הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוק ו



פרוטוקול מסי 646

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה באייר התשנ"ו (14 במאי 1996). שעה 08:30

חברי הוועדה; ג' גל - י ו"ר

ר' פנחסי

די תיכון

מ"מ: עי עלי

מי יעקבסוו - מנכ"ל מ.י. נכסים

י' דנו ן - בנק המזרחי המאוחד

י' מזוז - היועצת המשפטית, משו-ד האוצר

י' באומר, י' קליין, ג' שחוט - משרד האוצר

חברי ועד עובדי בנק המזרחי המאוחד

אי שלגי - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית

ד' שילה - משרד האנרגיה והתשתית

אי שניידר

אי קרשנר

ס' אלחנני

אי לוי ן

סדר-היום; 1. מכירת % 17-19% ממניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ

2. שינויים בתקציב לשנת 1996

3. החלטת גמלאות לשרים ולשאיריהם (הוצאות דיור)



מכירת 17%-19% ממניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ

הסעיף הראשון על סדר היום: מכירת מניות בנק המזרחי. ביקשתי מהמנכ"ל לבוא והוא

ביקש שאשחרר אותו משום שיש לו הבוקר פעילות מאוד אינטנסיבית עם כל מרו שקורה בבנק,

והסכמתי שיבוא הסגן, יעקב דנו ן. אם לחברים יש שאלות, אתה בוודאי תשיב עליהן כמיטב

יכולתך.

די תיכון;

כמי שאחראי לכך שויקטור הוזמן ולא ארגה, נראה תמוה בעיניי שויקטור כמנהגו

כשהוא לא רוצה לדבר הוא מחליט שהוא לא יבוא. אנחנו לא מבינים מה קוריו בבנק, אנחנו

לא מבינים למה הממשלהל ממהרת להנפיק את המניות הללו בתקופה שמאמר המערכת היום

ב"הארץ" אומר שמחסלים את הבנק. מצבו של הבנק לא ברור, שביתות, מנכ"לים באים,

מנכ"לים הולכים. מה טעם להנפיק היום את המניות לציבור?

רצינו את ויקטור כנציג בעלי העניין. אנחנו לא מבינים למה בעלי העניין לא

מממשים את ה-% 23 שיש להם. מה קרה בכל העסק הזה?

במאמר שקראתי אתמול בערב נאמר, שבעצם הבעלים עומדים להפסיד את כל רושקעתם, לא

צריך את בנק המזרחי, הלקוחות עוזבים, תוהו ובוהו ואנרכיה, ובמצב כזה בדיוק מה שיש

לממשלה הזאת בראש זה להנפיק את % 17-19% של בנק המזרחי לציבור.

לא ברור לנו, ואני אומר לך את זה עכשיו לא כנציג אופוזיציה ולא כנציג

קואליציה וכמי שרוצה שהממשלה תסתלק, ומה שיותר מהר, מן האחזקות שלה, אני לא מבין

מה קורה בתחום הזה בבנק המזרחי.

הי ו "ר ג' גל;

אם אתה בעד מה שיותר מהר להיפטר מזה, ארנה צריך להסביר איך זה מסתדר עם מה

שאתה אומר.

בשלב זה מעבירים את הבעלות לידי גורמים שנמצאים אי שם בין אדינבורו ללונדון.

ע' עלי;

אני מבקש לדעת, עם כל חוסר הוודאויות, האם העיתוי של מכירת % 17 - % 19 של

המניות, כאשר בעוד שבועיים יש בחירות, זה לא עוד חוסר ודאות שמוסיפים על כל חוסר

הו ודאו יות שקיימות והאם העיתוי הזה נכון. האם ריצת האמוק הזו היא במקומת, או

שלדעתכם יש מקום לדחות את כל ההנפקה הזאת עד אחרי הבחירות?

אני מבקש לדעת מה דעתך בעניין הזה ומה עמדתו של הבנק, בעלי השליטה. למרות

שיגידו שזה עניין של מ.י. נכסים, של האוצר, אני מבקש לשמוע את דעתכם המקצועית, אם

אתה רוצה לענות על זה.

הי ו "ר ג' גל;

ראוי לזכור שתהליך ההנפקה התחיל לפני שהיו הסכסוכים האלה. זה לא קדוש. אפשר

גם לעצור תהליך הנפקה. אבל תהליך ההנפקה לא התחיל בגלל הבחירות ולא בגלל הסכסוך.

אני רוצה להזהיר אותך, כמי שבקיא, שאתה מעיד כאן כאילו בשבועה. כל מה שלא

תרצה לומר, תאמר לנו, אני לא רוצה לומר.

התשובה שלי מתחילה בעצם מהשאלה שלך. כי באמת הלק גדול מהשאלות הן שאלות

שצריכות להיות מופנות לא לי וגם לא לויקטור אלא לממשלת ישראל, לנכסים מ.י. ולבעלי

השליטה. כלומר, כל התהליך התהיל כפי שחבר הכנסת גל אמר, לפני מספר רב של הודשים.

להזכירכם, התהליך היה צריך להסתיים בינואר ונדחה מכל מיני סיבות. כך שאנחנו

נמצאים עכשיו במאי.

הסכסוך בבנק נמשך כבר מזה שלושה-ארבעה חודשים ובצורה יותר רצינית. הסכסוכים

לא פרצו בגלל ההנפקה. הסכסוך פרץ בגלל דברים שונים לחלוטין. כמובן שלהנפיק בנק,

להנפיק כל גוף, ומי כמוני יודע את זה אישית, מאוד קשה בתקופה של סכסוכי עבודה.

הסכסוך הוא קשה. אני לא הושב שיש טעם שאני אכנס לפרטים. אם תרצו, אני מוכן להיכנס

לפרטים. אבל לפי מיטב הבנתי, והמציאות והעובדות מוכיהות את זה, שלמרות הסכסוך

ולמרות השביתות, ואני לא יכול להגיד למרות המאמרים, כי המאמרים הופיעו רק אתמול

בלילה והיום - -

די תיכון;

קראת אותם?

קראתי אותם. הם מאמרים,טובים פחות, טובים יותר מבחינת האינפורמציה.

אבל בהחלט צריך לתת לזה ר1שיבות. כך שלמרות כל זאת הוחלט, ובשבוע שעבר גם המנכ"ל

וגם המשנה למנכ"ל, ראובן אדלר, היו בלונדון ב"רודשואו" לגבי החלק של המכירות

בבריטניה. לפי מיטב הבנתי, לאור התוצאות, ההרנרשמות שהייתה מה"רודשואו" הוהלט לא

לשנות את ההחלטה.

מעבר לזה הרבה אני לא יכול להוסיף כיוון שבאמת אלה נקודות ונושאים שמנסיוני

גם בעבר, החברה, במקרה הזה הבנק, הם לא המחליטים הסופיים. הם לפעמים נשאלים, אבל

אחרי שהם נשאלים, הההלטה היא בפירוש לא שלהם. הההלטה היא של בעלי המניות.

די תיכון;

כשהם נשאלו מה הם אמרו?

י י דנון;

אני לא נשאלתי. אני מניח שויקטור נשאל. בכל אופן, העובדה היא שהוא יצא

ל"רודשואו". במידה שנשאל ולמרות תשובותיו, ההחלטה נכון להיום היא להמשיך.

צריך לזכור שזה תהליך שאם אתה מחליט עכשיו להפסיק אין לזה נזקים. יש לזה גם

נזקים, אפילו חמורים, נזקים כספיים מידיים וגם תדמיתי ים. ברור לי דבר אהד, ואת

זה אני יכול להגיד מידיעה, שכל הנושא של סכסוכי העבודה והשביתות והסצנריו למיניהם

כפי שמופיעים במאמרים אלו או אחרים, עלו ב"רודשואו" באירופה, וכמובן שבאים לידי

ביטוי בתשקיף פה.

