הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 9

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י"א באלול התשג"ב (9 בספטמבר 1992). שעה 09:30

חברי הוועדה: ע' פרץ - היו"ר

ת' גוז'נסקי

י' כץ

לי לבנת

י' לס

ע' מאור

י' שפי

ג' שגיא

ח"כ ש' בוחבוט

שר התעשיה והמסחר מ' חריש

מ' לובלסקי - סגנית שר תעשיה והמסחר

נ' שרוני - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

די לפלר - מנכ"ל שירות התעסוקה

ס' אביבי - יו"ר מועצת המנהלים של סולתם

י י אנגלסטר - מנכ"ל סולתם

ס' אלפסי - ראש מועצת יקנעם

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

ח' ביטון - קב"ט במועצת פועלי יקנעם

א' אורן - ראש מנח"ר במשרד הבטחון

א' שוורץ - סגן לתיעוש במשרד הבטחון

י' ערד - משנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

טי ידידיה - המוסד לביטוח לאומי

ג' חביליו - שירות התעסוקה

י' הכט - משרד העבודה והרווחה

אי לב - משרד העבודה ורעיו והה

ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

ר' כהן - יועצת שר התעשיה והמסחר

אי פביאו - יועץ לסגנית שר התעשיה והמסחר

ד' סלטון - יועץ כלכלי למנכ"ל משרד התמ"ת

נ' צור - עוזרת שר התעשיה והמסחר

א' אדלר

צ' ספרן

מצב התעסוקה ביקנעם ומפעל סולתם.



היו"ר ע' פרץ;

אני פותח את הישיבה.

מצב התעסוקה ביקנעם ומפעל סולתם

הישיבה חזאת חיתח אמורח לחתקיים בלוח זמנים נוח ופחות לחוץ , אבל מאחר שנקבעח

חיום ישיבת כנסת נצטרך לקיים את חישיבח באופו שאהיח נאלץ לחגביל את זמנם של

הדוברים, למרות שחייתי מעדיף לא לעשות כך.

אני רוצח לנצל את ההזדמנות ולברך מספר אנשים: קודם כל את שר חתעשיח וחמסחר

ואת סגנית חשר על מינויים ועל כך שהם מגיעים אלינו לישיבח זו חפעם חראשונח. אני

בטוח שעוד ניפגש בחרבח ישיבות ואני מקווח שהישיבות הבאות יהיו ישיבות בשורה

לתעסוקה ולא ישיבות של דיון על אבטלה.

אני רוצה לברך שני מינויים חדשים ממש: האחד - דוד לפלר, מנכ"ל שירות התעסוקה.

ביורת לך הזית קשה, מסובכת, ואני מאחל לך הצלחה. כמו כו אני מברך את ידידנו נתי

שרוני מנכ"ל משרד חתעשיה והמסחר. אתה צריך לפתור את הבעיות ללפלר כדי שיהיו לו

פהות צרות מו יוצרות שהוא מתנסח בהן.

אני מאחל לכולכם הצלחה.

אני קובע מראש שלא נסיים היום את הדיוו, מכיווו שזה מסוג הדיונים שיש בהם

נסיוו לקבל איזו שהיא תכנית עבודה, לפהות ברמה ההצהרתית, אם לא ברמה המעשית אחת

לאחת.

אני רוצח לחזכיר שההצעח לסדר היום, במקור, שהגיעה לכנסת מיקדה את הנושא בתחום

הפיטורים בסולתם. בשלב חראשון, כשהפנייח באה אלי, הדגש היה על אי הזמנת ה"שולף"

על ידי משרד הבטחון כנושא שגרם אולי להתפתהות המיידית. מאחר שהנושא של אי הזמנת

ה"שולף" הוא בתחום משרד חבטחון, חנטייח חראשונח אצלי במשרד חיתה לומר: שר הבטחון

יענה בנקודה הזאת. במחשבח שנייח חגענו למסקנח שאולי זח חרגע לומר שסולתם איננח

חפתרון ליקנעם. עובדה הסטורית היא שסולתם ויקנעם היו קשורות מהרבה בחינות. היתה

תלות הדדית, אבל עם השינויים שחלו בשווקים של סולתם במשך חשנים האחרונות, עם כל

המשברים שחם חביאו, חיום סולתם חוא מפעל שגם אם מנסים להבריא אותו, להביא אותו

לידי כך שהוא יהיה מפעל שמסוגל לקיים את עצמו עם מוצרים שיש להם שוק, עם רווחיות

נתונה, הרי הוא מפעל בסדר גדול תעסוקה של 200 ומשחו עובדים והוא איננו מסוגל -

לפי דעת הבעלים של המפעל - לקיים יותר מזה בתנאי השוק הנוכחיים. אולי בעתיד

השווקים יתפתחו, אבל סולתם איננו חפתרוו של יקנעם מבחינת תעסוקח, וזח צריך לחיות

הבסיס של כל חדיון כשאנחנו דנים על בעיות יקנעם.

החלטנו במשרד - אולי על רקע חמעורבות שלי עם יקנעם בעבר, אבל גם על רקע

העובדה חמקרית, שהנושא חראשוו שעלח כחצעה לסדר היום שהתבקשתי להשיב עליה במליאת

הכנסת היתה הנושא של יקנעם - לקהת את יקנעם כדגם של הצורה שבה אנחנו חושבים

שצריכים לחתמודד עם סידרח ארוכח של בעיות בערים, גם ערים גדולות, ערי פיתוח

ועיירות, שבהו יש מצב תעסוקה המור ביותר.

ישבנו אתמול בישיבת הממשלה בדיוני התקציב ודנו במצוקות: יש צורך בתוספת

לבטחוו כאשר מקצצים בבטחוו; יש צורך בתוספת לבריאות - משחו ניתו, אבל ודאי רחוק

מלחיות מספיק; יש עוד סידרח של נושאים חברתיים, כשההינוך הוא מרכיב השוב מביניהם,

וגם שם ניתו משהו נוסף. עם כל זה צריכה המדינה הזאת להתמודד, כאשר יש תוספת של

אוכלוסיה - גם במחזורים שגדלו פח, שמסיימים את השירות חצבאי שלחם ויוצאים לדרכם,

גם בעלייח שכבר ישנה כאו ובעלייה פוטנציאלית שאמורה להגיע. המוקד של הבעיה -

יצירת צמיחה, שזו חבעיח חראשונח של מדינת ישראל, כי עם חעוגח חקיימת, כל אחד



מאתנו מושך את השמיכה מהשני, כל אחד מהמשרדים השונים רוצח קצת אליו. אם לא רוצים

לחזור למצב של יצירת אינפלציח, שאז אף אחד לא מרוויח, חדרך חיחידח חיא לחתחיל

לחגדיל את חעוגח - חגדלת חעוגח זו בעצם הצמיחה - להרחיב את התשתית חכלכלית, לקלוט

את חעובדים ואז כל התהליך יכול להתחיל.

כדי לחביא לצמיחה דרושים מספר אלמנטים. תנאים מדיניים ללא ספק משפיעים על

יכולת חצמיחח, על חרצון להשקיע. האווירה ,מבחינת זאת, השתנתח לטובח בצורח

דרמטית. תוך שבועות אחדים הממשלח חזאת, עם חיוזמות שחיו קשורות בענין, חביאח

לידי כך שאנחנו עומדים חיום מול התענינות של משקיעים בקנח מידח גדול מאד, החל

מארצות-חברית, דרך אירופח ואפילו מהמזרח הרחוק - יפו, חודו, נוסף לסינגפור

וחונג-קונג, חסכם סחר עם סיו וביקור של סגו שר התעשיח חיפני שעומד לחיות בנובמבר,

שעח שתמיד פחדו להתקרב לישראל.

חדבר חשני - תנאים מקרו-כלכליים, שזח קשור גם בנושא חמיסוי, אם זח מעודד

תעסוקח או לא מעודד תעסוקח, שקשור בענינים של תקציב המדינח, גודל התקציב, גובה

הריבית, כל מיני דברים שבמדיניות חמוניטרית של הממשלח. אני חושב שבעניו חזח עשינו

כמח דברים בתקציב החדש שיוצרים תנאים להתחלת התפתחות של צמיחה, ואם לא חיינו

תקועים עם כ-45,000 דירות שנצטרך לקנות אותו בתקציב 1993. חיו משתחררים לנו עוד

סכומים גדולים מאד שחיו יכולים לעזור לעניו חזח.

האחד - ננסח למצוא דרך שלא נצטרך לקנות את

הדירות האלח על ידי שיתוף פעולח עם חקבלנים שחם בוני הדירות. יש כמח רעיונות

אלטרנטיביים ואלח יכולים לשחרר מקורות שיגבירו את ההשקעח במשק בכל מיני צורות.

חשני - התקציב מבוסס על עלייח של 120,000 עולים. אם בגלל כל מיני תחזיות שקשורות

גם בהתפתחויות במרחב של מח שחיח ברית-חמועצות מספר חעולים יקטו במשך השנח הקרובח

- דבר שכמובו איננו רוצים בו - ונראח אחרי כמח חודשים שחוא מגיע רק ל-80,000

עולים, יוכלו גם המקורות האלח, שלא נזדקק ליום לצורך קליטת חעולים, לשמש לסיוע

בפיתוח חצמיחח. כלמר, במקרח כזח נוכל לעשות קפיצח יותר גדולח בתחומים האלח.

