הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 612

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב', ט"ו בשבט תשנ"ו, 5.2.1996, בשעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג' גל

ר' אלול

נ' ארד

אי ויינשטיין

ר' כהן

א' פורז

מי שטרית

סי שלום

די תיכון

מ' רוזנשטיין, יו"ר ועד המנהלים, בנק דיסקונט

מ' אשור, יו"ר הוועד הארצי, בנק הפועלים

ח בקר, יו"ר הוועד הארצי, בנק דיסקונט

לי רוט, יו"ר הוועד הארצי, בל"ל

מי רובינו, מזכיר ועד ארצי, בל"ל

אי אלדיס, מזכיר ועד ארצי, בנק דיסקונט

אי אלדר, ארגון ושיטות, בל"ל

אי גלר-סגן, מנכ"ל המועצה לצרכנות

צי רמות, המועצה לצרכנות

י' שא-נס, מנכי'ל הרשות להגנת הצרכן

צ' שמע, מזכיר חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח

בהסתדרות

ש' פיוטרקובסקי, הבנק הבינלאומי הראשון

א' רף, בל"ל

עי שמן, בנק הפועלים

פי וידר, איגוד הבנקים

יי שוסטק, איגוד לשכות המסחר

יי מזור, מנהל כספים, מפעלי נייר חדרה

יי חזקיה, התאחדות התעשיינים

יי גטניו, התאחדות התעשיינים

אי יונס, בנק כללי

יי טורבוביץ, הממונה על הגבלים עיסקיים

זי אבלס, המפקח על הבנקים

שי יפרח

עי סיון,בנק הפועלים

אי כץ בל"ל

צי שמע

מנהל הוועדה; אי קרשנר

יועצת משפטית; אי שניידר

יועצת כלכלית; סי אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. סגירת בנקים ביום ששי

2. חתימות מזוייפות על צ'קים



1. סגירת בנקים ביום ששי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר

היום שני נושאים. נושא ראשון, ההחלטה

לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים במערכת הבנקאות, אנחנו ננסה בישיבה של

היום לחשוף את כל הנקודות העולות, החל מהאם יש מקום להחלטה שהיא, כל

פנייה נראית כאילו היא החלטה משותפת של הבנקים. גם את זה אנחנו נבדוק.

כמובן מבחינת משקי הבית והעסקים, האם יש כאן פגיעה או אין כאן פגיעה,

או מסורת או שמרנות של עבר שמכבידה עלינו לעשות שינוי. אני רוצה גם

לברר את חוסר הסימטריה בין הימים שהבנקים פתוחים בארץ לבין בחוץ לארץ.

האם זה מכביד. אני מניח שחברי, כמוני, נכנסים לדיון ללא דעות מוקדמות,

והעובדה שיש פה הרבה מאוד נציגים ממיגזרים שונים שיכולים להאיר את

הסוגיה מכל הזוויות האפשריות, תיתן לנו אפשרות ללמוד ולהגיע לקראת תום

הישיבה למסקנות נבונות.

הנושא הזה של חמישה ימים איננו חדש.

הדיונים עליו החלו לפני כמה שנים ונמשכו

בצורה זו או אחרת לאורך כל התקופה הזאת. לפני כחצי שנה פנתה אלינו

ההסתדרות, וביקשה מאיתנו לאכוף על הבנקים סגירה ביום נוסף בשבוע.

הודענו להסתדרות שנושא זה נמצא בתחום יחסי העבודה שביניהם לבין הנהלות

הבנקים, ואיננו מוכנים לאכוף דבר כזה על המערכת הבנקאית. בשלב יותר

מאוחר חזרה אלינו ההסתדרות והודיעה שיש ויכוח בתוך במערכת הבנקאית,

איזה יום יהיה היום הנוסף שבו תושבת המערכת. הם ביקשו מאיתנו לתת חוות

דעת על בסיס מקצועי, בהנחה שאכן יהיה יום סגירה נוסף, איזה יום עדיף,

האם יום אי או יום ו'. אנחנו בחנו את השאלה הזאת, והגענו למסקנה שאם

אכן המערכת תגיע במסגרת הבנה בין העובדים לבין ההנהלות למסקנה שהבנקים

יהיו סגורים יום נוסף, הרי שהיום הזה צריך להיות יום ו' וזאת בגלל מספר

נימוקים.

ראשית, יום אי זה יום עסקים ופעילות עיסקית לכל דבר ועניין במשק

הישראלי. העסקים פתוחים, המסחר פתוח, הכל עובד כרגיל, כולל הבורסה

לניירות ערך. לעומת זאת יום שישי זה יום עבודה חלקי, למעשה זה חצי יום

עבודה, מפעלי תעשייה רבים סגורים, מוסדות סגורים, הפעילות ביום זה היא

מעטה. לכן הגענו למסקנה שהנזק שייגרם למשק כתוצאה מסגירה ביום ראשון

הוא גבוה, ועל פי ברירת המחדל היום, בהנחה שאכן תתקבל הסכמה כזאת

לסגירה, היום הזה צריך להיות יום ו'.

במקביל הודענו להנהלות הבנקים, שהנושא של סגירת הבנקים ביום נוסף בשבוע

הוא נושא שצריך לבחון אותו מההיבטים של ההסדרים הכובלים. יש מקום לפנות

בעניין זה לממונה על ההגבלים העיסקיים ולבית הדין להגבלים עיסקיים, על

מנת לבחון את השאלה הזאת מההיבט הזה. בנוסף לכך הודענו לבנקים שהם

יצטרכו לתת את הדעת לפתרון של כמה בעיות שקשורות במתן שירותים לציבור

ביום שבו הם יהיו סגורים. הבעיה העיקרית במתן השירותים לציבור שצריך

יהיה לתת עליה את הדעת, זה פתרון למשקי הבית, שמבצעים עסקות ביום שישי.

פתרון לסקטור העסקי בעיקר בתחום פעולות המטייח ופתרון לסקטור העיסקי

בתחום של האפשרויות להפקדת כספי פידיון של סוף השבוע.

ביקשנו מהבנקים, שבהנחה שאכן יסגרו בימי ששי, הם יפעלו על מנת לתת

פתרונות לכל השאלות האלה. ידוע לי שלמרבית הבעיות ניתן למצוא פתרונות.



להצעה שלפיה הבנקים יהיו פתוחים שישה ימים והעובדים יעבדו חמישה ימים,

יש עלות די משמעותית. על פי חישובי הבנקים, העלות של מצב כזה היא בסדר

גודל של חצי מיליארד שקל, שזה בערך 8% מההוצאות השוטפות המשתנות על

שכר. צריך לזכור שההוצאות האלה שיגדלו לבנקים, בסופו של דבר יתגלגלו

ללקוחות על ידי הגדלת עמלות. צריך לבחון את השאלה הזאת במונחים של עלות

מול תועלת. העלות של מצב כזה, מול התועלת שתהיה לציבור מול המצב האחר.

בכל מקרה, ההחלטה לגבי סגירה, וההחלטה אם תהיה כזאת, צריכה להיות לגבי

יום אחיד. דהיינו, לא יכול להיווצר מצב שבו חלק מהבנקים יהיו סגורים

ביום זה, וחלק אחר ביום אחר. מצב כזה יביא לאנדרלמוסיה ביחסים

הבין-בנקאיים במערכת, ומצב כזה לא קיים באף מדינה בעולם. המסלקה לא

תוכל לעבוד, זה יצור מבוכה ובלבול במערכת.

בסופו של דבר, ההחלטה לגבי הסגירה או לא היא בתחום סמכותו של הממונה על

ההגבלים העיסקיים. השיקול העיקרי שצריך לקחת אותו בחשבון לצורך העניין

הזה, וזה נמצא עכשיו בתהליך בדיקה על ידינו, הוא העניין של העלות מול

התועלת.

חגי: אני רוצה להציג את פן התעשייה ולתת דוגמה

איך המפעל שלנו יפגע ממעבר לחמישה ימים

בשבוע, אם ביום ששי לא יעבדו. אני לא מתנגד לזה שעובדי הבנקים יעבדו

חמישה ימים בשבוע. אנחנו עובדים עם מרבית הבנקים בארץ, עד היום השירות

שאנחנו מקבלים הוא מצויין, שירות טוב ומקצועי.

אנחנו ניפגע בתשלומי יבוא, סטטיסטית מעבר לארבעה ימי עבודה במט"ח אנחנו

מפעל שעוסק הרבה ביבוא חומרי גלם וציוד, שלא מצוי בארץ, 20% מתשלומי

היבוא או שנצטרך להקדים יום תשלום או לאחר בשלושה ימים. אנחנו מפעל

שמאוד מדייק בתשלומיו, לא נרצה לאחר, אם נרצה לאחר זה יהיה כרוך בריבית

מהספקים.

לגבי היצוא, אותו דבר, תגמולים שאמורים להתקבל ביום שישי, למעשה יתקבלו

רק ביום שני, אי לכך ייגרם שוב הפסד של שלושה ימי ערך. הפתרון שאנחנו

צריכים הוא פתרון שנוכל לבצע עיסקאות במט"ח, כולל המרה בימי שישי. המרה

בין מטבע למטבע או לשקלים, רכישה או המרה. לא רק שהמט"ח יעבוד, אלא הצד

הנגדי של השקלים יעבדו. יש לנו תשלומים, בחברות כמו שלנו זה לא רק

תשלומי יבוא-יצוא, אלא כל מיני תשלומי העברות. לדוגמה חברה שלנו הנפיקה

בעבר אגרות חוב בשוק היורו-בונד, היתה צריכה לפרוע, ולפני כחצי שנה

פרעה כעשרים מיליון דולר. התשלום בוצע, במקרה נפל ביום שישי. אלה

תשלומים שאי אפשר מראש לחזות אותם. אלה תשלומים שאי אפשר לכוון אותם

שיהיו דווקא בין יום חמישי ליום שני. בתקופה שהמשק שלנו נפתח לעסקאות

ולמיזוגים עם חברות מחוץ לארץ, למעשה אנחנו הולכים להפסיד יום עבודה

אחד, ואני לא יוע איך תהיה ההתייחסות של גופים רציניים, יש מגמה עולמית

של גופים לאחד פעילויות עם גופים אחרים בחוץ לארץ במגמה עולמית שמתחילה

לתפוס גם בארץ, של קשרים בין גופים מחוץ לארץ לגופים בארץ.

נקודה נוספת, יש מעת לעת שיחוררי יבוא דחופים מאוד ביום שישי, זה בדרך

כלל חלקי חילוף שמגיעים. בלי אישור בנק על תשלום המכס לא משחרר ביום

שישי. גם לזה צריך למצוא פתרון.

אני יושב ראש המועצה למפעלים קטנים

ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. עצם התפקיד



גם נוגע במשקי הבית, ואני לא אכנס למה שעמיתי העלה בנושאים הטכניים של

המט"ח, כי גם המפעלים הקטנים והבינוניים בתחום הזה בוודאי נמצאים באותה

בעיה, באותו מסדרון, ואולי אפילו במידה מסוימת בבעיות קצת יותר כבדות,

ואני לא רוצה בעניין הזה לחלק את גודל הבעיה ולהגדיר אצל מי הבעיה יותר

קשה. אבל אין ספק שמכלול הבעיות של המפעל הקטן והבינוני הוא רב יותר

מאשר המפעלים הגדולים, ולכן אני גם נוגע בנושא משקי הבית.

סך הכל, במדינת ישראל יש קרוב ל-6,000 מפעלים שעוסקים ביצוא. חלקם יותר

וחלקם פחות. סביר מאוד להניח שמפעלים אלה גם מייבאים וגם מייצאים וגם

צריכים לטפל בנושא מטייח בשני התחומים. אלב הכבד יותר מכל בנושא זה זו

העובדה שמפעלים קטנים ובינוניים בדרך כלל אלה מפעלים שעובדים במשמרת

אחת. ניקח לדוגמה את המפעל שלי, שהוא מפעל בתפן. אנחנו מתחילים לעבוד

ב-7:30, אנחנו גומרים לעבוד ב-17:00. העובדים יוצאים כבר ב-6:30

לפריפריה שמתחילה בנהריה, מעלות, כרמיאל ועכו וחלק בקריות, ומגיעים

הביתה ב-18:30. במפעלי יש כשישים עובדים, אין שום צל של ספק שכל בוקר

נצטרך לטפל בבעיות של עובד זה או אחר שירצה להגיע לבנק לסידורים, נצטרך

לדאוג לו להסעה ספציפית כזו או אחרת. ברוך השם לא כולם חיים בתל אביב,

יש כאלה שחיים בפריפריה.

אני חושב שלמשקי הבית ולמגזרים האלה אין פתרון. בוודאי שאני לא זה

שאבוא ואטען שאיזשהו עובד במדינת ישראל לא יקצר את ימי העבודה שלו

לחמישה ימי עבודה בשבוע, גם אנחנו עובדים כך. אבל יחד עם זה גם נקבע

שעובדים 45 שעות בשבוע, ואם יום שישי הוא עדיין יום נבחר בצורה כזו או

אחרת, שלא לדבר על מוצאי שבת, אז אני חושב שצריך לאפשר לחלק מהפעילות

להמשיך ולהתקיים. דיברנו על המטייח, אבל אנחנו מדברים גם על הפעילות של

משקי הבית. לא הכל מסתדר בטלפון עם כל הפתרונות הטכניים שעולים חדשות

לבקרים, וסביר להניח שעדיין דווקא עובדים שעובדים אצלנו מעוניינים

עדיין להגיע לדלפקי הבנקים, לדבר עם מנהל או פקיד הבנק, לפתור את

בעיותיהם ולקבל את השירותים בצורה מסודרת ולא בצורה לוחצת, הן של

המעביד והן של הבנק.

