הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ז באלול התשנ"ב (15 בספטמבר 1992). שעה 09:30

נ כ ח ו -

ע' פרץ - היו"ר

ח' דיין

י' כץ

י' לס

עי מאור

מוזמנים; לסעיפים 1 ו-3

א' שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ע' כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

י' ערד - המשנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית.

משרד העבודה והרווחה

י' בר-אורן - הממונה על הקרן למניעת אבטלה,

משרד העבודה והרווחה

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

פ' מגנוס - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה והרווחה

ד' ארטום - תקציבן במשרד העבודה והרווחה

ר' כהנא - משרד העבודה והרווחה

ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

ע' בן-יעקב - נציג ההסתדרות

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

י' סרי - מנהל הסניף בירושלים במוסד לבטיחות וגהות

ח' פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

לסעיף 2

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ח' פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

י' דורון - נציג ארגון הנכים

נ' מרקוביץ - ארגון הנכים

מ' בוטון

א' אדלר

מ' הלנברג

1) תקנות ארגון הפיקוח על העבודה

2) הסכם בדבר גימלת ניידות - הארכת תוקף הוראת שעה

3) בקשה להגדלת תקציב הפעולות למניעת אבטלה 1992



תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), (תיקון). התשנ"ב-1992

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים). (תיקון), התשנ"ב-1992

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון שעל סדר היום: תקנות ארגון

הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), (תיקון), ותקנון ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת

מידע והדרכת עובדים) (תיקון).

רות כהנא ממשרד העבודה והרווחה תציג את הנושא. בבקשה.

ר' כהנא;

בפני חברי הוועדה מונחות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות) ותקנות

הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), שתוקפן פג ב-15 ביולי 1992 ואנחנו

מציעים להאריך אותו לשנה נוספת, עד 15 ביולי 1993.

התקנות האלה מתבססות על חוק ארגון הפיקוח על העבודה, שמחייב את שר העבודה

לחתקין תקנות שיחייבו מפעלים מסויימים להכין תכניות בטיחות שיעודכנו אחת לשנים

עשר חודשים ושיחייבו את המפעלים למסור מידע לעובדים ולהדריך אותם בנושאי בטיחות.

העובר על התקנות עובר עבירה פלילית ומוטל עליו קנס. נקבע קנס מינימלי.

התקנות הותקנו בשנת 1984. בהתחלה תוקפן חודש אחת לשנתיים. יושבת-ראש הוועדה

בקדנציה לקודמת ביקשה מאיתנו להביא את התמונות לפני הוועדה אחת לשנה, להארכת

תוקפן.

כפי שאמרתי, תוקף תקנות פג ב-15 ביולי השנה ולמרות שהיגשנו לוועדת העבודה

והרווחה בכנסת הקודמת, ב-20 במאי, בקשה להאריך את תוקפן של התקנות היא לא הגיעה

לזה גם בגלל הבחירות שהיו. עכשיו אנחנו מחדשים את בקשתנו.

ע' פרץ!

מבחינה חוקית התקנות עדיין בתוקף.

ר' כהנא;

נכון. בסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת נקבע שכל מה שהיה בתוקף בתקופת כהונתה של

הכנסת הקודמת נשאר בתוקף, אם אינני טועה, שלושה או ארבעה חודשים לאחר מכן, זאת

אומרת בכנסת הבאה.

הוועדה מתבקשת להאריך את תוקף התקנות.

הייתי רוצה שנשמע מה הם העקרונות של התקנות, מה הן באות ליישם.

תכניות בטיחות ועדכונן. כל מפעל ממנה ועדת בטיחות. התקנות קשורות לעבודה

בשטה.

למיטב ידיעתי, לתקנות יש הצלחה מרובה ויש להן חשיבות. בכנסת הקודמת ישבה על

הנושא הזה ועדה בראשותו של חבר-הכנסת צבן. היא דנה בזה במשך תקופה ארוכה ותמכה

מאד בנושא של תקנות בטיחות והדרכת עובדים.



מהי הסיבה שהתקנות מוגבלות בזמן? למה הן לא בלתי מוגבלות בזמן? התוספת לתקנות

בנושא תכנית בטיחות, שמדברת על 7 סוגים - תעשיה, חקלאות, מכרות ומחצבות, וכו' האם

היא נבחנה לאור המציאות בשטח והאם לא הגיע הזמן לרענו אותה ולכלול בה גם בתי

מלאכה המעסיקים 10 עובדים?

יי לס;

בתקנות בנושא מסירת מידע והדרכת עובדים יש סעיף עונשיו, סעיף 14. כדי שהוועדה

תחוש שהתקנות גם מבוצעות, אני שואל: כמה תביעות היגשתם במשך עשר השנים האחרונות

נגד אנשים שעברו על התקנות ומה היו העונשים שהוטלו עליהם. ועוד: מה התקציב שעומד

לשם הפעלת התקנות האלה? אני מתכוון לכוח אדם ולפעולה.

לחבר-הכנסת כץ: הסמכות להחליט על תוקף התקנות נתונה בידי הוועדה. אם נחליט

שתוקף התקנות הוא לעשר שנים. לא היית יכול להשתמש בהזדמנות זו ולשאול אם יש רענוו

לתקנות.

אנהנו מעדיפים להקדיש אהת לשנה זמו מסויים כדי לבחון את הדברים ולשאול שאלה

מסוג זו ששאלת בדבר הצורך ברענון.

אנחנו שומרים על מעמדנו ומחייבים את האורחים המכובדים להגיע אלינו אחת לשנה

כדי לקיים דיון בנושא זה. אנחנו ממלאים את תפקידנו.

ברשותכם, כמה משפטי השלמה לדבריה של רות כהנא.

לפי הוראות החוק אנחנו חייבים לקבל הסכמת המעסיקים לתיקונים המוצעים, ואותה

קיבלנו.

רשימת הענפים ברשימה כוללת כמעט את כל הענפים היצרניים. קבענו כאו גבול של 50

עובדים במפעל, משום שלמפעלים יותר קטנים איו כלים לערוך תכנית בטיחות. מצד שני,

כשמפקה בא למקום קטן אין לו בעיות לבדוק את המתרחש במפעל.

למה בתי מלון לא נכללים ברשימה?

הם נכללים בכיסוי הרגיל.

בבתי מלון מועסקים בדרך כלל יותר מ-50 עובדים ולכו הם נכללים במסגרת הרגילה.

במשך שמונה השנים שתקנות ארגון הפיקוח על העבודה מופעלות צברנו נסיון שהוא די

חיובי.

מדי שנה אנחנו מקבלים 500-400 תביעות לעדכון תכניות בטיחות.



הנסיון מוכיח שהמפעלים לוקחים את הדברים ברצינות ועושים עבודה די רצינית בשטח

זה. לראשונה נוצר מצב שמנכ"ל המפעל רואה במרוכז את כל המתרחש בנושא הבטיחות במקום

שלו, וזה עושה רושם אדיר על מספר מנהלי המפעלים שבעקבות המצב הזה נתנו הקצאה יותר

רחבה לנושאי בטיחות.

גם בנושא של מסירת מידע והדרכת עובדים נעשה סדר. המעביד חייב להדריך את

העובדים שלו, והיה והוא לא נוהג כך - זו עבירה פלילית והעובדים יכולים לדרוש הגשת

תביעה נגד המעביד כדי לקבל הדרכה ומידע על הסיכונים.

כמה תביעות היגשתם?

כאשר מתרחשת תאונה אנחנו בודקים אם העובדים קיבלו הדרכה. זה סעיף שנכנס

לסידרה של עבירות, אם התאונה נגרמה בגלל חוסר הדרכה של העובדים.

בדרך כלל אנחנו מגישים תביעה הכוללת גם עבירות ארורות בנושא של ליקויי בטיחות

וחוסר הדרכה. אנחנו עושים הכל יחד.

על כמה מקרים מדובר, אפס? מאה?

המספר הוא בן שתי ספרות.

היו"ר ע' פרץ;

אני מוכרה לומר שלא רציני לומר לנו שאתם מגישים תביעות הכוללות עבירות שונות.

אני מבקש שהתביעות בנושאי בטיחות יוגשו ללא קשר למקרים אחרים. כשאתה מגיש תביעה

משפטית, זה לא יכול לחיות לגבי עבירות בתחומים שונים. אי-אפשר להגיש תביעה איות גם

על כד שאין רשיון וגם בנושא בטיחות.

ר' כהנא;

יש סעיפים שונים.

פי מגנוס;

השאלה אם יש הפרדה בין נושאים שונים.

אני אמציא את הנתון.

היו"ר ע' פרץ;

תעביר אותו לוועדה.

י י לס;

מה המצב בנושא התקציב וכוח אדם?



פ' מגנוס;

אין תקציב מיוחד לנושאי הבטיחות אלא זה במסגרת הכללית של הפיקוח.

כמה מפקחים יש?

י י לס;

אחה אומר שאיו תקציב? איד זה יכול להיות?

פי מגנוס;

אין תקציב מיוחד לתקנות האלה.

במחלקה יש כ-70 מפקחי עבודה שמופקדים על הנושא של בטיחות בעבודה במפעלי

תעשיה, באתרי בנייה, בחוות חקלאיות וכו' במדינת ישראל, שבהם יש עובד אחד ויותר.

