הכנסת השתים-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 616

מישיבת ועדת הכספים

מיום שלישי, כ"ג בשבט התשנ"ו - 13.2.96. בשעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

פ' בדש

די תיכון

מ"מ: מי איתן

י גולדשמידט

מוזמנים; די שטאוב, אי נוקראי, גי אגרון, יי בריס,

ט' ניומן, ז' ינון, ש' צמה, ג' סרוסי - משרד האוצר

י' סימון, ח' ישרל - התאחדות התעשיינים

א' פז - משרד העבודה והרווחה

א' רון, ד' להמן-מסר - משרד המשפטים

נ' מאיר - יו"ר איל"ח

די ברק - מנכ"ל איל"ה

יי בן-גור, שי בן-אמוץ, יי שיף, שי הלוי,

ר' אברמזון, ר' קורן - איל"ה

מ' אלדר - יועץ

א' שניידר

א' קרשנר

יועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרנית; אי לוין

1. תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת

להוק)(תיקון)

2. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלהמה

ונזק עקיף)(תיקון)

3. הוק אזורים הופשיים לייצור בישראל

4. שינויים בתקציב לשנת 1996



תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)(תיקון) ,התשנ"ו-1996

אני פותח את הישיבה.

יש פה בקשה שלך שרת התקשורת את מאוריטניה וסודן לתוספת לחוק הבזק באותו

תעריף של כל ארצות אפריקה. כתוב שזה לקראת כינון יחסים דיפלומטיים.

אנו מאשרים.



תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)

(תיקון). התשנ"ו-1996

הסעיף הבא: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים.

רווק מס רכוש וקרן פיצויים, תקנות לתשלום פיצויים על נזק במלחמה ונזק

עקיף, קובע שביישוב ספר כאשר קורה נזק מלחמה וכתוצאה וכתוצאה מזה יש גם נזק

עקיף, אנחנו משלמים פיצויים על נזק עקיף, גם כאשר אין פגיעה ישירה בנכס אלא

שאי-אפשר להשתמש בנכסים בגלל מצב ביטחוני מסוים. נזק עקיף מוגדר כהפסד ומניעת

רווח. את הנזק העקיף אנחנו משלמים לגבי חקלאות מרגע ראשון שאי-אפשר להשתמש

בנכס. בתיירות, כלומר, בתי מלון, בתי הארחה, פנסיונים, אנחנו משלמים מרגע

ראשון שאי-אפשר להשתמש בנכס. לגבי תעשייה אנחנו משלמים לאחר 24 שעות של אי-

אפשרות להשתמש בנכס במצטבר במשך חודש. פירוש הדבר, נניח שכל יום יש שעה, כאשר

יש 24 שעות במשך חודש אנחנו מתחילים לשלם לאחר 24 שעות. בשירותים ובמסחר אנחנו

משלמים אחרי 7 ימים.

אני רוצה להסביר מה ההבדל, למה בחקלאות ובתיירות - - -

זה המצב היום?

כן.

אולי תסביר מה ההצעה המתוקנת ואחר כך תחזור להסבר.

ההצעה היא שאם אי האפשרות להשתמש בנכסים הייתה מעל 24 שעות, אנחנו משלמים

גם את ה-24 שעות. היום המצב הוא שמתחילים לשלם רק בתום 24 שעות של אי-אפשרות

להשתמש בנכס, במצטבר. ההצעה החדשה אומרת שאם עברו למעלה מ-24 שעות, אנחנו

משלמים גם את ה-24 שעות הראשונות במצטבר, אבל גם את ה-24 שעות הראשונות.

ככה את ה-24 שעות הם הפסידו.

זאת אומרת, זה שיפור?

כן. אותו דבר לגבי שירותים ומסחר לגבי 7 ימים. אם התקופה של אי-אפשרות

להשתמש בנכסים עברה מעל 7 ימים, אנחנו משלמים גם את 7 הימים הראשונים במקום

המצב היום שהם היו צריכים לספוג את 7 הימים. זה בעצם התיקון שאנחנו מציעים.



כמובן שזאת הטבה. אני גם רוצה להסביר מדוע יש הבחנה בין תיירות וחקלאות

לבין תעשייה, מסחר ושירותים. בחקלאות המצב הוא כזה שאם אי-אפשר להשתמש

בנכסים, כלומר, אי-אפשר לצאת או לעבד או להשקות או לרסס את השטח, יכול להיות

רק שעה אחת של אי-אפשרות להשתמש אבל הנזק יכול להיות של כל העונה. למשל בתקופה

של חמסין, אם אתה לא ריססת את המשמש באותו יום, למחרת עקץ אותו הזבוב והיבול

של כל העונה הלך. לכן חייבים מרגע ראשון להכיר אותו כבר כנזק עקיף. אותו דבר

בתיירות, כשיש מצב ביטחוני מסוים או נופלת קטיושה, זה לא עניין שבאותה שעה היה

איזה מצב שביקשו להיכנס למקלט אלא כבר שבוע ימים אחרי כן לא באים תיירים

ולפעמים אם המצב הביטחוני המתוח נמשך זה יכול להיות חודש ימים. לכן בשני

הענפים האלה עקרונית אנחנו משלמים מרגע ראשון, בו בזמן שבתעשייה הנזק למעשה

מוגבל רק לאותן השעות שבאמת אי אפשר להשתמש.

כאשר התקנות נקבעו אז לקחו בחשבון שעד 24 שעות במצטבר, כלומר שעות

בודדות, התעשייה יכולה - א. לספוג את זה; ב. היא יכולה גם להשלים את הייצור

בשעות נוספות.

מה שאני לא מבין: אתה אומר נזק עקיף, אז הכוונה למשל שאם כתוצאה מהשבתה

הוא לא יכול היה לייצר או בטל חוזה ולא סיפק, יש לו נזק. את הנזק הזה משלמים?

אני מסביר שוב: מפעל נסגר ל-24 שעות. כתוצאה מזה הוא לא יכול לייצר ולא קיבל

הזמנה. זה נזק עקיף?

כן.

ואז מפצים אותו?

כן. עוד דבר אחד שמפצים אותו: לפעמים יש סוג ייצור שכאשר אתה מפסיק את

הייצור החומרים מתקלקלים מבלי שמישהו נגע בהם, אבל הם מתקלקלים ואותם אנחנו

משלמים מהרגע הראשון.

הייתה הפסקה לשעה ואחר כך חזרו לעבודה ועד שהפעילו מחדש את המכונות עברו

7 שעות. זה נחשב שעה או 7 שעות?

מה פירוש עד שהפעילו?

למשל התנורים.

לגבי 24 השעות: במשך חצי שנה הפסיקו פעם אחת שעה, פעם שעתיים, הצטבר בחצי

שנה. אתה אומר שברגע שזה מגיע ל-24 שעות אתה מפצה.

בחודש.

היו"ר גי גל;

מה המשמעות של זה? תן דוגמא במה זה משפר. מה יקרה אחרי חודש?

בוא נניח 25 שעות. אנחנו משלמים את כל ה-25 שעות של הפסקת העבודה. זה

עניין של ייצור, עניין של תשלום עבור עבודה וכל מה שקשור.

במהלך שנת 1995 היו לנו 6 מקרים של הפגזות קטיושות שגרמו להפסקה עבודה.

הפסקות העבודה האלו נעו במהלך אותן 6 הפגזות סדר גודל של כל פעם שלוש, שלוש

שעות וחצי. במצטבר היו 18-19 שעות הפסקת עבודה. המרכיב הגדול ביותר בנזקים

העקיפים היה במרכיב שכר העבודה. שכר העבודה הוא מרכיב מאוד מורכב במקרה דנן.

כשיש הפגזת קטיושה ומתחילה הפגזה, אף אהד לא אומר לנו מראש שזה יקה שעה,

שעתיים, ארבע או שמונה שעות. אנחנו לא יודעים כשהעסק קורה כמה זמן זה יימשך.

כאן ישנם נזקים. למשל מתקשרת משמרת שנייה, אם זה שעה או שעתיים לפני תהילת

המשמרת השנייה ושואלת אם להגיע לעבודה או לא. מנהל העבודה לא לוקח את זה על

עצמו שאתה תצא מהמקלט ותגיע או לא תגיע. כלומר, לפעמים שכר העבודה כאן אפילו

מוכפל.

יש לנו נזקים עקיפים נוספים של משאיות שממתינות, משאיות שלא מגיעות כי

האזור נסגר. הפסקת ייצור במפעלים שבהם הייצור רציף ואנחנו לא יכולים להתחיל

לעבוד בדיוק כאשר המצב הזה מסתיים. בגין כל הדברים האלה, 6 ההפגזות האלה,

אנחנו הגשנו למס רכוש בקשה שנדחתה בסדר גודל של 900 אלף שקל מ-20 מפעלים.

כמה?

870 אלף שקל עבור 20 מפעלים. הבקשה הזאת נדחתה בגלל הסיבה של 24

השעות. כשאתה אומר שאפשר להמשיך ייצור, באמת אפשר להמשיך ייצור במשמרת נוספת

אבל המשמעות היא כספית. כאשר אתה משלם משמרת נוספת במקום משמרת אחת, משמרת

שנייה או שלישית, אתה פשוט משלם הרבה יותר כסף. על כל הדברים האלה אנחנו לא

הגשנו. זאת אומרת, ההצעה הזאת של ה-870 אלף שקל התעלמנו מהרבה מאוד דברים והיא

מורכבת בעיקר משכר עבודה. יש מפעל אחד שנגרמו לו נזקים בחומרי גלם, נדמה לי

שזה יטופל.

לא נדמה לך, זה יטופל.

מדובר שם בסביבות אלפיים שקל.

יש דברים נוספים. נערכה בדיקה עם הצבא. הצבא אמר שכל 6 ההפגזות ארכו כך



וכך שעות. יש הרבה מאוד מקרים, ואני מדבר על השטח, הייתי בשטה בהפגזות האלה,

שהמפעל יושב ומודיעים לו על הפסקת עבודה ועד שמהצבא מורידים את זה למועצה

האזורית ומהמועצה האזורית לעיריית מעלות, המפעל יושב כשהמצב בכלל כבר נגמר.

כלומר, כשבדקו עם הצבא הם הגיעו לאיזשהו סיכום של שעות שעד זה יורד למפעל

עוברות עוד שעות. כלומר, יש קצרים בין מתי שמתקבלת ההוראה להוציא את האנשים

מהמקלטים עד שהדבר הזה אכן מתבצע במפעל עצמו.

לאור הדבר הזה אנחנו מבקשים שהנזקים האלה יהיו מהשעה הראשונה, כפי שנהוג

בחקלאות. גם בתעשייה קשה מאוד לשקלל את כל הנזקים שנגרמים. המרכיב העיקרי הוא

שכר עבודה. להכיר לפחות במרכיב הזה של שכר עבודה, כי זה המרכיב הגדול ביותר

מתוך הנזקים האלה במצבים האלה, מתוך הנחה שלא תמיד זה יהיה 24 שעות אלא מצבים

שיימשכו כמו שהיה במהלך 1995.

היו"ר גי גל;

אם יש הפסקה של שעה, אתה אומר שיכול להיות שההפסקה הייתה של שעה אבל

באותו יום כבר לא יעבדו. אם תחליט שזה שעה מהשעה הראשונה, לא יקבלו יותר

מהשעה. כל היום הלך.

י' סימון;

מה זאת אומרת יקבלו על שעה?

היו"ר גי גל;

אני אלך בעקבותיך. נניח שנאמר פיצוי מהשעה הראשונה, כמו בחקלאות, ובשכר

עבודה. אבל ההודעה הייתה שהקטיושות נפלו והפסיקו עבודה לשעה. אמרת שהעובדים

בינתיים הלכו הביתה או לא באו למשמרת שנייה. על זה לא יפצו. יפצו על השעה. אתה

אומר מהשעה הראשונה, שעה שלא עבדו. אפילו יוסיפו שעה עד שההודעה מתקבלת.

י' סימון;

אם המפעל לא חידש את הייצור ואלו היו שיקולים שלו, זו בעיה שלו.

היו"ר גי גל;

אם העובדים לא הגיעו לעבודה?

י י סימון;

זו בעיה שלו. אני מדבר על השעה. אבל אם הוא היה יכול לחדש את הייצור

והוא לא עשה כן מסיבות שלו בגלל שהעובדים לא באו, יש לו בעיה עם העובדים שלו.

ח י ישראל;

ברגע שחתקנות תאפשרנה כמו בהקלאות אנחנו נביא ונציג לשלטונות את הבעיה

ואז יסתבר שזה שעתיים, יהיה שעתיים או שלוש. היום היום צריכים לחכות את

המצטבר, את 24 השעות, כאשר רוב המקרים הם לא כאלה. לכן אנחנו מבקשים כמו

בחקלאות. לגבי הדברים הספציפיים, אנחנו נבוא כמו שבאים היום. אבל צריכים

למנוע מאתנו את הנושא המצטבר של 24 שעות אלא שזה יהיה כמו בחקלאות מהשעה

הראשונה.



די שטאוב;

הסברתי בהתחלה מדוע הבדלנו בין החקלאות לבין התעשייה. בחקלאות ובתיירות

שעה אחת של הפסקה גורמת נזק של חודש לפעמים. דבר זה איננו קיים לגבי התעשייה.

לעומת זאת, אם אתה מתאר את המצב שההוראה ניתנה לרדת למקלטים לשעה אבל בפועל

הייצור נפסק למספר שעות ואתם מוכיחים שזה קרה, אנחנו מכירים בתקופה הזו.