אין לנו כמובן התנגדות שהעובדים יעברו

לשבוע עבודה בן חמישה ימים, אבל בהחלט

אנחנו חושבים שהבנקים צריכים לתת את השירות ששה ימים בשבוע כפי שזה היה

עד היום.

המפקח על הבנקים אמר, שהנושא של קיצור שבוע העבודה של הבנקים הוא נושא

שבין ההסתדרות ובין הבנקים. אני לא חושב שזה המצב. הבנקים הם שירות

ציבורי, וכשירות ציבורי בנק ישראל צריך להיות מעוניין שהשירות הזה ינתן

במשך שישה ימים ולא חמישה ימים. קחו דוגמה שירותים ציבוריים דומים,

למשל רשות שדות התעופה או "אגד" או "דן" היו מחליטים מחר לעבור לשבוע

עבודה בן חמישה ימים. אז היתה לנו תחבורה ציבורית רק חמישה ימים בשבוע,

או שדה התעופה היה ננעל ביום חמישי ונפתח ביום ראשון או ננעל ביום שישי

ונפתח ביום שני. אני חושב שהבנקים מבחינה זו הם שירות ציבורי לכל דבר.

זה הוכר גם בפסיקה, נדמה לי גם בחקיקה, וכך צריך לראות את הבנקים

כשירות ציבורי שצריך להינתן המקסימום האפשרי מבחינת ימי עבודה בשבוע.

נזרק פה מספר של חצי מיליארד שקל עלות נוספת שתגרם לבנקים. לא בדקתי את

המספר, יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שבאמת מספרים האלה מבטאים את

עצמם כפי שזה באמת יקרה. אבל צריך לראות את הצד השני של המטבע. מה



העלות המשקית הכוללת, לא רק העלות לבנקים. העלות המשקית, אם נסתכל

מנקודת מבט של המיגזר העיסקי והמיגזר הצרכני, זה ימי ערך. על אותם

כספים שלא יופקדו ביום שישי הציבור יפסיד ימי ערך. אם זה במט"ח ואם זה

בשקל במזומן. אני בהחלט עומד על כך שיש פה ימי ערך, כי אותה תמורה

שתגיע במט"ח או אותה תמורה בשקלים שתגיע לעסק כלשהו והתמורה הזו לא

תופקד בבנקים ביום שישי היא תופקד ביום ראשון, וברור שיש פה הפסד למשק,

למיגזר העסקי והצרכני של ימי ערך. אם אני במשיכת יתר, ברור שאני לא

אכסה את משיכת היתר, ואם אני ביתרת זכות אני לא אקבל ריבית על אותה

תמורה שהייתי יכול לקבל בגין ריבית הזכות. אני לא מדבר על נזקים

שייגרמו למיגזר העסקי בגלל אותם סידורים של עובדים שיצטרכו ללכת לעשות

סידורים בזמן העבודה. הבנקים יהיו סגורים בימי שישי ושבת, לא את כל

הדברים אפשר לסדר בטלפון, יצטרכו ללכת לבנקים. מתי זה יעשה, בשעות

העבודה. כמובן קשה מאוד לומר מה כמות העלות לעסק הבודד או למשק, אבל

אין ספק שיש פה הוצאה כספית נוספת שתגרם למיגזר העיסקי.

דיברו פה הרבה על הנושא של מה יקרה בסחר חוץ, העברות לחוץ לארץ וקבלת

תמורות מחוץ לארץ. היום כל הפעילות הבינלאומית נעשית במשך חמישה ימים

בשבוע. מדובר ב-6,000 יצואנים ונניח עוד מספר כזה של יבואנים, 12 אלף

עוסקים בסחר חוץ, מדובר על מיליארדים של מטבע חוץ שעוברים או מתקבלים

מחוץ לארץ, מדובר על אלפי ורבבות ומאות אלפי טרנזציות שנעשות. כל זה

יצטרך להכנט לארבעה ימי פעילות. ברור שזה יעלה את הנטל על הבנקים,

הצפיפות תגדל, השירות לא יהיה כפי שהיה, וכשאתה לוקח את כל הפעילות

הבינלאומית הזאת שהתחלקה על פני חמישה ימים ומכנס אותה לארבעה ימים,

ברור שאף אחד לא יהנה מהדברים.

אני בעד להשאיר את המצב כמות שהוא.

נקודה נוספת שלא הוזכרה פה, או הוזכרה בחטף, היא נושא הבטיחות. אני

מניח שכולכם יודעים שמירב הפעילות המסחרית נעשית בסופי שבוע, בימי

חמישי אחרי הצהריים ובימי שישי בבוקר. מבחינת המסחר זה אומר צבירת הרבה

מאוד מזומנים והרבה מאוד צ'קים בסוף השבוע. אני לא יודע מה יקרה לכספים

אלה. אני מדבר כרגע על ההיבט הבטיחותי. אין ספק שיש פה סיכון שמזמין כל

מיני מעשים פליליים שאולי קודם לא היו.

אני מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות. יש

שלוש נקודות שחשובות לנו. קודם כל אנחנו

דואגים בעיקר לצרכן הקטן ולמשק הבית, ולמרות העובדה שגם התעשיינים וגם

הסוחרים וכוי, גם הם בפן הזה צרכנים, יש הבדלים להערכתנו בין הסקטורים.

כך שאני מדבר בעיקר בשם הצרכן הפרטי.

אנחנו בעד מעבר הבנקים לחמישה ימי עבודה בשבוע, משום שזאת איכות החיים

שהיא פועל יוצא של מה שקורה בעולם כולו, זאת המגמה, יש היום ארצות

שעוברות לארבעה ימי עבודה. אנחנו חושבים שמגיע לחמישים אלף עובדי

הבנקים ומשפחותיהם לעבור גם כן לחמישה ימי עבודה בשבוע. נוח היה לנו

לבוא ולטעון שיישארו שישה ימים בשבוע פתוחים, שהעובדים יעבדו חמישה

ימים. המשמעות היא של תוספת משמעותית של עלויות שיפלו ללא ספק בסופו של

דבר עלינו. זאת אומרת, אין ספק שמי שישלם את המחיר זה אנחנו, ואנחנו לא

מוכנים לשלם עוד את המחיר. עשינו בדיקות, יש לנו אין סוף ניירת לגבי

המצב הנוכחי של העמלות שהן גבוהות ביותר, אנחנו לא רוצים להוסיף לזה

עשרה או עשרים אחוז. אנחנו גם לא חושבים שיהיה אסון בכך שהבנקים יסגרו



ליום אחד. מבחינת הצרכן שעובר יותר ויותר לכרטיסי אשראי ופחות לצ'קים

ופחות לעמידות בתור ולהגעה פיסית לבנקים אין בזה שום אסון.

הנקודה האחרונה היא, וזה הוויכוח המרכזי, זה איזה יום. אנחנו, הרשות

להגנת הצרכן בהסתדרות, בעד סגירת הבנקים בימי ראשון, ולא ביום שישי,

משום שלדעתנו, לפי סקרים שנערכו, הציבור הצרכני מעדיף לבוא לבנקים בימי

שישי, כך שלדעתנו צריך לעשות הכל ומהר כי העניין נגרר כבר שמונה שנים,

שהבנקים יסגרו בימי ראשון, ושהבנקים יהיו פתוחים חמישה ימים, שום אסון

לא יקרה.

אנחנו מאותו ארגון, אבל אני גם בכובע נוסף

של יושבת ראש ועדת צרכנות בלשכת עורכי

הדין, יש לי אישור מלשכת עורכי הדין לדבר בשמם.

אנחנו, כמו הרשות להגנת הצרכן, בהחלט דואגים לצרכנים, אבל שלא כמו

הרשות אנחנו מבקשים שהשירות שהצרכן דורש ותובע ינתן במהלך שישה ימי

עבודה בשבוע. אנחנו חושבים שזה מסוג השירותים החשובים, כמו משרד

החינוך, כמו משרד הבריאות, דהיינו בתי חולים ובתי ספר וכיוצא בזה,

שצריך להינתן לציבור שישה ימים בשבוע. על אף המעבר ועל אף המודרניזציה

והשימוש בכרטיסי אשראי אנחנו מוצאים את מירב הצרכנים מבקרים לפחות אחת

לשבוע בבנקים. אנחנו לא רוצים שהביקור הזה בבנק יעשה על חשבון שעות

העבודה, אנחנו רוצים שזה יהיה על חשבונו של הצרכן, כלומר ביום החופשי

שלו, ושזה לא יעלה לו. אנחנו ליווינו את הנושא הזה בסקר מטעמנו, וממצאי

הסקר גילו ש-70% מן הצרכנים, שזהו אחוז גבוה ביותר, ובדרך כלל מדובר

באוכלוסיה עובדת, לא בעקרות בית ולא בקשישים, טענו שלא חשוב להם

שהבנקים יסגרו בימי שישי או ביום אחד אחר בשבוע, אלא שהבנקים יהיו

פתוחים שישה ימים בשבוע, כלומר בימי שישי. לכן אנחנו טוענים שצריך

להתחשב בציבור הצרכנים ולהותיר את הבנקים פתוחים ששה ימים בשבוע.

עצם העניין של החלטה או הסכמה בין הבנקים

לבין ההסתדרות היא בעצם המפתח. יש הסכמה

בין הבנקים, יש הסכמה בין ההסתדרות, וכל הצרכנים, החל מלשכות המסחר

והמפעלים, וזו הנקודה העיקרית ביחס של הבנקים לצרכנים. דבר מובן מאליו

ומצב של חוסר תחרות חופשית. זה תיאור מצב שבו באו מההסתדרות ושאלו אותו

מה היום המועדף, והוא אמר על דרך השלילה שהיום המועדף הוא יום ו',

נכון. אני טוען שזו בדיוק הבעיה. הבעיה היא שהבנקים הגיעו עם ההסתדרות

להסכם שבאו אליו כאילו באורים ותומים, ואני מקבל את קביעתו, אני בכלל

לא מוחה עליה. אבל הבעיה היא שאנחנו, הצרכנים בכל שלושת המיגזרים

שיושבים פה, לא יהיו בתוך המערכת, כיוון שאנחנו מקבלים שירות ממישהו

שהוא נותן לנו שירותים ומתארגן לו תחת איגוד הבנקים. מאותו רגע אנחנו

לא בתוך במסגרת הזאת, לכן אנחנו לא נחשבים ואנחנו מקופחים בתוך המערכת.

זה לא משנה אם זה מטבע חוץ, ואם זה אנחנו במשקי הבית ולשכת המסחר

בהיבטים שלה. כל אחד בהיבטים שלו, וזה לגטימי.

הנושא של בנקים שלא פתוחים בימים קבועים, אני מבטיח לך שבנק ערבי שהוא

מקבוצת בנק לאומי פתוח ביום שבת בכל הכפרים הערביים. מצאתם לזה פתרונות

לגיטימיים. אפשר למצוא פתרונות לעניין הזה.

לגבי נושא העלויות, הרי הבעיה שתעמוד בינינו לבין הפתיחה של שישה ימים

או חמישה ימים תהיה בעית העלויות. אתה זרקת מספר של חצי מיליארד שקל,



אני בכלל לא מסוגל לבחון אם הוא נכון או לא נכון. אז אם זו הבעיה צריך

ליצור דרך לכמת את העלות הנוספת, אם יש כזו, לפתיחה של סניפי הבנקים,

ואם מחליטים על מעבר לחמישה ימים, באותה מידה נכמת את העלות היורדת של

סגירת הסניפים. לאי פתיחת הסניף ביום שישי יש עלות. אם זה משתקף במערכת

צריך לראות כמה היא עולה ולהוריד את העמלות לצרכנים. זאת אומרת, יש פה

שני צדדים לאותה מטבע, ואם צריך לבחון את המערכת הזאת בצורה כזו אני

מציע להקים מערכת אובייקטיבית שתבחן את אלמנט העלויות, כי זה מה

שיעמוד. אין בעיה של עובדים. אני מאמין שכולם שמחים שהעובדים יעבדו

חמישה ימים בשבוע. אין בכלל ויכוח על זה. צריך למצוא את הדרכים איך

עושים את זה. באזורים מסחריים הבנקים עובדים חמישה ימים בשבוע עם שעות

פתיחה ארוכות יותר. מצאתם את הדרכים. הבנק הבינלאומי בסיטי של תל-אביב

עובד חמישה ימים בשבוע, אבל שעות ארוכות יותר. לגבי ההתארגנות יחד,

פניתי לממונה על ההגבלים העסקיים לפעול בעניין הזה.

עד עכשיו שמענו על שלושה דברים מרכזיים.

נושא אחד, שעל פי הערכת הדוברים עד כה,

המעבר לחמישה ימים עשוי, לעלות כ-8% יותר הדברים נאמרו ומחייבים

בירור.

הנושא השני אלה הם הדברים שקשורים למערכת הבינלאומית, והנושא השלישי זה

אותם דברים שקשורים בפעילות בתוך הארץ, והמעבר בין שישה לחמישה ימים.

אלה שלושת הנושאים שבהמשך נצטרך לשמוע התייחסות ספציפית אליהם כדי לאמת

אותם ולראות גם מה ניתן לעשות.

