשיו, גומר את ההחלטות בנושא ביטוח סיכוני סחר חוץ, אתה נותן תנופה

אדירה, כי אנחנו נתחרה עם מדינות אחרות שגם נותנות ביטוח סיכוני סחר חוץ - גרמניה

ארה"ב אם זה לא יהיה כך, ההזמנה הזאת תימסר לאחרים.

אני אומר שאתם, כוועדת העבודה והרוחה צריכים להתעניין בתחום הזה ולא להתייחס

לנושא של ביטוח סיכוני סחר חוץ כאילו זה משהו ששייך רק לכלכלנים, כי מדובר כאן

גם על מקומות עבודה.

י' בליזובסקי;

עד היום זה היה 50 מיליון דולר שלא הוצאו ולא נוצלו.

שר הכלכלה שי שטרית;

הקרן הכוללת של ביטוח סיכוני סחר חוץ, בסכום של 50 מיליון לא נוצלה מפני

שהחברות הגדולות מסתדרות עם ביטוח מחוץ למערכת ולחברות וקטנות לא מאשרים, כי הן

לא כשירות לקבל, מסוכן לתת להן את הביטוח. אם כד, שיפסיקו לדבר, שלא ידברו על

אופקים חדשים, מזרח-תיכון חדש.

אני מציע סכום של 500 אי 600 מיליון דולר לפחות.

למי את מציע, אדו ני?

שר הכלכלה ש' שטרית;

אני מציע לממשלת ישראל.

אם אתם, ככנסת, תלמדו את הנושא - אתם חייבים ללמוד את הנושא הזה - ותקבלו

החלטות נכונות - תם עוזרים בכד לאותו קו שיביא ליותר מקומות עבודה, משום שאתם

יוצרים את הכלים הפיננסיים שמדינת מודרנית נותנת כדי לאפשר ייצוא. ההזדמנויות הן

אדירות, גם במרכז אירופה וגם במזרח אירופה. ההרגשה שלי היא שבשטח הזה השמיים הם

לא הגבול. אני קורא לכם לקחת חלק פעיל בענין הזה.



אני שמח שהרעיון בדבר חקדמת תשתיות התקבל. זה מיידי ואתה גם נותן עבודה וגם

מבצע משהו שבלאו הכי תכננת לבצע אותו.

ויש גם צורך לתקן טעויות. מחקר ופיתוח. התקבלה החלטה להקטין את את המענקים

ולעומת זאת להגדיל את התגמולים לגבי מחקר ופיתוח. צריך לבטל את ההחלטה הזאת. היא

טעות. חיא וויתרו בצוק העיתים כשהשרים קיבלו החלטות רבות שכולן הונחו על

שולהננו יומיים קודם. התעשיינים לא הספיקו אפילו להגיב. לא התייעצו איתם ואילו

אנהנו השרים, אלה שצריכים לקלוט ולעכל כל כד הרבה הרולטות, לא היינו ערים לעניו

הזה. אני בבקרה הערתי הערות בעניו הזה אבל דעתי לא התקבלה. אני הושב שבענין הזה

צריד להיות תיוקן. גם זה דבר מיידי.

ואני רוצה לומר כמה משפטים על תע"ש. למדתי במפורט על שני מפעלים, המפעל

במישור אדומים והמפעל בבית-הכרם בירושלים. המפעל במישור אדומים ייצר בשנה הבאה

לעובד 98 אלי דולר. הוא יצר את הטלפונים הציבוריים. זאת אומרת, הוא בכלל הולד

לשוק האזרחי. העבירו את זה למפעל אחר. הייצור של המפעל בבית הכרם הוא בכיוון

הצבאי. אם כתוצאה מסגירת המפעל בירושלים נפסיד את ההזמנות הרבות שיש לו ממזמינים

בחוץ-לארץ - הם לא ישארו בארץ.

בתהליד של קבלת החלטות צריך לבדוק מה ההפרש בין התפוקה הרצויה לעובד לבין

התפוקה המעשית, ואם ההפרש מחייב השקעה מסוייסת אולי הוא שווה את ההשקעות שנרצה

להשקיע בהקמת מפעלים חדשים.

אתם יודעים שמפעלי ים המלח היו נתונים בקשיים במשך תקופה מסויימת. רצו לסגור

אותם. אמר אז ספיר המנוח, אני לא סוגר. אני נותו למפעל הזה שנס. אני אומר,

אי-אפשר לפזר את כל התשתית הזאת ולזרות אותה לרוח.

אתמול ביקשתי שיהיה בממשלה דיון בנושא זה. ראש הממשלה נענה. אנהנו צריכים

לקבל את כל החומר. ביקשתי את החומר מהנהלת תע"ש - לא קיבלתי למרות שהיו פרסומים

בעיתונות. אני, שר בישראל לא קיבלתי את החומר. כשאני רוצה ללמוד את הנתונים כדי

לקבוע עמדה, ולא רק על סמך פיו שנתפרסם בעיתונות, אינני מקבל מידע. אתמול התרעמתי

על זה בממשלה.

היו"ר ע' פרץ;

אדוני השר, ביום רביעי נקיים כאו דיוו על תעשיות הבטחון. אם כבוד השר ירצה

לבוא, תעשיות הבטחון בוודאי יגישו כל חומר שתרצה.

שר הכלכלה שי שטרית;

אתה חושב שהם יגישו את כל החומר. אם אשיג את החומר, אני בהחלט אשמח לבוא

לכאו.

היו"ר עי פרץ;

אני מודה לך.

חברי הכנסת, שאלות לשרים. רק שאלות.

ת' גוז'נסקי;

שאלתי מופנית לשר בו-אליעזר. האם אין סתירה ביו התפיסה שאומרת קידום

פרוייקטים שיש להם תכלית כלכלית או דברים שלא נעשו בעבר לבין הצעה שציינת אותה,

הקדמת פרישה מרצון? כי עלול להיות שאנשים בגיל חמישים יפרשו מעבודתם מרצון

ואחר-כד לא ימצאו לעצמם תעסוקה.



הרבה פעולות בתשתית קשורות במקצועות מאד מסויימים ואינני רואה איך נשים,

המהוות מחצית ממספר המובטלים, יוכלו להשתלב בהן.

מחריד אותי - אני מדברת על התעתו של השר שטרית - שעושים הבחנה בין מובטלים.

אני מתייחסת להצעתו לגבי חיילים משוחררים ועולים חדשים. האם מובטל באותו גיל

שאתה מדבר עליו, שאיננו עולה חדש ואיננו חייל משוחרר, האם הוא לא נכנס לתכנית

שלך? איך אפשר לעשות הבחנות כאלה ביחוד כשאנחנו יודעים שהאבטלה בקרב הציבור

הערבי, בקרב בוגרי תיכון ערביים, בקרב אקדמאים ערביים היא נוראה ואיומה.

ש' גוטמן;

יום יכולים להתגייס.

ת' גוז 'נסקי;

ויש הנושא של חוק גל, הכשלון של חוק גל.

