הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 12

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כ"ד באלול התשנ"ב. 22.9.1992. שעת 13.30

(ישיבה פתוחה לעתונות)

נכחו; חברי הוועדה; ע. פרץ - היו"ר

ח. דיין

י. כץ

ל. לבנת

ש. עמור

ב. בן-אליעזר - שר הבינוי והשיכון ומחזיק תיק

העבודה והרווחה

חבר-חכנסת מ. שטרית - גזבר הסוכנות היהודית

י. זכאי - יו"ר מועצת המנהלים של "המשקם"

ג. לוי - מנכ"ל "המשקם"

נ. רטנר - סגן החשב הכללי

ח. פלץ - אגף התקציבים, האוצר

ד. ארטום - תקציבן משרד העבודה והרווחה

צ. רוזן - דובר משרד העבודה והרווחה

ש. פינצי - סגן מנהל אגף השיקום בביטוח לאומי

ח. אביבי - מזכיר איגוד הפועלים החקלאיים

הרב ח. אמסלם - מישנה למנכ"ל "המשקם"

פ. ברקוביץ - השב חברת "המשקם"

י. מימרן - חבר דירקטוריון "המשקם"

גבי ח. כהן - מנהלת כה-אדם ומזכירת החברה

י. פרץ - יו"ר ועד עובדי "המשקם"

א. דוקורסקי - מזכיר הוועד ב"המשקם"

היועץ המשפטי של הוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; המצב ב"המשקם".



המצב ב"המשקם"

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ומכריז כי זאת

ישיבה פתוחה לעתונות. בעוד דקות אחדות יצטרפו אלינו השר בנימין בן-אליעזר, שר

הבינוי והשיכון המחזיק גם בתיק העבודה והרווחה, וגזבר הסוכנות היהודית, חבר-

הכנסת מאיר שטרית. קודם שנתחיל בדיון אני אציג בפני חברי הוועדה את האורחים

(מציג את הנוכחים).

אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת בזמן פגרת הכנסת, בשעה בלתי-שגרתית, בגלל

עניין שעלה בוועדה הזאת כבר מספר פעמים, - חברת "המשקם". כינוס הישיבה

בדחיפות כזאת מתקיים, בין היתר, בגלל התחושה שמושמעים איומים כבדים מדי על

חברת "המשקם" והם מקבלים תאוצה ועוצמה בדיוק לפני כניסת החגים.

מאז ומתמיד התקשיתי להבין מדוע חברה כזאת, שעובדים בה אזרחי ישראל לכל

הדעות, כאלה שראויים לתמיכה ולמשענת, עובדים בתנאים קשים, במשכורות נמוכות

מאד, כל פעם, מחדש, נקלעת לקשיים. מדובר בדרך-כלל בעובדים ששכרם מעליב מכדי

להצהיר עליו, ובכל זאת החברה נמצאת בקשיים. יכול להיות שהפריון או ההספק של

העובדים איננו בדיוק מה שהיה מתקבל מעובד אחר אבל אני מקוה מאד שהמצב שאליו

נקלעה חברת "המשקם" איננו משמש בסיס לטענות שיש כלפי העובדים. אף אחד- מאתנו

לא חשב אף פעם שיהפכו את המפעל הזה למפעל שמתחרה בשוק עם כל מפעל אחר שמייצר

מוצרים דומים. אנחנו רואים את העניין הזה כחלק מתפישה שיקומית, ומכאן גם שם

"המשקם". אני מקוה מאד שלא יועלו בפנינו, בישיבה זאת, שיקולים

כלכליים צרופים בלבד. הבעיה המרכזית איננה מתבטאת בשכר האמור להיות משולם

לקראת החגים; זאת לא הבעיה המרכזית ואני מניח, מראש, שהעניין הזה ייפתר. אבל

אני סבור שאנחנו צריכים להניח בישיבה הזאת יסודות ולדעת בדיוק לאן פניה של

חברת "המשקם". גם אם הדיון הזה מתקיים סביב משבר שהעיתוי שלו הביא אותנו לידי

כך שכינסנו ישיבה בזמן הפגרה של הכנסת, אינני חושב שנעשה צדק עם עצמנו אם

נפתור את הבעיה בכך שנדחה את הקץ.

אני מציע לחברי הוועדה שנקיים דיון על עתידה של חברת "המשקם" בכל מה

לאן פניה של החברה? מה סיכוייה? מה הם ההתחייבויות של

הגורמים השונים לאורך קיומה היציב של החברה? מה מידת האחריות שיכולה להתבטא

בכך שאחרי הישיבה הזאת נצא אל העובדים ונגיד להם היכן הם חיים?

אני מבקש מיושב-ראש מועצת המנהלים של "המשקם", מר יחזקאל זכאי, לפתוח את

הדיון ולהציג בפנינו את התמונה כפי שהוא מכיר אותה. אני מבין שהוא התחיל לא

מזמן לכהן בתפקידו זה ואני מאחל לו בהזדמנות הזאת הצלחה. אני גם מברך אותו

על-כך שהוא הסכים לקבל על עצמו את התפקיד הזה

מתי זה קרה?

זה החודש השלישי שאני מכהן בתפקיד הזה.

אני מקווה שבתקופתך החברה לא תזדקק לשיקום אלא תהיה הברה שמשקמת אנשים

כאלה הזקוקים לשיקום. בבקשה מר זכאי.

t

אדוני היושב-ראש, רבותי חבר הוועדה, אני מודה לכם על-כך שזימנתם את

הישיבה הזאת ועל-כך שהזמנתם אותנו אליה. אני סבור שאני פטור מלהסביר לוועדת

העבודה והרווחה של הכנסת את חשיבותה של הברת "המשקם" בהברה הישראלית. אני לא

רוצה להסביר מהי חברת "המשקם" שמעסיקה נכים, מוגבלים, ואנשים שבחלקם הגדול

נהשבים מוכי-גורל.

הגוף הזה שנקרא חברת "המשקם", בנבלי שהממשלה תרצה בו, - אין לו זכות קיום,

ואני מבקש שוזדבר הזה יהיה מובן. מדובר על זרוע ביצועית של המוסד לביטוח

לאומי, שירות התעסוקה, וארגוני הנכים, ומבלי שהממשלה, באמצעות משרד העבודה

והרווחה ואגף התקציבים, תהיה מעוניינת בו - לא תהיה לו זכות קיום.

מאז קיומה של הברת "המשקם", למעלה משלושים שנה, היא עבדה בשיתוף-פעולה,

בהבנה ובהכרה עם משרד העבודה והרווחה. לפני שלוש שנים קרה דבר מוזר מאד;

הקטינו את תקציבה. הודיעו לחברה שעד אז קיבלה 50% על-פי תכנית מוסכמת כזאת

או אחרת, שהחל מתאריך מסויים היא תקבל רק 33%. לי יש טענות כלפי הנהלת החברה

וכלפי מועצת המנהלים שמשכו את העניין הזה בשנה הרביעית, אכלו את כל הרזרבות

ואת כל הקרנות, ובהקשר הזה של הדברים עלי להוסיף ולציין שאינני מבין מדוע היתה

צרות-עין כלפי החברה הזאת שיש לה 20 מיליון שקלים בקרנות או רזרבות?

במשך שלוש שנים, כאמור, כל הקרנות נאכלו. החברה לא היתה צריכה להתעלם

מההודעה שהיא קיבלה ולהמשיך להתנהל כאילו לא קרה שום דבר. היא כתבה מכתבים,

צעקה, בכתה, פשטה-יד, עשתה תכנית כזאת או אחרת, הזרימו לה מיליון שקל, ועוד

2,7 מיליון, אבל העובדה שאנחנו נמצאים היום, בשנה השוטפת, לאהר שנאכלו כל

הקרנות והגרעון הצפוי עומד על בערך 8 מיליון שקלים, מדברת בעד עצמה. חברת

"המשקם" הגיעה עד כדי כך שהיא לא יכלה לשלם משכורות לעובדיה. יושב מולי יושב

החברה שיכול להעיד כי החברה נמצאת במצב כזה שהיא איננה יכולה לשלם לספקים עבור

חומר גלם, יש נגדה תביעות משפטיות, היא לא יכולה לשלם שכר, ואנחנו שואלים את

עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות? אני, אישית, הגעתי למסקנה שצריך לעשות הכל על-

מנת שהחברה לא תיסגר כיוון שאני יודע שאם היא תיסגר - היא לא תיפתח. מה זאת

אומרת שהיא תיסגר? - ברגע שהיא לא יכולה לשלם משכורות, אי ברגע שהיא לא יכולה

לשלם לספקים, - היא תיסגר; היא לא תישאר פתוחה.

ניסיתי להיפגש עם אנשי אגף התקציבים בקשר לבעיה הזאת וצר לי מאד לומר כי

הם סרבו להיפגש אתי. השבתי שצריכה להתקיים בינינו לבינם פגישת-היכרות שכן

אנהנו הברה שמעסיקה 3500 עובדים וכשניפגש נסביר להם את חומרת-המצב. אבל,

כאמור, נציגי אגף התקציבים סרבו להיפגש אתי. נפגשתי עם מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה, תארתי בפניו את חומרת-המצב, סיכמנו שניפגש פעם שניה אחרי שלושה

שבועות, ואז כאשר ניסיתי להיפגש אתו שוב, לא יכולתי לממש את הפגישה.

ש. עמור!

השבתי שאני היהיד שאינך יכול להיפגש אתו.

ל. לבנת;

זה יותר המור; הוא מהקואליציה - - -

זה לא עניין של קואליציה. אני יושב-ראש הברה, הייתי הבר הכנסת, ניהלתי

חברה ברמה גבוהה מאד, הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, הייתי יושב-ראש של חברות הרבה



יותר גדולות. כמו אגרקסקו, ופשוט רציתי להסביר את הדברים כדי שלא ניקלע למצב

כפי שנקלענו אליו. צר לי מאד לומר כאזרח במדינת-ישראל שרק בלחץ של דברים

אנחנו מטפלים בארץ הזאת בנושאים מסויימים, וזאת שיטה פסולה.

ביקשנו שבמקום שהחברה תיסגר בעצמה, לא יהיה לה חומר גלם, לא יהיה כסף

לשלם משכורות, - שחלק גדול מהעובדים יעבדו שבועיים בחודש, ושבועיים הם לא

יעבדו. בהקשר הזה של הדברים מן הנכון לציין כי בחברה מועסקים 267 פנסיונרים

בגיל 65 ומעלה, ובגיל 70 ומעלה.

אני מברך את חבר-הכנסת מאיר שטרית, גזבר הסוכנות היהודית, שהגיע כרגע

לישיבה ואשר הוא בעצם בעל-הבית של החברה בשני-שליש- - -

ל. לבנת;

לא בתקציב.

י. זכאי;

אמרנו לעובדי מינהל ומנגנון בחברת "המשקם" שבמשך ארבעת החודשים האלה הם

יתרמו כך וכך, נפטר חלק מהעובדים, העובדים המשוקמים יעברו לעבוד שבועיים

בחודש, כל זאת כיוון שהגענו למסקנה שחסר לנו זמן עד שיפגשו אתנו, עד שנוכל

להסביר מה קורה בחברה, ועד שהגלגלים יתחילו לנוע, כדי לא להגיע למצב כזה

שהחברה תיסגר. היתה הענות חלקית, לא מלאה, מצד עובדי מינהל ומנגנון להצעה.

החברה הזאת צריכה להיות חברה שהממשלה מעוניינת בה, ואם הממשלה מעוניינת

בה כי אז צריך לחזור לתכנית הבסיסית, המרכזית, תכנית עבודה מוסכמת מראש האומרת

איזה חלק החברה צריכה לתרום, ואיזה סיוע היא צריכה לקבל, אחרת אין לחברת

"המשקם", לפי דעתי, זכות קיום.

נוצר מצב חדש. אני כחבר-הכנסת לשעבר מקבל חומר מהכנסת כך שראיתי את

התכנית שהובאה לישיבת הממשלה לפיה החל מ-1 בינואר יהיו מיכרזים. זאת אומרת

שאם חברת "המשקם" תרצה להעסיק מוגבלים או קשישים, היא תצטרך להוציא מיכרזים.

רבותי, החברה הזאת איננה בנויה למיכרזים, וגם העובדים - - -

ל. לבנת;

של מי היתה ההחלטה לקיים מיכרזים?

י. זכאי;

של הממשלה.

מ. שטרית;

במסגרת סדר העדיפויות.

בכל מה שנוגע לממשלה אני מבקש אתכם לא למשוך אותי בלשון כיוון שמה שקרה

לחברת "המשקם" קרה לה בזמן הממשלה שלך, חבר-הכנסת שטרית.

ח. דיין;

על אילו מיכרזים מדובר?

אני מבקש ממך, מר זכאי, להתעלם מהערתו של גזבר הסוכנות, אבל להתייחס

להערתו של חברת-הכנסת דיין.

ל. לבנת;

מאיר שטרית העיר את הערתו כחבר הכנסת.

י. זכאי;

על-פי הנוהל לחברת "המשקם" היתה תכנית של 800 אלף ימי-עבודה בשנה כדי

להעסיק איקס נכים, מוגבלים, ומשוקמים. מזה הממשלה השתתפה בשכר ובתנאים

הסוציאליים שלהם ב-50%, ו-50% הם היו צריכים להרוויח בעצמם. עובדי מינהל

ומנגנון לא נכללים במסגרת ה-800 אלף ימי-עבודה אלא צריכים להרוויח את לחמם

במסגרת 50% הנוספים.

זאת, כאמור, שנה רביעית בה הקטינו את ה-50% ל-33%, החברה נכנסה לגרעון,

היא גמרה את הרזרבות שלה, היא חייבת כסף בבנקים, ואיננה מסוגלת לשלם שכר.

