הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 649

מישיבת ועדת הכספים

ירם שלישי, יזי בסיוו תשנ"ו. 4.6.96, שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

די תיכון

ר' פנהסי

חה"כ עי עלי- מ"מ

שי וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

מי אהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

עי וייס - מנהל אגף כלכלה, משרד התקשורת

אי טייטלמן - מ"מ מנהל אגף הנדסה, משרד התקשורת

עי גילה - כלכלן, משרד התקשורת

טי סופר - דוברת משרד התקשורת

שי פליישר - עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת

שי קמפינסקי- לשכה משפטית, משרד התקשורת

יי ביאלע - מנהל מחלקת תעריפים ותקשורת

בין-לאומית, בזק

ני קראוז - לשכה משפטית, בזק

אי לוי - סלקום

עי שינה - משרד האנרגיה והתשתית

אי ישי - לשכת השר הרב עמיטל

אי ארבל - אגף תקציבים, משרד האוצר

יי באומר - אגף תקציבים, משרד האוצר

אי גבאי - אגף תקציבים, משרד האוצר

ר' חדש - אגף תקציבים, משרד האוצר

י' נוידרפר - אגף תקציבים, משרד האוצר

אי ניסן - אגף תקציבים, משרד האוצר

די קריבו - אגף תקציבים, משרד האוצר

אי שניידר

סי אלחנני

אי קרשנר

ט' רם

1. תקנות הבזק (אופן חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)

. (תיקון).

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק -

שירותים בארץ).

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק -

שירותים בחו"ל).

2. שינויים בתקציב לשנת 1996.

3. אישור עמותות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61(ד)

לחוק מס שבח מקרקעין.



1. תקנות הבזק (אופו חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם)

(תיקון)

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק

שירותים בארץ)

תקנות הבזק (תשלומים בער שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק -

שירותים בחו"ל)

יש לנו כאן תקנות ה"בזק". אני הייתי מבקש מהמנכ"ל - מר

וקס נ לפני שאתה נכנס לפרטים, תאמר לנו קצת מה באשר לסבסוד

הצולב. אנחנו יודעים שעל-פי המלצות ועדת שורר, אנחנו על ציר

הזמן צריכים לקבל תיקונים בנושא הזה של סבסוד צולב. עד כמה הדבר

הזה מתבצע וכמה שנים לפי דעתך זה יקח עד שזה יבוטל?

דבר שני, האם התיקונים מאוזנים, קרי כשמוסיפים במקום אחד

ומורידים ממקום שני, האם התוצאה בסופו של דבר שייבזק" לא תצא

מופסדת או שמא מרוויחה.

דבר שלישל, לאור מה שקורה, האם איך מקום לבדוק עוד פעם את

הרווחיות של "בזק". אולי כתוצאה מדו"ח ועדת שורר והאוטומציה,

אנחנו הולכים בעקבות דו"ח שאולי כך היה נכון בזמנו ויש מקום

לתקו, כי הרושם הוא שהרווח הוא אולי קצת מוגזם. בסופו של דבר,

מי שצריך לשלם אותו זה הציבור, זה הבית, זה העסקים וכיוצא באלה.

תן לנו קצת רקע וקצת תיאור כללי ואחר כך להצעה שלכם.

אחת לחמש שנים אנחנו ממנים ועדה שקובעת את נוסחת

התעריפים, שנדע איך מתנהגים לעתיד לבוא. אנחנו עובדים לפי נוסחת

ועדת שורר, שהגישה את המלצותיה וועדה זו קיבלה את המלצותיה ב-1

בינואר 1994, אם אינני טועה. היא בחנה את כל נושא הסבסודים

הצולבים, ואחד מהסבסודים הצולבים הכבדים שהיו זה בדמי השימוש או

ההתקנה, איך שנקרא לזה.

תשלום קבוע זה נקרא.

דמי השימוש זה התשלום הקבוע וההתקנה.

התקנה זה משהו אחר.

זה מתקשר אחד בשני, כי התעריף להתקנה הוא תעריף נמוך,

והעלויות גבוהות, והיא קבעה בנוסחה הזאת ששם צריך לשנות, והיא

התבססה גם על איזו ועדה קודמת - ועדת מידן, שהמליצה בשנת 1993,

שדמי השימוש הקבועים צריכים לנוע בסביבות 66 שקלים לחודש. אלה

היו ההמלצות וזו ועדה שעשתה תמחור של כל השירותים של "בזקיי.

למה? זה מה שאיש במדינת-ישראל מבין הלקוחות של בזק אינו

מבין. את דמי השימוש הקבועים, גם כשהוא לא עושה שיחות, הוא

משלם.

כי העלות של מנול היום, אם אני לא טועה, היא בסביבות

2,000$, זאת אומרת כדי לחבר אותך או אותי, או כל אזרח אחר,

ההשקעה של ייבזקיי במנוי הזה היא 2,000$, כהשקעה חד-פעמית. אנחנו

כולנו משלמים היום גם אחרי העדכון הזה, נדמה לי בסביבות 500

שקל.

מה יותר צודק מאשר שזה יהיה יחסי? מי שצורך הרבה שיחות,

שישלם גם דמי שימוש. זה עיקר הבעיה כשאנחנו מקבלים מכתבים.

זה גם אחד הדברים שנדמה לי שמתוקן כאן, שנצטרך להתייחס

לזה. כשאתה אומר השקעה כזו בכל מנוי, זה בכל מספר מנויים? כל

מנוי שמתווסף, זה אותו מספר?

כל מספר, העלות ל"בזק" היא כ- 2,000$.

ולא חשוב כמה מנויים יהיו?

לא חשוב כמה מנויים יהיו. העלות ל"בזק" בהתקנת מנוי, וזה

ניתך לבדיקה, מהמנוי הראשון ועד המנוי האחרון. אם זה היה רק

מנוי ראשון, זה היה עולה יותר, אבל הממוצע הוא 2,000$. זה לא

אנחנו קבענו. את זה קבעה ועדה בלתי תלויה שבדקה את התמחור של

ייבזקיי, ואנחנו כולנו משלמים היום 500 שקל. גם בעדכון הזה, זה

יהיה כ-500 שקל.

כשישבו, אני מניח שיצאו בהנחה שיש אלף מנויים וזה צריך

לעלות 2,000$, אבל אם כשישבו וחשבו שיש אלף מנויים במדינת-ישראל

והתברר שיש אלף ומאתיים, זה לא יכול להיות בהגדרה אותו דבר.

אני אומר שוב. יש מרכיבים שהם עלויות קבועות ולא יעזור

שום דבר. המחיר של מנוי קבוע בעולם הוא בין 1,500$ ל- 2,000$.

הויכוח של "בזק" כל הזמן להוזיל את המחירים, אבל זה המחיר

בעולם. שם יש את הסבסוד הצולב.



אני גם חושב, ואני אומר כאן את -רעתי הפרטית נ שיום אחז-

צריך לבדוק את זה עור פעם. נצטרך לבדוק את זה ולא יעזור שום

דבר, כי גם "בזק", כשלעצמה, לעיתים הורגת מהתחשיב הזה ויש לנו

ויכוחים לא מעטים בתחום הזה עם "בזק".

אני חייב לציין שביחד עם אותו דו"ח שהזכרתי של מירן, נאמר

שאם יגיעו ל-66 שקלים, אז השיחה המקומית באותה רכזת, ואני מרגיש

באותה רכזת, כי זו לא השיחה המקומית של כלל ירושלים או כלל תל-

אביב, לא צריכה לעלות כסף.

זאת אומרת מרמות לרמות, כלומר באותה מרכזיה.

במרכזיה של רמות, שמשרתת את כל מנויי רמות, כל מנויי רמות

לא ישלמו. המרכזיה של כוכב יאיר למשל, שהיא מרכזיה אחת שמשרתת

את כל היישוב, כלומר כל השיחות הפנימיות בתוך כוכב יאיר, אם

יגיעו לתמחיר הזה, לא יצטרכו לעלות כסף.

אנחנו פועלים לפי הנוסחה, שאושרה על ידי ועדת הכספים,

אומצה על ידי ועדת הכספים. אין לנו שום ברירה אחרת, כי זה מה

שנקבע. יכול להיות, והנוסחה הזו שרירה וקיימת עד סוף 1998,

יחליט מי שיחליט, שסמכותו להחליט, לבדוק עוד פעם את נוסחת

התעריפים לאור הרווחים שישנם ב"בזק" וכל המתקשר בזה... אגב,

הרווחים להערכתי, ואני אומר את זה, כי חלק גדול מהרווחים של

חברת "בזק", כפי שמשתקפים במאזן, כמעט כ-50% בא מחברת פלאפון

וחלק לא מבוטל בא מהשירות הבינלאומי.

אני רוצה להזכיר שחברת פלאפון היא חברה עצמאית שהתעריפים

שלה אינם בפיקוח לצערי.

משיחות יוצאות או משיחות נכנסות?

זה כקומפלקס אחד. עיקר ההכנסה היא מהנכנסות ולא מהיוצאות.

בשיחות היוצאות יש להם איזשהו הפסד. כבר בעדכון הזה, אנחנו

מפרידים את התעריפים לחברת בזק בינלאומית.

תחזור לפלאפון. כמה מהרווחים של "בזק" מקורם בפלאפון?

אם אינני טועה, במאזן האחרון של 1995, חצי מהרווחים.

יכול להיות שקצת פחות.

בערך 400 מליון ברוטו.

זה אחרי התחרות עם סלקום?

אחרי התחרות.

אחרי שהם הורידו את המחירים?

הם לא הורידו את המחירים. חלק חם הורידו או הלשוו, אבל

במחיר שאני ראתה משלמים בהתקשרות לפלאפון, לא הורידו את

המחירים.

. אלך אתה מסבלר את זה שסלקום מתפתחת והפרשל המחירים לא

מצטמצמים?

יש דברים שלא מובנים לי בכלכלה ויכול להיות שבתורת הכלכלה

יצטרכו לנתח את המקרה של סלקום ופלאפון, שלא בהכרח תחרות מובילה

להוזלת מחירים, אבל עקומת הביקוש במדינת-ישראל היא כזאת

גדולה...

יש בעיה, מבחינה כלכלית זה בלתי אפשרי. נכנס גורם תחרותי

וחגורם הראשון לא מענלן אותו כלום. הוא מצפצף על כולם.

הביקוש לא קטן כנראה.

זה נובע גם מביקוש שגדל כל הזמן...

מי קונה היום פלאפון אם הוא יכול לקנות סלקום ב-20%?

קונים.

מי שאמרו לו שב- 052 לא שומעים וזה לא אמין, ואל תיקח את

זה כי זה נורא, וזה מה שאומרים ברחוב. אנל לא בטוח שזה נכון,

אבל זה מה שאומרים ברחוב.

פלאפון נחשב ליוקרתי וסלקום לא.

אנחנו צריכים לראות שבסופו של דבר, אם מסתכלים על הקפיצה

של סלקום לעומת הקפיצה של פלאפון, אז הקפיצה של סלקום היא הרבה

יותר גבוהה. זה אחד הדברים שמוכיח שלא תחרות עושה כל דבר ולא

מביאה כל דבר, אבל זו עובדה. ההכנסות ברוטו זה כ- 400 מליון

שקל.

כמה הרו וח של ייבזק"?

560 מלי ו ן נקי.

אחרי מס ותמלוגים.

כמה מזה מהפלאפון וכמה בא מהבינלאומי?

בערך 250 מליון נטו צריך לבוא מהפלאפון.

אני רוצה להיות זהיר. הרווחים נטו של הברת פלאפון הלו 365

מליון שקל. רק %50 מהרווחים נטו של פלאפון מאוחדים במאזן ייבזקיי.

אנחנו מדברים על סדר גודל של סך הכל 140 מליון.

זה אחרי מס?

אחרי מס. עד היום לא היתה חברה בינלאומית נפרדת שיש לה

מאזן מבוקר, אבל לפי אומדן שלנו, אם היינו עושים הפרדה כזו

לחברה בינלאומית, הרווחים שלה היו כ-400 מליון שקל נטו. זה

מוביל אותנו לזה שחברת ייבזקיי בפני עצמה בשירותים המקומיים שלה,

היא מאוזנת ואולי אפילו טיפה מפסידה.



אם ל"בזק" יש שני מוקדי רווח, שאם מבודדים אותם ממאזן

"בזק", הופכים את "בזק" לחברה המקומית, לחברה שהיא מאוזנת, שאין

בה בעצם שיעור תשואה להון. זה חלק מהדילמה שהיתה לנו במכרז

הבינלאומי, איך יוצרים פיצוי כזה ל"בזק" שהחברה המקומית יש בה

שיעור תשואה להון כדי להמשיך ולהשקיע בתשתית המקומית. אפשר

להכין מזכר מסודר על זה, אם תבקשו.