נוסף לכך מוטלות עלינו הרבה מאד נוטלות אחרות כגון; פיקוח על אחסנת נפט, מתן

אישורים לפיצוצים, חומרי נפץ, מעליות, כלי הרמה, כלי לחץ וכו'.

אנחנו מופקדים גם על חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חופשה שנתית, זאת

אומרת מגוון גדול של נושאים.

אני היגשתי בקשה להגדלת מספר המשרות לגבי כמה ענפים שהם בעיקר מועדים

לתאונות, כגוו ענף הבנייה, שם יש בשנים האחרונות עלייה מדאיגה במספר התאונות.

היו"ר עי פרץ;

מפעל בגודל מסויים חייב להחזיק ממונה על בטיחות, שזה תפקידו ואין לו עבודח

נוספת.

פי מגנוס;

זה יכול להיות תפקיד מיוחד. זה תלוי בגודל המפעל. זה צריך להיות אדם שעבר

קורס וחייב להשקיע חלק מזמנו או את הזמן כולו לנושא בטיחות.

אי שוורץ;

בנושא הבטיחות יש לי ויכוח עם המוסד לביטוח לאומי כמבטח של העובדים במדינת

ישראל. המוסד לביטוח לאומי לא מקבל את גישתי.

לדעתי, אני אומר את דעתי, ארח- היסודות של המבטח זה לשמור על עצמו מתביעות

עתידיות, ואת זה הוא יכול לעשות רק על-ידי השקעה מכספו הוא. הנושא של בטיחות

בעבודה צריך להיות של הביטוח הלאומ' כמבטח הלאומ'. אנחנו ביקשנו שהנושא הזה יהיה

שלהם יותר מאשר שלנו, כאינטרס של המבטח. בשלב זה לא התקבלה הדעה הזאת.

אני מוכרח לומר שהאוצר בא לקראתנו בתקציב של השנה הבאה וחסכים לתוספת תקנים

של מפקחי עבודה באותם ענפים שם הם חסרים. המספר המדוייק עוד יסוכם. אני מוכרח

לומר שבנושא זה לא היה לנו ויכוח עם האוצר. אני מדבר על מפקחים בנושא בטיחות

בעבודה. מה 'היה מספרם? את זה נסכם בימים הקרובים. נתאים את עצמנו לגבי הענפים

שבהם יש חוסר.



ח' ישראל

אנחנו מחייבים את התקנות האלה ורואים אותן כחשובות וכאחד הכלים המרכזיים

לבטיחות. הן יכולות להיות פרננטיות.

המוסד לביטוח לאומי מממן חלק ניכר מתקציב המוסד לבטיחות וגהות.

אין לי ויכוח על המימון. אני מדבר על הראייה שאומרת שיש כאו אינטרס של המבטח

וזה צריך להיות מבוצע על-ידי הגורם המבטח.

חי ישראל;

זה נעשה באמצעות המוסד לבטיחות וגהות.

היו"ר ע' פרץ;

אני רוצה להבהיר שהתקנות הן בתוקף ואנחנו מקיימים דיון בעיתו. האישור שלנו

הוא להארכת תוקפו של התקנות עד 30 ביוני 1993.

ר' כהנא;

אנחנו מבקשים שהתקופה תוארך עד 15 ביולי 1993.

אנחנו לא מאשרים. בדרך כלל הכנסת יוצאת בחודש אוגוסט לפגרת קיץ. אני רוצה

שנקיים דיון מעמיק ורציני לפני שהכנסת יוצאת לפגרה. אנחנו רוצים לקיים דיון עד 30

ביוני 1993 ואני מבקש שנקבל נתונים מפורטים בנושא.

אם איו התנגדות, אנחנו מאריכים תוקפו של התקנות עד 30 ביוני 1993.

תוקפן של תקנות ארגון פיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ"ד-1984

ושל תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת ידע והדרכת עובדים), חתשמ"ד-1984

תוארך עד 30 ביוני 1993.



הסכם בדבר גימלת ניידות - הארכת תוקף הוראת שעה

אנחנו עוברים לסעיף הבא: הסכם בדבר גימלת ניידות - הארכת תוקף הוראת שעה.

אי גולדשטיין!

מדובר על הארכת תוקפה של הוראת שעה הקובעת שקרוב משפחה חייב שיתגורר במרחק

שאיננו עולה על 200 מטר ממקום מגוריו של הנכה.

התיקון הזה הוא מחודש פברואר 1990 .עד לחודש פברואר 1990 המרחק היה 100 מטרים

והוא הוגדל ל-200 מטרים. ההארכה האחרונה לתיקון הזה הסתיימה ב-31 במרס 1992.

הכנסת הקודמת לא הסכימה לדון בזה והאוצר עם הביטוח הלאומ' המשיכו להפעיל את

ההסכם.

אנחנו מבקשים להאריד את ההסכם עד סוף חודש מרס 1993.

היו"ר ע' פרץ;

לידיעת חברי הוועדה. הנושא שלפנינו באיזה תנאים יוכל קרוב משפחה לנהוג ברכב

של נכה הוא נושא מורכב שיש לו השלכות גם על אופי התפקוד של המשפחות, וצריך לשמור

שלא 'היה ניצול של הנכים.

בזמנו התקנות קבעו שמדובר רק בקרוב משפחה הגר באותו בנין שבו גר הנכה.

אחר-כך היה פה דיון, נקבע מרוק של 100 מטרים וגם זה תוקן למרחק של 200 נוטרים.

אנחנו מקיימים פה חובת התייעצות. אין צורך בהסכמתנו. אילו היתה צריכה להיות

הסכמה שלנו, אני לא בטוח שהיינו נותנים הסכמתנו למרחק של 200 נוטרים. הוועדה

המליצה על קביעת מרוק של 5 קלומטרים ולכן אני אומר שאינני בטוח שאם היה צורך

בהסכמה שלנו היינו מסכימים לקביעת מרוק של 200 נוטרים. מכיוון שבנושא זה חלה רק

חובת התייעצות, המוסד לביטוח לאומי והאוצר הביאו לפנינו את התקנות ולאחר שקויימה

חובת ההתייעצות איתנו הם החליטו על מרחק של 200 מטרים. אני רוצה שהדברים האלה

יהיו ברורים לחברי הכנסת.

הי דיין;

מיהו קרוב משפחה?

היו"ר ע' פרץ!

יש הגדרות ברורות מיהו קרוב משפה שמותר לו לנהוג ברכב של הנכה. לא זה

הוויכוח. הוויכוח הוא על המרוק בין נקום מגוריו של קרוב המשפחה לבין מקום מגוריו

טל הנכה. בנושא של קרוב משפחה יש הסכמה ובענין זה איו לנו ויכוח עם הביטוח

הלאומ' והאוצר.

י י כץ;

לדעתי, כל הנושא של הניידות היה צריך להיות מוסדר בחקיקה ולא בהסכם.

היו הצעות. עכשיו זה לפי סעיף 200 שבו מדובר על חובת התייעצות.



אני מדבר על כך שצריך לעגן בחקיקה.

היו"ר ע' פרץ;

הנסיונות שלנו בכיוון הז לא הצליחו. עם זאת, עצם הדיונים שלנו משפרים את

המצב. לא אוכל לומר שאנשי הביטוח הלאומי והאוצר מתעלמים לחלוטין או מזלזלים

בדברים שנשמעים בעת הדיון. הם חוששים שאם המריק יוגדל יהיה ניצול לרעה, זאת אומרת

שמי שיש לו קרוב משפחה נכה יקח את הרכב של הנכה והנכה ישאר בבית, ויש בקרים כאלה.

זה לא רק תיאוריות. יש מקרים ועובדות שניקרו ונמצא שקרובי משפחה ניצלו את הנכה

ולא ביצעו את ההוראה על פי מה שהיינו רוצים.

מ' בוטון;

קרוב משפחה הוא מי שבידו רשיון נהיגה בר-תוקף והוא בן, בת ובני זוגם, אב, אם

לרבות הורה מאמץ, אח, אחות בעל או אשה.

י' דורון;

אני חוזר ומסתייג מהתיקון שנעשה אם כי יש בו שיפור לעומת מה שהיה. בעבר היה

מדובר על מגורים באותו בנין, אחר-כך על מרוק של 100 מטרים, שהוגדל ל-200 מטרים.

לא יכול להיות שיגידו לנו 100 מטרים, 200 מטרים, 300 מטרים ותהיה הגבלה, כי

מדובר כאן על קניית דירה ויש אזורים שאין בהם דירה פנויה למכירה.

יש קבוצות של נכים שעליהם אין הגבלות כאלה ואין שם ניצול לרעה. ואם יש ניצול

לרעה - לא ייתכן שכל הנכים שמצבם קשה ישלמו את המחיר. אני מדבר על נכים הסובלים

מניוון שרירים, על מי שהוא גם נכה וגם עיוור. בגלל מקרים של ניצול לרעה אסור

להעניש את הכלל. זה מרגיז.

אני מכיר את בעיות הנכים. אני עובד עם משרד השיכון לפתרון בעיות דיור לנכים.

אין להם פתרון. משרד השיכון לא עוזר כשמדובר על דירה בתל-אביב, בקרבת מקום

המגורים של הורי הנכה. לא יייתכן שהנכים ייענשו פעמיים. יכולה להיות הגבלה שבה

מדובר על אותה עיר. אותו אזור, על מריק סביר. היום יש טלפונים, בדרך כלל גם לנכה

וגם להוריו, אפשר לטלפן וקרוב המשפהה יגיע.

