הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 650

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ב בסיון התשנ"ו (9 ביוני 1996). שעה 12:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

ר' אלול

א' פורז

די תיכון

י' דוד, ת' לומברוזו - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר

טי דולן - מי נהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

שי וינר, ירון ביבי - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי שניידר

ס' אלחנני

אי קרשנר

ת' שפנייר

1) אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

ולעניין סעיף 61(ד) להוק מס שבח מקרקעין.

2) תקנות מס הכנסה (ספורטי חוץ), התשנ"ו-1996.

3) שינויים בתקציב לשנת 1996.

4) החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון),

התשנ"ו-1996.

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית

ושאיריהם) (תיקון), התשנ"ו-1996.

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו)

(תיקון), התשנ"ו-1996.



אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

ולעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. לפנינו אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס

הכנסה ולעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין. אנחנו ביקשנו מיהושע דוד שיבוא

הנה. נשאלה שאלה לגבי העמותה של רפאל (קרן א. רפאל ושות'} - כדוגמא,לא שיש בעיה

אישית איתה. מהי הקרן הזאת? מה אתה יודע עליה?

י י דוד;

זאת קרן שהפעילות שלה עדיין לא כל כך גדולה, היא מגייסת כמה עשרות אלפי שקלים

ומחלקת חלק מהם כמלגות לסטודנטים. המלגות ניתנות לסטודנטים דרך האוניברסיטאות,

דרך ועדה של האוניברסיטה ולא ועדה של הקרן. דבר שני שעושה הקרן - היא גם מעבירה

כספים לאוניברסיטאות עצמן. הפעילות הזאת כשלעצמה היא פעילות שמקדמת מטרה ציבורית,

אין סיבה שלא לאשר אווזה. השם לא מפריע לנו כל עוד לא נעשה בכסף שימוש לצרכים

הפרטיים. אנחנו לא רואים כאן שום שימוש לצרכים פרטיים.

ס' אלחנני;

אותם אנשים שתורמים לקרן יכולים לתת מלגות כאוות נפשם ישירות לאוניברסיטאות

עבור מלגות, כי יש ועדות מלגות בכל האוניברסיטאות לכל מטרה חברתית, אתנוגרפית

וכו י. כשאתה מקים דבר כזה, אז יש קודם כל הנהלת הקרן וקונים מיושב וכל הציוד הזה

עבור ניהול הקרן במשרדים של אותם אנשים, הרי בכלל אי אפשר לעשות הפרדה בין הקרן

לבין המשרדים שלהם.

י י דוד;

לא. ישנה הנהלה לקרן וההנהלה היא ציבורית. הדרישה של סעיף 9(2} היא שבעה

חברים שרובם אינם קרובים זה לזה.

ס' אלחנני;

אבל הם לא מוזכרים פה.

י י דוד;

אנחנו דואגים שהדרישה הזאת תתקיים. אין לי שום בעיה עם זה. הגוף הזה נראה לנו

כגוף צינור - מקבל כספים ומקצה אותם. אנחנו עשינו עבודה גדולה על גופי צינור

ואנחנו הרבה יותר מחמירים איתם. גוף צינור זה גוף שבו למנהל הקרן יש שליטה על

מקור התרומות כי העסקים שבבעלותו יכולים לתרום את הכסף, יש לו שליטה על עיתוי

קבלת התרומות ויש לו גם שליטה על עיתוי חלוקת התרומות האלה לצרכים ציבוריים. זה

גוף צינור, ולגבי גופים כאלה אנחנו מחמירים הרבה יותר מאשר לגבי אחרים ואנחנו

מחייבים אותם לחלק את כל הכספים למטרות ציבוריות באותה שנה שהם מקבלים אותם. זאת

כדי למנוע מצב של קבלת כספים וצבירה שלהם בקרן כעודפים. לכן אין לי שום בעיה עם

זה, אין צבירת עודפים.

ס' אלחנני;

כמה כוח אדם אתה צריך להשקיע בשביל זה?

י י דוד;

פה אנחנו חוזרים לדיון היסטורי, לדיון הבסיסי.