אי-אפשר להסביר את מה שקורה בפלאפון לעומת סלקום.

אגב, מי שקרא רק בשבוע שעבר, חברת סלקום הציגה רווח

ראשון, וזה אחרי שנה ואחרי השקעה של 400 מליון דולר במדינת-

ישראל, ובואו לא נזלזל, והיא ממשיכה לצמוח ועושים בה שימוש.

השירותים שלה בכלל לא רעים, ולעיתים אני חושב שהשירותים שלה

יותר טובים מהמתחרים.

מכח מה אתה אומר שההכנסות מפלאפון הן בלתי גמישות? מדוע

אנחנו אף פעם לא יכולים לגעת בעני ן הזה? נדמה לי שזה היה עד

1995.

קודם כל זה כבר עד 2,004. זה היה 1997 וזה עד 2,004.

מי האריך את זה?

במר'ץ 1993 נדמה לי שהאריכו את זה עד 2,004.

זה עבר אישור של איזה מוסד בכנסת?

זה לא צריך לעבור אישור במוסד בכנסת. זה הליך שלטוני. אני

לא הייתי באותה עת בממשלה. אני הייתי בצבא באותה עת.

לגבי חברת פלאפון אני אומר בקול רם, ויש לי מאבק איתנים,

שבסופו של דבר אני מקווה שגם ננצח בו. אחת הבעיות שמטרידות אותי

כלקוח של "בזק" שעושה שימוש בלהתקשר למנויי פלאפון, זה התשלום

הגבוה של 67 אגורות דקה זמן אויר, כאשר ללקוחות חברת פלאפון

עצמם יש חבילות שירותים שהם משלמים אפילו עד כדי 35-30 אגורות

לדקת זמן אויר. יש כאן חוסר איזון בולט בין מה שמשלם הלקוח של

"בזק", הווי אומר מנוי של "בזק" שמתקשר לפלאפון, לבין חלק לא

מבוטל של מנויי הפלאפון שמתקשרים למנוי.

כלומר בינם לבין עצמם זה נמוך מאד, בעוד שמבחוץ אליהם זה

יקד מאד?

המחיר הכי יקר זה מבחוץ אליהם.

וכמה זה מפלאפון החוצה?

יש כאן כל מיני חבילות שירות שהם נתנו.

מי מאשר את התעריפים?

אף אחד לא מאשר את התעריף. זה שירות שבתחרות, בניגוד

לחברת סלקום.

מתי יכנס השלישי?

אני מקווה שמשרד התקשורת יעשה מכרז לקראת סוף השנה הזאת

תחילת שנת הבאה לשלישי, וזה חובה לעשות את זה.

צריך לזכור לגבי ההכנסות שבבינלאומי. יש להניח שבסוף שנה

זו או בתחילת שנה הבאה, תהיה תחרות בבינלאומי והיא תהיה תחרות

אמיתית. אני לא אפרט את מה שאני יודע מהמספרים שפורסמו שיש לנגד

עיניי במכרז. התחרות תהיה תחרות אמיתית, תווי אומר כאן חברת

ייבזקיי, גם אם היא תיקח את המאזן של חברת הבת הבינלאומית, ואני

מדבר על 1997, אני לא מדבר על 1996, כי 1996 היא עדיין מונופול

דה-פקטו בשוק, והיא תהיה כזו עד סוף השנת, בשנת 1997 במאזן זה

יבוא לידי ביטוי חריף מאד להערכתי, הירידה בהכנסות כתוצאה

מהבינלאומי.

אני מזכיר לחברי הוועדה שאנחנו מתכוונים לתת שני רשיונות

עם הענקת המכרז, ויהיו שלושה מתחרים כבדים מאד - ייבזק" פלוס

שניים, וזה באשר לשינויים.

בעקבות השאלה שלך - חבר הכנסת דן תיכון, סביר להניח

שבסוף השנה הזו, תחילת השנה הבאה יפורסם מכרז למרכיב השלישי

בשירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד). אנחנו מדינח שצורכת תקשורת. יש

חיום כ-700 אלף מנויים במדינת-ישראל של רט"ן. זה מספר מדהים,

שאף אחד לא חזח אותו ולא חלם על מספרים כאלה.

איך זה מתחלק ביו שתי החברות?

מנכ"ל משרד התקשורת שי וקס;

כמעט חצי חצי.

נציג סלקום בא איתכם א7 שהוא בא להביע דיעה?

באתי לשמוע.

פשוט מבחינת הפרוצדורה. ברוך בואך. אתה שמעת את הדברים.

אתה רוצה להגיב?

בנתיים לא.

כי אנחנו לא נוהגים ובבעלי ענין נמצאים בזמן דיון. אם אתה

רוצה לומר משהו - כן, אבל לקראת הדיון של חברי הכנסת, אנחנו

בדרך כלל מבקשים מנציגי החברות לא להשתתף, אלא אם כן אתה רוצה

לומר משהו.

אם זה שלב דיון ואנל צריך לצאת, אז אני אצא. לפני שאני

יוצא, הדבר היחידי שאליו אנחנו רוצים להתייחס זה פרק הזמן שניתן

לנו להתארגנות לגבי שינוי.

מנכ"ל משרד התקשורת שי וקס!

הוארך ל-1 בספטמבר.

מבחינתי זה פותר את הבעיה.

חבר הכנסת גל, אתת מבין מה הוא שאל דמה הוא ענה לו? אני

לא הבנתי.

הבעיה סכנית. היה גם נציג פלאפון ששמע את זה קודם, והוא

יצא.

מה הסדר שאתם מציעים שנדרך בתקנות?

יש את המכתב שמופנה אליך, ונעבור עליו. הוא מסביר את

העקרונות.

בואו נתייחס קודם לענין התשלום הקבוע - דמי שימוש קבועים.

מיד נגיע לזה.

חלק גדול מההכנסות של חברת "בזק", הגידול בהכנסות של חברת

"בזק", נובע מהשימושים הרבים מאותו רדיו טלפון נייד של סלקום

ופלאפון במקטע של "בזקיי. בזמנו, כשפרסמנו את המכרז, עוד לא היה

לנו את הנסיון ולא חשבנו שזה יתעורר עד כדי כך למימדים כאלה.

הזכרתי קודם לכן שיש היום כ-700 אלף מנויים, כשנזכיר לכולם שעד

לפני שנתיים וחצי, עד לחודש מאי 994ו, אף אחד מאיתנו לא פרסם

ברבים את מספר הפלאפון שלו, כי אז היה רק פלאפון, ובכל שיחה -

יוצאת כנכנסת, התשלום היה על בעל הפלאפון. בחודש מאי 1994

ביצענו את השינוי באישור ועדת הכספים.

זה הוחלט בוועדת הכספים. בהתנגדותך.

לא. חבר הכנסת עובדיה עלי, אנחנו הכנסנו את זה במכרז

שפורסם עוד בנובמבר 1993, וחברת פלאפון התנגדה לדבר הזה, אבל

אנחנו דחפנו לכיוון הזה ובמאי 1994 כמות התעבורה לרטיין וממנו

גדלה לאין שיעור ואנחנו אז קבענו איזשהו מנגנון של תעריפים

שהיום לאור הגידול והשימושים ברור לכל בר דעת שהמנגנון הזה היה

מכונה להדפסת כסף בחברת ייבזקיי.

איזה מנגנון? הקודם?

כן.

כמה מתוך ה-700 אלף זה סלקום?

חצי בערך. לש 700 אלף ואל תתפסו אותי במספר כי כל יום לש

עוד כמה אלפים. יש 700 אלף והשוק מתחלק היום חצי בחצי.

כאשר החצי הגדול יותר שייך ל"בזקיי.

עי עלי;

אולי תסביר למה הבדלי התעריפים כל כך בולטים ביו סלקום

לייבזקיי?

על זה ניהלנו עכשיו שיג ושיח עם חבר הכנסת דך תיכוך.

סלקום מחוייבת בתעריפים כתוצאה מהמכרז.

מפסידה?

עובדה שהיא פרסמה ברבעון הזה שפעם ראשונה היא עברה לרווח,

וצריך לזכור שזה הרבעון החמישי שהיא פועלת וזה אחרי השקעה של

400 מליו ן דולר .

אז היא ברורח עכשיו.

ברבעון הזה היא עברה לרווח.

בהתחלה היו לה השקעות.

חבר הכנסת עובדיה עלי, אנחנו אמרנו רק לפני כמה דקות,

נדמה לי שעוד לא נכנסת, שהרווח ברוטו של חברת פלאפון הוא 400

מליון שקל.

כל אחד מאיתנו, מעבר לזמן האויר וכל הדברים האלו, משלם כ-

20 אגורות בממוצע, אני מדגיש בממוצע. יש קטעים של היום שאנחנו

משלמים אפילו 40 אגורות ויש קטעים היום שאנחנו משלמים פחות

לדקה. חממוצע הוא 20 אגורות.

אנחנו היום באים ומציעים להגדיר טבלת תעריפים חדשה,

שמתליחסת אך ורק לשימוש ברשת הייבזקיי ממנו י י הרטיין למיניהם -

סלקום ופלאפון, שמורידה את התעריף מכ-20 אגורות לממוצע של 13

אגורות לדקה. אנחנו כל הזמן מסתכלים רק על זמן האויר, על ה-67,

על ה-18 אגורות, אבל על זה אנחנו תמיד מוסיפים עוד כ-20 אגורות.



אנחנו מציעים להוריד ב- 7 אגורות בממוצע, וליצור תעריף

קבוע.

מה הפרוצדורה של תיקון כזה? אני מבין שבפלאפון זה תחרות

אז אין פיקוח. שאר הדברים לפי נוסחת שורר. מהו המנגנון שמגיעים

ל-13 אגורות? מי מנהל משא ומתן?

על סמך מה אתה ממליץ להוריד? אני אומר לך שמה שנעשה

בפלאפון זו שערוריה, ואתה אומר לי אני לא יכול לגעת. למה כאן

אתה יכול לגעת?

אני נוגע כאן בקטע שהתעריפים מפוקחים, זה קטע ה"בזק". אני

נוגע רק בקטע ה"בזק". בשיחה שמתנהלת ממנוי "בזק" למנוי פלאפון

או סלקום יש שני קטעים. יש קטע אחד שאני משתמש ברשת ה"בזק", ושם

יש תעריף. שם קבענו את הכלל שזה בתעריף אי. שם יש תעריף וזה

תעריף מפוקח.

על התשלום הזה מתווסף עוד התשלום של זמן האויר בקטע השני,

שהוא לא מפוקח. על סלקום הוא מפוקח כתוצאה מהמכרז לחמש שנים, על

פלאפון הוא לא מפוקח. אף אחד לא קבע את המחיר. אני רוצה להזכיר

שבמסגרת אותו הסכם של מר'ץ 1993, תעריפי פלאפון זה היה גם חלק

מההסדר, שהאריכו את הזיכיון של פלאפון או הוזלו ב-%י25 אם אינני

טועה באותו מועד. תעריפי פלאפון הוזלו באותו מועד ב-% 25.

כאן אני מציע מנגנון של החלק המפוקח על ידי הוועדה ועל

ידי המשרד, באישור הוועדה, להוריד מממוצע 20 אגורות...

זה מה ששאלתי. לפי איזה קריטריונים, מי מחליט על זה?

אנחנו ישבנו מול חברות ייבזקי'...

לפלאפון לא קורה כלום. מי שמקבל פחות זה ייבזקי'.

אני שואל לפי מה קובעים 13 אגורות ולא 17 ולא 9? הרי זה

לא לפי דוייח שורר, אני מביך.

אני רוצח להבין קודם מה יורד מ-20 ל-13. שיחח מבחוץ, זאת

אומרת מטלפון רגיל לפלאפון או סלקום, שיחה מסלקום או מפלאפון

החוצה לטלפון רגיל. מה עוד? שיחה בין סלקום לפלאפון לא עוברת

דרככם. שיחה בין פלאפון לפלאפון לא נכללת בקטגוריה הזו. נכון?

נכון.

יש עוד איזה קטגוריה שלא מניתי?

לא.

שיחה שהתעריף יורד 20 ל-13, מה עוד אתה מטיל על השיחה

הזו מלבד זמן אויר, וכמה זה זמן אויר, כדי שתהיה לנו איזו

פרספקטיבה?

תלוי. בסלקום אני יכול להגיד לך במדוייק.

בפלאפון אני יכול להגיד לך מדויק, שאני לא מבין כלום מכל

החיובים האלה. יש לי כאן את הנייר. אנחנו הרי מעבירים לכנסת את

ה"מתנה" הזו.

מה שמורידים בהוזלה הוא על הקטע של "בזק" וזה חל גם על

התקשרות למנויי פלאפון וסלקום וגם התקשרות של מנויי פלאפון

וסלקום לכיוון מנוי של ייבזק". זה חל אל ומאת מנויי הרט"ן, וכאן

ההחלה היא על כלל הציבור כל כולנו עושים שימוש.

