נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 623

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. ו' באדר התשנ"ו (26 בפברואר 1996). שעה 09:00

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

ע' שטיינברג - היו"ר, מ"י נכסים

מ' יעקבסון - מנכ"ל "

ש' טלמון - החשכ"ל, משרד האוצר

גב' ת' הקר - היועצת המשפטית, משרד האוצר

י' קליין - משרד האוצר

צ' שמע - ההסתדרות

א' אלדו, מ' רוזנשטרייק - ועד עובדי בנק דיסקונט

א' שניידר

א' קרשנר

ס' אלחנני

א' ברק

מכירת מניות בנק דיסקונט לישראל בע"מ

(מכתב שר האוצר מיום 18.2.96)



הצעת מכר של מניות בנק דיסקונט לישראל בע"מ

אני פותח את הישיבה.

הצעת מכר של מניות בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

הנפקת מניות בנק דיסקונט השבוע נועדה להוציא את התהליך מההקפאה, נועדה לאותת

שאנו ממשיכים בתהליך ההפרטה. הנפקת מניות בנק דיסקונט נועדה לשמש חלוץ לקראת

הפרטות נוספות. בקנה נמצאות גם הצעת מכר של בנק המזרחי וגם הצעת מכר של בנק

איגוד, בתנאים מסוימים, כך שזה גם איתות לגבי המשך הרצינות של הממשלה לנושא הפרטת

הבנקים.

יש לתהליך הזה חשיבות גדולה מאוד. אנחנו מצפים שהוא יביא את ההפרטה ושהוא

ישמש סם חיים לשוק ההון שעדיין מדשדש, ויתן איתות לגבי אפשרויות של הנפקות נוספות

גם של הממשלה וגם של גורמים נוספים בשוק ההון.

ההנפקה הזאת יש לה מטרה נוספת. הממשלה אישרה את תכנית האופציות ויש בכוונתה

להפעיל את תכנית האופציות בלוח זמנים כזה או אחר. הצעת החוק של הפעלת התכנית

מונחת על סדר היום של הממשלה. הכוונה היא להפעיל אותה. על מנת שהתכנית הזו

תופעל ובנק דיסקונט נכלל בתוך הסחורה או המניות שיימכרו לציבור במסגרת תכנית

האופציות צריכה מניית בנק דיסקונט מניה שנסחרת בשוק ההון, וכרגע אין מניות של בנק

דיסקונט נסחרות בשוק ההון בעקבות המשבר וארגון מחדש של בעלות על הבנק. המטרה

בהנפקה הזאת להוציא מספר מניות מצומצם למסחר בשוק ההון.

אנחנו מדברים כרגע על הנפקה של מניות ושל אופציות - אני מציע שאנשי מ.י.

יפרטו בעניין הזה - בשני מכרזים שונים בשוק ההון, בסדר גודל של בין 14 ל-16 אחוז

מהון המניות של הבנק. בעצם הממשלה מדללת את חלקה ויורדת מקצת פחות מ-87% לקצת

יותר מ-80%, או סביב 80%, והבעלים האחרים שזה אי .די .בי. נשארים ב-13% ,שזה חלקם

גם היום. המטרה היא לקבל את התמורה מהנפקת המניות כהכנסות לטובת המדינה. כפי שאתם

יודעים חלק ממקורות מימון הגירעון זה הכנסות מהפרטה. נעשה כבר איזשהו תהליך. יש

פה דבר שבעבר לא נוסה ונוסה בהנפקה הזאת - הפצה של חלק מהסחורה דרך שוק ההון בתל

אביב אבל למשקיעי חוץ.

נבחרו במכרז שביצעה מ.י. חתמים, מנהלי חתמות, ויש פה קבוצה של ארבעה מובילים

בשוק מהמנפיקים - אי.בי.איי., ""לידר הנפקות" ו"אייל" - והקבוצה הזאת היא הקבוצה

שתנהל את החובות בעניין הזה. במסגרת ההצעה הזו וכפי שנקבעו תקדימים בעניין בעבר,

10% מההצעה לציבור יוצעו לעובדים בתנאים מיוחדים.

זאת בעצם ההצעה, ואני מציע שעוזי יסביר.

האמיסיה הזאת יוצאת בתנאי שוק מאוד לא נוחים. טלמון הסביר מדוע בכל זאת כבר

לפני חודשים רבים הוחלט לנסות להחיות את העניין ולראות אולי בכל זאת נוכל להתקדם.