אחרי שדיברתי על תנאים מדיניים ותנאים מקרו-כלכליים אני מגיע לאותו נושא שלפי

דעתי חמשרד שלי ועוד כמח משרדים מוכרחים להתמודד איתו: יכולים ליצור את התנאים

הטובים ביותר במשק, אבל אם לא נפרק את חמכשולים שעומדים בפני המשקיע, את כל דרך

החתחתים צריך לעבור, ולא ניזום פעולח נקודתית, אזורית או מקומית, כל חתנאים

האלה לא יעשו שום דבר. עמדתי אתמול במצב מוזר בדיוני חתקציב בממשלח, כאשר חרבח

מעמיתי טענו שלא מספיק לחם חתקציב ואילו אני שתקתי, כי מצאתי שיש תקציבים מחשנח

שעברח שפשוט לא חוציאו, וזאת בכמח תחומים שכולם צריכים לעודד צמיחח. חלק

מחתקציבים מצטברים מאז 1987. כרגע אני לא חש שחבעיח שלי, מבחינת הממשלח, חיא חון

לחשקעות, אלא יזמח, עידוד של יזמח, פינוי הדרך ליזמח, חיבורים, שדכנות.

מתוך ואישורים של מרכז חהשקעות שאושרו ב-1987 נוצלו

בערך 49%; ב-1988 נוצלו 48%; ב-1989 - 53%; לגבי 1991-1990 אני עוד לא רוצח

לשפוט.

עוד יותר גרוע.

הנתונים יותר גרועים, אבל אני לא רוצח לשפוט אותם עדייו. אנחנו עומדים לבדוק

אחורנית, עד 1987. מדוע אלח לא השקיעו, כי מדובר בתכניות חשקעח שחיו מוכנות.

יכול לחיות שלו חרבח מאד מחתוכניות חאלח חיו ממומשות חיינו עומדים חיום באחוז

אבטלח חרבח יותר נמוך, כי מדובר בחמש שנים.

ו



הגענו במשרד למסקנה שאחד הדברים שנצטרך לעשות הוא לאט לאט להכניס את עצמנו

למשטר שבו, נוסף למדיניות הכוללת ולתנאים הכוללים, עלינו לפתור בעיות באופן

קונקרטי. וכאן אני מגיע לענין של יקנעם כדגם: החלטנו שניקח את הבעיות של יקנעם,

נלמד אותן בתיאום עם הרשות ומועצת הפועלים ביקנעם וננסה יחד להגיע לתמונה כוללת

מה הן הבעיות ומה הן התשובות האפשריות, בכמה תחומים.

קודם כל, אנחנו יודעים פחות או יותר את סדרי הגודל של האבטלה במקום, אם כי יש

חילוקי דעות בין גורמים שונים על גובה האבטלה. הנתונים שקיבלנו מהמועצה מובילים

לסדר גודל שבין 16% ל-20%.

ר' טולדנו;

.22%

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

לפי נתוני שירות התעסוקה השיעור מגיע ל-4.8%.

אין צל של ספק שיש פה גם ערבוב מסויים של בעיות אזוריות, שנצטרך לקרות בחשבון,

אבל אנחנו מדברים על סדרי גודל של כמה מאות מובטלים בכל מקרה. המספר המקסימלי הוא

665. מספר דורשי העבודה, לפי שירות התעסוקה, הוא 348; מספר המובטלים, לפי שירות

התעסוקה - 293. אנחנו מגיעים בכל מקרה למשהו שבין 300 ל-600.

יותר.

שר התעשיה והמסחר מ' יוריש;

אני מדבר על סדרי גודל.

היו"ר עי פרץ;

זה לא משנה את מה שבכוונת השר לומר, שיש להתחיל בטיפול נקודתי.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

וכמו כן להתחיל לפרק את חעוגה הגדולה של כל מדינת ישראל, אם לדברים אזוריים

שיש להם עדיפות על טיפול נקודתי, גם מבחינת היכולת של שימוש בכלים, ואם לטיפול

נקודתי בתחומים מסויימים.

לא אכנס עכשיו לכל הבעיה של המפעלים שעומדים כרגע על הפרק לבוא ליקנעם - אם

יבואו ליקנעם אם יקבלו אזור פיתוה אי, או לא יבואו ליקנעם אם לא יקבלו אזור פיתוח

אי - אבל אין צל של ספק שהנושא של הגדרת אזורי הפיתוח הוא אהד הגורמים שהיתה בו

בעיה מיוחדת ביקנעם, משום שהסביבה, כמעט כולה, היא אזור פיתוה אי, כשיקנעם היא

אזור פיתוח בי, וזח משפיע על חמפעלים, אם כי היו מפעלים ביקנעם שקיבלו, נקודתית,

מעמד של אזור פיתוה אי.

בנקודה זו יש ועדת מנכ"לים שבודקת כרגע את כל הנושא של הגדרת אזורי הפיתוח

מהצפון עד הדרום. המלצנו לשקול קריטריון גמיש אהד, שקשור באבטלה, ואומר אותו

בגדול; אם אנהנו לוקהים את קרית-שמונה - בטווח הנראה לעין, עד שלבנון תהיה עוד

פעם ארץ פורחת כלכלית, ארץ של שלום, עד אז קרית-שמונה נמצאת בנתונים של אזור

בטחון קשה, אזור מרוחק, ואם רוצים להתמודד עם בעיית קרית-שמונה צריך לקחת בחשבון

את הנתונים האלה, שלא קיימים בהרבה מקומות אחרים בארץ. לעומת זה, נושא ואבטלה,

אם ניקח אותו כקריטריון, יכול לחיות נושא זמני, כיוון שאם ניקח את הכיוון של

דחיפה, גם נקודתית, ואחה קובע כקריטריון גובה מסויים של אבטלה לצורך הבאת מפעלים



ואחרי כמח זמן נתת פתרון לאותו אזור - אתה יכול לשנות, אתה לא צריך ללכת לקביעות

בדברים חאלה, כי כאן מוכרחים לקחת בחשבון גם אזורים מסויימים במרכז חארץ. ישוב

כמו אור-עקיבא לא יעמוד בשום קריטריון של מרוק או של בעית בטחון, אבל חוא עומד

בבעיח של אבטלח בקנח מידה שאי אפשר להתמודד איתו, כשגם הוא תלוי במפעל אחד, ואני

לא יודע אם פתרון אלטרנטיבי קצת יותר גמיש לא חיח משחרר אותנו מהתלות חמוחלטת

שאור-עקיבא תלויח ביכולת ההצלחה של מפעל אחד בלבד. לכן גם הנושא של מפעלים

לאזורי פיתוח אי ויקנעם חוא על השולחן כאחד הדברים שיכול להיות שצריך לקחת אותם

בחשבון כדי לתת פתרון מיידי. אני מתכונן לחביא את זח לדיון עם שר חאוצר ולערב,

במקרח חזח, גם את ראש חממשלה.

חיו"ר עי פרץ;

מבחינתכם, מבחינת משרד תעשיח והמסחר, עמדתכם חיא שאתם ממליצים על מתן מעמד

של אזור פיתוח אי לזמן מוגבל ליקנעם?

שר התעשיח והמסחר מ' חריש;

דיברתי על חעקרון שבו נלד לגבי חענין חזח, ואם נלד לפיו, יקנעם בוודאי תיפול

בקריטריונים האלה של האבטלח.

היו"ר ע' פרץ;

אתח מבקש לשנות רק עקרון אחד, שתינתן לך אפשרות לקבוע מראש מח אחוז חאבטלח

שקובע את לקריטריון.

נכון.

חיו"ר עי פרץ;

בכל מקרח חעקרון של קביעת אזור פיתוח לזמן מוגבל כבר חיח קודם.

שר חתעשיח וחמסחר מי יוריש;

עד עכשיו לא חיח קריטריון אלא חיתח חחלטח נקודתית, שחיא שיקול שעליו אני עוד

לא יכול לתת תשובה קונקרטית, כי זח תלוי בעוד גורם. אנחנו בוחנים גם את חנקודח

חזאת כפתרון, ואני מדבר כרגע על חכיוון הכללי שאנחנו מציעים.

חיו"ר עי פרץ;

ועד אז?

שר התעשיח וחמסחר מי חריש;

אני עדיין לא יכול לתת תשובח, כי עדיין לא שקלנו את חדבר, אבל זח ייעשח

בשבועות חקרובים.

אנחנו רואים, נוסף להשקעות חגדולות, נושא שני שיכול לתת לנו כלי לחתמודדות עם

בעיית חתעסוקח, כלי שאיננו בלוח חזמנים של ההשקעות חגדולות, שבאות לחיזוק חמשק,

ועד שחן נותנות פירות עוברת, במקרח הקצר, לפעמים שנח, חרבח פעמים - שלוש-ארבע

שנים. אנחנו חולבים לעודד במידח ניכרת את הנושא של עסקים קטנים ובינוניים. יש

כבר שתי קרנות שקיימות בתחום חזח ופעלו, ומסתבר ששם חמיצוי חוא באחוזים גבוחים

מאד.

t



אנחנו הולכים לבדוק כלים נוספים שיעמדו לרשות הענין ואנחנו מקווים שבכלים

הנוספים האלה נוכל לקפוץ קפיצת מדרגה, כיוון שיכולת וקליטת אצל בעלי מלאכה, מסחר

וכדומה, היא הרבה יותר מהירה, הרבה יותר גמישה מאשר במפעל שעובר את כל התהליכים

של ההקמה, למרות שבחלק מהמפעלים, דווקא בשלבי ההקמה, אתה מעסיק יותר אנשים מאשר

בשלב התפעול, כמו מפעלי היי-טק, שבהם הפרופורציה בין התעסוקה בזמן ההקמה לבין

התעסוקה בזמן התפעול היא דווקא לטובת ההקמה.