צריכים להוכיח. ואז אני אומר לך, אדוני היושב ראש, שגם אם זו הייתה הוראת שעה

ואנחנו השתכנענו שבאמת אובייקטיבית כמה שעות לא עבדו כי הפועלים חששו להגיע

לעבודה או שהיה חשש של המנהל והוא לא רצה לקחת את זה על אחריותו ובפועל זה

קרה, אנחנו לוקחים בחשבון את השעות.

חי ישראל;

אבל אם זה לא הצטבר ל-24 שעות?

די שטאוב;

אנחנו לוקחים בחשבון שאת השעות הראשונות המפעל סופג.

י י סימון;

על זה אנחנו מדבהרים.

היו"ר ג' גל;

תודה רבה להתאחדות התעשיינים.

מה קורה אם אני אומר מהשעה הראשונה? אתה מושך את התקנה חזרה?

די שטאוב;

לא. אני חושב שבאנו להיטיב פה עם האנשים.

היו"ר גי גל;

ואם אנחנו רוצים להיטיב עוד יותר?

די שטאוב;

אנחנו חושבים שגם מבחינת המנגנון אי אפשר לעמוד בזה.

ח' ישראל;

אני חושב ששיקול שבגלל המנגנון זה לא שיקול.

היו"ר ג' גל;

איך מחשבים את הזמן?

אי נוקראי;

לפי הצבא. פונים לשלטונות הצבא, לפיקוד הצפון, והוא נותן לנו. הוא גורם

אובייקטיבי.

אם זה היה שעות נוספות והשתכנענו שזה היה, בדרך כלל אנחנו מכירים. לא

רציתי להתווכח עם האורחים, אבל המנגנון זה לא תירוץ. המנגנון הוא תירוץ גדול

מאוד, כי לא ייתכן שעל כל שעה שיש הפסקה שאנחנו נתחיל בכל האזור לחשב את השעה

ולשלם אותה. אנחנו מסכימים שיש תקופה מוגבלת מאוד שאנחנו אותה לא משלמים. אבל

מעל ל-24 שעות אנחנו אומרים, אז אנחנו חושבים שאנחנו חייבים לשלם גם את ה-24

השעות הראשונות כדי שלא תהיה מעמסה יותר מדי גדולה על התעשייה. זאת הטבה.

היו"ר גי גל;

אפשר לקצר את זה קצת?

אם אני אגיד לך 20 שעות זה כבר יהיה טוב?

סטטיסטית או שיש מקרים קצרים מאוד של כמה שעות או שזה שעות ארוכות.

במבצע דין וחשבון זה היה שבוע ימים. שילמנו מהרגע הראשון את הכול. עכשיו

נשלם גם את ה-24 שעות הראשונות. זאת ההטבה.

למה 24 שעות ולא 12 שעות?

ה-24 שעות זה באופן אובייקטיבי לפי הדיווחים של הצבא.

למה 24 שעות?

למשל פרק זמן שהוא 12 שעות , אחר כך אפשר להשלים אותו . אפשר להלחיץ את

המערכת יותר מאוחר ולהשלים את השעות. 24 שעות זה פרק זמן שקשה להתגבר על

הגירעון.

לא הבנתי.

אם זה 12 שעות או אפילו פחות, מפעל יכול להיכנס לעבודה קצת יותר מוגברת

ולהשלים את הגירעון הזה. אבל ככל שפרק הזמן יותר גדול וזה מגיע ל-24 שעות או

יותר, קשה להדביק את הפער למפעל.

אנחנו רוצים להקל.

י' סרוסי;

אחרי 24 שעות נותנים.

אי שניידר;

אפשר להגיד גם 12 שעות.

יומיים זה 16 שעות.

אני מבקש שקודם כול תאשר את ההטבה שאנחנו מציעים.

השאלה אם אפשר בכל אופן, אלה אנשים בקו ראשון.

לכן התחשבנו. ההצעה באה מיזמתנו.

נעשה את זוז לשני ימי עבודה?

מה פירוש?

8 שעות ו-8 שעות.

הבעיה קיימת לגבי מסהר ושירותים ושם זה 7 ימים.

שם לא שיניתם?

ברגע שזה עובר את השבוע אנחנו משלמים גם שם את השבוע הראשון.

למה הכנסת את השבת? שבת זה תפילה.

קודם כול יש שירותים שעובדים דווקא בשבת - מסעדות ואתרים שונים לסיורים

וכוי, כך שגם שבת נכנסת. אבל לא זו הבעיה.

זה ייכנס בקטגוריה של תיירות.

היו"ר ג' גל;

נקצר משהו או שנשאיר את זה כך?

די שטאוב;

אני מבקש להשאיר את ה-24 שעות ו-7 ימים ואני אביא את הבקשה של היושב ראש

בפנינו אם נבוא בתיקון נוסף.

היוייר גי גל;

אז תבוא לא עם 20 שעות אלא עם 16 שעות.

די שטאוב;

אולי.

היו"ר גי גל;

מי בעד התקנה?

הצבעה

הוחלט; לאשר תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)

(נזק מלהמה ונזק עקיף)(תיקון), התשנ"ו-1996

היו"ר גי גל;

התקנות אושרו. רשמנו לפנינו את הודעתו של דב שטאוב שהם יבדקו אפשרות לתת

הטבה נוספת. מדובר ביישובי קו העימות שלהבדיל משאר מתיישבי מדינת ישראל יש להם

סבל נוספת, לצערנו, עד שיהיה שלום עם לבנון. אנחנו פונים בכל אופן לחפש דרך

להקל עליהם עוד יותר. זו חובתנו להם.

כפר נופש אכזיב

עכשיו אני מדבר על כפר הנופש אכזיב שבלי סוף עסקנו בהם. קיבלנו מכתב על

כך ששוב נחתו מטחי קטיושה בגליל המערבי ושוב פינו את המבלים מפאב "ספינת

השוטים" . הפנייה היא לתקן את המעוות כמה שיותר מהר כדי שיקבלו פיצויים.

הייתה לנו בעיה. הסברתי שבנזק עקיף אנחנו משלמים רק ביישובי ספר, אכזב או

מועדון הים התיכון אינם נחשבים כיישוב. לכן לא הוכרזו כיישוב ספר. מצאנו עכשיו

דרך שאנחנו מציעים להכניס את המקומות האלה כמו אכזיב - - -

דיברנו על זה לפני שנה.

עכשיו אנחנו מאשרים את זה.

אי נוקראי;

אנחנו תוחמים את זה במפה בקווי רוהב ואורך.

היו"ר גי גל;

מתי?

די שטאוב;

עכשיו. זה יוגש לוועדת הכספים לאישור כיישוב ספר. כלומר, במקום שזה יהיה

תחום של יישוב זה יהיה תחום אורך ורוחב מוגדרים במפה.

היו"ר גי גל;

מתי נקבל את זה?

לא נתנגד אפילו שזה יהיה רטרואקטיבית מיום הנזקים שהיו.

מיום הנזקים שהיו מתי?

אי נוקראי;

הנפילות שהיו בכפר הנופש.

תבדוק שהתאריך הרטרואקטיבי יהיה רלבנטי.

היו"ר ג' גל;

כולל הנזקים האחרונים שהיו.

אי נוקראי;

זה גם מועדון הים התיכון.

אנחנו רושמים לפנינו שבעיית אכזב ומפעלים נוספים תיפתר על ידי כך שתצרפו

אותם בתקנות ויקבלו פיצוי הרול מהפגיעות האחרונות - -

האישור יהיה למפרע מ-1 בינואר 1996.

1.1.96 זה מספיק? יש כאן בעיה של רטרואקטיביות.

מתקנים אותי שהיו נזקים בשנה שעברה לאחר יוני ולא שילמנו אותם. אין כל

התנגדות שזה יהיה מ-1 ביוני.

הם יקבלו את הפיצוי?

נגיש את ההצעה שתהיה בתוקף רטרואקטיבי.

אתם כבר יכולים לגשת לעבודה.



חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל (תיקון). התשנ"ו-1996

היו"ר ג' גל;

אנו עוברים לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל (תיקון), התשנ"ו-1996.

באילו סעיפים אנחנו צריכים לעסוק היום?

א' שניידר;

קודם כול הנושא של סעיף 1 (4), ההגדרה של שירותים נלווים. צריך לבחור

בין חלופות ב' ו-ג'. ויתרנו על חלופה אי.

היו"ר גי גל;

אמרנו שזה להצבעה.

אי שניידר;

זה לא אושר עדיין.

היו"ר ג' גל;

אני רוצה לגמור היום את הכול ועל ההצבעות אני אודיע מתי יתקיימו.

מה שחברי הכנסת שיהיו נוכחים בישיבה, ובתנאי שיש

מישהו מהאופוזיציה, מה שיוסכם - יוסכם, אין מה לדבר. מה שלהצבעה, אני אודיע על

סדר היום, למשל אם מחר תהיה הצבעה היא תהיה על מה שנחליט שצריך להצביע. לא

נצביע היום.

אם כן, סעיף 1 (4) גמרנו. הוא להצבעה. כשנחליט על הצבעות, תהיה עליו

הצבעה.

אי שניידר;

הסעיף הבאה סעיף 2 (2).

היו"ר ג' גל;

מה הבעיה בסעיף זה?

מי איתן;

על זה לא היה ויכוח, לדעתי.

אי שניידר;

אמרנו שהסעיף הזה הוא הלק אינטגרלי מהנושא של מבנה המועצה.

מי איתן;

אין לי התנגדות לזה.

מיקי, אפשר לאשר את סעיף 2(2)?

מי איתן;

אפשר.

היו"ר גי גל;

סעיף 2(2) אושר.

סעיף 3 (2) עוד לא אושר.

מי איתן;

מצדי אין התנגדות לכל השינויים האלה.

היו"ר גי גל;

בוא נלך אחד אחד.

מי איתן;

אני צריך לקרוא אותם. איזה סעיף אישרנו קודם?

אי שניידר;

עכשיו זה מתייחס לסעיף 5 לחוק העיקרי.

היוייר גי גל;

אני חוזר; אני הולך סעיף סעיף. סעיף 1 אישרנו בישיבה חקודמת. את סעיף 4

הוספנו עכשיו. סעיף 1 אושר להוציא 1 (4) שעליו תהיה הצבעה על חלופה בי וחלופה

גי. חלופה אי בטלה. נצביע על הנוסח של מיקי ועל הנוסח של בדש.

סעיף 2 אושר. סעיף 3 (2) טרם אושר. אני מבקש לדעת, מיקי, אם יש בעיה.

אי שניידר;

סעיף 3 מתייחס לסעיף 5 לחוק העיקרי, שדן בהרכב המועצה. בסעיף קטן (ד)

לחוק העיקרי כתוב שייחברי המועצה שהם נציגי הממשלה ימונו לראשונה תוך 30 ימים

מיום פרסומו של חוק זהיי. יש כאן הצעה למחוק את המילים יימיום פרסומו של חוק

זהיי, בגלל שזה לא יתקיים בפועל.

מי איתן;

זה בסדר.

פ' בדש;

אין הערה.



היו"ר גי גל;

סעיף 3 (2) אושר. בזה גמרנו את סעיף 3.

סעיף 4 לא אושר. הוא מתייחס לסעיף 8 לחוק העיקרי שמדבר על פקיעת כהונה של

חבר מועצה.

מי איתן;

אין בעיה.

פ' בדש;

אין בעיה.

סעיף 4 אושר.

סעיף 5 (2) לא אושר.

סעיף 5 (2) מתייחס לסעיף 9 לחוק העיקרי שדן בתנאי כשירות והגבלה לאחר

סיום כהונה של חבר מועצה. אפשר לאשר את זה כי זו רק הבהרה לגבי תנאי הכשירות

של חבר מועצה.

בסדר.

סעיף 5 (2) אושר. אם כן, סעיף 5 אושר.

סעיף 6.

לסעיף 6 יש התנגדות.

סעיף 6 מדבר על פיזור המועצה.

בחוק לא הייתה שום סמכות עכשיו יש סמכות לפזר את המועצה. זה לא הגיוני.

הוסיפו סמכות נוספת לשר האוצר לפזר את המועצה כשלא נראה לו משהו. זה נראה לי

לא בסדר.



היו"ר ג' גל;

איך מועצה מתפזרת?

באישור הממשלה, לא השר.

לא צריך את זה.

אני רוצה שנראה את זה רגע גם בקונסטלציה של המועצה המיוחדת הזאת וגם

בקונסטלציה של ההקיקה בכלל שאתם עוסקים בה. כל רשות שקמה על פי הוק יש

מנגנונים של בלמים ואיזונים לגבי אותה רשות. או יש לגבי הבר בודד. למשל, בכל

הוק רשות, הרשות היא תאגיד עצמאי, אם נבצר מההבר או השר סבור שההבר לא ממלא את

תפקידו, השר יכול להעביר אותו מתפקידו בבלמים של ממשלה וכיוצא בזה. כך זה

ברשות השידור, ברשות השנייה, כל רשות אחרת. אין לשר סמכות להעביר חבר אם הוא

הושב שהוא לא ממלא את תפקידו. יש רק נבצרות.

סעיף 8 (5) אומר: "הועבר מתפקידו בההלטה של שני שלישים מחברי המועצה".