די תיכון;

עדיין לא קיבלנו את התשקיף.



מ' עקבסו ן;

הנה התשקיף.

די תיכון;

מה אתה רוצה שאני אעשה אתו עכשיו?

י ' דנון;

כך שמבחינתנו הכול גלוי, הכול ברור. יש לנו הערכות שונות לגבי הסכסוך. אבל

כמו שאמרתי בפתיחה ואני לא חושב שאני יכול להוסיף יותר, הסכסוך לא פרץ בגלל

ההנפקה, ועמדת הבנק כלפי הסכסוך לא תשתנה בגלל ההנפקה.

די תיכון;

מרך מצבו של הבנק בעקבות שערוריית לונדון? מה קורה לרווחיות של הבנק? האם

לקוחות עוזבים, כפי שכתוב במאמר הראשי איתמול? האם קיימת סכנה להמשך קיומו של

הבנק? הרי שם הועלו מספר שאלות שאי-אפשר להתעלם מהן.

י י דנון;

אי-אפשר להתעלם מהן, אבל אני חושב שזה לא כצעקתה. הרווחיות, כמובן, ב-1995.

בעיקר בגלל הסיפור של לונדון, בעצם הבנק הפסיד בגלל ההפרשות ללונדון.

די תיכון;

כמה?

אין לי כרגע את המספר. אני מוכן לברר.

די תיכון;

למה הפסידו בלונדון? מה קרה בלונדון? בדרך כלל מפסידים בני ו-י ורק, לא

בלונדון.

י' דנון;

היתה בלונדון בעיה של מתן אשראים לחברות שלאחר מכן הסתבר שהבטהונות היו

חלשים והחברות היו חלשות. כך שנאלצו לעשות הפרשות מאוד גדולות בסדר גודל של 80

מיליון שקל.

די תיכון;

אי-אפשר לסגור את הסניפים האלה שהרי מדי שנה חוזרת פרשה ובמקום אחר?

הנושא הזה בדיונים כל הזמן. זה שונה ממקום למקום, כיוון שגם צורת הפעילות

ואוכלוסיית המטרה וצורת ההתארגנות שונה ממקום למקום. אבל הנושא של לונדון גרר את

הבנק להפרשות של כ-80 מיליון שקל, וזה הביא את הבנק ב-1995 להפסד.



די תיכון;

למה הוחלפו שני מנהלים השנה?

כיוון שהם הוחלפו לפני שהגעתי אני לא יכול לתת תשובה.

אני חושב שזה בא לידי ביטוי יפה מאוד היום במאמר של נחמיה

שטרסלר מהבוקר, הסכסוך הוא של עקרונות מי מנהל את הבנק.

די תיכון;

או שהבנק נהרס.

הבנק לא נהרס. הבנק רחוק מליהרס. הבנק הרבה יותר חזק. אנחנו רואים באיזשהו

מקום את שינוי התרבות ושינוי סדרי העולם בבנק הזה כחלק מהשקעה לטווח ארוך.

אי-אפשר להגיד מילה טובה על מה שהיה בבנק בעבר?

אני לא יודע על העבר. אני שישה חודשים בבנק למרות שזה כמו שישים חודשים.

די תיכ'ן;

לא השכלנו ממך.

אני חושב שהפנייה לא הייתה צריך להיות למי שלא מקבל את ההחלטות.

אנחנו צריכים לאשר הנפקה של הבנק. את התשקיף לא ראינו עד רגע זה. מנכ"ל

הבנק, ותקן אותי אם אני טועה בהגדרה של ויקטור, הוא מנכ"ל או יושב ראש?

י' דנון;

מנכ"ל.

הוא לא היה מנכ"ל בתחילת הדרך?

י' דנון;

הוא היה י ושב ראש.



די תיכון;

מאחר ומדובר כאן בחברים אני לא רוצה להרחיק לכת, אבל זה לא מריח טוב, בלשון

המעטה.

הי ו "ר גי גל;

אודה לכם אם תאפשרו לי כמה מילים בלי לנתק את קו המחשבה שלי. השאלה שהייתי

שואל את עצמי היום היא מה המשמעות של אישור או אי-אישור הבקשה ומה התרומה למצב

הרעוע שבו נמצא הבנק, שבראש וראשונה הוא חלק מרכוש המדינה ומקום עבודה לכמה מאות

טובות של עובדים.

י י דנון;

אלפים.

הרנהליד התחיל לפני הסכסוך. אנשים הלכו ובאו למשקיעים פוטנציאליים והציעו.

נדמה לי שרוב הדברים ידועים. ידוע הסכסוך, הוא התפרסם, זה גם לא מסוג הדברים

שאפשר להסתיר אותם. אני מניח שאם זה ישפיע על שיקול הדעת של הקונים, הם יתנו

מחיר כזה שהוא יהיה מתחת למחיר המינימום. אף אחד מהם לא "פרייר", ואז ממילא

התהליך ייעצר בתהליך מסודר ולא מפני שאנחנו לא אישרנו את העניין הזה.

מה שעומד לנגד עיניי זה אם מחיר המינימום הוא סביר, האם בשוק הזה שהוא שוק

קשה יש מקום להמשיך למכור. התשובה שלי היא תשובה חיובית. גם אם אני אראה את

התשקיף אני לא בחזקת מאשר התשקיף, ואני חושב שגם ארגה, דן תיכון, גם אם תעיין בו

יום. האחריות על התשקיף היא אחריות של הבנק.

די תיכון;

אני רוצה פשוט ללמוד את התשקיף.

אפשר ללמוד, אפשר לקיים עוד ישיבה. אין לי שום בעיה עם זה. אני רק אומר,

למיטב הכרתי, האחריות שלנו, אין לזיו שום קשר לבחירות כי ההליך התחיל בלי שום קשר

לבחירות. בגלל הבחירות לעצור את התהליך ולתת איזשהי "דפיקה" נוספת לבנק, לפי

דעתי, זה חוסר אחריות ומשגה מאוד גדול.

דנון, למה בכל זאת לא בא ויקטור מדינה?

קיבלתי טלפון אתמול בלילה. אני מבין שהיו שיחות בין חבר הכנסת גל לבין

ויקטור.

אני מכיר את ויקטור. כשויקטור לא בא זה לא עניין של מה בכך. הוא מכבד את

הכנסת יותר מכל עובד ציבור אחר.

אי-אפשר לקבל דברים כפשוטם? האיש ביקש בלילה לא לבוא.

נזמין עכשיו את חברי הוועד ונשמע מה שיש להם לומר. זו שרה וחבריה, חברי ועד

העובדים בבנק המזרחי. הם ביקשו לבו. כדרכנו, אנחנו נותנים לעובדים לבו. חשבתי שתם

ודאי היו אמורים לבוא, אם היו רוצים, לישיבה הראשונה, אבל החטתם אז לא לבוא והפעם

אתם כאן. אנחנו נקשיב לכל מה שיש לכם לומר. שרה, תקבעי מי מדבר ותעשו מאמץ

בעשר דקות להציג את הנושא.

שי לזרוביץ;

קודם כול תודה רבה שנותנים לנו הזדמנות להביע את מה שאנחנו רוצים.

אנחנו פח לא בשביל לבקש כסף ולא בשביל לבקש מניות, אנחנו פה בשביל להתריע.

אנחנו חושבים שמצבו של הבנק שלנו הולך ומידרדר ועדיין למדינת ישראל יש רוב בבנק.

כשהוועדה הזאת אישרה את ההפרטה, ולהזכיר לכם, אנחנו לא התנגדנו להפרטה, אנחנו רק

הבענו חשש שבמהלך ההפרטה יקופחו זכויותינו, ואשר יגורנו בא.