זה שמורידים מ-20 -13 זה נחמד, אבל לפי מה והשאלה אם זה

מספיק ואולי יותר מדי.

אם זה מגיע בכלל לצרכן או שמישהו אחר יגנוב את זה בדרך.

מגיע לצרכן, ואולי עוד דבר אחד שהוא גם משמעותי. אנחנו

קובעים את מתקף המניה לכל 12 שניות. הספירה של ה-13 אגורות

תתבצע כל 12 שניות. רבותיי, יש בזה עוד הוזלה מהותית.

היום, פעימת מונה בזמן שיא עומדת בתעריפים האלו על 72

שניות, וגם אם דיברתי את השניה הראשונה, שילמתי את העשרים וכמה

אגורות או 30 אגורות.

אנחנו מעבירים את זה לכל 12 שניות, הווי אומר אני אשלם

מקסימום, אם דיברתי שניה אחת מהרגע של המתקף עד למתקף הבא של ה-

12 שניות, אני אשלם את השתיים וחצי אגורות.

אתה תשלם שישית ממה שקודם. 12 חלקי 72 זה שישית.

חמישית, כי אני עושה את זה מ-13 אגורות. שילמתי אז 20

אגורות. השניה הראשונה אחרי המתקף שילמתי 20 אגורות, גם אם

דיברתי שניה אחת.

וזה קבוע לאורך כל הדרך?

עכשיו, דיברתי שניה אחת, אני משלם 12 שניות שזה בערך

שתיים וחצי אגורות.

אתה מונה את זה עכשיו ביחידות זמן?

ביחידות זמן קצרות יותר.

אם אתה ביחידות זמן קצרות יותר, אז אתה מעלה את המחיר.

אני התחלתי שיחה. משך הזמן שלה 72 שניות. על זה אני משלם

20 אגורות בממוצע. סיימתי את השיחה כעבור 10 שניות. במצב הנוכחי

אני משלם מלא. כשאני אעשה את זה עכשיו, אני משלם 13 חלקי 5, זה

יוצא שתיים וחצי אגורות. כל יחידה תהיה שתיים וחצי אגורות.

אם תדבר 72 שניות, כמה תשלם?

13 אגורות. לדקה הממוצע היה 20. מה שאני עושה זו עוד

הוזלה משמעותית, בייחוד, ובלי לפגוע בחברות הרט"ן, הרי כולנו

מנוסים בזה, לפעמים אתה לא מספיק כי אין אף אחד בצד השני, נתקע,

ואז כבר שילמת. כאן הנזק האישי לחברת ייבזקיי הוא רק שתיים וחצי

אגורות.

מה זה עוזר לי אם הם יכולים לקחת את ההוזלה הזאת לכיסם?

מה פתאום. זה התשלום שלי לי'בזק".

בסדר. אתה מוזיל כאן אבל הם יכולים לבוא ולומר - אנחנו

מייקרים אצלנו את הקטע שלנו.

סלקום לא יכולים לייקר.

אבל פלאפון יכולים?

יכולים תיאורטית, אבל אני לא מניח שהם יעשו את זה.

בנתיים, בכמה דברים לפחות כלפי הלקוחות שלהם החוצה, הם בקו

הוזלה. עדיין לא כלפי הלקוחות שמתקשרים אל הלקוחות שלהם.

מח אחוז של "בזק" בפלאפון?

%50 .

מכרה זהב שלא מצליחים לשבור אותו.

מונופול. בלי מכרז בלי כלום.

לא מדויק. בשנת 1993 מדינת ישראל פרסמה מכרז. תשאל את השר

לשעבר, ומי שניגש, הבודדים שניגשו...

באותה תקופה היו חברות בין-לאומיות שניסו לבוא. במקרה

היתה חברה אמריקאית שניסתה להשתמש בשירותיי הפוליטיים והכל היה

חסום. לא היה שום מכרז. מה אתה מדבר?

יש כאן את מר מנחם אחלי ממשרד חתקשורת - הוא היה אז. היה

מכרז?

ו דאי

מכרז תפור. שניים ניגשו.

לא, חלילה.

אבל אז איש לא הבין מה זה.

אבל מי שהבין, ניגש למכרז.

הבינונו את סעיף 6. א. אבל הוא לא הסביר מכל הדיבורים

איר קובעים את המהיר, למה 13 ולמה לא 14?

תעריף אי הזה משקף את השימוש במקטע "בזק". כשתעריף אי

נקבע לפני שנתיים והצי או קצת יותר, החיבור בין מערכת "בזק"

למערכת פלאפון, ואני עושה כאן איזשהו ציור סכימטי, כאשר

מהטלפון בבית השיחה היתה יוצאת ממרכזת "בזק", עוברת לאיזו עיר

אחרת ושם היה היבור מול המרכזיה של פלאפון, אז בממוצע אמרנו

שתעריף אי משקף כמו שיהה בין אזורית אי, זאת אומרת השיהה עוזבת

את העיר שלך, הולכת לאיזו עיר קישור, ואז בממוצע זה תעריף אי.

כל שיהה היא בין-עירונית?

אז בזמנו קבענו לפי תעריף אי. לא בין-עירונית כמו בתל-

אביב ירושלים, אבל כאילו עיר סמוכה, ואז אמרנו בממוצע ארצי זה

יהיה נכון. מאז, מה שקרה הוא שבחברת פלאפון יש היום נדמה לי

שמונה מרכזיות בכל הארץ. לחברת סלקום יש שוב שמונה מרכזיות, זאת

אומרת מרבית התנועה היום בין חברת "בזק" לחברת פלאפון וסלקום

נעשית בקטע העירוני ואז אמרנו שצריך להוריד את התעריפים בעצם

מהיצוג הארצי הזה אי לקטע הרבה יותר זול שמשקף כמו קטע מקומי.

כך יצרנו תעריף, ו-13 זה מספר ממוצע שמורכב בעצם סביב 14

אגורות בשעות השיא ו-10 אגורות בשעות השפל. בשירותי תקשורת, כמו

שירותי חשמל ואחרים, יש משמעות לעומסים ולבניית העלויות של

המערכת בשלא ובשפל. 13 אגורות משקף את הממוצע, ואנחנו טוענים

שברמת 13 אגורות זה הרבה יותר קרוב לעיולות של "בזק".

זה משקף את העלויות?

הרבה יותר קרוב לעלויות. עדיין זה שירות רווחי כמו כל

הפעימות של "בזק" שקצת רווחיות, אבל הרבה יותר קרוב לעלויות.

ממה אנחנו חוששים? שבשנים הבאות כשמספר מנויי הרט"ן יגדל

למליון, מליון ורבע, או מליון וחצי, בעצם יהיה כאן מרכיב מאד

מאד מרכזי בהכנסות של "בזק" שמתבסס על סבסוד צולב מאד מאד עמוק.

אנחנו חושבים שהרגע הוא הרגע האחרון שאפשר לתפוס את זה, שעדיין

אפשר לשחק עם מספרים וליצור שהירידה בהכנסות של "בזק", אפשר

יהיה לפצות אותה במשהו אחר. עוד שנה שנתיים לא נוכל לפצות את

זה, כי זה יהיה מרכיב כל כך דומיננטי, שבעצם מתבסס על סבסוד

צולב עמוק.

אז ה-13 זה לא גבוה מדי?

את ה-13 מבחינה מקצועית אנחנו חושבים שאפשר עוד להוריד

בעתיד אולי ל-12, ל-11. אחד מהדברים שאנחנו חוששים מהם, וזה מה

שאמר קודם מר וקס, שהעבודה האחרונה התמחירית הרצינית שנעשתה

בחברת "בזק", התחילה לפי נתונים של שנת 1988 וסוכמה בשנת 1993.

אנחנו חושבים שצריכים לעשות עבודה מעודכנת בייחוד בענף הזה,

שהתפוקות גדלות כל כך מהר וההתייעלות גדלה כל כך והטכנולוגיה

משתנה, אז ניאלץ כנראה בשנה הבאה או עוד שנתיים לעשות עבודה

תמחירית מאד מאד מקיפה. אנחנו עדיין חושבים ש-13 אגורות זה

גבוה.

אז למה אנחנו צריכים לאשר 13?

ולא לאשר יותר או לא לאשר בכלל?

למה אנחנו לא צריכים לדרוש מכם להוריד את זה עוד יותר?

כי "בזק" לא נותנת. "בזק" נלחמת. זה רווח נקי. זה מבוסס

על נוסחת שורר?

לא. זה לא על נוסחת שורר.

למה שהם יסכימו?

היו"ר גי גל;

אבל למה שאנחנו נסכים?

בנוסחת שורר נקבעה הכנסה נורמטיבית של "בזק". כשנגיע

לסעיף גי, תראו שאנחנו מעלים את התעריפים המקומיים במהלך הזה ב-

%2 מעבר למתחייב. כשגמרו את העבודה, היו כמה תעריפים - מ-15

אגורות, כלומר להוריד ל-5ו, 14, 13, 12, 11 ו-10. אתם שואלים את

דעתי? להערכתי זה צריך לנוע בסביבות 10 אגורות. התנועה הזאת

צריכה לעלות בסביבות 10 אגורות, אבל המשמעות היתה להעלות ריאלית

את התעריפים המקומיים, לתת איזון אחר ל"בזק", כי זאת ההגדרה

בהכנסה הנורמטיבית.

למה אתה נותן פיצוי ל"בזק"? אתה מוריד כאן להם ואתה נ ותך

במקום אחר?

אני פועל מתוקף...

יש לי אם כך הצעה. שמנו כאן נקודה ועוד נחזור לזה.

אני רוצה להתייחס להערה המקדמית של מר וקס. מה שאמר עופר,

בדיוק הצדיק את מה שאני אמרתי. המודל של דו"ח ועדת שורר שעכשיו

עובדים עליו, כאילו הולכים באותה קוליסה שפרצו לנו, בלי לחשוב

עכשיו. אני לא אומרת בלי לחשוב.

התנאים הטכנולוגיים כל כך השתנו, וזה מודל דינמי. אף אחד

לא חשב אז על פלאפון ואף אחד לא חשב על הכנסות מרט"ן. בכלל לא

ידעו על זה, לא האמינו שיש דבר כזה. זה היה "גי יימס בונד"

כשהתחילה ועדת מידן. עכשיו, מזה מרוויחים מיליארד בערך.

עוד לא מרוויחים מיליארד.

אבל ההכנסות הן אדירות. אני אחזור עכשיו ל-אי. המילה

סבסוד צולב הפכה להיות מיתוס ואת המיתוס הזה אפשר תמיד לבדוק.

הפרידו בין שיחות מקומיות לדמי שימוש קבועים להתקנת קו. אתה

יכול לראות את זה כחבילה. אפשר לראות התקנת קו, דמי שימוש

קבועים ושיחות כחטיבה אחת, אפשר לפרק את זה להרבה יותר. לכן אני

אומרת, לא בהכרח. אני קיבלתי את הנתונים מי מסבסד ומי מסובסד.



כשמפרקים את זה ככה, לא צריך להעלות את השיחות המקומיות

בכלל.

עוד לא הגענו לזה.

תעריפי התקשורת בנויים לפי פעימות מונה. אתה קובע פעימת

מונה ומשכי זמן שונים לאורך היום. כאן אתה קובע תעריף לדקה,

שמחולק אחר כך לפעימות מונה. אני הייתי אומרת שצריך להישאר

באותה קונסיסטנטיות של השיטה שאומרת פעימות מונה ומשכיהן. אתה

מוריד כאן את מחיר פעימת המונה? אז תוריד את מחיר פעימת המונה.

אתה צריך להוריד את מחיר פעימת מונה לאורך כל הדרך, כי זו אותה

פעימת מונה.

סמדר, עם כל הכבוד לי אלייך, אני אצטרף למילים של חבר

הכנסת דן תיכון. אני באמת לא מצליח לרדת לסוף דעתך.

לעקרוני או ל- אי?

לעקרו ני ול-אי.

מה שאת אומרת, סותר את מה שהוא אמר. הוא דיבר על פעימת

מונה שעכשיו מתחלקת.

אני הבינותי שדקה לייבזקיי בתוספות האלה משלמים עד עכשיו 20

אגורות ומציעים להוריד את זה ל-13. שנית, שאם עד עכשיו גם אם

דיברת שניה, שילמת את כל הדקה, עכשיו עושים את חלוקת הביניים.

זה מה שהבינונו. מה שנשאר לנו לדעת ועוד נחזור לזה, אם זה צריך

להיות 13 או 10, ובואו נעבור ל-בי.

יש כאן אבל ויכוח עקרוני ביניחם ואני לא הבנתי. אני לא

מבין מה שאת אומרת, סמדר. את אומרת שמה שאמרו לנו זה לא נכון?