בנוסף לכך יש חידוש; מ-1 בינואר 1993 לא תהיה תכנית מוסכמת ומשותפת, אלא

יש כך וכך ימי עבודה למוגבלים ולמשוקמים, מי שרוצה

להתאים עצמו למיכרז, אם יזכה בו - יקבל ימי עבודה ויעסיק משוקמים.

ח. דיין;

אתה מדבר על מפעלים פרטיים או מוסדות שיהיו מוכנים להעסיק את המשוקמים

שיקלטו אצלם?

י. זכאי;

כן. אני מודיע שלפי מיטב הבנתי וידיעתי הברת "המשקם" לא בנויה לעבוד

לפי מיכרזים. זאת חברה שחייבת לשלם 73% משכר המינימום במשק, היא חייבת לשלם

תנאים סוציאליים, היא חייבת לשלם נסיעות, יש לה מערכת, והיא, כאמור, לא תחיה

מסוגלת להשתתף במיכרזים. אם חחחלטה הזאת תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 1993 כי אז

ההברה לא תהיה מסוגלת לתפקד.

אני מבקש שבאופן דחוף יורכב צוות שיחיה מורכב ברמה גבוהה של מקבלי החלטות

גם מאגף התקציבים, גם ממשרד העבודה והרווחה, וגם מההברה, כדי לבדוק איך גומרים

את השנה הזאת, ואיך נעבוד בשנה הבאה? ביטלנו את כל התכניות של פיטורין

ועבודה בחצי חזמן על-פי הוראת מחזיק תיק העבודה והרווחה, שר הבינוי והשיכון

בנימין בן-אליעזר, ועל-פי הוראת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, עד אהרי החגים.

הסיכום שהושג דיבר על-כך שיזרימו לחברה תוספת של 2 מיליון שקלים.

אני מבקש לדעת שלושה דברים; 1. מתי חברת "המשקם" תקבל את 2 מיליון

השקלים? 2. איך יהיה ההמשך עד סוף השנה? 3. איך נעבוד בשנה הבאה? אם

שלושת השאלות האלה לא תבואנה על פתרונן כי אז נעביר את הזמן עד אהרי החגים,

ואהרי החגים בין כה וכה לא נוכל לשלם משכורות. תודה.

היו"ר ע. פרץ;

תודה לך. רשות הדיבור למנכ"ל חברת "המשקם", מר גבי לוי.

C



ג. לוי;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת המכובדים, אני יכול רק להשלים את דבריו של

היושב-ראש, מר יחזקאל זכאי, שמכהן בתפקידו רק שלושה חודשים, אבל אני רואה שהוא

למד בפרק זמן זה להכיר את החברה על בוריה.

ב-1 באפריל 1990 נחתה על חברת "המשקם" גזירה של קיצוץ באופן חד-צדדי, זאת

אומרת חצי מיליון שקלים פחות כל חודש. ההחלטה ,כאמור, היתה חד-סטרית. לא

היתה התייעצות עם חברת "המשקם" והחברה, עד היום, לא חתמה על אף נייר שהיא

מסכימה לקיצוץ הזה. אני הגעתי לחברת "המשקם", כמנכ"ל, מספר חודשים אחרי

שניחתה עליה הגזירה הזאת, בחודש נובמבר 1990, אחרי חודשיים הבנתי מה הבעיה

ומיד שיגרתי מכתבים ומברקים לכל הנוגעים לעניין בהם אמרתי שבמצב הזה החברה

בסופו-של-דבר, בעוד שנה, בעוד שנתיים, או בעוד שלוש שנים מקסימום - תיפול.

מדוע? בחודש פברואר 1988, על-סמך ה-50% שהיא היתה צריכה לקבל,ואגב ה-50%

הם רק מהשכר של המשוקמים - - -

ש. עמור;

אולי תסביר לנו מה הם מקורות התקציב של חברת "המשקם" כדי שנבין על מה

מדובר?

ג. לוי;

אמרתי כבר כי ההחלטה היתה חד-סטרית, התרעתי עליה, והודעתי מה צפוי לקרות

בחברה. היושב-ראש סיפר שהיו לחברת "המשקם" רזרבות, אבל אלה, כאמור, נאכלו.

אנחנו צועקים ואוכלים את הרזרבות מתוך תחושת אחריות שלא לגעת באף משוקם; לא

להוציא החוצה אף אחד מהם.

אולי אתה יכול להסביר לנו מאין היו הרזרבות?

חומר גלם, קרנות - - -

על אילו קרנות אתה מדבר?

קרנות להון חוזר.

הן לא שייכות לזכויות של העובדים?

לא. בשיטת 50% ו-50% החברה הצליחה לחסוך כסף.

היו גם 40% של הסוכנות היהודית.



ג.לוי;

לא מדובר רק על הממשלה אלא גם על המוסד לביטוח לאומי שהשתתף בהקמת

הפרוייקטים וחידוש הציוד והפסיק לעשות זאת, שלא לדבר על שירות התעסוקה שהעביר

את האנשים לרשויות המקומיות, ואחרי זמן-מה כולם היו בחוץ. אף אחד לא נקלט שם.

כל ה"מכות" נחתו עלינו באותו זמן.

אין ספק בכך שהתחרות בשוק על אותם המוצרים שלנו נחשבת תחרות קשה מאד, אבל

בשעה שמפעלים אחרים מחדשים את הציוד ומתקדמים, אנחנו, שעובדים עם אנשים

שתפוקתם יורדת מדי שנה בשנה, חייבים לעמוד בתחרות האדירה של השוק.

בשנה שעברה התרענו על המצב, קמה ועדה, ישבנו אתה, השבנו, ונמצא פתרון

לבעיה. בשנת 1992 הגשנו תקציב מבוסס על 50%. 6 מיליון יותר ממה שאנחנו

מקבלים היום, אבל לצערי הרב האוצר ומשרד העבודה והרווחה המשיכו לחזרים את ה-

33% עד שנשארנו עם הלשון בחוץ; איננו מסוגלים לשלם משכורות לעובדים. 60%

מהתקציב שלנו מיועד למשכורות המשוקמים; 15% בלבד הם שכר המנגנון וההנהלה, ו-

25% מהם אלה הן הוצאות יעול ותיפעול.

לא הפרנו את ההסכם שיש לנו עם ההסתדרות, להמשיך לשלם 73%, אבל אין אף

גוף או מפעל שיקומי במדינת-ישראל שמשלם 73% ואת כל ההוצאות הנילוות.

אני לא רוצה לדבר על עניין המיכרזים כיוון שבקשר אליהם אני מבין שגם אתם

הבנתם שמדובר פשוט על זריקת האנשים החוצה.

מדובר על 6 מיליון שקלים. הודענו שאנחנו מוכנים להתייעל, וכי אנחנו

מוכנים לעשות הכל כדי שלא לחרוג, ולו באגורה אחת, אם הממשלה תחזיר לנו את ה-

בשנה שעברה הופענו בוועדה הזאת, בראשותה של היושבת-ראש, חברת-הכנסת אורה

נמיר, העלינו בפניה את הנושאים האלה, דנו בהם, התרענו, ואתם יכולים לקרוא

בפרוטוקול שאמרנו שבעוד שנה לא יהיה לנו כסף כדי לשלם משכורות גם אם נמכור את

כל רכושה של החברה.

אף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע ב-4 אלפים מוגבלים קשים מאד כמו אלה שמועסקים

אצלנו. אנחנו רוצים לתת להם לעבוד לא רק עד גיל 65 כיוון שיש לנו עובדים בני

70, בני 75 ואפילו בני 80. אם לא תונף חרב על צווארנו - לא ניגע בהם. אנחנו

לא רוצים לפגוע בהם.

הממשלה ביקשה לבדוק את מאזני החברה, ביקשה לקבל יעוץ כלכלי, וכל מה שהיא

ביקשה - נתנו לה. כל מי שבדק את הנתונים הגיע למסקנה שבלי ה-50% החברה לא

תוכל להתקיים.

אני מבקש מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שתעזור לנו. הכל פתוח אצלנו.

מי שרוצה יכול לבוא אלינו ולבדוק את כל הנתונים. אנחנו מוכנים להתחייב לעשר

השנים הבאות שאם יחזירו לנו את ה-50% נעשה הכל כדי לא לעבור על התקציב ולו

באגורה אחת. תודה רבה.

היו"ר ע. פרץ;

חבר-הכנסת עמור שאל שאלה בקשר למסגרת התקציבית.

ש. עמור;

מהי המסגרת, ומהו מקור התקציב?

60 מיליון לשנה, מסגרת שנתית, בערך כ-20% , 14 מיליון שקלים הם ההשתתפות

של ממשלת-ישראל, באמצעית משרד העבודה והרווחה, והיתר - המוסד לביטוח לאומי - -

ח. פלא;

עוד 4 מיליון - המוסד לביטוח הלאומי.

ג. לוי!

היתר מושג בעזרת העובדים המשוקמים מהעבודה.

60 מיליון שקלים מהווים את המסגרת?

כ-13 מיליון - משרד העבודה והרווחה; כ-3-4 מיליון - המוסד לביטוח לאומי;

והיתר מהעבודה של המשוקמים.

לסוכנות היהודית אין תקציב שוטף?

לא.

1. כאשר מנכ"ל חברת "המשקם" אומר ש- 60% מהתקציב עובר למשוקמים אני מבקש

לדעת מה אחוז התקציב? זאת אומרת מתוך 3600 עובדים - 60%. 2. כאשר הוא

מדבר על 25% שעוברים לתקציב העובדים, על איזה תקציב מדובר?

60% מה-60 מיליון הוא שכר המשוקמים; 36 מיליון שקלים. 9 מיליון שקלים

המהווים 15% הם משכורת המנגנון; כ- 180 איש: 155 עובדי המנגנון, ו-32 עובדים

מקצועיים.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת כץ.

אני יוצא מנקודת-הנחה שהנושא של חברת "המשקם" הגיע לכאן לא פעם ראשונה

וגם לא פעם אחרונה. כיוון שכך אני מבקש לדעת האם תוכלו להכין לנו רשימה של

בעלי-התפקידים ולציין מה היקף המי,שרה של כל עובד? אם אני מבין נכון היו 157

עובדים, ועכשיו המספר עומד על 156.

ו



היו"ר ע. פרץ;

רשות הדיבור למר יחזקאל זכאי.

למען ההגינות אני מרגיש צורך להדגיש שכל זה לא אומר שבכל המערכת של חברת

"המשקם" הכל תקין, הכל שפיר, אין מה לחסוך, אין במה לקצץ, ואין מה לעשות. אני

מבקש שדבר כזה לא יהיה מובן מדברי, וגס לא מדברי המנכ"ל. לא הכל תקין ולא הכל

שפיר בחברה. אפשר לחסוך, צריך לחסוך, צריך לקצץ, וצריך לצמצם. אנחנו נמצאים

בשלבי עשיה באשר לכל אלה, אנחנו נבצע את הדברים שצריך לבצעם, אני מכיר את

התכנית שלא בוצעה, אנחנו, כאמור, נבצע מה שצריך לבצע, ואני חוזר ומדגיש שאת

חלקנו נעשה.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. רשות הדיבור לגזבר הסוכנות היהודית, חבר-הכנסת מאיר שטרית.

מ. שטרית!

אני מברך את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר-הכנסת עמיר פרץ, על-כך

שהוא טרח לזמן את הישיבה הזאת. הדיון במקומו, הוא מתקיים על רקע המשבר שהתרחש

בחברה, זה איננו משבר חד-פעמי, זאת לא פעם ראשונה שבחברת "המשקם" יש משבר,

ולהזכירכם לפני שנה בערך, במועד הזה, העובדים לא קיבלו שכר, החברה עמדה בפני

משבר, וגם אז פתרנו את הבעיה באמצעות הזרמה חד-פעמית מאותו תקציב שהיה מגיע

לחברת "המשקם".

ברצוני לומר לכם שני דברים; 1. לי יש סימפטיה לחברת "המשקם" כיוון שאבי

זכרונו לברכה, בגיל 90, ועהסק על-ידי חברת "המשקם" בגינון, עבד 5 שעות ביום,

ועבורו העבודה הזאת היתה כל החיים. יותר מאשר בשביל כסף, העבודה בחברת

"המשקם" סיפקה לו מסגרת. מאז אני חש עצמי קרוב מאד לחברה הזאת. איתרע המזל

וברבות חימים מוניתי להיות גזבר ההסתדרות הציונית, שהיא בעצם הבעלים של החברה,

וככזה נעשיתי אחראי לחברת "המשקם".

2. איש לא מצפה מחברת "המשקם" ואיש גם לא ציפה ממנה בעבר שהיא תתנהל על

בסיס כלכלי פרופר נטו. למי שיש אשליה כזאת - שישכח ממנה. אפשר לעשות כל מה

שחברת "המשקם" עושה היום במפעל אוטומטי שמעסיק עשירית כוח-אדם ממה שחברת

"המשקם" מעסיקה, בעלות הרבה יותר זולה. המטרה של הקמת חברת "המשקם" מלכתחילה

היתה: שיקום נכים, מוגבלים, וקשישים על-ידי נתינת תעסוקה. יש כאלה שסבורים

שהמטרה הזאת איננה חשובה, אבל אני לעומתם חושב שזאת מטרה חשובה מאד. עולמו של

נכח או קשיש משתנה לחלוטין אם יש לו תעסוקה או אם אין לו תעסוקה.