אני הייתי אומר בהגדרה שעובדי הבנקים, כמו כל עובד אחר, ראויים לעבוד

חמישה ימים בשבוע. כמו כל עובד אחר הם ראויים שיום המנוחה הנוסף יהיה

ביום שכלל העובדים לא עובדים בו, וזה נכון לעובדי בנקים כמו לכל שאר

השירותים. במפגש שהיה לי עם ועד העובדים של בנק לאומי בהקשר לנושא

מסוים, אמרתי להם שלצערי הרב עד היום התחרות בין הבנקים היא עדיין לא

כזו שיש תנועה גדולה של לקוחות, בעיקר משקי בית, בגלל שמרנות ועוד

סיבות נוספות, מבנק אחד לבנק אחר, ולמיטב הכרתי, ולא למדתי שזה אחרת,

כאשר יש עלות נוספת מגלגלים אותה על הצרכן, כי זה מקום שהתחרות מוגבלת

אז אין קושי. פעם זה ייקרא ריבית ופעם זה ייקרא עמלה ופעם זה ייקרא

בשם אחר, ואותי מאוד מטריד אם אכן העלות תהיה ב-8% נוספים, ואני מוטרד

שבמצב הנוכחי זה יתגלגל על הלקוחות, וזה כמובן לא קשור לשאר הדברים

האחרים. על כן אני מבקש מנציגי העובדים ומנציגי מנהלי הבנקים להתייחס

לנקודה זאת.

אנחנו, כמו כל אזרחי ישראל שעוברים לחמישה

ימים, נעבור לחמישה ימים. היום אחרי

ששמעתי פה את הדברים הדעה שלי מתחזקת יותר, שאם כבר עוברים לחמישה ימים

שזה יחיה יום א'. אני לא רואה כל הגיון שזח יהיה יום שישי. אני יכול

לפרט את זה מהנושא העיסקי, מהאזרח הקטן, מנושא רווחת העובד, שאנחנו

מחזירים את כל שעות העבודה. זורקים מספרים על העלויות. מניסיוני המספר

נזרק ואחר כך הוא מתחיל לצמוח. גם ככה לעובדי הבנקים יש חוסר סימפטיה

בקרב ציבור האזרחים בארץ. אתם רוצים שהבנקים יהיו פתוחים חמישה ימים,

העובדים יעבדו חמישה ימים, העלויות יגדלו, כוח אדם יגדל, זה יעשה אי

סדר שלם, השירות לא יהיה שירות ואנחנו נדאג שהעלויות לא יפלו רק על

העובדים, מפני שהנהלות הבנקים ירצו להפיל את זה על העובדים. אפשר

להקטין את הנזק, וההגיון אומר שזה צריך להיות יום אי. ביקשתי לראות את



רשימת המדינות שבהן הבנקים סגורים בימי שישי. זה סעודיה ועוד מדינות

ערב. מצד אחד אנחנו מצטרפים לעולם הגדול, מצד שני אנחנו סוגרים ביום

שישי.

אנחנו מבקשים שוועדת הכספים או המפקח על הבנקים יתנו לנו אפשרות כמה

שיותר מהר לעבור לחמישה ימי עבודה בשבוע. אנחנו רוצים להנות. אני לא

מציע שהמעבר יעשה בכוח עם מאבקים כאלה או כאלה, שבגלל שההסתדרות הצהירה

שב-1 במרץ, ואנחנו נעמוד על תחילת מרץ. אנחנו מבקשים, בשם בנק לאומי,

שהיום יקבע ליום א', על פי הניתוח שאתם כולכם ניתחתם.

אני יושב ראש הוועדה הארצית בבנק דיסקונט.

העמדות של הנציגים של המסחר ושל כל מי

שעוסק בדברים, שהם לקוחות שלנו, הו מוצדקות כשלעצמן, אבל אנחנו הרי

חיים במדינת ישראל. גם אנחנו כעובדי הבנקים היינו מאוד רוצים ללכת

למשרד הפנים ביום שישי ולמשרד התחבורה, אבל לומדים לחיות עם זה. כל

הסיפור של יום שישי זה קבלת קהל של שלוש שעות וחצי בלבד. נלמד לחיות עם

זה, ובסופו של דבר את השירות הזה ניתן בשאר הימים. אנחנו הרי לא רוצים

שאף אחד ייפגע מהבחינה הזאת. הבנקים, לפחות מבחינתנו, משתדלים לתת

שירות כמה שיותר. זה שלא אוהדים אותנו זה נכון. במשך כל השנה דואגים

להשמיץ אותנו ברבים בכל נושא, גם בנושא הזה. היום יש פריימריז אז זה

נוח להגיד שזה רק ההנהלות. אבל אנחנו סך הכל בני אדם. שמונה שנים אנחנו

בתוכנו לא היינו מסוגלים להחליט על היום, והחלטנו למרות שמישהו השתדל

שזה יהיה יום ראשון, אבל גם החליט שזה יום שישי, וההחלטה יצאה לפועל על

דעת ההסתדרות ועל דעת כל ועדי העובדים שביום שישי ה-1 במרץ אנחנו

אמורים לעבוד. אני מבין את ההתלבטות של כל מי שעוסק בזה, אבל נשתדל

כולם, גם עובדי הבנקים, גם ההנהלות, לתת שירות מקסימלי שאפשר, לא

לפגוע. אבל תאפשרו לנו כמו כל עם ישראל לעבוד חמישה ימים בשבוע. בסופו

של דבר זו רווחת העובד. בכל העולם עובדים חמישה ימים, כולל הבנקים

שעובדים חמישה ימים בשבוע. אנחנו כבר 12 שנה בכותרות. מקום העבודה

היחידי שצריך לעבור עם כל כך הרבה כותרות זה עובדי הבנקים. לא עשינו

נזק לאף אחד.

אני יושב ראש הוועדה הארצי של בנק

הפועלים. אני מייצג גם כ-11 אלף עובדים.

המשק קבע את יום ו' כיום המנוחה, ואת המעבר לחמישה ימים. אני בטוח שיש

לנו כעובדים הזכות הלגיטימית לעבוד רק חמישה ימים, להיות חלק בתוך המשק

הזה. אנחנו רצינו את יום ו'. יש אמנם חילוקי דעות בינינו לבין בל"ל,

אבל זאת לא יריבות חס וחלילה אלא יותר דקויות. אנחנו חושבים שיום ו'

מהווה יום חשוב לרווחת העובד. רוב המשפחות, אם זה נשים או גברים, לא

עובדים ביום ו', ואנחנו רוצים את היום הזה לנצל בתוך המשפחה שלנו. אם

האשה או הבעל לא יעבדו ביום שישי, ואנחנו כבנקאים לא נעבוד ביום ראשון,

לא נרוויח שום דבר. כל התפיסה שלנו היתה להנות מהמשפחה שלנו.

לגבי הנושא של העלויות, בשביל זה יש האנשים המוסמכים. אני אמון שהדברים

שהוא אומר הם גם מדויקים ולא מטיל ספק.

ביום שישי אתם מרוויחים ארבע שעות פעילות,

ביום אחר אתם מרוויחים שמונה שעות

פעילות.

ביום שישי אנחנו לא עובדים שלוש וחצי שעות

לקהל על מנת להראות לציבור הצרכנים שאין

לנו כוונה לפגוע. במעבר שלנו הסכמנו לתת לציבור הצרכנים ארבע שעות

פתיחה. הרחבנו את שעות הפתיחה עד השעות המאוחרות בלילה. כלומר אין פה

שום ניסיון לפגיעה. אני מאמין שהנהלות הבנקים נתנו את דעתם לפתרונות

לגבי הנושא של המט"ח. אני רק מצטער מאוד לגבי הנושא של ההגבלים. בדקתי

טוב מאוד את הנושא של ההגבלים. אני לא יודע אם החוק הזה מתייחס אלינו

באיגוד. אנחנו התאגדנו בשביל לשפר את רווחתנו. הנושא של ההגבלים לא

נוגע לנו בכלל. לכן תמוהה בעינינו ההחלטה של האדון סובוביץ, אבל על זה

יהיה לנו בוודאי דיון איתו.

אני מזכיר אגודת עובדי הבנקים וחטיבות

עובדי הביטוח בהסתדרות. אני מאוד שמח

שחברי בוועד העובדים דיברו, זה מדגם מייצג, בפני איזו בעיה אנחנו עמדנו

שמונה שנים כהסתדרות, בעקבות זה שכולם רוצים להעביר את עובדי הבנקים

לחמישה ימי עבודה בשבוע. ישבנו ימים ושעות עם נציגי שלושת הבנקים

הגדולים, יחד עם ההנהלות, בניסיון לשכנע להביא ליום מוסכם. לא הצלחנו.

דעתו של ועד עובדי בל"ל היתה זהה לדעת ההנהלה ודעת ועד בנק הפועלים

היתה זהה לדעת ההנהלה ודעת עובדי דיסקונט היתה זהה בחלקה לדעת עובדי

ההנהלה. עמדנו בפני דילמה, הסתובבנו שמונה שנים סביב עצמנו ללא מעבר

לחמישה ימי עבודה בשבוע. הגענו למצב שפנינו יחד עם ההנהלות לזאב אבלס

וביקשנו ממנו שידאג לעניין. לנו כהסתדרות לא היה עניין שזה יהיה יום

ראשון או יום שישי. כל הטענות צודקות אחת לאחת. ביקשנו שינסה להמליץ

לנו על יום שאנחנו נתיישר סביבו. אני מודה לזאב שהוא ישב ועשה את זה,

כמו שהוא קבע יום שישי, יכול היה לקבוע יום ראשון. היתה התניה של בנק

ישראל שהבנקים ירדו לחמישה ימים, הסניפים יהיו פתוחים לקהל, ולא שהם

יעבדו שישה ימים והעובדים יעבדו חמישה ימים. זאת היתה ההתניה של בנק

ישראל, שעבדנו על פיה. אני מקבל שזאב אמר שלא היתה, אנחנו הבנו שהיתה

התניה כזאת. היו לנו מאבקים קשים עם ועד עובדי בל"ל, שהוא יקר לנו

מאוד. אבל לא היתה ברירה, היינו חייבים לאכוף את היום, כי אחרת לא

היינו מגיעים לחמישה ימי עבודה בשבוע בבנקים.

אנחנו רוצים לעבור לחמישה ימי עבודה בשבוע, אבל אין כוונה שהציבור יצא

נפסד מן העניין הזה. כל השעות שניתנו לציבור בימי שישי ינתנו לו במהלך

השבוע. יש תחרות פעילה מאוד בין הבנקים על כל הלקוחות. עובדי הבנקים

עובדים קשה מאוד. הם עובדים בפיצול. אמנם עובדים לכאורה פחות שעות, אבל

עובדי בנקים עובדים יומיים ושלושה בפיצול. עם המעבר לחמישה ימי העבודה

בשבוע הם יעבדו יותר שעות. כך שלכאורה נראה שהם עובדים 40-39 שעות

בשבוע, אבל זה הרבה יותר. יש תחרות בתוך הסניפים על הלקוחות. כל הנושא

של המעבר הוא בתיאום עם איגוד הבנקים, עם הנהלות הבנקים, ויש אצלי

תשובות כתובות של איגוד הבנקים, שאומרות איך הבנקים יתנהגו עם הציבור

בעת המעבר. יש לי שני מכתבים של איגוד הבנקים. אנחנו כאיגוד מקצועי

הוצאנו מכתב להנהלות הבנקים ולבנקים, ואמרנו שעוברים לחמישה ימים.

בתחילה דיברנו על ה-1 בינואר 96', לא הצליחו להערך בתחומים הטכניים.

ההתניות שאנחנו ביקשנו למעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע הן על בסיס

העקרונות הבאים. לא תהיה פגיעה בלקוחות. לא יהיו מפסידים כתוצאה מן

המעבר. כל בנק יתאים את ההסכם למבנה הסכם העבודה והתנאים הקיימים בו.

תאריך המעבר יהיה ה-1.1.96. זה היה התאריך שאנחנו חשבנו לעבור. לא

הצליחו להערך בהנהלות הבנקים יחד עם בנק ישראל ל-1.1.96, והם בעצם



הציעו את התאריך של 1.3.96. התכנסנו והתיישרנו על פי התאריך הזה.

ב-1.3.96 אנחנו נעבור. אנחנו רוצים שהכנסת תעזור לנו, שעובדי הבנקים,

כחמישים אלף, יעברו לחמישה ימי עבודה בשבוע. זה מגזר שלא סגר את שעריו

בפני הלקוחות. כל אחד יעזור על פי הבנתו. לא ביקשתי שתחוקק חוק, אבל

עזרה יכולה להיות גם שלא יפריעו לנו בתהליך. זה אחד המיגזרים שיונק את

כוחו ואת משאביו מן הלקוחות. הוא עושה ויעשה הכל כדי שהלקוחות יהיו

מרוצים, וכל אחד מהבנקים יתחרה על כך שהלקוחות שיגיעו אליו יהיו עוד

יותר מרוצים. יש לי פה שני מכתבים איך הבנקים אמורים להערך בעניין הזה.

לא כקרטל, במשק. אנחנו, ארגון עובדים, עושים ונעשה הכל כדי שעובדי

הבנקים יעברו לחמישה ימי עבודה בשבוע, סוף סוף לאחר שמונה שנים, ונעשה

הכל כדי שהציבור יצא מרוצה ככל שהוא יכול בסיטואציה הזאת ולא יפגע.