ביקנעם אנחנו הולכים למקד את הבדיקה הראשונית בנושא זה של עסקים קטנים

ובינוניים. המנכ"ל עומד לצאת לשם עם צוות כדי לראות, יהד עם מועצת 'קנעם, באיזו

מידה אפשר לתקוף את הנושא. אחת הבעיות שמצאנו ביקנעם: בעיה של אזורי תעשיה, בעיה

של מקומות. נצטרך לעשות שם כמין דברים בשיתוף עם גורמים אחרים, על מנת לדורה'ב את

האפשרויות גם לתעשיה יותר קבועה וגם לנושא המלאכה.

אני מאד ממליץ לוועדה, בנוסף לסיכומים עקרוניים, לעשות מעקב - דווקא בגלל

הדגם הזה - אחרי התפתחות המהלך. זה לחץ שתמיד היה טוב מבחינה פרלמנטרית, כדי

שהגורמים הממשלתיים יידעו שאם לוקחים דגם צריך לבוא עם תשובות מתואמות על ידי כל

הגורמים, שמראות תוצאות בדרך. אשמח מאד להפוך את הדגם הזה לדגם שעליו נדווח כעבור

מספר שבועות, עם התקדמות העבודה שלנו בנושא.

היו"ר ע' פרץ;

האם אדוני השר יכול לתת לנו פירוט מה הם המפעלים שעומדים לפני אישור במרכז

ההשקעות ומה התחזית לאישור בחודשים וקרובים?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

ב-1992-1991 אושרו במרכז ההשקעות 9 מפעלים בענפי התעשיה, 2 הרחבות של מפעלים

קיימים. אולי מוטב שלא אפרט, אשאיר לכם כאן את הרשימה ואומר רק את הסיכום: מדובר

בהשקעה בסך 4 מליון ו-992 אלף.

זו השקעה שלכם או השקעה כוללת?

השקעה כוללת.

נ' שרוני;

ליקנעם, במכסימום, התוספו בערך 150 עובדים, ואם מוסיפים לזה את ההרהבה של

אוסם, זה עוד 120. אני מדבר על 'קנעם נטו, אני לא מדבר כרגע על עובדים במפעלים.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

כתר פלסטיק קיבל מעמד של אזור פיתוח אי והוא מתחיל בהקמת המפעל שצפוי להעסיק

כ-60 עד 80 עובדים.

היו"ר ע' פרץ;

המפעל כבר מתחיל בהקמה?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

כו, הוא כבר קיבל אישור.



הוקצו כ-2,4 מליון ש"ח מתקציב המשרד לפיתוח תשתית פיסית לאזור התעשיה ביקנעם.

נבדוק אם לא צריך לעשות עוד איזח שחן פעולות. יש בעיח של המרכז המסחרי, שגם ש0

חוקצו כחצי מליון שקל כדי לשפץ אותו ולחביא אותו לקצת קידום.

היו"ר ע' פרץ;

תודח רבח לשר. אחרי שיושר אמר את דברו אני חושב שבכל זאת חיתח בדבריו בשורח על

כך שחוא מתכוון לחפוך את יקנעם לדגם. בכל מקרח יקנעם תצא נשכרת מחענין.

ס' אלפסי;

אדוני השר, גברתי סגנית השר, יושב-ראש חוועדח, חברי חכנסת, חפקידות, חאורחים,

זו כבר פעם שלישית בקדנציח הראשונח שלי שאני יושב בוועדח חזאת ובוכח. אני מביא את

הדברים, כולם משתתפים בצערי, אבל אני יוצא מחדלת ובזח נגמר חענין. אני מאד מקווח

ומתפלל ובטוח שחישיבח חזאת חחיח ישיבח אחרונה לפתרון בעיותיח של יקנעם עלית.

משום מח רוממשלח הקודמת תמיד חיפשח דרכים איד לא לתת את מח שמגיע ליקנעם עלית.

חדבר חחמור ביותר שגיליתי אתמול, שביקנעם גרים 15,000 תושבים, ועל מספר זח של

תושבים יש 4.7% אבטלח, כשלאמיתו של דבר בסד הכל יש ביקנעם 7,100 תושבים. היינו

5,700 תושבים ב-1989 חיום - 7,100. אם לוקחים 15,000 אנשים, שאולי כוללים את

תושבי כל וקיבוצים וכל חמושבים של עמק יזרעאל, יכול לחיות שבכל חסקטור חזח אנחנו

מחווים 4.7% .זו הטעות שכנראח הממשלח חקודמת לא בדקח, ומכיוון שלא בדקו כמח

תושבים גרים ביקנעם, לא בדקו גם כמח חושקע ביקנעם.

שר התעשיח והמסחר מ' חריש;

חנתון שמופיע בדו"ח הסטטיסטי הזה שיש ביקנעם 15,500 תושבים, מהם בגיל 15

פלוס - 11,000, ו-6,000 כוח עבודח אזרחי. כלומר, יש עוד פירוט שחוא ב"אופסייד"

מוחלט לגבי חנתונים האמיתיים.

ס' אלפסי;

מישוב שחיח במצב קשח רציתי לחפוד את יקנעם לישוב פורח, כמו שנעשח ביבנח, ולכן

לצאת לחפגנות, לבכות ולצעוק לא יעזור לישוב, זח יכול לחרוס את חישוב,

ולכן רושארתי את חנתון כמו שחוא חופיע ונלחמתי רק במקום שצריך. אני מבקש אם כן

קודם כל לתקן את חנתון חזח. חיום כוח חעבודח ביקנעם, לאחר קליטת 1,000 בעלי

מקצוע, חוא בין 3,000 ל-3,200 עובדים.

עשינו עבודח שאף אחד לא עשח: חלכנו אתמול ללשכת חתעסוקח במקום ונתנו לנו

נתון של 350 עובדים רשומים אתמול בלשכח, שחופיעו פעמיים בשבוע בלשכח. יש לנו 90

אנשים בחכשרח מקצועית, שכולם לומדים. בעוד חודשיים ייגמר קורס לגינון וקורס לבנין

והמספר יחיה 450-400. יש לנו מקבלי חבטחת חכנסח - 35, ויש לנו מובטלים שאינם

רשומים בלשכח. אגלח לכם דבר שחוא סוד במדינת ישראל: אין 250,000 מובטלים בארץ, יש

חצי מליון. פירסמנו לקיבוע בעתון שכל מי שלא ניגש ללשכח, שיבוא לחירשם במועצת

חפועלים. ביומיים נרשמו 150 איש, ובאנו לא רק עם מספרים אלא גם עם שמות.

מדובר בחסרי זכאות?

חסרי זכאות.

ו



הוסבר לי שגם מי שמקבל דמי אבטלה אשתי לא נחשבת כמובטלת, כך שגם זה

אבסורד.

כרגע ביקנעם. עם הנתון המדוייק ביותר, יש 700 מובטלים.

ת' גוז'נסקי;

כמה אקדמאים מובטלים?

ס' אלפסי;

50 אקדמאים.

ת' גוזינסקי;

יש לכם לשכה לאקדמאים?

סי אלפסי;

אין לנו לשכה לאקדמאים.

הנתון שמסרתי מתייחס לבלתי מקצועיים, כי כל האקדמאים וכל בעלי המקצוע

נרשמים בחיפה ונכללים במצבת האבטלה של חיפה ובאחוזי האבטלה שלה. גם זה פרדוכס.

אני לא רוצה לצאת ולפרסם שיקנעם נמצאת במקום הראשון מבחינת האבטלה. הישוב

הזה קלט עד היום 30% עולים חדשים, קרוב ל-600 יחידות דיור נמכרו לזוגות צעירים

מחיפה והצפון, ואני לא מתכונן להרוס את כל העבודה שעשינו במשך שלוש שנים,

להרוס את הדימוי של הישוב, שהצלחנו להביא אותו במערכת החינוך למקום ראשון

בארץ.

כרגע, במציאות הקיימת, יש לנו 22מובטלים, והנתון הזה בדוק אחד לאחד.

אני מוכן לשבת עם מנכ"ל לשכת התעסוקה ומנכ"ל האוצר ולהוכיח להם. אלה נתונים עם

שמות, אלה אנשים חיים, שהיום אין להם מה להביא הביתה. אתמול היתה לי קבלת קהל,

ואחרי כל קבלת קהל אני מקלל את היום שבו בכלל הכנסתי את הראש שלי להיות ראש

הרשות, כי הכאב והמצוקה נמצאים אצלי בחדר ולא בחוץ. האנשים חאלח עבדו פעם

בסולתם, התפרנסו, היה להם כבוד עצמי, מצבם הכלכלי היה טוב;היום אין להם, והם

מתביישים לבוא ולצעוק בחוץ שאין להם ממה להתפרנס. כל האנשים שבאו אתמול לקבלת

הקהל שלי, 40 איש, רוצים עבודה ורוצים לעבוד במועצה. המועצה היא חיום המפעל

המעסיק הגדול ביותר בישוב.

אני מוכרח לספר בוועדה הזאת קוריוז שהיה בממשלה הקודמת; התחננו בפני כל

השרים שיתנו לנו מעמד של אזור פיתוח אי. מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר הקודם נתן

לי מכתב, שהוא בדק וליקנעם מגיע לפחות מעמד של אזור פיתוח אי, אבל זה תלוי

באוצר. הלכנו למודעי, ישבנו אתו והוא אמר; תגידו לשר נסים שיכתוב מכתב ואני

חותם בוועדת הכספים. באתי לנסים, אמרתי לו; מודעי אמר שתיתן מכתב וחוא יחתום.