מה שאנחנו בעצם מבקשים לומר כאן, אתם אמרתם פה שהבנק יימכר וזכויות העובדים

תישמרנה. אחד הקריטריונים לקביעת מי יזכה במכרז היה מי שמסוגל לנהל את הבנק בצורה

תקינה עם העובדים. אני יודעת שמציגים אותנו כמיליטנטים אבל האמת רחוקה מהמציאות

הזאת.

לטעמנו, הבנק מנוהל בצורה חסרת אחריות והמצב רק ילך וידרדר.

ע' עלי;

מה זה חסר אחריות?

די תיכון;

אלה דברים קשים ביותר. מצבו של הבנק הולך ומידרדר?

שי לזרוביץ;

כן. אני לא מתיימרת לשפוט עניינים עסקיים. זה לא המנדט שלי. המנדט שלי הוא

שמירת זכויות עובדים. בקטע של זכויות עובדים יש פה נסי ו ן לרמוס את ארגון העובדים.

בפירוש כך. יעלה להם כמה מיליונים של נזק ובלבד שהארגון הזה יימרוק ויידרס ולא

יצייץ. זאת המטרה.

אומרים לנו, לא מנהלים משא ומתן תחת עיצומים. אנחנו כבר מנהלים משא ומתן

למעלה מחצי שנה ומושכים אותנו באף. אנחנו כמי ילדים טובים כמעט ולא עשינו שום

צעדים. לאחרונה חתחלנו לעשות צעדים אז אומרים לנו, אם לא יהיה שקט פה, לא יהיה

משא ומתן.

שר האוצר במדינת ישראל ניהל לאחרונה מגעים עם קבוצות ששבתו תוך כדי משא ומתן.

מה שנאה לבייגה שוחט לא נאה למנכ"ל בנק המזרחי? כשאנחנו מעבירים ידיעה ללונדון

שבבנק יש שביתה ביום ראשון, דובר הבנק אומר עסקים כרגיל. מסתירים את העובדה שבכלל

יש בעיה ביחסי עבודה. כל המטרה שלנו כאן היא להתריע . אנחנו מקווים שזאת לא תהיה

ההנפקה האחרונה שאתם צריכים לאשר לבנק המזרחי. אני גם לא יודעת אם העובדים יביעו

אמון במניה הזאת וירצו לרכוש אורנה בהמוניהם, מכיוון שאנחנו מודאגים, מוטרדים

וחרדים לגורל הבנק.



היו "ר גי גל;

אני מקווה שאינם מודעים לעובדה שמערכת בנקאית מאוד מושפעת מדעת קהל, ממה

שקורה, מדיבורים, מהחלטות. כי בסופו של דבר מפקידים יכולים גם לקחת את הכספים

ולהסתלק, וכל המערכת הזאת תהיה כמו מכונית שיצא לה האוויר. מה אתם מצפים מאתנו?

שאנחנו נעשה עוד חור בגלגלים? שאנחנו נגיד שצריך למנוע את ההנפקה משום שהבנק

הולך להיגמר? זה יהיה השידור שייצא מהחדר הזה? בבקשה. בסופו של דבר, בין השאר,

המדינה גם אם תפסיד את כל הכסף בבנק, היא תתקיים. אסור שזה יקרה. לכם זה מקום

העבודה שלכם.

שי לזרוביץ;

נכון. אנחנו מצטערים שהגענו למצב שבו אנחנו אומרים, אם לנו לא תהיה פרנסה,

לכם לא יהיה בנק. אנחנו אומרים את זה לבעלים ולא למדינת ישראל. אנחנו מצטערים

שהגענו לשפל המדרגה הזה.

די תיכון;

מה קורה שם? אני רוצה להבין. בעלי העניין לא רוצים ועד עובדים?

שי לזרוביץ;

ההרגשה שלנו תיא שמנסים לדרוס את הארגון. אמנם ניהלנו אתנו דיונים. קראו לזה

משא ומתן, אנחנו קוראים לזה הכתבה. כשאמרנו, אתם לא מגלים גמישות אתנו בכלל,

מאותה נקודה שהתחלינם ככה אתם ממשיכים, נאמר לנו; אנחנו לא בסחר סוסים. מה שאנחנו

יכולים לתת, אנחנו נותנים.

צריך להבין שאם התוצאות העסקיות של הבנק הן לא מזהירות זה לא בגלל העובדים.

המשכורות שלנו הן מן הנמוכות במערכת הבנקאית. אנחנו טוענים שצריכים להתיירא אל

עובדים כדבר נתון. צריך להצליח עם העובדים. אנחנו גם לא מתנגדים לתכנית

הרה-ארגון. אם יש צורך לפטר עובדים, עם כל זה שזה עצוב; אנחנו הצענו, דרך אגב,

שלא יתנו לנו הסכם שכר ל-1995 - אנחנו הבנק בישראל ללא הסכם שכר ל-1995 - ושלא

יפטרו עובדים. התצעה לא התקבלה. אבל אם רוצים לפטר עובדים, חייבים לעשות את זה

בשיתוף עם ארגון העובדים. ככה זה לפי המשתמע מחוקת עבודה, ככה זה לפי ייעוץ

משפטי שקיבלנו, אבל ההנהלה גורסת אחרת.

י י ולנר;

נראה לנו שהוועדה לא קיבלה את מלוא האינפורמציה לצורך ההנפקה, ואנחנו לא

עושים את זה רק כאנשי ועד עובדים אלא אפילו כאזרחים. כי מה שקורה כאן, הולכים

להוציא הנפקה. אנחנו לא נגד הנפקה, אנחנו לא בעד הנפקה. אנחנו בהחלט בעד הבאת

האינפורמציה לוועדה לצורך קבלת ההחלטה. מה שקורה היום בסכסוך עבודה כזה קשה זרז

לא סתם ידיעות בעיתונות, זה סכסוך העבודה הקשה שהיה מעודו בבנק הזה. בדיוק בעיתוי

הזה, מבלי לברר את גורמי הסכסוך ואיך אפשר לצאת מהעניין הזה, לבוא בדיוק ולהוציא

הנפקה, אי נני י ודע - - -

ע י עלי;

מה הקשר בין הסכסוך להנפקה?

הי ו "ר ג' גל;

אני רוצה לומר בצורה קטגורית; בירור הסכסוך בין ההנהלה לביניכם לא ייעשה

בחדר הזה. לא בהנהלתי , אולי מישהו אחר, אבל אני לא אתן. זה לא השולחן. אני מכבד

את ארגוני העובדים. אני חושב שהנהלה אסור לה שתפגע בארגוני עובדים. אבל אני מכיר

במדינת ישראל הרבה מאוד מפעלים שאין בהם ועדים ואני לא בטוח שכל היושבים מסביב

רוצים להייב אותם שיהיה להם ארגון עובדים או לא. זה לא מענייננו. אני אישית חושב



שאיפה יש אהגוו עובדים צריד לכבד את ההסכמים, צריך לכבד אותו ולא לקעקע אותו. אבל

אנחנו לא ניכנס לעניין הזה. אנהנו יכולים להחליט - כן לאשר את ההנפקה או לא.

למיטב הכרתי, כשהוועדה הזאת תודיע שהיא לא מאשרת את ההנפקה, זה עוד דפיקה

במכונית הזאת שנוסעת ושנקראת בנק המזרחי. לא בטוח שזה משרת את מקום העבודה וזה לא

יעזור לפתרון הסכסוך.

י י ולנר;

אבל הולכים עכשיו להנפיק לציבור. הציבור צריך לדעת מה הוא קונה. הוא צריך

לדעת שהוא קונה בנק עם סיכויים.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת עובדיה עלי מה זה קשור לסכסוך עבודה. זה לא מפעל

שמייצר קופסאות פח וזה לא סרט ייצור. ציבור העובדים הוא בעצם הכוח המייצר כאן,

הקשרים בין העובדים לבין הלקוחות. אנחנו מוכרים שירותים בנקאיים. ברגע שיש סכסוך

זה בעצם פגיעה בלוז הכי קשה והכי חשוב של הבנק הזה - ההון האנושי שלו. אם יש

בעיה של ההון האנושי, צריכים לברר אווזה.