השוק לא נוח כי השוק המקומי הוא קטן מאוד. היקף המסחר בו הוא קטן מדי. אין בכלל

הנפקות בשוק הזה, בכל אופן הנפקות משמעותיות מהסוג שאנחנו מכירים. כולם בעצם אמרו

לא לעשות את זאת, אבל אנחנו חזרנו ובדקנו את העניין, בעיקר מר יעקבסון שניהל

מגעים עם מפיצים בחו"ל, והם חשבו שאפשר, ודווא זרים יש להם קצת יותר אמון בבורסה

שלנו וברכישות פה, אולי קצת מאשר לישראלים. עובדה שאנחנו שומעים על הרבה עסקות

שמתבצעות בבורסה שלנו על ידי חברות גדולות מחו"ל, וחשבנו שזה צריך להיות נכון.



צריך לזכור גם שהמחירים של המניות הבנקאיות בארץ בשפל. בחלקו הלא קטן זה מעשה

ידינו, כי המחירים ירדו למגמה כזאת שהם משקפים את כל הבעייתיות של הציבור הישראלי

וגם חלקו בפעאולות שונות שלא קשורות בציבור. בששת החודשים האחרונים בעצם הבנקים

לא ירדו מסדר היום בכל מיני דברים שעוזרים אולי בדברים טובים וחשובים, אבל הם

משפיעים על המחירים של המניה. למשל המניה של בנק הפועלים ירדה ל-83% מהמחיר

המתואם שלה בחודשים האחרונים. יש בנקים שאפילו נסחרים בסביבות 70 או 75 וזו לא

אווירה נוחה. על אף העובדה הזאת אנחנו מקווים שנוכל למכור את האמיסיה במחיר סביר

ולפי מה שתואם עם אלה שיפיצו את המניה בחו"ל וגם עם החתמים.

מר יעקבסון יתן את הפרטים המדויקים של האמיסיה.

הצעת המכר בנויה משני מכרזים נפרדים: 1. לגבי מניות בלבד; 2. לגבי אופציה רכש

לשנתיים, כאשר באופציה רכש יש תשלום מיידי, נמוך יחסי. במשך השנתיים ניתן לשלם את

תוספת המימוש שצמודה למדד, וכדי לרכוש מניה. כאמור, המכרז הוא לגבי כל אחד

מניירות הערך בנפרד ולא כמקובל בעבר חבילה.

הדילול המיידי בעקבות מכירת המניות בלבד הוא 6.4%.והכמות שגלומה באופציות

רכש לשנתיים היא עוד עוד כ-8%. דהיינו, אם היום המדינה מחזיקה ב-87%, בדילול מלא

המדינה תחזיק כ-70.9%, בהתחשב בכך שיש גם הנפקה לעובדים.

71%?

כן. כ-71%. טעיתי קודם.

כמו שהיה בעבר בהנפקות של בנק הפועלים ובנק לאומי, נוצרה מוקבלות לגבי ההצעה

לעובדים. העובדים מקבלים 10% מהכמות המוצעת בהתחשב גם בכמות האופציות. דהיינו, לא

רק 10% מהמניות אלא 10% מהמניות והאופציות. הם מקבלים את זה גם כן בתנאים

המקובלים, דהיינו - 25% הנחה. הם רוכשים את זה בהלוואה שניתנת להם מטעם הבנק

בהצמדה בלבד ובהניוח של 25% , ההלוואה היא ל-4 שנים בהצמדה בלבד. 4 השנים האלה הם

תקופת חסימה של המניות.

במקביל נחתם בנושא הזה הסכם מסוי עם מס הכנסה שמעגן את חבות המס שלהם, בדומה

למה שהיה בעבר. פועל יוצא מהכמות המוצעת במניות ובאופציות רכש, הכמות שהעובדים

מקבלים כרגע היא 1.45% ממניות הבנק.

הסכום המוצע לעובדים הוא כ-27 מיליון שקל והוא מבטא שכל עובד יקבל 60%

מהמשכורת שלו. נאמרו פה כמה מילים שבגלל ששוק ההון הוא לא בעדנו, בלשון המעטה,

נקטנו פה גם בהפצה בחו"ל, אבל בלי הנפקה בחו"ל, דהיינו, מנהלי הקונסורציום

שהחברות שכר בתיאום אתנו שירותים של בנקים להשקעות מהמובילים באירופה, והם מפיצים

את זה למשקיעים נוספים באירופה שקיבלו על עצמם התחייבויות מסוימות.