חברת "המשקם" הוקמה על-ידי ההסתדרות הציונית העולמית שהשקיעה את הכספים

להקמתה. בשלב מסויים של ההיסטוריה שלה הממשלה החליטה להיכנס כשותפה בחברה,

וההסתדרות הציונית העולמית הסכימה שמשרד העבודה והרווחה יסבסד את פעולתה של

החברה באיקס תקציב כפי שהוא עושה כיום והבעלות של החברה תישאר במסגרת של שני-

שליש ושליש. לפני כשנה, כאשר פרץ משבר, הגעתי להסכם עם שר העבודה והרווחה

דאז, מנחם פרוש, על שינוי הרכב מועצת המנהלים של החברה, ועל החלוקה של 50%

נציגי הממשלה ו-50% ההסתדרות -הציונית העולמית. זאת לא אומרת שההסתדרות

הציונית העולמית או הסוכנות היהודית יכולות לממן היום את הפעולה חשוטפת של

החברה, אבל הן הבעלים של חברת "המשקם" מהיותן המקימות שלה ומי שהשקיעו בה

בזמנו. החברה שייכת, כאמור, לסוכנות היהודית ואם מישהו רוצה לקנות אותה -



בבקשה; אני מוכן לנהל אתו משא-ומתן בנושא הזה. אני לא אתנגד לכך אם משרד

העבודה והרווחה יגיד שהוא לא רוצה להיות חלק בחברה והוא יוצא ממנה, אז אני

אמצא פתרונות אחרים- - -

ל. לבנת;

אתם מפריטים גם את קליטת העליה?

מ. שטרית;

את יודעת מהי עמדתי בעניין הזה; אני נגד הפרטה. אני סבור שצריך לשמור

על החברה, על קיומה, ולתת תשובה הולמת לאוכלוסיה שמטופלת על-ידה.

היו"ר ע. פרץ;

מה בקשר לאחריות שלכם מבחינה משפטית?

מ. שטרית;

אנחנו הבעלים של החברה.

היו"ר ע. פרץ;

יש לך אחריות משפטית על המתרחש בחברת "המשקם"? נעזוב את התיקצוב לרגע.

מה עם יעילות, תקינות

מ. שטרית;

הגוף שמבקר את החברה מבחינה סטטוטורית הוא משרד העבודה והרווחה בגין

היותו הגוף המתקצב. חברה יכולה להיות בבעלות של איקס, ומנוהלת על-ידי וואי.

יש הסכם בין הממשלה ובין ההסתדרות הציונית העולמית איך הנושא הזה מופעל ואיך

הוא מנוהל.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

אם נוותר על הביקורת תהיו מוכנים לקרות על עצמכם אחריות מלאה?

מ. שטרית;

אם שר העבודה והרווחה יודיע שהוא רוצה לצאת מחברת "המשקם", אני אשקול את

ההודעה לגופה.

שר הבינוי והשיכון ב. בו-אליעזר;

אני מציע שתשקול את ההודעה הזאת בכל הרצינות.

מ. שטרית;

אדרבא.

היו"ר ע. פרץ;

אילו תפקידים ממלאת ההסתדרות הציונית העולמית ואילו תפקידים ממלא משרד

העבודה והרווחה בחברת "המשקם"?



מ. שטרית;

ההסתדרות הציונית ממנה את בעלי התפקידים, ומשרד העבודה והרווחה ממנה שליש

מתוך חברי מועצת המנהלים. הוא ממנה עוד חלק שיכסה את ה-50% באמצעות אנשים

שהוא ממליץ והממונים על-ידינו, ו-50% ממונים על-ידי ההסתדרות הציונית העולמית.

בדרך כלל היושב-ראש והמנכ"ל ממונים על-ידי מנכ"ל כספים של ההסתדרות הציונית

העולמית, כאשר המנכ"ל מתמנה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.

מה ההשתתפות הכספית שלכם בחברת "המשקם"?

שום דבר. החברה הזאת נחשבת לרכוש שמבטא בנכסים ששייכים להסתדרות

הציונית העולמית. אם הממשלה לא רוצה לטפל בחברה ולא רוצה להפעיל אותה, ושר

העבודה והרווחה יאמר שהוא לא מעוניין לטפל באוכלוסיות נזקקות, יכול להיות

תודה רבה, סוגרים את החברה, מוכרים את נכסיה

ההסתדרות הציונית העולמית נחשבת גוף כלכלי?

בהחלט. אין זה מתפקידי, כהסתדרות הציונית העולמית, לטפל באוכלוסיות

האלה של מדינת-ישראל. הנכסים של ההסתדרות הציונית העולמית עומדים לרשות הממשלה

לצורך טיפול באוכלוסיות נזקקות, ובקטע הזה של הדברים עלי לומר כי אני סבור שאם

לא תהיה ברירה או מנוס ומשרד העבודה והרווחה לא ירתם לצורך טיפול בחברה הזאת,

אגב בהקשר הזה של הדברים אני חייב להוסיף ולומר שזה דבר שניתן לטפל בו ללא כל

ספק; ניתן להבריא את מצבה של החברה. מה שקרה הוא שהממשלה נסוגה ממחוייבותה

לגבי הזרמת כספים לחברת "המשקם". אותו כסף שמיועד להזרמה למוגבלים הועבר על-

ידי הממשלה לקימחא דפיסחא, ואני מבקש שמישהו מכם יסביר לי מהו ההגיון התקציבי

של לקירות איקס מיליון שקלים שהיו מיועדים לחברה, והעברתו לקימחא דפיסחא של

משרד העבודה והרווחה? - זאת פוליטיקה פרופר.

אם רוצים לשמור על חברת "המשקם" כי אז צריך לתת לה את מה שהממשלה התחייבה

לתת לה. היושב-ראש של החברה, מר יחזקאל זכאי, מונה לתפקידו לפני שלושה

חודשים, אני שמח על מינויו ואני מקוה שהוא יתרום את תרומתו למערכת. כפי שהוא

כבר אמר גם לי אין כל ספק בכך שגם בתוך החברה יש מה לעשות; צריך לייעל אותה

ולתכנן עבורה תכנית יותר מרחיקת-לכת תוך ידיעה מה הם מקורות התקציב כדי שאלה

לא ישתנו מיום ליום. אם שר העבודה והרווחה קרא את התיק של הברת "המשקם" הוא

יכול היה לראות שהיו כבר שתי נסיגות מצד הממשלה; אחת - קיצוץ של 33% בהשתתפות

הממשלה בשכר המשוקמים, והשניה - קיצוץ של שעות העבודה המסובסדות, המתוקצבות

על-ידי הממשלה, מ-900 אלף ימי-עבודה ל-800 אלף ימי-עבודה, דבר שמתבטא גם הוא

בהרבה מאד כסף.

אני סבור שלחברת "המשקם" יש פוטנציאל יוצא-מן-הכלל. בזמנו יזמתי תכנית

יחד עם השר מנחם פרוש, אבל לדאבוני לא הגענו לכלל ישומה. התכנית אומרת שיש

בחברה 22 מפעלים שעובדים משמרת איות. כיוון שהיום הממשלה מתחבטת בקליטת עליה

ובאספקת מקומות עבודה לעולים,, הצעתי לקחת את המפעלים הקיימים, עם התשתית

הקיימת שאולי צריך יהיה להשקיע בה מעט ולשפר את הציוד, ולקלוט אליהם עוד 5

אלפי עולים שיתרמו לעניין הזה פעמיים; פעם אחת על-ידי כך שלא נצטרך לבנות

עבורם מפעלים חדשים. אילו הייתי יזם פרטי והייתי מקים מפעל תעשייתי בכל מיני



אזורים שבחם יש מפעלים, הייתי מקבל סיבסוד, מענקים והלוואות כדי להעסיק במפעל

עולים חדשים. מה שאני טוען הוא שכל התשתית קיימת, כך שאפשר להפעיל באותם

מפעלים משמרת נוספת של עולים חדשים שיעבדו אחר-הצהרים עם אותו מנגנון שכבר

קיים. בצורה כזאת המפעל יעבוד מהבוקר עד הערב, בשתי משמרות - - -

ח. פלא;

מה תעשה עם הסחורה?

אינני מנהל המכירות של החברה. יושב-ראש החברה אמר כבר שאם הממשלה תחליט

לפרסם מיכרזים ולתת לחברת "המשקם" להתחרות התחרות שווה עם מפעלים כלכליים, -

החברה לעולם לא תעמוד בתחרות, אבל הממשלה יכולה, כפי שהיא עשתה בשנים עברו,

להחליט לקנות את המוצרים של חברת "המשקם" ישירות, בלי מיכרזים, במחיר שהיא

קבעה במשא-ומתן משותף. זאת תהיה תרומה גדולה מאד לתעסוקה, וזה יותר זול מאשר

סיבסוד עקיף של מפעלים שפשטו רגל.

בתשתית הקיימת ניתן להעסיק, כאמור, עוד 5 אלפים עולים חדשים במשמרת

שניה, באותו מנגנון קיים של החברה, ותוספת העולים תגרום להגדלת היצוא בצורה

רצינית, אולי גם לכניסה למוצרים חדשים, אפשר יהיה אז להעסיק יותר אנשים

שיתעסקו במכירות וישווקו את הסחורה של החברה כיוון שאם לא תהיינה מכירות - אין

טעם לייצר. מכל מקום כל זה יתן לחברת "המשקם" פנים אחרות לגמרי.

אני חושב שפתרון לבעיית חברת "המשקם" מחייב טיפול בדרג של שרים, וכיוון

שיושב אתנו השר המחזיק בתיק העבודה והרווחה אני אומר שהוא צריך לשבת יחד אתי,

יחד עם יושב-ראש החברה, הקבוצה הזאת של אנשים תשב על המדוכה, תלמד את הפרטים,

תקבל דו"ח עם מאזן לשנה או לשנתיים האוחרונות, תקבל דו"ח שוטף, תחליט על תכנית-

פעולה יותר מרחיקת-לכת, וכך גם תפתור חלק מבעיית התעסוקה ל-5 אלפים איש, דבר

שאין לזלזל בו כלל ועיקר. צעד כזה בכל אופן יהיה הרבה יותר זול מכל אלטרנטיבה

אחרת - - -

ל. לבנת;

אתם תשתתפו גם במימון של ההרחבה?

מ. שטרית;

אינני יודע אם ההסתדרות הציונית העולמית, השנה, מתקציבה, יכולה להשתתף

בנושא הזה. הממשלה יכולה לומר שממחר היא לא תטפל באיקס אלא בוואי, ואז

ההסתדרות הציונית העולמית תגיד שלה כדאי לטפל בחברת "המשקם", היא תפסיק לטפל

במוסדות עליית-הנוער והם יעברו לטיפולה של הממשלה. אתם צריכים להבין שזה

אותו הכסף. הקופה של הסוכנות היהודית היא קופה מתונה. אפשר למשוך ממנה כסף

לכל מיני מוסדות. אם יאלצו את הסוכנות היהודית, - יתכן שהיא תיפנה לכיוון

מסויים, ואז היא תזניה כיוון אחר. אני תמיד אומר שזאת אותה קופה. אני אומר

לממשלה שאת הקופה של הסוכנות היהודית היא צריכה להוסיף לקופה של הממשלה, היא

צריכה להחליט מה היא רוצה שהסוכנות היהודית תעשה, ומה היא רוצה שהממשלה תעשה,

לכן לא משנה איך מושכים את הכסף. הנכסים, כפי שכבר הדגשתי קודם, שייכים

להסתדרות הציונית העולמית.

פעולה משותפת של שר העבודה והרווחה, יחד אתי ויחד עם יושב-ראש החברה

יכולה לתת לחברת "המשקם" כיוון חדש לגמרי. אין לי כל ספק בכך שלאורך כל הדרך,

כל עוד רוצים שהיעד של החברה יהיה טיפול במשוקמים, חייבים לתת לחברה סיבסוד.

הנושא הזה לא יכול להעשות על-ידי ניתוח על בסיס כלכלי פרופר.

האם הסוכנות היהודית רוכשת מחברת "המשקם"?

בחלקים מסויימים כן. אנחנו מעסיקים את האוכלוסיה של החברה בגינון של

חברת "עמיגור" - - -

התכוונתי לשאול האם אתם רוכשים את המוצרים של חברת "המשקם"?

מ. שטרית;

אני חושב שכן.

י. זכאי;

כסעט שלא.

ס. שטרית;

אדרבא, נתקן את העניין. אם יש משהו שנוכל לרכוש - אני אשמח מאד.

היו"ר ע. פרץ;

אם אתה תובע סהמסשלה תביעה מסוייסת, אתה, כבעלים, צריך לבדוק את עצסך

בכיוון של סיוע לחברה.

ס. שטרית;

אני יודע שאנחנו סעסיקים את אנשי חברת "הסשקס" בגינון של חברת "עסיגור"

בכל רחבי הארץ וכאשר שסעתי שהוציאו קבלן של החברה באשקלון מהעבודה נתתי הוראה

חד-משסעית, סנעתי את הסיכרז של "עסיגור", והיא החזירה את הקבלן לעבודה. אם

דבר כזה סגיע לידי, - אני סגן עליו בצורה חד-סשמעית.

ל. לבנת;

סאז שהוקסה חברת "הסשקס" האס הסוכנות היהודית השתתפה אי-פעס בחלק מהתקציב

של החברה, או סעולס לא?

ס. שטרית;

כאשר הוקמה חברת "הסשקס", בתחילת דרכה, כל המימון היה זה של ההסתדרות

הציונית - - -

י. זכאי;

במשך שנים רבות 40% התקבל מההסתדרות הציונית.

ל. לבנת;

מתי הפסקתס להזריס את המימון הזה?



מ. שטרית;

בהסכמה עם הממשלה.

מתי?

בשנת 1979.