ולנושא של ניצול לרעה. נניח שמדובר בנכה שזקוק לעזרת הזולת וזקוק לכד שמישהו

ישתמש ברכב ויעשה למענו שליחות כזו או אחרת. זה ניצול לרעה? יש אנשים שאינם קונים

אוטו, בגלל המגבלות שיש בענין זה. תפסו אנשים שהשתמשו ברכב של הנכה כדי להביא לו

תרופות. היה על זה שידור בכלבוטק. זה ניצול לרעה?

צריכה להיות חקיקה מתוקנת בענין זה.

בא בג"צ ואמר בענין זח שלא נראה סביר לדבר על מגורים באותו בנין. באו לכאן

ודיברו על מרחק של 100 מטרים. האם בכל מקרה יש אפשרות לקנות דירה מתאימה במרחק

כזה? איך אפשר להטיל חובה כזאת?

על כמה נכים מדובר? כמה נכים לא קונים רכב מפני שאין להם קרוב משפחה שגר

במרחק שמדובר עליו בהסכם?

אם אני לא טועח, 200-150 איש. לא משנה על כמה מקרים מדובר. יש חשש אצל הנכים.

נניח שנכח מגיע למצב כזה שהוא לא יכול לקבל רשיון נהיגה, מה הוא עושה?

אתה מדבר על מצב שהנכה מפסיד את רשיון הנהיגה בגלל מצב בריאותו?

כן .

צריך לתקן את המצב ולדבר על מרוק סביר. אני חושב שחייבים לתקן את הסעיף הזה.

מושב או כפר, שם במרחקים בין בית לבית הם יותר מ-200 מטרים, מה עושים שם?

אני פונח בענין זה לביטוח הלאומי ולאוצר. היום אנחנו יכולים לשכנע את האוצר

שיתקן את העוול. מדובר בנכים שמצבם קשה ביותר.

מדובר על מריק אווירי ברדיוס של 200 מטרים. כשמדובר על יישובים קטנים, שם

המרחק יכול להיות יותר מ-200 מטרים.

את גרת פעם במושב?

א' גולדשטיין;

שם מדובר על שני בניינים הקרובים ביניהם.

י י לס;

בין שני הבתים, האם יכול להיות ביניהם בית אחר או לא?

אי גולדשטיין;

לא. במקרה כזה מדובר על 200 מטרים.

כל התיקונים תוקנו בעקבות קביעה של בג"צ. ההסכם תוקן לראשו נה בשנת 1990.

בג"צ קבע שהדרישה למגורים במרחק נתון היא סבירה.

היו"ר ע' פרץ;

האם יש ועדת חריגים?

לא.

המרחק צריך להיות נקוב במטרים.

אני מסכים עם ההערכה של חבר-הכנסת כץ, וזו גם עמדת המוסד לביטוח לאומי, שמן

הראוי שהסכם הניידות יהיה בחוק. הבעיה היא שאלה כספי האוצר והוא ומתנגד לחוק. אני

מאחל שהכנסת הזאת תסייע שיהיה חוק.



מאחר שמדובר על חובת התייעצות ומאחר שלא מדובר בחוק שאפשר לתקן אותו, אנחנו

נמצאים במסגרת של עסקת חבילה, זאת אומרת או הכל או לא כלום.

קרוב לשש שנים אנחנו משתדלים לשפר תנאים. הייתי מבקש מיושב-ראש הוועדה באופן

אישי לנסות ולהעלות את שהשברים שלא עולים כסף כדי שנוכל למצוא להם פתרון. במקרה

הזה האוצר הסכים למרחק של 200 מטרים והוא מתנגד ליותר מזה.

אנחנו מבקשים להאריך את תוקף הוראת השעה שבה מדובר על מרוק של 200 מטרים עד

31 במרס 1993. אולי במשך הזמן הזה נוכל למצוא דרך לשיפור נוסף.

מהי עמדת האוצר?

ח' פלץ;

הסכם הניידות צריך לעבור בחינה מחדש, ואנחנו מוכנים לזה. הבחינה מחדש כוללת

1) שיפור מנקודת ראות של האוצר; 2) דברים שאפשר לחסוך בהם ולמנוע

ניצל לרעה. אנחנו בודקים את הנושא כדי להכניס בו תיקונים מאוזנים.

האם יש בחינה של המשמעות הכספית בנוגע למרחק של 5 קילומטרים?

אנשים שגרים במרחק של 5 קילומטרים או של 2 קילומטרים לא מגישים לנו תביעות.

היו"ר ע' פרץ;

האם לארגון הנכים יש פרטים?

אני יכול לבדוק את הרשימות שיש אצלי.

י' ערד;

עד 31 במרס נוכל לבדוק את הפרטים בנקודה זו.

בנקודה זו, האם כל נכה שזכאי מממש את זכאותו?

לא.

הרבה אנשים נבדקים במשרד הבריאות אבל לא מגיעים אלינו.

כל מי שנבדק במשרד הבריאות, הטופס שלו נשלח אוטומטית במסגרת הסכם ניידות.

אנחנו דנים היום על הדברים כדי שחברי הכנסת ילמדו את הנושאים.

אני מבקש שנקבל נתונים לגבי הנכים שאינם מממשים את זכאותם וכן ניתוח של

המשמעות הכספית שיש להגדלת המרחק ל-5 קילומטרים.

י י לס!

אני מכיר את הנושא הזה מתפקיד אחר שמלאתי. יש פה עניו של נכים כלליים מול נכי

צה"ל. אם המדינה מחליטה שלנכי צה"ל היא נותנת יותר, זו זכותה. אבל כשיש שיקולים

ביורוקרטיים, כשמטרת התקנה היא למנוע ניצול לרעה, המדינה לא יכולה לומר בבטהון

שנכי צה"ל כולם טהורים ולכן התקנה הזאת לא תחול עליהם, ולעומת זאת הנכים הכלליים,

עליהם מוטלות מגבלות. לדעתי, לא נכון לומר שנכי צה"ל כולם טהורים ואילו הנכים

האחרים, עליהם צריך להטיל סייגים.

אני מציע להביא נקודה זו בחשבון כשיהיה דיון מעמיק. אם על נכי צה"ל אין

מגבלות וכולם ישרים, אותה הנחה צריכה להיות גם לגבי נכים כלליים.

י' ערד;

אנחנו לא הושבים שנכים שהמוסד לביטוה לאומי מטפל בהם יום פהות ישרים.

היו"ר עי פרץ;

אתה ממונה לבצע הוק ותקנות. זכותו של הבר-הכנסת לס לתרגם את הדברים. ברור

שצריך לבצע את ההוק.

אנהנו לא נכנסים לרוה ההוק, אם צריך להבדיל ביו נכי צה"ל לנכים אחרים. האמירה

של הבר-הכנסת לס תרשם כאמירה שלו.

הנושא הזה, בשביל הוא חדש. לא מדובר כאו על טובות הנאה אלא על סיוע לאנשים.

כשמדובר רק על קרוב משפחה ומרחק, אני בטוח שיש בכך עוול לנכה.

אולי כדאי להגדיל את המרהק ולקבוע שמדובר באיש שעוזר לנכה. יש דברים שהנכה

זקוק להם אבל לשם ביצועם שהוא לא חייב להיות עם מי שעושה אותם למענו - לבצע נסיעה

כדי להחליף או לתקו את כסאו של חנכה - הנכה לא מוכרח לחיות עם מי שנוסע כדי לבצע

את חפעולה הזאת.

אני ממליץ להוסיף להסכם עוד קריטריונים לטובת הנכה, כדי לסייע לו לתפקד.

היו"ר ע' פרץ;

קיימנו את חובת ההתייעצות. עם זאת אנחנו חוזרים על חמלצתנו ופונים גם למשרד

האוצר וגם לביטוח חלאומי להגדיל את המרחק ל-5 קילומטרים. אם איו לכם אפשרות

לחיענות לבקשתנו זו ולהגדיל את המרחק ל-5 קילומטרים, אני רוצח שנראה לפחות תהליך

של מגמה לשיפור.

אני מביו שעד לרגע זה אתם, גם האוצר וגם הביטוה הלאומי, לא מסוגלים להציג

לפנינו את המשמעויות הכספיות כפי שביקשתי.

לפני שנה ביקשנו לבדוק את נושא המרחק.

אני אומר שלא האוצר ולא הביטוח הלאומי, שני המוסדות לא מסוגלים להמציא לנו

נתונים כספיים, משמעויות כספיות שיש להגדלת המרחק.

מצד אחד קשה לנו לצאת חד-משמעית נגד עמדתכם ומצד שני אין שום סיבה שאנחנו

יכולים לומד שחנכים לא צודקים.

אני מבקש שבינתיים תגדילו את המרחק ל-500 מטרים, עד 31 במרס 1993. ועד אז

נקיים דיון מעמיק בנושא זה בהנחה שיהיו לפנינו הנתונים שביקשנו, ואז נוכל לסכם

ולומר שחובת ההתייעצות היא לא רק כדי לצאת ידי חובה. אם חובת ההתייעצות משפרת את

המצב ויש התחשבות בהצעות ובבקשות שלנו, לא נמהר ללכת לחקיקה. אם זה לא יהיה כך,

נצטרך ללכת לחקיקה.