הצעת המכר היא בחיתום מלא של מנהלי קונסורציום ישראלים. בנקים אסור להם,

כזכור, להיות חתמים בנושא הזה.

בהתחשב בתקבול המיידי עבור האופציה, המחיר מבטא 85% מהאוויטי של

הבנק, ושיעור דומה בהתחשב בזה אם יהיה דילול מלא.

נשמע עכשיו את העובדים.

ראשית, אנחנו מברכים על כל העניין מכל הבחינות. יש לנו מספר הערות קטנות לגבי

התשקיף. אני אומר אותן בקצרה וחבריי ירחיבו.

המניות שהעובדים ירכשו בהנחה כפי שהוזכרה, יופקדו בידי נאמן. הנאמן על פי

התשקיף יהיה לו מעמד של סטטיסט ולא יהיה לו שום מעמד של מי שיש לו זכות הצבעה

בקרב החברים.

אני אקרא לכם מהתשקיף, בסעיף 286: "בתקופת החסימה יזומן הנאמן לאסיפות כלליות

של הבנק, אולם לא יהיה רשאי להצביע בגין המניות הרגילות המופקדות בידיו". מדובר

במניות של העובדים. אנחנו רואים בזה מעין מניות נחותות בתחום הזה בלי זכויות

הצבעה. נשאלת השאלה מי נותן הוראות לנאמן. מבחינתנו המניות של העובדים ואנחנו

רוצים להיות חלק מהמסגרת שתיבנה וניתן לו את ההוראות. איזה מנגנון יינתן לעובדים

על מנת לדבר עם הנאמן? יכול להיות נאמן שמבחינתנו זה אמנם כתובת אבל נראה את זה

כגורם אמורפי. אלה השאלות שמעסיקות אותנו.

יצרו כאן מצב שנקבעו שני סוגי מניות: מניות רגילות עם כל הזכויות, ולנו

מוכרים מניות נחותות. כי המניות שלנו למעשה לא משתתפות בשום הצבעה. אומרים לנו:

אתם מקבלים מניות לארבע שנים, כל זמן שהמניות שלכם חסומות, ואתם לא יכולים להשתתף

בהצבעות. זה לא נראה לנו סביר. האם אנחנו שונים מכל עם ישראל? האם באמת הייתה פה

כוונה ליצור שני סוגים של מניות ולנו לתת מניות נחותות?

עוד לא שמעתי את החברים, אבל אם אני מפעיל את הראש הפשטני שלי, אני מניח שכדי

לקבל זכות הצבעה במועצת המנהלים - לזה ארנה מתכוון - בין אלה שמשתתפים בהחלטות,

צריך איזשהו מינימום של מניות שיהיה בידי מהזיק המניות. כנראה שהכמות פה היא

עדיין לא מספקת שיהיה נאמן בעל זכות הצבעה.

זה לא המצב במועצות המנהלים. מדובר בשלב הזה לפחות באסיפות כלליות. בהערה שלך

אתה צודק. יותר מאוחר כשתהיה לנו צבירה יותר גדולה של מניות אולי נקבל גם מעמד

שם. אבל כרגע מדובר עדיין באסיפות כלליות. אני לא רואה למה מישהו שיגיע מירושלים

לאסיפה והוא מחזיק במניות, לו יותר להצביע, ולי כעובד הבנק, ואני מחזיק את אותה

כמות של המניות, לי אין זכויות.

אנחנו לכאורה עומדים מול נאמן. אנחנו לא בחרנו אותו. אנחנו לא קבענו

חבר'ה, זה הנאמן והוא אמור לייצג אתכם. אם הוא אמור

להוציא ולהביא את הדברים שלנו בפני האסיפה הכללית, צריך להיות איזשהו מנגנון איך

הוא מדבר אתנו. אני לא רואה כמשהו סביר שהוא עומד מול כל העובדים. לכן אני חושב

שצריך כאן לייצר מנגנון שבא ואומר: העובדים מייפים את כוחו של הוועד, והוועד הוא

שעומד מול הנאמן ואומר לו איך להצביע באותן אסיפות.

הבינותי.