תיקח את החשבון, זה פעימות מונה. אורכיהן משתנה.

אני הבנתי את השאלה של סמדר ואני אענה עליה.



אומרת סמדר - אתם לוקחים את השיטה של פעימה אחת ב-72

שניות ומציעים עכשיו דבר יותר זול ובקטעים של שניות ולא לפי

שיטת הפעימות. אנחנו בדקנו את מה שסמדר אומרת. היו לנו שתי

אלטרנטיבות לבדוק מה שאת אומרת. אחת, לייצר פעימה אחת יותר

זולה. במקום לקחת 22 אגורות לפעימה, לקחת פעימה אחת יותר זולה.

מבחינת מערכות המחשוב של "בזק" זה יוצר אילוץ כי אז היו

בחשבון טלפון שלנו שני סוגים של פעימות. זה היה עושה בלבול

נוראי לציבור, מעבר לקושי היום להבין את זה. זו תשובה אחת.

התשובה השניה למה בעצם לא לקחת ולחגיע להוזלה על ידי

הארכת משך השיחה, זאת אומרת אפשר באופן תיאורטי להוזיל במקום

פעימה ב-72 שניות, פעימה ב-700 שניות. היות והשיחות רובן הן

קצרות, אז האפקט לא היה מושג בצורה זו.

לכן הלכנו לדרך השלישית. יותר מזה. הדרך השלישית זו הדרך

שבעתיד תשרת את כל החשבונות של "בזק". חשבונות "בזק" בעתיד,

ואני מקווה שזה יהיה כבר בשנה הבאה, יהיו לפי יחידות מוכרות

סבירות לציבור - דקה, חצי דקה, ולא 72 שניות או 44 שניות, דבר

שהציבור היום מתקשה להבין אותו. כל המערכת בעתיד, כמו שחברות

הרט"ן התחילו כבר היום, מערכות שעובדות לפי שניות.

עכשיו יהיו שני סוגים בחשבון שלנו?

אני ארחיב את הדברים של עופר. גם היום עוד דבר שיש בו

שוני בין סלקום לפלאפון - סלקום מודדת את זמן האויר ביחידות של

12 שניות, פלאפון מודדת את זמן האויר בעיגול ל-30 שניות, כלומר

מינ ימום זה 30 שנ יות.

אנחנו הולכים כאן צעד אחרי צעד למח שאנחנו רוצים להגיע

בעתיד. היום, בשיחה שאני עושה מכאן לתל-אביב, וכרגע אני משלם

עליה חצי שקל, גם אם דיברתי שתי שניות, פעימת המונה מתוך 30

שניות ואני שילמתי את החצי שקל.

אנחנו רוצים לקצר את הזמנים. אנחנו עושים את זה במקטעים

שניתן לעשות את זה שהם מוגדרים, כי המניה נעשית גם בסלקום, גם

בפלאפון. אנחנו חשבנו שאפשר להחיל את זה ב-15 ביולי, ואחרי

שקיבלנו את הנתונים גם מסלקום וגם מפלאפון, אפשר להחיל את זה רק

ב-1 בספטמבר, ולכן אנחנו עושים את השינוי ל-1 בספטמבר. התאריכים

האלה לא פשוטים. מי שקרא בעיתונות, חברת "בזק" פרסמה מכרז על

מערכת בילינג חדשה שלה - מערכת מחשוב חדשה להתחשבות של עשרות

מליונל דולרים, והיא הולכת לעשות את התהליך הזה. בכל התהליך הזה

נצטרך לבצע את המהפכה. אגב, באנגליה ביצעו את המהפכה. יחידות

התשלום הן לפי שניות. ב"בריטיש טלקום" יחידות התשלום הן לפי

שניות. אנחנו עוד רחוקים מלהגיע לזה ב"בזק", במדינת-ישראל. זה

לחלק אחד של השאלה.

לחלק השני - ממשלת ישראל יכולה להחליט מחר בבוקר להקים

ועדה חדשה, למרות שהיא קבעה שזה לחמש שנים, ואני לא יודע איך זה

עובד מול בעלי המניות, ולקבוע נוסחה חדשה.



יש קביעה שלגבי מונופולים מתנהגים לפי נוסחאות, אז יכול

להיות שיש במהלך הזמן הזה עדכונים טכנולוגיים לטובה ויכול להיות

שיש עדכונים טכנולוגיים לרעה, כי גם בעדכון טכנולוגי מדובד

בהשקעה חד פעמית כדי לבצע אותו.

אם רוצים תיקונים בעוד חמש שנים, צדיך למנות ועדה.

ועדת תעדיפים עושה את זה בשנה האחדונה ובשנת 1997 יצטדכו

למנות. כדי שבדצמבר 1998 נבוא הנה לוועדה להציג את העדכון, אז

בשנת 1997 ממשלת ישראל תצטרך למנות ועדה שתקבע את נוסחת

התעריפים.

למה לא לעשות את זה היום?

היא יכולה להחליט על זה.

מה שמטריד אותי הוא כך. היתה ועדת פוגל ב-1988, אחר כך

היתה ועדת שורר. היתה גם ועדת מידן.

מידן זה פנ ימי.

כל פעם לאחד ועדה כזאת העלינו את התעריפים ואחר כך הורדנו

בטענה שהקביעות של הוועדה היו גבוהות יותר. אני יושב כאן הרבה

שנים ואני שומע כל פעם שמספרים לנו שפוגל לא העריך נכון ושורר

לא העריך נכון, וזו התוצאה. שורר לא ראה את זה? אתה הרי לא עושה

את זה על סמך שורר.

שורר לא ראה את זה כי שורר לא עסק באותו זמן בדבר הזה.

שואל אותך יושב-ראש הוועדה כל הזמן איך הגעת ל-13, ואני

יכול לומר לך מבלי לדעת, שאתה רצית פחות ו"בזק" התמקחו איתך וזה

היה שוק מזרחי.

התשובה היא לא במקרה הזה, ולפחות ביושר האישי שלי אף אחד

לא מטיל ספק. התשובה במקרה הזה שלא היו לי ויכוחים עם "בזק", כי

היה ברור לי שאני צריך לתת להם פיצוי על הדבר הזה.

למה?

כי ככה הנוסחה.

למה אתה תמיד צריך לתת להם פיצוי על חשבוני?

זה חלק מהתקנות.

למה? תשאיר את זה כמו שזה היה ואל תיתן להם פיצוי.

אני יכול להשאיר את זה כמו שזה היה, אבל...

אם אתה בא ואומר שיש שם רווחים ענקיים... אם נמצא פתאום

שהשיטה השתנתה וישנם רווחים ענקיים, אז למה כל הזמן אתם מסבירים

לנו שצריך לתת עשרות מליונים פיצוי כל שנה ל"בזק"? אנחנו לא

מבינ ים את זה.

חבר הכנסת דן תיכון, אני כמשרת ציבור מתנהג בהתאם למה

שהוועדה המכובדת הזו קבעה בדצמבר 1993 ואישרה את זה ב-1 בינואר

1994, ולכן אני נותן את הפיצוי. זאת הדקה ה-90 לבצע את המהלך

הזה. אם לא נבצע אותו עכשיו, אנחנו לא נעמוד.

מוסיף לי כאן היועץ המשפטי שלי, שתקנות אופן חישוב

תשלומים מחייב עדכון תוך איזון ההכנסות. זה ועדת הכספים הזאת

אישרה.

יש לי הצעה. אני אמרתי שעוד נחזור ל-10. שימו נקודה

ותמשיכו הלאה. עוד נחזור לזה.

אנחנו עוברים לסעיף 6. ב. - העלאת שיעור התשלום הקבוע

(דמי שימוש החודשיים) לפי הנוסחה, הווי אומר אם המדד עלה ב-

% 9 .9 ואנחנו מעלים עוד את מדד ההתייעלות שהיה צריך לחול על זה,

אנחנו מגיעים.... בהתאם לנוסחת שורר זה %14.67, ולכן דמי השימוש

הקבועים עולים מ- 20.40 ש"ה לחודש ל- 23.40 ש"ח לחודש.

מי אמר שצריך להעלות את זה?

זה לפי הנוסחה.

למה זה קשור לסבסוד הצולב?

להזכיר לך שאמרתי שזה היה 66 שקלים של מידך.

בדיונים הקודמים אנחנו אמרנו שההשפעה הדרמטית של ההעלאה

הזו היא על הקבוצה שמדברת הכי פחות.

החלשה.

מצד שני, אנחנו יודעים שזה מסובסד. באופן עקרוני אנחנו

נגד סבסוד צולב, להוציא חריגים שהם מחוייבים ממציאות מסויימת.

אם אני מבין נכון, אתה אומר שהיעד הוא 66.

אני אישית לא מסכים עם המספר של 66, אבל ה-66 שעליו...

עכשיו השאלה אם כאן יש צורך בהעלאה כזו בגלל הסיבות

הסוציאליות, או שאפשר להגיד אף על פי שהיעד הוא מניעת סבסוד

צולב, יש מקרים שבכל אופן יש צורך.

לפחות בהערכה האישית שלי, העלויות האמיתיות צריכות לנוע

היום בסביבות 50 שקל להודש. זאת הערכה אישית שלי, שלא עשיתי

עליה בדיקה מעמיקה.

כמה קוים יש לך? 600 שקל לשנה על שני מליון?

2.4 מליון.

זאת אומרת אתה רוצה של"בזק" יהיה מיליארד וחצי שקל לפני

שהתחילו לדבר.

על מה את מדברת?

מה את קופצת ל- 50 שקל? אני מדבר על 23.40 שקל.

התוספת היא פחות משלושה שקלים.

כדי למנוע סבסוד צולב, צריך להעלות את דמי השימוש הקבועים

נניח ל-50, ל-60 או 45.

לא מקובל עליי מה שאתה אומר.

כדי למנוע סבסוד צולב, צריך להעלות את זה או ל-50 או ל-

66. אנחנו עדיין נמצאים במחצית הדרך ואני אמרתי וחוזר ואומר

שביטול סבסוד צולב זה יעד ללא ספק. כשמדובר כאן בקבוצה החלשה

ביותר, שבמילא לא היא מסובסדת, במילא היעד כדי להשיג אותו הוא יעד

רחוק מאד, השאלה אם יש צורך היום להעלות את זה ב-% 14 שמספיק

להעלות את זה במחיר המדד. זו השאלה, כי במילא היעד של סבסוד

צולב לא מושג כאן. זה יקח בקצב הזה הרבה מאד שנים. יכול להיות

שראויה האוכלוסיה הזו שהיא תהיה מסובסדת.

בואו ניקח כמה משפחות יש מתחת לקו העוני במדינת-ישראל.

200 אלף.

מה שאתם באים ואומרלם, חברי הכנסת המכובדים - לא נסבסד את

ה-200 אלף האלה, שלהם זאת הבעיה, ואנחנוו נסבסד את כל עם ישראל.

אנחנו ניתך לשני מליון אנשים נוספים עכשיו מתנה.

עשית ניתוח לא נכון משום שלמה אתה צריך לקחת את קו העוני?

למה לא תיקח את מספר השכירים שמתפרנסים פחות מהשכר הממוצע? מי

אמר שהמודל זה קו העוני?

אני אלך לשיטתך. מה שאמרת בזה הרגע - בואו ניתן למליון

וחצי את המתנה הזו. אני הורדתי כבר מליון מספרי טלפון. האם אני

צריך לתת לכל מספרי הטלפון של חברת סלקום, הטלפונים הרגילים, את

המתנה? האם אני צריך לתת את המתנה הזו לחברת פלאפון, או שאני

צריך לתת את המתנה הזו לווקס?

אם בסך הכל ההכנסות לא נפגעות ואתה נותן את ההנחה הזו

לחצי מליון, וכתוצאה מזה גם מליון וחצי, המליון וחצי ישלמו את

ההנחה הזאת, אם אתה לא מוריד את סך הכל ההכנסות.

גדליה, אפשר לעשות כל משחק. אני אומר לכם בכנות, אני לא

יודע לעשות את המשחק הזה, אני לא יודע איך לבוא ואיך לצאת. עוד

מעט אני אראה שאני מעלה את התעריפים המקומיים מעבר למתחייב, אז

למה אתה עושה את זה? אז השיטה הכי נוחה לבוא ולהגיד - רבותיי,

אני עובד לפי הנוסחה. לא מבצע שום שינוי מבני, אני לא מסוגל

לבצע שינוי מבני, ואנחנו חיים.

אני הזכרתי קודם שאני פועל לפי הנחיות הוועדה הזו. אני לא

פועל לפי הנחיות אחרות. הוועדה הזאת אישרה תקנות אופן הישוב

תשלומים ומחייבת עדכון תוך כדי איזון ההכנסות. רבותיי, תעשו

דיון, תשנו את הההלטה הזו - ונתנהג בהתאם.