היו"ר ג' גל;

במה גוף צינור שונה מעמותות אחרות?



ס' אלחנני;

בעמותות האחרות הוא לא בודק כל כך.

י' דוד;

לא. קודם כל, אני בודק בכולם. לפני שאנחנו מביאים לכאן את הגופים, תאמינו לי

שהם עוברים אצלנו תהליך לא קל של סינון. אנחנו בודקים אותם בשלבים הראשונים של

הבקשה, אנחנו גם בודקים אותם לאחר מכן בביקורות ניהול ספרים. ביקורות ניהול ספרים

נעשות היום גם במלכ"רים וגם בעסקים על-ידי אותם אנשים בפריסה ארצית רחבה. מעבר

לזה, האישורים האלה ניתנים לשנתיים. לפני תום השנתיים אנחנו שוב בודקים אותם ושוב

מבקשים מהם הבהרות, לפני שאנחנו מחליטים אם לאשר או לא לאשר את ההארכה. הגופים

האלה נמצאים תחת עין פקוחה שלנו, ואני מדבר בעיקר על הגופים החדשים שמאושרים החל

מ-92י לתקופה מוגבלת של שנתיים עם אופציה להארכה.

ס י אלחנני;

למה צריך גופי צינור כאלה? הרי אין מניעה לתורם לתרום לכל מה שהוא רוצה ואין

מניעה לכל מי שיש לו לתרום למטרות חברתיות וגם שם מקבלים את הפטור ממס. אני לא

מבינה את גופי הצינור האלה.

י י דוד;

לנגה למנוע יוזמה של אנשים שיש להם קשרים ושיש להם יכולת והם מסוגלים לגייס

תרומות ולהקצות אותם למטרה ציבורית? למה לבלום את זה, כל עוד זה משמש למטרה

ציבורית?

ר' אלול;

הפעולה צריכה להתקיים, ואם היא מתקיימת בעזרת אנשים - מה זה מפריע לך, סמדר

אלחנני? אם היא לא תתקיים בעזרת אנשים, היא תבוא חזרה לממשלה.

ס י אלחנני;

אתם יודעים כמה עולה לנו הפטור ממס הזה? זה עולה המון כסף, ללא כל קשר לסדר

העדיפויות של תקציב המדינה. ופה זה עוד נעשה באמצעות גוף צינור.

י י דוד;

כל הפטור לפי סעיף 46 עולה כ-85 מיליון שקל. זה מה שעולה הוויתור על המס.

היו"ר ג' גל;

85 מיליון זה לא מעט כסף.

י י דוד;

יש סכומים נוספים שאני לא יודע לאמוד אותם.

ס' אלחנני;

אי אפשר לאמוד אותם.

היו"ר ג' גל;

רבותיי, אני חושב שאנחנו מיצינו את הנושא. מי בעד לאשר את הבקשה לאישור

מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מט הכנסה ולעניין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח

מקרקעין?



המוסדות שמבקשים אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הם: העמותה להנצחת דייר

חיים שהם ז"ל, בית-מדרש חניכי הישיבות אוהל יעקב ולאה, מוסד "תורה וחסד" - רובע

בי אשדוד, לילך - ארגון נשים להתנדבות, מסל"ן - מרכז סיוע לנשים בנגב, בית-הכנסת

הגדול - רמת גן, עמותת בית-הכנסת מורדות טבריה, קרן א. רפאל ושות', בית אורי.

המוסד שמבקש אישור לפי סעיף 61(ד) לחוק מס שבח הוא: קרן טיבר.

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

הבקשה אושרה.



תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ו-1996

הנושא הבא - תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ). הבקשה היא לתת להם אותן הטבות

שנותנים לעיתונאי חוץ. האם מה שמופיע פה בבקשה זה בדיוק אותו הדבר?

במהות זה אותו הדבר, אבל זה רק מהשנה הזאת.

אי פורז;

הבעיה העיקרית היא התקופה. הם לא מוגבלים בזמן?