היו"ר ע. פרץ;

אני רוצה להודות לשר, בנימין בן-אליעזר, על-כך שהיא התפנה מכל עיסוקיו

והגיע לדיון הזה. עצם נוכחותו בישיבה הזאת מצביעה על התייחסותו לבעיה. אני

מבקש להדגיש בהזדמנות הזאת שחבר-הכנסת מאיר שטרית, גזבר הסוכנות היהודית, שחזר

ארצה רק אמש, גם כן התפנה מכל עיסוקיו ומצא לנכון להגיע לדיון. אני מקוה מאד

שהנוכחות הזאת תוכיח את עצמה. רשות הדיבור לשר.

שר הבינוי והשיכוו ב. בו-אליעזר;

גם לי, אדוני היושב-ראש, יש רגישות לחברת "המשקם". בעוד שאביו זכרונו-

לברכה של חבר-הכנסת מאיר שטרית עבד בחברה, - אנחנו כולנו נגיע לשם, כך שאני

מציע שנתייחס, כולנו, לבעיה כפי שהיא הובאה בפנינו ברצינות.

אותי מעניין דבר אחד, ומלבדו שום דבר אחר לא מעניין אותי; מה מרגיש אדם

שנזקק לאותם 200-300 שקלים? שום דבר אחר, כאמור, לא מעניין אותי. אם

ההסתדרות הציונית העולמית אומרת שהיא לוקחת את חברת "המשקם" על אחריותה, ואם

אני, כממשלה, אדע, שעל-ידי-כך אני איטיב את מצבם של הקשישים, המוגבלים, הנכים,

והנזקקים - אני אצביע בעד ההסתדרות הציונית העולמית. כאמור, שום דבר אחר לא

מעניין אותי.

אני פתוח לכל רעיון. אינני סבור שחברת "המשקם", במצבה היום, צריכה להיות

מונופול. אני חושב שהיום אני אדחף בכיוון של העסקת האוכלוסיה הזאת בכל מיני

חברות - - -

מ. שטרית;

אדרבא.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

למה להשאיר את האוכלוסיה הזאת רק בחברת "המשקם"?

כיהודי אינני יכול להשלים עם המצב הקיים. אני לא אכנס בהזדמנות הזאת

להיסטוריה של חברת "המשקם" אבל אני כן רוצה לומר כי הצעתו של חבר-הכנסת מאיר

שטרית מקובלת עלי. אנחנו יכולים לשבת יחד ולהחליט מה עושים? כולם מבינים כי

המצב כפי שהוא חיום לא יכול להימשך.

ביקשנו מהאוצר ש-2 מיליון שקלים, שמוחזקים אצלנו ברזרבה תקציבית, יועברו

להברת "המשקם", ואני רוצה להוסיף ולומר שאני לא עושה זאת בשמחה, אבל נוכה המצב

- אני עושה זאת באהבה. אין ברירה אחרת. אני מקווה שהסכום הזה יספיק לפחות עד



ה-1 בינואר, ער אז יהיה רה-ארגון בחברת "המשקם", אבל לא על-חשבון הזקנים.

בדרך לכאן שמעתי שניתנה הוראה על-ידי המנכ"ל שיוצאים לחופשת ללא תשלום מ-1

באוקטובר

ג. לוי;

מ-1 בנובמבר עד 30 באותו חודש.

ח. דייו;

גם אני קיבלתי מכתב ברוח הזאת.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

אני מקווה שמישהו לא יתחכם אתי כיוון שהמכתבים מגיעים, ובעלי-בתי-המלאכה

מתגלים כממושמעים להפליא בסיטואציה הזאת, סוגרים את הדלתות, וזורקים את האנשים

לכלבים. קודם כל אני מבקש שלא יקרה כדבר הזה, ושלא נזרוק אפילו אדם אומלל אהד

לרחוב. אנחנו, כממשלה, נצטרך לתת לבעיה תשובה. נריב עם האוצר ונריב אני לא

יודע עם מי עוד, אבל ניתן לבעיה, כאמור, תשובה.

אני מקווה שעד 1 בינואר חברת "המשקם" תמצא דרך כדי להיכנס למהלך ארגוני

תקין, ואם לא - נעזור לה. יש בידי מסמך של הברה שבהחלט יכולה להציע את

שירותיה תוך שתי דקות ולומר במה היא מקצצת ומה היא תעשה. אין שום בעיה בנושא

הזה. אפשר להגיע לכדי קיצוץ רציני וגם ליעול. ההסתדרות הציונית העולמית היא

בעלת-הבית אבל מאז שהיא כזאת היא לא חידשה לא את הציוד, לא את המבנים, ולא את

המכונות. היא השקיעה השקעה בסיסית, ומאז - שום דבר. אני מכבד בעל-בית שמכבד

את הרכוש שלו. הוא צריך להחזיק את המבנים כמו שצריך, הוא צריך להחזיק את

המכונות כמו שצריך, הוא צריך לרענן אותן, - -

מ. שטרית!

זה היה אמור להעשות מתוך תקציב החברה.

לסיכום דברי אני מבקש לומר כך; 1. הממשלה אומרת שלא יפוטר אפילו לא

נזקק אחד בחברת "המשקם", וזאת צריכה להיות הנהת-המוצא. אני מדבר על אלה

שעובדים היום בחברה - - -

כוונתך למשוקמים.

שר הבינוי והשיכוו ב. בו-אליעזר!

2. חברת "המשקם" תקבל את הסיוע מהממשלה, כפי שהממשלה התחייבה לגביה,

ובתקופה הזאת היא תעבור רה-ארגון מקסימאלי. בינתיים אני אשמח לשבת עם ידידי,

חבר-הכנסת מאיר שטרית, גזבר ההסתדרות הציונית העולמית, ועם ידידי יהזקאל זכאי

כדי לנסות למצוא איזושהי תכנית שתוציא את החברה לדרך המלך. אני אומר לכם מראש

שאם ההסתדרות הציונית העולמית רוצה לקחת את חברת "המשקם" על אחריותה המלאה כדי

להיטיב עם המשוקמים, אני אדאג לכך, כממשלה.

3. אני אשמח לפתוח את "המשקם" ולא להפוך את ההברה לחברה מונופוליסטית.

מה שמעניין אותי, כאמור, הם החבר'ה שנמצאים למטה. תודה.

אני מבקש לומר לשה כי ה-2 מיליון שקלים אינם מספיקים. בחודש נובמבר החברה

תיסגר, וכל המשוקמים יימצאו בחוץ.

היו"ר ע. פרץ;

רשות הדיבור למר חיים פלץ מאגף התקציבים.

ח. פלץ;

חברת "המשקם" הוקמה בסוף שנות החמישים למטרה אחת, כפי שכבוד השר כבר אמר,

לספק תעסוקה לקשישים, וזה מה שצריך לעניין את הממשלה, את משרד העבודה והרווחה,

ואת האוצר; סיפוק תעסוקה לקשישים. האמת ניתנת להאמר והיא שמאז עבר הרבה

מאד זמן ולפחות בשנים האחרונות זה לא בדיוק מה שקורה בחברת "המשקם". בדו"ח

מבקר המדינה מלפני שנתיים אפשר לקרוא פירוט מלא על מוז שקורה בחברה הזאת

המנוהלת בצורה נחשלת. דו"ח מבקר המדינה נתן דוגמה של מפעל בקרית-שמונה שהוקם

בלי בדיקה בכלל.

צריך לזכור כי הברת "המשקם" לא הוקמה כדי להפיק רווחים. תקציב המדינה לא

בונה על הדיווידנדים של החברה, אבל צריך קצת הגיון כדי להבטיה שהיצור בחברה

יהיה כזה שיהיה אפשר למכור קצת ממנו. לא להרוויח, אבל למכור. בשנים האחרונות

היה קשה למצוא את ההגיון הזה בפעולותיה של חברת "המשקם", ופירוט מלא בקשר

לדברי אלה אפשר למצוא בדו"ח מבקר המדינה מלפני שנתיים.

אילו הבעיה היתה מתבטאת רק בניהול כושל של החברה - ניחא, אלא שהיא נמשכת

בכך שיש דליפה רצינית של כספים החוצה לא לזקן או למטופל, אלא למטפל. התמונה

הזאת התגלתה בשיא כיעורה בשנת 1991 אז מנכ"ל חברת "המשקם" התייצב אצלי בחדר

כמו קבצן שמבקש נדבה. ישבנו יחד עם משרד העבודה והרווחה ובנינו תכנית חבראה

שסיומה היתה ההלטה של תוספת של 2,7 מיליון שקלים לחברת "המשקם". כיוון שכך

ההברה היתה אמורה לבצע איזשהם צעדים שיביאו קצת יותר הגיון כלכלי למה שקורה

בה. אבל מתוך ה-2,7 מיליון שקלים, מיליון שקלים הוצאו להגדלה בהוצאות

המינהלה. הוצאות הנסיעות לחוץ-לארץ גדלו ב-6 אלפים שקל. מה לחברת "המשקם"

ולנסיעות לחוץ-לארץ? אל תפטרו אנשים ואל תסעו לחוץ-לארץ. בשביל מה חברת

"המשקם" צריכה לנסוע לחוץ-לארץ? בנוסף לכך, פתאום, בשנת 1991, ההברה הודיעה

שהיא צריכה מישנה, והוא היה צריך לקבל מכונית אאודי 80 וטלפון. פתאום להברה

נוספו דמי שכירות רכב, פתאום היועץ המשפטי של החברה היה יותר מדי עסוק והיה

צריך לקנות שירותי יעוץ משפטי מבחוץ. רבותי, הבאתי אתי את הפירוט המלא של כל

הדברים האלה; מיליון שקלים מתוך ה-2,7 מיליון שקלים הוצאו למנהלים - -

מ. שטרית;

אל תשכח שלא המנכ"ל הכניס את המישנה.

נתנו 2,7 מיליון שקלים, ואף אחד לא מבטיח שאם ניתן עכשיו עוד 2 מיליון

שקלים שהם יגיעו למטופל. לא ראיתי את התכנית של מנהלי ועובדי מנגנון חברת

"המשקם" המצביעה על צמצום הוצאות. לעונות זאת השכר שלהם עלה בצורה משמעותית.

דובר במהלך הישיבה על-כך שהממשלה הקטינה את השתתפותה בחברת "המשקם".

בעקבות דו"חות מבקר המדינה גילינו שהחברה מקבלת, בגין טיפול ב-3400 מוגבלים,

שזה טיפול לכל דבר, ושלא תטעו, איננו מזלזלים בסיפוק עבודה למוגבלים, הדבר הזה

חשוב ביותר, אבל עבור זה חברת "המשקם" מקבלת 18 מיליון שקלים מהמוסד לביטוח

לאומי והממשלה.



היו"ר ע. פרץ;

מה בסיס ההסכם הזה? האם האוצר יכול, מחר בבוקר, להחליט שהוא יתן לחברת

"המשקם" רק 25% ולא 33%?

ח. 0לץ;

18 מיליון שקלים ניתנים עבור 4003 מטופלים, זאת אומרת סדר-גודל של מעל 5

אלפים שקלים לשנה למטופל. זאת פחות או יותר המשכורת שהוא מקבל. 5 אלפים

שקלים הוא סכום גדול מאד שהממשלה מסבסדת כל שנה כל מטופל בחברת "המשקם", וזה

סדר-הגודל של 33%.

היו"ר ע. פרץ;

מנכ"ל הברת "המשקם" טען קודם ש-60% מהוצאות ההברה עוברים למשוקמים.

כיוון שאתה משלם רק 33%, ואתה אומר שעם ה-33% אתה יכול לכסות - - -

אני מציע לא לדבר על אחוזים אלא על 18 מיליון שקלים שהממשלה והמוסד

לביטוח לאומי מעבירים לחברת "המשקם" כתמיכה, זאת אומרת סדר-גודל של כ-5 אלפים

שקלים לכל מטופל לשנה. בשנת 1990 הממשלה הקטינה את הסכום בעקבות דו"ח מבקר

המדינה שהצביע על ניהול כושל. נעשתה בדיקה על-ידי יועצים כלכליים, לא של

האוצר אלא כאלה שהברת "המשקם" שכרה, ואלה קבעו כי הבעיה איננה נעוצה ב-33% אלא

בשאלה; איך להשתמש בכסף בצורה חכמה?

מכאן אני עובר לעניין ההפרטה. ביקרתי בגוף מכובד מאד במשרד העבודה

והרווהה, שנקרא! קרן למפעלי שיקום, שמבצע איבחון למוגבלים וגם נותן שירותי

העסקה לקבוצה של כמה מאות מוגבלים. מנהלי הקרן לקהו אותי לסיור, ואמרו לי שני

משפטים בסיסיים שאני זוכר אותם עד היום: 1. התיקשורת עם חברת "המשקם" לקויה;

2. הברת "המשקם" איננה מוכנה לקלוט את המוגבלים בטענה שהם ברמה נמוכה מדי.

אותם מוגבלים, דרך-אגב, נקלטים בצורה כזאת או אגורת, יותר מאוהר, בחוץ.

הטענה השניה של הקרן היתה שהיא, עם סיבסוד הרבה יותר צנוע מאשר הברת

"המשקם", מעסיקה גם כן מוגבלים, והיא ביקשה שנבוא לבקר אצלה כדי לבדוק את

המצב. עשינו זאת במפעל לעיוורים בירושלים, שמנוהל לתפארת, הסתכלנו בדו"חות

שכר, והגענו למסקנה שהעיוורים האלה, שהממשלה תומכת בהם בצורה שולית, מרוויהים

יותר מהעובדים בחברת "המשקם". זאת אומרת שאפשר, בתבונה, להשתמש בכספים בצורה

אהרת.