ונסים אמר לי; תגיד לו שהוא יכתוב את המכתב ואני אחתום. הלכנו לשמיר, אני

ומזכיר מועצת הפועלים, והוא ישב אתנו ארבעים דקות. הוא שאל את דקל; מה אתה

אומר? דקל אמר; צריך לדבר עם מודעי ועם נסים. הקימו צוות עם היועץ שלו,

יונגרמן, שעשה עבודה, הכין תיק, שבו ממליצים, דחוף, לתת ליקנעם אזור פיתוח א'

על מנת לפתור את הבעיה. שום דבר.-אחרי זה אני מטלפן ליועץ, ואני לא רוצה להגיד

לכם מה אמר לי היועץ.

4



אני חושב שכל שר שחשובח לו חתעסוקה צריך לחבין שיקנעם נבנתה על סולתם ואת

סולתם בנו ליקנעם. סולתם חעסיק 2,400 עובדים לפני עשר שנים, וחיום חוא מעסיק

270 עובדים, וזח בינתיים. חאם מישחו שמתכנן תעסוקח לא יכול לחשוב לאן חלכו

2,000 עובדים? נכון, 1,000 באו מחיפח וחקריות, אבל 800 חיום ביקנעם.

חמצב כרגע חוא חמור. לסולתם - אמרתי את זח לפני שלוש שנים - אין זכות

קיום. חוא יעסיק עוד שנח, עוד שנתיים, עוד שלוש שנים, אבל ברמח חכלכלית שלו

חוא לא יכול לשלם את חמשכורות שחוא שילם בזמן שחוא "צר נשק, כשמכר פגז במחיר

שחוא פי חמישח מחמחיר חיום.

שום פתרון לא יכולנו לפתור. אני עשיתי את חעבודח כפי שעשיתי בכל חתחומים

וחבאת' יזמים ליקנעם. התחננתי בפני חממשלח שיתנו לחם את חחטבות שנותנים ברמת-

יש', במגדל חעמק ועפולח. אומרים לי: לא. חבאת' את מפעל אלביט. שמונח חודשים

אני מנחל אתו משא ומתן. חוא אמר לי: חענין סגור, חמפעל בא ליקנעם, בתוך סולתם.

אחרי כמח זמן חוא אומר לי: אם אתה לא נותן לי מעמד אזור פיתוח אי תוך חודש,

אני חולך למגדל חעמק. מח קורח? חשר נסים חולך לבית חחולים, לשאול עמור,

וגומרים את חעיסקח בחמש דקות, שחמפעל חזח "לך למגדל-חעמק. אותו חסיפור חיח גם

עם מפעל אחר, שאמר שחוא חולך למגדל חעמק, כי שם נותנים לו אזור פיתוח אי. איך

אפשר כך לפתור בעיה?

בחמש חשנים האחרונות לא נבנח שום מפעל ביקנעם. מיכח חריש, כמזכ"ל מפלגת

חעבודח, חפנח אלינו את מנכ"ל כתר-פלסטיק ושכנע אותו לחקים את חמפעל אצלנו. אם

לא חיח מיכח חריש וחוא לא חיח מנחל קרב בוועדת חכספים ואותו מפעל לא חיח מקבל

אזור פיתוח אי, גם חוא לא חיח בא. רק עכשיו חוא התחיל לבנות. בחמש חשנים

חאחרונות לא חוקם שום מפעל. חוקמו בתי מלאכח ומפעלונים, שמעסיקים 100 עובדים.

נכון שחוקצב לתשתיות מליון שקל - עד עכשו זח גדל ל-2 מליון ו-400 אלף שקל

- אבל במרכז חחשקעות יש 5 מפעלים שיכולים לפתור בעיות של 400-500 עובדים,

ועדיין חם שם. אתמול חיח דיון על מפעל תרופות שיכול לחעסיק 80 עובדים, שחוא

מחליף יבוא ביצוא, אבל אומרים לו: לא. עכשיו כולם ממתינים לעוד חודש, ואם לא

יקבלו אזור פיתוח אי, כל אלח "לכו למקום אחר ושום פתרון לא 'חיח ביקנעם עלית.

אני פונח אליך אדוני שר חתעשיח וחמסחר: אנחנו אף פעם לא ביקשנו חנחח

לתושבים, אנחנו לא רוצים שום פריבילגיח של אזור פיתוח אי, אנחנו רוצים רק

לשלוש שנים מעמד של אזור פיתוח אי, כדי לחכניס תעשיח, ושי ורידו את 'קנעם

מחחגדרח של אזור פיתוח. זח לא כבוד גדול חיום לחיות עיר פיתוח במדינת ישראל.

אני לא רוצח את זח, אני מצחיר על כך בכל מקום. אני רוצח 5-10 מפעלים, שיעסיקו

כ-500 עובדים או 1,000, שחיום בדרך, ובזח נגמר. כל שנח משתחררים 120 חיילים.

חם חולכים לתל-אביב, ללוס-אנג'לס, למקומות אחרים, וחחורים נקרעים. חיינו בלשכת

בחודש לא חיתח חזמנח. מח יעשו חאנשים חאלח?

חמצב כל כך חמור וכל כך קשח שאפשר לשבת פח יום שלם ולתאר אותו. אנחנו

ישוב שמשרד חשיכון חחליט לחכפיל את חאוכלוסיח שלו. בונים 1,200 יחידות דיור,

שזח 1,770% גידול. אף אחד לא בא לשאול אותי במשך שלוש שנים מח יעשו. קלטנו 30%

עולים חדשים. מתוך 5,700 אנשים 1,800 חם עולים, נכון לאתמול, שבאו לגור

ביקנעם. אף אחד לא שאל אותי איפח יעבדו. שלחו לי מכתב שאני צריך לקלוט 40

משפחות מעולי אתיופיח וקבעו לחם כבר דירות. אני לא אמרתי כמו כל ראשי חערים

שאני לא רוצח לקלוט, אני חושב שאני צריך לחיות שותף במאמץ חלאומ' של קליטת

חעולים, אבל 40 משפחות זח 80 ילדים ועוד 50-100 איש לעבודח. מח חם יעשו? לקלוט

עולים, לקלוט עולי אתי ופיח, לבנות ישוב, אבל את חבעיח אף אחד לא פותר. כל יום

שעובר זח פשוט סיוט.

t



אני מבקש מכבוד השר לראות את הנקודה חזאת כדחופה, שמחר צריך לפתור אותה,

וכל יום שדוחים את הפתרון זה צער לי, צער לתושבים וצער למובטלים. הפצצה הכבדה

ביותר היום היא 100 אנשים שעזבו. הדבר הקשה ביותר, שכל מפוטרי סולתם הם מעל

גיל 40-45 ואף אחד לא רוצה לקבל אותם באף מקום בארץ. אומרים לי: שיילכו לעבוד

באזור חיפה. אבל גם באזור חיפה יש אבטלה, 300 שקל עולות היום נסיעות רק כדי

להגיע מיקנעם לחיפה. .

אדוני השר, תנו לנו לפתור את בעיות התעסוקה, כמו שפיזרנו את בעיות החינוך

ובעיות הדיור ובעיות הקליטה, ויקנעם יכולה להיות דגם של קליטת עליה, כשאף אחד

לא חיטט אצלנו בפח אשפה. תנו לנו רק את המשאבים, תעזרו לנו, ואתם יכולים לראות

את יקנעם בעוד שלוש שנים כעיר שצריך להתגאות בה.

את הדברים האלה אמרתי גם בפני כל שרי הממשלה שהיו אצלנו. כל מי שהיה

ביקנעם וקיבל אזרחות כבוד של יקנעם נתן לי מכתב שהוא תומך בבקשתי. שלחתי את

המכתבים האלה למי שצריך, ואני מאד מקווה ובטוח שהממשלה של היום, שקבעה לעצמה

כיעדים את נושאי האבטלה ונושאי כלכלה וחברה, תפתור את הבעיה שלנו.

אני רוצה להודות לחבר-הכנסת עמיר פרץ על זה שהוא בא ליקנעם עם הוועדה ועל

זה שהוא כינס את הוועדה באופן דחוף.

תודה גם לסגנית השר.

היו"ר פי עמיר;

תודה רבה.

אבקש ממך, מנכ"ל שירות התעסוקה, להציג את התחזית שלך, והייתי שמח אם

תתמודד עם השאלה של מצב העסוקה אל מול הרישום, שזו שאלה מאד כואבת.

ד' לפלר;

אני לא מציע לאף אחד לחשוב שיש ביקנעם רק 4.8%

מובטלים. חלק מהדברים שאמר ראש המועצה אולי מהווים את ההסבר להבדלים במספרים.

אלה נתונים של לשכת התעסוקה המקומית, שכוללים ישובים באזור, ששם האבטלה היא

בשיעור מאד נמוך, שלא כוללים אקדמאים ומקצועיים שהולכים לחיפה, שלא כוללים

אנשים שיצאו כבר מזכאות לדמי אבטלה, לכן, 4.8% אלה האנשים שבפועל מקבלים דמי

אבטלה. אני לא מציע להתייחס לזה ואני באמת לא הושב שצריך לעשות משהק במספרים

לגבי שיעור המובטלים, מה גם שראש המועצה מכיר את המצב הכי טוב.

המשימה העיקרית ששירות התעסוקה יכול לעשות היא תיווך עבודה נכון בין

דורשי עבודה לבין מקומות עבודה, להיות יוזמתי כלפי המעסיקים, מקומות העבודה,

להביא הצעות עבודה ולשדך אותן לדורשי העבודה הקיימים. לצפות ששירות התעסוקה

יהה ספק של מקומות עבודה זה פשוט לא ריאלי. יהד עם זאת אני חושב שאנחנו בהחלט

צריכים להיות אחד הגורמים שהושבים ודוחפים, יחד עם גורמים אחרים, נושאים

שונים, כמו אלה שעלו פה - מתן מעמד אזור פיתוה אי, הבאת השקעות, עידוד

יזמים - אבל אנחנו יכולים להיות רק אחד הגורמים שפועל בכיוון הזח.

