הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב' ג' באייר התשנ"ו. 22.4.1996 בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג' גל

ר' נחמן

מוזמנים; א' זייף, יו"ר מועצת ההימורים, מנהל המכס

ש' יאירי, מנכ"ל מועצת ההימורים

ח' קמיחי, יועצ"מ, מועצת ההימורים

א' קפלו, יועץ סגן שר החינוך

ר' יוסף, משרד הפנים

ל' פיינטוק, משרד הפנים

מ' אורן, משרד הפנים

א' רוו, אגף התקציבים, משרד האוצר

מנהל הוועדה; א' קרשנר

יועצת משפטית; א' שניידר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

1. תקנות מס ערד מוסף

2. צו מס קנייה



1. תקנות מס ערד מוסף

היו"ר ג' גל; בוקר טוב.אני פותח את הישיבה.

ח' קמחי; יש סוג מוצרים יד שכייה, לא חדשים, למשל היתה

וקיימת מכירת רכב פרטי, יד שנייה. על מנת שאותו

סוחר רכב לא יצטרך לשלם על הרכב מס ערך מוסף, שהרי כשהוא נקנה בזמנו

כבר שולם מס ערך מוסף. לאחר מכן מכרתי אותו לסוחר הרכב, אילו סוחר הרכב

היה צריך להתחייב פעם נוספת במס, הרי שהמדינה היתה גובה שלוש ארבע חמש

פעמים על אותה מכירה. לכן, קבוע היום בחוק שהמחיר בעת המכירה על ידי

סוחר רכב בדרגה השנייה, הוא ההפרש שבין מחיר המחירון למחיר הקנייה.

אותו דבר אנחנו מבקשים היום להכניס גם לעניין אופנועים וטרקטורונים,

שבעצם גם אותם נהוג למכור יד שנייה.

היו"ר ג' גל; על המע"מ משלמים ברכב ישן?

ח' קמחי; על ההפרש בין מחיר מכירה לבין מחיר קנייה.

א' זייף; סוחר צריך להוציא חשבונית, ברכב משומש זה

קיים.

א' שניידר; אם זה לא היה כך, היה יוצא כפל מס, כי כשאתה

קנית את הרכב גלגלו עליך מס ערך מוסף, והמחיר

של הרכב כולל את המע"מ. כשאתה מוכר אותו לסוחר, אתה כאדם פרטי לא חייב

על זה במס, אבל כשהסוחר מוכר את זה, אז יש שוב מס ערך מוסף. כדי למנוע

את כפל המס הזה, עשו את ההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הקנייה.

היו"רג' גל; מה קורה כשהסוחר הוא בחזקת מתווך בלבדי

א' שניידר; הוא נותן שירות, ומשלם מס רק על העמלה שלו.

ח' קמחי; מה שעשו עד היום באופנועים, כדי להימנע מתחרות

במס, הוא מעין תיווך. כדי להימנע מ"כאילו",

החלטנו שנעשה את זה באופן מסודר.

א' שניידר; התקנות הללו כוללות שני תיקונים, התיקון הראשון

מתייחס לתקנה 2, שזה באמת בנושא האופנועים

והטרקטורונים. והתיקון השני מתייחס לתקנת 19(ב) לתקנות העיקריות, שאותה

רוצים לבטל.

תקנה 2 מתקנות מס ערך, כפי שהיא קיימת היום, אומרת כך: "על מכירת רכב

פרטי משומש צריך עוסק שישכור קניית רכב משומש ומכירתו, יחולו הוראות

סעיף 5 לחוק". הוראות סעיף 5 לחוק אומרות שהמס משולם על ההפרש שבין

מחיר הרכב בעת המכירה, לבין מחירו בעת הרכישה.

ההוראות האלה לא חלות באותם מקרים שבהם מדובר על מצב שבו ניתן לנכות מס

תשומות ולהוציא חשבונית מס, כגון כאשר מדובר ברכב של חברה להשכרת רכב,

או רכב של בית ספר ללימוד נהיגה. כאשר עוסקים כאלה מוכרים את הרכב



למגרש, זו עיסקה רגילה בין שני עוסקים ולכן איך צורך לעשות את השינוי

הזה.

התיקוו מתייחס לתקנת משנה א/ ואומר, "בתקנת משנה א' אחרי המילים על

מכירת רכב פרטי משומש, יבוא אופנוע משומש או טרקטורון משומש". אין צורך

להסביר.