אם אין התנגדות, זה הסיכום שלנו.



בקשה להגדלת תקציב הפעולות למניעת אבטלה

היו"ר ע' פרץ;

בקשה להגדלת תקציב הפעולות למניעת אבטלה.

א' שוורץ;

רקדו למניעת אבטלה היא במסגרת הביטוח הלאומי. אנחנו פועלים מתוקף סעיף 204א'

לחוק הביטוח הלאומי.

מתחילת שנת הכספים אנחנו משתמשים לפעולות למניעת אבטלה בשיעור של 5% מאומרן

הגבייה השנתית של הביטוח הלאומי לביטוח אבטלה.

בקרן משתתפים נציגי העובדים, המעסיקים והממשלה. אנחנו יושבים בוועדות

מקצועיות ודנים, בהתאם לתקנון רקדן, מה הם היעדים שאליהם יועבדו הכספים.

אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה להגדלת תקציב הפעולות למניעת אבטלה משיעור

של 5% לשיעור של 10% מאומדן הגבייה השנתית לביטוח אבטלה. זאת אומרת מ-7.5 מיליון

ש"ח ל-15 מיליון, כדי שנוכל להמשיר בפעולותינו. יש פעולות שלא נוכל לבצען בשנה

זו, שאנחנו עומדים ארבעה חודשים לפני סיומה.

היו"ר ע' פרץ ;

לקראת התקציב הבא, האוצר מציע שיטח חדשה.

אי שוורץ;

אני מבקש שתינתן רשות הדיבור לדוקטור בר-אורן, מנהל הקרן.

י י בר-אורן;

אנחנו היגשנו לכבוד יושב-ראש הוועהח ולחברי הוועדה ריכוז לגבי הפעולות במסגרת

ה-5% הראשונים, זה הטור הימני, ומה הן התכניות שלנו לגבי ה-5% הנוספים, שעליהם

אנחנו מבקשים אישורה של הוועהח.

95% מתוך הסכום של 7.5 מיליון ש"ח הראשונים, 95% מהשיעור של 5% הראשונים,

משוריינים לביצוע פעולות שונות. זאת אומרת שלרשות רקרן אין כספים לביצוע פעולות

נוספות. לכן האישור שיינתן על-ידי הוועדה מכוון לפעולות שאושרו וטרם בוצעו בפועל

וכן לביצוע בקשות לפעולות נוספות שעשויות להגיע לוועדה. ברשותכם, אעבור סעיף אחרי

סעיף.

מהשיעור של 5% הראשונים אישרנו פעולות בסכום של

יותר מ-4.6 מיליון ש"ח מתוך 7.5 מיליון ש"ח, וב-5% הנוספים אנחנו מתכננים פעולות

בסכום נוסף של 4.4 מיליון ש"ח לפעולות כגון קורסים להכשרה מקצועית, הסבת אקדמאים,

כל הפעולות ההכשרה שבאות לשנות את האיכויות המקצועיות של ההון האנושי במשק, מתוך

אתה סופג מובטלים למרכזי הכשרה ובאותו זמן אתה משפר את המיומנות

שלהם. 90%-95% מכלל הפעולות מבוצעות על-ידי מנגנונים ממשלתיים. לקרן למניעת

אבטלה אין שום מנגנון לביצוע פעולות היא רק מניעה את הפעולות ומפקחת עליהן.

איזה פעולות נכללו במחצית הראשונה, זאת אומרת במסגרת הסכום של 7.5 מיליון

הראשונים? אישרנו 84 פעולות להכשרה מקצועית, שנועדו לתת פתרונות ל-1,400 מובטלים,

בתקציב של כ-5 מיליון ש"ח. הפעולו הן: קורסים לתעשיה ושונות - 45; קורסים נלווים

לבנייה - 29; עדכונים טכנולוגיים לימאים מובטלים - 10.



ואם תאושר ההגדלה מ-5% ל-10% אנחנו נעשה 204 פעולות נוספות להכשרה מקצועית,

וזה כולל קורסים לתעשיה ושונות - 50; קורסים לבנייה - 34; עדכונים לבעלי מקצוע

מובטלים - 120. הקורסים למובטלים יזם לאנשים בעלי מקצוע שצריך לעדכן את ההכשרה

שלהם.

אם תאושר ההגדלה ישתתפו בקורסים להכשרה מקצועית כ-3,400 איש נוסף לכ-1,400

איש שהשתתפו בקורסים כאלה במסגרת 5% הראשונים, זאת אומרת בסך הכל כ-4,800 איש

והתקציב השנתי הכולל לפעולות הכשרה מקצועית יגיע לכ-9 מיליון ש"ח.

פעולות סיוע לחיילים לפני שחרור ושס"נ. הפעילות הזאת מבוצעת רק במסגרת המחצית

הראשונה ולא מבוקשת תוספת. במחצית הראשונה קיימנו 12 קורסים של הכשרה מקצועית

לחיילים לפני שחרורם.

אנחנו מסייעים גם לחיילים המכונים "נערי רפול", שעומדים לפני שחרורם.

יש לנו הסדר עם צה"ל לגבי קורסים להכשרה מקצועית לחיילי שס"נ, שלפיו צה"ל

מאפשר לחיילים להשתתף בקורסים להכשרה מקצועית 4-5 חודשים לפני שחרורם מהצבא

וממשיך לתת דקותו עליהם עד לסיום וקורס. מיום שחרורם ועד לסיום הקורס, בהגבלה שזה

לא יהיה יותר מ-4-5 חודשים, החיילים האלה זכאים לדמי אבטלה חלקיים.

א' שוורץ;

60%.

כפי שציינתי קודם, אנחנו מטפלים גם ב"נערי רפול", במסגרת של מכינה לשחרור.

במסגרת זו משתתפים החיילים האלה, חודש לפני שחרורם ,בפעילות אינטנסיבית של 24

שעות ביום הכוללת הרצאות, דיונים וסדנאות להכרת עולם העבודה. באותה מסגרת

מתקיימים גם סיורים במקומות עבודה ובמרכזי הכשרה ולמעשה פותחים בפניהם אפשרויות

שיעמדו לרשותם עם שחרורם מצה"ל.

אם כן לפעולות סיוע לחיילים לפני שחרור הוצאנו 1.4 מיליון ש"ח, וזה מתוך 5%

הראשונים. אנחנו לא מבקשים הגדלה של הסעיף הזה.

אולי אין לכם צורך בזה בגלל צמצום הגיוס של "נערי רפול".

ניידות עובדים. מדובר על הסעתם של דורשי עבודה ממקומות שבהם אין תעסוקה

למפעלים המבקשים עובדים, במרחק העולה על 60 ק"מ. הקרן משתתפת ב-50% מהוצאות

ההסעה, לתקופה שאיננה עולה על 3 חודשים. ב-50% הנותרים נושא המפעל. האישור לענין

זה ניתן על-ידי שירות התעסוקה על פי קריטריונים שקבעה הקרן.

הוקמה ועדת חריגים. עד כה לא הועברה שום בקשה לוועדת חריגים.

סך כל התקציב שאושר ב-5% חראשונים לניידות עובדים, וסיוע למובטלים בקורסים

ובסדנאות למציאת עבודה - 950,000 ש"ח.

לפי בקשת שירות התעסוקה שריינו תקציב נוסף לנושא זה, אם בגלל היקף הפעילות

יהיה בו צורך. נכון לשלב הזה, אינני הושב שתהיה בקשה להגדלה.

סדנאות למציאת עבודה למובטלים. אלה פעולות קצרות מועד שבאות ללמד את

המובטלים איך לחפש עבודה ואיך להתמודד עם המצב הקשה והמתח הנפשי שבו נתון המובטל.



הסדנאות למציאת עבודת מתקיימות על-ידי השירות המקצועי של שירות התעסוקה.

במסגרת המחצית הראשונה, זאת אומרת 5% הראשונים הקצבנו 200 אלף שקל למימון 40

סדנאות שהשתתפו בחן כ-1,000 מובטלים. מו המחצית הנוספת, זאת אומרת 5% הנוספים

הקצבנו 150 אלף שקל ל-30 סדנאות נוספות.

היו"ר עי פרץ;

השתתפות בסדנא כזאת, האם היא מזכה מובטל בדמי אבטלה?

י' בר-אורן;

ברישום בנוכהות, כאילו בא ללשכה ואין לו עבודה.

ע' כץ;

התוצאות איורי הסדנא הן חיוביות.

ואני מגיע לסעיף של ירידי תעסוקה, שנדון כאן בהרחבה והוועדה לא אישרה אותו.

אי שוורץ;

נדמה לי שהיום מתקיים יריד גדול מאד של שירות התעסוקה.

י' בר-אורן;

כפי שאמרתי, הוועדה לא אישרה את הסעיף הזה במסגרת 5% הראשונים. החלטנו

שבמסגרת רושיעור הנוסף של 5% נקצה סכום של 30 אלף שקל לקיומם של 3 ירידים בתנאי

שהם ילוו במחקר חיצוני ולכך הקצנו 20 אלף שקל, כדי לדעת מה הו התוצאות האמיתיות

של ירידים כאלה, ואז הוועדה תדון מחדש אם לאשר את הפעילות הזאת או להסיר אווזה מעל

השולחן שלנו. זאת אומרת, בסד הכל מדובר על 50 אלף שקל לנושא של ירידי תעסוקה.