כל המשק עבר לחמישה ימי עבודה בשבוע. חברות הביטוח, סוכני ביטוח,

נסיעות, סוכני נסיעות, קופות חולים, כל רשויות המדינה, בנק ישראל

מ-1.1.95 התעשייה, תדיראן, אמקור, בזק, חברת החשמל, ועוד ועוד. אני

מאוד מבקש שהעסק ההז יתאפשר לעובדי הבנקים. אנחנו מצויים תחת רושם

והרגשה שהעובדים עובדים מאוד קשה. הבנקים מצויים בביקורת קשה. כשרוצים

לפטר עובד בבנק, הם חייבים בהסכמים קיבוציים מיוחדים נפרדים לקבל אישור

שלי. אם מגישים פיטורים ואני מתנגד הולכים לבוררות. מבין חמישים אלף

עובדי בנקים יש לי בוררות רק במקרה של עובד אחד, ולא טענות על שום הפרה

מיוחדת, וזו בוררות שהיא ממש בשוליים. כך שעובדי הבנקים עושים את

מלאכתם נאמנה. הם ראויים וזכאים לחמישה ימי עבודה בשבוע.

הועלו פה גם שאלות לא מעטות בתחום החצי

טכני, בתחום המסחר, ויש גם נקודה שאני לא

כל כך מצליח להבין אותה, מדוע אמנם זה צריך לעלות יותר 8% בהוצאות. כי

אני מניח שאותם עובדים יכולים לעשות את אותה עבודה ואין צורך להוסיף

עובדים, ואם יש צורך להוסיף עובדים אז אני רוצה להעיד על עצמי שבאותה

שיחה עם ועד העובדים של בנק לאומי, אמר לי לואי רוט שיש להם בהפרטה רק

בקשה אחת, שהקונה יתחייב לא לפטר עובדים. אמרתי לו שאם הוא פוחד

מפיטורים סימן שהוא יודע שיש עודף עובדים. הרי שום בעלים של בנק חדש לא

יוכל לשווק את הסחורה בלעדיכם. אם אתם חוששים מפיטורים סימן שאפשר קצת

להצטמצם, לא ברור לי אם כן מדוע צריך שמונה אחוז נוספים.

אני מדבר מנקודת הראות של בנק הפועלים.

כפי שתראו, יכול להיות שיש ניואנסים בין

הבנקים. גם היום מצבנו לא זהה. בבנק לאומי עובדים חלק מהעובדים חמישה

ימים וחלק מהעובדים שישה ימים. אצלנו כולם עובדים שישה ימים. הבנקים

האחרים נשאו ונתנו על פני שנים עם ההסתדרות בכל נושאי העובדים. אנחנו

נשאנו ונתנו במישרין מול ועד העובדים שלנו. כך שהדברים אינם זהים.

אנחנו עובדים היום שישה ימים, ואילולא היה עובר כל המשק לחמישה ימים

אנחנו היינו מרוצים מהמצב. הסניפים פתוחים שישה ימים, אנחנו עובדים

שישה ימים, לא רוצים שינוי. אלא שכידוע כל העובדים במשק, החל משנת 90י

כבר, עוברים לחמישה ימים בשבוע. גם העובדים שלנו באו בדרישה, לא שנה

ראשונה, אלא כבר מספר שנים לעבור לחמישה ימים בשבוע. בשנת 91' ב-8

בדצמבר 91' קיבלנו מכתב מהמפקח על הבנקים בנושא. אני אקרא לכם חלק

"בזמן האחרון התחדשה הפעילות להעביר את המערכת הבנקאות לשבוע עבודה בן

חמישה ימים. להלן עקרונות למסגרת הפעולה כפי שאנו רואים אותה.

א. לא יווצר מצב שהעובדים יעברו לשבוע עבודה של חמישה ימים, והבנקים

ישארו פתוחים שישה ימים.

ב. יום הסגירה בשבוע יהיה אחיד לכל המערכת.

ג. המעבר לחמישה ימי עבודה לא יביא לעלייה בשכר לשעת עבודה".

בהמשך הוא מתנה את המעבר מבחינתו לכמה דברים. עמדתי היא שאין לעבור

לשבוע מקוצר לפני הסדרת העניינים הכרוכים בהעברה. כולל איכות השירות

ללקוחות, תנאי עבודה ושכר, הערכות תפעולית מתאימה של כל מחלקות הבנקים,

התאמת התשתית הבין-בנקאית למצב החדש, מסלקה, ימי ערך, פעילות בינלאומית

ובדיקת האספקטים המשפטיים בכל הנוגע לזכויות וחובות הבנקים והלקוחות.

בנק ישראל ישתף פעולה ויקח חלק פעיל בכל הנוגע ליצירת התשתית המתאימה.

על סמך מכתב זה שנתקבל בסוף 91' התחלנו להערך לנושא של קיצור, והנקודה

היחידה שהיתה פתוחה היתה נקודת היום בשבוע. כי יום הסגירה בשבוע יהיה

אחיד לכל המערכת, וכפי שאתם שומעים לא היתה הסכמה, לא בין הוועדים,

והוועדים במידה מסוימת שיקפו גם את עמדת ההנהלות לגבי אותו יום בשבוע.

אז באו כל ההסתייגויות. ההמלצה של זאב אבלס, המפקח הנוכחי, היא שהיום

הזה יהיה יום שישי. על סמך זה חתמנו הסכם עבודה לשבוע של חמישה ימים עם

העובדים שלנו, ובו העובדים עובדים, שעות העבודה אינן מתקצרות והעובדים

מחזירים את השעות בימי השבוע האחרים, ואנחנו מאריכים את שעות הפתיחה של

הסניפים בהתאם. אנחנו לא מתואמים עם אחרים, אנחנו מול הוועד שלנו.

יכול להיות מצב שאתה סגור ביום שישי ואחר

פתוח ביום שישי.

נדמה לי שנותנים פה משקל יתר לנושא הזה

שכן תאמו או לא תאמו. יש לנו בעיה קשה

מאוד של עלות, יש לנו בעיה של פתרונות אחרים. אל תתעקשו להתמקד בשאלה

אם הם ישבו יחד או לא ישבו יחד.

יש בידינו מכתב של המפקח על הבנקים, שעומד

על כך שהיום הזה יהיה אחיד לכל הבנקים.

ההתארגנות שאנחנו התארגנו לקראת זה כוללת אפשרות של מתן שירות באמצעות

טלפון. הרחבת השירות העצמי למידה כזו שאת מרבית הפעולות הרגילות ניתן

לעשות באמצעות המכשירים. השארת הטריידינג רום למט"ח פתוח ביום שישי.

עיסקאות מטבע מבוצעות מול כל העולם. המרות של כסף נעשות במקום אחד בבנק

שנקרא חדר עיסקות, והוא קשור לחדרי עיסקות של כל המערכות הבנקאיות

בעולם. חדר עיסקאות זה עובד לפי הוראות הלקוחות. חדר עיסקאות זה ישאר

פתוח בבנק שלנו, וזה טלפוני.

לשאלה של ח"כ ג' גל, אני יכול לומר מה לפי חישובנו תהיה העלות אם אנחנו

נשאיר את הסניפים פתוחים בימי שישי, בכך שאנחנו נבקש מעובדים לעבוד

שעות נוספות. יש כאן בעיה ארגונית לא פשוטה, מפני שלא כל עובד מוכן

לעבוד שעות נוספות. אנחנו מדברים על מערך של 300 סניפים, בכל סניף

יכולים להיות עשרה עובדים, 15 עובדים, עשרים עובדים, שלושים עובדים,



האפשרות לנדב אנשים לשעות נוספות היא לא מוכרות מאליה, כי אנשים באמת

רוצים להיות עם משפחותיהם בימי שישי. אבל אם אנשים יתנדבו, ואנחנו

נשאיר את הסניפים פתוחים, לבנק הפועלים זה יעלה 140 מיליון ש"ח.

הסידור של פתיחת הבנקים שישה ימים

והעובדים יעבדו חמישה ימים, עלותו בבנק

לאומי היא סדר גודל של 140 מיליון ש"ח.

נאמר כאן שכל העולם מסתדר לעבוד חמישה

ימים ומערכת הבנקאות, בהיקף סחר החוץ

העולמי, בוודאי לא נופל מזה של מדינת ישראל. גם פה יש לנו פתרנות

למרבית הדברים. בוודאי זה לא יהיה כמו שזה היה קודם, שסניפי הבנקים היו

פתוחים. לכן בדיון כזה, ראוי להסתכל על מערכת הבנקאות בכללותה ועל

המשמעות של שינוי כזה מעבר לדברים שגם נאמרו.

כולנו קוראים את העיתונים הבינלאומיים ורואים מה עובר על מערכות

הבנקאות הבינלאומיות בעולם. כולם הולכים לתהליכים של התייעלות, אנחנו

רואים מיזוגים של בנקים ענקיים עד כדי בנקים של טריליון דולר בנק.

עושים את הדברים האלה, כדי להעמיס את כל התוצאה התפעולית ולשמר אותה

ולהכפיל על אותה פלטפורמה את היקף הפעילות. במדינת ישראל הנושא הזה

סגור לכל הבנקים, לא רק לבנקים הגדולים, גם לבנקים הבינוניים. אנחנו לא

יכולים להתייעל על ידי מיזוגים ורכישות של בנקים אחרים מטעמים מובנים,

ואנחנו מקבלים את זה.

דרך שנייה שקיימת בעולם להתייעלות זה על ידי הרחבת תחומי העיסוק של

מערכת הבנקאות. נושא הביטוח קיים במערכות ביטוח אחרות בעולם וביטוחים

נמכרים בסניפים. במדינת ישראל אנחנו רוצים להרחיב ולגוון את תחומי

הפעילות שלנו כדי לאפשר בסופו של דבר תהליך של התייעלות והוזלה של

השירותים הבנקאיים, גם כאן מונעים את זה מאיתנו. יתר על כן, במערכת

חקיקה חדשה, שגם איתה אנחנו יכולים להסכים, אבל מתברר שהיא גם עוד לא

מספיקה, בנושא חוק היעוץ בניירות ערך, יש כאלה שאומרים שגם את זה צריך

להוציא ממערכת הבנקאות.

הנושא של התאמה של מצבת כוח האדם לצרכים ולטכנולוגיה, שהתפתחה מאוד

במערכת הבנקאות במדינת ישראל, כמעט בלתי אפשרית. יש לנו שוק עבודה קשיח

מאוד, זה עדיין לא שוק עבודה חופשי, וגם בקטע הזה מערכת הבנקאות לא

יכולה להתייעל.

מצד שני באים למערכת הבנקאות ואומרים, תספגו עוד הוצאה. אם אומרים לכם

פה 500 מיליון זה יהיה יותר מ-500 מיליון שקל. תספגו עוד הוצאה של עוד

500 מיליון. אז רוצים ממערכת הבנקאות, שהיא תיתן שירותים 24 שעות ביממה

בכל אחד מימי השבוע, למעט בשבת, שתוזיל את העמלות הבנקאיות במערכת

הבנקאות, ואגב המפקח חזר עכשיו מארצות הברית, אין עוד מערכת בנקאות

בעולם המערבי שמערכת העמלות שלה יותר נמוכה מזו של מערכת הבנקאות

במדינת ישראל. אין עוד מערכת בנקאות בעולם שפועלת ברמת המירווחים

הפיננסיים שבה פועלת מערכת הבנקאות בישראל. צריך להחליט מה רוצים

מהמערכת הזאת. זה לא שאפשר ליצור יש מאין בכל יום. זה נכון שהמערכת

בארץ היא מאוד מפותחת, ובשנים האחרונות עם ההתפתחות של המשק המערכת גם

רווחית יותר מכפי שהיתה בכמה שנים קודם. כל המשק מתפתח. אבל צריך להבין

מה אנחנו רוצים להשיג. רווחתו של העובד חשובה בכל המיגזרים. לרוב



הבעיות שהועלו פה אפשר למצוא פתרון. אין אובדן של ימי ריבית לאף אחד,

כי ביום שתזוכה בתמורת היצוא בהשבון של הבנק המכותב שלנו בחו"ל ואנחנו

נקבל ריבית, גם אתה תקבל את הריבית. אנחנו לא מתכוונים להשתמש בשום

טריקים ולא להרוויח על אף אחד שום דבר, ולמזער ככל שאפשר את הנזקים של

הלקוחות. הבנק הבינלאומי עובד היום במערך הסניפים שישה ימים ופתוח עד

שעה שבע באותם שני ימי פיצול. כתוצאה מהסגירה של יום שישי נאריך עוד

יותר את שעות העבודה גם בימים אחרים. אז האדם שחוזר ממקום עבודתו בשעה

ארבע או שלוש, יוכל להתקלח, לנוח, ובשעה שש, שש וחצי לבוא לבנק ולסדר

את סידוריו. זה לא ששוללים ממנו. מערכת הבנקאות השקיעה מאות מיליוני

דולרים במערכות טכנולוגיה לשירות עצמי. מהמתקדמים בעולם. לא תמצאו הרבה

בנקים בעולם שיש להם המערכות שנמצאות היום במדינת ישראל. אנחנו רואים

את כל התמונה כולה, נראה לי שאנחנו מעט מגזימים, ואני לא בא כרגע להגיד

שאין בעיות עם המעבר לחמישה ימים. יש בעיות, אבל אלה בעיות שניתנות

לפתרון הגיוני, שגם יהיה תואם את הצרכים של הציבור, של הפרט, וגם את

הצרכים של הסקטור העיסקי.