תן לי להסביר בצורה מסודרת, ואני חושבת שאענה על מרבית השאלות. בתקנות האלה

אני1נו מבקשים לתת לספורטאי החוץ אותן הטבות שניתנות היום לעיתונאי חוץ. ההטבות הן

שההוצאה שהם משלמים ללינה או לשכר דירה תוכר להם כהוצאה תמורת קבלות. כמו כן

יוכרו להם 200 שקל ליום עבור ארוחות. על ההכנסה החייבת הם ישלמו מס בשיעור של 25%

שייחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה.

200 שקל ליום - אלו ארוחות יקרות מאוד.

טי דולן;

אותו הדבר אנחנו נותנים לעיתונאי חוץ, זה זהה.

וכמה את נותנת לישראלים?

אם חה"כ חיים קופמן היה חי, הוא היה אומר שלאיש עסקים את נותנת 14 שקל.

אבל זו אופרה אחרת, כי איש עסקים ישראלי הוא תושב ישראל, הוא נהנה מנקודות

זיכוי של תושב ישראל. פה מדובר באנשים שבלי ההטבות האלה אמורים לשלם את שיעורי

המס הרגילים החל מהשקל הראשון. לגבי התחולה - התקנות מותקנות לפי סעיף 245

לפקודה, שמאפשר לנו להתקין תקנות שתחולתן תפקע תוך שלושה חודשים מיום פרסומן.

אנחנו מבקשים שהתחולה תהיה החל מ-1 בינואר 1996 לעוד שלושה חודשים.

ס י אלחנני;

זה כבר עבר.

לפי סעיף 245 אנחנו מוגבלים לעתיד, אנחנו לא מוגבלים לעבר. אנחנו נבוא

בספטמבר ונבקש שזה יהיה לכל השנה, כשעד אז נוכל לשקול האם אנחנו רוצים להסמיך את

שר האוצר לתת את ההטבות האלה בסעיף הסמכה שייכנס לפקודה או שאנחנו לא רוצים

להסמיך אותו.

אי פורז;

מה הגדרתו של ספורטאי חוץ?

ההגדרה קיימת בתקנות. "ספורטאי" זה "שחקן או מתחרה במשחקי ספורט או בתחרויות

ספורט, מתאמן או מתכונן לקראתם, למעט מאמן בתחום הספורט". "ספורטאי חוץ" זה

ספורטאי שהוא תושב חוץ. מאמן לא מקבל את ההטבות האלה.

אי פורז;

האם הספורטאי חייב להיות תושב חוץ?

טי דולן;

בוודאי.

אי פורז;

זאת אומרת שאסור לו לישון בישראל מעל 180 יום.

הנושא הזה לא קיים יותר. תושב חוץ פירושו שמרכז החיים שלו מחוץ לישראל. זה

לפי ההגדרה של הפקודה, אין יותר העניין של כמה ימים מותר לו לישון בישראל.

לפי ההגדרה הזאת הוא יכול להיות פה חמש שנים.

נכון. אם מרכז החיים שלו הוא שם - זאת אומרת המשפחה שלו נמצאת שם, גם אם הוא

בא עם המשפחה המצומצמת שלו אבל מרכז החיים שלו עדיין שם - זה היום המבחן של

הפקודה מי הוא תושב ישראל ומי הוא תושב חוץ. הם באים לתקופה מוגדרת; זה כמו

סטודנט ישראלי שלומד בארץ אחרת - רואים אותו כתושב ישראל, כי מרכז החיים שלו הוא

בכל זאת בישראל.

אני רואה להגיד עוד דבר - אנחנו מגבילים את זה כמו שהגבלנו לגבי עיתונאי חוץ,

שההוצאות יותרו לו כחלק היחסי של שנת המס שבה הוא שהה בישראל. זאת אומרת, אם הוא

היה רק תשעה חודשים, הוא יקבל שלושה רבעים מההוצאות וכן הלאה.

גם לעיתונאי חוץ יש 200 שקל ביום עבור ארוחות?

כן, זה זהה.

זה פשוט מקלט מס.