יי לס;

את מתכוונת לחוק גל השני.

ת' גוז'נסקי;

כן. מוצעת כאן תכנית שהיא חוק גל שלישי. זה מגביר את הלחץ להורדת שכר

ולקיצוץ בתנאים סוציאליים. מעתה ילמדו את העובדים הצעירים שמותר לעבוד כעובדי

קבלן בלי קביעות, בלי זכויות, בלי שום דבר, במקום ללמד אותם שצריך לחתור לעבודה

מאורגת. אני לא רואה איך אתה יכול להצעי הצעה כזאת.

הי דיין;

אחת התופעות המעיקות על עם ישראל הוא העוני. אנשים מחוסרי תעסוקה הגיעו לשפל

עד שאינם יכולים לקיים את משפחותיהם. אני מקווה שהתכניות שהוצגו לפנינו יתממשו

הלכה למעשה והדגש יושם על משפהות במצוקה, שישתלבו בתכניות המוצעות ויוכלו לכלכל

את משפחותיהם.

אתמול ערכתי ביקור באזור קו התפר, שקיבל מעמד של אזור פיתוה אי, והגעתי למפעל

תיקים. מצאתי שבעל המפעל מעסיק שם קרוב ל-80 עובדים מהשטחים במקום להעסיק את

תושבי המקום, אחרי שהוא קיבל מעמדמ מיוחד. שאלתי מה השרים מתכוונים לעשות בנושא

הזה ואיך הם מתכוונים לפתור את בעיית הניצול לרעה של בעלי המפעלים שקיבלו הטבות

כדי שיעסיקו את תושבי המקום אבל יום מעסיקים עובדי שטהים ולא את אנשי המקום.

ביקרתי במשרד של הסוכנות היהודית באזור היפה. שם נרשמים אקדמאים עולים

חדשים. התרשמתי מאד. אני חושב ששירות התעסוקה יכול לקחת דוגמה מהמשרד הזה, המרכז

במייושוב את כל הנתונים לגבי העולה. עד שזה לא ייעשה אי-אפשר יהיה לאתר מוקדים

ואנשים שמחפשים עבודה.

חיילים משוחררים. שאלתי היא איך מונעים ניצול לרעה של אותו הסבסוד, אותם שני

שלישים שהמדינה משלמת, על-ידי המעסיק שבתום תשעה הודשים יאמר לחייל, לד הביתה,

אני אקבל חייל אחר.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

עשו את זה.

i



ח' דיין;

השאלה איך מונעים את זה.

גי טמקין;

בראשית דברי אני רוצה לומר שאני מסכים להנחת היסוד שצריך לדאוג לתעסוקה

גם לטווח הקצר. ניתנים תמריצים אשר מתווספים לשורה של תמריצים שאפילו הממשלה

הגיעה למסקנה שצריך לבדוק מה התוצאות שלהם, חוק עידוד השקעות הון למשל. הוקמה

ועדה לבדיקת הנושא הזה אבל עד שהוועדה מגיעה למסקנות יש שאלות שצריך לפתור אותן.

שמענו שעבודות לטווח קצר, פתרונות זמניים יחייבו פריצת התקציב, אם אינני

טועה, בסכום של 700 מיליון.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אפילו מיליארד.

ואם זה לא יהיה? אני חושב שצריך להצביע על בקורות אחרים,

אני שואל איך מונעים ניצול לרעה של הנושא של הה"לים המשוחררים, ולא רק

שמחליפים אותם כל ושעה חודשים, אלא שהם יבואו במקום עובדים ותיקים מפני שלמעסיק

יהיה כדאי להעסיק עובדים מסובסדים ולהחליף אותם מפעם לפעם.

י י לס;

שאלתי לשר המתאים במשרד העבודה, מה עושה שירות התעסוקה כדי לאכוף את החוק שבו

מדובר על קבלת עבודה ברדיוס מסויים. אתמול הייתי בביקור בקרית-מלאכי, דיברתי

באקראי עם אנשי שירות התעסוקה שם, ברור לי שלמעט חוזרים שעוברים מפה ומשם הם לא

עושים כלום. אני שואל, מה הוא עושה כדי לאכוף את ההוק, בפרקטיקה ולא בדיבורים,

כדי שמובטל לא יהיה מקצוע.

שאלתי לשא הכלכלה נוגעת יותר לטווח הארוך. ברור שהפתרונות ואמיתיים יש

בעסקים שמרוויחים. עסק שלא מרוויח, היינו מפסיד, נסגר ופולט החוצה את העובדים

שלא. וכשאני מדבר על רווה, כוונתי לרווח מ"צוא, כי הסיכוי היחידי שלנו זה

שנ"צא. מה עושה הממשלה כדי להגביר את רווחיות הייצוא.

שי גוטמן;

אני רוצה לומר לשר הכלכלה, אני אתמוך בנושא של ביטוה סיכוני סיור הוץ. אם

הבנתי נכוו, הנושא הזה גולגל את חברי הוועדה. הייתי ממליץ שנעשה את זה במקביל,

הממשלה תעשה את שלה וחברי הכנסת יעשו את שלהם.

בנושא התעשיות הבטחוניות. כיצד "תכן שממשלת ישראל לא עומדת על הרגליים

האחוריות כשמדובר על 5,000 איש ממיטב המוחות. מצד אחד מדברים על הטווח יקצר, על

טכנולוגיות ועל הכשרה מקצועית ומצד שני זורקים 5,000 איש לרהוב. אותי זה מדהים.

האם אי-אפשר לא לאפשר את התופעה הבלתי מתקבלת על הדאת הזאת?

כשמדברים על תבניות לטווה קצר מתקבל הרושם שיש רק מה שנקרא "עבודות יזומות".

אני לא נגד עבודות יזומות. אני אתמוך בכל עבודה שמכבדת את בעליה. עם זאת לא יעלה

על הדעת שמצד אחר יהיו במדינה 220 אלף מבקשי עבודה ומצד שני יועסקו בה 120 אלף

זרים, אנשים שאין להם תעודות זהות ישראליות - ואני מתכוון לערבים תושבי יש"ע -

שממלאים את כל מקומות העבודה בהלקים מסויים בהקלאות, בהלקים גדולים בתעשיה,

במלצרות, במוסכים ובמפעלים קטנים אחרים. לא יכול להיות שתהיה הצפה כזאת ואנחנו

נרחוץ בנקיוו כפנו ונחפש עבודות אחרות.



דמי אבטלה משחיתים את האדם הצעיר. את הכסף הזה וכסף נוסף שהממשלה מוכנה

להשקיע אפשר להשקיע בהעלאת השכר לעובדים בחקלאות, בבניית, הכשרה מקצועית, וקדימה.

אסור להתחמק.