בנקודת הראות שלי יש שתי שאלות. בעניין

הזה חשוב שיתנו מענה לצרכים של הציבור ויש

עוד עבודה שצריכה להעשות ולא ניתנה לה תשובה. בראש ובראשונה האם יום

שישי יהיה יום ערך או לא יהיה יום ערך. האם תהיה המרה של מטבע חוץ

לשקלים וכיצד יוכל הסקטור העסקי לתת הוראות, למי זה ינתן. תחשיב מדויק

של העלויות, כמה תעלה כל אופציה, והאם ניתן יהיה לתת פתרון של פתיחה

חלקית של סניפים מרכזיים כדי שיוכלו הלקוחות העיסקיים ומשקי הבית לבצע

פעולות שכן ירשמו כיום ערך או לא ירשמו, עדיין לא נבדקו. השאלות האלה

צריכות עדיין להיבדק וצריך למצוא להן פתרון. צריך למצוא פתרון לזה

שבנקים קטנים שאין להם את אותן השקעות שיש לגדולים בתחומי הטכנולוגיה

יוכלו לאשר שאכן הם מסוגלים לתת לצרכן, באמצעות הטכנולוגיות שיש להם או

שהם משתמשים בטכנולוגיות של הבנקים הגדולים, שירות ברמה סבירה.

כמה זמן אתם בודקים את זה? אתה אומר שצריך

לבדוק, מי צריך לבדוק?

הבעיה של המעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים

עלתה בכל איגוד הבנקים. הבעיה שעולה היא

שאיגוד הבנקים כאיגוד עיסקי מתאם את יום הסגירה במסגרת. התיאום הזה

עולה השאלה באיזה יום יסגרו את שעריהם כאיש אחד, ואיזה יום יהיה טוב

יותר להם, לעובדים ולציבור, ובהיבט של הציבור השיטה שלנו חושבת שלא

מנהלי העסקים יקבעו מה טוב לציבור, אלא בזה קובעת שיטה. או שיהיה מערך

של פיקוח על הגבלים עיסקיים, יש תיאום, או שגורם אחר שמוסמך על פי דין

לקבוע מה יהיה היום, הוא זה שיקבע. ישנה אפשרות שהכנסת תחוקק או תתקין

חוק שיטפל בנושא הזה. אפשרות חלופית היא שלמפקח על הבנקים יש סמכות

והוא יקבע את הדברים. אם אחת משתי החלופות האלה לא תתממש צריכים הבנקים

לבקש אישור להסדר כזה. לפי הדברים שהם דיברו איתי לפני שבועיים לראשונה

ושוב השבוע, כנראה שיצטרכו לפנות לבית הדין להגבלים עיסקיים ולבקש

אישור לעריכת הסדר כזה. חשוב וצריך להגן על אינטרס העובדים שהוא אינטרס

סוציאלי ראשון במעלה, לעבוד חמישה ימים. מצד שני צריך צריך אחרי שתונח

התשתית לזה, איך מגינים בנושא עיסקאות עם מטבע חוץ, איך מגינים על

צרכנים שצריכים לבצע פעולות, ובעניין הזה עמדת הבנקים, ולאו דווקא עמדת

המבקר, היא אחד בעד כולם וכולם בעד אחד. יש נושאים שהם אינם מעניין

איגוד הבנקים. אם בנק לאומי יפתח את הישיר הראשון ביום שישי משמונה



בבוקר עד כניסת השבת או בשעות אחרות זה איננו עניין של אף אחד מהמתחרים

של בנק לאומי. אני לא חושב שהמתחרים או אני או מישהו מאיתנו צריך לומר

לבנק לאומי איך לנהל את עסקיו.

אני מעריך שברגע שתתגבש התשתית אם לפנות לבית הדין ניתן יהיה לנהל דיון

יעיל ככל האפשר, למצוא את נקודת האיזון הנכונה, או שתהיה מערכת שתפתור

את הבעיה ותמצא את נקודת האיזון על ידי דין, הוראה או תקנה.

אילו היו כאן שני גורמים, המעבידים

והעובדים, הייתי אומר את מה שאומרת לנו

ההסתדרות לעתים קרובות, אל תתערבו ביחסי העבודה. יחסי העבודה במשק הם

מחוץ לתחום של הכנסת. אבל כאן ישנו עוד גורם, שנקרא הציבור.

אינני כופר בעובדה שזכותם וחובתם של העובדים לעבוד חמישה ימים. לא יכול

להיווצר מצב שבו כל המשק יעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים, ורק עובדי

הבנקים יעבדו שישה ימים. מכאן אני מגיע בעצם לקביעת עובדה שהעניין

איננו מעניינה של הכנסת, ובלבד שהשירותים יסופקו לאזור. תחליטו מה שאתם

רוצים. זכותם של העובדים לעבוד חמישה ימים. אני מניח רק שהמפקח על

ההגבלים העיסקיים הבהיר את עמדתו, שלא תהיה כאן התארגנות של כל הבנקים

במסגרת קרטל. שהרי אם לא כן בעצם יכול להיווצר מצב שכל בנק יבחר לו את

היום המתאים, כפי שאנחנו שומעים מנציגי העובדים, בל"ל רוצה יום ראשון,

שאר הבנקים רוצים את יום שישי, זה לא מעניינינו. תחליטו מה שאתם רוצים,

ובלבד שיווצר מצב שהציבור לא יפגע. יש כאן בעיה שזה לא חמישה ימים, זה

ארבעה וחצי ימים וצריך לפתור גם את יום רביעי אחר הצהריים. אני בהחלט

מסכים לעובדה שמי שירצה לפתוח ביום רביעי אחר הצהריים יפתח. אני גם

מוכן להסכים איתך שימי הפיצול יוצרים מצב קשה מאוד לעובדים. עובד שיום

העבודה שלו מפוצל והוא גר מחוץ לעיר או בפרברים בעצם הוא מצוי בעבודה

שלו יותר מ-12 שעות, לפחות תאורטית, אם לא מעשית.

לכן אתם שיושבים שלושתכם יחד עם נציג איגוד הבנקים, לעבור לשבוע של

חמישה ימים אין ברירה. אני אגב לא מקבל את דברי המפקח על הבנקים כתורה

מסיני, אני מניח שב-91' היתה השקפת עולם כזו שהוא סבר שצריך לאחד את כל

העניין. אני לא מניח שאם תיתן לו את זכות הדיבור בעוד כמה דקות הוא

יחזור ויאשר את כל העקרונות שאתה דאגת להבהיר לנו. זאת אומרת שתהיה

אחידות.

אני מציע שאנחנו כמחוקק לא נתערב בעניין הזה. זה לא ענייננו. אני גם

עומד על זכותם של העובדים לעבוד חמישה ימים, כפוליטיקאי, כחבר כנסת,

איך זה יעשה בתוך המערכת זה עניינכם. אם בנק אחד יחליט לסגור ביום

ראשון ושאר הבנקים ביום שישי, אם בנק אחד יחליט לתת שירותים מצומצמים

וימי הערך יתקיימו, אני לא נכנס לעניין הזה, כי אני בסך הכל מעוניין

שהציבור יקבל פחות או יותר את השירותים הנורמלים שלו.

בגלל זה שמונה שנים לא עברנו.

אני גם לא נכנס לעלות מול תועלת. זה לא

ענייני, אני לא מנהל את הבנקים. הם משלמים

משכורות די טובות למנהלי הבנקים, שהם יחשבו מה כדאי ומה לא כדאי. אני

גם לא נבהל מהאיומים האלה שתהיה אנדרלמוסיה אם הבנקים יפתחו בימים

שונים.



בעקרון אני אומר שאסור לנו להתערב ביחסי עבודה בין מעביד לעובד. מותר

לנו להתערב אם מדובר כאן בשירותים לציבור. יצטרכו להסתגל לעובדה

שהעובדים יעבדו חמישה ימים, אבל כנראה שתהיה פעילות של כל בנק על פי

הבנתו. זאת אומרת למשל בנקים קטנים אני מעלה על הדעת שהם יפתחו ביום

שישי. הם ימצאו הסדר עם העובדים, יתגמלו את העובדים אולי. יהיו נישות

חשובות. אני לא מבין למה דווקא מטבע חוץ. זה חשוב מאוד. חצי עולם עובד

במטבע חוץ כשאנחנו ישנים. אז יש בוודאי חדר עיסקות שבחלקו פתוח. יש

תורנות, אתה מספק שירותים, שמעתי מוועדת המשנה לשוק ההון שאנשים יודעים

לעשות פעולות בניו-זילנד, אוסטרליה, יפו, ארצות הברית כשאנחנו ישנים.

אני מניח שאתם כמנהלים תמצאו פתרון לעניין הזה. לכן אנחנו כמחוקקים לא

נתערב. אנחנו ניתן לכם להגיע להסדר בינכם לבין עצמכם, אבל נדאג שלא

תהיה כאן פעולה קרטלית שתראה כאילו אתם יושבים יחד, כפי שאתם יושבים

עכשיו.

בדיון הזה מתערבבים כמה נושאים. נושא אחד

הוא בעצם לא קשור אלינו. בכל מה שקשור

ליחסי עבודה שאני בהחלט מקבל את המאבק, את עמדתם של העובדים. אני לא

רוצה לקבוע את סידרי העבודה של הבנק. לא רוצה לעשות את החלוקה, לא רוצה

לקבוע את הימים, לא רוצה להכנס לכל הפירוט הזה. נדמה לי שהכנסת לא

צריכה להכנס לנושא הזה. המפקח על הבנקים אמר לי לפני דקה וחצי שמספר

העובדים בבנקים הוא 30 אלף, וכאן טוענים שזה 50 אלף. מותר לי לדעת

באופן מעשי מי הכתובת שיגיד לי בכלל כמה עובדי בנקים יש?

אני מסכים עם ח"כ ד' תיכון שבנושא הזה עובדים עם הנהלת הבנקים יקבעו את

כל הסידורים. העיקר שיהיה טוב והמשך השירות צריך להינתן ללקוחות,

לצרכנים. מה שמדאיג אותי בכל העסק הזה, שהיום הבנקים גובים כשבעה

מיליארד שקל כדמי עמלות מציבור הלקוחות. זה סכום אדיר. אם יהיה שינוי

המפקח על הבנקים אומר שזה יעלה. לפי הנתונים שלי, שהם נתונים מאת

המפקח על הבנקים, השנויים יגרמו לביטוי של תוספת של עוד חצי מיליארד

שקל שהם יתגלגלו בסופו של דבר על הלקוחות. אתם חושבים שהצרכנים הם

אנשים שאתם יכולים לעבוד עליהם ואתם יכולים לחייב אותם. יש גבול

למשחקים האלה, יש גבול לעליות. לכן ההחלטה צריכה להתקבל כאן, ששום

אגורה לא תתגלגל לצרכנים. ללקוחות. הבנקים צריכים להסתדר, אם יעשו

שינויים, שכל ההוצאות יהיו במסגרת הפעולה שלהם. אני מציע לפתח את בנק

הדואר משום שאנחנו צריכים לדאוג לציבור הלקוחות, כולם בלי יוצא מן הכלל

שיעברו לבנק הדואר. הרבה פחות עמלות, נרחיב את בנק הדואר, ואנחנו בכנסת

יש לנו שליחות אחת, לדאוג לציבור הלקוחות. אתם רוצים לעשות סידורים,

תעשו את הסידורים שלכם בתוך הבנקים. אתם מספיק מרוויחים מהפעילות

שלכם.

לכן אני מסכים שהעובדים יעבדו חמישה ימים. אני רוצה שיהיה טוב לעובדים,

יעשו את הסידור עם ההנהלה. שום אגורה נוספת לא תחול על הלקוחות. אני

מבקש שתהיה החלטה, זו חובתנו לקבל החלטה כזאת. אני מבקש מהמפקח על

הבנקים להורות לבנקים שכל שינוי שיחול ביחסי העבודה לא יחול על

הלקוחות. אם כן אני מבקש לשנות את המבנה, ואנחנו נקרא לכל הצרכנים

לעבור לבנק הדואר. בכך הם ירוויחו קודם כל מהשבעה מיליארד שקל מצד אחד,

שהם לא מודעים לעניין הזה, וגם לא יקבלו את התוספת של חצי מיליארד

דולר.

כללת עוד נספחים, או שיש לך טעות במספר.

הוא אמר שיש 50 אלף עובדים ופח אומרים שיש

30 אלף עובדים. לדעתי לא תחיח לכם שום בעיח. זכותכם המלאח לעבוד חמישה

ימים. אנחנו רואים היום כשהכניסו את המכונות בהתחלה, בכל זאת אנחנו

מדברים על מדינה שיש בה הרבה אנשים מבוגרים. לא כולם הולכים לבנקים,

אבל חלק גדול מאוד הולך לבנקים, גם בגלל שיש מיזוג וחימום. הגיע הזמן

שאולי הבנקים וקופות החולים יחשבו, שאם בא ציבור גדול של אנשים מבוגרים

צריך להתחשב בהם. האנשים המבוגרים מרגישים שמרמים אותם. היו בנקים שהיו

מספיק חכמים לעשות תור מיוחד לאנשים מבוגרים ולהסביר להם, אם יש להם

כסף או חסכונות. מתוך ניסיון אישי שלי, לצערי בטיפול בהרבה מאוד פניות,

יש מי שמנצל בבנקים את האנשים המבוגרים. נותן להם עצות לא נכונות. חושב

שאולי הם כל כך זקנים שהם לא מבינים. אבל יש לי הפתעה בשבילכם. אמנם

חלק מהם סופר בלירות, אבל גם עם זה הם מסתדרים. יש אנשים שיש להם

משכורות בבנקים ואין יחס יפה של הבנקים לאוכלוסיה המבוגרת. הגיע הזמן

שהבנקים יתנו עליהם את הדעת, כי בסך הכל חלק גדול מהאוכלוסיה הזאת חסכה

ומחזיקה בכל מיני חסכונות. לא כל כך מתמצאת בכל השינויים. לא כל כך

רוצים להסביר לה. אולי מרוויחים עליה. מתייחסים ללקוחות המבוגרים בתור

נודניקים, בתור מי שלא מבינים. אז כמו שעשו במקומות אחרים, תנו להם

שירות מיוחד. זה לא יפריע ליותר צעירים אבל זה יתן כבוד ליותר מבוגרים.