יש לי כאן הרהורים האם אין טעם לפגם בתקנות מסוג זה - אמנם מבחינה משפטית יש

אפשרות לעשות זאת על פי סעיף 245; אבל הרי הכנסת אמרה את דברה בתיקון לפקודת מס

הכנסה ועלה הנושא של הספורטאים ולא התקבל. עכשיו באים בדרך עקיפה ומתקינים תקנות,

ולא רק זה אלא הולכים ואומרים שהתוקף של התקנות יהיה רטרואקטיבי, שגם זה אולי

בניגוד לכוונת המחוקק שנתן שלושה חודשים תוקף לתקנות האלה באישור ועדת הכספים.

נכון שכתוב שהתוקף הוא מיום הפרסום לשלושה חודשים, אז תיאורטית יכולים לבוא

בספטמבר, לבקש לכל שנת המס ואחר כך לבוא בינואר ולהתקין שוב תקנות חדשות ולגלגל

את העניין הזה. אני קצת בספק אם אין פה טעם לפגם למרות שמבחינה משפטית זה כשר,

אבל מסריח.



היו"ר ג' גל;

אני חושב שאנה שניידר אמרח משפט שמחייב אותי להגיב, אבל ממילא התכוונתי

להסביר מדוע אני מתכוון להצביע בעד חרף העובדה שהצבעתי נגד בפעם הקודמת כשהגיע

לכאן החוק. ובכן, כאשר הגיע החוק לתת הנחות במס גם לעיתונאי חוץ וגם לספורטאים,

אני הייתי בין אלה שגרסו שהנחות במס בכלל ראוי שיהיו בהליך של צמצום ולא בהליך של

הרחבה. את העניין של עיתונאי חוץ ראינו בחזקת הנחה כדי שלא יוציאו את דיבת הארץ

רעה, דבר שמקובל בארצות שונות בעולם. למיטב זכרוני היו ארבעה חברי-כנסת בעת

ההצבעה - חבר-הכנסת דן תיכון שהצביע בעד ואפילו ביקש רוויזיה, וחברי-הכנסת עובדיה

עלי, מאיר שטרית ועבדכם הנאמן שהפילו את העניין חזה. מאז קיבלנו פניות הולכות

וחוזרות ואני אמרתי לכל אלה שפנו אלי שאם אני אחליט לתמוך בבקשה הזו, זה יהיה רק

במידה ששני חבריי - עובדיה עלי ומאיר שטרית - יהיו שותפים להסכמה שהם חוזרים בהם

ומוכנים לתמוך בעניין הזה. בשבוע שעבר פנה אליי חה"כ עובדיה עלי ואמר שהוא חוזר

בו, שאלתי את חה"כ מאיר שטרית וגם הוא אמר שהוא חזר בו, וזו הסיבה שהיום אני

אצביע בעד הבקשה. כך שאם את שואלת מבחינת הטעם - אני מרגיש טוב עם העניין הזה

משום שכל אלה שהיו אקטיביים בהתנגדות אז, חזרו בהם והביעו נכונות לתמוך בעניין.

כאמור, מדובר פה בבקשה שתהיה טובה לתשעה חודשים והכנסת הבאה תצטרך להחליט אם

מכניסים את זה לחקיקה או לא מכניסים את זה לחקיקה.

אנה שניידר אומרת: 'מבחינת הצעד המשפטי יש טעם לפגם בכך שאתם הולכים אחורה

ולא רק קדימה. המחוקק בכלל לא חשב שתלכו אחורה'. נכון שאולי זו לא בדיוק היתה

כוונת המחוקק אבל היוגה לנו התייעצות גם עם משרד המשפטים והוחלט שזה פירוש אפשרי.

אי שניידר;

אני מסכימה שהפירוש הוא אפשרי, אבל השאלה אם נכון לעשות כך.

היו"ר ג' גל;

אני אומר שוב - כל האנשים שהיו מעורבים באופן פעיל בהצבעה נגד, חזרו בהם

ומוכנים לאשר את זה. חה"כ תיכון גם אז היה בעד. אבל לו חברי-הכנסת עובדיה עלי

ומאיר שטרית היו כאן - ולצורך זה אני רואה את עצמי נאמן שלהם - היום הם היו

מוכנים לאשר את התקנות האלה.

מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

היו"ר ג י גל;

התקנות אושרו.

א' פורז;

מה שמפריע לי זו הפיקציה של 200 שקל ביום עבור ארוחות. צריך לעשות את זה בדרך

אחרת - שיתנו להם זיכוי, ניכוי, הוצאות כלליות. המילה ארוחות נראית על פניה לא

מתאימה, יורי אדם בודד לא אוכל ב-200 שקל ליום אלא אם הוא הולך כל הזמן למסעדות

יוקרה. יש פה טעם לפגם. לא איכפת לי שתגידו שאדם כזה זכאי לניכוי של 200 שקל ביום

להוצאותיו הכלליות, אבל לא ארוחות.



שינויים בתקציב לשנת 1996

אנחנו עוברים לשינויים בתקציב לשנת 1996. הפנייה הראשונה - מספר 171.

שי וינר;

זו הגדלה של הוצאה מותנית בהכנסה בסך 10 מיליון שקל במרכז למיפוי ישראל, כדי

להגדיל את הפעילות משום שהם מוכרים יותר, נותנים יותר שירותים. חלק מהשירותים

יכולים להיות למשרד השיכון, חלק למשרד הביטחון וחלק גם לשוק הפרטי. זו פשוט הגדלת

הפעילות של המרכז על בסיס תוכנית העבודה שלו.

איד מבחינים בהוצאה מותנית בהכנסה במקרה כזה?

כל הפעילות של המרכז למיפוי ישראל מותנית בהכנסה. פה בעצם מבקשים לאפשר לו

להגדיל את הפעילות.

אבל לא יכול להיות שמגדילים את הפעילות ובעצם מפסידים כסף? הרי בהגדלת

הפעילות יש גם הוצאות קבועות, גם הוצאות משתנות. האם הכל מובא בחשבון בדיוק

ורואים שיש גידול בהכנסות?

זה גידול בהכנסות על מנת לאפשר פעילות. יחד עם זה, יש תקציב שמחולק לתקנות.

יש חלוקה בין תקנות התפעול לבין הכנסות רגילות.

האם התמחיר פה לוקח את המקדם של התקורה והכל?

כן.

האם אין מצבים שבהם בסופו של דבר מתברר שההכנסות האלה יוצרות גרעון ויש הפסד

באיזשהו מקום?

לא. המחירון של הפעילויות אמור לכסות את התקורה המלאה. זו מכירה של שירותים

כאשר המחירים קבועים - מדידות, מיפוי.

אני מניח באופן תיאורטי שבאיזשהו מקום יש גם מקרים כאלה שהתחזית שלהם היא לא

נכונה ובסך הכל אולי מכרו מוצר יותר זול. המונח הוצאה מותנית בהכנסה הוא בסדר,

אבל אני מניח שאפשר למצוא מקרים שההוצאות עולות על ההכנסות.

היה צריך להגיד שקודם תהיה הכנסה ואחר כך תהיה ההוצאה. בהרבה מקומות קודם כל

עושים את ההוצאה ורק אחר כך מקבלים את ההכנסה.

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור הפנייה?

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

היו"ר ג' גל;

פנייה מספר 171 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מספר 172.

ש' וינר;

אנחנו מבקשים פה העברה של 12 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ובמימון ישיר עבור

קרית ספר, על פי החלטת הממשלה. 6 מיליון שקל עבור החזר בניית תשתיות-על ועוד 6

מיליון שקל השתתפות כללית ב-50% מהחזרי הפיתוח בגין בנייה מ-94' (600 יחידות

דיור).

אי פורז;

אני מצביע נגד. שהממשלה הבאה תיתן להם.

הי ו "ר ג' גל;

אבל הממשלה שלך החליטה לתת להם.

ס' אלחנני;

מגיע להם או לא מגיע להם?

ש' וינר;

מגיע להם על פי החלטת הממשלה. קרית ספר היא לא באיזור עדיפות לאומית, אבל

הממשלה החליטה לתת לה כאיזור עדיפות לאומית. קרית ספר צמודה למודיעין, במרחק 2

קילומטרים ממודיעין.