בעניין זה הלכנו בדגם המקובל כפי שהיה גם בתשקיפי בנק הפועלים ובנק לאומי . לא

יצרנו פה איזה דין מיוחד וזה הכלל הנקוט בהסדרים הללו.

לגופו של עניין, מבחינת מה שמסתתר מאחורי מה שאומרים נציגי העובדים, צריך

להיות ברור שהזכות במניות לא מהווה ייצוג בענייני עובדים כעובדים. זאת אומרת, אם

יש לעובדים טענות או דרישות כלפי הנהלת הבנק, זה במשא ומתן הקולקטיבי או האישי

בתחום דיני העבודה, ולא דרך האסיפה הכללית והמניות מעלים נושאים ששייכים לתנאי

עבודה.

מבחינת המניות כמניות ולמה נותנים לעובדים מניות, מה עומד ברציו של הדבר הזה:

במיוחד כשזה בשיעורים נמוכים, לא בחברה שמנוהלת על ידי עובדיה כמו קואופרטיב,

הכוונה היא ליצור הזדהות עם הרווחיות של חחברה. זאת אומרת, עובד שיש לו מניה יש

לו גם אינטרס שהבנק יצליח וירוויח מפני שאז ערך מנייתו עולה, וזה עוד אלמנט

של הזדהות עם מקום העבודה כי בנוסף לשכר ערך מנייתו נשמר. אבל לא דווקא כהשתתפות

בניהול ובאסיפה הכללית. היום הדירקטוריון, דרך אגב, וימשיך כל עוד לא נמכר גרעין

שליטה, מתמנה על ידי הוועדה הציבורית. זה דירקטוריון שאמור להיות מקצועי ולא

אינטרסנטי כזה או אחר מבחינת בעלי המניות, אלא נבחר על ידי הוועדה הציבורית ושוקל

מבחינה עסקית לטובת הבנק.

מבחינת אסיפה כללית, מה נשאר לה שם? או שהיא פועלת לפי הוראות שר האוצר, אם

יש נניח איזו הנחיה כגון לנושא של פיצול מרכנתיל-דיסקונט, אז ממילא יש סמכויות של

שר האוצר להורות הוראה. אם זה דברים אחרים מה יש שם? אישור מאזן, אישור בחירת

רואה חשבון או משהו כזה. אין שם דברים מהותיים מבחינת העובדים, שכאילו זה פוגע

בהם.

זה נכון מה שהגב' אמרה, שזה עבר בשני התשקיפים הקודמים של בל"ל ובנק הפועלים.

אבל יכול להיות שהחברים שם לא שמו מספיק לב ולא קראו את התשקיף בעיון, ואנחנו כן

שמנו לב לזה. אם שם זה עבר כל כך בקלות זה לא אומר שזו צריכה להיות הדרך. הדרך

צריכה להיות מה צודק ומה לא צודק, מה נכון ומה לא נכון. זה בקשר להיסטוריה.

אין לנו שום כוונה באמצעות המניות האלה לנהל משאים ומתנים עם הנהלת הבנק

שלנו. אבל לא נראה לנו לגמרי סביר, אפילו לא כעובדים, כאזרחים במדינת ישראל - אחד

קונה מניות ומקבל זכויות הצבעה. אנחנו רוכשים מניות ואיננו מקבלים זכויות הצבעה.

הייתה באמת כוונה לשתף את העובדים במה שקורה בבנקים ועל מנת ליצור יותר זהות עם

האינטרסים ולהיות יותר מעורבים ולרצות שהמפעלים יצליחו. אבל לא הייתה כוונה לנשל

אותם מזכויות ההצבעה, וזה מה שקורה כאן כרגע.

בהצעת המכר כתוב שמפוצים עובדים כאלה וכאלה, ויש התעלמות

מהגמלאים שלנו. אין לנו הרבה גמלאים, בסביבות 600 איש. היינו מאוד מבקשים לצרף גם

אותם, שגם הם יוכלו לרכוש, אם הם ירצו - אלה לא אנשים משופעים בכסף, גם אם ניתן

להם את האפשרות אני לא בטוח שירצו - אבל לתת להם האפשרות שירגישו יחד אתנו

מעורבים בעניין הזה לרכוש את המניות באותם תנאים שניתנים לעובדים.

אם הבינותי נכון, העליתם שני נושאים: 1. מי ממנה את הנאמן, מי נותן לו

הוראות, ומה זכויותיו באסיפה הכללית. 2. הוספתם את עניין הגמלאים.