אני יודעת מה הולך בבנקים אחרים. אתה יכול למחות עד מחרתיים כי אתה לא

מקבל את התלונות, אני מקבלת את התלונות, וגם אני הייתי בבנק וראיתי.

מצד שני, אני אתך בעניין עצמו. מגיע לכם לעבוד חמישה ימים, אין שום

בעיה להסדיר את זה לציבור. הציבור בארץ התרגל להשתמש במכונות בחוץ. חלק

גדול של הציבור שבזמנו בא לדלפק לא בא לדלפק ואל תפחדו. מי שרוצה

להפחיד אתכם אומר שכביכול שונאים את עובדי הבנקים והציבור לא יקבל את

זה. אין שום הצדקה שאנשים עובדים חמישה ימים ואתם תעבדו שישה ימים.

בעקרון צריך שתהיה בדיקה. אתם יושבים פה בוועדת כספים, לא בוועדת

העבודה והרווחה. אם אנחנו תומכים בעובדי הבנקים, אם אנחנו תומכים

בבנקים, הממשלה תלויה בנו. אם הם ירצו להעביר משהו לא נעביר עד שהם לא

יסדרו את העניין הזה. כשאומרים לכם מעקב אתם תהיו בתור המיוחד

לגימלאים. תעשו את המעקב עד שתצאו לפנסיה. אפשר לחתוך את העסק, לעבור

לחמישה ימי עבודה, לבדוק את האנשים שיש להם בעיות. אין שום סיבה בעולם

שמסחר יפגע, אין שום סיבה בעולם שהשקעות חוץ יפגעו. לאנשים יש היום

טלפונים, אין בעיה. חיים בעולם חדש. אני לא יודעת למה זה עלה לוועדת

כספים. אם אנחנו צריכים להיות אלה שקובעים, יש לכם רוב.

לעולם לא יהיה יום מוסכם, לכל אחד יש אינטרסים שלו. אני לא יודעת מי

קובע, אנחנו נקבע את היום, אני בעד יום שישי. צריך יהיה לכפות עליכם

יום, נכפה עליכם יום. וצריך יהיה לעשות את זה ב-1 במרץ שיכנס ב-1 במרץ

ושיפסיקו עם הסיפורים של הבדיקה. צריך להיות מעקב, ואם יש בעיות

שפוגעות במסחר או פוגעות בהשקעות או פוגעות בצרכנים אז הוועדה הזאת

תהיה כתובת.

לגבי בנק הדואר, אני גם הולכת לבנק הדואר. אם בנק הדואר באמת יערך לכל

מיגוון הפעילויות הבנקאיות אז טוב מאוד, אז יהיה עוד אחד מתחרה. יהיה

אינטרס לעשות עוד בנקים.



אני לא יודעת איך בנק הדואר בירושלים. בנק הדואר ברמת גן יוצא מגדר

הרגיל. שירות מצוין, יש תשלומים שמשלמים שם ויותר טוב לשלם שם מאשר

בבנקים. אבל הם לא עושים מה שהבנקים עושים בדברים אחרים.

אני מאוד תמה את ההחלטה לסגור את הבנקים

ביום שישי. אני חושב שזה חוסר רגישות למה

שמתרחש במערכת הפיננסית. זה ניתוק ישראל מהמערכת הפיננסית הבינלואמית

שלושה ימים בשבוע, שישי, שבת וראשון. עם כל הכבוד למחשבים וכל

הסידורים, ההיפך היה צריך להיות נכון. בגישה שהולכים להגדיל את השירות

לאזרח, צריך להיות מצב שביום החופש של האזרח השירותים יהיו פתוחים

בעבורו. זה כמו שסגרו בזמנו את העיריות בימי שישי, ואת משרדי הממשלה

בימי שישי, זה עקום לגמרי. אם באמת מדברים על טובת האזרח היה צריך

בדיוק להיות ההיפך. אבל מדאיג אותי ביותר, ואני אומר את זה לבנק ישראל,

שכל הבנקים פתאום התעוררו בוקר אחד והחליטו שסוגרים ביום שישי. המשמעות

של זה היא קרטליזציה. אני לא מבין למה אין בנק אחד שמוכן לפתוח ביום

שישי. אני הייתי עובר אליו. אם הבנק שלי היה נסגר ביום שישי ובנק אחר

נפתח, למחרת בבוקר הייתי עובר לשם. אם אף בנק לא יפתח, אני אעשה כל מה

שבידי לעשות לכך שבנק הדואר יקבל רישיון בנק ושיפתח בימי שישי. יש הרבה

משקיעים פרטיים שאני מכיר שמוכנים לקנות את בנק הדואר ולהשקיע בו

ולפתוח ביום שישי. אני חושב שזו מכה לאזרחים, שעובדים מהבוקר עד הערב,

מגיעים הביתה אחר הצהריים והבנק כבר סגור, היום היחידי שיש להם

לסידורים בבנקים הוא יום שישי. עם כל הכבוד לבנק האישי שירוץ אחריך,

הוא לא רץ אחרי העובדים הרגילים. הוא אולי רץ אחרי אנשי עסקים שמוכנים

לשלם את העמלה הנוספת בגין זה. יש להם כרטיסי אשראי, הכל בסדר גמור,

לכו לבנקים תראו את התורים. בכל בנק אנשים עומדים בתור. הם לא יפרחו

באוויר, הם ישארו, לכו ביום שישי תראו את התורים כשהם כפולים ומכופלים.

הבנקים מתמודדים עם זה בהצלחה רבה. נותנים שירות יוצא מן הכלל לאנשים.

לא צריך להפסיק את זה. אני חושב שזו בסופו של דבר תהיה פגיעה של בומרנג

בבנקים ובעובדיהם, כי תיווצרנה בהכרח אלטרנטיבות אחרות אם הבנקים יסגרו

בימי שישי.

אני לא מבין איך הדבר הזה עובד ומרושת, שהבנקים פתאום בוקר אחד

מתעוררים והכל סגור ביום שישי. אם כל המדינה היתה נסגרת ביום שישי,

מערכת החינוך, כל המערכות במשק, הכל סגור ליומיים בשבוע, שיתוק מוחלט,

הגיוני שצריך לסגור הכל. אבל כל עוד שמערכות אחרות רבות פועלות, לא

ניתן לשתק את החמצן. השירות הזה הוא אלמנטרי וחשוב מאוד להרבה אזרחים,

ואני יודע שאזרחים רבים היום היחידי שהם ניגשים לסדר את ענייניהם

בבנקים הוא יום שישי. לכן התורים מאוד מאוד גדולים, למרות שאין בורסה

באותו יום הבנק מפוצץ. אני חושב, אדוני היושב ראש, שהוועדה צריכה

להתנגד לעניין הזה. אם רוצים לסגור ליום אחר בשבוע, בבקשה, תסגרו בימי

ראשון. זה תואם את המערכת הבינלאומית, זה פותר בן רגע את כל הבעיות

שהעלו פה היבואנים והיצואנים, נצטרך להתחשב בהם כי הם מביאים את החמצן

למדינה והם עובדים עם חוץ לארץ. אני מכיר את הסיפור שסגרו את הסוכנות

בימי שישי בעקבות החלטת הממשלה, הפעלנו את כל המערכות שעובדות בחוץ

לארץ גם בימי שישי, רק עם 1500/0 שעות נוספות. ואותן מערכות עובדות גם

היום בימי שישי במקביל.

אחד האיומים שמטילים היום, שאם אנחנו נפעיל ביום שישי את הבנקים בהסדר

החדש, אנחנו נצטרך לעלות את המחיר שיעלה באיקס מיליוני שקלים, חצי

מיליארד. אני חושב שזה לא מוצדק. אם תעלו את זה בחצי מיליארד אני אבקש



שתיעשה בדיקה של כל עמלות הבנקים מחדש פה. ממילא הן גבוהות מאוד, אפשר

להוריד חצי מיליארד, אפשר להוריד מיליארד שקל ועדיין נשאר בלי יום

שישי. אני מוכן לבדוק כל דבר. כבר העלנו את זה בפני נגיד בנק ישראל.

אני מאוד מצטער על כך שאתם, בנק ישראל, לא נכנסים לעובי הקורה ולא

מטפלים בעניין של העמלות, על כל צורותיהם. אז לא צריך את התוספת של חצי

מיליארד שקל.

אנחנו צריכים לראות כעובדה שהמערכת

הבנקאית עומדת לעבור לחמישה ימי עבודה.

אני מאוד מודאג מהמצב היום של השירות לקהל, ואני רואה את זה בתורים.

השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם מעבר לחמישה ימי

עבודה יקצר את התורים. יפעל יותר לשירות לציבור. אני מעריך שדווקא מעבר

לחמישה ימי עבודה יגרום לכך שאם יהיו תורים גדולים יותר מאשר קיימים

היום, הבנקים יאלצו למצוא לזה פתרון. המצב יגיע ללחץ כל כך גדול של

הציבור שיאמר, פתחתם לחמישה ימים, התורים התארכו, ואתם תצטרכו לפתור את

הבעיה. זה יחייב אתכם. כי המצב כבר היום, להערכתי, הוא בלתי נסבל, ואני

נמצא במקום שיש בו סניפים של שלושת הבנקים הגדולים.

אינני מבין לפי הגישה שלכם, שאומרת שאתם יכולים להיות סגורים ביום

שישי, ולנהל עיסקאות. המשק העולמי הופך לשוק אחד, והוא יתפתח. אנחנו

צריכים לראות את ההחלטה שתקבלו בימים הקרובים כהחלטה שמשפיעה על עשרים

שנה. כי אם אתם תעברו היום לעבודה ביום ראשון, אז לא תשנו את זה גם

בעוד עשר שנים. עכשיו הבנקאות העולמית עוברת להיות מערכת אחת. אם אתם

יכולים לקיים מערכת של השוק הגדול הזה כשאתם סגורים ביום שישי, מדוע

אתם לא יכולים בארץ לעשות את אותו דבר, לקיים יום אחר. אז אתם אומרים

לי, המערכת תתפתח. אני יכול לקיים מצב שבעולם הבנקים יהיו פתוחים ביום

ראשון, ואני לא. מצד שני כאן אתם לא יכולים לעשות את זה. אם אנחנו

אומרים שזה שוק אחד, אז השוק הזה צריך להיות פתוח באותם ימים או סגור

באותם ימים. אם זה לא כך, מדוע לא בישראל. יהיה בנק אחד שהוא פתוח ובנק

אחר שהוא איננו פתוח באותו יום. אין כאן לוגיקה.

לכן אני מציג שאלות, משום שנראה לי שאין לנו סמכות, בוועדה. אני לא

חושב שדיון היום יכול למצות ולהגיע למסקנות. לכן אני מעורר שאלות.

נראה לי שמבחינת הציבור, יום שישי הוא יום של סידורים. אתה רואה את זה

בשווקים, במרכזים המסחריים, הציבור נמצא בימי שישי במקומות הללו וזוכה

לשירות. סגירת הבנקים ביום שישי, להערכתי עומדת לפגוע בציבור רחב מאוד,

שהוא מצד אחד לא יוותר על יום שישי כי הוא תלוי בו, מצד שני הוא צריך

ללכת אליכם ביום ראשון כי ביום שישי הוא לא יוכל לקבל את השירות. אז מה

התשובה. מבחינת הציבור, אני מדבר על מאות אלפים שאתה רואה אותם. יום

שישי זה חצי יום, זה יום חופשה, זה יום של סידורים, מה שקורה בארצות

הברית ביום שבת. מי שמצדד בכך שהציבור ימשיך ללכת לשווקים ביום שישי,

והוא לא יוכל לקבל את השירות בבנקים, משמעות הדבר שאנחנו מגיעים לארבעה

ימי עבודה בשבוע.

עובדי הבנקים שמתנגדים לסגירה ביום ראשון, תסבירו לי. אני כעובד בנק

מדבר על האינטרס שלי. אני אעבוד ביום שישי עד שעה אחת, אצא לסוף שבוע,

ויהיה לי סוף שבוע של שישי, שבת וראשון. אבל אם ביום ראשון הבנקים

סגורים אתה ממילא תצא לסוף השבוע שלך ביום שישי בצהריים, שביום שישי

אתה גם צרכן. אתה הולך לעשות את הקניות. תסבירו לי את ההגיון שבו אתם



לא רוצים להעניק לעובדים שלכם יום ראשון מלא, כי על פניו, כעובד בנק מן

השורה, אילו הייתי עובד הייתי שואל את השאלה הזאת.