למה היתה החלטת ממשלח מיוחדת?

אי פורז;

ההחלטה היתה לפני הבחירות כי חשבו שהם יספקו את הסחורה, אך הם לא עשו זאת...

אדוני היו"ר, אני נגד אז הפנייה לא אושרה.

היו"ר ג' גל;

אני אבקש רוויזיה.

אי פורז;

תשאיר את זה לממשלה הבאה. יהיה פה יושב-ראש חרדי, תאמין לי שהוא ידאג לזה. אם

היינו זוכים בבחירות, הייתי מבליג, אבל גם לחטוף מכות וגם להצביע בעד? אני נגד.

שהממשלה הבאה תעביר את זה - שר האוצר הבא, ועדת הכספים הבאה. אנחנו נעשה מהומה

בתור אופוזיציה, נתנגד לזה...



היו"ר ג' גל;

לא יכולים לבוא ולטעון לאפליה?

א' פורז;

הם מופלים לטובה, אני נגד אפלייתם לטובה.

ס' אלחנני;

היושב-ראש מתכוון אם באותה מידה שוהם או יישוב כזה לא יכולים לדרוש. בוודאי

שהם יכולים לדרוש.

אי פורז;

קרית ספר (שהיא חרדית) מופלית לטובה ואסור להפלות אותה לטובה. הצדק צריך

להיעשות.

היו"ר ג' גל;

האם קרית ספר היא מעבר לקו הירוק?

שי וינר;

כן, היא על הקו ומעבר לו החוצה - 2 קילומטר ממודיעין.

היו"ר ג' גל;

האם זה מקרה יחיד שהלכו בדרך הזאת?

ש' וינר;

באלעד נעשה משהו דומה, באותו פרק זמן.

ס' אלחנני ;

האם זה לא היה צריך אישור של ועדת הכספים?

ש' וינר;

זה עוד לא הגיע לוועדת הכספים. זו גם החלטת ממשלה שבוודאי תגיע לישיבה הבאה

של הוועדה, ביום ראשון. זה יהיה על שולחנכם.

אי פורז;

שהממשלה הבאה תעשה את זה. במקום לתת להם תיקונים שהם כפייה דתית, שיעבירו להם

את זה. אדוני היו"ר, אתה מביא את זה להצבעה? אני נגד.

היו"ר ג' גל;

אני אבקש רוויזיה.

אי פורז;

אל תבקש רוויזיה. בשביל מה אתה צריך לבקש רוויזיה? הממשלה הבאה תביא פנייה

חדשה.

היו"ר ג' גל;

אני נגד דברים שנעשים מתהת לשולחן, אני נגד דברים לא גלויים--

אי פורז ;

זה שוחד בחירות.



היו"ר ג' גל;

--אבל אם פה היתה החלטת ממשלה - איזו סיבה יש שאנחנו היום, משום שהפסדנו

בבחירות, נשנה את את דעתנו? זה לא מקובל עליי. אם היית אומר לי שלו תוצאת הבחירות

היתה אחרת, גם אז היית מצביע נגד - זה בסדר.

אי פורז ;

אני הייתי מצביע נגד כל אפליה.

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור הפני יה?

הצבעה

בעד - 1

נגד - 1

פנייה מספר 172 לא אושרה. תהיה רוויזיה ביום ראשון הבא. אנחנו עוברים לפנייה

מספר 176.

ירון ביבי;

פה מדובר על יישום החלטת ממשלה בנושא הכרה בשמונה פזורות לא מוכרות, על פי

המלצת משרד ראש-הממשלה. אלו שמונה פזורות בדואיות שמצויות בשטח; זאת אומרת,

יש יישובים והם לא הוכרו על-ידי שום גורם עד כה.

מה הכוונה לעשות? האם הם יהיו יישובים או לא?

ירון ביבי;

אלו יהיו יישובים, בוודאי. זו הכוונה.

היו"ר ג' גל;

אין ספק שהם יהיו יישובים?