אנחנו חייבים להביע את עמדתנו בנושא הזה ולכן באנו לפה. בסכסוך כזה קשה כשיש

בעיה של רה-ארגון, שהולכים לפטר מאות עובדים מבלי לשבת אתנו, זה משדר משהו

למערכת. מישהו צריך גם לשאול אותנו בקטע הזה מה קורה. כשבדיוק בקטע הזה של הסערה

הזאת הולכים להנפיק, נראה לי שמישהו צריך לתת את הדעת על זה.

הי ו "ר ג' גל;

אנחנו כמובן בתום הדיום אם נחליט בחיוב, בוודאי נפנה להנהלה ולעובדים לעשות

כל מאמץ לסיים את הסכסוך, אבל לא מעבר לזה.

די בן-דוד;

המדינה כשמכרה את הבנק אחד מתנאי המכירה היה שזכויות העובדים תישמרנה. מה

שקורה זה בדיוק היפוכו של דבר. זאת אומרת, ההסכם למעשה מופר. אני חושב שהאחריות

של המדינה היא גם לוודא שאכן מה שנאמר בהסכם מקוים. לצערנו, זה לא מקוים.

ע' עלי;

שלא תהיינה אי-הבנות, אני חושב שהעובדים, לא רק בבנק אלא בכל מפעל, זה הגורם

החשוב ביותר. בלי שהעובדים שיהיה מרוצים ועם מוטיבציה, המפעל לא יכול להתקיים, לא

יכול להתקיים טוב. זה ברור. לית מאן דפליג שנושא זה הוא עובדת חיים. כל מה

שקורה בבנק מבחינת סכסוך העבודה שקיים היום הוא בהחלט נושא שמענייננו, אבל השאלה

שלנו על סדר היום היא ההנפקה. מה הקשר בין ההנפקה לבין הסכסוך עם העובדים?

אנחנו בעד הפרטה של כל המשק, בבנקים בראש וראשונה. השאלה אם ועדת הכספים היום

צריכה לאשר את ההנפקה או לא לאשר את ההנפקה. אם לא צריכה לאשר את ההנפקה, מה

הסיבות שיכולות למנוע מאתנו או להביא לנו שיקול דעת חוזר לא לאשר את ההנפקה הזאת.

דבר אחד לנו חשוב לדעת, קודם כול אם מחיר המינימום שמוצע כאן למניות הוא מחיר

סביר או לא סביר, הוא נמוך מדי. היות שיש כאן בעיה של עיתוי, בכל הנושא יש הרבה

חוסר ודאויות, גם בשל הסכסוך עם העובדים וגם בגלל הבחירות שבעוד שבועיים - זה

ישפיע על ההנפקה או לא? אלה השאלות שצריכות להעסיק אותנו; האם אנחנו קובעים את

המחיר המתאים שצריכים לקבל כבעלים של הבנק. כאשר מבחינת המדיניות אי ן ויכוח,

לפחות בין היושבים כאן, שצריך להנפיק ומה שיותר מהר, להפריט מה שיותר מהר. אני

רוצה לדעת איך אתם רואים את הקשר בין ההנפקה לבין המצב היום.

סכסוך עבודה יש לו השפעיו על סיכויי ההנפקה. ירוד עם זאת, אנחנו לא באים לומר

לכם אל תאשרו את ההנפקה. באופן פרדוכסלי יש לנו גם איזשהו רווה מהעובדה שהולכת

להיות הנפקה, כי לא דורסים אותנו להלוטין. רוצים להציג מצב של עסקים ברגיל. לא

עושים לנו השבתת מגן. לא עשו כל מיני צעדים מבחי נהם שאני בטוחה שלולא ההנפקה היו

כבר מזמן עושים כדי לדרוס אותנו עד הסוף. אנחנו לא באים לומר לכם כן תאשרו או

לא תאשרוו. אנחנו באים להגיד לכם, זה המצב, תשקלו אתם מה הסיכויים של ההנפקה הזאת.

אנחנו חושבים שלוועדה יש השפעה על מרו שקורה בבנק המזרחי, לאו דווקא אם ו1אשרו או

לא תאשרו. זה לא הגורם הדומיננטי. אנחנו פשוט באנו כדי ליידע ולהתריע, שלא תגידו

שלא ידעם. כי בסד הכול רוב מניות הבנק עדיין בידי המדינה ואנחנו חושבים שהמדינה

צריכה לתת את הדעת על כך.

תודה רבה לכם, חברים.

אני אומר על דעת כולנו, אנחנו מבקשים גם מכם וגם מההנהלה לעשות כל מאמץ

לגמור את העניין הזה, כי באמת מדובר בראש וראשונה במקום העבודה שלכם. תודה רבה.

יעקב דנו ן, תקשיב לי, במצב הנוכחי אי-אפשר להנפיק. כשמתפרסמות כתבות ולא סתם

כתבות של מה בכד אלא מאמרי מערכת, שההשקעה יורדת לטמיון והבנק הולד ונהרס, אני

לא יודע איך אתם מעריכים את המצב שנוצר מאתמול בערב בעקבות פרסום המאמרים האלה.

ואלה לא מאמרים של איש כזה או אחר שהזדמן לו לכתוב. אלה מאמרי מערכת. אי-אפשר

להנפיק במצב שמישהו כותב שהבנק מתחסל.

אבל מה אתה רוצה מיעקב? את זה אתה צריך להגיד ל-מ.י. נכסים.

אני אומר לך ותגיד לויקטור. הנסיבות הן כאלה שאת הסכסוך הזה צריך לגמור לכאן

או לכאן הרבה לפני שמנפיקים, כי אחרת זו תהיה פרשה אחרת.

אתה מניח שעד שהמכירה תתבצע הם לא יגמרו את הסכסוך? זה יקח עוד שבוע עד

שהמכירה תתבצע.

זה 14 י ום.

הם לא יסיימו עד אז את הסכסוך? אנחנו צריכים לתת פה את הדפיקה הנוספת?

אני לא נותן שום דפיקה. אני לא מבין לאן הולכים שני הצדדים. נראה לי שהולכים

ראש בראש, ובהכירי את ויקטור, הוא לא יותר. אם אני צריך היום להחליט אם ההנפקה

יוצאת לדרך או לא יוצאת לדרך, אני אומר ל-מ.י. נכסים, אתם לא יכולים להנפיק את

האמיסיה הזאת במצב הזה. זו תהיה הונאה ציבורית ממדרגה ראשונה.



י י דנון;

בניגוד למה שנאמר פה, הבנק לא הולך להסתיר שום דבר. התשקיף יגלה את הכול, את

כל העוצמה של הבעיה. בדברים כאלה יש התייחסות לפעמים לשני הכיוונים. כיוון

שרוכשי מניות גם לא אוהבים לקנות בנק שמנוהל על ידי העובדים. זה משפט מאוד קשה.

לכן בקטע הזה הו ויכוהו הוא מאוד קשה בין ההנהלה לבין העובדים. האמת היא שהדבר

הכי תמוה בכל העניין, שהמשא ומתן לא מוצה. הצענו להם לא פעם ולא פעמיים, חברים

הפסיקו את העיצומים ואת השביתות, זה גורם נזקים, זה גורם לבריחת לקוהות, ובוא נשב

שבוע-עשרה ימים עשרים וארבע שעות ביממה ונגמור את הסיפור הזה. שמעתם, הם נאחזים

באילן גבוה, בשר האוצר, ואם הוא מנהל משא ימתן בשביתה, גם אתם תנהלו. אנחנו מגזר

עסקי, יש לנו בעלי בית פרטיים, אנחנו לא כפופים לשר האוצר בנושא הזה ולתפיסה שלו.