זה מנגנון פנימי. אנה מראה לי סעיף שלמועצה עצמה יש סמכות לקבוע שמי

מחבריה לא בסדר. אבל המועצה הזאת בכל זאת, הרשות הזאת היא לויין שמסתובב סביב

כדור הארץ, סביב לממשלה. אנחנו בכל זאת רוצים לבוא ולהגיד איזונים ובלמים מחוץ

למבנה הפנימי. נגיד שהמועצה לא מתכנסת, היא לא עושה את העבודה שלח, היא לא

עושה כלום, היא פשוט לא מתפקדת. אנחנו רוצים שמול בעל הזכיון יעזור לו ויפקח

עליו גוף שהוא המועצה המיוחדת של ההוק הזה. לכן באנו והצענו סמכות פיזור לשר

האוצר, באישור הממשלה, על מנת לקיים את הבלמים והאיזונים של גוף עצמאי כזה.

אתם רוצים להרוג את החוק.

אני מוכנה לעבור על כל חקיקת הרשויות במדינת ישראל. אין רשות שלשר אין

סמכות או לפזר את המועצה או להעביר חבר שלא תלוי בהחלטה הפנימית של המועצה

עצמה. בהשוואה לחברה אין לנו פה בעלי מניות, אין לנו כלום. אנחנו בוראים

ייצור ושולחים אותו להלל בתקווה שהוא ימלא את תפקידו. והיה והוא לא ימלא את

תפקידו מה נעשה?

באמצעות החוק הזה בעל הזכיון ישווק את האזור. כי אם האזור הזה לא ישווק -

מטעם מי אתה?

אותי מעניין שהאזור הזה ישווק. כאשר גוף בין-לאומי שיהיה לו עניין באזור

הזה יראה ששר האוצר יכול לפזר בהינף יד עם אישור הממשלה או בלי אישור הממשלה

את המועצה, בזה הוא יגיע למסקנה הפשוטה שפה מדובר במדינת בננות. בעיקר, השר אם

הוא יכול להיות מחר שר אהר, יכולות להיות כל מיני סיבות זרות שמנחות את אותו

שר ואז הוא בא ומפזר את כל המועצה.

מה אני אומר? מה שאמרת על המועצה זה לא נכון, כי 6 חברי הממשלה תמיד

נשארים במועצה. מה זה היא לא מתפקדת? הגופים הממשלתיים חייבים לפעול.

הם לא יכולים לפעול, יש קוורום.

במועצה לעולם לא יכול להיות מצב שהיא לא תתפקד. לא ייתכן דבר כזה. למה?

כי יש פקידי ממשלה. פקידי הממשלה מחויבים לפעול. אם הגוף הפרטי לא יפעל, אין

שום סיכוי שלא יפעל. לכן אני אומר, ברגע שאנחנו נותנים בידי שר האוצר כלי

כזה, על ידי זה אנחנו גורמים נזק למועצה, אי-אמון של בעל הזכיון ואי-אפשר

לשווק את האזור הזה.

אני רוצה להסביר למשפטנים שייזהרו מאוד, כי התוצאה של החוק הזוז יכולה

להיות כמו של חוק נמלים חופשיים, ש-30 שנה החוק איננו פועל.

מאחר וזה דבר חדש צריכים להיות חשדניים. לפי אחת החלופות, שר האוצר

באישור הממשלה. זאת אומרת, השר לא יכול לבוא לבד אלא הוא צריך את אישור

הממשלה.

ההחלטות של כל ממשלה הן ממש ענייניות. רק שיקולים ענייניים יש שם. אני

מדבר על כל ממשלה.

זה באישור ממשלה. זה לא סתם מחליט. אני חושב שצריך להשאיר את האופציה

הזאת. לא יודעים מה יחיה בעתיד.

בדרך כלל גם אתם תמיד אומרים שוועדת הכספים לא מעורבת בפעולות של הרשות

המבצעת שהן פעולות שוטפות.

מי אמר את זה?



ד' לחמן-מסר;

חבר הכנסת גל פעם לימד אותי, שכל המינויים לא באישור חכנסת. שאת המינויים

עושה הממשלה. גם בחוק הרשות השנייה היינו צריכים לשווק עז חדשה שנקראת זכיון

בשידורים בערוץ השני, ובכל זאת יש המועצה, ויש המועצה שמפקחת ויש סמכויות

פיזור, וכולם ניגשו בשמחה רבה לזכיון הזה. הוא הדין לגבי הנושא הזה.

גם במועצות מקומיות שר הפנים מוסמך לפזר. אין לנו גוף סטטוטורי

במדינת ישראל שמהיום שהוא נולד ועד סוף חיי חבריו או תקופת הכהונה שלהם לאף

אחד אין סמכות להתערב לגביו. לכן ההתערבות היא עניינית ואנחנו מציעים באישור

הממשלה, כדי באמת לחשק כל אפשרות של טענה של שימוש בסמכות, של דבר שאנחנו לא

מעלים על הדעת. אנחנו מציעים את שני הבלמים האלה: שר והממשלה.

צריך לזכור שמדובר בתקופת קיומה של המדינה, ל-49 שנה. מכיוון שאף אחד לא

יכול לצפות אילו בעיות ייווצרו בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה, הצורך בבלמים

שיאפשרו פתרון בעיות שאף אחד בשולחן הזה לא מעלה על דעתו הרבה יותר מאשר אותו

מודל בדיוק אם הוא היה לשנתיים-שלוש. את זה צריך לזכור.

אתם יושבים כאן חבורח של אנשים שהתפקיד שלכם זה להגן על האינטרס של

הממשלה.

המדינה.

לא של המדינה. זה מה שנדמה לך. אתה והמדינה זה שני דברים נפרדים. אתה

ממשלה, לא מדינה. הגיע הזמן שתבינו את זה. הממשלה זה לא מדינה. זה לא דמוקרטי

לומר שהממשלה זה מדינה.

להבדיל ממני, הם לא שמעו את עשר השעות שהרצית איך הדמוקרטיה קמה בעולם.

עם כל הכבוד, הם עשרה פה ומתעללים בחוק הזה ומוציאים ממנו את הנשמה על

ידי כל מיני התפלספויות, או שהם באמת לא יודעים מה מטרת החוק. אבל הם כן

יודעים, פשוט רוצים לחסל אותו. יש דרכים שונות לחסל אותו, וזו אחת הדרכים. זה

לא הורג אותו לגמרי, זה רק סכין. יש שם עוד ארבעה סכינים ואחרי כן ליתר ביטחון

יכניסו גם סכין חמישי עם כל מיני טיעונים.

דבר ראשון לגבי סמכויות ועדת הכספים: מה זה סמכויות ועדת הכספים לא

להתערב בביצוע? כל החלטה של ועדת הכספים נוגעת לכסף. בלי כסף הממשלה לא יכולה

לזוז מטר והכול נוגע לביצוע. אין פעולה אחת של הממשלה שלא עוברת דרך ועדת

הכספים על מנת לקבל את האישור הכספי. כשדנים כאן, תקציב המדינה עובר בכנסת וכל

שינוי בתקציב המדינה שהממשלה רוצה להחליט במקום להוציא כסף לחינוך להעביר כסף

לקליטת עלייה, היא באה לוועדת הכספים ואומרת, תנו לנו אישור לבצע.



אי רון;

לא מדובר על מינויים פרסונליים.

פ' בדש;

אין פה בעיה של כסף לאיל"ח.

מי איתן;

אני עונה לטענה שוועדת הכספים לא קשורה לביצוע.

די לחמן-מסר;

היא לא קשורה לביצוע של מינויים ופיזור מועצה.

מי איתן;

תיכף נגיע גם לזה. זכות העמידה של ועדת הכספים לא נובעת מאיזשהי הבחנה

כזו או אחרת. היא נובעת מכך שהוועדת הכספים צריכה להיות גורם שמייצג את הציבור

וממתן את מהלכיה של הרשות המבצעת אל מול הפעילויות השונות כלפי אזרהי המדינה.

זו הפונקציה שלה. אין זה משנה כרגע באיזו צורה נותנים לה את האפשרות להתערב.

ועדות הכנסת, לא רק ועדת הכספים, מבקרות, והרבה פעולות שדרושות תקנות מובאות

לאישור ועדת הכנסת, וזה בתוקף הפונקציה הזאת.

על מנת שלא תהיה התערבות שרירותית ומתוך חשש שהממשלה - מי זה הממשלה? אם

שר האוצר בא לממשלה, הרי גם בוועדת הכספים יש רוב לקואליציה. אבל כל הפעולה

הזאת היא פעולה שנועדה קצת להחליש את כוחה של הממשלה ולבזר את הכוחות. אומרים,

יהיו עוד מוקדי כוח במדינה. החיים בנויים על הידברויות, על פשרות ועל

התחשבויות במדינות דמוקרטיות. על ידי זה שאתה יוצר מספר מוקדי כוח ולא מרכז את

כל הכוח ביד שלך אתה מייעל את העבודה של המדינה ולא נותן לממשלה לנהל את הכול.

הממשלה לא צריכה לנהל את הכול. הממשלה זה לא המדינה. אז כמובן שמאיימים

ומפחדים. אני לא מפחד מכלום. מה יקרה? 6 פקידי ממשלה יושבים שם, עוד 7 אנשים

ששר האוצר נתן את אישורו. אמרתי לכם אלף פעם, אל תפחדו מהגוף הזה. הגוף הזה לא

יהיה אנטי-לאומי. יכול להיות שפעם אחת הוא יעשה משהו נגד הממשלה. אז מה קרה?

לא יהיה אסון גדול. זה היופי בחיים, שלא הכול ביד אחת. שהממשלה לא כל כך

חזקה. קם גוף ויום אחד פתאום מחליט החלטה שבעיני השרים הגאונים שלנו - לא משנה

מאיזו מפלגה - הם חושבים קצת אחרת. מה קרה? איזה אסון? מה יהיה? זה נזק

למדינה? למה זה נזק למדינה? אולי זה טוב למדינה?

אי רון;

סכנה לא נזק.

מי איתן;

מה הסכנה תהיה שם? יהיה עימות בין שני גופים.

אי רון;

זה לא גוף נבחר. זה גוף אינטרסנטי פרטי.



מי איתן;

הגוף הזה שאנחנו ממנים אנחנו מאמינים, ותמיד החיים יותר חזקים מהכול. הרי

מה יהיה בסופו של דבר? יקומו שם עוכרי ישראל ואי-אפשר יהיה להחליף אותם ויעמדו

שם 7 חבריה בפעם אחר פעם נגד האינטרסים של המדינה. מה יקרה? יגישו הצעת חוק

וישנו את הדברים. אנחנו לא חיים בעולם של תאוריח. לא יכול להיות דבר כזה.

אם זה ככה, בוא נבטל את כל הסעיפים המקבילים בכל החקיקה במדינת ישראל.

זו דמגוגיה מה שאת עושה עכשיו. אנחנו מנסים לעשות איזשהו ניסיון בקנה

מידה קטן בתחום מצומצמם.

בערוץ השני גם היית אתנו, ואמרת, היא תמריץ למועצה לתפקד. אם המועצה

חושבת שהיא תשב ותגיד, מה שבעל הזיכיון עושה נראה לי, אני לא עושה כלום, אני

לא, גברתי, את מועצה, את גוף סטטוטורי, לא די בעובדי

המדינה. עובדי המדינה הם מיעוט והם לא יכולים להתכנס, הם לא קוורום, ולכן

צריך שיהיה גוף גם שיעזור לבעל הזכיון וגם שיפקח עליו. אנחנו הולכים אתך.

אנחנו רוצים שהאזור הזה יצליח.

אני לא מגן על בעל הזכיון, אני מגן על המועצה.

אני מגנה עכשיו על שני הגופים גם יחד.

אנחנו מקימים פה מועצה, אני מגן עליה. מה, זו מחלקה במשרד האוצר?

אתה יוצר פה תאגיד עצמאי. אם היית אומר, רשות החברות הממשלתיות, בסדר.

אבל זאת לא רשות כזו, זו רשות שהיא תאגיד עצמאי. אין לה בעלי מניות, אין לה

כלום. היא משוטטת לה בחלל ועושה מה שנראה לה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה: אין שום ספק שאחרי שחוק יצא לדרך ועוד טרם בא

לידי ביטוי בשטח יש מקום לחשוב עשר פעמים איזה מקל נוסף שמים. השאלה שלי

אם נניח היינו באים אחרי שכבר היה מכרז וכבר מונתה מועצה וכבר בשטח

בונים בעוד שנתיים ומכניסים תיקון כזה, הוא היה יותר בעייתי מבחינה משפטית

וטענות מאשר מכניסים את זה היום?

הגישה שלנו שכן. אנחנו היום נמצאים בוועדת הכלכלה עם תיקון לחוק הבזק



אחרי שהנפקנו את בזק. אנחנו סבורים שהתיקון הוא בסדר. אילו התקפות יש לנו? -

בעלי המניות, חברי הכנסת.

אתה משנה כלל משחק מאוד מרכזי.

"ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה". איזו ביקורת יש

על שיקול דעת כזה?

יש בג"צ.

לא תרם למפלגה?

יתרה בפניה. מקובל עלינו.

אני מבין שבפנינו יש חלופה אי וחלופה בי.

זה רק לאופן הפיזור.

אפשר להכניס גם התראה כמו שביקש חבר הכנסת איתן.

מה ההבדל בין חלופה אי לחלופה בי? בחלופה בי משדרים שאם יחליטו בסופו של

דבר לפזר, הפרוצדורה תהיה קשה יותר. לא רק ממשלה שהיא נניח רק קואליציה אלא גם

ועדת כספים שהיא מעורבת. אני יודע שפה אנחנו נכנסים בחוק הזה לנישה שלא נכנסנו

בהוקים אחרים. אני מודע לזה. מצד שני, יש לנו בכל אופן בעיה, שיבואו יזמים

ויגידו - פעם אחת הלכנו על חוק שאתם חוקקתם ואחר כך במהלך החקיקה הוספתם לנו

עזים נוספים. יש מקום לבוא ולומר להם, אף על פי כן מה שתיקנו, עשינו את זה לא

דבר שאפשר בחיפזון לעשות.