חסרים לי כאן נציגים של עובדי מדינה ושירותי הביטחון בבנק יהב. אני

רוצה לדעת מה עמדת בנק יהב שמקיים היום את השירותים לציבור שלם, ומה

עמדת העובדים שם, ומה עמדת העובדים שמשתמשים בשירות. אני לא יכול לדעת

מה הציבור חושב, משום שהציבור זה רצף אחד של דעות. אני יכול לדעת

ולבחון מה אומרים עובדי שירות המדינה שיש להם בנק שמשרת אותם, וזה חסר

לי להערכת המצב. אני הרי לא קובע, יש לי עמדה כמו לכל אחד מהיושבים כאן

בחדר. אין לי סמכות אלא אם נחוקק, ואני לא רואה כאן חקיקה. אבל יש כאן

כמה שאלות שבעמדות שהבעתם יש סתירות להערכתי. גם של ראשי הבנקים, שוב

לגבי אישור. גם לגבי עובדים שאומרים אנחנו רוצים שיום ראשון יהיה יום

שבו אנחנו נעבוד. מבחינת הצרכנים לא שמעתי את העמדה הברורה של ציבור

שלם, שאני במקרה זה כן מייצג אותו, כי אני ביום שישי נמצא בשווקים

ואני רואה מה קורה ביום שישי. הולכים לעשות קניות ליום שבת. השאלה יום

ששי או ראשון היא מאוד מהותית. שהדיון יארך עוד חודש או עוד חודשיים,

אבל שההחלטה שתתקבל תהיה באמת אופטימלית. אני למשל הייתי עושה סקר

שמוסכם על העובדים, על הבנקים, גם על המפקח על הבנקים. שהשאלות תשאלנה

על ידי עובדים מקצועיים שנוכל לדעת גם לגבי השוק העולמי, מה ההתפתחויות

שם. החלטה לא נכונה יכולה לגרום לתופעות מאוד לא רצויות למשק.

יש שתי בעיות. חלק מהאנשים יפגעו או לא

יפגעו. אם מעבירים את המערכת ויום בשבוע

לא עובדים אז העסק יכול להצליח. יכול להיות שעדיף יום ראשון או לא, אני

לא יודע מה דעת כל העובדים בכל המקומות. אני לא יודע אם נעשתה בדיקה או

סקר בין העובדים. המשפחות תפוצלנה, כי הבעל עובד ואשתו בחופש ביום

שישי, או להפך. לגבי העניין של עובדים שגומרים לעבוד בשעה שש בערב,

אפשר לפתוח את הבנק פעם באמצע השבוע עד שעה מאוחרת, ולאפשר לאנשים

להגיע לסידורים שלהם. זה פותר את הבעיה הזאת. אני גם נמצא ביום שישי

בבנק. גם לי זה היום היחידי שאני הולך לסידורים. בבנק ביום שישי יש

תורים ארוכים מאוד. אם אתה מפצל את זה ליומיים בשבוע אחר הצהריים, ואתה

יודע שכל המשק לא עובד יום אחד בשבוע, לדעתי זה יכול להיות פתרון.

שווה לבדוק את זה חודש או חודשיים. זה עוד לא נבדק בשום מקום. ציבור

עובדים כמו של בנק הפועלים לקחו בחשבון את הנזקים שיהיו להם. אי אפשר

שאנחנו כוועדת כספים נכפה את דעתנו ועמדתנו על ציבור גדול של עובדים,

וגם על ציבור של הבנקים. אני חושב שגם את הנושא העיסקי צריך לקחת

בחשבון. זאת אומרת ששלושה ימים בשבוע הבנק סגור, אני אגב לא מאמין

שבמערכת ממוחשבת, מסודרת, מאורגנת, אי אפשר למצוא פתרון, כולל תורניות

במרכזים עיסקיים כאלה או אחרים. בשום פנים ואופן לא נראה לי שהבנק צריך

להיות פתוח ביום שישי, ואי אפשר למצוא פתרון של 200-150 עובדים בבנקים

גדולים שינהלו את המערכת הכספית הבינלאומית.

אני אגב לא רוצה שהיום יהיה דיון על נושא עמלות ועל כל מיני דברים, זה

לא הזמן. יהיו דיונים כאלה ויהיו דיונים אחרים. אבל והיה אם מתקבלת

החלטה שבה הבנק יסגר פעם בשבוע ליום נוסף, שאני מצדד בה, שהיא לטובת

העובדים, וצריך לחשוב גם על הפקידים שעובדים בבנק, אני מקווה שאת המחיר

של ההחלטה הזאת, נזק כלכלי כזה או אחר, לא ישלם הצרכן. אני מקווה מאוד

שדברים אלה נלקחים בחשבון, ואני רוצה לקוות שלא תצא מכאן החלטה,

שאנחנו, ועדת הכספים, נקבע לכם באיזה יום בשבוע זה יסגר.

מטרת הדיון בין השאר היא לקיים במה

ציבורית שבה אפשר לשים את הבעיות, להחליף

דעות, ולא שבאים לוועדת הכספים וכאן יאמרו לכם ממחר בבוקר מה לעשות,

החל משעה שמונה. בסופו של דבר, ככל שמהערכת תהיה יותר פתוחה, יותר

תחרותית, פחות עם צווים ופחות עם החלטות שלנו, כן ייטב. אנחנו כמובן

נרצה לקבל תשובות על השאלות שהועלו פה, וגם לעקוב אחרי מה שקורה, ואולי

אחד הדברים שמעניינים היום, הוא האם התהליך נעשה כפי שצריך לעשות עד

לקבלת ההחלטה. בכל העולם עובדים חמישה ימים, ובסופו של דבר יעבוד גם

אצלנו חמישה ימים. השאלה אם זה יהיה במרץ הקרוב או בתקופה יותר

מאוחרת.

הרי בסופו של דבר גם החינוך יעבור לחמישה ימים, אלא שהוא צריך להיות

הדבר האחרון. כי אותם אנשים שעובדים ביום שישי עדיין, אחת הבעיות שלהם

היא שהילדים לא יסתובבו ברחוב, לכן אני מניח שהחינוך יהיה הדבר באחרון,

וכל הדברים האחרים באיזשהו קצב צריכים להכנס, ובתנאי שהשירות ללקוחות

והעלות כתוצאה מזה לא תפגע.

הנושא של המערכת הבנקאית באה מדי פעם

לטיפול ולדיון בהרבה מאוד היבטים. הנושא

של פתיחת הבנקים ביום שישי הוא בדרך כלל נושא יותר צרכני מאשר נושא

כלכלי, מבחינתנו. הבנקים יכולים לחשוב מה יותר טוב להם כתועלת כלכלית

שלהם. אני חושב שברגע שאנחנו סוגרים מערכת, אנחנו צריכים לדעת כמה זמן

לא מקבלים את השירותים. כאשר יסגרו את הבנקים ביום ראשון לעומת יום

שישי, שזה מה שרוצה המועצה לצרכנות ורוצה רוב הציבור, יהיו אנשים שיהיו

מנותקים מאפשרות של פעילות בנקאית יומיים וחצי, כי ביום שישי סוגרים את

הבנק ב-12 ללקוחות, ועד יום שני בשמונה בבוקר, שלושה ימים כמעט רצופים,

לא יכול לקבל שירותים בנקאיים. מדובר על עסקים יותר קטנים שיצטרכו את

השירותים האלה.

מצד שני, מה שעומד מול זה הוא היום החופשי שיש לכלל האזרחים, והוא יום

שישי. אם לכלל האזרחים היום החופשי הוא יום שישי, שהוא יום יותר נוח,

מבחינה זו להתחשבות בעניין הזה יש משקל לא פחות ערך. כי בסופו של דבר

רוב הציבור יעדיף את פתיחת הבנקים ביום שישי על פני פתיחתם ביום ראשון.

מדובר במיליוני לקוחות, בצורה כזאת או אחרת, שמקבלים שירותים בנקאיים.

לכן אם הייתי בודק בין שני הדברים, אין ספק שיכולה להיות פגיעה עיסקית

מסוימת באנשים במערכת העיסקית, שיומיים וחצי לא יוכלו לקבל שירותים

בנקאיים, לבין פגיעה בכלל מיליוני האזרחים ומיליוני הלקוחות. בעניין

הזה הכף שלי נוטה יותר לכיוון שהבנקים צריכים להיות פתוחים ביום שישי,

ולא צריכים להיות סגורים באותו יום שרוב הציבור מסדר את ענייניו ואת

עסקיו. גם בבנקים הייתי רוצה שזה יהיה יותר כלכלי, למרות שאני מסכים

איתך שיש אנשים שנפגשים בבנק לסגור עניינים, אבל זה לא צריך להעשות

בצורה הזאת.

לגבי הנושא של העמלות שעליו דיברת, שבעה מיליארד שקלים, ושאלתי את מר

אבלס מה ההיקף של העמלות שניגבות. אתה אולי המעטת, כי הוא אמר שזה בין

שבעה לשמונה מיליארד. הנתון הזה שנמסר על ידי המפקח על הבנקים, מבחינתי

הוא נתון נכון כל עוד הוא לא הופרך על ידי גורמים אחרים מקצועיים

שיכולים למסור נתונים אחרים. אדוני יושב הראש, אתה היית אחד מנושאי

הדגל לצמצומו של היקף העמלות, יחד עם החברים הנוספים כאן בוועדת

הכספים, ולא נחלנו את ההצלחה המקווה. אמנם מספר העמלות קטן מ-500. אני



זוכר שבדיון עם המפקח על הבנקים מספר העמלות היה גבוה מ-500. היום זה

צומצם ליותר ממאה. אבל עדיין זה מספר גבוה מאוד של אנשים שרוב האנשים

אינם מתמצאים בו. מה עוד שהאפשרות לראות את העמלות זו בדרך כלל אפשרות

מצומצמת, הרי לא יכתבו מאה עמלות על הקיר, למרות שאומרים שבבנקים

מסוימים כתוב חלק, או שיש חוברת שאפשר לעלעל, זה לא רציני, כי זה לא

מביא למעבר בין הבנקים. במדינת ישראל הלקוח של הבנק כבול לאותו בנק

שאיתו הוא מתחיל את הפעילות שלו, אם זו פעילות עיסקית, אם זו פעילות של

לקוח של עובר ושב רגיל, בהרבה מאוד חישוקים. הרי בסופו של דבר את

החסכונות של הילדים הוא עשה שם. את קופת הגמל שלו הוא לקח שם, את

ההלוואה לאוטו הוא לקח משם, את המשכנתא הוא לקח משם. תמורת זה הוא

שיעבד הרבה דברים אחרים. אלה זרועות תמנון שבצורה כזאת או אחרת חונקות

את אותו לקוח, ומונעות ממנו את האפשרות לעבור מבנק לבנק, כי בסופו של

דבר אדם אינו יכול להשתחרר מאותם שעבודים שהוא לקח על עצמו בתמורה

לאותן הלוואות שהוא קיבל. הוא קיבל המון כספים בהלוואה, אז האפשרות שלו

לעבור היא כמעט מינימלית. אבל אם היתה באמת תחרותיות בנושא העמלות היו

מרגישים אולי מעבר. אם בנק הדואר היה משמש כבנק דואר בלבד, ולא שיהיה

שם גם תור לבולים וגם תור לאסימונים וגם תור לחבילות, יכול להיות שהבנק

הזה היה צריך להיות תחרותי תרבה יותר מאשר הוא כיום. היום אינני יודע

לקבוע אם זה בינלאומי, לאומי, מי מהם גובה עמלות נמוכות יותר. אני רק

יודע שיש הפרסומת של הבינלאומי, בוא תשתתף ברווחים שלי. יכול להיות שזה

מצב שנותן לי השתתפות ברווחים. השאלה אם מצד שני העמלות יותר גבוהות או

יותר נמוכות. אין לי שום אפשרות לקבוע. יכול להיות שמצד אחד אני מקבל

רווחים ממה ששילמתי יותר. אתה אולי תסביר את העניין, תגיד שהעמלות שלך

יותר נמוכות. אבל הייתי רוצה לדעת, אין לי שום בסיס להשוואה לעניין

הזה.

אני רוצה להתייחס לנושא שנחשף לגבי החתימות המזויפות על גבי הציקים.

נושא זה שבו חתמו על המחאה כאלפרד היצ'קוק או וודי אלן, כל מיני חתימות

שאפשר היה לראות. הרי על פנים ההמחאה, אפשר לראות שהשם של בעל החשבון

או בעל ההמחאה אינו זהה לשם שחתום. זו אינה חתימה מקושקשת, אבל מאחר

שהבנקים רוצים להגיע למצב של חסכון בעלויות, מבחינתם עדיפה בדיקה

מידגמית על סכומים יותר נמוכים. זה הביא אותם למצב של אפשרות שבו אני

יכול לאבד פנקס המחאות ושכל אחד ימלא שם צ'ק של 1,500 שקלים וזה יופץ.

הבנק אומר מה אכפת לך, תקבל חזרה. אני אומר לא, כי זה עושה לי נזק גדול

בשביל אותו סכום של 1,500 כפול 20 או 30 המחאות שיש לי בפנקס הצ'קים.