תקנת משנה ב' כפי שהיא כיום אומרת, שהוראות תקנות משנה א' לא יחולו על

מכירת רכב פרטי, שעוסק רשאי, על פי תקנה 14(ב), לנכות את מס התשומות

ששולם בשל רכישתו, שזה אותה חברה להשכרת רכב, או בית ספר ללימוד

נהיגה.

גם פה מכניסים תיקון ואומרים, "הוראות תקנות משנה א' לא יחולו על מכירת

רכב פרטי, על אופנוע, או טרקטור, אם ירכשו מעוסק שרשאי לנכות את מס

התשומות ששולם בשל רכישתם או יבואם", ואני מציעה שאולי ישאר כאן "על פי

תקנה מספר 14". שזה יהיה ברור שאנחנו נמצאים באותה מטריה.

ואז מוסיפים פה תקנה נוספת, אחרי תקנת משנה ב' יבוא, ג' "לעניין תקנה

זו אופנוע וטרקטורון כמשמעותם בתקנות התעבורה". זה בסדר.

היו"ר ג' גל; מה התיקונים שהכנסנו פהל

א' שניידר; שרשאי היה לנכות, ובסוף "בין מכוח תקנה מספר

14(ב), ובין מכל דין אחר".

היו"ר ג' גל; מי נגד לאשר את זה עם התיקונים שזה עתה אמרנו?

ובכן סעיף 1 לבקשה אושר.

תקנה 19(ב) אומרת, "תינתן סמכות לקבוע מסמכים

שניתן יהיה בגינם לנכות בתשומות" שהיה כל הנושא

של המינהל האזרחי. ואז השר קבע שעוסק אשר רשום במינהל האזרחי שמוציא

חשבון יכול להוציא מישראל ולנסות את מס התשומות.

היום זה כבר לא רלוונטי, מאחר שהיות שיש הסכם הביניים, וכל העיסקאות

שבין עוסקים ברשות הפלסטינית לבין עוסקים בישראל, מחייבות הוצאות חשבון

מס מיוחדות, לכן אנחנו חייבים לבטל את התקנה שהותקנה בתקנה 19.

היו"ר ג' גל; אתה אומר שתקנה 19 היתה רלוונטית כשהיה מינהל

אזרחי.

מי בעד לאשר את סעיף 2ל סעיף 2 אושר.



2. צו מס קנייה

ח' קמחי; בשנת 1990 הוחלט להפוך את הפטור על יבוא חפצים

ביתיים ומענק מכס לעולים מארצות שונות, בעיקר

מארצות מצוקה.

זה היה פטור שניתן על הסדר שהיה מוגבל עד ה-1.4.1996 זה הסדר מצויין

שנותן לעולים מענק, ועם המענק הם קונים, במקום מה שהיה ב-1990. אנחנו

רוצים לבטל את ההגבלה הזאת שהיתה עד ה-1.4.

האם ההגבלה היתה כדי ללמוד איך זה פועלי

ח' קמחי; כן זה קבוע בחוק. הסתבר שזאת השיטה הטובה, ועם

כמה מוצרים שאפשר להכניס לזה, זה יותר טוב

שיקבלו מענק. זו אחת ההצעות שבממשלה הבאה יביאו.

אנחנו מאשרים את הבקשה הזאת.

קריאת; אני חושבת שהפטור ממיסים שניתן להבאת רכב לארץ,

בין אם זה עולים מארצות הרווחה ובין אם זה

עולים מארצות שהרווחה רחוקה מהן והלאה, הוא הדבר הכי חמור שנעשה פה. זה

לא עוזר לעולים, זה מגדיל את הצריכה שלהם, ומזיק לתחבורה בארץ. הוועדה

ביקשה שיציעו הצעות חלופיות, ואני גיליתי, וזאת התשובה שאני קיבלתי,

שאף אחד לא מעיז לעמוד נגד עסקני יהדות ארצות הברית, שאם יבטלו את

הפטור ממס על הרכב שהם מביאים הם לא יעלו ארצה.

ועדת הכספים הזו לא תעסוק בזה, תעסוק בזה ועדת

הכספים הבאה.

קריאה; יש רציפות השלטון.

היו"ר ג' גל; אבל אם נקיים עוד דיון יהיה צורך נפשי, הוא לא

יתרום שום דבר.

ר' נחמן; קיבלתי פניות מאנשים בקשר לנושא של מיסוי הרכב

על ואנים, מכוניות עם שבעה מקומות, בעיקר

למשפחות מרובות ילדים. ישנה בעיה אמיתית בנושא הזה, אצלנו בשטחי יש"ע

יש משפחות גדולות מאוד, והן נזקקות לנסיעה. האוטו הזה הוא אוטו יחידי

במשפחה, והוא נחשב כמסחרי, וזה אבסורד, מכיוון שהוא משמש אך ורק

למשפחה.