כמה הזמנות עבודה יש ברגע זה בלשכה?

t



די לפלר;

כ-30 הזמנות, וזה מעט מאד.

אתח יידע איזה סוג של חזמנות? חאם אלח חזמנות לעבודות עונתיות או חזמנות

למפעלים קבועים?

ד' לפלך;

אני לא יכול לומר.

הבעיח חיא שגם באזור חיפח מדבריים חיום על כ-34 דורשי עבודח על כל חזמנת

עבודח. זאת אומרת, שיציאח מיקנעם לאזור חיפח לא עוזרת חרבח.

לצערי, חיום חשירות לא עושח את חמכסימום גם בנושא תיווך חעבודח, מכיוון

שהשירות עדיין לא ממוחשב. אם חשירות חיח ממוחשב אפשר חיח לווסת חזמנות עבודח

ולתת חזמנות עבודח, שמגיעות אולי מאזור חדרח או מאזור ממגדל חעמק.

אותח בעיח של חעדפת משקיעים ללכת כמח קילומטרים חלאח למגדל חעמק קיימת גם

אצל דורשי עבודח, ואני כנאד מקווח שכל מי שנושא חאבטלח וחתעסוקח יקר ללבו יעזור

לנו לקדם את ענין חמיחשוב של שירות חתעסוקח כמח שיותר מחר כדי שנוכל לספק

עבודח לא רק על בסיס מקומי.

שירות חתעסוקח, במקרח חטוב, יכול לחיות אספירין, חוא לא יכול לחיות תרופח

לבעיית חאבטלח. אנחנו מעורבים בנושא חחכשרח חמקצועית, אנחנו יכולים לחיות

מעורבים בנושא חחכשרח חפנים-מפעלית, אנחנו יכולים לחיות מעורבים בפנייח ובמיון

כוח אדם למפעלים כאשר יקומו, אנחנו לא יכולים לתת פתרון לבעיית חצמיחח ולבעיית

יצירת מקומות חעבודח.

חיו"ר עי פרץ;

חאם ברגע זח יש מימון חסעות של עובדים?

אין פח בעיית תקציב. ברגע שיפנו יש מימון.

חיו"ר ע' פרץ;

אני רוצח לדעת אם כרגע יש ניידות עובדים מיקנעם.

תשובח מדוייקת ניתן לך.

חיו"ר ע' פרץ;

כלומר, כרגע אין לכם תשובח.

לאן הם יסעו?

היו"ר ע' פרץ;

אם אדע שמסיעים, אשאל לאן. יש ישובים שבהם כ-100-150 איש יוצאים כל בוקר

לאזור מרוחק במימון שירות התעסוקה.

גי חביליו;

מדובר בשלושה חודשים, זה מימון קטן מאד והוא לא משפיע במקרו.

היו"ר עי פרץ;

אני רוצה לדעת מה עומד לקרות בחודשים הקרובים.

ני שרוני;

לאור מה שצויין כאן בהקשר למפעלים ששוקלים שלא להתמקד ביקנעם לאור נושא

הסיווג אני מציע לקחת בהשבון שרה-סיווג האזורים נמצא כרגע בוועדת מנכ"לים.

הנושא הוא נושא של שבועות, הוא לא נושא של תקופה ארוכה, ולכן לא הייתי מציע

לאף מפעל לקבל היום ההלטות נהפזות אלא להמתין ולראות כיצד הדברים מתבהרים

ולקבל את הפתרון בתהום זמן קצר וסביר.

היו"ר עי פרץ;

נבקש מיושב-ראש מועצת המנהלים של סולתם להציג לנו תמונת מצב.

סי אביבי;

אינני מתכוון לחזור על כל אותם דברים שאמרתי בישיבת הוועדה, שהיתה

בסולתם, אבל שתיים שלוש הנחות יסוד מרכזיות ממשיכות ללוות אותנו, כי הן לא

השתנו וזה תהליך שנמשך שנים. דבר ראשון: תעשיית הנשק והתחמושת, בארץ בפרט

ובעולם בכלל, הולכת ומתדרדרת מסיבות שונות. קראתי אתמול ב''מעריב" כותרת; "סיוע

ב-100 מליון ש"ח יועבר לתעשיה הצבאית". אני לא מבקש לא 100 מליון ולא שום

דבר, אבל הכותרת הזאת מעידה על משהו, שההעמקה היא לאו דווקא בסולתם אלא היא גם

בתעשיה הצבאית וזה הולך לקרות גם ברפא"ל. מי שמכיר את התעשיות הבטחוניות בעולם

יודע שהתהליך הוא תהליך עולמי.

נקודה שניה שאני רוצה להדגיש פה כבר מהתחלה, ואני מוציא לרגע את ה"שולף";

אנחנו נעזרים במשרד חבטחון שלנו, הם עוזרים ומסייעים לנו. אחרי ישיבת הוועדה

שהיתה בסולתם היתה ישיבה אצל מנכ"ל משרד הבטחון. הופיע שם נציג צה"ל ואמר:

אני מתחייב לשנת 1992, מעבר להזמנות השגרתיות, לתת לכם עוד 10 מליון שקל

הזמנות בתחמושת; ולשנת 1993 אני מתחייב לתת לכם עוד 13 מליון שקל. זאת, אני

מדגיש, מעבר לחזמנות חשגרתיות. מנכ"ל משרד חבטחון עוד הוסיף שהוא ישתדל להקדים

את תכנית 1994 לכיוון 1993. כל זה מוביל אותנו בקירוב לאותה תכנית עבודה

שהערכנו אותה בשעתו - 25 מליון דולר הזמנות, גם בישראל וגם בחוץ, לשנת 1993.

ו



אם כולם מדברים על כך שלפני עשר וחמש-עשרה שנה היו בסולתם 2.000 עובדים,

נא לא לשכוח מה עמד אז מול: עמדו אז מול בין 130 ל-170 מליון דולר הזמנות

לשנה. השנה אנחנו מדברים על 25 מליון דולר חזמנות, והלוואי ונצליח למכור 3-4

מליון דולר גם מהמלאי. זאת אומרת, התכנית המקורית שהצגתי בפניך, אדוני יושב-

ראש הוועדה, נשארת לדאבוני כי רב. אני מאד מקווה שזה ישתנה.

מה שאמרתי הוא למעט ענין ה"שולף", כי זה עדיין בדיונים במערכת הצה"לית.

היו"ר ע' פרץ;

ההסכם שלכם היום מסתמך על הנחה שאין "שולף"?

ס' אביבי;

נקודת המוצא שלי, שאין "שולף". אני גם לא משלה את עצמי, מהרבה סיבות,

ואני מעריך שלא יהיה "שולף", לפהות לא בשנת 1993, הלוואי ואתבדה. מכיוון שזה

תלוי לא במשרד הבטחון אלא יותר במערכת הצה"לית, לכן אני אומר את זה. נקודת

המוצא שלי היא שאין "שולף". אם יש "שולף", אני אדבר אחרת.

נקודה נוספת; אני רוצה להדגיש את הבקשה של היושב-ראש, שנעשה את ההסכם לא

כדוגמת ספטמבר 1990, שלא יהיה "ליל כלבים" ולא תהיה אותה אווירה שהיתה אז. אני

הודות להנהלת המפעל, הרבה הודות למזכיר מועצת הפועלים

ולאנשיו, הרבה הודות לאווירה, שהיתה חיובית - היא קשה, היא כואבת, שלא יהיו

ספקות - הגענו להסכם עבודה, והעובדים, בניגוד למקומות אחרים שקשורים בתעשיה

הבטהונית, הגיעו להסכם של הוצאת כ-100 עובדים, מצד אחד, ומצד שני גם ויתור

בשכר וגם ויתור בתנאים הנלווים. כל זה מתוך מגמה אחת, שנוכל להגיע לאיזון

תפעולי כבר ב-1993.

היו"ר עי פרץ;

יש עכשיו הסכם על פיטורי 100 עובדים?

למעלה מ-60 עובדים כבר יצאו. חתמנו כבר הסכמים עם למעלה מ-75 או 80

עובדים, והכל מסוכם עם הוועד.

כמה ישארו אחרי סיום התהליך?

אחרי סיום התהליך ישארו כ-270 עובדים קבועים במקום 366 שהיו לפני תחילת

התהליך.

1. התכניות שהוגשו לעת עתה מראות כיוון של איזון תפעולי ל-

1993. נכנס מנכ"ל חדש לסולתם,במקום אברהם בר-דוד,והוא יוסי אנגלסטר, איש

תעשיה, עשר שנים באורדן - לקהנו אותו מאורדן - בוגר תעשיה וניהול בטכניון,

תואר שני בחקר ביצועים. אני מאמין שהוא יבריא את המפעל ויוציא אותו. אני אומר

פה מלים מסוכנות, אבל אני בטוח. תכנית יותר מפורטת נקבל תוך חודשיים.



הכוונה שלנו היא לגמור את 1993 באיזון תפעולי ולנצל את הזסן לבדיקת של

כניסה לתחומים אזרחיים נוספים, לא לכיוון של נשק, לא לכיוון של תחמושת, ולא

לכיוון של קבלנות משנה. זאת אומרת, לא בריחה מאותם תחומים - יכול להיות שאפילו

העמקה בשניים-שלושה תחומים ספציפיים של הנשק והתחמושת - אבל במקביל כניסה

לתחומים אזרחיים. אני מעריך שאנחנו יכולים לקבל את זה. חמפעל עבר מכה קשה,

האווירה לא נעימה - למרות העזרה הגדולה של מזכיר מועצת הפועלים ואנשיו בכל זאת

האווירה קשה, יוצאים אנשים מהמפעל - אבל נכון לרגע זה, אם יתגשמו כל הציפיות -

עוד אין לנו את כל ההזמנות ביד - יש לנו הזמנות באותו סדר גודל שדיברתי עליו

בשעתו -14.5 מליון דולר ברגע זה ביד. אנחנו חייבים להגיע ל-25 מליון, חלקם

בעזרת משרד הבטחון, חלקם בעזרת נושאים נוספים.