אני מודה לכם ואני מאחל לכם שהבנק ימשיך להיות בנק טוב והציבור ימשיך לרצות

לבוא לדלפקים שלכם. תודה רבה. את הדיון, כנהוג, אנחנו עושים כאשר המשלחות עוזבות

אותנו לנפשנו.



אני רוצה לדעת מה תפקידו של הנאמן.

הנאמן מחזיק במניות ומשחרר אותן בתום תקופת ההלוואה, בתנאי שההלוואה נפרעה.

למה עושים את החסימה?

החסימה היא כדי לקבל את הטבות המס. הטבות המס תלויות בחסימה. דבר שני: כדי

להבטיח את חיסול ההלוואה.

למה באסיפה כללית המניות האלה נחותות?

הן לא נחותות.

באסיפה כללית בתקופת החסימה בלבד אין להן זכות הצבעה. אתה לא צריך לצאת מתוך

הנחה שלכל העובדים יש דעה אחת.

מה היה קורה אם לנאמן הייתה זכות הצבעה?

השיקול היה בתשקיפים הקודמים ואיש לא התנגד לזה.

לא מעניין אותי מה שהיה.

אחרי ארבע שנים זה הופך להיות מניה רגילה. יכולים גם למכור אווזה וגם להצביע

בה.

אז לא חשבנו על זה. אתם אומרים היות והמניות האלה הן מניות חסומות וארבע שנים

אי אפשר למכור אותן, ממנים נאמן. מה היה קורה אם הנאמן יש לו זכות השתתפות באסיפה

הכללית?

במפורש לא רצו לערבב מישהו. הכוונה של המדינה הייתה לתת את זה לעובדים. בבנק

לאומי הם בכלל רצו שנקצה את המניות לוועד ורצו למנוע את זה. הם אמרו, אתה תשלם,

העובדים כל אחד יקבל את המניה, אם אחר כך הם ירצו להתאגד, לעשות חברה, כל אחד

יכניס את המניה. אבל המדינה התכוונה לתת לעובד הטבה של25% למי שישקיעו.

אתה לא עונה לי. לא מעניין מה שהיה בעבר. אתה רוצה שאני אמנה לך את כל אותם

הדברים שאני מצטער שעשינו בעבר? יש רשימה ארוכה של דברים.

אני שואל שאלה פשוטה. באים ואומרים לעובדים: המניות שלכם הן מניות בידי נאמן.

מדוע? כי הן חסומות. מדוע? כי קיבלתן הלוואה.

ועוד לא שילמתם בשביל זה.

אבל בשביל -זה לקחת את כולם ביחד וקבעת להם נאמן. מה יקרה אם באסיפה כללית אם

מתוך עשרות שיהיו שם יהיה אחד שייצג את החבילה הזאת? זה יפגע במשהו?

לא היה למדינה אינטרס ליצור איזשהו כוח שבאמצעותו העניין הזה יסתדר. המטרה

הייתה העובדים. אבל ההחלטה היא שלך. אנחנו נותנים לעובד את המניה.

בעוד ארבע שנים יבואו העובדים כולם עם כל המניות לאסיפה. מה יקרה אז?

לא יבואו. יש להם בררה. אם העובדים ירצו פעם להתאגד, מה שאנחנו לא חושבים

שיקרה, למנייה יהיה מחיר, זה עניינם.

מי ממנה את הנאמן?

רואה חשבון שהבנק נותן בו אמון להחזיק את המניות. זה לא מישהו שהוא נבחר של

העובדים.

לא מגיעה זכות הצבעה כי המניות הן של המדינה בשלב זה.

למה הוא נאמן של הבנק?

הוא נאמן של שני הצדדים. זה מה שנקרא נאמן. מפקידים בידיו את המניות ויש

תנאים.

הוא יהיה מקובל גם על העובדים?

רואה חשבון יכול להיות לא מקובל?

אני מוכרח לומר לכם, גישתי היא שכל מה שאתה במכסימום יכול לתת למי שתמיד

פוחד, תן לו. מה שאתה חושב שלא טוב, אל תיתן לו. אבל תן מכסימום לחבר'ה האלה

שתהיה להם הרגשה טוב. כל פעם באים לפה העובדים ועושים לנו חגיגות. מה שאפשר להיות

נדיבים במקום שאפשר, תנו. אם -זה לא פוגע, תנו. אם זה פוגע, לא.