כך שהעמדה שלנו מאוד ברורה. הם יתעשתו אבל בסופו של דבר אני מקווה שזה ייגמר

בהסכם.

האישור לא מחייב מכירה מיידית. אנחנו יכולים לאשר ואת המכירה אפשר לעצור. אני

גם ביקשתי בכתב ואומר לי מ.י. - עד הרגע האחרון לפני המכרז אפשר לעצור את העניין.

המשמעות של אי-אישור שלנו זה איתות לציבור, רבותיי, כל מה שכותבים זה נכון,

הבנק הזה הולך ליהרס. לפי דעתי, זה יהיה פשוט מבחינתנו חוסר אחריות. חזקת על מ.י.

נכסים שאף אחד מהם לא הולך להיות מטורף ולהונות את הציבור ולהיכנס לבית סוהר או

לעמוד למשפט. לשם מה הם יעשו את זה? הם מקבלים בונוס עבור המכירה הזו? אם הסכסוך

לא ייגמר, ואנחנו מכירים כולנו טיבם של סכסוכים כאלה, הם מתלהטים ומתלהטים,

ובאיזשהו שלב נגמרים. עד השבועיים של המכירה, לפי דעתי, בשבוע הבא או לפני כן

הסכסוך הזה ייגמר. כל צד מנסה עוד למצות את המכסימום. לא ימצו את הסכסוך והוא לא

ייגמר והבנק הזה ייהרס, לא תהיה הנפקה וחבל יהיה מאוד

די תיכון;

הוא לא נהרס ביום אחד.

הי ו "ר ג' גל;

זו דעתי. אנחנו צריכים להכריע.

די תיכון;

אני פונה אליך, יעקבסון, תשקלו, אם הסכסוך לא נפינר תוך כמה ימים, אין יכולת

להנפיק. אין יכולת ואין רשות מוסרית. גם אם ועדת הכספים רנאשר היום את ההנפקה,

תשקלו את העניין, כי יתעוררו במרוצת הדרך עוד כמה וכמה סיפורים סביב ההנפקה הזאת.

אני מניח שבתשקיף אין פרק שעוסק ביחסי העבודה.

מ י י עקבסו ן;

בהיולט יש.

ואם זה יתפתח הם ימכרו את זה? מה, הם משוגעים?



די תיכו ן;

אני מוחה על כך שהתשקיף לא הגיע אליי אלא בזה הרגע.

היו"ר ג' גל;

רשמנו לפנינו את הודעתכם שמניות לעובדים תן גם לבנק "טפחות" וגם לחברת

"מחיש".

האישור שלנו כפוף להודעה שהמניות של העובדים יימכרו גם לעובדי "טפחות"

ו"מחיש" כשם שיימכרו לעובדי בנק המזרחי.

מ' עקבסו ן;

אני רוצה להוסיף כמה אינפורמציות.

אתמול בלילה הגענו להסכם פשרה. פנו אלינו הנציגים המשפטיים של העובדים

והסכימו לרדת מהתביעה. הסכמנו לוותר על הוצאות ועובדי "טפחות" נכללים על דעתם. הם

התחייבו במכתב נוסף שדרשתי, שהם לא מפריעים ולא יעכבו את ההנפקה.

יש מספר בעיות שעולות. יש דרישות שהן די

מרחיבות, להבדיל מהמכניזם שהיה בהנפקת דיסקונט, של המפיצים הזרים, שכתוצאה מהן

יכול להיות שבסופו של דבר נלך רק להפצה בישראל ולא להפצה באירופה.

די תיכון;

למה? מה קרה? השתכנעת מהדברים שלהם?

לא. מדובר על סגנון שיפוי שהיה בהנפקת דיסקונט. מדובר על שיפוי למשקיעים

הזרים שהוא במתכונת מסוימת שכפופה אך ורק לדין המהותי בישראל ובעוד הגבלות קשות

שמצמצמות מאוד את החשיפה כלפי הזרים. כי הרי מדובר בתשקיף ישראלי, אני מזכיר

לכולם, לא מדובר בתשקיף לחו"ל. באו הזרים ומציעים הרחבה של השיפוי שיינתן להם.

המפיצים הזרים מדברים בקול אחד?

זו חברה אחת, Nיn ,NAT WEST מבצעת את ההפצה. הוא הדיסטריביוטר, הוא מייצג את

האחריות שלו.

די תיכון;

מה הוא רוצה ממך?

הוא רוצה הרהבה בנקודות מסוימות. כמו למשל שזה לא יהיה כפוף לדין המהותי

בישראל או שזה לא יהיה כפוף לבתי משפט ישראליים, דברים שקשורים. הוא רוצה הסכם

עם מדינת ישראל ואני לא עשיתי הסכם אתו בהנפקת דיסקונט. רציתי ללכת באותו מכניזם

שהיה בדיסקונט.

ואז תנפיק % 17 לציבור?

אם במהלך היום הזה לא נגיע אינם למודוס, ננסה לשווק את זה רק בישראל. ההרנרשמות

שלי כרגע משיחות עם הרתמים הישראליים, משיהות עם מוסדיים בישראל, שהמנגנונים

הנוספים שהוספנו, דהיינו - העדפות למוסדי ים בכלל, בהקצאה המוקדמת ובהקצאה הסופית

- אותו סעיף שקראנו לו ה"גרין שו" או ה"אווראלוטמנט", נותנות נופך של אטרקטיביות

נוספת למוסדיים, ויכול להיות שאפשר יהיה לעשות את ההנפקה הזאת בשוק המקומי.

נדמה לי שארנה משנה קצת ממה שאמרת ארנמול. כל מה שהסברת לנו על המוסדיים בהו "ל

אתה מחיל את זה על מוסדיים בארץ

אמרתי אתמול שכל ההנחיות האלה של הבורסה שתוקנו הן מה שנקרא מתן יתרונות

למוסדיים. מוסדי הוא מוסדי בין אם הוא בישראל ובין אם הוא זר. הכוונה היתה, וזו

הייתה גם הדרישה של הזרים ולא יכולתי להבטיח להם את זה במהלך המשא ומתן, שהם

יקבלו את כל ההקצאה למוסדיים. מטבע הדברים זה גם יוצר גורם של משיכה לישראלים

פה אם הזרים לוקחים חצי הנפקה. משקיע מוסדי מצביע על שיקול של יותר רציני, של

משקיע שעשה אנליזה מפורטת, שאם הוא החליט ללכת על הנושא הזה מסתבר שכנראה שווה

להשקיע בסחורה הזאת. לכן המשמעות הרבה לזה שחלק גדול, אם זה היה 60 בדיסקו נט ופה

50, זה כפוף לנפחי ההנפקות, זה מצביע על זה.

נכון למה שקיבלנו אתמול בלילה, בנק המזרחי קיבלו הצעה - זה

הובא אתנמול לפני הדירקטוריון - לרכישת .U.N בניו-יורק, לרבות כל השלוחות באמריקה

הלטינית. זה נכון לאתמול בלילה. אני לא יודע אם יהיה דו"ח מיידי לבורסה או לא. יש

פה עדיין חובת סודיות. הנושא הזה גם יחייב, כמובן, עוד גילוי בתשקיף. לפי

הדיווח שקיבלנו כרגע ודווח אתמול לדירקטוריון, צפוי מכירה של N

לרבות כל השלוחות באמריקה הלטינית. ההצעה לרכישה היא מאוד מפורטת, לרבות מחירים,

לרבות סעיפים של הגבלת תחרות, לרבות סעיפים של הגבלת תקופה למשא ומתן. כמובן

שעסקה כזו אם תהיה, כפופה לפי החוזה לאישור מדינת ישראל. אבל כל הסיפור הזה

יחייב, כמובן, גילוי בתשקיף. הוא יוצא גם קושי נוסף מול המשקיעים הזרים, כי זה

מידע הדש שהוא מאוד מהותי והוא לא קיבל ביטוי ב"רודשואו" וזה חלק מהבנק. חלק

שמצביע אולי שצפוי רווח, ומדובר על רווח של מיליון דולר במכירה הזאת.