היו"ר ע' פרץ;

תודה רבה.

אבקש מאברהם אורן, לאחר ההתייחסות לסולתם, לומר לנו אם יש למשרד הבטחון

נושאים נוספים ביקנעם בעיקר בתחום התעשיה הזעירה.

א' אורן;

נאמר כאן שביקנעם לא הקימו אף מפעל בחמש השנים האחרונות. אני לא בטוח.

לדוגמח - I.A.Sחוקם.

סי אלפסי;

חוא הוקם לפני שש שנים.

אי אורו;

אחר כך יש לך מפעל שמספק ספקי כוח, כולו כמעט עובד ליצוא.

סי אלפסי;

גם כן חוקם לפני שש שנים.

לגבי סולתם; בחדר הזה עברנו הרבה דיונים בנושא. כפי שתואר, מצב התחמושת

תלוי במצב בעולם - לזכותו של סולתם אני חייב להגיד שבמשך מספר השנים האחרונות

עשו בחלק הסבה - ולמעשה אם אני מסתכל כיום בסדר גודל גס, מדובר כיום על כ-50%

מתוך אותן הזמנות שאנחנו מכניסים, כשאנחנו עומדים היום על 45 מליון שקל שהוא

סל ההזמנות הפתוחות שנמצא בסולתם. לא הכל ב-1992, זה מתחלק על מספר שנים.

אנחנו עומדים להכניס הזמנות נוספות, אבל לא הכל תחמושת. בערך 50% הוא בתחומים

אחרים, בעיקר ב"מרכבה".

למה אני מדגיש את זה? כי אם אתה לוקח את נושא התחמושת, הוא יהודי. אם אני

הולך להזמין פצצת מרגמה, אני מזמין אותה בסולתם או קונה אותה בחוץ-לארץ. בדרך

כלל משרד הבטחון שומר על תוצרת הארץ ואנחנו שומרים על אזורי הפיתו. נציגי משרד

מה פתאום אתם עושים את זה? זה לא המנדט שלכם. אתם משרד

הבטחון, תדאגו לבטחון. אם חוק חמכרזים ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר, אני צופה הרבה

דברים בעייתיים באזורי הפיתוח; אם בעבר היינו בין המשרדים הבודדים שהצלחנו

לשמור על אזורי הפיתוח, אני לא בטוח שיחיה לנו הכלי החוקי להמשיך לעשות את

זה.

?

מה היקף ההזמנות?

אי אורן;

בערך 100 מליון דודר כל שנה הוא היקף ההזמנות שהולך לאזורי פיתוח, אבל

מישהו יכול לקחת ממני את אותו כלי ולומר: מה פתאום אתה מעדיף ב-15%? זה לא

מדנט שלך. לכל הנושא הזה מודע יושב-ראש ועדת המנכ"לים ועובדים גם על הקטע הזה.

כלומר, מה שחסר יהיה לנו זה הקטע של ההקיקה. לא רק ענין של סיווג אלא גם מה הם

כללי המשחק שלפיהם אנחנו יכולים להמשיך לעבוד, באותו רגע שיש לך את אותו חוק

המכרזים. יש עבודות מסויימות שסולתם נכנסה לתוכם, כמו בתחום ה"מרכבה", שהיא

זוכה בהם לתחרות מול מפעלים אחרים. אני חייב לציין לטובת סולתם שהם עשו עבודה

יפה מאד ונכנסו יפה מאד לתחום הזה ומה שיהיה בעתיד תלוי בהנהלת סולתם.

אותי הטריד ברגע מסויים, ואמרתי את זה גם לסבינועם אביבי: אתם כל הזמן

מראים לי שאתם הולכים לקראת סגירה, לכן אם אני מוסיף הזמנות, אני מסכן אספקה

אם אתה כל הזמן מאיים על סגירה, אני אפסיק להכניס הזמנות, כי

אני צריך אספקה לטנק "מרכבה", שזה קו שרץ. אני הבנתי שאנחנו פחות או יותר במצב

יציב, אני לא נכנס לשאלה אם צריך 270 פועלים או 350 פועלים, אבל אני צריך

להיות בטוח קודם כל שיש מפעל שאתו אני יכול לנהל עסקים.

כמה ההזמנה שלך היום מסולתם וכמה היא תחיה בשנים הבאות?

היום הזמנה פתוחה היא 45 מליון שקל. אם אני מסתכל פר שנה זה יוצא בערך 25

מליון שקל, אם אני מוסיף עכשיו גם את ההזמנות שבצינור, שעדיין בתהליך, כי הלק

עדיין או אצלי או במגרש של צה"ל.

זח כולל את מימון חפיתוח של "השולף"?

מייד אגע ב"שולף".

בסך הכל מה שעמד למשך שנתיים, ששר הבטחון הקודם קבע, היה כ-5 מליון שקל

למשך שנתיים, כשהשנתיים האלה נגמרות בסביבות מאי.

שואלים מה עתיד ה"שולף". החלטח פורמלית לא קיימת. אנחנו נמצאים תוך כדי

תהליך תכנון עבודה של 1993 וגם עדכון התכנית הרב-שנתית. ברור לי רק דבר אחד:

אני לא בטוח שזה ברור לחלק גדול ממקבלי הההלטות, שלא מחברים דבר אחד פשוט:

בשביל להכניס הזמנות אני צריך תקציב. באותו רגע שמקצצים תקציב בטחון, בדרך כלל

הקיצוץ נופל על התעשיה. אם השנה קיצצו 275 מליון שקל, זה יפול על התעשיה. זה

כי אותם מפעלים שנמצאים במצב טוב יחסית עובדים שליש

למשרד הבטחון, שני שלישים ליצוא. כל דולר שמקוצץ, שאני לא מזמין, על ידו

הולכים עוד 2 דולר שלא מזמין מישהו אחר מבחוץ. זאת אומרת, כל קיצוץ כזה

אוטומטית נופל על התעשיה והוא נופל פי שלושה. את זה צריך לקחת בחשבון מי

שמחליט. יכול להיות שזו תהיה שנת מעבר ובשנים הבאות יהיה יותר טוב, אבל צריך

להביא את זה בחשבון.



היו"ר עי פרץ;

5 מליון שקל פיתוח שלב ב' של ה"שולף" - אתה אומר שזח עד מאי. מה זה אומר

מבחינת תקציב 1993? מאיפה יש לך את חכסף עד מאי, אם אתח עוד לא יודע איך תחיח

החלוקח ב-1993?

אי אורו;

יש דברים שבחם חוצאנו חזמנח. ברגע שחוצאנו חזמנח, חנושא רץ.

חיו"ר עי פרץ;

עד מאי יש פיתוח.

אי אורו;

חמשך פיתוח.

חחחלטח חכבדח צריכח לחיות; אם יש חצטיידות או אין חצטיידות. בזמנו סולתם,

וגם כור, חציעח חצעות לחצטייד בסדר גודל של 30 מליון, לחסדר כזח או אחר לעשר

שנים, אבל זח עדיין פתוח, כי חדבר חכי חשוב חוא אם מצטיידים או לא מצטיידים,

ולשלב חזח עוד לא חגענו.

לגבי מפעלים אחרים; אנחנו נותנים חזמנות לאותו מפעל שחזכרתי - .I.A.Sגם

"אוסם" מקבל חזמנות. מח שיש - אנחנו עוזרים.

חיו"ר עי פרא;

תודח רבח.

נשמע מיעקב חכט מח גורלח של חחכשרח חמקצועית ביקנעם, כי אני מבין שסגרו

מספר קורסים.

אני כבר רוצח לחודיע שנקיים דיון בעוד חודש, אחרי שנדע משר התעשיח מח

תוצאות ועדת חמנכ"לים מבחינת אזורי פיתוח, ואני מקווח שחענין של מודל יקנעם

יוכל לחיות מונח כאן ונוכל לקיים דיון שבו מתעמקים במודל, שזח דבר חשוב מאד.

י י חכט;

יקנעם, מבחינת חאגף לחכשרח ופיתוח כוח אדם, קיבלח יחס מיוחד במשך עשרים

חשנים חאחרונות. חשקענו קורסים רבים מאד, חן בסולתם עצמח וחן בעיירח, מעבר לכל

פרופורציח. אמר ראש חמועצח נכון; כשיגמרו את חקורסים, לא בטוח שכולם ייקלטו

במקום, לכן אנחנו בודקים כל קורס וקורס לגופו של ענין. במאמצים מרובים פתחנו

לפני כחודשיים קורס ראשון ליזמות, קורס גננות נוי. בגלל חלחצים אנחנו מוכנים

לאפשר באופן יוצא מחכלל עוד ארבעח קורסים בחתאם לבקשת חמקום. אנחנו לא בטוחים

שחבוגרים וחבוגרות של חקורסים אכן ייקלטו. יש לי חשש, ביקנעם במיוחד,שחם

יתוספו חזרח למובטלים של חמקום, דבר שאני לא יכול לומר בחרבח מקומות אחרים.

בדקנו ומצאנו ש-425 תושבי יקנעם חיו בשנח חאחרונח בקורסים, חן במקום וחן

במקומות אחרים. יש לי רשימח שמית מלאח של כל אלח שנמצאים בקורסים. נתנו חכשרח

פנים-מפעלית ל-8 מפעלים בתוך יקנעם.