ויש גם הוצאות מינהליות שלהן הוקצבו 50 אלף שקל במסגרת ה-5% הראשונים ועוד 50

אלף שקל במסגרת ה-5% הנוספים. מדובר על הוצאות לניהול הפעילות של יוקרו - רכישת

שירותי כוח אדם כגוו מזכירח ועוזר מקצועי. רוב ההוצאות בענף הזה הו לכוה אדם.

והסעיף הבא; הוצאות נגררות לפעולות שהתחייבנו עליחו ב-1991 על פי חסכם

ויושלמתו נגררח ל-1992. אנחנו מדברים על 80 אלף שקל במסגרת 5% הראשונים.

לפעולות גיוס, איתור, סיוע לעובדי מפעלים והגברת פריון. בשלב הזה נוצלו רק

95% מהתקציב.

אז למה אחה מבקש עוד? אם ניצלתם רק 95%. למה אתה מבקש תוספת?

י' ב-אורן;

במסגרת הזאת הוגשו תכניות. הוועדות המקצועיות שדנו בבקשות לא הגיעו להסכמה

ולכו לא בוצעה עד כה שום פעולה. מכיוון שהשנה עדיין לא נסתיימה ומכיוון שיש

מפעלים במשבר ויש פעולות שבאמצעותו ניתן לסייע למובטלים, סברה הוועדה שצריד

לשריין כספים לשם כך.



לפעולות להגברת הפריון אין אגורה פנויה. ב-25 אלף שקל, במסגרת 5% הראשונים,

ניתן סיוע ל-4 מפעלי תעשיה זעירה ובוצע אבחון כולל של מפעל במגמה לייעל ולהגביר

את הייצור ולהרחיב את התעסוקה.

היו"ר ע' פרץ;

על מוז אתם מדברים ? זה מגוחך. הסכום של 25 אלף שקל נוצל?

כן.

מי קיבל את הכסף?

י' בר-אורן;

המכון לפריון קיבל 14 אלף שקל עבור ייעוץ ל-4 מפעלי תעשיה זעירה ובתי מלאכה.

היו"ר ע' פרץ;

מה הוא יעץ להם? יש גבול לצחוק שעושים כשאנחנו נמצאים בתקופת אבטלה כל כד

קשה.

י' בר-אורן;

על סכום נוסף של 11 אלף שקל יש הסכם חתום אבל זה עדיין לא אושר. זה יוסכם עם

חברה שנותנת ייעוץ כולל. בסד הכל בסעיף הזה של פעולות להגברת הפריון יש 25 אלף

שקל - 11 אלף ועוד 14 אלף.

ויש סעיף של בדיקת תוצאות פעולות יקרן. הקרן מעמידה את עצמה על שולחן

הניתוחים ובודקת את עצמה.

היו"ר עי פרץ;

מי בודק אתכם?

י' בר-אורן;

לפני שנה הוצאנו מכרז שבו זכה מכון מחקר מפורסם וידוע, מכון דחף.

היו"ר ע' פרץ;

אפשר לקבל את הדו"ח של מכון דחף?

י' בר-אורן;

יש פעולות ביניים. הדו"ח הסופי אמור להימסר לנו בחודש נובמבר ואז אמציא אותו

בשמחה. הפיגור הוא לא שלהם אלא שלנו. הם עומדים בקצב. הובטח לי שנקבל את הדו"ח

בחודש נובמבר. אם נקבל אותו נעביר אותו לחברי הוועדה.



אשר לסעיף פעולות ופרוייקטים מיוחדים למניעת אבטלה. במסגרת 5% הראשונים לא

ניתן כלום. אחר-כך ניתן סכום של 2 מיליון שקל. ועדה מיוחדת בדקה תכניות שונות

ואישרה מימון להעסקת מובטלים בפרוייקטים של שימור אתרים ארכיאולוגיים. הוועדה

אישרה עקרונית קליטת מובטלים בפרוייקטים כמו חפירות ארכיאולוגיות ובעבודות תשתית

שונות של הקרן קיימת-לישראל ובלבד שהגוף האחראי יבטיה שהעסקת המובטלים תימשך

לאחר שהקרן תצא מהתמונה. זה תנאי קשה מאד.

יש הוזה בענין זה?

היו"ר עי פרץ;

אם הכסף מיועד גם להפירות ארכיאולוגיות, שאלה אולי עבודות יזומות שצריך אותן

- אנהנו בעד. אנהנו לא רוצים להקשות. עם זאת הייתי מצפה שאתה תבוא ותאמר, יש 10

פניות בענין זה ואם אתם מאשרים, מרור יהיו 1,000 איש בעבודה. זה טוב. אבל אתם

מדברים בעשרות.

י' בר-אורן;

אנהנו מדברים על פעולות שאושרו.

עי תמיר;

אנהנו מדברים על השלמה בשעור של 5% לקרן למניעת אבטלה בתקופת אבטלה שלא

ידענו כמוה. רק בימים האחרונים שמענו את המספר המאיים של למעלה מ-104 אלף

מובטלים, שבהודש האחרון הזדקקו לדמי אבטלה כדי שיוכל להתמודד עם בעיות הקיום.

וקרן שאנהנו מדברים עליה היא בסך-הכל טיפה בהשוואה לצרכים האדירים כדי

להתמודד עם בעיות האבטלה. אין ויכוה על כך שזה הנושא העומד במקום הגבוה ביותר

בסדר העדיפויות של מדינת ישראל - איך אנהנו מקטינים את האבטלה האיומה הזאת של

מאות אלפי דורשי עבודה ואיזה תכניות יש לטווה המיידי.

אני מוכרחה לומר שהיו לנו הרבה ישיבות וויכוהים ובסופו של דבר החלטנו שהייבים

לעבות את תקציב ההכשרה המקצועית באמצעות הקרן הזאת, אם כי אנהנו הושבים שנושא זה

הוא עניינה של המדינה ותקציב המדינה, שיתנו לפי הצורך האמיתי של ההכשרה המקצועית

ואז הקרן תוכל להתפנות יותר לפעולות המיידיות. אבל המציאות היא כזאת שהיינו

נאלצים לאשר.

אני הושבת שהבקשה לאישור צריכה היתה להיות מוגשת לפהות לפני ארבעה הודשים.

היום אין בידנו אלא להאיץ את קצב הפעילות, כי אני מתקרבים לסוף השנה והובה לאשר

את התוספת של 5%. זאת אומרת תוספת של 7.5 מיליון ש"ה.

היו"ר ע' פרץ;

פניתי אתמול לשר האוצר ותבעתי 10 מילון שקל נוספים לקרן, בעיקר לפעולות של

הכשרה מקצועית. אני רוצה לדעה על מה אתם מדברים.

עי תמיר;

מנהל הקרן מקבל מאיתו, כנציגי עובדים, תביעות. אין בארץ מקום שלא תובעים ולא

משוועים לעבודה ולעוד קורסים. אני יושבת עם מנהל האגף ועם התקציבן ומנהלת רומן על

ארבעה קורסים לבנין במקום שהאבטלה בו עומדת במקום ראשון בארץ - אור עקיבא. עד עצם

היום הזה אין תקציב.



היו"ר ע' פרץ;

נו?

תגישי רשימה של הממתינים.

אני יכולה להמציא רשימה.

אני תובעת ממנהל הקרן. התביעות שלי מופנות למנהל וקרן.

הבאתי אישור של קבלנים, שאחרי הקורס המשתתפים יתקבלו לעבודה.

את הברה בקרן.

עי תמיר;

אבל אני לא מנהלת את הקרן.

דוקטור הכט אומר לי שוועדת הכספים לא אישרה 450 אלף שקל. הכל כסף.

דיברנו עם מנהל החפירות במקום. באור-עקיבא, פנינו אל דוקטור פורת ואמרנו לו

שאנהנו מודאגים ממצב האבטלה באור-עקיבא. שאלנו אותו, האם אתה יכול להעסיק בחפירות

עוד 7100 והוא אמר, אפילו עוד 300. תנו תקציב להעסקת עוד 100 - מחר בבוקר אני

מעסיק עוד 100. אבל הוא הוסיף ואמר, אני לא מתחייב להמשיך ולהעסיק אותם אהר-כך.

אין לו בטהון במה שנוגע לתקציב. אם יש תקציב - אני אעסיק, כך אמר. רבותי, זו לא

עבודה יזומה סיזיפית אלא זו עבודה יזומה קונסטרוקטיבית.

אני ביקשתי מהקרן שאני הבו-ה בהנהלה שלה סכום של 2 מיליון שקל כדי לבצע את

המודל של תעסוקות יזומות קונסטרוקטיביות.

ח' פלץ;

על סמר ביקורים שלד?

עי תמיר;

על סמך משא-ומתן עם אמיר דרורי. יש לי הזמנה ל-100 עובדים, זה מינימום; על

סמך משא-ומתן עם המנהל יקודם של הקרן-קיימת לישראל והנוכחי יש לי הזמנה ל-100

עובדים בקרן-הקיימת-לישראל; ויש לי הזמנה ל-100 עובדים בקטיף, ומדובר גם על 200

עובדי העשרה בבתי-ספר.