פניתי אליכם, לא קיבלתי תשובה למכתב שלי. אחר כך מישהו נתן לי תשובה.

נכון שאני צריך להכניס פרמטרים, אולי סוציאלים, יש כל מיני נימוקים,

אבל ישנם אבסורדים בעניין הזה.

א' שניידר; המחיר של הרכב הזה הוא רכב מסחרי, ובעצם

מסתכלים עליו במכירה כרכב מסחרי, למרות שהאדם

שמשתמש בו הוא אדם פרטי.



ר' נחמן; ברגע שרכב מוגדר כרכב מסחרי, חלות עליו מערכות

של תקנות שונות. משרד התחבורה מנסה אותו בדרך

אחרת, ואחר כך חברות הביטוח על הביטוח, כי ההגדרה של הרכב הזה זה לא

רכב פרטי, ואז נוצר מצב אבסורדי, משפחות עם שבעה שמונה תשעה ילדים שאין

להן כלי רכב צריכות שתי מכוניות. הן נשארות במצב כזה שהו משלמות סכומים

גדולים מאוד בהשוואה למישהו אחר.

היו"ר ג' גל; משלמים למיל

ר' נחמן; למדינת ישראל, במיסוי, בביטוח, בטסטים, בכל.

בביטוח זה אולי מוצדק, יש יותר נפשות בפנים,

הסיכון יותר גבוה. זה נושא קצת רגיש, במס קנייה

משלמים יותר.

ר' נחמן; לא הייתי מוכן לדיון הזה, אבל הבאתי את זה כאן

לידיעתך. אני אראה לך את המכתב, לגבי הדיון

שנוגע לעניין הזה מבחינת המשרדים השונים, וננסה לגבש משהו.

היו"ר ג' גל; לא היה מקרה בוועדה, שמישהו שחשב שנפגע ממשהו

וביקש להופיע, ולא נתתי לו להופיע.

היה דיון של שטראוס על השקעות הון, אתה הבאת את

תנובה? זה בדיוק.

היו"ר ג' גל; כאשר במכירת מספנות ישראל טען גורם מסויים

שנהגו איתו לא כשורה, וקיפחו אותו, והוא הלך

לבית משפט, אמרתי לו שיבוא ויגיד את דעתו. ואכן הוא בא.

א' זייף; מפעל הטוטו הוא מערכת ממשלתית, ומפעל הפיס הוא

מערכת ממשלתית חוץ ממשלתית, שאף אחד לא יודע

איך זה מתנהל שם.

בגלל המבנה המיוחד שלה, היא לא מופיעה פה לשום ביקורת, לשום אישור,

לשום טיפול בוועדה הזאת, היא מנהלת מאבק חוץ פרלמנטרי נגד מועצת

ההימורים כדי להכשיל את הטוטו, באופן קבוע. אנחנו מוגבלים. היא עשתה

לנו נזק פה בוועדה הזאת בטוטו-תקו, כשישב פה ח"כ ג' גדות, שהיה חבר

יושב ראש מפעל הפיס, שעלה לספורט מיליונים על מיליונים.

היו"ר ג' גל; בקשה 0067. חברים ביקשו לדעת מהו הסדר כיסוי

הגרעונות. כאן נאמר שבקו העימות, למטולה נותנים

1600/0 מדו"ח סוהרי, ולקריית שמונה 1000/0 מדו"ח סוהרי, ולמועצות האיזוריות

780/0 מדו"ח סוהרי. אנשים שאלו למה בקו העימות לגבי שאר הארץ, הרי אנחנו

ידענו שמכנסים את כולם תוך שלוש שנים. אבל השאלה היתה לגבי קו העימות,

האם יש מקום לתת רק 780/0?

קודם כל לגבי דוי'ח סוהרי, למה הפער הזה? אנחנו

בעצם התחלנו אחרי 45 שנה, כשהמענקים נוהלו

בצורה אחרת, בשיטות שונות, החלטנו משנת 1994 לעשות קריטריונים אחידים



ומפורסמים וידועים, קיבלנו 450 מיליון שקל בעבור זה, וקיבלנו

קריטריונים. השונות היתה מטורפת, כי כשעוברים משיטה לשיטה אז כמובן שאי

אפשר לעבור על אותו סרגל, התחלנו לצמצם את הפערים.