קיבלנו את התשקיף מבלי שהייתה לנו יכולת אפילו לעלעל בו בהתרושב בגודלו של

התשקיף שהוא אחד הגדולים ביותר שלפחות אני ראיתי מאז עמדתי על דעתי. אני מוחה

על כך שלא העברתם את התשקיף אתמול, אם כי אתמול אמרתם שאתם מעבירים את זה אתמול,

ורק הבוקר הבאתם את זה, וגם לא לחברי, חבר הכנסת עובדיה עלי.

אנחנו נתמוך בהפרטה, אבל שיהיה ברור לכם, שמעתה ואילך כל שינוי מהותי בתשקיף

מחייב הודעה לוועדת הכספים.

מי בעד לאשר את הבקשה עם התוספת שרשמנו לפנינו לגבי טפחות ומחיש?

הצבעה

1. לאשר מכירת % 17-^19% ממניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ

2. לרשום כי מכירת המניות לעובדים וזהיה גם לעובדי

טפחות ומחיש.

אנחנו צריכים להודיע על כל שינוי מהותי בתשקיף?

די תיכון;

שי נוי מהותי בוודאי.

י' מזוז;

שינוי מהותי בתנאי המכירה - כן, אבל בפרטים, באינפורמציה?

הי ו "ר ג' גל;

זה לא מהותי .

ד' תיכו ן;

שינוי מהסוג הזה שלא יהיו מוסדיים לאחר שדיברנו עליהם כל כך הרבה, זה שינוי

מהותי.



שינויים בתקציב לשנת 1996

פנייה 0140 -

הי ו"ר ג' גל;

יש פה בקשה ממשרד האנרגיה וחברים ביקשו שמנכ"ל משרד האנרגיה יסביר במה מדובר.

הבקשה מדברת על כנסת "אנרגיה 96". תסביר מה הכנס, למה הכנס, מה המועד של הכנס,

האם הוא קשור לבחירות או לא קשור לבחירות.

א' שלגי;

הבאתי סדרה של דוקומנטים. ב-19 ביוני 1994 הוחלט במשרד האנרגיה בשיתוף עם

הקהיליה האירופית לקיים כנס אנרגיה לאור אפשרויות של מיזמים בנושא אנרגיה - תחנות

כוח, גז טבעי וכו' - ולקיים אותו בישראל בשיתוף עם מדינות ערב וארצות הקהיליה

האירופית.

נקבע תאריך לספטמבר 1996- במאי 1995 כשראינו שהבחירות יהיו באוקטובר 1996י

כדי לעשות כנס שהוא מנוטרל מפוליטיקה ולא קרוב לבחירות, ביקשנו את האיחוד האירופי

להזיז את התאריך למאי 1996י אחרי שעשינו בירור של מקומות ואיפה יש אתר לתערוכות

ובתי מלון שיכולים לשרת, נקבע התאריך בין 26 ל-29 במאי 1996 בעיר חיפה. נשלחו

הזמנות לכנס, ובכנס משתתפים 350 איש, 150 איש מארצות אירופה.

די תיכון;

יש תמו נה של השר?

שר האנרגיה, כידוע, לא רץ בבחירות. מתוכנן ערב פתיחה שגם הוא נקבע מראש,

ומשתתפים בזה נציגי הקהיליה האירופית ונואמים אנשים אלה ואחרים.

פרס יהיה?

א' שלגי ;

כן. גם זה נקבע מראש.

נצביע נגד.

זו ממש חוצפה.

די תיכון ;

נצביע נגד, ולאחר שראינו את ההזמנות אנחנו רותחים עוד יורנר.

אי שלגי;

בכנס הזה יש מכתבים שנקבעו לפני שנקבע ותאריך הבחירות לחודש מאי, הרבה לפני.



היו"ר ג' גל;

אל תתרגז, עובדיה, היו דברים תהת השמש.

א' שלגי;

נושאי הכנס הם נושאים מקצועיים לגמרי. יש הבורה של מרצים 1 -SESSION מקצועי של

שלושה ימים. יש כאן פירוט הנושאים המקצועיים שיידונו בכנס. זה כנס מקצועי לגמרי.

ניסינו להזיז אותו לגמרי מתאריך הבחירות אבל מהשמים לא סייעו בידינו.

הבקשה היא לאשר לנו הוצאה מותנית בהכנסה. יש חוסויות של חברות בי ן-לאומיות

ב-130 אלף דולר.

הי ו"ר ג' גל;

אי-אפשר שזה יהיה מאורגן על ידי גוף אחר, שהוא יקה את ההכנסה ויוציא את

ההוצאה?

אי שלגי;

אין שום בעיה. אנחנו יכולים לבצע את זה גם בדרך ארורת. הושבנו שבהיגיינה

הציבורית עדיף שכל נושא ההזמנות, רמקולים, תרגום וכו', יעבור דרך משרד האנרגיה.

הי ו"ר ג' גל;

יש פה שתי אפשרויות; אפשרות אחת - שנצביע ויפילו את זה ואחר כך נבקש רוויזיה,

ואז יש לזה פרסום שהוא סימפטי או לא סימפטיח. אני מניח שברוויזיה זה יעבור, אם כי

זה יכול גם לא לעבור. אפשרות שנייה - שאתה מושך את זה ועושה את זה במסלול אחר.

א' שלגי;

לפי הנוכחות של חברי הוועדה והסיכוי להצעה לעבור, אני אמשוך את זה ואעשה את

זה במסלול אחר.

תודה.



החלטת גמלאות לשרים ולשאיריהם (הוצאות דיור)

יש לנו בקשה של שר האוצר בעניין הוצאות לדיור.

גי שורוט;

למעשה הדבר מדובר בעד עצמו. יש ההלטה 25(א) שלא מעגנת את נושא תקופת המעבר

שנדרשת לשר במקרה ונדרש לפנות את הדירה. על מנת למנוע כפל תשלומים שנובע מתשלום

שכירות שאנחנו נדרשים בכל מקרה לשלם אותם, ועל מנת למנוע את אותו תשלום שמעוגן

בתקנה 25(א) לההלטה - - -

הי ו "ר ג' גל;

אל תגיד שזה מובן מאליו. תסביר מה המצב היום לפני התיקון ומה יהיה אחרי

התיקון.

ג י שורוט;

על פי החלטת הממשלה בנושא דיור שרד לשרים, המדינה מחויבת לבצע את הסכם

השכירות והיא צד בחתימת החוזה עם המשכיר בכל מה שנוגע להעמדת דירת שרד לשר.

נוצר מצב שלאור הההלטה הזאת המדינה על פי החוזה הזה אינה דואגת לחפיפה של תקופת

החוזה עם כהונה או קדנציה של שר. בהחלט ייתכן מצב ששר נדרש אחרי שחדל לכהן בתפקיד

לתקופת היערכות שנדרשת להתארגנות .

הי ו "ר ג י גל;

תסביר מה היה עד עכשיו.

ג' שורוט;

יחד עם זאת, על פי החלטת ועדת הכספים של הכנסת, שר שחדל לכהן היה מקבל תשלום

בסדר גודל של17 אלף ש"ח כדי לממן את הוצאות המעבר כאילו הוא ממשיך לשהות בדירה

תקופה מסוימת.

אנחנו מבקשים להסדיר את הנושא, שאם נדרשת תקופת מעבר, שהוא ימשיך לשהות בדירה

שלושה חודשים והוא לא יקבל את הסכום.