יש מרכז לאמנויות גם בבקה-אל-גרביה וגם בנתניה. מרכז ההכשרה משלם מחצית

וההורים משלמים. אם יהיה אישור ל-2 מיליון ש"ח ואם התקציב ימומש - זה יכול להיות

מודל להעסקת עובדים.



אני ביקשתי סיוע להקמת מתפרות כאתרי הקווואנים - הזכרתי את זה גם בישיבה

קודמת - יש לנו יוזמנות למאות עובדים במתפרות. מדובר בעבודה שמתאימה לאוכלוסיה שיש

בקרוואנים. נשיא התאחדות התעשיינים, דב לאוטמן, עזר לנו בעניו זה. הוא פנה לכל

המעסיקים. יש מעסיקים שונים שבמסגרת של קבלנות משנה הם מוכנים לספק עבודה בכל

אתר. אם היינו מקבלים מיליון שקל להקמת מודל איך להעסיק עולות מאתיופיה ומרוסיה

- יש הזמנות ויש עבודה. והזמנות. אבל יש גם בעיה ביורוקוטית, הדברים מסתובבים

ומתגלגלים בוועדות חודשים רבים. האוצר לא עוזר. נציג האוצר מאד לא עוזר.

מתייחסים לכל הצעה כאילו אנחנו עוכרי ישראל, עד שלא נעים לך לבוא לישיבה. מתקבל

חרושם כאילו אם הסכת חצי מיליון שקל - בכך מילאת את תפקידך ומגיע לך צל"ש ואם

עקומת רומובטלים עולה - זה לא עניינו של האוצר. .יש התיירקות קשה של האוצר כלפי

הקרן.

אנחנו חושבים שהתפקיד והיעוד של הקרן להיות קרן גמישה שהופכת להיות מודל

לחיקוי. אני חושבת שזה עניינה של הממשלה. אנחנו לא מקבלים כל סיוע. אני מקווה

שהוועדה הזאת תסייע. אני מקווה שמחר ועדת הכספים תאשר את הסכום ונוכל לצאת עם

פרוייקטים של כמה מיליונים.

היו"ר ע' פרץ!

מה כאן עניינה של ועדת הכספים?

יש נושא של העברה תקציבית.

היו"ר עי פרץ;

אם האוצר ביקש העברה תקציבית - זה יאושר אוטומטית.

עי בן-יעקב!

בתחילה השנה היגשנו הצעות שנדחו. גם כאשר ביקשנו תוספת הצענו הצעות. לצערי

הרב ההצעות שלנו נפלו ולא התקבלו, והנה אנחנו קרובים לסוף השנה. יש תכניות שאפשר

לבצע אותן, של כ-2 מיליון שקל.

י י כץ!

אני רוצה להעיר הערה כללית ולומר שדבריה של נציגת ההסתדרות איזנו במידה

מסוימת את הדברים. תרשו לי להביע אכזבה ולומר שהמסמך שהוגש לנו והסקירה ששמענו

אינם מספיקים, וזה בלשון המעטה. אני חושב שכל הפעולות שעשיתם ושאתם מתכננים

לעשות, הכל צריך להיות כתוב. אם מקציבים עוד 50 אלי שקל. זה צריך להיות כתוב

בצורה מסודרת זו לא פעם ראשונה שאני מעיר זאת.

אנחנו סובלים ממכת מדינה שצריך לטפל בה - תעסוקה לאנשים בגיל 48 פלוס. זו מכת

מדינה שלפי דעתי לא נתנו עליה את הדעת במידה מספקת. קראתי מיקרים שמצביעים על כך

שיש מקצועות שבהם אדם בגיל 50 נמצא בשיא התרומה שלו למפעל. אני לא הייתי מאשר

הצעת תקציב בתחום הזה אם לא היו קובעים באופן מפורש ביותר שיולק מהפעילויות הולכים

לכיוון צרכיהם של אנשים בגיל 50 פלוס. ידוע לי שהשירות לא מאפשר לעובדים בגיל

56-50 לעבור קורס בנימוק שלא כדאי להשקיע בהם. אני דורש שתינתן עדיפות לאנשים

בגילים אלה, כדי למנוע נזקים מהם וממשפחתם.

ירידי תעסוקה לא אושרו. האם במחצית יושנה לא התקיימו ירידים,

ואם כן, איך זה נעשה?



ע' כץ;

אנחנו ביקשנו כסף נוסף.

היו"ר ע' פרץ;

זין לא מופיע בחומר שקיבלנו.

אני מדבר על תגבור סדנאות למציאת עבודה.

היו"ר ע' פרץ;

ואני מדבר על ניידות.

ע' כץ;

לניידות לא ביקשנו כסף נוסף. בפעולות שעשינו נעזרנו בקרן והעזרה היתה חשובה

מאד. יש מקומות שבהם יש אפשרות להסיע דורשי עבודה מובטלים, וזה פותר בעיה. לפי

נסיון שלנו, בחלק מן המקרים אנשים נשארים בעבודה, זח מניע גלגלים ומאפשר לעשות.

הרבה סדנאות, לפי מיטב הנסיון שלנו, נותנות תוצאות טובות. נמצא ש-73% מהאנשים

שהיו בסדנאות מצאו עבודה ולכן ביקשנו להרחיב את השיטה הזאת.

בעבר נעזרנו בקרן גם בנוגע לתעסוקת נוער, וזה הועיל בעיירות פיתוח. נעזרנו

כדי לתת עבודה ל-2,500-2,000 בני נוער. בשנים האחרונות זה ירד מן הפרק.

בשנת 1990 נעזרנו בקרן גם בנושא הקטיף. זו היתה פעולה ישובה מאד. נעזרנו אז

גם על-ידי משרד האוצר, ואני חושב שיצטרכו לעשות את זה גם בשנה הקרובה.

אפשר לפרט את הנושא של ה-2 מיליון. זה כסף שיוצא על-ידי החלטה אד-חוק למקרה

שהשותפים, שהם אנשי מקצוע ואנשי ציבור, יבינו שהכסף הזה יכול להועיל. בעבר היה

נסיון עם "מקט" ועם מפעלים אחרים, דבר שאיפשר לאשר פעולות שמנעו אבטלה. אני חושב

שהיתרון בקרן הזאת, עם כל הוויכוחים שבפנים, הוא גם בזה שניתנות אפשרויות נוספות.

י' הכט;

בתחילת השנה עשינו תכנית לעד 120 אלף לומדי מקצוע שבהם 60-55 אלף מובטלים.

אנחנו מעדכנים את התכנית הזאת מפעם לפעם. ברביע הרביע' נעצרנו בגלל מחסור בכסף.

אנחנו יודעים שקליטת הבוגרים היא גדולה.

היו"ר ע' פרץ;

איד אתה מפריד בין החלק הראשון לחלק השנ'?

י' הכט;

זה הפר להיות חלק מהתקציב.

היו"ר ע' פרץ;

אם אנחנו מאשרים, האם אתה יכול לפתוח מרור?



י י חבט!

כל סיוע, אפילו של 1,000 שקל יכול לעזור. אם נקבל 10 מיליון, נפתח כל

וקורסים. אולי אנחנו נמצאים באיחור. אין אפשרות להעביר כספים לשנה הבאה. את

הכספים של השנה הבאה אנחנו ממשכנים לפתיחת קורסים.

לצערי, היום אנחנו לא יכולים להרחיב פעילות של חפירות ארכיאולוגיות או שימור

אוזרים. ברגע שזה יאושר, הכל מובטח.

אם נקבל 210 מיליון, אנחנו פותרים בעיה של כ-3,200 מובטלים.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה להבין, מה ההבדל בין כסף שניתן בשלב הראשון לבין זה שניתן בשלב

השני?

י י הכט;

זה אותו כסף.

אי שוורץ;

כשבני נו תקציב להכשרה מקצועית אמרנו, יש סכום כזה וכזה, כולל כספי יקרן

למניעת אבטלה, כי אחרת יש חוסר בהכשרה מקצועית.

היו"ר ע' פרץ;

מהו התקציב של האגף להכשרה מקצועית?

י' הכט;

300 מיליון שייח.

היו"ר עי פרץ;

והתקציב של הקרן למניעת אבטלה זה עוד 10 מיליון, זאת אומרת כ-3% מתקציב

האגף.

א' שוורץ;

בקטע של הכשרת מבוגרים יש מצוקה. כמה יש פה?

י י הכט;

הסכוס הכולל הוא 150 מיליון, ואנחנו מדברים על 8 מיליון.

היוייר עי פרץ;

אני שואל את הביטוח הלאומי, איד נקבע השיעור של 5%?

י' ערד;

זה 5% מאומדן הגבייה השנתית לביטוח אבטלה.



א' שוורץ;

אנחנו תלויים באומדן. ההפרשה היא בסוף השנה. אם בחודש דצמבר אומרים לי שיש

לרשותי עוד כסף, אני יכול רק להודות על כך.

י' ערד;

אנחנו לא מבינים למה הנהלת וקרן לא מכינה לוועדה הזאת, לקראת התקציב, תכנית

לכל השנה.

אי שוורץ;

תקנות הביטוח הלאומי מחייבות להביא לוועדה פרטים רק בעת הצורך ב-5% נוהספים.

י' ערד;

אין שום מניעה שבהתחלת השנה תובא הצעה להגדלת התקציב מ-5% ל-10%, עם תכניות.

למעשה התכניות מובאות לנו בסף השנה ואי-אפשר לנצל את התוספת.