מטולה היתה בבסיס בערך 2000/0 ומשהו מעל המכסה שלנו, היא עולה ל-160%.

היא נשפטה ל- 160% ויוסי גולדברג בוכה על השחיקה הזאת. נשחק בסביבות

ה-1.5 מיליון שקל בשנתיים האלה. ההסדר של קריית שמונה היה הסדר מיוחד

שנעשה בחסות ראש הממשלה.

לגבי המועצות האיזוריות, הן היו יחסית נמוכות, והן עלו בצורה דרסטית.

והשנה הן עלו בעיקר, כי היה הסדר מיוחד עם שר הפנים של היום, ח' רמון,

להעלות את כל המועצות האיזוריות ל-78%.

ר' נחמן; 780/0 לפי הפרמטר של סוהרי. וכמה המועצות

המקומיותל

ר' יוסף; המועצות המקומיות מתפזרות, הן יכולות להיות מעל

1000/0, והן יכולות להיות 700/0. הממוצע פחות או

יותר הוא זהה. לגבי קו העימות זה טיפול מיוחד, וזה 20 מיליון השקלים.

סוהרי נשאר נוסחתי. אמרנו שאנחנו לא נפגע בנוסחה לצורך העניין, אבל

ניתן לרשויות האלה מענק במסגרת הסדר, כי זה הכסף הנוסף שקיבלנו בשנת

1996. כי לא קיבלנו עבור סוהרי תוספת. בואו ניקח את הכסף שיש לנו

ונעביר לקו העימות.

ר' נחמן; ומה היה בסיס התקציב?

ר' יוסף; לשנה הבאה - אין.

היו"ר ג' גל; לגבי קו העימות, לכמה אתם מביאים אותם?

ר' יוסף; המועצות האיזריות הגיעו למינימום. מדובר פה על

קו העימות, כל אחד על פי הנוסחה שנגזרה. קריית

שמונה קיבלו טיפול מיוחד, מועצות איזוריות קיבלו טיפול מיוחד, כל אחד

קיבל תוספת.

היו"ר ג' גל; האם התוספת בקו העימות היא מספיקה?

שום דבר לא מספיק. המבצע הזה יצר הוצאות חד

פעמיות יותר, וזה טיפול נפרד. בשבוע שעבר

העברנו כ-20 מיליון שקל לקו העימות, בעבור רשויות שיש בהן גרעון,

העברנו גרעון. ולרשויות שאין בהן גרעון מוכר, העברנו כמענק חד פעמי

לצורך הוצאות שנבעו מהמבצע. יש לי כאן הפירוט. אנחנו העברנו בגלל לחץ

האירועים.

ר' נחמן; כאן כתוב 10 מיליון, לא 20.

ר' יוסף; זו טעות בהדפסה.



ר' נחמו; כל הסיפור הזה של סוהרי, רות יוסף יושבת כאן

כטמנכ"ל של משרד הפנים, הוא תעמולה בעינינו

לראשי הרשויות. כשאני רואה ששר הפנים מתערב, ואומר אתם תעשו למועצות

האיזוריות מינימום של 70% וכמה, ומטולה 1600/0, זה יוצר אצלי ספקות לגבי

כל נושא דו"ח סוהרי.

הציפיות מדו"ח סוהרי היו שיהיו קריטריונים אחרים. ומרגע שהקריטריונים

לא אחידים, זה מטיל צל כבד, וחבל שעדי אתגר איננו כאו, והשלטון המקומי

איננו, כי אני בעד לאשר את הבקשה. אני בעד זה שיתנו להם לא 20 מיליון,

שיתנו להם 120 מיליון, כי אני לא רוצה תופעה של בריחת יהודים מהצפון.

כשמראים את הבריחה של הפליטים מאיזור הדרום לבירות כולם אומרים בורחים

הפליטים. כשהפליטים היהודים בורחים, זה פינוי.

לכן, לגבי הבקשה לגופה אין לי בעיה.

היו"ר ג' גל; הייתי בביתו של יושב ראש המועצה המקומית, אבי

קרמפה. יש חדר בטחון אחד, אי אפשר להחזיק שם את

הילדים, אפילו אם החדר היה מפואר. הם לא ישבו שם. זאת אומרת אם רוצים

לשמור כשקטיושה נופלת, לפי דעתי צריך להרחיק את הילדים.

ר' נחמן; כשהילדים האלה באים לשפיים ויושבים בתוך מגלשות

המים, ורואים את הכיף שיש בקיבוץ שפיים, הניכור

שנוצר אצלם גדל פי כמה יותר כשיחזרו לקריית שמונה, ואין לנו שתי מדינות

בתוך מדינה.