אבל הנחת היסוד בכל הדיון הזה היא שלפני תוך 4 שנים המניות האלה הן לא של

העובדים, הם עוד לא רכשו אותן, עוד לא הסתיים בעצם התהליך בכללותו. כי יש פה מספר

דברים. יש פה מתן הלוואה, מצד אחד, ורכישה, מהצד השני. המעגל הזה צריך להיסגר.

נקודת המוצא בכל הסיפור היא שלפני תום 4 שנים הם לא הבעלים במובן הממשי של

המניות. יש להם זכות עתידית. כמו שלמהזיקי האופציות אין זכויות באסיפה כללית.

במקרה זה הזכות לא קיימת, וכשהזכות תהיה קיימת תהיה זכות הצבעה.

אתה אומר שההנהלה תמנה את רואה החשבון. הבנק זה הנהלת הבנק. הנהלת הבנק לא

פועלת לטובת העובדים שלה? היא פועלת לטובת העובדים שלה, מה גם שבתוך הקבוצה הזאת

יש אנשים - - -

העובדים לא פועלים לטובת הנהלת הבנק?

צריך לזכור שמתן המניות במתודיקה הזאת של הלוואה מסובסדת בהצמדה בלבד באה

כמנגנון בראש וראשונה של תגמול ותמרוץ העובדים בהשתלבות. היא לא באה בקונצפציה של

לתת להם מעורבות בניהול או בהצבעה באסיפה הכללית. נכון שזה חלק אינטגרלי מזכויות

של מניה, זכות הצבעה באסיפה הכללית. אבל צריך לראות את זה בראש וראשונה כמנגנון

של תגמול ותמרוץ. לא צריך להפוך את זה לכלי של הצבעה.

מקובל עליי שבארבע השנים אתה לא נותן להם, אבל מה עם נאמן? אם זה נאמן, הוא

נאמן גם של העובדים?

הנאמן הוא כאילו הרבה נאמנים של הרבה עובדים.

אפשר שאת הנאמן ימנה נשיא לשכת רואי חשבון?

הוא חבר בדירקטוריון מ.י.

נשיא לשכת עורכי הדין?

זה לא בעיה. אם אפשר ללכת לקראת העובדים, אפשר.

אבל צריך לסגור את זה היום או מחר.

אתם חושבים שיהיה רע אם הנאמן הזה שימונה על ידי נשיא לשכת עורכי הדין ישתתף

באסיפה הכללית?

אם זה חשוב לצרכי האמיסיה - - -

אני לא חושב שצריכה להיות לו זכות הצבעה.

הוא בתור כספת. הוא מחזיק את המניות. אם הוא משווה את זה לרוכשי האופציות,

יש בזה היגיון.

אני רוצה לדעת האם יש מחיר מינימום? מה אני צריך להבין מזה? מה ההתחייבויות

של החתמים? האם למדנו לקח מהתרגיל שהיה? מה עם מרכנתיל בכל החגיגה הזאת? האם

למנהלים יש איזשהי תקרה או 60% אפילו אם זה בשמים? מה שאתם מראש יודעים שאני

לא אוהב.

יש מחיר מינימום. יש מכרז נפרד על המניה ועל האופציות. מחיר המינימום הוא

2.90 ש"ח. על האופציה יש סכום שנקבע מראש. האופציה היא מה שנקראת מחוץ לכסף.

דהיינו, יש תוספת מחיר, שתוספת המחיר צמודה למד, ומחיר המימוש של האופציה גבוה

ממחיר המניה בעת הצעת המחיר.

מחיר המניה הנומנילי.

של השוק?

כן.

מחיר המינימום הוא פועל יוצא של מחיר השוק היום?

מחיר המינימום הוא, לצערנו הרב, פועל יוצא של השוק היום.

לא למניות האלה, לשוק בכללותו.

מי קבע את המחיר?

אנחנו והחתמים.

היו"ר ג' גל;

מה התחייבות החתמים?

חיתום מלא.

אם לא יצליחו למכור הם בולעים את זה?

יש להם אפשרות לכאורה. לפני פרסום תשקיף הם יכולים לסגת. אבל אחרי התשקיף יש

להם רק מה שנקרא הסעיף המפורסם, סעיף מפרץ, 12 שעות אם תחול החמרה משמעותית

בתנאים ובנסיבות שנוגעים לשוק ההון וכו', אחרת הם רוכשים במחיר המינימום.