היו"ר עי פרץ;

שמענו את ההערה של מר ערד.

יש החלטה בענין זה.

ח' מלץ;

הרשימה שהוגשה היא על דעת האוצר. אחרי ישיבות שקיימנו היא מוסכמת עלינו.

הקרן הזאת ספגה בשנים האחרונות ביקורות קשות של מבקר המדינה. היתה טענה שלא

משתמשים נכון בכספים ושמחלקים מתנות. כל אחד יכול לקרוא את הדו"ה. על רקע זה הצעד

שלנו - מעורבות פעילה כדי למנוע ביקורות של מבקר המדינה.

לפי החומר שמוגש לאישור הוועדה, התקציב הוא 15 מיליון שקל וחלוקתו היא; 9

מיליון להכשרה מקצועית ועוד 1 מיליון לחיילים משוחררים, שגם זה הכשרה מצקועית,

בסך-הכל 10 מיליון שקל. זה תקציב לכל דבר. מה ששייך לתקציב המדינה - את זה מקבלים

מיד. מה שנוגע לקרן - זה ענין אחר,

אני מבין שיש ועדה לנושא של פרוייקטים מיוחדים למניעת אבטלה - 2 מיליון שקל.

למשרד התיירות יש 5 מיליון שקל לנושא של עבודות יזומות לתשתית תיירותית. משרד

העבודה "מתלבש" על פרוייקטים של משרד התיירות, שכפי שאמרתי יש שם 5 מיליון שקל.

הי ו "ר עי פרץ;

מי משלם את זה?

ח' פלץ;

בני פפרמן אחראי על כד.

נעשתה כאן פעולה חכמה, "מתלבשים" על פרוייקטים קיימים. משרד התיירות משקיע את

ההון. התקציב לשנה הבאה יגדל מ-5 מיליון ל-10 מיליון. בני פפרמן צריך להכין

תכניות.



יש תקציבים של גופים ממשלתיים. יש הליך ביורוקרטי כדי שיעברו בקרן. בעצם אפשר

לומר "תודה רבה" ולפעול באמצעות תקציבים שנותנים למשרד העבודה והרווחה.

אני מבקש להעיר עוד שחמימוו בא מכספי מי שמשלם ביטויו לאומי. ההכנסה של ענף

ביטוח אבטלה היא 150 מיליון שקל ואילו ההוצאות הולכות וגדלות והגיעו השנה ל-750

מליון. יש גרעון. נשאלת אם ענף ביטוח אבטלה צריך לממן את פעולות הקרן

לדעתנו, כאוצר, הוא לא צריך לעסוק בזה אלא זו צריכה להיות אחריות של משרד העבודה

והרווחה עם תקציבים שהוא מקבל לכד ואז זה יהיה עם פחות ביורוקוטיה.

אי שוורץ;

יש לפניכם דף שהעברתי אליכם, שגובש אחרי דיונים ממושכים. ובייחסנו לנושא הזה

בדחילו ורחימו כדי להגיע לקונסנסוס וכדי שנציג האוצר יוכל לומר כאן, ההצעה היא על

דעתנו.

היו"ר ע' פרץ;

זה לא מרשים אותי. אתם יכולים לשבת פחות שעות ובלבד שתחכנית תהיה ברורה. לא

ייתכן שאחרי ישיבה של שעות לא נקבל תשובות ברורות. היינו צריכים לשמוע כאו שאם

התוספת תאושר, מחר בבוקר יהיו כד וכד עובדים כאו וכד וכד עובדים שם.

אני רוצה לשאול, מי אחרי לתנאי בנוגע להמשד העסקה.

י' בר-אורן;

הקרו למניעת אבטלה.

אי שוורץ;

נציגי המעסיקים, נציגי ההסתדרות ונציגי הממשלה לא רואים את הדברים באותה

צורח.

התניה בנוגע להעסקה, חלק יסכימו וחלק לא יסכימו.

היו"ר עי פרץ;

אם מעסיק מודיע שהוא לא מוכו לזה, מה נאשר? הדברים צריכים להגיע אל הוועדה

בצורה ברורה יותר. שלושה חודשים לפני גמר שנת התקציב אומר מנהל הקרן שהקרו שאישרה

לא ביצעה מה שאישרה. לא ייתכן שבגלל סעיף מגביל אי-אפשר יהיה להעסיק.

י י בר-אורו;

אושרו שני פרוייקטים, אחד מהם מוגדר חפירות ארכיאולוגיות ואחר מוגדר עובדים

באתרי הקרן-הקיימת לישראל. בכל פרוייקט 100 עובדים, לשלושה חודשים. אומדו ההוצאה

540 אלף שקל.

נעשתה בדיקה עם בני פפרמן, האיש שמרכז את העבודה במשרד העבודה. נאמר לי שיש

מעסיקים שמוכנים לתנאי. הוועדה רשאית להמליץ לקרו למניעת אבטלה לבטל את התנאי

הזה.

הוגשו בקשות ביחס לכל הסכום של 15 מיליון שקל.



היו"ר ע' פרץ;

אם אתה אומר שיש מעסיקים שמוכנים לתנאי, למה נבטל תנאי שהוא חיובי? אתה שיכול

לבקש לבטל את התנאי אם אין מעסיקים כאלה.

י י בר-אורו;

לפני שנה וחצי-שנתיים חתמנו עם "מקט".

היו"ר ע' פרא;

שוב "סקט", זו הדוגמה היחידה. אין צורך להוסיף ולציין אותה עוד פעם ועוד פעם.

אני רוצה שיהיה ברור שלא נאשר סתם.

ע' בן-יעקב;

יש לי רשימה של מעסיקים שמוכנים לתנאי.

היו"ר עי פרץ;

משרד האוצר תומך, מבחינתו בצדק, בהצעה שבעיקרה לא תתממש.

ע' בן-יעקב;

הוא עיכב.

היו"ר ע' פרץ;

עכשיו המסמך הוא על דעתו ולכן לא נותר אלא שהקרן תסדיר את הפעולות הפנימיות

שלה.

די ארטום;

נותרו שלושה חודשים וחצי עד לסיום השנה. אנחנו יכולים לצרף עוד כמה מאות

אנשים למערכת של הארכיאולוגיה, מתוך הבנה שהמשד יעבור למערכת ההמשלתית. אנחנו

יכולים לפתוח עוד קורסים, בסדר גודל של עוד 40-50 קורסים שהמימון יהיה לאחר 1

בינואר. אני נוטה כרגע יותר לכיוון הקורסים, כי זה יותר זמין. הוועדות השונות של

יקרן העדיפו את העבודות בתחום הארכיאולוגיה.

עי תמיר;

ויש הנושאים של קטיף והעשרה.

היו"ר ע' פרץ;

שום סעיף לא יוצא לפועל אם לא תבוטל ההתניה בדבר המשד ההעסקה.

עי וזמיר;

אם הוועדה תחליט, אנחנו נבטל.

היו"ר ע' פרץ;

אם מנהל הקרן היה אומר, יש מחר 10 מפעלים שמתחייבים גם להמשיך את העסקתם של

העובדים, בוודאי שאני בעד. אבל אם לא זה המצב ואין מעסיקים שמסכימים לזה, למה

נשאיר את הסעיף הזה?



ד' ארטום;

החל ממועד מסויים יהיה קשה מאד להשיג הסכמות בכתב להמשך ההעסקה. אני ממליץ

לקחת את 2 המיליון ש"ח האלה ולחלק אותם לעבודות בתחום הארכיאולוגיה ולקורסים

שמר הכס אחראי עליהם. נראה לי שכל דרך אחרת היא באוויר.

חי ישראל;

אנחנו תמכנו באישור התכניות.

ההתניה להמשך ההעסקה - הפה שאסר יכול להתיר, אם מתברר שההתניה הזאת חוסמת

אפשרויות. צריך להתאים כל דבר לתקופה שלו.

ולנושא של הכשרה מקצועית וביטול הקרן. יש פה הליך מוזר. לנו, כחברים בקרן,

נאמר במהלך התקופה שמשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה תכננו מראש שקטע מסויים של

משרד העבודה והרווחה בנוי על הקרן. מה עושה עכשיו משרד האוצר? כדי לחסל את הקרן

הוא משתמש בטיעון שתקציב הקרן הופך להיות תקציב בי. זה הליך לא תקין. לפי זה אפשר

לסגור את כל משרדי הממשלה. סגירת הקרן, זו לא דרך נכונה. אנחנו פועלים במערכות שלנו

למנוע סגירה.

עי תמיר;

על מדברת על התניה בהסכמי עבודה. יש לי הסכמים חתומים.

חי דיין;

אני מצטרף לדבריו של חבר-הכנסת יוסי כץ. כשאתם מציגים נתונים המתייחסים ל-5%,

צריך לדעת כמה מהתקציב נוצל וכמה נותר.

י' לס;

הכל נוצל.

י' בר-אורן;

95% נוצלו.

חי דיין;

כשאתה מדבר על סיוע לחיילים לפני שחרור, אין פה התייחסות מתאימה. לי זה מפריע.

כשאתה מדבר על פעולות להגברת פריון, זה לא שייך? ויש סדנאות למציאת עבודה. אתה יכול

להגדיל את סעיף הסיוע לחיילים לפני שחרור.

אולי חסר סקר למי יש מקצוע, כדי שלפני השחרור אפשר לחשוב איך לנתב אותו בנושא

התעסוקה.