אנחנו מוכנים לסייע ביקנעם יותר מאשר לכל מקום

אחר. אני אישית נמצא בקשר עם חמקום. יחד עם זח אינני בטוחח, ממח שאני שומע,

שחבוגרים אכן ייקלטו. אם יתברר שאפשר. נעשח ונרחיב. כרגע אנחנו באמת מוגבלים

מאד. חתקציב שחובטח לנו לחשלים לומדים עד 120,000 לא אושר על ידי חאוצר.

לקחנו פח חלק מחקרן למניעת אבטלח וחלק מחמרות.

בפגישח שלי עם ראש חמועצח ומזכיר מועצת חפועלים חועלח רעיון נוסף, שנבחן

את חאפשרות של חכשרות פנים-מפעליות אצל בעלי מלאכח קטנים יותר, תעשיות זעירות,

דבר שלא חיח עד כח, וחם ציינו את חעובדח שקיימים אצלם בעלי מלאכח שעשויים

לקלוט עובדים נוספים בחכשרח פנים-מפעלית. נבחן גם את חאפשרות חזאת.

אנחנו מאמינים שחנושא של אבטלח יכול לחיפתר גם במפעלים קטנים. נשמח מאד

לשתף פעולח, חן בחכשרח מקדימח וחן בחכשרח פנים-מפעלית לגבי מפעלים קטנים. זח

פרוייקט גדול וקשח, אבל נשמח מאד לחסתייע אחד בשני.

אתח יודע את חעזרח חרבח שאנחנו מקבלים מחאגף שלך כל חשנים ואת כל חעזרח

שקיבלנו בשנים חאחרונות, אבל אני רוצח לחגיד לך: תראו לי קורס אחד בכל מדינת

ישראל שיש לו תוחלת תעסוקתית. בואו נפסיק עם חדבר חזח שרק ביקנעם עושים קורסים

שאין לחם תוחלת תעסוקתית. דיברו על בנין, עשו קורסים לבנין, וחיום יש אנשים

שעברו את חקורסים חאלח וחם מובטלים. אין תוחלת תעסוקתית לכלום, אין עבודח

במדינת ישראל, בצפון במיוחד וביקנעם בפרט. אנחנו מכשירים אנשים כדי שאם אולי

ירווח למדינח ולאזור, יחיח לחם מקצוע ביד ויחיח לחם בשביל מח לקום בבוקר ולא

לקבל דמי אבטלח. פעם אמרתי את זח כקוריוז וזח חפך לעובדח: שחיום מעבירים כרטיס

מגנטי - ראיתי את זח בלשכת חאקדמאים בחיפח - וזח חמגע שלחם עם שירות חתעסוקח.

מי שחכניס לעצמו גול עצמי בשירות חתעסוקח חוא מי שנתן לחעביר את חוק ביטול

חזיקח לשירות חתעסוקח, וחיום מעבידים לא ניגשים לשירות חתעסוקח וחמובטלים לא

ניגשים לשירות חתעסוקח, כי יכולים ללכת לחברת כוח אדם פרטית ולקבל עובדים בכל

מיני מניפולציות.

במסמך שכתבתי לך פירטתי את חקורסים שאנחנו זקוקים לחם

בדחיפות ביקנעם.

אלח אושרו.

לא אושרו.

חודעתי שארבעח קורסים אושרו.

אני תבעתי ממנו לבוא חנח עם אישור.

ו

אני מקווה שזו אחת חבשורות מהישיבח הזאת.

חעובדים תרמו תרומה נכבדה מאד לרצון להבראת המפעל

על ידי כל מיני ויתורים. הפעם השתדלנו מאד, גם ההנהלה וגם נציגות העובדים,

לעשות את זה בשקט, מאחורי הקלעים.

הגענו להסכם כואב, שוב פעם העובדים נתנו שאנס לעצמם, ועושה רושם שבניגוד

לפעמים קודמות הפעם באמת הנהלת סולתם שחטה הרבה פרות קדושות. קוריוז אחד: 11

מנהלי עבודה מתוך 13 הלכו הביתה, ואלה בעלי משכורות כבדות. אני לא גאה בזה

שאנשים הולכים הביתה, אבל כל השנים דיברו על הורדת תקורה ושלחו את בעלי

המשכורות הנמוכות הביתה. השנה, לשם שינוי, ההנהלה הנוכחית, עשתה באמת מה שהוצע

ויצאו מהמפעל הרבה עובדים בכירים, ותיקים, וצעירים לקהו את מקומם בניהול,

במשכורות יותר נמוכות.

אני מאד מקווה שבדוגמה הזאת, פלוס דברים שנעשים כרגע בשטח על ידי מנכ"ל

המפעל, הולכים על פתרון אמיתי.

לגבי 30 הזמנות שירות התעסוקה: אני קודם כל מאהל לך, דוד לפלר, הצלחה

בתפקידך. אבל אני רוצה להגיד לך: זו בסך הכל החלפת סוסים. 30 איש הגיעו לגבול

הקביעות ושלחו אותם הביתה, ובמקומם הזמינו 30 עובדים אחרים הדשים. אם אני לא

טועה, אתמול קיבלו 5 הזמנות בקרן הקיימת לשבועיים. זה כל בסיס הקיום של שירות

התעסוקה ביקנעם כרגע. אני לא תולה את התקווה במיחשוב, המיחשוב הוא חשוב, אבל

לצערי הרב זה שביטלו את הזיקה וההובה לעבור דרך שירות התעסוקה הרס הרבה דברים.

ראש המועצה פירט אותו. מדברים פה על הישובים באזור

שנכללים בתחום הטיפול של שירות התעסוקה. בואו נקרא לתינוק בשמו: מדובר בסך הכל

על שני מושבים, שבשניהם ביהד 300 משפהות - כוה עבודה של 100 איש מכסימום -ואלה

המושבים אליקים ועין העמק. קיים גם המושב מדרך עוז, אבל כולו חקלאים וחוא לא

תורם לא לחיוב ולא לשלילה למצב האבטלה. אליקים ומדרך עוז ביחד זה פחות מ-100

איש. בענין של 15,000 איש, שדיברו עליהם, אני לא יודע איזה משרד להאשים. כל

השנים זעקנו שהנתונים של יקנעם לא אמיתיים, לא נכונים, ושוב פעם מביאים אותם.

אוי ואבוי לאותה תחרות אצל מי האבטלה יותר גבוהה, אם באור-עקיבא או ביקנעם.

אנחנו מבקשים שני סוגים של פתרונות,

פתרונות לטווח קצר ופתרונות לטווח ארוך. לטווח קצר הצעתי את הנושא של עבודות

יזומות בתחומי הישוב. יש לנו תל ארכיאולוגי מאד מענין ואפשר להעסיק בו, למעלה

מחצי שנה, 50-60 אנשים, לפתח אתר תיירות שהוא פנינה בישוב. הנושא כבר הוגש

למוסדות, למשרד התיירות.

זה כבר אושר.

זה אושר, אבל לא הופעל.

יש אפשרות לעשות עבודות תשתית בישוב עצמו והתושבים יהיו גאים.

4



אני רוצח לחגיד לך, מר חכט, אולי אתה לא יודע: בתי חספר של יקנעם נצבעו

השנה בחינם על ידי בוגרי קורס לצביעח, זח חיח חסטאג' חמעשי שלחם וזו חיתח

דוגמח מאד יפח לתושבים ביקנעם. סיכמנו אתמול עם חחניכים של קורס גינון שחם

לוקחים על עצמם אתר שלם של בנין חאמפיתיאטרון,שחושלם עכשיו,וחם עושים את כל

חגינון כחניכים של חקורס. כך שאני חושב שיש בצד חקורסים חאלח צד חינוכי חשוב

ביותר. לצערי, י אני לא יכול לחגיד את זח על חקורס לאינסטלציח, שלא חצלחנו

לחפעיל אותם לפרוייקטים. חקורסים חנוכחיים עובדים יפח מאד, וחלוואי על כל

חקורסים חבאים שנפעיל אותם באותח מידח.

אדוני שר חתעשיח וחמסחר, יש לנו דבר שיכול, לדעתי, מהר מאד לפתור בעיח של

120 איש: לעזור בדחיפות ל"אוסם" בנושא של חרחבת קו קיים. חבנין ישנו, חכל

ישנו, פשוט לחכניס מכונות תוך חודש ויש לי 100 מקומות עבודח.

יש עוד נושא, שאולי חחנחלח בסולתם לא ביקשח אותו: אני חושב שאנחנו יכולים

לחכפיל ולשלש את תוצרת חנירוסטח בסולתם, את חסירים, שאיכותם גבוחח. מייבאים

סירים של נירוסטח באיכות ירודח מחסירים של סולתם ומוכרים אותם וחם מחווים

תחרות קשח בנאד לסולתם. אפשר חיח לחגן על תוצרת סולתם, עם כל חרצון לבוא לקראת

חשוק חאירופי. עושים את זח בסכו"ם ואין שום סיבח שלא יעשו את זח בסירים. אני

לא רוצח לחזור על מח שכבר חוזכר בישיבח חקודמת, את חסקנדל שנעשח עם חפסטח

ב"אוסם", שחפך בעצמו ליבואן בגלל חאבסורד שחקמח מסובסד באיטליח. אלח דברים

שצריכים לעזור לפתרון מיידי.