היו"ר עי פרץ;

דברי תשובה לשר בן-אליעזר. בבקשה.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אדוני היושב-ראש, כל אשר הצעתי היום אלה פרוייקטים שאפשר להתחיל בביצועם

מהיום למחר, בלי שום ברבורים. הבעיה היא תקציבית. אנהנו יושבים בממשלה עם כל

השרים הנוגעים לענייו ודנים. אני מקווה שבימים וקרובים נצא עם משהו. הבעיה שלי

עכשיו היא איך אני מתמודד עם בעייתם של 200 אלף בלתי-מועסקים כשברקע יש גם דו"ח

על העוני.

לחבר-הכנסת גוטמן, כמי שהיה מפקד יהודה ושומרון ומתאם הפעולות בשטהים אני

אומר לך, אם לעובדי השטחים לא תהיה עבודה - זו פצצה. אם לא יהיה להם מה לאכול -

יום לא יראו מולם שום דבר. אנהנו, כממשלה הזמנו את כל העולם לבוא ולהשקיע בשטהים.

אנהנו מאמינים שמידת היכולת להשיג שקט היא מערכת שתבטיה שהאנשים שהיים שם יוכלו

לעבוד.

שי גוטמן;

זה לא עונה לעני בישראל.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

לעני בישראל אין תשובה בזה שאתה סוגר ונועל את האנשים שם.

השאלה היא אם המערכת שלנו יכולה לאכוף לפהות דבר ארור, שאלה שאין להם רשיון

תעסוקה לא יעבדו במדינת ישראל. בשיתוף פעולה עם המשטרה אנהנו עושים הרבה בענין

זה.

כבר סיפרתי כאן קודם שמנהל שירות התעסוקה אמר לי שהקבלנים מבקשים תוספת של

3,000 עובדים זרים מפני שישראלים לא מוכנים לעבוד בבנייה. אינני יודע אם זה נכון

או לא נכון. יש לנו בעיה. אם אני אוכל, כל זמן שאני במשרד העבודה והרווחה, להפנות

משאבים כדי להגביר את המוטיבציה להזור לעבודה, אני אעשה זאת ברצון.

אכיפת ההוק - אנהנו עושים את המקסימום. אם שואלים אותי אם אני רגוע שזה מתבצע

במאה אהוזים, לא. צריד להגביר את מערד הבקרה. מצאתי שאנשי שירות התעסוקה, אלה

שצריכים להטביע את ההותמת "מובטל" הם תושבי המקום. הם מתקשים לא לתת את ההותמת

הזאת לשכן ולאחרים שבסביבתם הקרובה. יכול להיות שנצטרד להביא לשם אנשים יותר

הזקים. ברור שצריד לקיים את ההוק כרוהו וכלשונו. אם אני לא טועה, אהרי הודשיים של

תשלום דמי אבטלה אפשר לפי ההוק לאכוף על האיש כמעט כל עבודה.

היו"ר עי פרץ;

תלוי באיזה גיל, עד גיל 35.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

אני מדבר עד גיל 35. חלק גדול מהמובטלים הם עד גיל 35.



ויש גם הענין של הבטחת הכנסה. אני יודע שמדובר בביטוח, בכספם של מבוטחים.

בכל זאת נצטרך, לפי דעתי, ללכת למערכת רחבה מאד שתבטיח אכיפה. זה לא הולך מהיום

למחר. הישגתי אישור להעסקת 300 מפקחים לטווח קצר מאד של שלושה חודשים. נושא

האכיפה, זה אחד הנושאים שאני רוצה להתמודד איתם, חבר-הכנסת לס. אני מתכוון להפעיל

מערך של פיקוח שאני מקווה שיביא גם איזה שהוא פתרון.

ידוע לי שבעבר היה שימוש לא נכון בתמריצים שניתנו וכשנגמר הסבסוד הממשלתי

לקחו מישהו אחר.

היו"ר עי פרץ;

הכשרה פנים-מפעלית.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

כן. אני מדבר על הכשרה פנים-מפעלית. אני מקווה שנתגבר על זה. כממשלה נצטרך

לתת לזה תשובת.

חקדמת פרישה. חברת הכנסת גוז'נסקי. אני מדבר על פרישה מרצון. אחרי שהרעיון

הזה הונח על שולחני וקמתי צוות של שניים-שלושה אנשים במשרד הבינוי והשיכון שיבדקו

אותו. נעשתה בדיקה ספורדית. משאל טלפוני. מצאנו שיש אנשים, גבר או אשה, שאם אתה

מציע להם להקדים את הפרישה בשנתיים - הם יסכימו.

ועוד . לחברת הכנסת גוז'נסקי. אין מקצוע, אין עבודה מאלה שהצעתי, שאי-אפשר לשל

אין מקצוע, אין עבודה מאלה שהצעתי פה שאי-אפשר לשלב בהם נשים.

אתה מדבר על בנייה, זה לא לנשים.

שר הבינוי והשיכון בי בן-אליעזר;

ובמקביל אני מדבר על רשות שמורות הטבע, על על החברה להגנת הטבע ,על הקרן-הקיימת

לישראל, על רשות העתיקות, על המועצה לשימור אוזרים, על רשות הגנים הלאומיים. נשים

יכולות לעבוד בזה, שלא לדבר על מקצועות ההוראה.

ע' פרץ;

תודה לשר בן-אליעזר.

אדוני השר שטרית, בבקשה.

שר הכלכלה ש' שטרית;

בראשית דברי אני רוצה לומר שאני מסכים שהמאמץ חייב להתפרס על פני כל

המי גזרים. מכיוון שאני מניח שההצעה שהנחתי על השולחן היא דולק ממכלול ולא ההצעה

היחידה, לכן היא תפורה למיגזר מסויים.

חוק גל. הנתונים הם יוצאים מן הכלל. כדאי שתעייני, חברת-הכנסת גוז'נסקי,

בדו"ח הביטוח הלאומי. יש בו נתונים על הצלחה יחסית. מספר המעסיקים שהשתמשו

באפשרות שניתנח להם היה 7,000 מתוך 27 אלף. מספר העובדים היה בסדר גודל של 20

אלף. דו"ח הביטוח הלאומי רואה את זה כהישג, כדבר חיובי. לכן, לפי דעתי את צריכה

לראות את חוק גל כדבר טוב. הוא יותר טוב מהפחתת עלות העבודה. צריך ללכת על דברים

ישירים.



ניצול לרעח של התמריצים. העיקרון הוא שיועסקו עובדים נוספים, זאת אומרת נוסף

לאלה שהמעסיק העסיק תשעה הודשים לפני כן.

אם העסק של אותו מעסיק לא התרחב והוא לא יכול להמשיך ולהעסיק את העובד הנוסף,

אולי מעסיק אחר, שלא השתתף בתהליך הזה, יקבל אותו, אחרי שאותו עובד כשיר עם תעודה

וגם צבר נסיון.