כבוד השר מדבר על 2 מיליון שקלים, אבל שמענו את הנהלת חברת "המשקם"

שאומרת שגם עם ה-2 מיליון האלה היא תאלץ לסגור את ההברה בחודש נובמבר - -

שר הבינוי והשיכון ב. בו-אליעזר;

אתה תשמע ממני בדיוק מה יעשה עם ה-2 מיליון.

ה. פלץ;

חברת "המשקם", כחברה, איננה מעניינת אותנו. אם אפשר יהיה לתגבר את

התקציב של הקרן למפעלי שיקום או כל גוף אהר שיהיה מוכן לטפל בנושא הזה נאמנה -

נתמוך בו.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. רשות הדיבור למר נהמן רטנר, סגן החשב הכללי.



נ. רטנר;

אני מבקש להעיר לדברים שנאמרו בעיקר על-ידי מר יחזקאל זכאי בקשר

להתקשרויות הממשלה באמצעות מיכרזים ולומר כי הנושא הזה נדון בהרהבה בשנה

האחרונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועבר לאחר מכן חקיקה. הנושא הזה לא התקבל

כהחלטה אדמיניסטרטיבית של הממשלה אלא עבר, כאמור, חקיקה, בה הוחלט שהתקשרויות

הממשלה, החברות הממשלתיות והתאגידים הממשלתיים יהיו במיכרזים שיוויוניים. אני

לא אכנס לכל פרטי הההלטה אלא רק אציין שוב כי הנושא עבר חקיקה ויכנס לתוקף

ביום 1 בינואר 1993. בהתאם לתקנות שתפורסמנה, - המערכת תפעל. אמנם יכולה

להתעורר בעיה מסויימת בחברת "המשקם", אבל כפי שכבר ציינתי, הנושא הזה נדון

בהרחבה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. רשות הדיבור למר יעקב פרץ, יושב-ראש ועד עובדי חברת "המשקם". קודם

שהוא יתייחס לדברים שנאמרו במהלך הישיבה, אני מבקש אותו לתאר בפנינו את

תפקידו.

י. פרץ;

אני מנהל את החברה במחוז הצפון - -

היו"ר ע. פרץ;

אתה שייך לאותם 15% מנהלים בחברה?

י. פרץ!

אני שייך לאותם 155 עובדי החברה - - -

היו"ר ע. פרץ;

איך אתה יושב-ראש ועד המשוקמים?

י. פרץ;

אינני יושב-ראש ועד המשוקמים?

היו"ר ע. פרץ;

היכן נציגי המשוקמים בישיבה הזאת?

ח. אביבי;

אנחנו נציגי המשוקמים.

מנהל המחוז אחראי על כל האנשים שעובדים במנגנון במחוז שלו

ח. אביבי;

לא.



היו"ר ע. פרץ;

רציתי שיהיה נוכח כאן גם נציג המשוקמים.

י. פרץ;

בארבעת החודשים האלה שאנחנו החלטנו על תכנית הבראה זמנית בחברת "המשקם"

כדי שלא ניכנס לגרעון שהוא סעבר ל-50% התיקצוב ברור לכולם שבהוצאות הקבועות

אי-אפשר יהיה לתקן או לשפר משהו, זה יבוא רק על-חשבון המוגבלים ואז לא תהיה

ברירה אלא לפטר מוגבלים, להוציא אותם לשבועיים

היו"ר ע. פרץ;

למה לא?

י. פרץ;

אם אנחנו מדברים על 60% הוצאה לשכר העובדים, ואנחנו אומרים שיש גם שכר

לעובדי המנגנון - -

היו"ר ע. פרץ;

מי אומר שצריך 155? אולי צריך רק 100 עובדי מנגנון?

י. פרץ;

חברת המשקם" קיצצה 40 מישרות; הוצאו ממנה 40 עובדים. לאחר מכן הוצאו

עוד עובדים. מתוך 220 עובדים נשארו בהברה רק 155 עובדים. בהברת "המשקם" יש

לכל מפעל מנהל אהד, דהיינו מדריך. אם הוא יוצא - אין מפעל. יש גם מינהלה

שמנהלת את העיסקאות. אנחנו מנהלים 60 מיליון שקלים בשנה. אנחנו מבצעים

עיסקאות, אם זה גינון בבית פרטי, אם זאת מכירה של היתולים, ולצורך העניין הזה

יש הנהלת-חשבונות עיסקית שמנהלת את החברה, וזה המנגנון. 155 עובדים אלה הם

המינימום שבמינימום מבהינת החברה. כאשר אומרים שעבור עובדי המנגנון הוצא כסף

גדול, אינני רואה איך הממשלה רואה את הקיצוץ של ה-33% ואנחנו עדיין יכולים

לעבוד. אני רוצה לומר שבדו"ח של האוצר שבהן את ההברה בזמנו היה כתוב - - -

היו"ר ע. פרץ;

סליהה, מה אתה רוצה לומר?

י. פרץ;

שהאוצר מימן את הברת "המשקם" בעבר ב-74% וגם ב-84% לתיקצוב כאשר העובדים

הצליהו לעמוד בתיקצוב של 50% - - -

היו"ר ע. פרץ;

מר פרץ, זה לא תפקידך. אינך מנהל משא-ומתן עם האוצר. יש הנהלה, יש שר,

ואותך לא צריכים לעניין84% או 74%. אתה צריך לומר לנו האם אותם 15% של

עובדים שאתה מייצג מציעים הצעה כלשהי להתייעלות הכללית של הברת "המשקם"?

י. פרץ;

בהחלט כן.

ו



היו"ר ע. פרץ;

זה מה שמעניין אותנו מבחינתך. השר והמנכ"ל ינהלו את הוויכוח עם האוצר.

י. פרץ;

ביקשנו, באופן זמני, לרדת מהשכר שלנו, והחלטנו לעבוד לכיוון של תכנית

לטווח ארוך כדי שנדע מה היעוד של החברה? חברת "המשקם" צריכה להגדיר לעצמה מה

היא רוצה, אחרי שנדע את הדברים האלה בהחלט ניתן את תרומתנו, ויכול מאד להיות

שאותם אנשים שיבחנו את החברה מחדש יקבעו שלא יהיו 155 עובדים אלא 190 עובדים

בחברה.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. רשות הדיבור למר חיים אביבי.

ח. אביבי;

אני מבקש להתייחס בדברי קודם כל לוועד העובדים ולציין כי ועד העובדים לא

נבחר בחברת "המשקם" בגלל התנגדות הנהלת החברה, בראשה עורך-דין ברק. נקבע

בפירוש שבשום-פנים-ואופן אי-אפשר להסכים לכך שלמוגבלים יהיה ועד עובדים.

ל. לבנת;

מדוע?

תשאלי את עורך-דין ברק ואת מנכ"ל חברת "המשקם" לשעבר.

ל. לבנת;

עורך-דין ברק נמצא כאן?

היו"ר ע. פרץ;

לא. אבל הוא ודאי הסביר את הסיבה. מהי?

ח. אביבי;

נטען באזני נו כי מדובר על עובדים מוגבלים שאינם יכולים לשפוט דברים כמו

ועד עובדים רגיל. הטענה הזאת איננה מוצדקת כיוון שמועסקים בחברה אנשים

נורמלים אם כי הם מוגבלים גופנית. לא כולם מוגבלים מבחינה שכלית.

מ. שטרית;

אם כך מדוע אינכם מכריזים על בחירות עכשיו?

ח. אביבי;

אנחנו מוכנים לעשות כן; למוז לא?

מ. שטרית;

מי מפריע לכם?

t

ההנהלה.

זה לא מה שיושיע את חברת "המשקם".

אני לא מתכוון לזעזע אף אחד מכם ולכן אני אומר- את דברי בעדינות מירבית.

כאשר מינינו נציגי עובדים, הוועד המנהל הקודם עשה הכל כדי שהם יעופו מהעבודה.

כיוון שכך אני מבקש אתכם לעזוב עכשיו את עניין ועד העובדים. אני מקוו ה שהנהלת

חברת "המשקם" שיושבת כאן מבינה שנצטרך לחזור הביתה ולהכין את העובדים לקראת

בחירת ועד עובדים, ואם כך, - כבר השגתי משהו.

אני שמח על הכרזתו של כבוד השר שסבור שצריך לעשות למען המוגבלים. פיטורי

עובדים מוגבלים כאלה, או צמצום מספר ימי העבודה שלהם פירושו עבורם אסון שאחר-

כך כולנו נצטער בגללו, והתקשורת תחגוג.

אחד הדברים שנעשו עוד בזמנו של המנכ"ל הקודם היה קיצוץ במספר העובדות

הסוציאליות. אנחנו התנגדנו לצעד הזה בכל תוקף כיוון שעובדת סוציאלית במפעל

היא בגדר אספירין לעובדים כאלה. מספר העובדות הסוציאליות ירד בצור הדרסטית

מזה שהיה לפני כארבע שנים. לא יתכן שלעובדים מוגבלים לא יהיה ליווי, לפחות

אחת ליומיים-שלושה או אחת לשבוע על-ידי עובדת סוציאלית. את העובדים האלה

מרגיז כל דבר קטן, אם אלה הן טעויות בתשלומים שקורות לעתים, במתכוון או שלא

במתכוון, ואני רוצה מאד להאמין שמה שקרה הוא לא במתכוון. מכל מקום קשה לעמוד

מול מוגבלים בעניינים כגון אלה. אנחנו נאבקים מזה שנה וחצי על החזרת דמי-

הנסיעה במלואם כיוון שהמשוקמים משלמים את התשלום הזה מכיסם, וכל זה מתוך ה-300

או 350 שקלים שהם משתכרים.

יש לכם התפלגות המשכורות שמשולמות בחברת "המשקם"?

נמציא לכם אותה.

אם הבנתי נכון המשכורת הנמוכה ביותר עומדת על 300 שקלים. כמה, מתוך ה-

3600 משתכרים 300 שקלים לחודש?

אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לתת תשובה חד-משמעית על שאלתך. חלק מהעובדים

לא מעוניינים לעבוד חודש מלא כיוון שהם מקבלים פנסיה או ביטוח לאומי, וזאת רק

השלמה למשכורת שלהם. יש כאלה שאינם מסוגלים לבוא לעבודה כל יום כיוון שהם

חייבים לקבל טיפולים רפואיים, כך ששהתשובה על השאלה ששאלת מהוו הבעיה מורכבת

ביותר. לשאלתך אי-אפשר לתת תשובה סטנדרטית.



ח. אביבי;

ההחלטות הגיעו אלינו בעיתוי גרוע ביותר ואומלל. לפני החג החליטו להודיע

על פיטורים, על צמצום מספר ימי-עבודה מחודש מלא לשבועיים, ועל אי-נתינת שי לחג

ששוויו בערך 40 שקלים לכל עובד. כל הדברים האלה גרמו לבהלה ולהתמרמרות והריצו

את כל המוגבלים לקופות-החולים השונות.

אני מצטרף לכל מי שהושב כמו שכבוד השר הושב, ואני יידע שוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת תמיד באה לעזרתם של המוגבלים בשנים קודמות, ומבקש בכל לשון

של בקשה להימנע מפיטורים ומהודעות כאלה לעובדים האלה כיוון שכל הודעה כזאת

גורמת להם זעזוע נפשי שקשה לתאר אותו במלים. אני מבקש אתכם להימנע בכלל

מפיטורים, וגם מפיטורי עובדים שהגיעו לגיל 65 ועדיין לא מלאו להם 10 שנות

עבודה, כדי שהם יוכלו לזכות בקיצבה. אנשים שעובדים 8-9 שנים אסור לפטר כיוון

שאחת המטרות של החברה היא העסקת קשישים.

אני מבקש אתכם לתקן את המעוות הן לגבי דמי הנסיעה, הן לגבי דמי-הבראה,

והן לגבי השי להג. אל נא נמנע מהמסכנים האלה את שמחת-ההג הדלה שאנהנו יכולים

להעניק להם שכן ממילא הגורל התאכזר אליהם.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. האם נציג המוסד לביטוח לאומי רוצה להוסיף על הדברים שכבר שמענו?

ש. פינצי;

רוב המקרים שנמצאים במוסדות של הברת "המשקם" הופנו על-ידי יחידות השיקום

של המוסד לביטוח לאומי אם אלה הם נכים כלליים, אם אלה הם נכי-עבודה, וזה

בינתיים הפתרון הטוב ביותר, הממוסד והמסודר שאנחנו יכולים למצוא. אנשים

מוצאים בחברה הזאת פתרון תעסוקתי, עובדים מספר שעות, וחוזרים הביתה כאנשים

גאים שעובדים יום יום. לפי חשבון פשוט שעשיתי הם מרוויחים בין 450-500 שקלים

לחודש במקרה הטוב ביותר וזאת תוספת לקיצבת נכות שעומדת על כ-50% מההכנסה

החודשית שלהם.

הברת "המשקם" קולטת נכים הדשים, ועבור כל נכה הדש שמופנה אליה אנחנו

משלמים בערך 15 אלף שקלים. יש לנו הסכם עם הברת "המשקם" שמבטיחה אהר-כך

להמשיך להעסיק את האנשים האלה ישירות, כולל כל הזכויות.

קריאה;

עד הפנסיה?

ש. פינצי;

עד הפנסיה, אם לא למעלה מזה.

בחודש האחרון המטופלים נכנסו לאי-שקט קשה במיוהד, חלקם הגיע לקופות-

ההולים, יחלק מהם הגיע אלינו. אנחנו, שהפנינו אותם ל"המשקם", שמענו שפתאום

הבסיס הכלכלי היחיד שהיה להם נשמט מתהת רגליהם, לא יכולנו להושיע אותם אלא

לכתוב מכתב למנכ"ל המשק"ם - -

מ. שטרית;

אילו הם לא היו עובדים כי אז היתה ניתנת להם הבטחת הכנסה.