זה שונה ממה שהיה במכירות הקודמות שאז הם קמו והסתלקו? גם אלה יכולים

להסתלק?

לפני.

ההם לא הסתלקו לפני, הם הסתלקו אחרי.

מי זה הם?

הייתה הנפקה שלא יצאה לפועל?

לנו היה תשקיף שהכנו ובסוף לא פרסמנו אותו. לרשות החברות ברחו פעם חתמים.

לא של הבנקים, של כימיקלים לישראל.

זה היה אחרי התשקיף. הם הסתלקו.

אין זכות כזאת, רק בנסיבות מיוחדות.

תמר, האם את זוכרת מה היה בכימיקלים לישראל?

אני לא זוכרת בדיוק את העיתוי ואיך זה נעשה.

השאלה אם זה מובטח שלא יסתלקו.

תמר, תהיי מוכנה לבדוק את זה לעומת מה שהיה בכימיקלים? אני סומך עלייך

שכשתגיעי למשרד תראי מה קרה בכימיקלים והאם פה מובטח יותר טוב. אם לא, צריך לחזק

את זה.

מה עם מרכנתיל?

מתואר בתשקיף שכרגע המדינה פעלה דרך האסיפה הכלללית והנחתה את הבנק לבצע

מכירה. הואיל ובמהלך התקופה תבע שרייר את חלקו, הוא תבע בשתי תביעות: אפשרות אחת

את המניות, אפשרות שנייה - פיצוי; בסופו של דבר, בדרך כזו או אחרת, עיכב את

התהליך והאוצר טרם החליט איך הוא ממשיך. הנושא הזה מתואר בתשקיף. בשלב הזה המאזן

של הבנק כולל את מלוא החזקותיו במרכנתיל.

פנה שיוצא כרגע לשוק כולל מרכנתיל.

מה עם תקרה למנהלים?

תקרה למנהלים נקבעה בגובה של 35 אלף שקל לחודש משכורת. הואיל וזה חישוב

ממוצע של סך כל כמות המוצעת להם בהתחשב בדילול המלא, דהיינו כ-1.5%.

כמה קבענו בבנקים האחרים?

הסיפור הזה היה לפני כשנתיים ומחצי, עוד מעט קרוב לשלוש. התקרה הייתה שם 30.

המדד עכשיו הוא גרוסו מודו 40, עצרתי את זה ב-35 אלף.

כמה מקבל נשיא בית המשפט העליון?

הם מגדירים משכורת כעלות שכר. אנחנו מגדירים את השכר של נשיא בית המשפט

העליון כשכר ברוטו. נשיא בית המשפט העליון בשיא הוותק זה הרבה יותר. לא הייתי

מכניסה את שמו פה.

לא עסקנו באיש, מדובר בקנה מידה.

אני מביו שהגמלאים בפעמים הקודמות לא קיבלו?

לא. זו הייתה משאלה של הבנקים לא לסבך את העניינים.

הכיוון של הדברים הוא כיוון אחר לגמרי. אני לא חושבת שלעובדים מגיעה איזשהי

מתנה בעת הפרטה, לא בצורה מניות, לא בצורת מכירה, לא במכירה פרטית ולא במכירה

כללית. המניות האלה הן שלנו. זה רכוש מדינת ישראל ושל משלמי המסים. ככל שהמשכורת

שלו יותר גבוהה, המתנה שהוא מקבל יותר גבוהה, זה נראה לי דבר מעוות מעיקרו. אפשר

לתרגם את שווי ההטבה הזאת כשאתה אומר 28 מיליון ש"ח והם מקבלים 7 מיליון ש"ח

מתנה, אפשר לתרגם את זה למספרים. הייתי רוצה לראות איך זה נראה אם הייתם אומרים:

עכשיו אנחנו מחלקים מכספי המכירה הכנסה שלנו תהיה לנו 7 מיליון ש"ח לעובדים תוספת

למשכורת. איך זה היה נראה? כשאומרים שחלקם יקבלו זה כאילו מוסווה.

מה זה 7 מיליון?

עשיתי חישוב מה שווי ההטבה פה. לא הבנתי למה בתקופה שבנקים מחלקים הלוואות

לכל אחד צריך לתת הלוואה מסובסדת לעובדים. זה בכלל נבצר מבינתי. אני מתנגדת לזה

בכל תחום, בייחוד במניות הבנקים. כי מה פה מגיע לעובדים המתנה הזו?