פעולות להגברת הפריון - אפשר להעביר את זה לסעיף סיוע לחיילים לפני שחרור,

וה"צ'ופר" זה הכשרה לפני שחרור כדי שחיילים ישוחררו כשיש להם מקצוע.

אנחנו יודעים מה קורה במשרדים הפרטיים לכוח אדם, כמה אנשים עוברים דרכם. ולעומת

זה, מה קורה בשירות התעסוקה?

בשבוע שעבר ביקרתי במשרד "פעל" בחיפה, שהוקם על-ידי הסוכנות היהודית, והוא

מנתב אקדמאים עולים חדשים.



אנחנו שותפים איתם בוועדה.

ח' דיין;

אם לשכוח התעסוקה היו לומדים מהם, היתה ללשכות הצלחה גדולה יותר.

אני מבקש שתהיה התייחסות רבה יותר לנושא של חיילים משוחררים, כדי שהחייל

המשוחרר ימצא את מקומו בארץ. חבל שאיו התייחסות מספקת בעניו זה. אפשר להוריד סעיפים

מסויימים ולהעביר אותם לנושא של הכשרה מקצועית וחיילים משוחררים.

יי לס;

אני הייתי מציע להפסיק להשתמש במונח "עבודות יזומות". חפירות ארכיאולוגיות

זה תשתית תיירותית. לכו אני מציע שנקרא לזה "עבורות תשתית" ולא "עבורות יזומות".

הבעיה המרכזית היא שתקציב המדינה לא נותו פתרוו לבעיית התעסוקה. זו הבעיה היסודית.

מה שמובא לפנינו זה טיפה בים ומדאיג שמקור המימוו של הטיפה הזאת הוא בגרעוו. ענף ביטוח

אבטלה - והאוצר מודה שזה כן - נמצא היום בגרעוו שוטף של כ-600 מיליון ש"ח, הוא מתקיים

היום מסעיפים אחרים ומזמנים כשהתעסוקה היתה מצב יותר טוב.

חי פלץ;

מהשיקול הזה הוחלט להפסיק את פעולת הקרו.

יי לס;

אני מציע שהוועדה תסכים לא להגדיל את סעיף 4 - מינהליות - במכתבו של מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה. עובדי המינהלה יכולים לעכוד עוד קצת.

מעבר לכל ההערות, אני תומר בהגדלה, כי תפקידנו לעזור באופו פרטני, לעזור לאור-

עקיבא ולמקומות אחרים, וראוי לגייס כסף לשם בר.

היו"ר ע' פרץ;

האם התוספת נותנת פתרוו לחיילים משוחררים?

יי בר-אורו;

אנחנו כיבדנו את כל הבקשות, למשל מימוו פנימיה במדרשת רופיו. זה לא מקובל עלינו.

לעומת זאת, פעולות הכשרה, זה כו מקובל.

היו"ר ע' פרץ;

איו ספק שהנושא של חיילים משוחררים הוא רגיש. אני בטוח שהנושא הזה מקבל משקל רב

בהכשרות מקצועיות, ושם יש תשובות. תפקידה של הקרו להיענות לאוכלוסיה מסויימת של חיילים

משוחררים.

אני מציע שנאשר את פעולות הקרו בהתניות מסויימות. אנימציע שסעיף 5, הכולל סעיף

(א) וסעיף (ב), שהם שני סעיפים גדולים, 455 אלף ש"ח ו-380 עלף ש"ח, שאינני רואה סיכוי

שהם יבוצעו,יבוטל והסכומים האלה יועברו לסעיף 1 - פעולות הכשרה לסוגיה. אני מציע לבחוו

את ההצעה של חבר-הכנסת לס בנוגע לסעיף 4 - מינהליות.

י' בר-אורן;

כל הפעילות הזאת מהווה 1% מכלל הפעילות.



י' לס;

לא מוסיפים כוח אדם מינהלי?

יי בר-אורו;

לא.

היו"ר ע' פרץ;

אם איו תוספת סל כוח אדם, אני מניח שלחבר-הכנסת לס איו התנגדות שזה יתוקצב.

אני מציע שסעיף פעולות ופרוייקטים למניעת אבטלה, בסכום של 2,040, אני מדבר

על סעיף 7 במכתבו של המנכ"ל, יותנה בכר שהנהלת הקרו תקבל תוך שבועיים החלטה בדבר

ביטול ההתניה של המשר ההעסקה. אם זה לא יהיה - כל הסכום בסעיף זה יועבר לסעיף 1,

פעולות הכשרה לסוגיה. עם זאת אני מציע שבאותה החלטה ידובר על מתו עדיפות לאותם

גופיק שיתחייבו על המשר ההעסקה.

אני מעודד מאד את נושא החפירות. אלה פרוייקטים טובים. אני יודע שהקרו-הקיימת-

לישראל לא מסוגלת להתחייב על המשר ההעסקה. אם יש מפעלים שמתחייבים להמשיר להעסיק,

אני חושב שצריר לתת להם עדיפות ולתת להם לפני לאחרים.

אני מציע שאת ביטול הסעיף הזה נגביל למוסדות ממשלתיים ולא נחרוג למפעלים פרטיים,

זאת אומרת ביטול ההתניה לגבי מוסדות ממשלתיים וכוי.

חי פלץ;

אם מדובר על פרוייקטים של תשתית תיירותית, כאלה המבוצעים על-ידי הוועדה של

בני פפרמו, איל לי התנגדות לבטל את התנאי של המשר ההעסקה. אני חוזר; אם מדובר על

פרוייקטים של תשתית תירותית כדוגמת אלה המבוצעים באמצעות הוועדה של בני פפרמו, אני

חושב שמבחינת האוצר ניתו להסיר את התנאי של המשר ההעסקה. אני אומר זאת, כי לנושא

של תשתית תיירותית יש יתרוו - יש תקציב להמשר ההעסקה.

היו"ר עי פרץ;

ולגבי עוברים בקטיף או עובדים בבתי-ספר?

חי פלץ;

צריר לבחוו את זח.

היו"ר עי פרץ;

נדבר על מוסדות.

עי בו-יעקב;

אני מציע שנדבר גם על קטיף, כי צריר לתת אפשרות להגיע לסם.

היו"ר עי פרץ;

אני מתחייב שנקיים דיוו. קטיף מוגדר בעבודה עונתית. אני חושב שאנחנו צריכים

ליזום דיוו איר לעודד אנשים שייצאו לעבודות עונתיות.



אני מציע שנסתפק בכך שנדבר על העסקה על-ידי מוסדות ממשלתיים ומוסדות סוכנותיים.

אני לא חושב שאפשר לדבר כאן על רשויות מוניציפליות, שמא יתחיל לפטר עובדים.

אנחנו בעד הנושא של העשרה בבתי-ספר, ואנחנו רוצים שילכו לעבודות תשתית. אני

מציע שיבחנו את זה.

ע' תמיר;

הנהלת הקרן צריכה לשבת תוך שבועיים ולבטל את ההתניה. אם כך יהיה - מאשרים את

הסכום של 2 מיליון.

היו"ר ע' פרץ;

כן. ואם לא, הכסף יועבר להכשרה מקצועית.

ח' ישראל;

עלול להיות מצב שהמנכ"ל של משרד העבודה והרווחה מתנגד וגם שאר חברי ההנהלה

מתנגדים, ואז זה לא יכול להיות בביצוע.

ד' ארטום;

מירב הכספים צריכים להיות מוצאים לטובת המובטלים. אנחנו יכולים ללכת או לעבודות

לטווח ארור או לקורסים.

היו"ר ע' פרץ;

אם מחר הגברת תמיר תבוא ותגיד שהיא מוכנה להביא הסכם להעסקת אתיופים, אני לא

חושב שהקרן תתנגד לזה.

ד' ארטום;

בסדר.

היו"ר ע' פרץ;

החלטנו שסעיף 5 מבוטל והכספים שבו מועברים לסעיף 1.

די ארטום;

בסר-חכל 835 אלף שקל.

היו"ר עי פרץ;

אם הסכומים שמצויינים בסעיף 5 לא יועברו לסעיף 1, הם יופחתו מהאישור שלנו

לתוספת 5%.זכותנו לא לאשר את כל ה-5%.

מכיוון שלא כל הסכום שאושר נוצל ומכיוון שיש צורר בהגברת הפעולות למניעת

אבטלה, לכן סעיף 5, הכולל סעיפים (א) ו-(ב), יבוטל והכספים שבו יועברו לסעיף 1,

אחרת הם יוחזרו לביטוח הלאומי.

האישור שלנו לסעיף 7 מותנה בכרי שתור שבועיים יוחלט בקרן על ביטול ההתניה

להעסקת עובדים במוסדות,כפי שאמרתי קודם. אחרת תחול גם במקרה זה ההחלטה שלנו כמו

לגבי סעיף 5, והכסף יוחזר לביטוח הלאומי.



כפוף לסיכום הזה אנחנו מאשרים את הגדלת תקציב הפעולות של הקרן למניעת אבטלה

מ-5% ל-10% מאומדן הגבייה השנתית לביטוח אבטלה, כפי שמצוייר כצו הביטוח הלאומי

התשנ"ב-1992 (הגדלת השיעור לפעולות למניעת אבטלה), תשנ"ב-1992, שהובא לאישורנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.