אפשר לרכך את זה עוד יותר בסעיף (א), לתת התראה.

לשלב את זה אם סעיף אי בחוק.



אני מאוד מבקשת. אנחנו יושבים כאן הרבה שנים בצוותא, והתפקיד של ועדת

הכספים הוא חשוב ללא עוררין כבולם ומאזן.

היו"ר גי גל;

מה זה "יתרה"?

די לחמן-מסר;

יודיע לו. חבר הכנסת איתן אומר, מה זה, הוא מתעורר בבוקר ורוצה לפזר?

לא. הוא צריך להודיע; רבותיי, לא מילאתם את תפקידכם כמפורט בדרישתי 3 ,2 ,1,

ולכן אם לא תמלאו את זה תוך פרק זמן יהיה רשאי לפזר. הוא נותן התראה.

בסיטואציה הזאת אני מאוד מבקשת לא לשבור את כללי המשחק בלי ועדת הכספים.

היו "ר ג' גל;

אנחנו לא הולכים לנסר אחד את השני. מיקי, מה דעתך עם התיקון, שמצד אחד,

אישור ממשלה, לא השר בעצמו, ומצד שני, התראה? מתקבל על דעתך?

מי איתן;

אני רוצה לדעת באילו מקרים השר יכול לרצות את הפעולה הדרסטית הזאת של

פיזור המועצה.

די לחמן-מסר;

בגין אי-מילוי תפקידיה.

מי איתן;

מה זה? בכל הסכם ובכל חוזה יש תנאים יסודיים שמהווים עילה לביטול הסכם,

ויש סעיפי משניים. מה זה לא ממלאת את תפקידיה? יש לה 80 תפקידים, אולי היא לא

מילאה תפקיד אי, תפקיד בי ותפקיד גי. זו סיבה לפיזורה?

היו"ר גי גל;

עיקר תפקידיה.

מי איתן;

מה זה עיקר תפקידיה? בחוזה כותבים; סעיף זה הוא מעיקרי החוזה, סעיף זה

הוא תנאי הכרחי בחוזה.

ד' לחמן-מסר;

זה חוק.

מי איתן;

תגידו מה אתם חושבים באילו מקרים הוא יכול לפזר. הרי לא נתתם על זה דקה

מחשבה. מתי יפזר? באילו מקרים?



די לחמן-מסר;

אם תלך לסעיף שאומר מהם תפקידי המועצה תוכל לראות. אבל אין לנו סעיף כזה

בצורה מפורשת. לכן אני הולכת לשיטתך ואומרת: יתרה בה תוך קביעה. הוא צריך

להודיע לה מה הוא חושב שהיא לא מילאה. הוא לא יכול להסתפק באמירה כללית "לא

מילאה את תפקידה". אנחנו ננסח את זה כך, שאם שר האוצר סבור שהמועצה לא מילאה

תפקיד מתפקידיה, הוא יתרה בפני המועצה על התפקיד שאותו היא לא מילאה לפי

דעתו, ויתן אפשרות לרפא ולמלא את התפקיד הזה, וגם לערער כנגד הקביעה שלו. ואס

לא תמלא את התפקיד הזה הוא יהיה רשאית להורות תוך 21 יום על פיזורה, באישור

הממשלה. אם אתה רוצה, נעשה כמו בחוק החברות הממשלתיות, שעמדת המועצה תבוא בפני

הממשלה לפני החלטתה, כמו לגבי חברות. אני לא רוצה שתהיה לך לרגע תחושה שאנחנו

תוקעים עז סתם. בשום פנים. אנחנו לא תוקעים עז. אנחנו רוצים בלמים ואיזונים

אמיתיים.

היו"ר גי גל;

דוידה, נראה לי שאם תנסחו את זה בנוסח שאת אמרת, גם עיקרי החוק, גם

התראה, גם עמדת המועצה המועמדת להיות מודחת, תהיה לפני הממשלה - - -

מי איתן;

על מה?

די לחמן-מסר;

אם התכנסה.

היו"ר גי גל;

אפשר יהיה גם לחלק מחבריה להגיש את עמדת הממשלה.

די לחמן-מסר;

כולם או מקצתם.

מי אלדר;

צריך לעשות הבחנה שפה מדובר על מועצה המורכבת משני גופלם נפרדים.

היו"ר גי גל;

אמרתי חלק. היא תעשה את זה. תכיני את הנוסח הזה.

מי איתן;

אם זה כך, אם הוא יכול לפזר את המועצה, אין צורך בסעיים של שינוי הרכב

המועצה וועדת הזכיונות.

די לחמן-מסר;

ההיפך. דווקא בגלל שאתה רוצה לעמעם את הכוח של השר לפזר אתה צריך מועצה

שמלכתחילה תיראה מועצה ציבורית לכל דבר, ולא פשוט לשר ללכת לממשלה כנגד מועצה

שאנחנו הצענו במבנה של השופטת ולנשטיין ולהגיד, המועצה הזאת לא ממלאת את

תפקידה.



מ' איתן;

אז תדברי על הפיזור. תחליטי מה את רוצה.

די לחמן-מסר;

הבאנו נוסח.

מי איתן;

אני רוצה להראות את חוסר תום הלב בכל הגישה הזאת.

היו"ר גי גל;

לא מגיע להם כל ההגדרות האלה.

ד' לחמן-מסר;

מיקי, אנחנו עובדים כל כך הרבה שנים וזה לא פייר שאתה חושד בנו.

מי איתן;

זאת בדיוק הנקודה. מדברים כעת על שליטה, יחסי ממשלה והמועצה. נגענו בצד

אחד. הם לוחצים שלשר האוצר תהיה סמכות, באישור ועדת הכספים או באישור בית

משפט. אני אומר, בסדר. אני מתנגד לזה, אבל נגיד שלוקחים את הסמכות הזה, רדו

מהעניין של סעיף 12 - ועדת זכיונות והרכב המועצה.

ד' לחמן-מסר;

ירדנו מוועדת זכיונות. הצענו לכם מודל חלופי של ועדת ולנשטיין.

מי איתן;

החוק קובע שהמועצה הזאת מורכבת מ-6 נציגי ממשלה ו-7 נציגים. הם מציעים

הצעה להקים ועדת זכיונות. ועדת הזכיונות תהיה לה סמכות לקבוע על התראות, הפרת

זכיון. כלומר, באופן מעשי השוט נגד הזכיין עובר מהמועצה לוועדת הזכיונות. הם

הציעו שוועדת הזכיונות תהיה מורכבת מנציגי הממשלה. כלומר, עוד פעם עניין של

שליטה - מה יישאר בידי המועצה הזאת. לפחות עכשיו אחרי שהם אומרים, אם המועצה

לא מילאה את תפקידה שר האוצר יכול לפזר, לפחות עכשיו תרדו מכל העניינים האחרים

ותנו למועצה את הסמכויות. קודם אמרתם, מי יודע מה המועצה תעשה. עכשיו אם היא

תעשה נגד התפקידים בחוק, יפזרו אותה. אי-אפשר גם זה וגם זה.

די לחמן-מסר;

אלה שני דברים שונים ומשלימים. בישיבה הקודמת של הוועדה אמרנו, על דעת

שר האוצר, שאנחנו לא עומדים עוד על התיקון המוצע של ועדת הזכיונות. אנחנו לא

רוצים להכניס את זה, ואולי מלכתחילה אם היינו מציעים את ההצעה הזאת בכחול - -

היו"ר גי גל;

זה מה שמיקי מבקש.



די לחמן-מסר;

לא. מה אנחנו מציעים במקום זה? אנחנו מציעים שהרכב המועצה יהיה כדלקמן: 6

עובדי מדינה ו-7 נציגי ציבור שייבחרו על ידי ועדת ולנשטיין. דהיינו, בדיוק

כמו חוק המניות הבנקאיות בהסדר.

היו"ר גי גל;

ואז אתם מבטלים את סעיף 12?

ד' לחמן-מסר;

כן. מוותרים על סעיף 12, מוותרים על ועדת הזכיונות.

מי איתן;

הצעתם ותעמדו בהצעה שלכם. כל ה-13 ימונו על ידי ועדת ולנשטיין.

די לחמן-מסר;

לא הצענו את זה.

מי איתן;

זה הוצע על השולחן הזה.

די לחמן-מסר;

לא על השולחן הזה. שר האוצר אמר שבסיטואציה הזאת שיש לזכיין אינטרס שיהיו

נציגי משרד השיכון ונציגי משרדים שונים - הרי מספר נציגי המדינה הוא במיעוט

והרוב ייבחרו כמו האסיפות הכלליות והדירקטוריונים בבנקים, שזה ניסוי שהוכיח את

עצמו. אין לנו שום סיבה להתנגד לו.

מי איתן;

אני מסכים שהם ייבחרו אבל כל ה-13.

די לחמן-מסר;

אבל יש פה אינטרס של מדינה.

ר י אברמזון;

ועדת ולנשטיין תבחר עובדי מדינה?

מי איתן;

זו ההצעה שהייתה כאן בזמנו.

די לחמן-מסר;

אם הקונצפציה של האזור הזה היא שהמועצה מגלמת מיני-מדינה, כי האזור הזה

הוא אכסטריטוריאלי, באו ואמרו שבמועצה צריכים לשבת הגורמים הרלבנטיים לעניין

הפעלתו של האזור - שיכון, אוצר, פנים, תמ"ס.

אבל מה אומר לכם מיקי, אם אני מבין? הוא אומה: על אף שהחוק יצא לדרך הוא

יצא כפי שיצא כייצור מיוחד. לא דומה לשאר הרשויות האחרות שיש. כי עובדה,

הוצאנו דבר אחר על דעת כולם. עכשיו באים ואומרים: אולי קצת צריך לשפר ולתקן,

אבל בואו לא נגזים. הוא אומר: אתם באים להוסיף דבר דרמטי - ששר האוצר באישור

הממשלה יכול לפזר את המועצה אם היא לא תעשה את עיקר תפקידיה, הוא יתרה בה

וכוי. אז בואו נוותר על סעיף 12.

אלה שני דברים שונים.

אני רוצה להוסיף לטיעון של היושב ראש. בסופו של דבר כשבנו את החוק הזה

אמרו: בואו נבנה בצורה כזאת שיהיה שילוב בין הממשלה לבין היזם או הזכיין. איך

השילוב הזה יבוא לידי ביטוי? שהמועצה שתורכב תהיה מועצה שמורכבת בהסכמה בין

שני הצדדים. מה זאת אומרת בהסכמה? בהסכמה חלקית, תוך שהממשלה שומרת על שליטתה.

6 הממשלה ממנה מטעמה. הזכיין יגיש רשימה ושר האוצר יבחר מהרשימה. לא ימצא חן

בעיניו מה שיש ברשימה, הוא יגיד לו, תביא לו עוד רשימה. לא ימצא חן בעיניו גם

בפעם השנייה, הוא ימנה מה שהוא רוצה. יש לו הסמכות הזאת. אני אומר, תשאירו את

זה. למה צריך לשנות את זה? אם שר האוצר יראה מועמדים כל כך נוראים, הוא לא

יקבל והוא ימנה לבד. למה צריך גם את זה לשנות?

נכון שהחוק יצא לדרך עם המבנה הזה. אחרי חשיבה מותר לאנשים גם אחרי שחוק

יוצא לחשוב, וגם אתם מתקנים.

אבל מה קרה? את לא סומכת על שר האוצר?

אני סומכת על הכול, אני רק באה ואומרת, מועצה שצריכה לפקח לא יכולה

להיות ברובה מורכבת ממומלצי המפוקח. זה לא מסתדר. אנחנו מציעים מבנה מאוזן

לגמרי.

אני מציעה שנישאר עם מודל ולנשטיין, ושהפיזור של המועצה

יהיה פניית שר האוצר לוועדת ולנשטיין. אנחנו רוצים לשמור על ממד ציבורי. חבר

הכנסת איתן, אתה כל הזמן חושד בנו שאנחנו רוצים לשריין את חממשלה.

הפיזור בוועדת ולנשטיין אני מסכים. אבל בסעיף הזה אל תגעו.

אי אפשר.

את רוצה להגיד לי שאת מציעה דבים לא טובים? הצעה לפיזור על ידי ועדת

ולנשטיין זה דבר טוב.

זה נובע מהעובדה שולנשטיין ממנה אז ולנשטיין מפטרת. מה פתאום שולנשטיין

תפטר אנשים שהזכיין מינה?

אין פורומים שבהם יש סמכות לבית משפט להחליט?

אני לא רואה שום קשר בין השניים. הרכב המועצה זין דבר אחד, ושאלת תפקוד

המועצה זה דבר שני. ההרכב של המועצה חייב להיות ציבורי.

אתם מדברים על סעיף 12?