יכול להיות שצריך לעשות את זה.

תעבור ל-ג'. בסופו של דבר נחזור לכל הסעיפים האלה.

סעיף ג. - העלאת שאר התעריפים בשירותים המקומיים בשיעור של

9.0570. זו הוזלה ריאלית. המדד עלה ב- % 9.9. אני חייב לומר לכם

שאם לא הייתי מבצע את השינוי ב-א', הייתי צריך לעדכן את

התעריפים רק ב- 6.97%. אני חייב לומר לכם את זה. אני העליתי את

התעריפים האלה כדי לכסות את מה שביצעתי ב- א'. הורדתי את הרט"ן,

אז אני צריך לתת להם פיצוי בהכנסות כמתחייב.



ע' וייס;

ג י נובע מ-אי ומ-ב'.

לכן אני מעלה ב-% 05 .9. עדיין יש כאן % 0.9 הוזלה ריאלית.

דמי התקנה של פעימת מונה יהיו במקום 2.27 ל- 2.48. דמי

התקנה לקו טלפון לועלו מ-457 שייח ל- 498 ש"ח.

בסעיף 7 אנחנו רוצים לכלול עוד כמה שינויים. יש כאן

שירותי ISDN - Integrated Service Digital Network, שירותים

חדשים. זה קוי נתונים שמשלבים קול, דיבור ונתונים ביחד, כלומר

קול תמונה ודיבור, ואנחנו מבקשים דמל התקנה 850 ש"ח ו- 1,564

ש"ח, ודמי שימוש קבועים 60 ש"ח לחודש.

מה זה בדיוק השירות הזה?

אני לוקח קו טלפון רגיל ואני יכול להלביש עליו עם ציוד

מיוחד, גם קו טלפון, גם קו מחשב, גם פקס, או העברת תמונה. את זה

אנחנו מבקשים לאשר.

בסעיף 7 (ב) לקבוע חבילות תמרי'ץ. יש שירותי 177 שאלה

השירותים שאני מתקשר ואני לא משלם, כדי לעודד את השירות הזה.

בקיצור, אתה 'ידופק" את החלשים ונותן לחזקים. אתה מעודד את

החברות.

דווקא כאן זה סוציאלי. המשתמש לא משלם בכלל.

ברור, אבל יחד עם זה זהו שירות שנותנת חברה שרוצה שיתקשרו

אליה - חברה עסקית. נניח אל-על מחליטה שהיא נותנת לך שירות אם

את רוצה לרכוש כרטיס, אז תוכלי להתקשר 177, או לכל חברה אחרת.

יש כל מיני אנשים שרוצים לעודד שיתקשרו אליהם, אז למי את נותנת

את זה? למגזר העסקי. את הרציונל אני מבין, אבל בסופו של דבר אתה

נותן למגזר העסקי על חשבון החלשים.

החלש לא משלם בכל מקרה,

את השירות הזה אתה רוצה להוזיל, ואיפה אתה מעלה? אתה מעלה

את דמי השימוש הקבועים ואתה מעלה את הדברים האחרים.

אני רוצה לעודד את השירות הזה. אני רוצה להגיד לאותו אדון

שעושה את השימוש - תעודד עוד קליינטים שייעשו. זה מוזיל לכלל

הציבור בסך הכל את העלויות כי אני לא משלם. אני מצלצל 177

חופשי. אני נותן לו הנחה אני לא נותן שום פיצוי ל"בזק". לא

מעלה תעריפים כתוצאה מזה. אני בא ואומר מי שמעלה את השימוש של

זה, מקבל הנחה מסויימת על ידי "בזק".

מי שמשתמש בזה זה לא השכבות החלשות.

אני אעיד. הייתי צריך לדעת בשביל הבן שלי מתי האוטובוס

יוצא, צלצלתי 177. אני מניח שבתחבורה הציבורית השכבות החלשות

עושות יותר שימוש ממני, אז אני רוצה לעודד את "אגד".

"אגד" לא נתנה את זה. אולי היא תחזור עכשיו בגלל זה. היא

הפסיקה את השירות של 177 ואולי היא תחזור לשירות הזה בגלל ההנחה

הזאת.

בסעיף (ג) זו הוספה של שש תחנות לער"ן שמקבלים הנחות.

אנחנו מבטלים שירות שמופיע בתקנון של קו של שמונה מגאביט. פשוט

אין בו שימוש ואנחנו מבטלים אותו. כמו שהורדנו את המהירויות,

אנחנו מוסיפים היום קוים בעיקר לחוץ לארץ אבל גם בפנים, זה 768,

זה שלושת רבעי מגאביט ושני מגאביט סיביות.

ואתה רוצה שא נחנו נבין את זה.

זח לא טעון אישור הוועדה.

אני מעדכן את הוועדה.

הבטחנו לעדכן את הוועדה לפי דרישת הוועדה.

אנחנו קובעים תעריף חד-פעמי למי שמבקש מספר טלפון חסוי

בסך של 53 שקלים.

מה הרציונל מאחורי זה?

"בזק" רצתה שאני ואתה, אם ביקשנו טלפון חסוי, ברגע שיש

פניה ל-144 ומבקשים את מספר הטלפון של וקס שלמה, שהוא טלפון

חסוי, ויש פניות כאלו, שאני אשלם על הפניות האלה, כלומר החסוי.

כשאני מבקש מספר טלפון רגיל ב-44ו, מי משלם את זה?

אם הטלפון מופיע בספר הטלפונים, אתה משלם. אם הטלפון לא

מופיע בספר הטלפונים, אתה לא מחוייב, אבל אם הטלפון לא מופיע

בספר הטלפונ ים...

כי אין לך סיכוי לקבל תשובה. אתה מקבל תשובה שזה הסו י,

כל כך לא רצינ י.

יש העמסה על העבודה בהברת "בזק" בשירות הזה. זה השירות

היהידי ששום פתרון טכנולוגי לא מותיר ממנו את כה האדם. זו פעולה

עתירת כה אדם.

זה הכל ממוהשב היום. אתה מצלצל ל-144, אומר את השם ותקליט

עונה לך.

אבל מי שעונה לך זה בן-אדם.

בסדר. המהשב מאתר לך. אני אומר לך שמהדברים הקטנים האלה

עושה "בזק" עשרות מליונלם. במקום לנכות את כל הדברים האלה שאני

יכול להתבטא בכינויי גנאי לגביהם, אתם מוסיפים עוד דברים כאלה.

כמה הסויים ישנם?

200 אלף.

200 אלף כפול.. .

לא. זה מי שיבקש מעכשיו והלאה.

מה זה משנה? לשם מה?

"בזק" צריכה להיערך לתת מספר חסוי, זה מחייב אותה לעשות

התאמות באגף מערכות ומחשבים. צריכים להכין את המספר הזה, לתת לו

טיפול מיוחד שהוא יהיה חסוי שלא יופיע בכלל במדריך הטלפון. יש

הוצאות חד-פעמיות ראשוניות לפחות ב-60 שקל ואת זה הוכחנו.

נוסף לזה, יש המון פניות לבירורים על מספר של מספרים

חסויים. על כל פעולה של המרכזנית, אנחנו מצאנו שלפחות צריכים

לגבות גם בצורה שוטפת 2 שקלים לחודש לקנוס את אותו ההשערה

של משרד התקשורת לחייב חד-פעמי את ה-57 שקל.

פשוט לא סביר ולא מתקבל על הדעת.

אין לזה שום הצדקה.

הוועדה רצתה ש"בזק" תקבע תעריפים. אני אראה לך את ההחלטה

שלה.

תסביר לי מה ההבדל בין חסוי למספר רגיל.

חסוי מחייב אותך לעדכן את המרכזות הספרתיות.

אם אני מבין נכון, יש התאמת מחירים שהיא על-פי דו"ח שורר,

כשהתוצאה צריכה להיות כזו שאם עושים שינויים, התוצאה לא משתנה

במאזן הכללי, אבל כשמדובר על דבר כזה, הוא לא קשור לענין הזה.

קשור. משרד התקשורת מוריד לנו את ההכנסות שתתקבלנה מזה

מרמת ההכנסות. הוא אומר זה שירות חדש, "בזק" עכשיו תגדיל את

ההכנסות שלה במליון שקל, אז אם "בזק" צריכה עכשיו לקבל תוספת של

שני מליון, יורידו לה את המליון הזה,

אתה רוצה לבוא ולומר לי שבמאזן שר "בזק" דואגים שלא

תרוויח יותר ממה שלא הרוויחה בשנה שעברה?

מדובר על תוספת הכנסה מליון שקל בעקבות ההכנסות מהגבלה של

דמי התקנה של מספרים חסויים. משרד התקשורת לוקח את המליון האלה

ואומר - יש לך עכשיו תוספת הכנסה במליון במקום אחר ברט"ן

אנחנו צריכים לנכות לך, נניח לתת לך סכום מסוים, אז הם מנכים את

המליון ממה שמגיע ל"בזק" ומתוך זה נגזרת תוספת העלאת התעריפים

שמתבקשת.

אני רוצה לשאול אותך מה אתה עושה - במילים שלי, לא במילים

שלך. נניח שכתוצאה מהסעיף הראשון ההכנסות שלך ירדו ב-100 מליון

שקל ואז אתה אומר - אני את ה-100 מליון האלה צריך לפצות באמצעות

ייקור תעריפים אחרים?

כן.

מה פתאום? ואם יש דבר שגבית אותו כתוצאה משינוי טכני או

כתוצאה מגידול עצום בשירות שלך? תמיד יבטיחו אותך ברמת הכנסה

מסויימת? איפה נשמע דבר כזה?

זה חוק ה"בזק".

יכול להיות שיש חוק כזה ואין חוק כזה, אבל איפה יש דבר

כזה בעולם?

אנחנו בסעיף 8(ב) ורשמנו לנו שכאן יש דבר נוסף.

מה עם דמי ההתקנה? היתה הבטחה בהעלאה הקודמת שלא תהיה

העלאה.

חבר הכנסת פנחסי, שר התקשורת לשעבר. אנחנו סיכמנו שאחרי

שנקבל את התמונה כולה, נחזור ונתייחס לענין.

שירות אל-חיוג של בזקכרט.

תסביר לנו. מה שלך נראה ברור, לנו הוא לא מובן.

יש היום טלפונים שיש בהם רק שיחות נכנסות בהגדרה. יש

שירות כזה לבקש טלפון שלש בו רק שיחות נכנסות.

אני יכול להפוך את הטלפון שלי לטלפון שהוא רק לשיחות

נכנסות?

כן. יש היום דרישה של מנויים - בואו תעשו לנו עוד דבר

אחד, בערך בשיטה של ה"מנגו" המפורסם. על הרעיון הזה עלו עכשיו

ואמרו- תעשו לנו שירות אחד נוסף, ואני לא יודע כמה יתפס השירות

הזה, מה שנקרא היום אל-חיוג. של "בזק" לקשישים. אם חס וחלילה אמא

שלי צריכה עזרה והיא לבד בבית היא מרימה את הטלפון ואחרי 10

שניות אם היא לא חייגה, זה מצלצל אצלי בבית. כשאנל ארים את

הטלפון הזה וארצה להשתמש, אני לא אוכל לחייג. מהטלפון אבל אני

אוכל להגיע לשלרות בזקכרט, זאת אומרת אני מגיע באופן אוטומטי

לבזקכרט ואז אני מחוייב לפי הבזקכרט שלי בהתאם. זה טוב למוסדות

ציבור שממתינים. היום יש כבר כ-400 אלף, אם אינני טועה, מנויי

בזקכרט, אז במקום שיבלבלו לי את המוח - תן את הטלפון, אני מתקין

טלפון עם שיחות נכנסות. מי שרוצה לחייג בו...

הוא משלם גם את התשלום הקבוע?

במשך השנה שהוצאתם את כל הפטנטים האלה, אני הייתי עסוק.

תסביר לי איזה שירותים נותן בזקכרט.

אני יכול היום להתקשר למספר 1234, מגיע לבזקכרט, מכניס את

הקוד של הכרטיס שלי, אחר כך הקוד הסודי שלי ואני יכול לחייג

לעולם הרחב ואני יכול לחייג בתוך הארץ. למשל שני הבנים שלי

משרתים בצבא, לכל אחד יש מספר בזקכרט. לא צריך אסימון, לא צריך

טלכרט ומחייבים את החשבון שלי בבית.

אני רוצה להבין איך אתה מקשר את זה למכשיר שיש בו רק

שיחות נכנסות.

אני עכשיו לצורך הענין מוסד ציבור, והגיעו בקשות ממוסדות

ציבור, בבית-חולים למשל שיהיה טלפון שיש בו רק שיחות נכנסות

לקרוא לחולה, אבל החולה רוצה גם להתקשר פתאום. הוא מרים את

הטלפון ובאופן אוטומטי הוא כאילו חייג 1234 של עצמו. הוא חייג

והגיע לשירות בזקכרט ועכשיו הוא מכניס את הקוד שלו.