שברי אחוזים של בעלות על בנקים הם קריטיים במאבקי השתלטות. אנחנו שואפים

להיות בורסה מתוקנת, פיזור רחב של המניות. הרי גם לבעלים נתנו אז 3% מניות.

בגלל זה שהם היו הבעלים של הבנק הם קיבלו בעלות על 3%. אז לא הבנתי, ואמרתי את

זה, וגם היום אני לא מבינה למה היה מגיע להם לקבל 3%. עם עוד אחוז ורבע הם יכולים

להיות הגורם המכריע. אני לא חושבת שזו הייתה הכוונה. קחו 7מיליון, וגם העובדים

יכולים להשתתף בהנפקה הזאת כמו כל אזרח אחר במדינה, אם אתה רוצה לתת להם הטבה.

סמדר אמרה את דעתה.

אני אומרת את זה לחברי הוועדה.

סמדר הביעה את דעתה כדי שהשקפת העולם שלה תהיה מובנת לנו וזה בסדר.

בדיון שהיה פה לפני שש שנים בלי קשר לבנקים על הנושא של שיתוף עובדים, האם

ראוי לעשות דבר כזה וכו', והגישה סך הכול, עד כמה שאני זוכר, הייתה שיש מקום לשתף

עובדים לא רק ברווחים אלא גם במניות כדי שהתרומה שלהם תהיה יותר חיובית. אבל זה

ויכוח. יש מי שאומר שבארצות הברית זה הצליח ויש מי שאומר שזה לא כל כך הצליח,

שאין לזה חשיבות.

יש גישות שונות בעניין הזה.

סמדר הביעה את הגישה שלה.

זה תחום של חלוקת רכוש חציבור.

הטענה של העובדים היא למה שהבנק שווה מה שהוא שווה? - בגלל התרומה שלהם.

רבותיי, הבקשה מאושרת.

אני מבקשת שתוסיף את הנאמן ממנה נשיא לשכת עורכי הדין.

אולי תגיד באישור? מדובר כבר על מישהו, צריך רק לוודא שנשיא לשכת רואי חשבון

מסכים לו.

מי זה?

רואה חשבון נעים חכם. אני לא מכירה אותו.

ואם נשיא לשכת עורכי הדין ירצה מישהו אחר, בהנחה שהוא צריך להיות נאמן שמבטא

את שני הצדדים?

יכול להיות שהוא גם יבקש כסף על זה.

נשיא לשכת רואי חשבון או עורכי הדין?

נשיא לשכת רואי חשבון הוא חבר הדירקטוריון. מדובר על נשיא לשכת עורכי הדין.

אז זה צריך להיות עורך דין ולא רואה חשבון לפי זה. נשיא לשכת עורכי הדין

בוחר עורכי דין, לא רואי חשבון.

אני יותר חושש מהעיתוי. בעוד שלושה-ארבעה ימים אנחנו צריכים לפרסם את התשקיף.

בעוד יומיים אפשר לעשות הכול.

אני מציע שהנהלת הבנק תמנה את רואה החשבון בתיאום עם העובדים, בהתייעצות עם

העובדים.

אני לא רוצה להכניס את העובדים. יותר טוב מה שהיושב ראש הציע: נשיא לשכת

עורכי הדין, נשיא התעשיינים.

נשיא לשכת עורכי הדין.

תוך התייעצות עם יושב ראש הבנקים.

זה צריך להיות בהתייעצות עם העובדים. אי-אפשר לעשות את זה א-סימטרי. מה זה

נאמן? הוא לא יכול להיות שליח של הבנק. אני רוצה להבין את התפיסה שלכם. מה זה

נאמן? נאמן רק שלך או גם של העובדים? אתם כל הזמן מושכים לזה שהוא נאמן רק של

צד אחד. זה לא בסדר. על פניו לא בסדר. לא איכפת לי שיוועץ גם עם ראש הוועדה וגם

עם נציג הבנק.

הכי טוב נשיא לשכת עורכי הדין.

נשיא לשכת עורכי הדין יקבע את זהות הנאמן.

הוא יכול גם לאשר את זה שהוצע, אם העובדים מסכימים לו.

רבותיי, בזה סיימנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:55