נתקלתי בתופעות האלה, כי אנחנו קלטנו משפחות, אנחנו רואים את הדברים

האלה לא מתוך תיאוריות, אלא מתוך הפרקטיקה. אתמול ישבתי עם מנהלי

שירותי רווחה של 12 מועצות מקומיות ואיזוריות והבעיה הזאת קיימת.

מה שכאן מטיל לי צל כבד על כל ההבחנה של הדיון זה אותם הדברים שנקראו

דו"ח סוהרי. מה שאמרה רותי מדליק לי נורה אדומה. אם שר הפנים יכול

להכניס פרמטרים משלו כאשר מוצע גם בוועדת הפנים וגם בוועדת הכספים דו"ח

שלכאורה הוא מדעי, שיוצר את הפרמטרים השווים, והנה מתערבים ועושים

שינויים בהם, זה שוב פעם שימוש במקורות כפי שאנחנו רואים על פי יעדים

כאלה ואחרים, או צרכים כאלה ואחרים, והדבר הזה מדליק לי את הנורה

האדומה.

כל התרגילים שעושה משרד הפנים זה חד פעמי. רות אומרת שזה לא הגיע להסכם

בסיס התקציב. זה בגלל המבצע, אז זה כ-20 מיליון. בגלל הדברים האלה

תופרים כל שנה.

הבעיה אצלנו ברשויות המקומיות זה בסיס התקציב, ואם הבסיס של התקציב לא

נקבע כמו שצריך, גם לא לפי הבסיס, תוכנית רב שנתית, אז אין לזה שום

משמעות, זה עוד פעם יפתור חור פה, כאב שן שם.

אנחנו נותנים יד לתופעה שלפי דעתי היא לא בסדר. כי כמו שהמשרד רוצה

להסדיר את הדברים בתוך הרשות המקומית, ולהכניס אותה לתוך מסגרת, אני

דורש גם מהמשרד את אותן אמות מידה. זה לא יכול להיות שהגמישות תהיה אצל

המשרד ואצל השר, והקשיחות תהיה אצל ראש הרשות ואצל המועצה.

היות שאני מסכים איתך, אני רוצה לומר לך יותר

מזה, יצא לי לשוחח לאחרונה עם כמה ראשי רשויות.

הדרישה שלהם באיזור תעשייה היא לא בגלל תעסוקה, והיא לא בגלל שהוא חושב

שזה טוב לרשות, ולא בשביל שהוא חושב שזה יעזור לאקולוגיה, אלא להיפך.

ולא בגלל שהוא חושב שזה טוב לאישור, אלא להיפך, רק בגלל הכיסים. זאת

אומרת יש פה מערכת שלמה שמחייבת איזה שהוא טיפול. לצערי, כל ממשלות

ישראל עד היום ברחו מן העניין הזה, ואין לי כל ספק שמצד אחד לא

נתנו לכל רשות את מה שצריך היה לתת לה באופן אובייקטיבי, ומצד שני היו

מעניקים שכר ועונש עד שהדבר הזה לא יעשה בשני הקצוות. אני מודה בעניין

זה.

ר' נחמן; היישוב שאני מופקד עליו, שיש בו 15,000 איש בלי

איזור תעשייה, בלי מקורות מימון, פרט לארנונה,

נמצא בעימות מקביל כל הזמן, לא בקטיושות, עברנו רציחות עברנו כל מיני

דברים כאלה, אנשים נמצאים בסיטואציה מסויימת. לפי איזה פרמטר ישוב כזה

יכול בכלל לאזן את עצמו?

היו"ר ג' גל; מי בעד לאשר את הבקשה 0067? מי נגד? אושרה.

בקשה 0093.

א' רון; תקציב תמיכות בענפי המשק של משרד התעשייה, בסך

7.8 מיליון שקל. חישוב מדמי הפקה לשמנים, בגין

תוכנית פיתוח. כל יצואן שנכנס בזמנו לפי פיתוח, הפקיד דמי הפקדה.

ס' אלחנני; אז למה צריך תקציב לזה? אם הוא הפקיד דמי הפקדה

צריך לסגור את זה בחשבון סגור, וברגע שגמרו את

החשבונות לתת את זה בצירוף ריבית והצמדה.

א' רון; הכניסו את זה להכנסות המדינה בזמנו, ועכשיו

צריך להחזיר להם.

היו"ר ג' גל; מי בעד? מי נגד? הבקשה אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;09