ש. פינצי;

חלק גדול מהם מקבל קיצבת-נכות. חברת "המשקם" מקבלת אליה נכים קשים מאד.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יוסי כץ.

ביטלתי מספר ישיבות שהייתי צריך להשתתף בהן כדי שאוכל להשתתף בישיבה הזאת

ואני מתנצל על-כך שעוד מעט אני אצטרך לעזוב אותה ולעבור לישיב ה אחרת שלא

הצלילי להשתחרר ממנה.

אני סבור שמטרת חברת "המשקם" לגבי המוגבלים כפולה; מחד גיסא - המוגבלים

זקוקים להכנסה שהחברה נותנת להם, ומאידך גיסא - זה לא פחות חשוב, ואולי יותר

חשוב, המחשבה על מוגבלים שזקוקים לתעסוקה בחברה. אני, אישית, חושב שמה שנאמר

כאן, שהחברה קמה כדי לטפל במוגבלים, - נכון, וצריך לעשות הפרד הבין המוגבלים

ובין ההתייעלות שניתן לעשות בחברה בכל מה שנוגע בראש-ובראשונ ה למנגנון שלה.

לא בדקתי את הצד המקצועי שלה.

ערכתי תחקיר לגבי המינויים בחברת "המשקם" בשנים האחרונות באזור הצפון

ומצאתי ש-20 מבעלי התפקידים, כולל החברים שמייצגים את ועד העובדים, כמעט כולם

בלי יוצא-מן-הכלל, או חברי מועצות ערים שיש להם פעילות פוליטית, דבר שאיננו

אסור על-פי החוק, אבל זאת עובדה, או שהם חברי מועצת עיר, או שהם פעילים ברמה

כזאת או אחרת במפלגות, או שהם מקורבים, או שהם חברי מרכז, ואני יכול לתת לכם

את חשמות.

ל. לבנת;

אם יש אנשים שלא שייכים למפלגה מסויימת זה לא דבר תקין?

הם נכנסו לשם בגין שייכותם.

חבר-הכנסת כץ לא אמר זאת. הוא דיבר על-כך שמספר מתוכם שייך - - -

אני קובע עובדה שגם מבקרת המדינה קבעה אותה בכתובים, ואם תרצו אני אהיה

מוכן לפרט מי הם בעלי התפקידים. לצערי המנכ"ל הקודם שניהל מלחמה ממושכת נגד

חברת "המשקם" היה בו זמנית ראש עיר ומנכ"ל, וחשב שזה לא בסדר כאשר הדיחו אותו

מתפקידו כמנכ"ל. בתקופתו נכנסו חברים רבים מקרית-אתא ומשאר הקריות לחברה.

אני מציע לחברת "המשקם" להכין קודם כל תכנית-הבראה, נתונים מפורטים לגבי היקף

המישרות, ולפרט מה האנשים עושים? אני, לדוגמה, מעוניין לדעת אם הם אכן נמצאים

במקום העבודה? האם הם מקדישים מזמנם למקום העבודה? האם הם חותמים בשעון

הנוכחות? וכדומה.

ל. לבנת;

גם מה הם מצביעים.



היו"ר ע. פרץ;

חברת הכנסת לימור לבנת, אני מבקש אותך לא לקרוא קריאות-ביניים.

ל. לבנת;

מותר לקרוא קריאות-ביניים בישיבה.

היו"ר ע. פרץ;

אבל לא כל הזמן.

ל. לבנת;

לא כל הזמן, אבל כל פעם כשמעירים הערות שאני סבורה שצריך לקרוא קריאות-

ביניים לגביהן.

היו"ר ע. פרץ;

אני מצטער לומר לך

ל. לבנת;

אני מצטערת לומר לך - -

היו"ר ע. פרץ;

אני מצטער מאד; תעירי את ההערות האלה כאשר תקבלי את רשות הדיבור.

מעולם לא הפרעתי לחבר-הכנסת בשעה שהוא קיבל את רשות הדיבור, גם לא כאשר

שמעתי דברים שלא נעמו לאזני. מי שצועק - זה לא אומר שהוא צודק.

ל. לבנת;

לא התכוונתי להפריע לך.

י. כץ;

אני הייתי מצפה שישימו על שולחן הניתוחים חברה שמקבלת את כל תקציבה כמעט

מהקופה הציבורית, אם זה המוסד לביטוח לאומי או משרד העבודה והרווחה או מהאוצר.

אנחנו צריכים לקבל מחברת "המשקם" נתונים מלאים על היקף המישרות, על דרגות השכר

וכדומה, כיוון שאסור בשום-פנים-ואופן לגרום לכך שהמוגבלים ייפגעו כתוצאה מצעדי

הבראה כאלה או אחרים. יותר מזה; אני מבקש לומר לכבוד השר שאינני בטוח שהשיטה

הזאת, היום, לפתוח באופן חופשי את הנושא של תעסוקת מוגבלים, לא תפגע בחברה,

כיוון שעבורי גם עובדי החברה הם עובדים. אמנם המוגבלים הם החשובים ביותר

מבחינתנו, אבל גם עובדי החברה חשובים, ודאי אלה שממלאים במסירות את תפקידם ולא

מגיע להם שהם ימצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה בגלל מה שקרה.

אני מציע לשר ולממשלה, לפני שהם פותחים את נושא תעסוקת המוגבלים לשוק

הפתוח, שיכינו תכנית הבראה רצינית לחברה, עם צעדים כואבים ודאי כלפי עובדים

שאינם תורמים לה.



חברת "המשקם", בעיקרון, היא חברה חשובה שצריך לפתח אותה, בתנאי שהיא

תשמור על אמות-מידה מקובלות במינהל הציבורי.

אני שוב מבקש את סליחתכם על-כך שעלי לעזוב את הישיבה, ואני מבטיח לכם כי

אני אקרא את הפרוטוקול.

ש. עמור;

הערתו של חבר-הכנסת כץ בעניין חברי המרכז היתה מיותרת.

היו"ר ע. פרץ;

נכון; גם אני חושב כך. אותי מעניין בכל מקום, גם בחברת "המשקם", אם אדם

מתאים לעבודתו או לא, ולא מעניינת אותי הזהות הפוליטית שלו.

שר הבינוי והשיכון ב. בו-אליעזר;

מעניינים אותך כישוריו ולא קשריו.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאול עמור.

ש. עמור;

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת פעלה ופועלת תמיד לגופו-של-עניין, ואני

מבקש להוציא את הרוח הזרה שחבר-הכנסת כץ הכניס לישיבה הזאת אל מחוץ לתחום.

אני מברך את ידידי, מר יחזקאל זכאי, על כניסתו לתפקידו כיושב-ראש מועצת

המנהלים של חברת "המשקם" ומאחל לו הצלחה. אין לי כל ספק בכך ששני האישים,

יחזקאל זכאי וגבי לוי, שאני מכיר את הרגישות ההברתית שלהם, יחד עם ההנהלה,

ויהד עם השר, מחזיק תיק העבודה והרווחה שמוכר לנו כלא פחות רגיש לנושא הזה,

ויחד עם גזבר הסוכנות היהודית, חבר-הכנסת מאיר שטרית, יבנו תכנית-הבראה הולמת

לפיה ניתן יהיה לשקם את הברת "המשקם".

השר לא התייחס להערתו של חבר-הכנסת שטרית שהושמעה כרעיון מצויין לדעתי.

אפשר להגדיל את התפוקה על-ידי הכנסת עולים הדשים למפעלים של חברת "המשקם"

שיעבדו במשמרות, ובהקשר הזה של הדברים אני מבקש להוסיף ולומר כי אני הפעלתי

רעיון דומה לזה, על דעתי, ויצרתי לאנשים מסגרת עבודה.

אינני מקבל את החלטת הממשלה, ואני טוען שלא יעלה על הדעת שמפעל שיקומי

יכנס לקטגוריה של מיכרזים. צריך להבין שיש הריגים בכל מה שקשור למיכרזים,

ואני מציע לשר לבדוק מה אכן ניתן לעשות בעניין הזה.

אני פונה לשר בבקשה להשיב את האבידה של ה-50%, ואני חייב לציין בהזדמנות

הזאת שאינני מבין את הממשלה הקודמת שהחליטה ההלטה כזאת. מי שהחליט החלטה כזאת

עשה מעשה שלא יעשה.

אינני מקבל את התפישה שהסוכנות היהודית תהיה רק בעלת-הבית מבלי שהיא

תשתתף באחזקה. חבר-הכנסת מאיר שטרית, גזבר הסוכנות היהודית, צריך להילחם

בתפישה הזאת ולקבוע או שהסוכנות היהודית תשתתף במימון, או שהיא תיקנה את

החברה. אי-אפשר להסכים לכך שההסתדרות הציונית העולמית תהיה בעלת-הבית,

ותתנער מנושאים כספיים.

ו

תודה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת לימור לבנת.

אני מבקשת להעיר מספר הערות בקשר לדברים שנאמרו במהלך הישיבה, וגם

להתייחס לדברים שהושמעו לפני הישיבה הזאת באמצעות כלי התקשורת. אם הבנתי

נכון, ותתקנו אותי בבקשה אם אני טועה, אני מתייחסת לשר הבינוי והשיכון, מחזיק

בתיק העבודה והרווהה, מר בנימין בן אליעזר ששמעתי בכלי התקשורת שהוא תוקף את

מנכ"ל הברת "המשקם" על-כך שהוא פיטר או הורה לפטר כמה מאות עובדים. הבנתי,

ואם אני טועה אני הוזרת ומבקשת שתתקנו אותי, שזאת היתה ההנהיה של הדירקטוריון,

וההנהיה של יושב-ראש הדירקטוריון. אם אני טועה - אני מבקשת שהעניין הזה

יתוקן כאן ועכשיו, ואם אינני טועה ואכן כך קרה, אני מבקשת לקחת בהזרה את

ההתקפה על מנכ"ל המשק"ם שפעל על-פי ההלטת הדירקטוריון.

לעניין הסוכנות היהודית אני מבקשת לומר כי הייתי הרבה יותר שמהה להתכתש

עם שר העבודה והרווחה ולא עם גזבר הסוכנות היהודית, אבל בעניין הזה, באמת מתוך

שיקולים ענייניים להלוטין, וזאת גם דעתו של הבר-הכנסת שאול עמור, בלתי-מתקבל-

על-דעתי להלוטין שהסוכנות היהודית תתנער מכל אחרתיותה - - -

מ. שטרית!

זאת איננה הסוכנות היהודית אלא ההסתדרות הציונית העולמית.

סליהה. טעיתי, אס כי אני מודעת להבדליס בין שני הגופיס.

יש הבדל גדול ביניהם.

לא מתקבל על דעתי להלוטין שההסתדרות הציונית העולמית תתנער מכל אהריות

לקיומה של הברת "המשקם", זה דבר לא הגיוני, ואני גם לא מקבלת את ההגדרה של

הבר-הכנסת מאיר שטרית שההסתדרות הציונית העולמית היא גוף כלכלי כיוון שאס כך

כי אז מוטב לעשות מה שהוא הציע לפני מספר שניס - - -

בתהוס הזה?

מה זאת אומרת בתהוס הזה? ההסתדרות הציונית העולמית, ככזאת, איננה גוף

כלכלי; היא גוף ציוני, הברתי, לאומי, תקרא לה איך שאתה רוצה, או שאהרת באמת

אין לה זכות קיוס. האס היא מהזיקה את הברת "המשקס" בגלל שיש לחברה רווחיות

כלכלית? זה לא יכול להיות. אני חושבת שלא התכוונת למה שהשתמע מתוך דבריך.

בכל אופן אני מציעה, ואני אומרת את דברי אלה בכל הרצינות, שהממשלה תגדיל את

השתתפותה, היא צריכה לסייע לחברת "המשקס" להתייעל, להתקייס ולהתרהב אס אפשר,

אבל היא צריכה גס לעמוד על כך שההסתדרות הציונית העולמית תיתן את הלקה. בעיני

פשוט לא יתכן אהרת,

תקציב חברת "חמשקם" יותר גדול מכל תקציבה של ההסתדרות הציונית העולמית.

ל. לבנת;

צריך להתייהס לעניין הזה ברצינות.

זאת האמת.

ל. לבנת;

בנושא הייעול, ההתייעלות, הבדיקה, העובדים וכל מה שדובר עליו במהלך

הישיבה וגם מה שנרמז או נאמר בטונים ברורים מאד, בעיקר למי שמייצגיס את מפלגת

הפועלים, אני מתייחסת לדבריו של חבר-הכנסת יוסי כץ שאי-אפשר שלא להתייחס

לדבריו, אני מציעה לא לזרוק בוץ בעובדים, ולא לעשות הכללות. הוא הודיע מראש

שצריך לפטר את המנגנון. האם הוא ישב, בדק, ראה, או מכיר את התנאים? אני לא

יודעת; אולי זה נכון, יתכן - -

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

הוא גם הגן בדבריו על העובדים.