ירון ביבי;

אין ספק. אם יש כדאיות, זה משהו אחר. סך-הכל העלות שמדובר עליה היא כ-50

מיליון שקל. מזה אנחנו מבקשים 5 מיליון שקל כבר השנה כדי לפתח כביש גישה לכפר

שהוכר ראשון.

האם הכפר כבר הוכר?

כן, כל השמונה הוכרו. התקציב למימון לא ניתן עד כה.

די תיכון;

אני מבקש להסיר את הפנייה הזאת מעל סדר-היום. על פני הדברים זה נראה כשוחד

פוליטי. יש ממשלה הדשה, שהיא תדון בזה.

חה"כ תיכון, לפני כן עלה כאן עניין קרית ספר. אני הצבעתי בעד, וחה"כ פורז אמר

את מה שאתת אומר לגבי הפנייה הזאת ואמרתי שתהיה רוויזיה ביום ראשון. תחשבו עוד

פעם שניכם.

אי פורז;

לא איכפת לי שלא יאשרו את הפנייה הזאת.

תשאיר את זה לממשלה הבאה. לגבי קרית ספר - לא איכפת לי; אם מישהו הושב שיש

בזה שוחד פוליטי, שזה יידחה.

אם אתה מבקשים לא לאשר את פנייה 176, היא לא מאושרת. אנהנו עוברים לפנייה

מספר 178.

אין מי שיסביר את פנייה 178.

נזמין את הרפרנט שמטפל בזה ליום ראשון.

זו פנייה שאין מחלוקת לגביה (מדענים עולים).

אנחנו עוברים לפנייה מספר 179.

במסגרת מבצע ענבי זעם הולקו תלושי מזון לתושבים.

הביאו מזון לבתים?

כן.

וזה עלה 350 אלף שקל?

כן.

אני רואה שאין הערות. פנייה מספר 179 אושרה. אנהנו עוברים לפנייה מספר 182 -

פרוייקט יפו.

מדובר על תוכנית של מינהל מקרקעי ישראל לשיקום ופיתוה יפו. יש לי פה המפה ובה

אתם יכולים לראות את האיזור שאליו מתייהס הפרוייקט. במסגרת הפרו "קט מצויות

כ-5,200 יחידות דיור בנויות שרובן הן נכסי רשות הפיתוה. צופים בינוי של עוד

כ-5,000 יחידות דיור. הפנייה שלפניכם מתייחסת ל-5,200 היחידות הבנויות, שם יש



צורך בשיפוץ וייצוב מבנים כדי לדאוג לתושבי האיזור במסגרת המבצעים של הוספת

זכויות בנייה על היחידות הקיימות וכדי למלא את תפקידה של המדינה כמחזיקה, כבעלים,

של נכסי רשות הפיתות לגבי הלק מהמבנים שיש עליהם צו סכנה. סך-הכל הפנייה היא 60

מיליון שקל, כשבצידה יש כמובן הכנסות מקבילות.

די תיכון;

אני מוכרה לומר לך שאני שומע בפעם הראשונה על הפרוייקט הזה.

ירון ביבי;

זה פרוייקט שמדובר עליו כבר כמה שנים.

די תיכון;

למה חסרים פתאום 60 מיליון?

הפרוייקט הזה לא תוקצב עד כה.

די תיכון;

למה הוא לא תוקצב? אם הוא כל כך חשוב, למה הוא לא תוקצב?

ירון ביבי;

מפני שהיו דרישות - בעיקר של האוצר - לערוך סקר נכסים, לבדוק את מצב

הבעלויות, לעשות אומדן תקציבי. אפשר להגיד שסך-הכל ההכנסות הצפויות מהפרוייקט הן

כמיליארד שקל.

נעשית שם עבודה גדולה, רואים אותה.

אני לא יודע, לא ביקרתי שם. אני רק שואל למה לא תוקצב העניין מלכתחילה? כשאתה

מתקצב, אין בהכרח שאתה אומר שהכסף יוצא. נניח שלא האמנתם בעניין הזה, מה איכפת

היה לכם לתקצב אז? מניין אתה לוקח את הכסף עכשיו?