ועל זה כמה ישלמו?

3.48 ש"ח חד-פעמי חודשי.

יש תשלום קבוע. למה שישלם גם את זה?

למה שישלם?

כי התכונה של אל-חיוג גם עולה כסף.

הוא משלם בשביל הבזקכרט.

עופר, יש לי שאלה. אם לא נאשר את התשלום הקבוע החודשי

הזה, האם יכניסו את השירות הזה או לא?

שירות אל-חיוג בתעריף הזה קיים. הבקשה כאן לפי סעיף 15(ג)

לחוק, להחיל אותו גם על מכשירי טלפון שיש בהם שיחות נכנסות

בלבד. חשירות חזה קיים, הוא לפי התעריף הזה.

אם מישהו מצלצל אליי בטלפון ציבורי רגיל, ואני מתקשר

לבזקכרט, אני משלם משהו?

לא.

אז למה כאן אני אשלם?

זה רק חד-פעמי.

הכל חד--פעמי.

כשעשיתי את השירות הזה בבית של אמא שלי, שזה גם שיחות

נכנסות וגם שיחות יוצאות, ביקשתי מ"בזק" את השירות הזה כי חס

וחלילה כשיקרה לה משהו, שתספיק להעיף את הטלפון למעלה ושזה

יצלצל אצלי. אז אני משלם היום בבית של אמא שלי 3.48 שקל. זה

תעריף שקיים ואושר על-ידי הוועדה הזו.

אני מיידע את הוועדה, ואני עושה את זה לפי בקשת הוועדה,

כי כל סעיף 8 איננו מחייב אישור הוועדה.

זה דבר חדש. למה?

זה במסגרת סעיף 15(ג). - הסעיף בחוק אומר רק שירותים

בסיסיים זה 15(א). יש שם רשימה סגורה של נושאים.

אבל זה נראה לא טוב, אהלי, כל ההמצאות האלה.

היום, כשעשיתי את השירות הזה בבית של אמא שלי - שילמתי.

אני פשוט מיידע את הוועדה שיש מה שנקרא שירות של טלפון רק של

שיחות נכנסות. אני מכניס את השירות הזה גם בטלפון של השיחות

הנכנסות. הוא ישלם אותו דבר - את ה- 3.48 שקל.

סעיף (ד) - יש שלוש חבילות שירותים של "בזק" שנקראות:

שיחת ועידה, שיחה מזוהה ותא קולי (שיהה שמורה מה שנקרא). על כל

שלרות כזה אנחנו משלמים נדמה לי 7.5 שקלים למי שמזמין את השירות

הזה.

אנחנו באים ואומרים לפי הצעה של "בזק" בעצה אחת, שמי

שמזמין שני שירותים, לקבל על התעריף של דמי השימוש הקבועים 15%

הנחה, ומי שמזמין את שלושתם, יקבל 25% הנחה.

עוד פעם נותנים לחזקים על חשבון החלשים.

זה סבסוד צולב.

מי משתמש בוועידת ובכל הדברים האלה? אלה המסכנים מתחת

לקו העוני? הקשישים? זו מדיניות של יאפים.

זה מגדיל גם את ההכנסות של "בזק" משיחות, כל כל דבר כזה

מייצר עוד שיחות.

ר' פנחסי;

בטח שמייצר עוד שיחות. על כוכבית 41 אתה יודע כמה שיחות

זה יוצר?

סעיף (ה) - אנחנו עובדים ב- 1E וב- 1T. במקרה הזה זהו קו

שנקרא 1T , הוספת מהירות לחוץ לארץ, שזה קו מבוקש.

תסביר לי את זה. אני כל הזמן שומע את זה. יש כאלה שמנצלים

את המהירויות האלה להוזלת השיחות לחוץ לארץ וכל אחד מציע לך

לעבוד במהירות יותר גדולה ואומר לך שהמחיר יוזל לך. מה זה?

אני לא יודע על מה הוזלת השיחות.

אם אתה לא יודע, זה לא אומר שזה לא קיים. תסביר לי את כל

העסק הזה. כל מיני קבלנים כאלה שמציעים לך שיחות במחיר מוזל

מהתעריף של ה"בזק".

הכל כבר מת. זה היה לפני שהוציאו את המכרז לשיחות בין

לאומיות.

תמיד יימצא מישהו שיפתח מכשיר יותר זול.

הם עובדים עלינו בעיניים. אני כבר מכיר את המערכות האלה.

דמי שימוש היו 10 שקלים והיום כבר זה מגיע ל- 23 שקל - העלאה

במשך שלוש שנים של 300%, ולמי? לקשישים ולמסכנים.

יש היום קוי נל"ן לחוץ לארץ (נקודה לנקודה). לאירופה בדרך

כלל זה הולך 1E שזה שני מגאביט, שני מליון סיביות לשניה,

ולארצות-הברית זה השיטה של 1T שזה אחד וחצי מליון סיביות.

תסביר לי למה הציבור מבקש. כתוב כאן: "בשל ביקוש מציבור

המנויים".

מי שמשתמש בקוים האלה.

מה -זה נותן לו?

למשל התעשיה האוירית, יש לה קו נל"ן לארצות-הברית. משרד

הבטחון יש לו קו לארצות-הברית, משרד החוץ.

מה זאת אומרת? תסביר לי בפועל. הוא מרים את הטלפון וישר

מרימים בארצות-הברית?

לא את הטלפון, את המחשב. מהירויות כאלה לא משרתות את

הטלפון. בנוסף לזה, אפשר להעביר על זה דיבור, אפשר להעביר על זה

תמונה, אפשר להעביר על זה הכל.

זה קו נל"ן מנקודה לנקודה.

מי שנותן היום שירותי אינטרנט, שעושה קו לארצות-הברית,

משתמש באחד וחצי מגאביט. אנחנו מכניסים את זה בהגדרה של התעריף.

עד היום לא היה את התעריף הזה.

כמה זה עולה?

אנחנו מגדירים. אני מעדכן כשאני מוסיף עוד תעריף כזה.

בערך 100 אלף שקל לחודש.

אחרי העלאת התעריפים - 101 אלף שקל לחודש.

מה זה שירות מזדמן של שידור טלויזיה? מה זה עושה טכנית?

היום, CNN רוצה לשדר מאיזשהו מקום. היא מקבלת מ"בזק"

ניידת שידור לשם, שמקשרת אותך ללווין. הלום, התעריף היה רק

לשעה, זאת אומרת היה מינימום שעה. אני מגדיר עכשיו תעריף להצי

שעה.

אתה נותן להם מתנה, הנחה.

למה מתנה?

בגלל זה דמי השימוש הקבועים יעלו.

אם הוא משתמש במקום שעה, 10 דקות, הוא משלם לפי שעה?

כלומר אם הוא משתמש כעת 10 דקות, הוא יחוייב בחצי שעה. במילים

אהרות הוא מוזיל לו את השירות?

כן.

יפה. אז למל אתה עושה את זה? ל- CNN?

אני עושה את זה ל- CNN ,אני עושה את זה לערוץ השני, אני

עושה את זה לכל העולם.

אתה מסבסד אותם על חשבון המסכנים עוד פעם.

עופר, אני רוצה לשאול אותך. היום זה יוני. מתי היתה

ההעלאה האהרונה של המהירים?

ב-1 בספטמבר 1995.

מאז לא עלה שום דבר?

לא.

מה היה התשלום בספטמבר בגין דמי שימוש קבועים?

20.4 שקל.

מה שאתם מציעים היום זה להעלות ב... אני רוצה לשאול שאלה,

מר וקס. מה קורה אם אנחנו באים ואומרים שאנחנו ב- א' מציעים

להעלות רק ב-10 אגורות, ב- בי אנחנו אומרים שאנחנו מאשרים רק

העלאה לפי המדד, ובסעיף ג' לפי המדד. מה קורה?

"בזק" יצעקו.

לצטרכו לשבת על המחשב של "בזק" ולעדכן את התעריפים, והם

כבר פועלים לפי התעריפים החדשים.

לא, הם לא פועלים.

המגמה שמסתמנת מכל הנייר שהונח לפנינו, היא מגמה שעליי לא

מקובלת. בעצם מתוך שיקולים מסחריים כנראה, שיקולים עסקיים שלכם,

אתם הולכים להוזיל באופן קבוע את כל השירותים שניתנים לאותן

חברות עסקיות ואותן שכבות חזקות, כמו הדוגמא של CNN , על חשבון

המסכנים והחלשים. אם אתה מעלה מעבר למדד ומעבר לנוסחה בסעיף ב'

ובסעיף ג', אתה מעלה מעבר למתחייב, מפני שבסעיף ב' אתה מעלה

מעבר למדד ובסעיף ג' אתה מעלה מעבר לנוסחה המתחייבת, שזה 6.9

במקום 9.05, אתה כאן מחייב את הקשישים ואת המסכנים ואת העניים,

ואתה כאן מפצה את החזקים. כל זה אולי מתוך שיקול עסקי. אני רואה

שזה בסופו של דבר יתקבל, התוצאה הסופית היא תמיד השורה האחרונה.

אם "בזק" יעמוד בגרעון, יהיה צריך להעלות תעריפים, אז צריך כאן

לסבסד את החזקים על חשבון החלשים.

לכן, כל ההצעה עליי לא מקובלת. המגמה שלנו צריכה להיות

להוזיל את התעריף הקבוע, ומצידי בשום אופן לא להוזיל לא ל- CNN

ולא לבנק הפועלים.

אדוני היושב-ראש, מקומם אותי כשאני בא ורואה את צורת

החישוב של התעריפים ואת הצורה ש"בזק" באה ומגישה לנו ניירות. על

פניו זה נראה מאד חלק, מאד טוב. יש להם ועדת פוגל, יש להם ועדת

מידן, לש להם ועדה כזו ואחרת, ופתאום הוועדות בצד ופתאום כשבאה

כאן העלאה, לפי הוועדה היו צריכים להוריד 6% מהמדד התייעלות.

בהסכם פשרה ש"בזק" חתם עם האוצר שהיו שם דרישות הדדיות של

מליונים רבים, ביניהם אותם סכומי עתק - 90 מליון דולר של שיחות

פלאפון שהיו צריכים להחזיר את התשתיות ולא החזירו את התשתיות

למדינת-ישראל, ו"בזק" הלכה והתחשבנה בנושא הזה.

לא מקובל עליי היום שבאים בהסכם פשרה, במקום להוריד

התייעלות של 6% מהמדד, עוד הולכים להוסיף 2.17% מה שהם מגיעים

היום ל- 9.92 זה התחשבנות של מדד פלוס תוספת פשרה של 2.17%.

לו היה מדובר רק בפעימות מונה, פעימות המונה הן לא כך כך

יקרות. יש באמת אנשים מסכנים שלא כל כך משתמשים, אז אני לא

מכביד. יש לו - הוא משתמש, אין לו - לא משתמש, אבל דמי שימוש

קבועים?

מה אתה מציע, חבר הכנסת פנחס י?

שבדמי שימוש קבועים לא רק שלא נעלה. לא רק את המדד... גם

בפעם הקודמת כשבאה דרישה להעלאה מעל המדד, אני ביקשתי התייעצות

סיעתית וזה היה לחוץ מאד ל"בזק". ישבו כאן קאול וחמנכ"ל והבטיחו

לי ש"בהעלאה הבאה ניקח את הבקשה של ועדת הכספים", כי לא הייתי

היחיד. היו עוד חברים שהצטרפו לרעיון שדמי שימוש זה גם לזקנים,

גם לחולים, גם לאנשים מסכנים שאת הטלפון יש להם כדי להתקשר כמו

שאומר המנכ"ל.

לכן, לא נראה לי שפתאום באים ודורשים 14%העלאה על דמי

שימוש קבועים, כשבמשך השלוש שנים האחרונות ההעלאה של דמי שימוש

היא מעל ל- 300%. נכון שוועדת שורר קבעה, אבל הדברים השתנו. זה

לא אותו דבר שהיה לפני שוועדת שורר ישבה לפני ארבע שנים. ועדת

פוגל היתה בתקופתי ואני לא קיבלתי את ההמלצות שלה, והורדתי את

המחירים. "בזק" לא קיבל את זה, הלך לבג"'ץ ובג"ץ הצדיק שיש גם

נושא של גמישויות, יש נושא של שימוש.

אם היום "בזק" יגלה לנו כמה פעימות מונה היו לו לפני שלוש

שנים וכמה פעימות מונה יש לו היום, יש לו תוספת של מליונים של

פעימות מונה, כשהציבור הולך ומשתמש יותר ויותר ונכנסים יותר

שירותים שעובדים דרך טלפונים.