רווחיות הייצוא יכולה להיעשות בכל מיני דרכים. בדרך-כלל מדברים על פיהות

גדול. פיחות גדול פוגע ביציבות, שהיא אחד המרכיבים שמושך השקעות. אני לא בעד

פיהות בטכניקות של מכות. זה לא טוב. זה פגע. פיהות במכה - כל אהד מלקק למהרת את

הפצעים, בעיקר אלה שאין לדום מערכת הכמה ומתוחכמת של תכנון פיננסי. אני הושב שאם

תהיה הפחתה של המס הישיר ליהידים ואז סכום הנטו שנשאר לעובד יותר גדול - יקטן

הלחץ של העובדים להגדלת שכר. יש גם הברות ומעסיקים שמגלמים שכר. עם הקטנת המיסוי

יקטן גם הגילום ויש הפרחה של עלות העבודה. יש כאן עזרה ישירה ולא שיטת טפטוף כמו

שהיתה בארצות-הברית. אני בעד הגדלת רווחיות הייצוא אבל לא בשיטת הטפטוף.

ויש גם הנושא של ריבית ואשראי. אצלנו המרו והים הפיננסיים גבוהים, הריבית

הדביטורית גבוהה, ובזה לא עשינו מספיק. ביטוה סיכוני אשראי, גם זה רווהיות ייצוא.

דני גילרמן בוודאי ידגיש בדבריו את הנושאים האלה.

חבר-הכנסת גוטמן, אני שמה שאתה שוקל ללכת לתמוך ברעיונות. הייתי אומר שאנהנו

צריכים לעבור אומר טרנספורמציה מחשבתית.

הוא רוצה טרנספרמציה, לא טרנספורמציה.

אני אומר, שינוי המדיניות, שינוי וקריטריונים כדי שזה יהיה כלי כמו שזה קיים

בכל העולם.

מהיום ההמישי שאני בתפקידי גיליתי את הבעייתיות של ביטוה סיכוני -noהוץ.

אני אומר לכם, תראו את זה כנושא שאתם צריכים לעסוק בו כמו בשאלות של אבטלה, כי

אתם מדברים על יצירת מקומות עבודה. למרות שהנושא הזה נראה דבר טכני שרק אנשי

הבורסה מתעניינים בו אני דורש ממכם במפגיע, אתם הייבים להתעניין בו מכיוון שזה

כלי שמייצר מקומות עבודה. תעברו את המהסום הזה ונעשה ירוד אתכם.

התעשיות הבטחוניות. אם ההזמנות מהוץ-לארץ קטנות ממיליארד ל-200 מיליון, ברור

שאתה לא יכול לההזיק באותו מספר של עובדים.

זו אהיזת עיניים.

מי שרוצה להביע עמדתו בנושא תעשיות הבטהון, מוזמן לישיבתנו ביום רביעי.

אני מסכים שאסור לפזר תשתיות טכנולוגיות ואסור לפגוע משום איש איננו יודע

יודע מתי נזדקק לזה. אני מסכים שהייבים לקבוע קווים אסטרטגיים מה היוני לייצר

בארץ. אני גם מסכים שאנהנו צריכים לספוק הפרש מסויים בין התפוקה לעובד לבין

התפוקה שרצוי שתהיה, לפי המספרים, כדי להמשיך ולהחזיק אותה טכנולוגית ליום

יבוא שהדברים ישתנו, כמו שהיה במפעלי ים-המלה שהדברים השתנו והיום אנהנו מלקקים

את האצבעות כשאנהנו רואים את הרווהים כל שנה.



עם זאת, אנחנו צריכים להיות ריאליים ולא להגיע לכד שאנחנו מייצרים רק למלאי.

צריד לנ1צוא את האיזון. אם אנחנו סוגרים מפעלים אנחנו לא שומרים על איזון. אני

מבקש שיהיה ברור, אני בעד איזון אבל אינני רוצה שיתפרש שאנחנו יכולים להרשות

לעצמנו להמשיך ולהחזיק בזה בלי קשר לשיקולים כלכליים. כמה צריך ומה צריך, את זה

אני רוצה לבדוק בעיניים שלי. אני לא מקבל שום נתון אלא לארור שאני בודק אותו.

ב' טמקין;

אם האוצר יעמוד על כד שלא פורצים את התקציב, האם אתם יורדים בכלל מכל התכניות

האלה ויום ישארו על הנייר? אתם לא מציינים מקורות אחרים אם לא תהיה פריצה של

התקציב.

שר הכלכלה שי שטרית;

אני יכול לומר, תרשום את זה, שלפי דעתי אין עכשיו בעיה של כסף, גם על בסיס של

תקציב. אני מודיע לד, גם על מיליארד ורוצי - אין בעיה של כסף.

אנחנו נלחמנו, בדיונים עם שר האוצר, על 24 מיליון.

אני אומר לד, אין בעיהע של כסף.

היו"ר עי פרץ;

חברי הכנסת, הדיונים על נושא התעסוקה, יוזמות תעסוקה במשק, של כל הגורמים,

יועלו כאן באופן קבוע, כי זו תהיה הבעיה המרכזית של מדינת ישראל בשנה הקרובה

ובעיה מרכזית שלנו. אחת לשבועיים, לכל היותר אחת לשלושה שבועות נקיים דיון בנושא

זה, באופן רציף ושיטתי.

אני מקווה שוועדת השרים תסיים את עבודתה, תקבל החלטת מסגרת ותקבע מי המנגנון

שמאשר או לא מאשר יוזמות תעסוקה וכן מי יעמוד בראש אותו מנגנון. אנחנו נבקש שאותו

מנגנון או מי שיוסמך בשמו של אותו מנגנון לתת תשובות לשאלות, יהיה באופן קבוע

בישיבות שלנו שבהן נדון בנושא הזה. יישמעו כל הגורמים - הקרן-הקיימת, רשות

העתיקות, קרן הנגב, ההסתדרות - כל מי שיש לו יוזמה יציג אותה ויקבל פה תשובות

עקרוניות, כן אישרו או לא אישרו. אנחנו ניתן תחושה שאנחנו נושפים בעורפה של

הממשלה בכל הנוגע לביצוע בתחום הזה הזה של יוזמות תעסוקה.

נ' בלומנטל;

אני רוצה לחדד את הנושא לגבי הנשים, אוכלוסיה שגדלה כל הזמן ואילו המקצועות

לנשים והקורסים לנשים מוגבלים מאד. מתוד כ-600 מקצועות שנלמדים וקיימים במשק רק

150 פתוחים לנשים. פניתי לשר האוצר בענין זה. אני מבקשת שתוקדש לנושא זה מלוא

תשומת חלב ושיינתנו תקציבים לכד.

היו"ר עי פרץ;

לפני שאת הצטרפת אלינו העלתה חברת-הכנסת גוז'נסקי את הנושא ביחס לנשים. השר

הממונה על משרד העבודה והרווחה, שהיה כאן, השיב לה. תוכלי לקרוא את הדברים

בפרוטוקול.



אני מתנצל בפני כל הגורמים שהוזמנו לישיבה הזאת - רמועצה חציונית ואחרים -

כדי להציג תכניותיהם, שלא נספיק לשמוע אותם היום.

היום אני נותן עדיפות ללשכת המסחר, גם מפני שהם הגיעו אלינו עם ציוד ולא

הייתי רוצה שהם יחזירו אותו ללא שימוש בו.