כן. במקום סעיף 12 אנחנו מציעים לחזור מסעיף 12 ולבנות את המועצה כך,

שהמיעוט יהיו עובדי מדינה והרוב יהיו נבחרי ולנשטיין. אם מיקי אומר לי, איך

אתם מסתדרים, גם פיזור אתם משנים וגם את ההרכב? - אני לא רואה מה הבעיה ואני

לא רואה את הקשר בין השניים. אבל אם אתם לוחצים אותי לקיר עם אקדח לראשי, אני

מוכנה להגיד שהכי חשוב זה הרכב המועצה שיהיה מאוזן ויהיה ציבורי. אם סמכות

הפיזור כל כך מפריעה לכם שלממשלה יש סמכות פיזור במקרה שהמועצה לא מתפקדת, אני

מוכנה שאת סמכות הפיזור נעביר לאותו גוף שממנה את רוב נציגי הציבור, קרי - גבי

ולנשטיין.

הגוף הזה לא ממנה כי עוד לא הסכמנו על המינוי.

אם תסכימו למינוי הוא יהיה גם המפזר.

ניסיתי לדבר קודם על השיווק. לדעתי, מה שדוידה כרגע הציעה, משפר את החוק

מעל ומעבר לטובת הזכיין. א. שאנחנו מוציאים את שר האוצר זה הישג אדיר. זה חוק

שיתקבל מבחינה בין-לאומית בצורה נהדרת וגם המועצה תוכל לפעול. ב. זה שגוף

ציבורי ימנה את 7 החברים זה הישג אדיר, כי אז הזכיין יאמין במועצה. לכן אני

מציע לקבל את ההצעה של דוידה כי היא למעשה מבטלת כמה סעיפים פה ומכניסים שני

סעיפים חדשים. זה יותר טוב מהחוק המקורי.

דוידה, אני רוצה עוד פעם להבין: היחס בין נציגי ציבור לממשלה נשאר אותו



יחס?

די לחמן-מסר;

כן.

היו"ר גי גל;

את נציגי הממשלה ממנה שר האוצר?

די לחמן-מסר;

לא. הממשלה.

היו"ר גי גל;

את הנציגים שיציע בעל הזיכיון - - -

מי איתן;

הוא לא יציע.

פ' בדש;

הוא יכול להציע, לא חייבים לקבל.

היו"ר גי גל;

את ההצעה שמציע לפי החוק הנוכחי הזכיין, הוא לא יציע לשר האוצר אלא

לוועדת ולנשטיין. ועדת ולנשטיין תוכל לקבל גם הצעות נוספות והיא תאשר את ה-7

האלה. פיזור המועצה, אם לא מילאה את עיקר תפקידיה, עם התראה, יהיה שר האוצר

באישור הממשלה וועדת ולנשטיין.

מי איתן;

אני מסכים לזה.

ר' אברמזון;

שר האוצר צריך לפנות.

ר' אברמזון;

במקום סמכות פיזור שנראית מאוד דרקונית, אם כי אף פעם לא ראיתי שפיזרו

מועצה, אולי כדאי להוריד את סעיף הפיזור ולהכניס בסעיף הפיטורין, שקודם כול

את עובד המדינה השר רשאי לברר. זה לא ברור. כי לפי החוק היום עובד המדינה

מתמנה ושר לא יכול להחליף אותו שלוש שנים או שהוא עוזב את המשרד. ועדת

ולנשטיין תהיה רשאית אם ראתה שחבר מועצה לא ממלא את תפקידו כראוי - למשל אחד

לא מגיע לעשר ישיבות - תהיה רשאית להעבירו מתפקידו. ואז לוותר על סמכות

הפיזור. סמכות הפיזור היא סמכות שנראית מאוד דרקונית, לא משתמשים בה

ואפקטיבית היא לא שוט.

קודם כול נסכים על ההצעה של גדליה ונתקדם. כי אני רוצה שקודם כול תהיה

הסכמה לזרו. נשפר את זה.

האם ועדת ולנשטיין יש לה סמכות גם ההליט שאהד מנציגי הממשלה לא מתפקד

וצריך להחליף אותו?

אנחנו חושבים שזה לא הגיוני. זו חלוקת סמכויות לא הגיונית. רונית הציעה

הצעה מאוזנת.

לשר תהיה סמכות להחליף?

כן, אנחנו רוצים שתהיה.

בואו נגמור דבר אהד ונלך הלאה. אנחנו מסכמים, זה מסוכם ולא צריך להביא את

הרכב המועצה מבחינת הקבוצה של עובדי מדינה

והקבוצה של אנשי ציבור נשאר אותו דבר. השרים על פי החוק ממנים את נציגי הממשלה

במועצה. הזכיין מציע שמות לוועדת ולנשטיין.

לא על זה דיברו. לא רק הנציגים שמביא הזכיין.

ההצעה אומרת כך: שהזכיין יגיש הצעות לוועדת ולנשטיין. ועדת ולנשטיין תוכל

לתבוע ממנו שמות נוספים. אם היא לא תשתכנע היא תמנה בעצמה.

לא לזה התכוונו.

אני הולך בעקבות החוק הנוכחי.בואו נעשה מה שפחות שינויים איפה שלא נדרש.

בחוק הנוכחי הזכיין אומר לשר האוצר ושר האוצר ממנה מהרשימה שלו. אם הוא רוצה

שמות אחרים הוא אומר לזכיין - תגיש שמות אחרים. זה החוק הנוכחי. למה אם כן גם

כאן צריך לעשות שינוי?

למה רק שזכיין יוכל להציע מועמדים?

לא רק הזכיין, גם ועדת ולנשטיין.

אני מסכימה.

אבל לא בסבב השלישי.

אני על סף פיזור הישיבה הזאת. אני לא מוכן לעבוד כך. תנו לי להציע את

כל ההצעה.

אני חושבת שהתיקון צריך להיות, שהזכיין רשאי להציע שמות לוועדת ולנשטיין.

הרכב המועצה מבחינת יחסי הכוחות לא ישתנה, כמו שהוא בחוק העיקרי. השרים ימנו

את נציגי הממשלה כמו שמופיע בחוק העיקרי. עכשיו מגיע הקטע של המינוי של

המועמדים האחרים למועצה. התחלתי לרשום שהזכיין מציע שמות לוועדת ולנשטיין.

ועדת ולנשטיין רשאית לבקש ממנו רשימות נוספות. אם גם מהרשימות הנוספות לא

נחה דעתה, היא תמנה.

זה לא מה שהצעת בהתחלה. אתה הצעת הצעה שהסכמנו לה.

הטקטיקה שלכם לא הגונה. כל נושא שלא מתאים לכם אתם אומרים נושא חדש ואהר

כך מתחילים מחדש.

דוידה, אם יתקבל מה שהצעת, אין לי ספק שהעתירה בבית המשפט העליון תרד.

גדליה, אתה הצעת שוועדת ולנשטיין, כמו במניות הבנקים, פונה לציבור

ולזכיין.

זה לא מה שהצעתי. אני רוצה להיצמד עד כמה שאפשר לחוק הנוכחי. אגיד לך

יותר מזה, אני לא אוהב את החוק הזה. אמרתי את זה בהתהלה.

יש לי הצעה גאונית: בואו נפיל את החוק. למה לנו להסתבך? כולם נגד, אני גם

נגד החוק עכשיו. בואו נפיל אותו וגמרנו.

אני מהיום הראשון אמרתי שאני לא אוהב את החוק הזה. אבל יש הרבה מקרים

שאתה לא אוהב משהו וזה לא קטסטרופה. אחרים חושבים שזה טוב, אז הלכתי לחוק

הזה. כי בעיניי כל הארץ צריכה להיות אזור סחר אחד. אבל אני לא רואה בזה

קטסטרופה. החליטו על חוק, הולכים עם החוק. עכשיו אני נצמד למה שהלכנו. היה אז

ויכוח בלי סוף למה הזכיין יציע לשר האוצר. אבל זה מה שהחליטו בפעם הקודמת.

עכשיו אני צריך להגיד שהזכיין החוצה?

לא אמרנו את זה. אנחנו מתווכחים בסך הכול על נקודת הפתיחה הראשונה. אנחנו

מבקשים שנציגי הציבור ייבחרו גם מרשימות של הזכיין וגם מפנייה עצמאית של

ולנשטיין לציבור. מה לא בסדר בזה? רק מה שהזכיין יציע? אם אתם נצמדים לחוק

הקיים, ולכאורה במקום שר האוצר מכניסים את ולנשטיין - - -

למה את צריכה לכתוב את הזכיין? הזכיין זה לא חלק מהציבור? על מי את חושבת

שאת עובדת פה? אם יהיה כתוב שוועדת ולנשטיין תקבל הצעות מהציבור, זה לא כולל

את הזכיין?

בוודאי שזה כולל.

אז למה את צריכה לכתוב זכיין?

כי אתם רציתם.

רצינו לתת לו מעמד מסוים. ועדת ולנשטיין יש לה מעמד קובע.

עכשיו אני אגיד מה שאני מציע, ואם למישהו מחברי הכנסת יש הצעה אחרת, יציע

אותה, ועל שתי ההצעות האלה תהיה הצבעה.

אני רוצה לחזור להתחלה, לחזור לרציו, כדי שנבין למה בכלל עלה הרעיון הזה

של השינוי, חבר הכנסת גל. מה קורה? אתה מוציא זכיון. מי שנותן את הזכיון זאת

המועצה. המועצה לפי נוסח החוק היום יש לה כמה תפקידים. אחד התפקידים הגדולים

זה להיות מעין מרכז השקעות קטן לאזור הזה, לאשר את העסקים שנכנסים לאזור. זה

אולי התפקיד העיקרי שלה.



התפקיד השני שלה זה להוציא כללים לניהול האזור. התפקיד השלישי שלה זה

לפקה על בעל הזכירן. כל יתר התפקידים איכשהו משתלבים בתוך שלושת התפקידים

האלה. כאשר הפיקוח על בעל הזכיון זה בעצם פיקוח על השאלה האם הוא מקיים את

תנאי הזכיון.

בא אדם או גוף ומקבל זכיון ל-49 שנים מתוך ידיעה שהוא הולך להבטיח כל

מיני הבטחות למדינת ישראל. לא לאזור, למדינה. שהוא יעסיק עובדים, שחרא יבנה,

שהוא יביא מפעלים ושהוא יעשה יצוא. את כל הדברים האלה הוא הולך להבטיח. מישהו

צריך לראות שהוא אכן מקיים את מה שהוא הבטיח למדינה. פה באנו ואמרנו מי צריך

להיות הגוף הזה. בדרך כלל כל זכיון שניתן, ניתן על ידי שר, על ידי ממשלה. אחר

כך מפקחת עליו מועצה ציבורית. אבל לשר תמיד יש סמכות משל עצמו לבוא ולהגיד,

אדוני, אתה לא קיימת את מה שהבטחת לי כשקיבלת את הזכיון. ואז אמרנו, בסדר. פה

אנחנו רוצים למסור את הניהול למועצה שלא תהיה כמו

ממשלה. אנחנו רוצים לעשות ניסיון אחר. אנחנו אומרים: בסדר, לא הממשלח תפקח על

הזכיון. אין בעיה. יש פה כל מיני אינטרסים מצטלבים, לא הממשלה. נשאיר את

הפיקוח בידיים של ועדת הזכיונות, כלומר הממשלה. אחר כך עשינו עוד פעם סיבובים

עם שר האוצר ואמרנו, לא הממשלה. שיהיה פיקוח. אותו גוף שצריך להחליט האם בעל

הזכיון קיים או לא קיים, האם היו לו סיבות מוצדקות - כי זו תהיה השאלה בדרך

כלל - האם היו לו סיבות מוצדקות לא לקיים את מה שהוא הבטיח. צריך להיות גוף

שהוא ניטרלי מבעל הזכיון.

לא זה היה החוק.

אני אומרת מה היה הרציו של התיקון. מבחינתי התפקיד הכי חשוב של המועצה זה

להיות מעין מרכז השקעות קטן. אבל בהנחה שאנחנו הולכים לכיוון של תפקוד המועצה,

אנחנח אומרים, ניתן את הסמכויות האלה לגוף ציבורי אבל שיהיה ציבורי במובן הזה

שהוא מנותק מבעל הזכיון. אנחנו יודעים איך החיים עובדים. החיים עובדים, שאתה

מציע מישהו מכובד, שאין ספק שלא וועדת ולנשטיין וגם לא שר האוצר היו יכולים

לפסול אותו. אבל הוא חבר או מקורב. הוא לא סתם הציע אותו לבעל הזכיון. מה

שאנחנו אומרים, תנו 7 נציגי ציבור פרופר נקיים שאין להם קשר. סביר להניח שהם

ישקלו גם את השיקולים שלו, הרי מדובר באדם שיהיה מעורב במשק הישראלי. אבל בסך

הכול הם התמנו לא בגללו, לא בגלל שהוא הציע אותם, ולכן אנחנו צריכים לתת פה 7

נציגי ציבור.

זה שינוי מהותי.

אבל זה פותר הרבה מאוד התנגדויות סביבתיות שיש היום. כי כל פעם כשיש בחוק

מועצה, כאילו משהו ציבורי, זה בעצם היזם מבחינתי, בשביל זה הנציגים שלו ממונים

על ידו.

הם לא ממונים על ידו.



פ' בדש;

הם נציגיו.

הם ממונים על ידי שר האוצר. שר האוצר יחליט אם הוא רוצה אותם או לא.