לכן, לא נראה לי איך הם עושים את החישובים. אני לא נכנס

לפרטים שלהם, אבל בנושא דמי שימוש אני חושב שאנחנו עושים כאן

עוול לאותם הקשישים, לאותן שכבות חלשות שאנחנו הקפצנו להם את זה

במאות אחוזים ובאים כאן היום עוד פעם. זה הקטע שאין בו מתחרה,

אלה תשתיות של "בזק", זה הנושא היחידי שהוא יכול להכות. שיחות

בין-לאומיות, שנתנו שלושה רשיונות לשלוש חברות אחרות, שנתנו דרך

מחשבים, הורידו, אז "בזק" בעצמו, אפילו בלי לקבל פיצוי...

מה אתה מציע?

אני מציע בהחלט את ההעלאה הזו של דמי שימוש לא להעלות

בכלל, אפילו באגורה אחת. מה שקיים - קיים, וזה פיצוי על הסעיפים

האחרים שהם מבקשים - 9%, למרות שזה לדעתי לא הוגן.

אתה מציע לאשר להם את הדברים האחרים ובדמי שימוש לא לגעת

בכלל, כלומר לא מדד ולא שום דבר. זו הקטנה נומינלית.

הם הגדילו את זה כבר כמה פעמים לא בצדק.

זו הקטנה נומינלית.

אני יודע. אני חושב שזה בהחלט יהיה הוגן לעשות את זה.

אני רוצה להתייחס להערה שלך - הקטנה נומינלית. כאן כל

הזמן חוזרים ואומרים - זה מה שרצתה ועדת הכספים, אהלי, ותקן

אותי אם אני טועה.

זה מה שהיא קבעה בתקנה.

אני אביא את הפרוטוקול מהישיבה הקודמת שקאול הבטיח לי

שפעם הבאה הוא יוריד את התעריפים. לא רק שהוא לא הוריד, אלא

עכשיו הוא העלה.

אהלי, אתה אומר כל הזמן "ועדת הכספים רצתה". מה שאומר לך

חבר הכנסת פנחסי זה גם כן רצון של ועדת הכספים מאז. תעיין

בפרוטוקולים.

אבל לא החלטה של ועדת הכספים.

זה על סמך הבטחה של שני מנכ"לים.

אין שום הבטחות.

אתה אומר שזה ירידה? זו לא ירידה, מכיון שהיום הם עשו

מבצעים של הוזלות והתקינו עוד עשרות ומאות קולם נוספים, וזה

נותן לדמי שימוש הכנסה נוספת.

אנחנו התנגדנו לדמי השימוש הקבועים. להווי ידוע לכם

שאנחנו מקבלים תלונות ללא סוף בענין הזה. אנחנו לא יכולים

להסביר לקשישים מדוע כשהם לא משוחחים, כל חודש מתייקר להם מה

שנקרא דמי שימוש קבועים. אי-אפשר להסביר את זה לאנשים.

אז מילא, אילו זה היה היטל יחסי, אני מבין. מי שמדבר

הרבה- משלם הרבה דמי שלמוש קבועים, ומי שמדבר פחות - מקבל

הוזלה. בלאו הכי יש בעיה עם הענין הזה, אז יספר לי וקס שלהתקין

קו זה עולה 2,000$. נניה שזה נכון, נניה שזה לא נכון.

אז למה עושים מבצעלם להוזלל, שתיקה קו נוסף?

אני בההלט בדיעה שהפעם בהעלאה הגדולה שלכם מ-20.4 שייה ל-

23.4 שייה אלן צלדוק. אנשים לא יבינו למה אנהנו מעלים כל הזמן את

הענין הזה, כי הרי הכל מבוסס אצלכם על כללם שלובים, ותראה מה

אנהנו מורלדלם. אנהנו מורידים את השירות, את דמי השיהות לכל

מנויי הפלאפון והסלקום, שזה הקרם דה לה קרם.

זה לא נכון שזה רק להם. זה גם מי שמתקשר אליהם. המבצע

המצהלק הזה שנקרא יימנגויי, הבנלם שלל גם רצו שיהיה להם בצבא.

אמרתי להם - 30 שנה שירתתי בלי טלפון. גם השיחה הזו של האמא

להללל מוזלת, והלא מוזלת משמעותלת.

אני אראה לך למי יש "מנגו" בצבא.

אתה תתפלא. יש לי הפתעות בשבילך.

חבר הכנסת תיכו ן, אתה מצטרף להצעתו של חבר הכנסת פנחסי?

כן.

רבותיי, אנחנו מאשרים לכם את א', מאשרים לכם את ג'.

במילים אחרות, מאשרים את הכל למעט שיעור התשלום הקבוע ודמי

שימוש.

אני מודה שאני לא בטוח שאני מוריד ל"בזק" כי יש לה אפשרות

על-פי מה שאני מבין, להעלות בלי אישור של ועדת הכספים, במקומות

אחרים. אני לא בטוח שהם לא יעשר את זה, אז אנחנו יודעים גם מה

המהיר שיכול להיות, שבמקומות אחרים יעלו אבל לפחות בחחלטה הזו

אנחנו לגבי הקשישים עשינו מאמץ.

שתי הערות. הערה אחת, למה הוועדות המקצועיות כך המליצו

מהשיקול הזה של הקטנת הסבסוד הצולב בדמי השימוש הקבועים? מהסיבה

הזו שכשהמחיר נמוך בדמי שימוש קבועים, אנשים מזמינים הרבה קוים

ואהרי זה משתמשים מעט בטלפון.

זה מה שאתם רוצים.

ברמת המשק הלאומי, השקעה ביותר תשתית ואל ניצול שלה, זה

בזבוז של משאבים וזה דבר אחד שיקרה. דבר שני, ההישובים שאם

מאשרים את סעיף א' ואת סעיף ב' - אישור העלאה יותר נמוך, זה

אומר שבסעיף גי צריכים להעמיס על עם ישראל יותר.

או שמרוויחים פחות.

אם אתם מחליטים לא להעלות את דמי השימוש, אני מבקש שתאשרו

לנו להעלות במקום 9.05% להעלות ל- 10.05%.

אנחנו לא מסכימים. אנחנו ויתרנו על נקודות אחרות.

אני מצטער, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד...

שאתה מתפטר.

לא. אני מתפטר בלאו הכי כשיבוא שר חדש. הוא יחליט מה אני

עושה.



ר' פנחסי;

אז תשאיר את כל ההעלאה לשר החדש. אני מציע את כל ההעלאות

תדחה בעוד חודש, יבוא שר חדש ויביא לנו את זה.

אני מביא לאישור את ההצעה הבאה. אל"ף, שוועדת הכספים

ממליצה שהממשלה תמנה ועדה לבדי קת התעריפים, בין אם זה לקראת סוף

חמש שנים, עם אפשרות שהם יקבלו גם החלטה שעושים שינוי במנגנון

עוד לפני זה.

ב. אנחנו מאשרים את התקנות כולן, להוציא את תקנה 6.ב.

זה המכתב, לא התקנות.

מל בעד?

הצבעה

בעד אישור התקנות, להוציא את סעיף 6.ב. - 2

נגד - 0

אני מבקש ש יהיה רשום בפרוטוקול שאנחנו העלינו בסעיפים

אחרים יותר מאשר מתחייב בחוק, ועל סמך זה לא העלינו את דמי

השימוש מתחת למדד.

מי בעד לאשר את ההצעה כפי שהבאתי אותה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 0

ההצעה אושרה כפי שהבאתי אותה.

יש 2% שמגיעים ל"בזק".

לפי התקנות יש גם התייעלות של 6%. הורדת אותם?

כך.

יש כאן אי הבנה. היה דיון. נתנו לכם לומר את כל מה שאתם

רוצים והחלטה שלנו התקבלה לאחר ששמענו והבינונו את מה שאתם

אומרים. הרי אין על זה ויכוח, ואף על פי כך החלטנו את מה

שהחלטנו ו"בזק" בהחלט יכולה לפנות לבג"ץ ואני לא אכעס על "בזק".

זו החלטה שלנו לא כששתינו יין, לא כשאנחנו שיכורים. אנחנו

החלטנו ביישוב הדעת שזה מה שאנחנו קובעים.

חבר הכנסת פנחסי, אני אמרתי קודם שאני מקווה שלא יעלו להם

בסעיפים שלא דו רשים את אישור הוועדה, אבל אני לא בטוח שלא

יכניסו אותם במקומות אחרים.

תקנות אופן החישוב של התעריפים, יש גם מה שנקרא "טייס

אוטומטי". השאלה אם זה לא צריך לעמוד, הנושא של דמי שימוש

הקבועים, האם הם לא עולים באופן אוטומטי כתוצאה מהחלטה של ועדת

הכספים, שלא קיבלה אישור?

לא עולים אוטומטי.

כן. הנוסח הוא חד-משמעי: יעלו, בלי שום שיקול דעת.

אני מודיע לפרוטוקול חד-משמעית - שאישור ועדת הכספים

שאני הצבעתי בסעיפים אחרים לגבי ההעלאות שזה לא לפי התקנות

ולפי החוק, העלאות אוטומטיות, כשיש סעיפים של הנחות וכל הדברים,

הכל מותנה בכך שדמי שימוש לא עולים. אם במקרה הם יעשו שינוי

בנושא דמי שימוש וינצלו את ה"טליס האוטומטלי" כפי שאת אומרת, אני

מבקש להביא את כל ההעלאות ואת כל ההנחות מחדש לדיון בוועדה. זו

עיסקת חבילה. כאן אנחנו לא מעלים, ותמורת זה יש התחייבות. כך

אני הצעתי ליושב-ראש, שבכל הסעיפים נקבל את הצעות "בזק", תמורת

זה שדמי שימוש לא עולים. אם הם הולכים ומעלים כאן, אז לא מאושר

כלום. גם פעימות מונה לא מאושרות, גם הטלויזיה - הא בהא תליא.

זה הכל מותנה זה מול זה.

אני מוכן לדבר אחר. היות שאני רואה שאתם נכנסתם לאיזה

הלם, ואני מאד לא הייתי רוצה שבשבוע אחד אנשים יהיו בשני שוקים,

לי לא אכפת שאנחנו נאפשר לכם לחזור הביתה. אתם ראיתם את הלך

הרוח של הוועדה, תחזרו עם הצעה חדשה.

בכל הנושאים. את כל החבילה.

אני אכנס ישיבה במיוחד או ביום חמישי או ביום ראשון.

יותר טוב מהמצב הזה.

ואז אתה מפסיד שבוע של העלאת תעריפים.

אתם תודיעו לקרשנר מחר מה החלטתם. אני לא אחתום על זה.

תודיעו בעוד שעה, בעוד שעתיים. תודיעו לקרשנר שאתם רוצים להביא

הצעה חדשה - נקיים ישיבה נוספת. אם לא תרצו הצעה חדשה - אני

אאשר את מה שהוועדה החליטה.

דרך אגב, זה כפוף לחתימת שר האוצר.

אבי, אל תתווכח עם מחוקקים. זו חחלטה של מחוקק.

אבל המחוקק נותן לכם אפשרות להביא הצעה חדשה.

רבותיי, אנחנו אישרנו בנוסח שאני אמרתי. אם המנכ"ל יבקש

להביא הצעה חדשה, אז אני לא חותם וההחלטה שלנו בטלה.

לא בטלה, אלא כאילו יש רביזיה.

לא רביזיה, כי ברביזיה לא משנים אלא מצביעים עוד פעם.

אנחנו נדון בזה מחדש. הדיון יהיה או ביום חמישי או ביום ראשון.

אם נראה שהם עושים כאן חוכמולוגיה, אני אבקש התייעצות

סיעתית.

יש לנו עוד משהו לוועדה - תקנות אופן חישוב התשלומים.

אנחנו מפרידים. "בזק" הרי התחילה לעבוד באמצעות בזק

בינלאומי והתעריפים הבינלאומיים היום הופיעו בתעריפי חברת

"בזק". אנחנו מבקשים פשרט להפריד את הקבוצה של התעריפים

הבינלאומיים לקבוצה שנקראת בזק בינלאומי.

ולכן תקנות אופן חישוב התשלומים, כל ההצמדות, יחולו על

בזק בינלאומי.

במהות אין שי נ ו י.

זה שינוי טכנ י.

שר התקשורת לשעבר, אנחנו אישרנו את זה.



2. שינויים בתקציב לשנת 1996

מר קרשנר, בבקשה.

יש כאן מספר הודעות של חבר הכנסת רון נחמן.

הראשון של משרד האנרגיה.

בקשה מספר 34011

זאת בקשה של העברת עודפים מחוייבים משנת 1995 לשנת 1996.

מתוך 23 מליון שקלים עודף מחוייב מועבר למשרד 11.5 מליון שקל

על-פי הפירוט שקיים שם, וזאת הבקשה.