מר גילרמן, בבקשה.

ד' גילרמן;

כבוד השר, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי חברי הכנסת ,אני מודה ליושב-ראש על

היוזמה ועל ההזמנה.

התכנית שאנחנו מציגים לפניכם היום היא למעשה תכנית מקוצרת של התכניות שהיצגנו

בפני ראש הממשלה בדיוק לפני שבוע ימים. כל הדברים נמצאים בחוברת שהנחנו בפניכם.

כשאנחנו באים לבחון את נושא התעסוקה במשק, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שלוש

שאלות יסוד. 1) על איזה משק אנחנו מדברים, מה הם תנאי ההתחלה, מהי הנקודה שבה

אנחנו מתחילים לפעול. 2) מה קיים היום בתחום התעסוקה, איפה נמצאים היום

המועסקים. 3) איפה נמצא מאגר הקליטה או פוטנציאל הקליטה העיקרי של המועסקים ולאן

צריכים להיות מופנים מירב המשאבים ומירב המאמצים.

בשקף שלפניכם אתם רואים את המשק הישראלי כפי שהוא נראה כרגע. אנחנו רואים

שהמצב שבו אנחנו מתחילים, למרות התמונה וקודרת שמצויירת לפעמים, הוא לא כל כד

גרוע. יש גידול משמעותי בתוצר, בעיקר אם משווים אותו למה שקורה בעולם; יש גידול

בהשקעות; הבטלה פחות או יותר יציבה ביחוד לאור קליטת העלייה; ומדברים על גידול

משמעותי מאד בייצוא - של 14%. כלה במהלד 1992- מדברים על ירידה באינפלציה שכנראה

תהיה השנה חד-ספרתית, ומדברים גם על ירידה בריבית, שיש לה השפעה משמעותית על

אנחנו מאמינים שכולנו שותפים לכד שיעדי המשק הישראלי הם קליטת העלייה, הגברת

התעסוקה וצמצום האבטלה, הגדלת הצמיחה, יציבות מחירים, שיפור מאזן התשלומים.

אנחנו מגיעים - לפי מה שמוצג בשקף - לנושא שמעסיק אותנו, שוק העבודה, התעסוקה

והעלייה. אנחנו רואים שהחל מהרבעון הראשון של 1991 יעי לרבעון השני של 1992,

התמונה די יציבה, כוח העבודה האזרחי מול המועסקים הוא פחות או יותר יציב, אם כי

יש איזו שהיא מגמה של עלייה במספר חבלתי מועסקים מול כוח העבודה.

אנחנו שואלים את עצמנו מה הם הגורמים לאבטלה. אנחנו רואים

העלייה, שנתונים הרבה יותר גדולים והתייעלות בתעשיה

שהופכת ליותר ויותר תחרותית וצורכת, מטבע רודברים, פחות ופחות ידיים עובדות, הופכת

להיות תעשיה הרבה יותר עתירת הון והרבה פחות עתירת עבודה.

אנחנו רואים שמגמת האבטלה היא בעלייה בעוד שמגמת העלייה היא בירידה.

אדוני השר, שמענו על תוכניות שבאות לפתור את בעיות האבטלה בטווח וקצר. אין לי

ביקורת על התכנית. אנחנו, ואני חושב שהארגונים הכלכליים כולם, נהיה מוכנים להירתם

ולעזור ביישום חלק מהתכניות שאתה ושר השיכון העלתם בחניה שהתכניות האלה טובות

למשק ותפתורנה את הבעיות. אנחנו נשמח לשתף פעולה. עם זאת, יש פה נקודה שאני חושב

שאנחנו חייבים לומר בה את האמת לפחות לעצמנו, והיא שככל שהאבטלה עולה העלייה

יורדת, וככל שהאבטלה תרד העלייה תעלה אבל כתוצאה מכד תחזור האבטלה ותעלה.



אנחנו מאמינים - אני חושב שאנשי הסוכנות ואחרים שאמונים על העלייה יאשרו את

הדברים - שיש כלים שלובים בין האבטלה לבין העלייה. כולנו מודעים לכך - זה דבר

שמסוכן מאד לומר אותו ואני לא מציע לומר אותו בפומבי, אני חושב שזה כמעט

אנטי-ציוני לומר אותו כלפי חוץ אבל לעצמנו אנחנו חייבים לומר את האמת - שאחת

הסיבות שאין עלייה או שתעלייה ירדה, היא שאין מקומות תעסוקה ואם תפתור את בעיית

התעסוקה באופן מלאכותי, לטווח הקצר - תיצור תמריץ לעלייה גדולה יותר. וכאן אני

אומר, אחר-כך, בסופו של דבר, אחרי אותם תשעה חודשים או שישה חודשים, אותם מובטלים

יחזרו למעגל הבלתי-מועסקים. אני אומר! כתוצאה מהתחושה שיש תעסוקה יבואו יותר

עולים אבל אחר-כך תמצא את עצמך עם שיעורי אבטלה גדולים בהרבה, מפני שיצרת איזו

שהיא אשליה של תעסוקה שהביאה עלייה אבל בסופו של דבר יצרהר אבטלה יותר גדולה. אני

יודע שזה דבר שצריך לחשוב עליו מאד מאד בזהירות, אסור לומר אותו כלפי חוץ.

צריך לקרות בחשבון שזה עלול להיות אחד מהמחירים. אני אומר, לא לעשות דברים

שאין בהם תועלת כלכלית ותמורה כלכלית לאורך זמן, לא לעשות דברים מלאכותיים

שכתוצאה מהם אותם 30 אלף שפתרת לועו את הבעיה יצטרפו בעוד רוצי שנה למעגל

הבלתי-מועסקים שיהיה הרבה יותר גדול, כי באמצעים מלאכותיים גרמת לכך שיבואו יותר

עולים.

בי טמקין;

העלייה יצרה הרבה מקומות תעסוקה בבנייה. ברגע שנפסקת העלייה אווה לא צריך

לבנות כל כך הרבה. זאת אומרת, יש כאן כמה כיוונים.

נכון. אני מסכים. רציתי רק לציין את העובדה. לכן אנחנו אומרים שדרוש פתרון

של קבע.

היו"ר עי פרץ;

כולנו מומחים לניתוח. אנחנו רוצים גם תרופות.

די גילרמן!

אנחנו נבוא גם עם התרופות.

אנחנו צריכים לדעת על איזה משק אנחנו מדברים ואיפה נמצאים היום המועסקים.

על-פי מספרים של הלשכה המרכזית לסטאטיסקה, 620,600 איש מועסקים במה שמוגדר מיגזר

המסחר והשירותים העסקיים, וזה כולל גם את התיירות, ו-481.200מועסקים נמצאים

הציבוריים שאליהם אנחנו לא מתייחסים כרגע. בתעשיה מועסקים היום 300 .344מועסקים

לעומת, כפי שאמרתי, 620,600 בענפי המסהר והשירותים העסקיים.