ע' עלי;

הוא לא יקבל את הוצאות ההעברה? מה ההגיון בזה?

ג י שוחט;

בכל מקרה השר נדרש להיערכות מסוימת.

די תיכון;

אבל תשלם את מה שמגיע לו. שלא יישאר בדירה, תן לו את הכסף ויעשה נגה שהוא

רוצה.

ג י שוחט;

האפשרות לפנות את הדירה בהתראה מאוד קצרה היא מאוד קשה.

למה? חודש ימים מספיק?

ג י שורוט;

לא תמיד.

ע' עלי;

בדרך פלל לשר כזה יש דירה. שלו. לשר האוצר - בערד, לשר השיכון - בראשון

לציון. הוא יפנה את דירת השרד וילך לדירה שלו. מה הבעיה?

עד לתיקון המוצע שר שקיבל דירת שרד היה זכאי לפיצוי כספי והכירו בעובדה שיש

לו משך זמן מסוים על מנת להתארגן, על מנת לעבור מעיר אחת שבה אולי ילדיו נמצאים,

משפחתו וכו', ולוקח איזשהו פרק זמן עד שהוא חוזר למקומו הקודם.

הי ו "ר ג' גל;

כמה כסף נתנו לזה?

ס' אלחנני;

9,400 ש"ח מעודכן להיום. ה- 171 אלף זה שקלים ישנים.

הי ו "ר גי גל;

השתמשו בזה? ניצלו את זה.

י' קל י י ן;

אני לא יודע. בכל אופן, היו פחות דירות שרד ממה שיש היום. היום יש דירות שרד

לשר השיכון, לשר המשטרה ולשר האוצר.

המצב שוועדת השרים אישרה אומר, שלחלופין יוכל וזשר להשתמש באופציה להישאר

באותה דירה שנשכרה עבורו למשך שלושה חודשים ואז הוא לא יקבל את הפיצוי הכספי,

ובמקום זה הוא יוכל להתארגן במשך שלושה חודשים. מה שאומר הממונה על הדיור, שלא רק

שזה הגיוני מבחינת תנאי השרים אלא זה גם חופף את הרצון מבחינת הדיור הממשלתי, כי

בכל מקרה המדינה משלמת את שכר הדירה. היא לא עושה חוזה בהתאם להקדמת הבחירות. לכן

זאת גם בקשה שהיא הגיונית ברמת התנאים וגם לא במקרה הנוכחי שהוא אירוע רב-מופעי.

היו"ר ג' גל;

לאיזה תקופה אתם עושים את חוזה השכירות?

ג' שוחט;

בדרך כלל החוזה הוא לתקופה של שנה ומוארך לתקופה של שנה.

היו"ר ג' גל;

הדירות האלה בדרך כלל?

לשנה.

היו"ר ג' גל;

מתי נגמרת השנה?

אין לי פה כרגע תאריכים מדויקים, אבל אני מניה שזה חופף לתקופה של

נובמבר-דצמבר 1996 . בהחלט יכול להיות שיש סעיף מילוט בחוזה, בהתראה מוקדמת של

שלושה חודשים בתוך תקופת החוזה. לכן נדרשת התקופה הזו של שלושה חודשים.

אני רוצה להעיר הערה עקרונית: Jוברת זכויות שרים שמוזכרת במכתב היא מסמך

פנימי של מזכירות הממשלה ואין לה שום עיגון חוקי. למה אני מתריעה על זה? יש לזה

משמעות. כיוון שכל החלטה של שכר ותנאים וגמלאות של שרים צריכה להיות החלטה של

ועדת הכספים ולא של גוף אחר. כבר קרו מקרים שיש אי-התאמה בין חוברת זכויות שרים

למה שכתוב בחוק. למשל, בעניין פדיון חופושה. כמה וכמה מהתנאים שמופיעים בחוברת

זכויות שרים אין להם שום עיגון בחקיקה. לפיכך ועדת השרים לא יכולה בכלל לשנות את

הכתוב בחוברת הזאת. מזכירות הממשלה יכולה לכתוב חוברת שמבוססת על החלטות ועדת

השרים כדי שיהיה קל לשרים החדשים לקבל חוברת הדרכה. אבל זה כל משמעות החוברת.

לפי החלטת ועדת השרים רק שר ההוא זכאי לדירת שרד. הביטוי דירת שרד

מתייחס רק לשר החוץ. כל השרים האחרים שאתם מונים פה אינם מופיעים בההלטת ועדת

הכספים. יכול להיות שזו עוד אחת מהבעיות שהתעוררו בחוברת הזו של זכויות שרים. הם

מקבלים שכר דירה, זה לא אומר שזו דירת שרד.

איך זה מתיישב עם סעיף 25?

סעיף 25 בהחלטה אומר מי שזכאי לדירת שרד יקבל את התשלום הזה, אבל בסעיף אחד

כתוב שרק שר החוץ זכאי לדירת שרד. אני אראה לכם את ההחלטה.

הסכום המעודכן להיום הוא 9,400 ש"ח.

ברגע ששר אהד צריך לפנות דירה, ממילא נובע מזה

שיש שר חדש שצריך את הדירה הזאת. זה כמו המראה של ראש ממשלת בריטניה בדאונינג

סטריט 10, שביום שנודעות תוצאות הבחירות, מופיעה המשאית המפורסמת ומפנה לו את

הדירה. יש פה אלמנט שאני אומרת איך הוא נראה ואני לא מדברת כמה זה עולה.

שר ההוץ החדש או שר האוצר החדש, או כל מי שזכאי לדירת שרד, צריך מיד להיכנס

לדירתו החדשה ולתפקד כי יש לו תפקיד חדש וחשוב בממשלה החדשה.

את מדברת על דאונינג 10 שזה דירת הממשלה. פה לא מדובר על דירת הממשלה אלא על

דירות מושכרות.



ס' אלחנני;

ברגע שמפנים דירה, מישהו אחר צריך אותה.

כל הסיפור הזה הוא סיפור שולי.

לגבי דירות מושכרות לא צריך להתעסק עם העניין הזה. אם שר צריך עוד שלושה

הודשים, אין כל סיבה להתנגד לזה, אני בעד. אבל אני מבקש לסייג את הדברים לדבר

אהד: אם יש דירת שרד נניח לראש ממשלה - - -

ס י אלחנני;

זה נקרא מעון.

אם יש דירות שרד במובן הרשמי של המילה, זה כמובן לא נכלל בהחלטה הזאת.

היו"ר ג' גל;

אומרת סמדר שיש הבדל, דירת ראש ממשלה היא מעון.

דירת שר החוץ היא דירה ממשלתית?

ג י שוחט;

היא מושכרת. שם לא יכולה להתעורר בעיה כיוון שכל שר חוץ זכאי לדירת שרד, ללא

כל קשר למגבלת המרחק. אם שר חדל לכהן ובמקומו נכנס שר חוץ, הוא נכנס לדירתו. זה

לא קיים לגבי שרים אחרים.

די תיכון;

גם יושב ראש כנסת נכנס לדירה של הקודם כי זו אותה דירה.

גי שוחט;

יושב ראש הכנסת גר בדירה ממשלתית. מבחינה זו הבעיה של המשך תשלום שכירות לא

קיים ולא רלבנטי.

היו"ר ג' גל;

למי שי יכת הדירה?

די תיכון;

לממשלה.

היו"ר ג' גל;

פה מדובר רק על דירות מושכרות.

אבל הוא יבוא ויחיל גם לגבי הדירה הזאת את אותו כלל, ובצדק.

היו"ר גי גל;

לא. בהגדרה הזו נכללות רק דירות מושכרות.

לראש הממשלה זה מעון. לשר החוץ זו דירת שרד. כל האחרים מקבלים החזר הוצאות

דיור.