פי בדש;

הפריע לי כל הזמן בוועדת המשנה כשדיברו על המועצה. אמרתי, מבחינתי מועצה

זה יזם, כי יש לו רוב. כל הזמן דיברו שמה שציבורי זה מועצה. אם אתה לוקח נציגי

ציבור, מה שמציעים פה, זה הופך להיות מועצה, לא יזם. מועצה ציבורית

אובייקטיבית. זה פותר בעיה גדולה מאוד מההתנגדות שישנה היום באזור להקמה של

דבר כזה, שאף אחד לא יודע איך הוא יתפתח. שואלים אותי עד היום אם אני בעד או

נגד. אני לא יודע. אני לא יודע אם זה טוב או לא. אף אחד לא יודע לאיזה כיוון

זה יתפתה ומה יהיו התוצאות. זה יכול להיות אסון, זה יכול להיות הצלחה בלתי

רגילה. אף אחד לא יודע. לכן אני חושב שהרעיון של גוף ציבורי זה דבר פנטסטי.

אפשר שוועדת ולנשטיין תמנה X נציגים שהם מומלצים של הזכיין - שניים,

שלושה.

ד' לחמן-מסר;

הכנסנו את ועדת ולנשטיין בדיוק בגלל שנציגי הציבור יהיו כולם נציגי ציבור

אמיתיים. אם אתם אומרים לנו שוועדת ולנשטיין בוחרת רק מתוך רשימות שהגיש לה

הזכיין ורק כשלא מוצא חן בעיניה היא חוזרת ופונה לציבור בכללותו, עדיף לנו

להישאר עם ההצעה הממשלתית. חשבנו שוועדת ולנשטיין כמו בבנקים, כשהממשלה החליטה

שהיא לא שולטת בבנקים, היא עשתה מעשה אמיתי. כשהממשלה החליטה שהיא לא שולטת

בבנקים היא עשתה מעשה - היא הפקידה את כל סמכויות המינוי בידי ועדת ולנשטיין

ורק השאירה לעצמה את האפשרות למנות את ועדת ולנשטיין בתנאי שתענה על

קריטריונים מסוימים.

מי איתן;

שם אין 6 נציגי ממשלה.

די לחמן-מסר;

אבל אנחנו בוחרים 7 נציגי ציבור.

מי איתן;

בדוגמא שאת מביאה אין 6 נציגי ממשלה.

היו"ר ג' גל;

את מציעה שיישאר כמו בחוק המקורי?

ד' לחמן-מסר;

אני מבקשת שני דברים.



היו"ר ג' גל;

את הדבר השני הבינותי. אם הדבר השני לא מתקבל, את נשארת בהצעת הממשלה?

די לחמן-מסר;

אנחנו מבקשים לשכנע אתכם שהמבנה בחוק הקיים לא טוב.

היו"ר גי גל;

אם תהיה הצעה כפי שמתגבשת כאן, את מעדיפה את החוק הנוכחי?

די לחמן-מסר;

כן. כי אז שר האוצר מחליט.

היו"ר ג' גל;

ואז להשאיר את ועדת הזכיונות?

ואז אנחנו נמצאים בבעיה גדולה. אנחנו צריכים לחזור ולהתייעץ עם שר האוצר.

שר האוצר נתן לנו מנדט להסכים על ועדת ולנשטיין שממנה את כל נציגי הציבור לא

לפי הצעת בעל הזכיון.

ני מאיר;

אם לא מסכימים לזה אנחנו נשארים צמודים לכחול שהוצע ושעבר ועדת שרים

לענייני חקיקה, עם ועדת הזכיונות.

מי איתן;

אנחנו לא יודעים מה זה כחול. יש כבר חוק. זה גם עבר ועדת שרים.

ני מאיר;

אנחנו דנים בהצעת החוק שהוגשה על ידי הממשלה. הלכו פה עם כל רעיונות

לפשרה. אם לא מתקבלות הצעות הפשרה, הממשלה נאחזת בהצעת החוק שהגישה ומבקשת

שיוצבע עליה, עם ועדת הזכיונות. ועדת הזכיונות תפקח על הזכיון עצמו.

היו"ר ג' גל;

הרכב המועצה מבחינת היחס והמספרים בין נציגי

הממשלה ונציגי הציבור יהיה כשהיה. מינוי נציגי הממשלה - כפי שבחוק. נציגי

הציבור ייבחרו על ידי ועדת ולנשטיין.

ני מאיר;

ועדה בלתי תלויה.



אי שניידר;

אותה ועדה או שיקימו ועדה חדשה?

ועדה כדוגמת ועדת ולנשטיין.

יכולה להיות אותה ועדה.

היו"ר גי גל;

הצעתי את ולנשטיין לעמוד בראש הועדה כי גם בחוק גל היא יושבת בראש והיא

לא אכזבה. היא אישה רצינית.

אני ממשיך: היזם יגיש לוועדת ולנשטיין שמות למועצה. אם ועדת ולנשטיין

תחשוב שהלק מהשמות לא מתאימים, היא תבקש שמות נוספים. אם היא לא תהיה שבעת

רצון היא תמנה אנשים כפי שהיא מבינה. פיזור המועצה - על ידי שר האוצר באישור

הממשלה וועדת ולנשטיין.

הממשלה תחכה לאישור של ולנשטיין?

סליחה, שר האוצר וועדת ולנשטיין, בלי הממשלה. זה יהיה הסיכום שלנו. ואז

נוריד את סעיף 12, ואם הממשלה תרצה למשוך את ההוק, תמשוך את החוק.

אם הממשלה תמשוך את החוק יהיה מצב מאוד קשה עם המכרז. באנו לכנסת עם

תחושה ציבורית שאנחנו צריכים שיהיה גוף שיפקח.

מול ההצעה הזו תהיה הצעה זהה פרט לעובדה שאת נציגי הציבור לא יציע הזכיין

אלא תמנה ועדת ולנשטיין בדרך שלה. נצביע על שתי אלטרנטיבות ואני לא מתחייב מה

הוועדה פה תצביע.

האם אני יכול להציע הצעת פשרה?

הממשלה תוכל לתת הסתייגות במליאה.

באה הממשלה, היא הביאה לנו את הצעת החוק. אתם אומרים עכשיו שהממשלה הזאת

עשתה הוק איום ונורא, שלא שווה שום דבר ואילו אסונות יכולים להיות. עכשיו אתם



מביאים הצעה אחרת. מאיפה הביטחון שלכם? אולי עכשיו טועים? אולי הממשלה בהצעה

הקודמת צדקה? מאיפה הביטחון הזה?

די לחמן-מסר;

הביטחון הוא לא ביטחון, הוא תהושה של ניסיון.

מ' איתן;

לממשלה שהביאה את החוק במקור אין ניסיון? היא לא יודעת מה נעשה אתה? היא

לא יודעת כלום? היא הפקירה את האינטרסים?

מה ההבדל בין שתי הגישות? שגישה אחת אומרת - בתחום של להביא אנשים, נוציא

בכלל את הזכיין, וההצעה שאני הושב שהיא טובה מה היא אומרת: יש לנו אופציה

להוציא אותו אבל בכל אופן נותנים לו את האפשרות הראשונית היות ומקודם רק הוא

נותן את הרשימות.

בסך הכול החלפת את שר האוצר בולנשטיין.

אלה שתי ההצעות.

אני מאוד מבקשת להסביר. אם הלכת לוועדת ולנשטיין בבנקים למה לא אמרת

שבבנקים גם הדירקטוריונים יציעו?

בשביל זה הניסיון.

הרי זה הפיקוח.

בבנקים אין 6 נציגי ממשלה בדירקטוריון. אל תשווי את זה.

זה גוף שמפקח על זכיון של 49 שנה.

בבנקים יש 6 נציגי ממשלה?

המועצה הזאת לא צריכה לשקול את טובת בעל הזכיון. בעל הזכיון יש לו גוף



בדירקטוריון שלו.

אני מוכרח לומר לכם שקורה פת דבר מוזר. מתי משנים חוק? אם רואים

שבמציאות יש סיבות. החוק הזה חוקק על ידי אנשים שישבו פה שעות על בסיס שמיטב

פקידי הממשלה הביאו. היום בעצם מוז אתם אומרים? לא קרה שום דבר, ומה שההליטו אז

אידיוטי.

נכון. גם אני הצבעתי בעד החוק אז, ואחר כך כשלמדנו אותו לעומק הבנו את

הבעיות.

אני רוצה לראות שבעקבות הקול שלך החוק הזה יפול ויעבור נגיד לגליל. הרי

אתה עשר פעמים תצביע בעדו.

הוא לא יפול, רק צריך לעשות את המגבלות. יש בעיות שאתה לא יודע מה קורה,

מיקי.

תאמין לי שאני יודע.

כדי לשמר בכל זאת, מאחר ואנחנו רואים במועצה את הגוף שיעשה בקרה על פעילת

הזכיין ופעילות המערכת, וכדי בכל זאת לשמור על מערכת האיזונים והבלמים הנכונה,

יש פתרון חלופי לעניין הזה והוא: שוועדת ולנשטיין תבחר 6 מתוך מועמדי הזכיין

ואחד משאר הציבור. בדרך הזו אני חושב שזה גם נראה טוב ברמה הבין-לאומית, יש לך

6 נציגים מקצועיים של הממשלה, יש לך 6 נציגי הזכיין ואחד מהציבור.

על זה אני מוכן ללכת.

תראה איך נראית המועצה הזו: בעל הזכיון יודע - א, ב, ג, נבחרו על ידי

ולנשטיין מתוך הרשימה שלי.

אני מציע להשאיר את הנוסח הנוכחי כי בנוסח הקיים היא יכולה לבחור את כל

ה-6 ואת כל ה-7 מי שהיא רוצה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שההצעה הזאת, לדעתי, מבחינה ציבורית היא

רעה מאוד, כי מה היא אומרת: אלה של הזכיין הם ידועים.



מי איתן;

אתה צודק. דיברנו על זה.

י' שיף;

ההצעה הזאת מאוד גרועה מהבחינה הציבורית.

מ' אלדר;

אני לא רואה הבדל בין שתי ההלופות שהציע גדליה. למה? כי ולנשטיין זו לא

אישה שיכולים לעבוד עליה. יש לה שם פתה רהב מאוד גם בהצעה הראשונה של גדליה,

לקבל מהציבור אנשים ולא למנות אפילו אדם אהד שהזכיין רוצה.

בהצעה של גדליה אין לה האפשרות. רק בסיבוב השלישי. למה להגיע לזה? למה לא

להגיע בסיבוב ראשון?

אתם לימדתם אותי שצריך יציבות, שצריך המשכיות. הוצאנו הוק ואמרנו, שאנחנו

נותנים לזכיין למנות את ה-7, הוא ושר האוצר. עכשיו אנהנו עושים לו בעיטה

החוצה?

אבל במי פגענו? למה אנחנו באים עכשיו? אנחנו באים עכשיו בטרם יצא המכרז

כדי לקבוע את כללי המשחק. על איזה זכיין ערטילאי אנחנו מדברים? אנחנו לא

מדברים על אף אחד. אנחנו מדברים על איך מדינת ישראל צריכה להיות בצורה תקינה.

אנחנו מדברים על חוק עידוד השקעות הון ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים לשנות

אותו. אנחנו גם אומרים שאנחנו צריכים לתת פסק זמן לאותם משקיעים שאנחנו לא

יודעים מי הם, אבל שהם בינתיים לקחו עובדים ולקחו יועצים והשקיעו כסף ואנחנו

לא יודעים מי הם. מיום שיצא החוק אנחנו כבר שידרנו לכל אחד שהוא יכול להתחיל

לקחת יועצים ולהשקיע כסף .

הוא לא יכול היה כי לא היה מכרז.

אני לא מקבל את זה, ואני לא מכיר אף אחד מהזכיינים.

מה אנחנו עושים? אנחנו בסך הכול מבקשים שבמקום שתגיד לולנשטיין, קחי

שלושה סיבובים עד שתגיעי לציבור בכללותו, מהתחלה תפני לציבור ותפני לזכיין,

ותרכיבי רשימה איך שייראה לך.

אני רוצה לומר את הדברים על השולחן. אתם בעניין הזה פשוט טועים בכוונת

המחוקק. כוונת המחוקק הייתה, נכון, שיהיה ממד מסוים שבו יבוא לידי ביטוי

האינטרס של הזכיין. זה פרוייקט משותף. אנחנו נותנים לזכיין כאן, אולי זה בוטה

לומר כאן, אנחנו נותנים לזכיין בפועל להיות מנכ"ל של רשות מקומית לפחות.

מי הדירקטוריון?

הוא הריבו ן.

להבדיל ממערכות אחרות הוא לא הולך לפרוייקט פוליטי. הוא הולך לפרוייקט

כלכלי. אנחנו מודעים לכך ואנחנו רוצים לבוא ולומר לו: אדוני, אתה הולך פה

לעסקה כלכלית. אני אומר במפורש, הגוף הזה שיפקח עליו ויסייע לו לנהל את העסק

יהיה מורכב משילוב של אינטרסים, ויהיו מיוצגים בו גם האינטרסים שלו. זה

הגיוני וטבעי לגמרי.

איזנברג השקיע כסף, הוא לא מינה דירקטורים? וזה במפעל לאומי,

יותר חשוב מהאזור הזה. הוא מינה דירקטורים באזור יותר חשוב מבחינה לאומית מכל

האזור הזה, באינטרסים יותר השובים, ומינה דירקטורים שהוא אישית שם אותם והם

עושי דברו בכל מאת האחוזים.

יש בעלי מניות מקרב הציבור.

המעמד של הדירקטורים שימונו על ידי הוועדה יהיה יותר חזק כלפיו מאשר

המעמד של הדירקטורים האלה?