איש לא אומר, בוודאי לא אנחנו, שהתעשיה לא חשובה. עם זאת, התעשיה - וזו מגמה

שקיימת בכל העולם - נכון להיום, איננה המאגר או הפוטנציאל העיקרי לקליטת מועסקים,

וגם בישראל התעשיה הופכת להיות יותר ויותר עתירת הון ופחות ופהות עתירת עבודה,

וכתוצאה מכך מירב הפוטנציאל לקליטת עלייה ולקליטת מועסקים מצוי במי גזרים אחרים.

אני יכול לומר לכם פה במאמר מוסגר - יאמרו לכם את זה אנשי רשות ההשקעות ומרכז

ההשקעות ואנשי האוצר - שיש היום משקיעים שבאים לישראל ומוכנים להרהיב מפעלים

קיימים בהשקעות של מאות מיליוני דולר, יש להם תנאי אחר - שלא יתווסף מקום עבודה

אחד. זו מציאות אמת שאנהנו צריכים להשלים איתה, לדעת לחיות איתה ולנצל אותה.

נתון נוסף שאני חושב שהוא נתון דרסטי ושהברי הוועדה הזאת צריכים לתת עליו את

וזדעת הוא, איפה נקלטו המועסקים. מהרבעון הראשון של 1991 ועד סוף הרבעון השני של

1992 נוספו למשק הישראלי בסך-הכל 102 אלף מועסקים. מתוך 102 אלף מועסקים אלה

כ-60%, ואם לדייק, 57.1% נקלטו במיגזר המסהר והשירותים העסקיים, ו-8%בלבד נקלטו

בתעשיה.



אם תשקרו ותבדקו באוצר ובמקומות אחרים מה המשאבים, המענקים, התמרוץ, הסבסוד

והמאמצים האדירים שהושקעו ביצירת מקומות תעסוקת בתעשיה, אני חושב שהמספר של

כ-8,000 עובדים, הוא מספר שצריך להאיר איזו שהיא נורה אדומה לגבי הכיוון.

י י לס!

אבל זה מה שמניע את המנוע.

די גילרמן;

נכון. אבל אנהנו מדברים פה על תעסוקה.

י י לס;

מהדברים שלך עלול להתקבל הרושם כאילו הכל נמצא במסחר ובשירותים. בלי ה-8%

בתעשיה,ה-57% במיגזר העסקי לא שווים כלום.

די גילרמו;

גם ההיפך נכוו, בלי שירותים בלי שינוע, בלי שיווק ובלי מסחר לא ינוע

שום דבר.

מכיווו שהנושא שלנו הוא תעסוקה אני מדגיש את הנושא הזה ואומר, מירב המאמצים

הושקעו במקום שבו נקלטו בסך הכל נטו 8,000 איש. אני מדבר על קליטה נטו, זאת אומרת

קליטה לאחר פליטה. אני מבקש להדגיש שזה תהליד מבורך, זה תהליך של התייעלות, של

התחדשות, של טכנולוגיה מודרנית, של מודרניזציה, של רובוטיזציה, שקוראת בכל העולם.

אם אמנם הדבר הדהוף ביותר היום הוא יצירת מקומות תעסוקה, מדינת ישראל צריכה לשאול

את עצמה, האם אנחנו משקיעים את המשאבים במקום הנכון. אנהנו טוענים, שאם אותם

המשאבים היו מושקעים - לא יק והלילה במקום - גם במי גזרים אחרים ,כי אז לא שהפלה

הזה רק גדל אלא שכל העוגה היחה גדלה וכתוצאה מזה התעסוקה היתה גדלה.

וכאו אני מגיע לנושא שאני הושב שגם הוא משמעותי ואני הושב, אדוני השר, שגם

אתה תסכים לכך - ההתאמה של מקומות התעסוקה לכישורים ולעיסוקים של העולים. אנהנו

מדברים על עלייה מאד אקדמית, מאד מוכשרת, עם כישורים מאד מיווחדים. כשאנהנו שואלים

את עצמנו מה הם עשו בהוץ לארץ ומה הם עושים פה, אנהנו רואים שאין התאמה בין

העיסוקים של העולים בחוץ-לארץ, הכישורים שלהם, לביו מה שעושים בארץ.

אדוני היושב-ראש, איפה מתרכזת היזמות? אנהנו הושבים שאחת התשובות היא בעידוד

היזמות, בעידוד עסקים קטנים ובינוניים שיוצרים תעסוקה. לפי הגרף שלפניכם אנהנו

רואים שבמהלך ששת ההודשים הראשונים של השנה הזאת, רק ששת ההודשים הראשונים של

דושנה הזאת הוקמו בסך-הכל קרוב ל-8,000 עסקים קטנים, 4.894 מהם בתהום המסחר

והשירותים, 1,160 בתהום הבנייה

בי טמקין;

כמה נסגרו באותה תקופה?

די גילרמו;

בגרף תראו נתונים לגבי סך העסקים הקטנים החדשים, שנוצרו מינואר ועד יולי

1992. המספר הגדול ביותר של עסקים הוא בתהום המסהר והשירותים העסקיים. אני

מדגיש שאנהנו מדברים על עסקים שיש בהם עד 50 עובדים. בעסקים קטנים שמעסיקים עד

50 עובדים נוספו בסך-הכל 29,317 מועסקים, קרוב ל-13 אלף מהם - אני הושב שזה נתון

דרמטי - 12.792 הם בעסקים שלא נכללים אפילו בהוק גל; עסקים שבהם ביו עובד אחד

ל-5 עובדים יצרו במהלך ששת ההודשים הראשונים של השנה הזו קרוב ל-13 מקומות

תעסוקה. כדי לשים את הדברים בפרופורציה, זה כמעט כמו התעשייה האווירית. אני מדבר



אני חייב לספר סיפור. אנחנו, בלשכת המסחר נתנו בחודש פברואר אותות לעולים

יזמים - להכרת תוכנה בכרמיאל, שהיום מייצאת במיליון וחצי דולר; לחברת בנייה

בירושלים של שני חבר'ה ששבעה חודשים קודם לכן ניקו בריכות בירושלים והיום הם

מעסיקים 80 עובדים ויש לרגם מחזור של 15 מיליון שקל. ביו השזאר נתנו אות לספרית

מאתי ופיה. היא גילתה שבארץ לא יודעים לטפל בשיער המקורזל של עולי אתי ופיה.

במסגרת המרכז לטיפוח יזמות היא עברה אצלנו בלשכת המסחר קורס ליזמות עסקית. עם

ביזנס פלו, איד מקימים עסק, איפה מקבלים הלוואה. היא קיבלה. היא הקימה מספרה

בתחנה המרכזית. במשך הזמן היא עברה למקום חדש והיום היא מעסיקה עוד 3 ספריות

מאתיופיה והיא מעבירה גם, אצלנו בלשכת המסחר, קורס לאתיופים איד ליקים עסקים

חדשים. עסקים מסוג זה נוצרים כמעט ללא משאבים.