היו"ר ג' גל;

אומר דן תיכון שייצא מצב שראש ממשלה או יושב ראש כנסת יצטרך להמתין שלושה

חודשים. אמרתי בעקבות דברייך שפה מדובר על דירות שרד ולא על דירות שהן ממשלתיות.

דירת שרד יכולה להיות רק אחת.

היו"ר ג' גל;

שהיא מושכרת?

ס' אלחנני;

זה לא משנה. דירת שרד זה שהיא מוחזקת על ידי המדינה. דירת שרד נותנים לו ולא

חשוב איפה הוא גר, לצורך תפקידו, וזה רק לשר החוץ. כל מי שגר רחוק, יש צידוק של

שכירת דירה ומשלמים את שכר הדירה.

היו"ר ג' גל;

זה חל על ראש הממשלה?

ס' אלחנני;

לא.

היו"ר ג' גל;

זה לא נוגע לדירתו של ראש הממשלה או יושב ראש הכנסת?

ס' אלחנני;

לא.

די תיכון;

מה קורה במעונו של ראש הממשלה? האם הוא עבר לידי פרס כבר או שהגב' רבין עדיין

מחזיקה בנכס?



גי שוחט;

למיטב ידיעתי, גבי רבין לא מחזיקה בנכס. ראש הממשלה פרס לא עבר לדירה הזאת,

הוא עדיין ממשיך לשהות בדירה הקודמת שלו בשר החוץ.

מה קורה עם שר החוץ?

אני מניח שיש לו פתרונות אחרים.

די תיכון;

הדירה של ראש הממשלה פנויה? היא ריקה?

מעון ראש הממשלה למיטב ידיעתי פנוי מאחר והיתה עמדה של ראש הממשלה לא להיכנס

בתקופה עד הבחירות.

אנו מבינים שמדובר פה על דירות מושכרות ולא על דירה של ראש הממשלה. אני

מציע לאשר את הסעיף הזה כמו שהוא. אני מבקש ממנהל הדיור הממשלתי לינת לסמדר תשובה

האם בהחלטות של הכנסת מעוגנות גם הדירות האחרות.

ס' אלחנני;

אני צריכה לתת לו את התשובה.

היו"ר ג' גל;

תכתבי מכתב ותבקשי לדעת.

ע' עלי;

צריך להסדיר את העניין.

אי שניידר;

יש הבחנה בין שר מכהן שמקבל חטבות, שביניהן גם דירת שרד וכל ההגבלות שמדובר

רק על שר חוץ, או מעון לראש הממשלה, ומדובר על בעלי תפקידים מכהנים, ולגבי שר

לשעבר שיש סעיף נפרד, שזה סעיף 25 בהחלטת הגמלאות, ואלה שני דברים נפרדים.

מוכרחים לעשות את ההבחנה הזאת.

היו"ר ג' גל;

נטיל עליכם להכניס את זה בסעיף. אם נאשר את זה, אתם תכניסו את זה במקום

הנכון, תעשו את התיקון.

אני מבקש מסמדר שתפני את תשומת הלב של מי שצריך שמדובר רק על דירת שרד לשר

החוץ ולא על דירות נוספות. אם יש דירות נוספות, שיגישו בקשה.



ע' עלי;

כדי שלא תהיינה אי-הבנות, היות וכל ההטבות לגבי דירת שרד כמו של שר ההוץ זה

גם עניין של הוצאות כספיות, של ביטחון ודברים אחרים, והדירה הזאת צריכה להיות

מוכנה לקבלת אורחים ודברים אחרי, זה לא הגיוני להמשיך את זה והשר החדש לא יוכל

להיכנס לדירת השרד. לכן כאשר מנסחים את ההחלטה צריך להגדיר חד-משמעית. בדירות

מושכרות אין שום בעיה, שיישארו שלושה חודשים או אפילו יותר, לא צריכים להיות צרי

עין בזה שיישאר השר עוד כמה חודשים.

גי שוחט;

בתנאי שלא יקבל את המענק.

יש כאלה שיעדיפו לקחת את הכסף.

צריך לסייד שלדירות שרד ייכנסו שרים חדשים.

ג י שוחט;

אתה לא יכול לחייב בעל בית להכניס שר אחר לדירתו.

ע' עלי;

דיברתי על דירה שהיא של הממשלה. בדירות מושכרות לא איכפת לי.

היו"ר ג' גל;

הסיכום שלנו הוא כדלקמן; אנו מאשרים את התוכן של הבקשה הזאת, כאשר הכוונה

היא לדירות מושכרות. אנחנו מבקשים להכניס את זה לסעיף המתאים.

סמדר, את תבדקי אם יש חריגה וצריך לתקן, שיגישו תיקון. אם זה שלוש דירות,

שיגישו בקשה לשלוש דירות או לפי תפקידים ואנחנו נאשר או לא נאשר.

מי בעד לאשר את הבקשה בתנאים שאמרתי?

הצבעה

הוחלט; לאשר הבקשה לפי התנאים שציין היו"ר



שינויים בתקציב לשנת 1996

פנייה 0115

ג י י זהר;

מדובר כאן בהעברה מהרזרבה הכללית של 2.5 מיליון ש"ח כדי ליישם את תכנית המשרד

לצמצום פערים במגזר הערבי.

ע' עלי;

אולי תפרט על מה מדובר?

פירוט נוסף תוכל לקבל ממשרד הבריאות.

ע' עלי;

מה זאת אומרת נוכל לקבל? אנחנו צריכים לאשר את זה. על מה אתה מדבר?

היו"ר ג' גל;

נזמין את משרד הבריאות.

פנייה 0125

ג י י זהר;

משרד החינוך נאלץ לעשות שינויים בסך 7 מיליון ש"ח בהוצאה בעקבות מבצע "ענבי

זעם".

במה מדובר? באילו התאמות?

ג' יזהר;

לוקחים 7 מיליון ש"ח משעות תקן חינוך יסודי והם עוברים ליזמות מנהלי המחוזות.

מנהלי המחוזות באזור הצפון עושים פעילות בעקבות מבצע "ענבי זעם".

מה זה יזמות? יש עוד חודש עד סיום שנת הלימודים. מה הוא יכול לעשות ב-7

מיליון ש"ח?

ג' זהר;

אני מתאר לעצמי שמדובר - - -

די תיכון;

ארנה יודע או מרנאר לעצמך?



ג' זהר;

אני מתאר.

היו"ר ג' גל;

תביאו את משרד החינוך.

פנייה 0132

ג' יזהר;

הסוכנות היהודית עוברת ארגון מחדש שבמסגרתו מעבירים פונקציות ממנו למשרד

החינוך. בעצם מוסיפים כאן 85 משרות תקן ו-13 משרות עבודה כדי לתקנן את מעבר כוח

האדם של מחלקת עליית הנוער בסוכנות היהודית למשרד החינוך.

די תיכון;

אפשר לקבל פעם תיאור של מה שקורה, איך מאחדים את זה? זו החלטה על הוספת 85

תקנים. מישהו יכול לבוא ולמסור פרטים מפורטים איך זה עובר? מה קורה עם העובדים של

הסוכנות? ארנה בקיא בזר!?

גי יזהר;

אני לא בקיא בנגה שקורה עם העובדים של הסוכנות.

די תיכון;

הרי זו החלטה מהפכנית.

ג' זהר;

נכון.

די תיכון;

בסוף יהיה שניצור תקנים חדשים והם לא יעברו.

ג י י זהר;

הסיבה שהם יעברו זה שאין כסף.

די תיכון;

היו דברים מעולם. צריך להזמין את שר החינוך.

היו"ר גי גל;

את מנכ"ל משרך החינוך.

די תיכון;

וגם מישהו מהסוכנות. מי זה ראש האגף? לקט?



ג' יזהר;

כן.

נזמין את לקט.

שאר הפניות יידונו כאשר יבואו הרפרנטים הבקיאים בעניין ואנשי המשרדים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10