אלו הכנסות, הגדלה של ההכנסות.

ד י תיכון;

אלו הכנסות יהיו לך?

ירון ביבי;

הכנסות ממכירת נכסים.

ד' תיכון;

בוודאי לא השנה.

כן השנה. יש מגרשים פנויים במסגרת המיתחם שמיועדים לשיווק.

ד י תיכון;

זה יוצע במכרז?

בוודאי.



היו"ר ג י גל;

מי בעד אישור הפנייה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

היו"ר ג' גל;

פנייה מספר 182 אושרה.



החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון), התשנ"ו-1996

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם)

(תיקון). התשנ"ו-1996

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו) (תיקון),

התשנ"ו-1996

היו"ר ג' גל;

הנושא הבא - החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)

(תיקון). בעקבות החלטת ועדת הכנסת בעניין הזה, חשבתי שיש מקום לנהוג באותה מידה

לגבי שרים ושופטים. אנה שניידר, תסבירי בבקשה.

א' שניידר;

חה"כ פורז כתב ליו"ר הוועדה עוד בינואר שיש מקום לתקן את ההוראות שבסמכותה של

ועדת הכספים בעניין ידועה בציבור לעניין גמלאות. במקביל דנה בכך ועדת הכנסת ובמרץ

96' התקבלה החלטה לגבי חברי-כנסת שמתקנת את חחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות

השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), וזה נספח אי בחומר שלפניכם. ההחלטה הזאת כבר

התקבלה, וכתוצאה מכך יש מקום לדון בתיקון ההחלטות המקבילות שבסמכותה של ועדת

הכספים - קרי שרים וסגני שרים, נושאי משרה שיפוטית ונשיא המדינה - כאשר אם

תתקבלנה החלטות מקבילות לגבי תיקון ההחלטות האלה, זה יחול גם על מבקר המדינה. על

המשנה לנגיד בנק ישראל זה כבר חל היום בגלל שמבחינת החוק, המשנה מקביל

לחברי-כנסת.

די תיכון;

אבל אין היום משנח לנגיד בנק ישראל.

א' שניידר;

זח לא משנה, מבחינת החוק הואיל וזה תוקן כבר לגבי חברי-כנסת, אוטומטית זה כבר

נכנס לתוקף גם לגבי המשנה לנגיד בנק ישראל. אם הוועדה תחליט כאן לגבי שרים, סגני

שרים, שופטים ונשיא המדינה - זה יחול גם על מבקר המדינה ועל נגיד בנק ישראל, ואז

כולם יישרו קו.

היו"ר ג' גל;

היות והדבר הזה נעשה לגבי חברי-כנסת, אין סיבה שזה לא יהיה גם לגבי בעלי

התפקידים האחרים שאנה שניידר הזכירה.

אי שני ידר;

נספח גי בחומר שלפניכם הוא נוסח לגבי שרים ושאיריהם. נספח די לגבי שופטים

ונספח הי לגבי נשיא המדינה. לקחתי את הנוסח של ועדת הכנסת ופשוט הכנסתי את זה

למקום הנכון לגבי נושאי המשרה האחרים.

רציתי להסב את תשומת ליבכם לנקודה הבאה - ההחלטה של חברי-הכנסת, וכתוצאה מזה

גם ההחלטות שמונחות כאן לפניכם, מדברות לא רק על הגדרת ידועה בציבור כבן זוג אלא

גם על אופן חלוקת הגימלה. זה מופיע לגבי שרים כמו לגבי חברי-כנסת, ואותו הדבר

לגבי שופטים. לגבי נשיא המדינה לא כללתי אופן חלוקה, כי בהחלטה העיקרית אין אופן

חלוקה של קיצבה.

היו"ר ג' גל;

אני לא מאמין שיבול להיות מצב של נשיא המדינה עם ידועה בציבור. רבותיי, מי

בעד לאשר את נספח גי, נספח די ונספח הי בחומר שלפניכם כפי שהגישה לנו היועצת

המשפטית אנה שניידר בנושא ידועות בציבור?



הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

היור ג י גל ;

אושר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.