במסגרת לשכת המסחר יחד עם משרד הקליטה,הג'וינט ועיריית תל-אביב יש בתל-אביב

מרכז לטיפוח יזמות, מה שאנחנו קוראים מט"י. אנחנו עומדים להקים 15 מרכזים כאלה

בכל הארץ. 'זמ אנחנו מאמינים שגם בגלל ההרכב התעסוקת' וההכשרת' של העולים, גם

בגלל המנטליות שלנו כולל של אותם יוצא' צה"ל, אנחנו היום מדינה, כמו בכל העולם,

הבנוייה ליזמות, לעסקים קטנים ובינוניים, ופה נמצא במידה רבה מאד המפתח לתעסוקה.

הנתונים שאנחנו מדברים עליהם יום חיוביים. זו מגמה כלל-עולמית - ירידה במיגזר

התעש"ת' ועלייה במיגזר -noonוהשירותים העסקיים. הבנק העולמ' וגופים אחרים

מודדים היום את מידת ההתפתחות של מדינות לפי האחוז שיש בהם למיגזר השירותים

העסקיים ולמיגזר ומסחר. אלה המגמות במדינה שונות.

המסקנות שלנו הן, שהפוטנציאל לקליטת העלייה נמצא בעיקר בסקטור המסחר

ורושירותים העסקיים. אנחנו מאמינים שהפוטנציאל האישי של העולים הוא לא בצווארוו

כחול. לכו אנחנו חושבים שאלה העקרונות המנחים.

היו"ר ע' פרץ;

פתרונות, מה אתה מציע ומה אתה דורש.

די גילרמן;

אני אומר שוב: אנחנו נגד פתרונות זמניים שאיו בהם 'תרוו כלכלי או תמורה

כלכלית לטווח ארוד למשק. אנחנו מאמינים שהגישה צריכה להיות רחבה ורב-תחומית.

אנחנו חושבים שצריד לעודד בישראל - זו אחת מההצעות המרכזיות שלנו - את כל

הנושא של א דוברות הייצוא וחברות הסחר הבינלאומיות. המגמה בכל העולם בתחום

הייצוא, שהייצוא נעשה לא על-ידי היצרנים אלא על-ידי חברות סיור בינלאומיות.

ביפאו, שהיא דוגמה לכולנו, 85% מכלל הייצוא נעשה על-ידי חברות סהר. בישראל, בלשכת

המסחר חברות למעלה מ-100 חברות ייצוא כלליות שאחראיות ליותרה מ-20%מכלל הייצוא.

חברות האלה שמתמחות בפריצה לשווקים חדשים, באיתור שווקים חדשים, בחדירה לשווקים

של מדינות שלישראל אין אפילו יחסים איתו, למשל, הם החזיקו בשיניים את מזרח אירופה

וייצאו לסין הרבה לפני שהיו איוש קשרים דיפלומטיים, אנחנו חושבים שלחברות האלה

צריד לתת היום העדפה וצריד להשקיע בהן.

אנחנו מציעים להביא לחקיקה שתקל על חברות רב-לאומיות וחברות בינלאומיות בתחום

הסחר הבינלאומי לבוא לישראל ולחקים כאו את המשרדים הראשיים שלהם. זה יביא גם

לתעסוקה וגם לעידוד הייצוא. זה יהפוך את מדינת ישראל למרכז סחר בינלאומי שעם

תהליך השלום, עם הפתיחות לסין, להודו, למזרח אירופה, לברית-המועצות, לארצות

אחרות, ישראל 'כולה למלא בו תפקיד מרכזי.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע שיש היום במדינת ישראל חוק שנותו העדפות והטבות

לחיילים משוחררים .לאיזה חיילים משוחררים הוא נותן את ההטבות האלה? לחיילים

שיעבדו או בתעשיח או בחקלאות או בבנייה להשכרה, אלה מכונים מקצועות מועדפים. אותו

בחור שרוצה ללכת ולעבוד במקצוע אחר, בשירותים עסקיים או בשיווק או בכל דבר אחר,



למה להעניש אותו? למה לא לתת לו אותו דבר? כל אותה סקטוריאליות, כל אותה חלוקה

לפי מי שכאילו יצרני יותר או יצרני פוזות היא חלוקה שפוגעת, וזו אחת מהסיבות ש-80%

מיוצאי עיירות הפיתוח משוחררי צה"ל לא חוזרים לעיירות הפיתוח שלהם מכיוון שאיו

להם ש0 תעסוקה טכנולוגית מודרנית שהם רוצים לעסוק בה אחרי שחרורמצאים מהצבא. זה

נושא שהוועדה הזאת, כך אני חושב, ועדת העבודה והרווחה ,צריכה לתת עליו את הדעת.

אנחנו מאשרים את התקנות .אנחנו קבענו את המגבלות לגבי חיילים משוחררים. נשמח

לשמוע דברים בדיון יותר מפורט.

די גילרמן;

אני חושב שזה שהיום ברור שזה דבר שחבל להמשיך בו. הוא לא הוכיח את עצמו וכדאי

לתקן אותו.

היו"ר עי פרץ;

אם לא יינתן עידוד לחייל שיהיה פקיד במשרד או עוזר ייבוא או משהו דומה לזה,

אתה ממילא תקלוט אותו בעבודה. המדינה אומרת, מכיוון שאדם לא יילד להיות פועל בנין

או פועל בתעשיה אלא אם הוא יקבל איזה שהוא יתרון על פני עובד משטחים, אנחנו לא

מתביישים לעודד לזה חיילים משוחררים.

די גילרמן;

הנתונים מראים שמי שניצל את חוק גל בצורה המאסיבית ביותר וקלט את מירב

המועסקים במסגרת החוק הזה הוא דווקא מיגזר המסחר והשירותים העסקיים ולא מיגזר

התעשיה. אותו דבר לגבי חיילים משוחררים. ואני אומר שגם ההבחנה שיש בין ייצור

תעשייתי לבין מיגזר אחר אין לה מקום.

היו"ר עי פרץ!

יכול להיות.

די גילרמן;

אם מישהו הולך להיות פקיד ייבוא ב"עלית" או ב"איסם" - אחת נותן לו את

זה

מכיוון שהוא עובד במפעל תעשייתי. אם מישהו הולך לעבוד בחברת ייצוא -

אתה לא נותן לו דבר. כפי שאמרתי, להבחנה הזאת אין מקום היום.

אותו ויכוח היה לי בנושא מס מעסיקים. יש שני אחים

מלגזנים, אחד מטעין ביסקויטים לשוק המקומי, הוא במפעל יצרני - עליו לא שילמו מס

מעסיקים. לעומת זאת, אחיו שהוא מלגזן בו-שות הנמלים באשדוד ומטעין פרי על אוניה

לייצוא - הוא נחשב לשירותים כי רשות הנמלים זה שירותים, ועליו כן שילמו מס

מעסיקים. זה חלק מאותה דוקטרינה שצריד להעביר אותה מן העולם.