ל. לבנת;

הוא הגן על הלק מהם. הוא עשה הבחנה בין עובדים בעלי דם כהול ובין עובדים

בעלי דם אדום או בעלי דם אחר, ואני מדברת בדיוק נגד זה. קודם כל לא צריך

לזרוק בוץ על עובדים. לבדוק? - בבקשה. לבדוק, לבחון, לשבת, והציעו כאן כל

מיני הצעות להתייעלות שלגביהן אני רק יכולה לומר; אדרבא ואדרבא. אם אחרי כל

זה צריך לעשות עוד צעדים - אני מצדדת בכך שיעשו אותם ואני לא שוללת את הדברים

האלה, אלא שאני טוענת שכל הדברים האלה צריכים קודם כל להיבדק בצורה יסודית

ומסודרת. הטון של חבר-הכנסת יוסי כץ ברור לחלוטין והוא בכיוון של עליהום על

אנשים שיש להם זהות פוליטית שאיננה מתאימה למשטר ולשלטון הנוכחי. אני רוצה

לומר בצורה הברורה ביותר שזה איננו מקובל עלי. אני מציעה לוועדה וגם לשר,

ודאי ליושב-ראש הדירקטוריון, לא לפטר אנשים בגלל זהותם הפוליטית, וזה בדיוק מה

שאמר קודם חבר-הכנסת יוסי כץ. אם יש אנשים שאינם ממלאים את תפקידם כמו

שצריך, אם יש אנשים שלא באים לעבודה, - זה סיפור אהר אם כי כפי שנמסר לי קודם,

כל העובדים שמדובר עליהם נבחרו במיכרזים בצורה מסודרת. אם יש משהו שלא, -

צריך מיד לטפל בו. אין שום ויכוח על העניין הזה. אבל אל תפטרו אנשים בגלל

צבעם הפוליטי; את זה אל תעשו.

אני מצטערת על-כך שהדברים נאמרו בצורה הזאת, זה הכניס טון לא ענייני

לדיון מאד ענייני שהתקיים עד לאותו רגע, ואני נאלצתי להגיב על הדברים, אחרת לא

הייתי אומרת אותם.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת דיין.



ח. דיין;

השבוע קיבלתי מכתב מחברת "המשקם", אתמול התכוונתי להעלות את הנושא הזה

במליאה, וכאשר שמעתי שהנושא יגיע לוועדת העבודה והרווחה לדיון, שמחתי.

מצער להגיע למצב כזה שלפני החגים מקבלים תאריכים ונתונים בקשר לפיטורי

קרוב ל-3600 עובדים שזקוקים לשיקום ונשלהים ההוצה. קיבלתי נתונים על מספר

ישובים, קרוב ל-16, שהמנגנון של חברת "המשקם" עומד להיסגר בהם, כולל מפעלי

האטבים שיש כוונה לאחד אותם למפעל אחד ולזרוק את העובדים ההוצה. כל הדברים

האלה מצערים מאד, ביהוד כששמענו דברים מדוייקים לגבי התקציב, לגבי הגרעון,

ולגבי הזרמת התקציב. כאשר עומד לנגד עיני, ועיני לא צרה באף אהד, תקציב

מסויים, אנהנו צריכים לדעת להפריד בין הדברים. הפרדה אחת היא המשוקמים,

והפרדה שניה - הניהול, ואינני מדבר על האנשים המקצועיים שנמצאים בתוך הציבור

הזה. אני הוזר ואומר שעיני לא צרה בהם, אבל כאשר מסתכלים על יחס של בין 60%

מהתקציב ל-3600 עובדים, ובין 15% תקציב למינהלה שכולל רק 156 עובדים, רואים

מימדים אדירים של שכר שמן מאד. אם אפשר לתקן או לקצץ כי אז צריך להסתכל על

הדברים בסדר-עדיפות נכון, ובראש ובראשונה צריך לעבוד לטובת המשוקמים. מצדי

שיגדילו את המנגנון לעוד 200 עובדי מי נהלה, אבל ברמה סבירה, עם מתן שירות

נכון, עם הבראה נכונה, כל אלה על-מנת לתת לאותם משוקמים את ההכוונה הנכונה.

אני מבקש לדעת מה הם התקציבים המתקבלים ומי הקריטריון שקובע כמה משוקמים

יכנסו להברה? נניח שהיום החברה מעסיקה 3600 משוקמים, עם המנגנון הם 3800 איש,

ובעוד שנה שנתיים יגידו שהמנגנון יהיה בן 5000 איש והתקציב הוא איקס, על איזה

יהס מדובר? האם מדובר על יחס שנתי? על יחס לכמות האנשים? מי קובע את

הקריטריונים לקלוט את האנשים? מי קובע את הקריטריונים להוציא את האנשים?

נכון שאנהנו רוצים לבוא לטובת המוגבלים, הקשישים, והנכים, אבל אם ההברה

קבעה שיוצאים לפנסיה בגיל 65 ובהברה מחזיקים אנשים עד גיל 70, נכון שאותם

אנשים רוצים להעסיק את עצמם, אבל צריכה להיות איזושהי רוטציה כדי שגם צעירים

יכנסו למערכת הזאת. שמעתי שהדירקטוריון נתן למחוזות הוראה להכניס עוד 100

עולים חדשים, בו בזמן שניתנה הוראה לפטר אנשים אחרים, והדברים האלה אינם עולים

בקנה אהד.

רבותי, צריך לבדוק את המערכת מבפנים. אני הושב שהוועדה הזאת מסתכלת

בצורה רגישה מאד כאשר מדובר על אנשים חסרי-ישע, וזה תפקידה לעזור להם על-מנת

לשקם אותם. יהד עם זאת צריך להסתכל על נושא הגיל כיוון שגיל הפרישה הוא 65,

צריך לתת לאנשים לנוח, ולהכניס למערכת צעירים.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. אני מעביר את רשות הדיבור למר גבי לוי רק לשם השמעת הערה.

ג. לוי;

דו"ח מבקרת המדינה הוא דו"ח מהשנים 1988-1989, ואני הוזר ואומר את

הדברים האלה הרבה פעמים. אי-אפשר לסבול מצב כזה שבגלל אותו דו"ה נזרוק את

התינוק יהד עם מי האמבט.

היו"ר ע. פרץ;

רשות הדיבור למר יחזקאל זכאי.

r



י. זכאי;

רבותי, אסור, עם כל הרגישות של כולנו לנושא המשוקמים, להפוך את חברת

"המשקם" למועדון של קשישים לריפוי בעיסוק. יש לנו מפעלים לא יעילים שאינם

מוציאים את חומר הגלם. אנחנו קונים חומר-גלם, מביאים אותו למפעל, משלמים את

כל המסים פלוס שכר-עבודה, מוכרים את המוצר, והוא לא מוציא את חומר הגלם. כדאי

לשלם לאותם משוקמים את ה-500 שקלים ולומר להם שישבו בבית. צריך לייעל מפעלים.

יש לנו דו"ח כלכלי שהוזמן, לפיו צריך לאחד מפעלים. אם יש ברדיוס של 10

קילומטר 3 מפעלים שמייצרים את אותו הדבר, יש בהם 3 מנהלים, 3 סגני-מנהלים, 3

מנהלי-חשבונות, 3 מחסנים, וכוי - צריך לאחד אותם.

יש לנו בתוך המנגנון, ואני אומר לכם את דברי אלה במלוא האחריות, עודף

עובדים שצריך לשלוח אותם הביתה. יש 265 עובדים מעל גיל 65, 70 ו-75 שצריך

לשלוח אותם לנוח.

אני מבטיח לכם דבר אחד; יש רצון חזק גם מצד עובדי המנגנון, גם מצד ועד

העובדים, גם מצד ההנהלה וגם מצד מועצת המנהלים לשבת יחד ולהכין תכנית.

בנושא המיכרזים אני מבקש לומר לכבוד השר שאם ב-1 בינואר חברת "המשקם"

תצטרך לעבוד לפי מיכרזים - בואו נערוך לה לוויה מכובדת. למה לבזות אותה? חברת

"המשקם" איננה בנויה לעבוד לפי מיכרזים.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. אני אציע סיכום לישיבה הזאת ואני אשמח אם השר יקבל אותו, אבל

קודם לכן אני אשמיע באזנכם מספר משפטים; מדינה, אדוני השר, זקוקה למצפן.

מדיניות ממשלה בתחומי שיקום לקבוע היכן תהיה הקפאה ואיפה תיבננה דירות - זה

מצפן של מדינה. מדיניות בתחומי בטחון היא מצפן של מדינה, אבל מדינה זקוקה גם

למצפון. כאשר אנחנו מדברים על חברת "המשקם", זאת אחת הנקודות שבה הממשלה

משלבת מצפן עם מצפון. המדינה צריכה, מדי פעם בפעם, מתוך כוחה הכלכלי של

החברה, לתת תקציבים מיועדים מראש, לא במבחן כלכלי, אלא כאלה שמיועדים לתת

תשובות שמקלות על ההברה הישראלית כאשר היא מסתכלת על עצמה בראי.

אני לא מציע לאף אחד מאתנו למהר ולזרוק קשישים או עובדים אחרים לרחוב.

יכול להיות שיש קשישים שהמפעלים שלהם דווקה כן מכסים את עצמם, ואולי אחרים לא,

אבל אני לא רוצה להיכנס לפרטי התכנית.

אני מציע לסיכום הישיבה את הנקודות הבאות: א. הוועדה מברכת את השר על

הודעתו כי לא יהיו פיטורי משוקמים; ב. הוועדה פונה לשר לגבש תכנית הבראה

במשותף עם גזבר ההסתדרות הציונית העולמית ויושב-ראש מועצת המנהלים עד סוף חודש

נובמבר; ג. ההסתדרות הציונית העולמית תבדוק אמצעים לשיקום המבנים והציוד

כבעלים

אם ניכנס לתכנית של העסקת עולים במפעלים, במשמרת שניה, - אז יש סיכוי.

אנחנו חושבים מהי מידת ההגיון בטענה כלפי מישהו שמגדיר עצמו בעלים, אף אם

הוא לא מפעיל את השוטף.



ד. ועדת העבודה והרווחה של חכנסת פונח להסתדרות חציונית העולמית ולממשלה

לבדוק דרכים להגדיל את רכישת המוצרים המיוצרים במפעלי "המשקם", ולהגדיל את

היקף הרכישה. אולי גזבר ההסתדרות הציונית העולמית יוכל לתת הנחיה לקנות חלק

מהציוד ממפעלי "המשקם".

ה. הוועדה מבקשת מהשר למצוא פתרון לתקציב עבור שי לחג למשוקמים. לא יכול

להיות שהאנשים האלה לא יקבלו שי לחג. לא ניתן לאף קשיש או לאף מוגבל ללכת

הביתה ערב החג בלי שהוא יקבל את השי. אני מקוה שהידיעה שפורסמה היום ברדיו

איננה נכונה, שהמנגנון כן יקבל שי לחג

ג. לוי;

חס-וחלילה.

היו"ר ע. פרץ;

לא חשבתי כך מלכתחילה ותארתי לעצמי - - -

ג. לוי;

מתחילים במשוקמים.

היו"ר ע. פרץ;

אני שמח על-כך שאתה מודיע שהידיעה שפורסמה בכלי התקשורת איננה נכונה.

ו. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מבקשת לבחון מחדש את ההצעה לפתיחת;

המיכרזים להעסקת משוקמים ולהביאה לידיעת הוועדה.

ז. הוועדה פונה להנהלת חברת "המשקם" לפתור את בעיית ועד המשוקמים.

הבנתי מדברי השר שהוא לא רק שאיננו מתנגד אלא מברך על כך שיוקם ועד למשוקמים.

כיצד הנושא הזה יתבצע? האם בכל מפעל ומפעל? האם יהיה ועד אחד ארצי? אני מבקש

אותך, מר אביבי, שתחשבו יחד מה הפתרון הטוב ביותר כדי שיהיה ועד יציב.

ל. לבנת;

אני מבקשת להעיר להצעת הסיכום שלך. 1. בסעיף שבו כתוב שהשר, יחד עם

יושב-ראש החברה יכינו תכנית הבראה לחברה

היו"ר ע. פרץ;

הוועדה פונה לשר המתאם, בנימין בן-אליעזר, לגבש תכנית הבראה, במשותף עם

גזבר ההסתדרות הציונית העולמית ויושב-ראש מועצת המנהלים.

ל. לבנת;

אני מבקשת להוסיף גם את מנכ"ל החברה.

היו"ר ע. פרץ;

מועצת המנהלים היא הגוף שיחליט אם להתייעץ עם המנכ"ל או לא. יש דרג של

הנהלה שהיא אהראית כלפינו. רק לפני דקה טענת שאינך מקבלת את הרעיון שמועצת

המנהלים תיתן הוראה למנכ"ל והוא יבצע אותה



ל. לבנת;

לא קיבלתי עדיין על השאלה הזאת תשובה.

היו"ר ע. פרץ;

השר עוד מעט ישיב עליה. אמרת שזה לא נראה בעיניך תקין, ואני סבור שאת

צודקת. עכשיו את טוענת טענה אחרת - - -

לא; אינני טוענת אחרת.

היו"ר ע. פרץ;

אין לי ספק שמועצת המנהלים לא תגבש תכנית בלי המנכ"ל, אבל בהחלטה - - -

ש. עמור;

אני מציע להוסיף; בשיתוף המנכ"ל.

היו"ר ע. פרץ;

סליחה, יש מסגרות שאנחנו

ל. לבנת;

הצעתי הצעה, לקחת לעצמך את הזכות לענות לי, אבל עם כל הכבוד לך, אתה אינך

מעוניין בתוספת - - -

היו"ר ע. פרץ;

זה לא מקובל. כאשר אני פונה לגוף אינני קובע מי, בשמו, ומצדי שמועצת

המנהלים תחליט שזה יהיה המנכ"ל. זה לא ענייני.

ל. לבנת;

כל עוד מועצת המנהלים החליטה שהמנכ"ל הוא המנכ"ל, אני חושבת שמקובל

וראוי, וגם לאור הדברים שנאמרו קודם על-ידי חבר-הכנסת יוסי כץ, יש יסוד להניח

שיכול להיות שלא ירצו לשתף את המנכ"ל, על-כן אני מבקשת שהוועדה תקבע שהיא פונה

לשר, לגזבר ההסתדרות הציונית העולמית, ולמנכ"ל, שיעבדו יחד בשיתוף פעולה להכנת

תכנית-הבראה.