אני הולך הלאה עם הכיוון שמיקי התחיל בו. כוונת המחוקק הייתה שלבעל

הזכיון תהיה מעורבות ולכן הוא ישפיע במינוי המועצה. אם כך, המחוקק, עם כל

הכבוד, שכח את הנושא שאנחנו קוראים לו ועדת זכיונות. מי שנותן את הזכיון צריך

לפקח שהזכיין בעסקה הזו יפעל לפי מה שהוא הבטיח ולמלא את מה שבשבילו ניתן לו

הזכיון. לכן חסר פה כאילו גוף. נלך חזרה אחורה. הגוף הזה הוא המועצה. היא

ממונה באופן ציבורי על הזכיון שהממשלה נתנה. לבעל הזכיון יש מעליו, מעל הגוף

המנהל שלו, דירקטוריון, שאת כולו הוא ימנה והוא ינהל את האזור במסגרת הסמכויות

של בעל הזכיון לנהל את האיזור. זה דבר נפרד. המועצה מופקדת מטעם המדינה.

המדינה נתנה זכיון, היא צריכה לקבל תמורה.

אמרתי בישיבה הקודמת, יש פה עסקה. המדינה צריכה לקבל מאזן תשלומים

ומועסקים בגדול. היא נתנה לו זכיון להיות מרכז ההשקעות וקרקע. המדינה צריכה

לפקח על זה, או מועצה ציבורית מטעמה. זה הליכה רהוק מאוד. מועצה ציבורית

מטעמה, אבל תוציאו מפה את הזכיין, תוציאו השפעה של הזכיין על האנשים שמתמנים

למועצה הזו.

אפשר לשנות את החוק. יכול להיות שהחוק לא טוב.

די לחמן-מסר;

אנחנו יושבים פה כולנו ומתחננים. תראו לאן הגענו. יושבים פה יועצים

חיצוניים.

חבר הכנסת איתן, אתה הופך אותו לבעל השליטה הבלעדי גם אצל עצמו וגם

במועצה. זה לא איזנברג.

תשימו לב למצב הנוכחי: בהנחה שזה באמת יצליח, ואנחנו כולנו רוצים שזה

יצליח, אנחנו תקווה שזה יצליח - יישבו נציגים בעלי השפעה מבעל הזכיון במועצה

שהיא לא מועצה רק לאזור שלו אלא היא צריכה לחחליט מתי יהיה עוד גורם שיחלק עוד

הרשאות ופטורי מס וחוק עידוד השקעות הון. אנשים שלו יישבו במועצה וימנעו. חם

יצטרכו להמליץ לממשלה להקים בכרמיאל אחד ויהיה להם אינטרס ברור.

זה לא הם.

זה הם. כתוב בחוק שתפקיד המועצה להמליץ לממשלה.

שולנשטיין תמנה.

כתוב בחוק שתפקיד המועצה להמליץ לממשלה.

אני מסכם: נא להכין שתי חלופות - 1. כפי שאמרתי בהתחלה, שהזכיין יציע

שמות וולנשטיין יכולה להוסיף משלה. 2. כל ה-7 ולנשטיין מציעה.

נראה לנגד עינינו את שתי ההצעות, נפעיל עוד פעם את המחשבה. יכול להיות

שנגיע בהבנה להחלטה. נחשוב, נשוחח בינינו, לא בטוח שנצביע. אם לא תהיה ברירה,

נצביע.

זה במקום סעיפים 12 ו-6.

הממשלה מבקשת לשמור את האופציה של הכחול הקיים.

אם הממשלה תבקש הצבעה, תהיה פה הצבעה. זה מובן מאליו.

אי שניידר;

הקיים (הכחול) זה חלופה נוספת?

ודאי. נצביע על זה. היא חלופה שלישית.

סעיף 7 אושר.

אם יש לכם תבונה, תנסחו את חלופה אי בצורה כזו שהיא תיראה קצת כמו בי

ואז אפשר יהיה להתפשר.

סעיף 7א זו הצעה של חבר הכנסת איתן. 7א מתייחס לסעיף 12 לחוק העיקרי שדן

בתקציב המועצה ומקורות המימון. הסעיף כמו שהוא היום אומר: "כל הוצאות המועצה

יכוסו בידי בעלי הזכיון לפי כללים שתקבע המועצה". ההצעה היא שכל הוצאות

המועצה כפי שיאושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת יכוסו בידי בעלי הזכיון.

איך זה היום?

היום זה "כל הוצאות המועצה יכוסו בידי בעלי הזכיון לפי כללים שתקבע

המועצה".

זה נושא מורכב מכמה סעיפים.

אני מדברת על הוצאות המועצה, לא על התשלומים.

יש בעיה עם זה?

המועצה לא אוהבת את הרעיון שיש עוד גוף אחד שמפקח על ההוצאות שלה.



היו"ר ג' גל;

הפרוצדורה הייתה שמה שהוסכם בוועדת המשנה, אנחנו מקבלים. זה הוסכם?

ני מאיר;

זה לא הוסכם.

מי איתן;

הם הנציגים של המועצה. עכשיו הם אינטרסנסטים שהם יוכלו לקבוע את ההוצאות

בלי ביקורת. אני שואל מי יבקר? כל רשות מקומית שצריכה ארנונה באה הנה לקבל

אישור. אני אומר, צריכה להיות איזה בקרה שלא קובעים סתם הוצאות מוגזמות. שגם

הזכיין יהיה מוגן. מטילים עליו מסים והוצאות, הוא יגיד, רבותיי, אני לא רוצה

לשאת בזה, שתהיה איזה בקרה. אין לו זכות ערעור, אז אמרתי, לפהות באישור ועדת

הכספים.

צריך לזכור ששר האוצר בכל מקרה צריך לאשר את התקציב של תאגיד סטטוטורי.

היו"ר ג' גל;

יש תאגידים סטטוטוריים כמו רשות השידור או אחרים שמובאים הנה.

ני מאיר;

אבל רובם לא. קיימים 70 תאגידים סטטוטוריים היום.

היו"ר גי גל;

כשמדובר על הוצאות המועצה מתכוונים לתקציב המועצה?

ני מאיר;

כן.

היו"ר ג' גל;

חבר הכנסת בדש, אתה מתנגד לסעיף 7א? אני חושב שזה לא יזיק. דבר חדש, דבר

חריג, בלתי ידוע. שזה יהיה באישור ועדת הכספים.

סעיף 7א אושר.

אי שניידר;

שיהיה תקציב המועצה.

ר' אברמזון;

במידה ו יתקבל החוק הזה אנחנו צריכים להוציא מכרז. במכרז כבר יש תקציב.

אני מחכה לתיקונים האלה בשביל להוציא את המכרז. במכרז יש תקציב.



אי שניידר;

תביאו אותו לאישור ועדת הכספים.

אין לי בעירז. מה שאני רוצה רק שיהיה ברור: שנביא כבר את התקציב לאישור.

היו"ר גי גל;

בסדר. לא נעכב אתכם.

מי איתן;

למשל ברשות השידור יש לנו תקציב רשות השידור ויש לנו אגרה.

פה אין אגרה.

מי איתן;

פה יהיה תקציב המועצה. בתקציב המועצה יהיה סעיף הכנסות. את סעיף ההכנסות,

נניח, הם יקבעו על פי התשלומים שהם ישיתו.

ר' אברמזון;

הכספים שנגבים מבעלי העסקים באזור נגבים על ידי בעל הזכיון בלי כל קשר

לתקציב המועצה. כמה הוא גובה מהם, זה לא ארנונה. אתם לא מפקרוים פה על ארנונה.

הוא גובה כמה שהוא גובה מהם בצורה חופשית לגמרי ויש לו זכות. אלא מה? יש מועצה

שצריכה לפקח עליו ושצריכה לעשות פעולות מסוימות. לפי החוק הקיים, תקציב המועצה

מכוסה על ידי בעל הזכיון. סעיף ההכנסות יהיה כולו כסף שמגיע מבעל הזכיון. לא

יכול להיות מקור אחר. הדבר שצריך לפקח עליו זה תקציב ההוצאה, כלומר, על מה

הולכת ההוצאה.

היו"ר גי גל;

אנחנו מבינים שיש קשר ישיר בין גודל התקציב לסכום שהזכיין יצטרך לשלם.

ככל שהתקציב יהיה גדול יותר, הוא ישלם יותר. כדי שלא תהיה מועצה שתהיה

פרזיטית, יצטרכו להביא את זה לאישור ועדת הכספים. שמענו שיש כבר תקציב. אם

החוק הזה יעבור, תוך 3 ימים תביאו את התקציב, ונאשר לכם.

די ברק;

לפי מה שקורה פה, אולי כדאי שהממשלה תקים את הפרוייקט הזה. יש דברים כאלה

בעולם. הרבה מדינות בעולם הקימו אזורי ייצור חופשיים. אני מתכוונת ברצינות.

הכיוון שאנחנו הולכים אליו, יכול מאוד להיות וסליחה שאני מעלה את זה, אולי

לשיקול, אולי למחשבה, אם אנחנו רוצים לראות את האזור הזה ועברו כבר שלוש שנים;

אם הממשלה תחליט היום להקים אזור כזה וזה לא הרבה תקציב, בסך הכול זה תקציב

פיתוח שיוחזר לה ברגע שתתחיל לשווק את הקרקעות, והיא תנהל אותו, בין כך ובין

כך אנחנו הולכים היום לכיוון יותר ציבורי מאשר לכיוון של זכין, אז אולי

כניסיון ראשון ממשלת ישראל צריכה לקחת את זה על עצמה אם היא הושבת שהיא צריכה

לפתח את הנגב ולא למשוך את זה שלוש שנים. אני אומרת את זה ברצינות, אולי ועדת

הכספים תשקול את זה.



היו"ר ג' גל;

מי יקים את זה?

די ברק;

המדינה.

מי איתן;

היא אומרת כך; מאחר וכבר ממילא עושים את זה עסק חצי ממשלתי, אז שי ילכו עד

הסוף. יודיעו שהמדינה מקימה חברה ממשלתית.

היו"ר גי גל;

7א אושר.

אי שניידר;

סעיף 8 מתייחס לסעיף 18 שמדבר על איתור שטחים לאזור חופשי. הסעיף בחוק

העיקרי אומר, שהמועצה בהתייעצות עם מינהל מקרקעי ישראל ועם עוד גורמים צריכה

לאתר ולהמליץ לשר האוצר על שטחים המוצעים לאזורים חופשיים. המלצה כזאת תועבר

לשר תוך 30 ימים מיום הקמת המועצה. מוצע למחוק את המילים "המלצה כאמור תועבר

לשר תוך 30 ימים". זה תיקון אחד.

תיקון שני שקשור גם לעניין הזה מדבר בסעיף קטן (ב) - "השטחים המוצעים

ייבחרו מתוך השטחים המיועדים לתעשייה בתכנית מתאר, ועל פי בקשת המועצה תוכל

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה או ועדת משנה שלה לאשר ייעוד שטחים נוספים.

החלטה כזו צריכה להינתן תוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה.

מוצע למחוק את שני הדברים האלה.

די ברק;

אנשים מתקשרים אליי ואומרים לאור מה שהם קוראים בעיתונים זה לא עושה להם

חשק לבוא. אני רוצה שיהיה ברור.

פי בדש;

יש עוד גוף של דיסקונט השקעות שמתארגן.

די ברק;

שמעתי.

פ' בדש;

יהיו עוד. כולם מחכים לראות מה ייצא.

מיקי, זה סעיף שלא סיכמתם?



מ' איתן;

סיכמנו. הגענו לפשרות.

ר' אברמזון;

זה מוסכם.

היו"ר ג' גל;

סעיף 8 אושר. סעיף 9 אושר.

יש בעיה עם 10?

מ' איתן;

אין בעיה.

היו"ר גי גל;

סעיף 10 אושר. סעיף 11 אושר.

אי שנייז-ר;

סעיף 11 אושר עם פשרות, עם 100 ימים.

היו"ר ג' גל;

סעיפים 12 ו-13 זה שתי חלופות.

פ' בדש;

סעיף 11 מדבר על כמה ימים לתת זמן למכרז?

אי שניידר;

כן.

פי בדש;

על כמה הוחלט?

ר' אברמזון;

100 ועוד 45 יום אופציה להארכה.

פ' בדש;

האם זה מספיק זמן לבן-אדם שעכשיו רוצה להצטרף למעגל הזה, למכרז?

מי איתן;

לא.



פי בדש;

אז אתה נשאר רק עם זכיין אחד?

מחפשים רק זכיינים שיכולים לעשות את זה ביעילות ובמהירות.

הנושא הזה נדון בישיבה הקודמת.

היו על זה הרבה ויכוחים.

המועצה המליצה בהתהלה על יותר. אנחנו בלחץ של כולם, כי גם אנחנו רוצים

לראות זכיין, אנהנו ושבים ש-120 ו- 45 ימים שזה מה שסוכם - - -

165 יום?

היו 120 ימים 4-7 חודשים זה המינימום שאפשר לתת בהתחלה למכרז הזה

מלכתחילה. אחר כך היו עוד 45 יום אפשרות להארכה.

במקום 120 רצית 90 אבל בסוף הסכמת ל-120 יום. הארכה 45 ימים קיבלו את

הצעתך. אחר כך במקום 120 שהם רצו ואתה רצית 75 ימים, סוכם על 100 ימים.

אפשר לחיות עם זה?

קשה.

סעיף 16 (2) מתייחס לסעיף 25.

איך הגעתם ל-16 (2}?

כל היתר אושר.

סעיף 25 מדבר על חובות בעל הזכיון. בין היתר, בפסקה 7 יש לו חובה לשלם

למועצה תשלומים או תמלוגים כפי שייקבע לפי חוק זה. מציעים למחוק את המילים

"או תמלוגים" ולהשאיר רק תשלומים.