אנסה לסכם ולומר מה אנחנו חושבים שצריד לקרות. מדיניות ההשקעות - תנאים

שווים לכל המי גזרים כולל ביטול אפליית חיילים משוחררים באותם דברים שדיברנו

עליהם. אנחנו מדברים על השקעה בהון האנושי - ההינוד והדברים שגם הממשלה הזאת,

כתוצאה משינוי סדר העדיפויות שלה, בהחלט מתייחסת אליהם.



אנחנו מדברים על עידוד יזמות ועסקים קטנים, שכפי שהוכחנו מהווים את מירב

הפוטנציאל ליזמות ולתעסוקה. אנהנו מדברים על פרוייקטים הרשניים שלוקחים בחשבון

גם את נושא העלייה, לדוגמה הקמה של מרכזים טכנולוגיים לאבחון, לבחינה ולמסחור

ושיווק של המצאות ופטנטים של העולים. אנחנו חושבים שגם בנושא מחקר ופיתוח וגם

בנושא השיווק, יש למדינה תפקיד מרכזי. אנחנו מדברים על שירותי רפואה לייצוא.

אנחנו ממליצים על ייבוא חולים. יש לנו אדוני היושב-ראש, יותר מדי רופאים ואין לנו

מספיק הולים.

אנהנו מאמינים שלמדינת ישראל יתרונות יחסיים אדירים בתחום הרפואה. אני רוצה

להזכיר לכם, שעשרות, מאות ואלפי תיירים באו לרומניה לטיפול שיניים מכיוון שהוא

היה שם יותר זול. בכל העולם אנשים מחכים היום בתורים להשתלות.

היו"ר ע' פרץ;

השאלה שלנו היא מה אתה צריך, מה המדינה צריכה לתת אל מול הפרוייקטים האלה,

מה היא צריכה לשנות.

ד' גילרמן;

אנהנו הושבים שיש מקום לחקיקה ולהקמת רשות לאומית לעסקים קטנים ובינוניים.

אנהנו הושבים שצריך לשנות את הוק עידוד השקעות הון כדי שהוא יהול על כלל המשק,

וללא אפליות.

אנהנו חושבים שבנושא של חיילים משוחררים צריך לתת אותן נקודות זכות, אותן

הטבות ואותם מענקים לחיילים שיילכו לכל המקצועות.

אנחנו חושבים שצריך לעשות רקיקה שתעודד חברות סיור בינלאומיות והברות ייצוא

לבוא לישראל ולנהל מפה את עסקי הסחר הבינלאומי שלהם.

השר הזכיר קודם שהוא נפגש עם אייזנברג. הדוגמה היא חוק אייזנברג לכולם.

שיבואו לפה. שיקימו פה את המשרדים. יקימו להם תשתית. הם יעסיקו פה אנשים. הם

יביאו הנה מטבע חוץ. הם יכולים לעשות עסקים חובקי עולם.

אנהנו מאמינים, והמלצנו על כך גם למשרד האוצר, שצריך לשנות את סגנה רשות

ההשקעות, ליקים מסגרת משותפת לאוצר, למשרד התעשיה והמסחר ואולי למשרדים כלכליים

אחרים, רשות השקעות שתהיה מורכבת ממועצת מנהלים של אנשי עסקים ושבראשה,

כיושב-ראש, יעמוד איש עסקים. הצענו להקים מאגר של אנשי משק וכלכלה ואנשי עסקים

שיגוייסו למילואים כלכליים וייצאו לחוץ-לארץ בצמדים כדי לשווק את ישראל.

איות מן הבעיות, אדוני היושב-ראש, היא לא מחסור בכסף אלא מחסור בפרוייקטים.

תמצא משקיעים האומרים, אין לנו במה להשקיע. לא מציעים לנו פרוייקטים. אני חושב

שאנהנו צריכים ליצור מאגר פרוייקטים, לשלוה לחוץ-לארץ אנשי עסקים, שאלי הורביץ

ישווק את נושא הפרמצבטיקה, ושמישהו איור ישווק את נושא הטקסטיל, שייצאו בצמדים יהד

עם אנשי שוק ההון כדי שיוכלו לקשור קשרים ולבוא עם תכנית עסקית.

מערך הנספהים המסחריים, הצירים הכלכליים, הם לא יעשו את זה. מי שישווק את מדינת

ישראל זה רק אנשי עסקים. לדעתי, יש כאן מקום להשיבה הדשנית לחלוטין.

אני חוזר ואומר, אנחנו רואים את העיקר בעידוד עסקים קטנים ובינוניים, בהבאת

הברות ייצוא והברות סחר בינלאומיות, בהקמת מרכזים טכנולוגיים ורפואה לייצוא,

בהפרטת כל נושא ההשקעות.

אנהנו תומכים בנושא של ביטוה סיכוני סהר הוץ, שצריך לראות אותו כנושא שיביא

תעסוקה ויגביר את הייצוא. אני מאמין שגם הבנק העולמי וגם הבנק האירופאי לפיתוח

יקהו חלק בסיכון הזה ואפשר לשתף אותם בזה.



ועדיין אינני נוגע בנושא האוטונומיה ובנושא השלום שתהיה לו השלכה גדולת מאד

על כל הדברים האלה. הל מה שאמרתי לא בא על-חשבון שום דבר אחר. לתעשיה יש מקום

חשוב מאד וכך לכל שאר המיגזרים. לתיירות יש לדעתי פוטנציאל גדול ביותר. היה פה

עכשיו ראש ממשלת פורטוגל, מדינה עניה בת 10 מיליון תושבים שיש לה 20 מיליון

תיירים בשנה. בספרד יש אה 50 מיליון תיירים בשנה. קפריסין, אי קטן שאין לו מה

להציע חוץ מקצת שמש - ובניקוסיה יש גדר בין התורכים ליוונים - אי שיש בו 600 אלף

איש, מגיעים אליו 2.5 מיליון תיירים בשנה. אם מדינת ישראל תשקיע בתיירות, תוזיל

את התיירות, תקים פה תשתית אדירה גם לתיירות עממית - אפשר יהיה להביא הנה עשרות

מיליוני תיירים ולא רק 1.5 מיליון או 1.7 מיליון תיירים שבאים אלינו היום.

אלה הכיוונים שלדעתי צריך ללכת בהם. אנחנו נשמח מאד לשתף אתכם פעולה בהמשך

החשיבה ליישום הדברים. תודה רבה.

היו"ר עי פרץ;

חברים, לפני שאני נוער את הישיבה אני רוצה לומר, התחלנו בשמיעה ראשונה של

יוזמות. בישיבות הבאות נשמע את כל הגורמים ונסכם סיכומים שאפשר לראות אותם בשטח.

צריך לבדוק את כל הנושא של הפעולות המיידיות, ברשות העתיקות, בקרן-קיימת ובגופים

אחרים שיש להם יוזמות מיידיות כדי לתרגם אותן. נעשה את זה אחרי שהממשלה תסיים את

את הדיונים הראשונים שלה וועדת השרים לענייני תעסוקה תקבע את הקווים המנחים.

אני מודה לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10