היו"ר ע. פרץ;

אני שוב אומר כי אינני סבור שזה מתפקידנו להתערב בעניין הזה. מחר אני לא

אומר לגזבר ההסתדרות הציונית העולמית שכפיתי עליו איזשהו עובד מטעמי - - -

ל. לבנת;

לא כפית עליו כיוון שהמנכ"לנבחר על-ידי

היו"ר ע. פרץ;

סליחה, גם העובדים שלו נבחרו.

>



מ. שטרית;

גם היושב-ראש.

היו"ר ע. פרץ;

כמו שאני לא אומר לשר מי בשמו ינהל את העניינים, כך - -

ל. לבנת;

זה לא אותו דבר.

מ. שטרית;

יש לי הצעת-תיקון לנוסח הסיכום של היושב-ראש; הוועדה פונה לשר המתאם,

בנימין בן-אליעזר, לגבש תכנית הבראה יחד עם גזבר הסוכנות היהודית, בשיתוף עם

הנהלת החברה.

ל. לבנת;

ההצעה מקובלת עלי.

ש. עמור;

המנכ"ל הוא במקרה גם הדירקטור.

היו"ר ע. פרץ;

המנכ"ל הוא דמות ביצועית, וההנהלה היא הנהלה. אני לא אזמין לכאן ראש עיר

ואומר לו מי מבין עובדיו - - -

ל. לבנת;

לא מדובר על עובד זה או אחר אלא על מנכ"ל החברה.

י. זכאי;

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהוא יהיה נציג השר, ההסתדרות הציונית

העולמית, והמנכ"ל של החברה. אני מבקש שהמנכ"ל ישב עם האנשים האלה, ויחד יכינו

תכנית.

היו"ר ע. פרץ;

אני מבין לאן נקלענו.

י. זכאי;

אינני בטוח שזה לטובת העובדים להקים עכשיו 21 ועדים - - -

היו"ר ע. פרץ;

לא אמרתי זאת; אמרתי שתשבו ותחליטו. יכול להיות שתחליטו על ועד אחד.

ו

אני מבקש לתקן את ההצעה - - -

אני מצדד בכך שהשר והגזבר יקימו את הוועדה, ומבקש אתכם לא לעשות מזה את

הדבר החשוב ביותר.

ל. לבנת;

לא אמרתי שזה הכי חשוב.

היו""ר ע. פרץ;

חברת-הכנסת לבנת, אני לא רוצה להכניס את העניין הזה למסלול של מונחי-

יוקרה. יש כאן נסיון לשמור על מסגרות מקובלות

ל. לבנת;

אין לי שום ויכוח אתך על העניין הזה, בתנאי שתקבל את דעתי. לא יכול

להיות שתפסול את הצעתי בטענה שהשעה מאוחרת.זה לא מקובל עלי. בהצעתי יש

הגיון רב - - -

היו"ר ע. פרץ;

לא.

ל. לבנת;

יש בינינו הילוקי-דעות. אם כך או שתקבל את הצעתו של גזבר ההסתדרות

הציונית העולמית כפי שהוא ניסה אותה, הצעה שגם אני מוכנה לקבל, ואם כן כי אז

נסיים את הוויכוח בינינו, אי שנמשיך להתווכה או נצביע.

היו"ר ע. פרץ;

אני מחליט על מה מצביעים ועל מה לא; לא את.

ל. לבנת;

אם אתה רוצה שזאת תהיה הודעת הוועדה, עם כל הכבוד לך אינך יכול לנסח אותה

בניגוד לדעת היושבים בה.

היו"ר ע. פרץ;

רשות הדיבור לשר.

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

אני נדרש להשיב להברת-הכנסת לימור לבנת בקשר להערתה לגבי מה שהושמע בכלי

התקשורת ולהסביר את הרקע לדברים. כאשר שר שומע על כוונת מנכ"ל לפטר עובדים,

קודם כל השר מצפה שאותו מנכ"ל יפעיל שיקול-דעת. עניין כזה לא עובד על בסיס של

השתייכות כזאת או אחרת. ההנחה שלי היא שהוא יפעיל שיקול-דעת. כאשר חברת-

הכנסת לבנת אמרה שהוא פעל מכוחו של הדירקטוריון אני מבקש אותה לשוות בדעתה



שהדירקטוריון יחליט שמנכ"ל חברת "המשקם" יסע ממחר בלימוזינה. יש מקום

לשיקול-דעת; לא רק זח. אני מבקש ליידע אתכם בהזדמנות חזאת שכל יום ששי עד

שעה ארבע אחר-הצהרים, בנסיונות של עשרות פעמים, ניסיתי לא רק לחשיג אותו אלא

לוודא באמצעות מנכ"ל משרד העבודה והרווחה שיגיד לו בשפה הכי ברורה כיוון

שההודעות בכלי התקשורת חזרו על עצמן, שביום ראשון האנשים לא יפוטרו.

מה עושה שר? - שר אומר: אם אלה יפוטרו - גם אתה תמצא עצמך מפוטר.

עשיתי עשרות פעמים נסיונות להשיג אותו, אחרי כל אלה זכותי היתה, כשר, להפעיל

שיקול-דעת, מה עוד שאני משלם. לא אמרתי לו: אל תפטר. דיברתי עם האוצר,

והאוצר, בצדק, מעלה שאלות, בצדק מעלה תביעות, אבל אני אמרתי שהאוצר לא מעניין

אותי כרגע. מול האוכלוסיה הזאת אני לא אלך להתחשבן מה קורה בינכם ובין הברת

"המשקם". קודם כל צריך להעביר את 2 מיליון השקלים.

אל תפטר, ובזה סיימתי את העניין, אלא אמרתי לו שסיכמתי עם

האוצר שמעבירים לחברת "המשקם" 2 מיליון שקלים, ולכן שלא יפטר אף אחד. התשובה

היתה זאת ששמעתם ביום ראשון; מאות אנשים קיבלו מכתבי-פיטורים.

אני משוכנע, חברת-הכנסת לימור, שרק הנוראה של האנשים האלה חיה עושה את

שלו. הרי לא יעלה על הדעת - - -

אין לנו ויכוח בעניין הזה.

קשה לי. פשוט קשה לי. אני מודיע שלא מעניין אותי אם זה ש"ס או מולדת או

העבודה, או ליכוד. אם מישהו יפגע בזקנים האלה - הוא יעוף.

אני מקבלת את דבריך אלה; אני אתמוך בך.

תוקם ועדה. אני מקבל את דעת היושב-ראש, ואני מבקש לצרף לאותה ועדה את

נציג האוצר

מקובל עלי.

אינך מוכרחח לחעיר על כל דבר. יש גבול, עם כל הכבוד - -

עם כל הכבוד לך, אני אעיר ככל שאמצא לנכון.

תסלחי לי מאד.

C



שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

נציג הגזבר, נציג השר, נציג ההנהלה, ונציג האוצר, כל אלה ישבו יהד ויגבשו

תכנית עד סוף חודש נובמבר, ובלבד שהיא תהיה תכנית שתצדיק את קיומה של החברה

מבחינה כלכלית ומבחינת ראיית יעודה. הוועדה הזאת תצטרך לדבר גם במושגים של

יעול.

כדי לשמור על האיזון אני מבקש לציין כי אני כן מקבל את מה שאמר מר גבי

לוי, ואני לא רוצה לומר אף מלה על דו"ח מבקרת המדינה כיוון שאני מכבד אותו,

אבל הדו"ח איננו מתייחס לתקופה הזאת.

מתנות החג תוענקנה מהמיליון שקלים, והיתרה תועבר אך-ורק לצורך משכורות רק

לעובדי חברת "המשקם" - - -

ל. לבנת;

המשוקמים, כיוון שעובדי חברת "המשקם" - - -

שר הבינוי והשיכון ב. בן-אליעזר;

נכון, למשוקמים.

אני מאחל לכולכם שנה טובה ומבורכת.

היו"ר ע. פרץ;

תודה. אני אסכם, ברשותכם, את הסעיף הפרובלמטי - -

ש. עמור;

אני מציע שתתחשב בהצעתו של הבר-הכנסת שטרית.

היו"ר ע. פרץ;

הוועדה פונה להקמת ועדה בשיתוף משרד העבודה והרווחה, ההסתדרות הציונית

העולמית, הנהלת החברה, האוצר, ונציגי העובדים המוגבלים. אני מקוה שעד אז יהיה

נציג של העובדים.

ש. עמור;

למה המוגבלים?

י. פרץ;

מתארים אותנו כאילו היינו פושעים - - -

היו"ר ע. פרץ;

חס-וחלילה.

י. פרץ;

יעלנו את חברת "המשקם" והבאנו אותה כדי רווחיות. מדוע מציגים אותנו באור

לא נכון?

אני כיושב-ראש מועצת המנהלים לא אשתתף בוועדה כזאת. יבוא לשם מנכ"ל

החברח, יציג תכנית שיקום, יפעיל אותה - -

מ. שטרית;

אני מציע שנחזור להצעתי המקורית; השר, גזבר הסוכנות היהודית, נציגי

ההנהלה, ונציג האוצר. התכנית צריכה להיות כזאת שבנויה במקרו ולא במיקרו.

גם נציג ההסתדרות.

בשביל noצריך את נציג ההסתדרות?

אין שום ועדת-התייעלות שאין בה נציג ההסתדרות.

ההתייעלות מדברת גס על עובדי המנגנון.

לכל צד יש הטיעונים שלו.

קיימת מראש הההלטה של השר שבמשוקמיס לא יפגעו בשוס מקרה, לכן אני סבור

שנציג ההסתדרות יסרבל את העבודה.

מדוע?

כיוון שזאת צריכה להיות ועדה מנותקת מכל שיקולים שלא קשוריס לעניין,

שתפעל מתוך דף הלק, ותיצור תכנית-הבראה מסודרת להברת "המשקם".

למה אתה הושב שמר אביבי יפריע לך להכין תכנית כזאת?

אם יש ההלטה מראש - - -

זה לא מפעל שמתחרה במישהו, אלא מפעל שכולנו רוצים את טובת המשוקמים

שעובדים בו. אתם מדברים כאילו מדובר במפעל שמתחרה במפעל אחר בארץ ואנחנו

נמצאים בוויכוח עם הנהלת "סולתם" או הנהלת "כור". הרי כולנו רוצים להוציא

כמה שיותר מהאוצר כדי להיטיב עם המשוקמים ולי אין כל ספק בכך שלא יהיה כאן

איזשהו מצב של ניגוד-אינטרסים. איננו נמצאים במצב רגיל. גם אין כאן תכנית של

פיטורים המדברת על ראשון נכנס - אחרון יוצא. לא זה המצב. כאן אנחנו מדברים

על כללים אחרים לגמרי. אתם לא צריכים להיות לחוצים; אף אחד לא עומד לפגוע

בכם

א. דוקורסקי;

מציגים אותנו כבעלי קרניים. אני סבור שאם קובעים נציגות עובדים אחת, -

נציג ההסתדרות מייצג את כולם.

א. דוקורסקי;

אלה הם שני איגודים מקצועיים נפרדים.

היו"ר ע. פרץ;

מצבכם ממילא יותר מובטח מזה של האחרים. אין לי כוונה להוסיף שום חבר

לוועדה.

אני מבקש מחברי ועדת העבודה והרווחה לאשר את הסיכום.

ל. לבנת;

אחת משתים; או שיהיו נציגי העובדים המשוקמים קודם כל כמובן, וגם מקרב

המנגנון, או שתרד מכל עניין נציגי העובדים. אני שומעת שגם ליושב-ראש

הדירקטוריון יש - - -

י. זכאי;

מצדי שירכיבו את הוועדה מ-100 איש אבל אני, כיושב-ראש, לא אשב בוועדה

כזאת; שיהיה ברור. אני לא רוצה שתהיה נציגות של אף עובד.

מדוע? מדוע אתה מתנגד שמר אביבי ישב בוועדה כזאת?

אינני רוצה שחיים אביבי ישב בוועדה כזאת. מה פתאום שהוא ישב בוועדה

שצריכה לקבוע תכנית שיקום לחברת "המשקם"? בזכות מה ומדוע? לאיזה צורך? הרי

יש הנחיה שב-3500 עובדים משוקמים לא נוגעים. עם עובדי המנגנון יש לי

ויכוחים קשים מאד. אנחנו כן רוצים לפטר מהם, רוצים להכניס תחלופה, אז הם ישבו

אתי יחד בוועדה? מר אביבי ישב בוועדה כזאת כבעל זכות שווה להחליט אם הוא כן

מסכים או לא מסכים? יש עודף בעובדי מנגנון, אז הם ישבו אתי בוועדה כבעלי

זכות שווה?

t



היו"ר ע. פרץ;

אדוני יושב-ראש מועצת המנהלים, אם הכוונה היא - - -

ש. עמיר;

אם כך כי אז אני תומך בכניסתו של מר אביבי לוועדה הזאת.

י. זכאי;

אני מדבר על צמצום עובדי הסנגנון, ואינני מסתיר את דעתי מהם.

היו"ר ע. פרץ;

מר אביבי, אם כוונת ההנהלה בתכנית ההתייעלות שלה היא, בין היתר, לערוך

צמצומים, לך, בשלב הזה, אין שום סיבה לשבת בוועדה. אחרי שהתכנית תהיה מוכנה

אני אזמין אותך לכאן כדי שתוכל להביע עמדתך. אני הבנתי שבסיס הדיון הוא שאין

צמצומים, אבל אם יש כוונה לעשות צמצומים, לך, כהסתדרות, אין מה לחפש באותה

וועדה, אלא רק בשלב השני, ובאותו שלב אני מתחייב, כאמור, להזמין אותך.

חג שמח ושנה טובה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15.50

t