היו"ר גי גל;

מיקי, מה הבעיה עם זה?

מי איתן;

אין בעיה. כאן כל דבר בפני עצמו בסדר.

היו"ר גי גל;

בוא נגמור.

מי איתן;

עושים צחוק מכל החוק.

היו"ר גי גל;

סעיף 16 (2} אושר. סעיף 18 אושר.

אי שניידר;

סעיף 19(ג) לא אושר.

נ' מאיר;

אני רוצה להזכיר, ששלמה הלוי אמר שכדאי להציג את זה שלא פחות מ-90% מהשטח

מכוסה על ידי עסקים.

הוא רוצה 10%.

היו"ר ג' גל;

אין כאן מה לדון. אנחנו כבר סיכמנו שאם תתקבל חלופת מיקי זה 3%, ואם

חלופת בדש זה 1%. ההכרעה תהיה בהצבעה על שתי החלופות.

פי בדש;

אם תתקבל החלופה שלו, להגביל גם את השטח.3% זה הרבה.

,/'3 זה לא הרבה.

סיכמנו את זה. אני לא חוזר לזה. בחלופת מיקי זה 3%, ובחלופת פיני זה 1%.

סעיף 20 אושר.

אי שניידר;

סעיף 21 זה סעיף חדש שמוסיפים תנאים נוספים ברשיון.

היו"ר ג' גל;

סעיף 21 אושר.

אי שניידר;

בסעיף 22 יש 4 חלופות. זה הנושא הכבד שמתייחס לסעיף 29 לרווק פלוס סעיף 26

- פעילות באזור בלבד או לא. יש לנו כאן 4 חלופות בעצם.

היו"ר גי גל;

אפשר להגיע להבנה בעניין?

מי איתן;

אני מציע לקבל את עמדת התאחדות התעשיינים בישראל, וזו גם העמדה של דפנה.

היו"ר ג' גל;

מה הם מציעים? איזו חלופה?

אי שניידר;

הם מציעים למחוק את הסעיף מהחוק העיקרי, שיוכלו לעסוק הן בישראל והן

באזור, אבל בלי להפריד בלי תאגידים.

גי אגרון;

לא, הם באו באותה עמדה כשדנו בסעיף 29.

היו"ר גי גל;

מה ההצעה שלהם?

גי אגרון;

הם רוצים הכול חופשי. הם רוצים חוק עידוד השקעות הון. הם טוענים שמדובר

פה בהגבלה על חוק יסוד; חופש העיסוק, מה שאפשר לטעון כלפי חוק עידוד השקעות

הון בכלל. אבל הטיעונים המרכזיים שלהם היו בסבב הקודם שלנו בסעיף 29. אין פה

שום דבר חדש חוץ מהתאריך.

היו"ר גי גל;

איפה המכתב שלהם?



מי איתן;

הנה המכתב.

מה המצב הקיים היום?

אי שניידר;

המצב הקיים בחוק הנוכחי זה בסעיף 26 ובסעיף 29, שאומר: עסק באזור יפעל

בישראל באזור החופשי בלבד ולא יעסוק, בין במישרין ובין ובעקיפין, בעסק ובמשלח

יד מחוץ לאזור.

היו"ר גי גל;

דפנה, מה דעתך?

די ברק;

אני חושבת שצריך לאפשר לכל עסק שקיים בארץ להיכנס גם לאזור. אין שום סיבה

שלא.

גי אגרון;

המשמעות הכמעט מיידית היא שכל עסק בישראל יקבל יצור. אני חושב שאנחנו

עושים פה ניסיון מסוכן בבני אדם לפני שעשינו על חיות.

מי איתן;

זה היתרון לנגב. אתה סוגר את הנגב מפני מפעלים ישראלים.

פי בדש;

המשמעות השנייה היא שהמפעלים האלה כבר לא יבואו אלינו - לא לבאר שבע, לא

לדימונה ולא לאופקים. הם ירוצו לשם.

מי איתן;

מה איכפת לך אם המפעל יהיה שם?

פ' בדש;

אותו מפעל מישראל שרצה לבוא לבאר שבע או לאופקים - - -

מי איתן;

הוא לא יבוא לבאר שבע.

פ' בדש;

למה לא ? אני לא מדבר על עתיר הון אלא על עתיר עבודה. הוא ילך לשם כי יש

לו 20 שנה ולא 10.

נכון. עכשיו מה יקרין? הוא בוודאי לא ילך למעלות, לכרמיאל או לברקן. לפי

שיטתך, הנגב ירוויח, כי כולם ירוצו רק לשם.

פי בדש;

באר שבע חיה מהארנונה מהמפעלים, לא מהאנשים. אנשים אין להם כסף.

אנשים יחיו בבאר שבע ו יבזבז ו שם את כל הכסף שלהם.

לפי החלופה שלך גם עסקים יהיו שם.

הגבלתי רק עסקים שעושים עסק עם העסקים באזור, שמשרתים את העסקים באזור.

לא נתתי לאף עסק להיות בפנים. רק עסק שמוציא חשבונית לעסק בתוך האזור.

אבל אני מדבר על ההיגיון שלך, פיני, אם אתה מאמין שהעסק הזה יביא ברכה

לאזור ויקומו פה X מפעלים, יביאו תנופה וכל האזור כתוצאה מזה יתעשר, אתה חייב

לתמוך בהצעה הזאת. כי מה המשמעות שלה? המשמעות שלה שיותר עסקים יוכלו להעתיק

את מקומם לאזור עצמו. אתה אומר שזה עלול לפגוע בבאר שבע ובדימונה. אם זה יביא

לפגיעה בבאר שבע ודימונה מזערית לעומת תרומה כללית לאזור, אבל זה יביא גם

עסקים כאילו מכרמיאל ומהגליל ומכל מקום אחר, אתה כאיש האזור, הטיעון שלך בדיוק

הפוך. אבל אם אתה אומר, אני רוצה להילחם באזור ואני לא רוצה שהוא יקום, וגם אם

יקימו אותו שהוא יהיה אי חורבות, אתה צודק במאה אחוז. תמשיך בדרכך.

היום עשרות אם לא יותר מפעלים רוצים מאוד להגיע לדרום. הם מוגבלים בזה

שאין קרקע פנויה וגם יש בעיה שבחוק עידוד השקעות הקופה קטנה ביחס לדורשים.

אנחנו צריכים להסתכל כאן בהיגיון. יש החוק לעידוד השקעות הון. אם יש

מפעל בנתניה והוא מחליט להקים עוד מפעל בבאר שבע, תעמוד בהתחייבויות שלך

בנתיה ותקים מפעל. אני לא מבינה למה אם מפעל שיש לו מפעל בנתניה רוצה להקים

באזור, מדוע הוא לא יכול לעשות את זה? למה פה מונעים ממנו? למה הוא צריך לסגור

את המפעל שלו בנתניה ולעשות כל מיני שירקעס? זה עלול לגרום לכך שכל העסקים

הקטנים בבאר שבע - כל המסגריות והנגריות - שהם עסקים קטנים, מעסיקים שניים,

שלושה, חמישה עובדים, יגידו, אנחנו רוצים לעבור לאזור. אין להם בעיה לסגור עסק

של חמישה עובדים. אבל מפעלים גדולים שירצו להקים עוד שלוחה, כמו "שטראוס" למשל

או כל מיני מפעלים גדולים, "וישי" ואחרים, לא יוכלו להגים, כי יש להם מפעל

בארץ. אני חושבת שצריך להתיר להיכנס לכל עסק.

יש לנו עוד ישיבה אחת שאנחנו יכולים לגמור. נותרו עוד שני סעיפים.

אני מציע שנחשוב על שתי חלופות: 1. לבטל את הסעיף, לקבל את המלצת



התאחדות התעשיינים.

אי שניידר;

זו חלופה ג'.

חלופה ב'.

היו"ר ג' גל;

לא חשוב. אני אומר שחלופה אחת זו הצעת התאחדות התעשיינים. חלופה שנייה

זו חלופה די. תחשבו על זה לקראת הישיבה הבאה. יש לנו עוד נושא אחד בחוק.

בישיבה הבאה נסיים ואחר כך נקבע מועד להצבעה.



שינויים בתקציב המדינה לשנת 1996

פנייה 22

אלה שינויים פנימיים בתקציב תיאום הפעולות בשטחים. אני לא יכול להצביע על

שום דבר מיוחד אלא בעיקר תקצוב דברים שכאשר הכנו את התקציב לא היה תקצבי או

שלא ידענו איך יתנהלו ההסכמים ויישום ההסכמים. כל יחידה התאמנו לה את המצב

בשטח. למשל חברון. תקצבנו את חברון לשלושה חודשים עד שאנחנו יוצאים משם.

אני רואה שההבדלים הם מינוריים - 100 אלף שקל, 200 אלף שקל.

אלה ממש התאמות.

פנייה 22 אושרה.

פני יה 16

זו העברת סכום של 2.4 מיליון שקל מהרזרבה הכללית להעברת לשכת השר ביילין

ומימון לשכת השר עמיטל.

מיליון שקל ללשכת השר?

בכל לשכה יש 4 אנשים. מדובר בשכר. זו העברה מהרזרבה הכללית, משכנו מאיפה

שזה נלקח. לשר עמיטל לא היה.

לשר ביילין אני רואה מיליון 270 אלף, כדי להעביר ממשרד למשרד. לא ברור מה

זה.

זה לא ממשרד למשרד. זה מהרזרבה הכללית. משרד הכלכלה התבטל.

הכנסתם לרזרבה ברגע שהתבטל?

כן.

איפה הפנייה?

די תיכון;

אני רואה שלשכת השר הרב עמיטל הגדלת תקציב.

זה תקציב הדש. לא הגדלה. לא היה לו תקציב.

אני קורא. בעברית אני הלש.

היו"ר גי גל;

הצטרפותו של הרב עמיטל לממשלה עלתה מיליון שקל.

כתוב "הגדלת תקציב משרד ראשון הממשלה למימון". הרב עמיטל עולה מיליון

ו-100 אלף שקל והשר ביילין עולה מיליון 200 אלף?

טי נוימן;

כן. השר ביילין כולל 4 עובדים.

היו"ר גי גל;

השר ביילין קודם היה בלשכת משרד הכלכלה ששם ביטלו. הסר לנו איזה כסף

העבירו כתוצאה מביטול משרד הכלכלה לרזרבה הכללית, אס בכלל.

די תיכון;

לא לקחת את הכסף של הלשכה שלו במשרד הכלכלה והעברת אותו לכאן? לא ברור

לי מדוע אתה לא לוקח את לשכת השר ומעביר אותה כמות שהיא למשרד ראש הממשלה?

טי נוימן;

היא הועברה בצורה מצומצמת. רוב הדברים שם פוזרו ובוטלו.

די תיכון;

בלשכה או במשרד?

אני מבקש לדעת האם יהיה חיסכון תקציבי כתוצאה מביטול משרד הכלכלה, או

שבסוף אנחנו מגיעים למצב שבו בעצם יהיה גידול בתקציב?

יש לי הצעה אהרת: נאשר את הבקשה. שלה לנו מכתב שבו יהיה מפורט מה היה

תקציב משרד הכלכלה, מה קרה כתוצאה מביטול משרד הכלכלה, לאן הועברו העובדים, מה

קרה עם התקציב שלו.

אי קרשנר;

לגבי לשכת הר עמיטל לא מופיע כוה אדם.

אלה לא עובדים בתקן. לא נותנים לו עובדים קבועים. ברגע שאתה לא נותן לו

עובדים קבועים אתה לא צריך לתת לו שיא כוה-אדם.

אתה שולה לנו מכתב. בעצם, מה שמעניין אותנו - ביטלו משרד. מה קורה עם

התקציב.

פנייה 16 אושרה.

פנייה 12

מגדילים בירושלים את תקציב התהבורה ב-15 מיליון שקל, בהיפה - ב-9 מיליון,

ומקטינים בתל אביב ובערים אחרות.

אני מתהיל להיות השדן ואומר מדוע. מסתבר שהמשרד מתהיל להשתמש בקרן

לבטיהות.

.זה לא בפנייה הזאת.

לא כתוב כאן איזה משרד זה. זה משרד התהבורה.

הוא מעביר מתל אביב לירושלים והיפה.

אני לאמבין למה מעבירים מעיר לעיר. אני מבין שיש על זה כבר דו"ח מבקרת

המדינה.



פניות 19-20

יש פה בקשה לגבי חדרי ביטחון בצפון.

על חדרי ביטחון אין ויכוח.

הבקשה אושרה.

פנייה 23

מדובר בפרוייקט של מתמחים עולים, רופאים שהם בשלב ההתמחות.

מאשרים.

פנייה 23 אושרה.

פנייה 18

זו הוצעה מותנית בהכנסה עבור העברת משרדי מע"ץ המתפנים ממרכזי הערים.

איפה זה - בירושלים או בתל אביב?

בבאר שבע. תקצוב 2.5 מיליון שקל לבניית בניין עבור משרדי מע"צ באר שבע.

למעשה זו הכנסה מיועדת.

פנייה 18 אושרה.



פנייה 21

אי קרשנר;

שינויים פנימיים בסך 6.4 מיליון ש"ח, מיועד מימון הוצאות אמרכלות ופעולות

מנהלתיות הכוללות שיווק מקרקעין באזור יהודה ושומרון.

אני לא מבין את -זה, אבל היום זה לא זמן להבנה.

היו"ר אי גולדשמידט;

פנייה 21 אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10