מתן מעמד של אזור פיתוח א'. ראש מנח"ר חזכיר מפעל בת של

חחברח ,I.A.Sשיכול לקלוט 50 עובדים ו I.A.S-חכין לו מקום בשטח שלו. חבוקר חוא

חודיע לי חבוקר בטלפון שחוא חולך למגדל חעמק, גם כן מאותה סיבח ששם יש מעמד של

אזור פיתוח אי, ואצלנו - ב'.

חוא לא יוכל ללכת.

גם מפעל אלביט חודיע שחם חולכים למגדל חעמק.

אחרי חנתונים ששמענו כאן גם מכבוד חשר ומחברים אחרים מח חצפי לקראת חעתיד

שאפשר לראות בעוד שנח-שנתיים אנחנו חייבים לחשוב, ומחר, לגבי חטווח המיידי.

חצענו פעמים אחדות חצעות, ואולי חוועדח יכולח לחמליץ ולממש: למשל, חוזכר כאן

על ידי מזכיר מועצת חפועלים ענין חחפירות. אנחנו יודעים מאמיר דרורי, שברגע

שיחיח תקציב - ואפשר את חתקציב חזח לבנות מביטוח אבטלח - ניתן מייד לחעסיק 50-

60 מובטלים ובלבד שישלמו לחם 50% מביטוח אבטלח, כשחוא מוכן למלא עוד 50% כדי

שיחיח שכר מינימום. זח דבר מיידי שצריך לעשות אותו.

מסתובבות חצעות על מתפרות לעולות מאתי ופיח. אני שומעת על עוד 38 משפחות,

ביניחן יש בוודאי 50 עולות מאתיופיח. יש לי עבודח למאות עולות מאתי ופיח, אבל

מי יממן את חמתפרח?

מח זאת אומרת "מתפרות לעולות מאתי ופיח"?



ע' תמיר;

הכוונת לעולות מאתיופיה שעושות עבודה יחודית לחן, ויש לנו חמון הזמנות

לעבודה הזאת. בענין זה צריך להשקיע רק מעט במכונות תפירה ומייד הן יכולות

להתחיל לעבוד.

בדברים כאלה, אם יכולנו להצביע על מקורות מיידייים כדי ליישם תכניות, אני

הושבת שהיינו יכולים, בכל מקום, לפתור 100-150 מקומות עבודה, וזה כבר קשור

לטווח המיידי.

עי מאור;

דבריו של ראש המועצה אלפסי, שהוא בא ומדבר כבר פעם שלישית ורביעית והולך,

מסתכלים גם אותנו כחדשים בצורה בלתי רגילה. לכן דברי אל השר; המאבק כבר אבוד

בשנה הזאת, אבל בשנה הבאה יש ליזום מאבק ליצירת מקומות עבודה בתקציב הממשלה,

אותו ציפינו לראות ממשרד התעשיה והמסהר במלוא העצמה - אני שמחה שחברי בממשלה

עשה את זה - כי אם לא יהיו מקומות עבודה אחרים, אנחנו בבעיה אדירה.

הערה שנייה; אני מאד תומכת בענין של עסקים קטנים ובינוניים. אולי במקום

עבודות יזומות - שזה ביטוי נורא המופיע במסמך של המועצה - אפשר לקרוא לזה

עבודות תשתית. שמענו את זה גם באור-עקיבא, שמענו את זה בכרמיאל. אני הושבת

שלקראת השנה הקרובה זה רעיון מאד נכון; בהיעדר יצירת מקומות תעסוקה רבים מאד

ליצור פרוייקטים, במשרד, של עבודות תשתית, לא עבודות יזומות, וליצור בזה עשרות

ומאות מקומות עבודה בהרבה מאד מקומות.

שי בוהבוט;

השתתפנו כראשי ערים בהרבה ישיבות ואני שמה שאני משתתף כאורה של הוועדה גם

כהבר-הכנסת. אני מצפה מהפקידות הממשלתית להתהיל לדבר בסגנון אהר. יש מצב

הירום, אנהנו הושבים שהבעיה היא המורה ביותר וצריך למצוא פתרון מיידי. ועדת

העבודה צריכה לתבוע ממשרדי הממשלה להכין תכנית מיידית, כי הרשויות המקומיות,

ערי הפיתוה, אינן יכולות לסבול. שמעתי את נציג משרד הבטהון במלים האהרונות

שלו, שמעתי אותו מדבר לפני שנה, שנתיים - אותו סגנון. אני תובע משר הבטהון

למנות נציג, אלוף בצה"ל, שיבדוק אם אכן יש אמיתות בהזמנות של 100 מליון דולר,

ו-100 מליון דולר בערי הפיתוה זה אפס.

כשנקיים פה דיון בעוד הודש, אני מבקש מהיושב-ראש להזמין אותי כי המצב הוא

מצב הירום. אנהנו תובעים מכל אלה שיושבים כאן, מיידית, להגיש תכניות למציאת

פתרונות לבעיות האבטלה.

שנית, בנושא משרד העבודה; לא ייתכן שמרכזי הכשרה מקצועית הולכים להיסגר,

כי אין כסף. אני תובע מן הממשלה, מיידית, להעביר תקציב למשרד העבודה על מנת

להמשיך את מרכזי ההכשרה המקצועית. אביא דוגמה ממעלות; משרד העבודה עשה עבודה

מצויינת, זה גם פתרון זמני לבעיית התעסוקה, ופתאום היום מקצצים הכל, אין. אני

הושב שיש איזה מהפך ומבקש משר התעשיה והמסהר, מכל הפקידות; אנהנו רוצים סגנון

של מצב הירום ומציאת פתרונות.

*



היו"ר ע' פרץ;

אני מבקש להביא מספר החלטות לסיכום הישיבה הזאת ואם להברי הכנסת לא תהיה

א. אנחנו מברכים את שר התעשיה והמסחר על הההלטה להתמודד עם בעיית האבטלה

ביקנעם ולהכריז עליה כעיר מודל.

ב. אנחנו פונים לשר התעשיה והמסחר וממליצים על אישור אזור פיתוח אי

לשנתיים, הן במסגרת החלטות הוועדה שתוקם והן במסגרת פרטנית.

ג. אנחנו רושמים לפנינו את הודעת הנהלת סולתם על ההסכם במפעל. מביעים צער

על הצורך בצמצום כ-100 עובדים ומקווים שהתכנית שבוצעה הפעם הינה המסגרת הקבועה

להיקף העובדים במפעל ולא הלילה תכנית ביניים לפיטורים נוספים.

ד. אנחנו פונים לשר התעשיה והמסחר ומבקשים לתת תשומת לב מיוחדת לתהליך

האצת החשיפה, שבעיקר בא לידי ביטוי בשני מקרים ביקנעם - גם במקרה "אוסם" וגם

במקרה ההתמודדות בסולתם עצמו, עם כל הייצור בתחומים האזרחיים דווקא, כמו

הסירים ודברים אהרים.

ה. אנחנו פונים למשרד העבודה ומבקשים שחרור מיידי - אטפל בזה באופן מיידי

גם באוצר - של לפחות 10 מליון שקל כדי לתת לכל מרכזי ההכשרה המקצועית לפתוח את

השנה כמקובל בספטמבר ולא לדחות את פתיחת שנת ההכשרה המקצועית לינואר. זה לא בא

בחשבון שנמתין לשנת התקציב הבאה עם מאות מובטלים שממתינים להכשרה, והכי גרוע -

שמרכזי ההכשרה יוכלו לאבד את צוות המורים שלהם וצוות המנחים שמגובש היום

במרכזי ההכשרה.

ו. אנחנו פונים אל שר הבטחון ומבקשים ממנו לא להטיל את הקיצוץ, שהוחלט

עליו בתקציב המדינה, על המערכת של התעשיות בלבד, מכיוון שאם הקיצוץ הזה יוטל

בעיקר על המערכת של התעשיות הצבאיות, אנחנו נימצא במצב קשה ביותר.

שי בוחבוט;

אני מבקש לציין את הפנייה שלי לשר הבטחון למנות בודק יחיד בנושא ההזמנות

של מערכת הבטחון מערי הפיתוח.

אני מבקש שוועדת המנכ"לים לערי פיתוח לא תעשה את שגיאות העבר ותיתן

נציגות לערי הפיתוח. לא יכול להיות שמנכ"לים יישבו לבד ויחליטו על ערי פיתוח

ואחר כך תקום זעקה.

היו"ר עי פרץ;

נקבל את הבקשה הראשונה.

יי לס;

בנושא של מגדל העמק יש פוליטיקה ברורה. אני הושב שלא צריך לתת למגדל העמק

העדפה על יקנעם, במיוחד בממשלה הזאת.



היו"ר עי פרץ;

ההעדפה היא לא ההעדפה של הממשלה הזאת אלא של ממשלה אהרת והיא באה מתוקף

הגדרה של אזורי פיתוח.

י' לס;

היא לא מוצדקת.

היו"ר עי פרץ;

גם הכללת רמת ישי אינה מוצדקת. יש הרבה מקומות לא מוצדקים עוד יותר. לכן

אני מציע; יש עכשיו ועדה. כשהוועדה תסיים את עבודתה ותביא לנו את מפת אזורי

הפיתוח, נדון בכולה, בכל העיוותים שיש במפה. יש פה מכלול שלם של נושאים ואני

מציע שלא נתייחס לקטע בלבד אלא למכלולכולו.

אני פונה לאברהם אורן; אני מבקש אותך לתת תשומת לב להערתו של מזכיר

מועצת הפועלים, ואם אותו מפעל שהוזכר יחליט שהוא רוצה להעתיק את מקומו, בגלל

ענין של אזור פיתוח, אני מבקש שאתה, כגורם מזמין אצלו, תקבל החלטה שההזמנות

שלך מאותו מפעל מותנות בכך שהקמתו תימשך ביקנעם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)