כמה כסף זה?

11.5 מליון שקל.

לדברים שמחוייבים, זאת אומרת שיש עליהם התחייבות, רק

התשלום לא בוצע והתשלום יתבצע עכשיו. והדברים כולם נעשו?

כן.

לדוגמא?

זה מתפרס באופן שווה על כל פעילויות המשרד.

לא יכול להיות שדבר אחד בוצע במלואו ודבר שני לא בוצע? מה

זה מתחלק שווה?

למשל נושא המחשוב של המשרד.

זה לא יחסית לסכום.

זה לא יחסית.

תן דוגמא של דבר אחד שלא בוצע בשנה שעברה.

למשל עבודת מחקר שהמשרד מזמין בנושא מסוים. התשלום מתבצע

בעת סיום העבודה.

והסיום לא היה בשנה שעברה אלא היה השנה.

מי בעד לאשר בקשה 34011?

הצבעה

בעד אישור בקשה 34011 - 1

נגד - 0

בקשה 34011 אושרה.

בקשה מספר 33021

בקשה 33021 - עודפ ים של משרד החקלאות.

מי מייצג את משרד החקלאות?

לא ידוע.

כל הסיפור זה שני מליון שקל?

בקשה מספר 33021 אושרה.



בקשה מספר 37006

משרד התיירות.

איזה סכום זה?

300 אלף שקל.

300 אלף שקל כל הבקשה?

בקשה 37006 אושרה.

פנ יה מספר 0151

12 מליון שקל - בתי הולים ציבוריים.

רזרבה כלללת.

לאיזה בתי חולים זה?

יש כאן 12 מליון שקל הלוקה לבתי הולים ציבוריים במצוקה.

את ההלוקה לבתי חולים משרד הבריאות עושה על-פי קריטריונים.

יש כבר קריטריונים?

לא.

למה 12 מליון שקל?

זו החלטת שר האוצר שביקש להעביר 12 מליון שקל. אין לי

סיבה טובה להגיד למה דווקא 12 מליון.

מי בעד לאשר את הבקשה?

הצבעה

בעד אישור בקשה 0151 - 1

נגד - 0

בקשה מספר 0151 אושרה.

בקשה מספר 0162

זו הפניה של משרד ראש הממשלה. חבר הכנסת פנחסי ביקש אז את

החומר, ההומר נשלה ויש כאן רשימת המוסדות.

מי בעד לאשר פניה 0162?

הצבעה

בעד אלשור בקשה 0162 - 1

נגד - 0

בקשה מספר 0162 אושרה.

בקשה מספר 0174

0174 - כלסול גרעונות בללשובל קו העלמות.

אנחנו הרי יודעים שהיתה התחייבות ממשלה בעקבות מבצע "ענבי

זעם" להקל על הרשויות המוניציפליות לאורך קו העימות. יש כאן

בקשה של עשרה מליון, אנחנו נאשר את זה.

בקשה מספר 0174 אושרה.



בקשה מספר 0175

יש כאן 100 מליון בהרשאה להתחייב לתקציב של משרד התיירות.

תקציב הרשאה להתחייב - חוק לעידוד השקעות הון עומד בבסיס

תקציב על 300 מליון שקל והוחלט להגדיל את התקציב לאור הביקושים

העצומים שיש היום בתיירות. הוחלט עוד בסוף שנה שעברה להגדיל את

התקציב ב- 180 מליון שקל בהרשאה, 100 מליון בשלב הזה ובמידה

ויהיה צורך בהמשך...

אבל צריך להיות קשר בין הרשאה להתחייב לבין התקציב.

בדרך בלל ההרשאה להתחייב של אותה שנה, זה יוצא בין חמישה

לעשרה אחוז. סביר מאד להניח שזה יהיה 5% או פחות בגלל שאנחנו

מדברים על סוף השנה בשנה הנוכחית. תקציב מזומן בנתיים מספיק,

וקשה לנו לצפות. ..

כמה ההרשאה להתחייב?

ההרשאה להתחייב היא 100 מליון שקל.

כולה?

כולה.

אתה מדבר על תוספת.

תוספת של 100 מליון ל- 305 מליון.

זה יגיע ל- 405 מליון. ומה התקציב של משרד התיירות?

התקציב והתמיכות המזומן הוא 250 או 300 מליון. ההערכה היא

שלא יהיה חסר. ה- 100 מליון האלה לא יגרמו לחוסר. זה ישפיע על

השנים הבאות. השנה הראשונה זה בדרך כלל בין 5% ל-10%. בגלל שזו

תוספת עכשיו רק ואלה פרוייקטים שיחוייבו רק בחצי שנה השניה זה

יהיה 5% פחות, כי לוקח זמן מרגע של כתב האישור עד הרגע

שמשלמים.

אתה רפרנט של משרד התיירות?

כן.

אנחנו ביקשנו לדעת האם למשרד התיירות יש איזשהו פילוח של

תת-ענפים לפי התרומה שלהם ליום עבודה, לעובדים, לשכר, כי גרסנו

שעם כל הכבוד לתיירות, צריך בכל אופן לראות מה מעדיפים ומה לא

מעדיפים - תיירות של כנסים יותר חשובה או פחות חשובה, תיירות

רפואית וכיוצא באלה דברים. במשרד יש איזו התייחסות לדברים האלה

או שבאים ואומרים כל מי שמבקש?

בואו נפריד. הפילוחים שנעשים באמת על תיירות כנסים

ותיירויות אחרות - כמה כל תייר שוהה בממוצע וכמה כסף הוא מוציא,

את זה יש. לגבי החוק לעידוד השקעות הון בעצם ההטבות מחולקות

לבתי מלון דה לוקס, לבתי מלון רגילים ולאטרקציות.

הפילוח לזה הוא פחות ברור - האם יחס עובד לחדר הוא אחד

לאחד או אחד לאחד שתיים בבתי מלון יותר יקרים, אבל זה משתנה. יש

פילוחים לא בצורה מדוייקת, בעיקר לא לסיוע.

בקשה 0175 מאושרת.

בקשה מספר 57017

יש בקשה של שימוש בעודפים שביקשנו להעלות. זו פשוט העברת

עודפלם לבצע את זה לא בהתראה של 21 לום.

איזה משרד זה?

זה ביוב. נתקענו עם עודפי ביוב, בגלל שהתקנות של 95

מופרדות מתקנות 96, אי-אפשר להוציא את הכסף מתקנות 96 ורק אחרי

כן יעברו העודפים, כי שיעורי המענק שונים וזה בתקנות אחרות. לכן

אנחנו מבקשים כאן להעביר 138 מליון שקל, כולם עודפים וכולם

מחוייבים.

בקשה 57017 אושרה.

בקשה מספר 0176

יישום ההלטת ועדת השרים להכרה בכפרים ערביים לא מוכרים.

ועדת השרים להכרה בכפרלם לא מוכרים בצפון החליטה שיש לתמוך

בקידום התשתיות באותם כפרים. הדבר הראשון בסדר עדיפות היה מימון

תשתיות לכפר - כביש גישה ליישוב.

זה מקרה ראשו ן?

ככל שאני יודע כן.

וזו משמעות של הכרה?

כך הובהר לי בכל אופן. זה לא נושא בתחום סמכותי.

אז למה לא מכירים ביישובים האלה?

את זה אני לא יודע. כמו שאמרתי, זה לא תהום אחריותי.

מי האחראי על זה?

כעיקרון, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים אלה הגופים

שעוסקים בזה. משרד הפנים בעיקר.

בכל אופן הייתי רוצה לקבל מהם הסבר. שיבוא מישהו ממשרד

הפנים ויסביר לנו. לא שאני מתנגד, ואני חושב שיש ישובים שצריך

להכיר בהם, אבל לא בדלת אחורית.

פניה מספר 0177

זה משרד הבריאות. 81,4 מליון וזה יישום ההסכם בין הממשלה

לקופת חולים מאוחדת.

אנחנו הבאנו לאישור הוועדה את ההסכם. זהו הסכם שאנחנו

עובדים עליו כבר כמה חודשים.

והוא על-פי אותם הקריטריונים של קופת חולים לאומית.

על-פי אותם קריטריונים. זה כולל תכנית איזון שהקופה הגישה

על מנת שהיא תתאזן תוך תקופת הביניים שזה סוף 1997, וזה כולל

הסכם קיזוז עם הממשלה לגבי החובות של הקופה לממשלה.

למעשה בזה הבאנו את כל הקופות?

לא. נשאר "מכבי".

מה קורה עם "מכבי"?

יש משא ומתן. עכשיו נכנס מנכ"ל חדש ומקווים שהעסק ירוץ.

על כל פנים זה בטיפול.

זה בקנה.

אולי תאמרו לנו מה לפי דעתכם יהיה הגרעון בחוק תקציב

הבריאות השנה?

קודם כל השאלה מה יהיה הסל. בהנחה שלא יעדכנו את הסל

ריאלית, יהיה גרעון של 200-100 מליון שקל. -זו פחות או יותר

ההערכה. אם יעדכנו ריאלית, אז כל אחוז ריאלי של עדכון זה סדר

גודל של 150 מליון שקל נוספים.

ומי לעדכן?

לפי החוק, הממשלה, הבריאות והאוצר רשאים לעדכן.

אין עדכון אוטומטי?

יש עדכון מחירים אוטומטי. עדכון ריאלי, מה שמשרד הבריאות

אומר - גידול אוכלוסיה, הזדקנות וטכנולוגיה, זה דבר שהחוק מאפשר

לעשות...

אבל דיברו כבר על גרעון של מיליארד.

לא. שנה שעברה. דעת משרד הבריאות לפחות בתחילת השנה היתה

שצריך לעדכן ריאלית ב- 7% שזה מיליארד שקל.

הקופות בפועל לפי מה מוציאות? לפי סל הבריאות המתוקן או

הלא מתוקן?

יש לנו הסכמים עם הקופות בפועל שמוציאים איזשהו סכום והם

עדיין יהיו בגרעונות, הקופות הקטנות לפחות, בתקופת הביניים,

וההנחה שנמצאת גם בתוך ההסכם הזה היא שיהיה עדכון ל- 2% בסל מדי

שנה. יש הנחה בהסכם ועל סמך ההנחה זה מתקזז ב-1998.

קופת חולים כללית שהיתה מאוזנת בשנה שעברה, השנה לפחות

התקציב שלה כרגע הוא גרעוני במידה מסויימת, בהנחה שיהיה אפס

אחוז עדכון.

אני חושב שזה צעד חשוב שלא יהיו קופות מקופחות.

מי בעד לאשר את בקשה 0177?



הצבעה

בעד אישור בקשה 0177 - 1

נגד - 0

פניה מספר 0177 אושרה.

פניה מספר 0180

מדובר כאן בתוספת של מליון ומאתיים שקל לתקציב הרשות

להגבלים עסקיים מהרזרבה הכללית. התוספת נובעת מהעבודה הרבה שיש

לרשות להגבלים עסקיים בכל מה שקשור להגבלים עסקיים בשנים

האהרונות. הם זקוקים לתוספת.

הם לא עובדים יותר מדי?

פניה מספר 0180 אושרה.

פניה מספר 0144

הרפרנטים שעוסקים בנושאים הבאים נמצאים בישיבה השובה

ויכולים לבוא רק בעוד שעה.

יש כאן את משדד הדתות. אפשר לאשר?

פנ יה 0144 מאושרת.

פנלה מספר 0145

משרד העבודה והרו וחה.

פניה 0145 מאושרת.

פניה מספר 0146

משרד הבריאות גם עוכב.



פניה מספר 0148

משרד החקלאות.

מאושר.

קרשנר, אני בעד לאשר את הכל.

142, 143, 144, 145, 146, 147, 148?

הצבעה

בעד אישור הפניות הנ"ל - 1

נגד - 0

הבקשות אושרו,

אני מבקש לכתוב מכתב לבקשה של ה-50 מליון שקל. מה מספר

הבקשה?

מספר 142 עד 148.

שוועדת הכספים מבקשת שכל עמותה, כל גורם שיפנה, לקבל לפי

אותם הקריטריונים - אחידים ושווים, בין אם יש המלצה ובין אם אין

המלצה, בין אם יש מכתב ובין אם אין מכתב. שלא יווצר מצב

שבאיזשהו מקום יש רש ימות ויש המלצות וכו' וכו'.

הם צריכים לפרסם קריטריונים.

אני אומר את זה משום שקראתי כאילו יש עמותות ויש שמות ויש

רשימות. ועדת הכספים לא אישרה לא עמותות ולא רשימות, אלא

נ ושאים.



3. אישור מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולענין

סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין

יש כאן רשימה של מוסדות.

אתה בעד לאשר את זה, קרשנר?

אני מוכן שביום ראשון יבואו ויסבירו לנו. נמשיך בשבוע הבא

ונקבל הסבר.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.