ואם זה שלושה או ארבעה פנקסים. לפי דעתי אתם חייבים להגיע למצב של

בדיקה. בדיקה זאת צריכה להביא אתכם לקנס הרבה יותר משמעותי מאשר אותו

סכום שאתם מחזירים. אני לא רוצה, אדוני יושב הראש, שאני אגיע למצב שבו

המחאה שלי, שהיא שטר לכל דבר, גם עוברת לסוחר, אנשים יכולים בצורה כל

כך קלה למשוך מחשבוני סכומים שאמנם אצל חלק מהאנשים יחשבו לא גבוהים,

אצל חלק אחר יותר גבוהים. הגשתי הצעת חוק בעניין הזה, הצעת החוק הזאת

תובא לאישור בקריאה תרומית בזמן הקרוב, לכך שהבנקים יחויבו לעשות את

זה. אם לא יעשו יחויבו בקנס הרבה יותר משמעותי מאשר אותו סכום שהם

אמורים להחזיר על אותה המחאה שנגבתה שלא כדין.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם ביחס

למכתב שצוטט כאן בשם המפקח. מדובר במכתב

מ-91',לאחר אותו מכתב היו מגעים נוספים ביני לבין מנהלי הבנקים. שם

נאמר במפורש שהפיקוח על הבנקים לא יכפה על הבנקים יום סגירה, והנושא



הזה צריך להפתר במישור היחסים שבין הבנקים לבין הממונה על ההגבלים

העיסקיים, כיוון שייתכן שיש פה בעיה במישור הזה.

כמה חברי כנסת התבטאו על האפשרות שכל בנק

יסגור ביום אחר. שיהיה ברור לחברי הכנסת,

שהמשמעות של ההחלסה שכל בנק סוגר ביום אחר זה שישה ימי עבודה. אין

אפשרות טכנית לבצע את זה, יש מסלקה ואני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים

טכניים, אבל בלתי ניתן לעמוד בסיטואציה שכל בנק יסגור ביום אחר.

לגבי שישה ימי עבודה, אנחנו מנהלים עסק כלכלי. אם יהיה מצב שהעובדים

יעבדו חמישה ימים והבנקים יהיו פתוחים שישה ימים יש עלויות נוספות.

מצאנו היקפים פחות או יותר של העלויות האלה. בכל עסק כלכלי מישהו צריך

לשלם את העלויות האלה. העמלות במשק הישראלי, ויעיד המפקח, הן מהנוחות

ביותר בעולם. השירות הוא מהטובים בעולם, והעמלות הן מהנמוכות בעולם.

המירווח הממוצע של הבנקים על תיק האשראי שלהם הוא שני אחוז. המירווח

הממוצע בארצות הברית הוא ארבעה אחוז. ברגע שהמירווח בארצות הברית ירד

מארבעה אחוזים ל-3.7% אתם רואים את כל ההתמזגויות הגדולות של כל מיני

בנקים. בהתמזגות כזאת סוגרים מאה סניפים, מפטרים 120 אלף עובדים. בארץ

זה לא נעשה, אבל זאת הסיטואציה. המירווח המינוני שלנו הוא הכי נמוך

בעולם היום. כך שלבוא ולהטיל על המערכת הזאת הוצאות נוספות, אנחנו

צריכים מישהו שישלם את זה. אנחנו גוף כלכלי וננהל אותו כגוף כלכלי.

אני הייתי חשב כללי, ואני רוצה להתייחס לבנק הדואר. אם תקחו את בנק

הדואר, תטילו עליו את השירותים שהבנקים מבצעים, תנו לו את העמלות

שבנקים מקבלים, תמצאו את עצמכם מסבסדים את בנק הדואר בשיעורים גדולים

מאוד. אז אם זאת כוונת המחוקק, בבקשה. אנחנו לא הגוף.

הממונה על ההגבלים העיסקיים אמר שצריך לפנות לבית הדין להגבלים

עיסקיים. אם מישהו חושב שאפשר לפנות לבית הדין להגבלים עיסקיים ולבצע

את היציאה לחמישה ימי עבודה ל-1 במרץ, אני חושב שהוא טועה טעות גדולה.

לגבי הנושא של העמלות. העליהום זה לא

מהאזרחים במדינה, העליהום זה מחברי הכנסת.

ח"כ רענן כהן לא מתמצא, אומרים דברים בשביל שכל העולם ישמע. תפתחו את

בנק הדואר, יזרקו אותנו, העיקר שיהיה פתוח והציבור יהנה. אבל כשסגרתם

את כל המדינה לחמישה ימים בשבוע מישהו מאיתנו נהנה מזה? ידענו שאין מה

לעשות, העובדים קיבלו רווחה, לאט לאט התמסדנו לנושא הזה. אם זה כל

משרדי הממשלה, אם זו המשטרה עצמה, אם זה צה"ל ואם זה חברי הכנסת. כולם

עברו. לא ניתן לעבוד שישה ימים בשבוע כי אנחנו העובדים החלטנו ככה. לא

ההנהלות, זה לא קרטל. שמונה שנים אנחנו מנהלים את המאבק הזה. אם זה

יהיה סכסוך עבודה או לא, הבנק לא יפתח ב-1 במרץ. אנחנו מצפים

שמבחינתנו לפחות האזרח הקטן לא יפגע, אנחנו אומרים שנוסיף שעות עד כמה

שניתן. בסופו של דבר הפגיעה תהיה, כי כל מי שמתרגל לרעיון מסוים ומשנה

אותו, אז יש פגיעה, כולנו נתקלנו בזה כאזרחי מדינת ישראל. אין לנו

עניין לפגוע לא בצרכנים, בוודאי לא ברווחים שלנו בתוך העניין הזה, וככה

זה יעבוד.

לגבי ההצעות שהועלו פה ליום ראשון, יש שתי

בעיות. מבחינת יבוא חומרי גלם יהיה כנראה



קשה לשחרר במכס באותו יום, אם לא יהיו בנקים, כי התשלום מבוצע באותו

יום, ועל סמך התשלום המכס משחרר.

דבר שני, יש הבורסה שכולם יודעים שעובדת, צריכים לתת לזה פתרון. לגבי

הנושא של המט"ח של יום שישי, צריך להיות פתרון כנגד שקלים גם. אני מדבר

על סכומים גדולים שהחבורת קונות, לא ברור איך יתנהל המסחר הזה, האם

יהיה בכלל שער יציג באותו יום. יום התשלום לחוץ לארץ לא מבוצע על ידי

חדר עיסקות, מבוצע על ידי הבנק. חדר עיסקות קונה את המט"ח, מעביר את זה

לחשבון הבנק שלי, והבנק מעביר את זה לחוץ לארץ. אם יעבוד רק חדר עיסקות

ולא תוכל להתבצע פעולה של העברה לחוץ לארץ, לא עשיתי שום דבר. אני קונה

את המט"ח כדי לשלם בחוץ לארץ.

לבעיות שהועלו יש פתרון ואפשר למצוא להן

פתרון, ואני מציע לא להתמקד פה בדיון

בבעיות טכניות, שזה התפקיד שלנו למצוא להן פתרון.

לדעתי טוב שתפתחו את בנק הדואר וטוב שיהיה בנק דואר. הוא בוודאי יוכל

לתת שירותים למי שזקוק לסוג השירותים שהוא יכול לתת. לא צריך להיות בזה

איום, ולא צריך להפחיד בזה אף אחד. כל אחד יתן את השירותים שהוא יכול

בתחרות מלאה.

בנושא העמלות הבנקאיות, אני לא יודע מאיפה הנתון של שבעה מיליארד שקל.

אחד הדברים שאני לא מצליח להבין, רוצים

להגיע לרווחים גדולים ולהגיע לעמלות, הרי

בסופו של דבר המניות הן בידי המדינה. מצד אחד אתה שומע מדוע העמלות

כאלה. הייתי מציע לכל אחד לבדוק מה קורה בבתי מרקחת מבחינת עמלה,

בירקות יש פער מחירים. שם אני חשוב שהייתם רואים את הפערים הגדולים.

הסכומים הרי בסופו של דבר ניתנים למדינה. מכיוון שרוצים להגיע להפרטה

אתם בוודאי לא רוצים להוריד גם את היעוץ מהבנקים, להוציא את קופות הגמל

מהבנקים שאף אחד לא יקנה את הבנקים, אלא אם כן אתם רוצים למכור את

הבניינים ולפטר 30 אלף עובדים.

ל-30 אלף עובדים הגענו אחרי התייעלות, מ-50 אלף. הייתי רוצה שיתיחסו

אלינו כאל אנשים שרוצים לשרת את האנשים. מאחר שהציבור הרחב החליט שיום

ראשון נוח לו, הבנקים יודעים שתהיה להם יותר פעילות ביום שישי, כי הקהל

הרחב נמצא בחוץ, ורוצה לעשות יותר פעילות, יותר פעילות זה יותר רווחים.

לנו נאמר שהיתה החלטה. אני מצד אחד שומע שאנחנו החמצן במדינה, אבל מדי

פעם מציירים אותנו לאור התקפות של חבר כנסת זה או אחר כחנקן של המדינה.

סך הכל אנחנו בני אדם שמפרנסים במדינת ישראל. כבדו אותנו, אנחנו חלק

מהבוחרים שלכם.

מדוע יצאה המלצה ולא החלטה של יום שישי.

אנחנו יושבים פה, עשרים-שלושים אנשים, שכל

אחד מייצג ציבור. כולנו מייצגים ציבור, חברי כנסת, הצרכנות, תעשיינים

גדולים, תעשיינים קטנים, ואנחנו רואים שכולם מדברים שלאזרח וליצוא

ולתעשייה הפגיעה ביום שישי תהיה פגיעה גדולה. יש פה חתך בנציגות של כל

מגזרי המשק. יצאנו אתמול עם הודעה בעיתונות, קיבלנו ארבעה חמישה

טלפונים, מהצפון, מהדרום שמחזקים את ידינו. אם זה רצון הציבור, אם זה



רצון התעשייה, אם יש בעיות עם המט"ח, יש פה חברי כנסת, מדוע לא יום

ראשון, אני רוצה תשובה הגיונית.

נאמרה פה אמירה שלעובד יש משפחה, שהוא רוצה להיות איתה ביום שישי.

בבל"ל יש כבר הניסיון הזה. יש לנו מדגם של למעלה מאלף איש של עובדים

שיש להם זכות בחירה בין יום שישי ליום ראשון. 700/0 מהעובדים זה נשים,

בחרו את יום ראשון.

ח"כ א' ויינשטיין, יש סקר עמדות ציבור. כל

מנהלי הבנקים קיבלו אותו. סקר של חברה

שהיא לא חברה פרטית. הסקר הוא חד-משמעי, שהציבור רוצה את הבנקים פתוחים

ביום שישי. למעלה מ-70% בכל המיגזרים שעשינו, בכל החתכים שעשינו, לפי

רמות הכנסה, לפי גיל, לפי השכלה, בכל דבר. יש לנו שירותים פתוחים

שעובדים אנשים חמישה ימים בשבוע ואנחנו רואים את זה בכל הארץ, חינוך,

רפואה, סופרמקרטים, כולם עובדים. אנחנו לא ממציאים גלגל. אנחנו בסך הכל

מנסים ליישר החלטה. החיבור הזה בין החלטת ועדת הבנקים על המעבר לחמישה

ימים בשבוע, ואני אפילו תומך בזה כי אני עצמי עובד חמישה ימים בשבוע,

לבין החלטות הבנקים, את החיבור הזה אני לא מקבל. הבנקים צריכים להגיע

לבית הדין להגבלים עיסקיים, ואנחנו כנציגי צרכנים נתנגד. אבל העובדים

יכולים לעבור ב-1 במרץ, מבחינתי, לחמישה ימים בשבוע. הקשר הזה בין

הנהלות הבנקים לבין ועדי העובדים, לפי דעתי הוא לא נכון והוא מזיק גם

לעובדים, אבל הוא פוגע בכל העניין מעיקרו. העניין מעיקרו האם סניפי

הבנקים יהיו פתוחים שישה ימים או חמישה ימים, זו הנקודה.

לגבי המפקח על הבנקים. אם המפקח על הבנקים יתן מכתב, בצורה זו או

אחרת.

ביקרנו את הבנקים, זה קל לבקר על המעבר בין הבנקים, גם ח"כ מ' שיטרית

דיבר על זה, זה מאוד מסובך לאזרחים. זה תהליך מאוד קשה.

אנחנו מחוקקים את החוקים, לא תפקידנו לפרש

אותם, אחרים מפרשים אותם ופועלים על פיהם.

יורם טורבוביץ הממונה לא צריך בקשות מאיתנו כדי שהוא יעשה את מה שהוא

צריך בתחום הזה. הדברים נאמרו, וגם הוא אמר את שלו, הוא יעשה את המוטל

עליו. אנחנו לא צריכים לבקש מהם שיעשו את הדברים האלה. אני רק רוצה

לומר לחברים גם בהנהלות הבנקים וגם לעובדים, כל מאמץ שיעשה לגבי מיזעור

העלויות, אם תהיינה בעניין הזה, זה תפקידכם. המספר שנקבתם בו הוא מספר

גדול, וצריך לעשות, אנחנו חייבים לסמוך עליכם שתעשו כל מה שניתן כדי

שהדבר הזה יהיה פחות ככל האפשר.

לגבי בנק הדואר או דברים אחרים. כל מה שאפשר לעודד כדי שתהיה יותר

תחרות זה דבר במקומו. אני לא חושב שאנחנו צריכים לאיים עם בנק הדואר.

הלוואי ובנק הדואר יתפתח ויהיה עוד בנק אחד שמתמודד.

אנחנו בטוחים שכל הדברים שנאמרו פה, לגבי מתן מלוא השירותים לכל סקטור,

אם זה המיגזר העיסקי ואם זה עסקים קטנים, יש לכם זמן מספיק כדי להערך

ולפתור אותם, ואני בטוח שאפשר לפתור אותם. זאב, אנחנו נצטרך שוב לבדוק

אם יש צווארי בקבוק בתחום של התחרות. לא עסקנו בזה בחודשים האחרונים,

צריכים לפתוח אותם. אני חוזר ואומר את הדברים האלה כי אינני מאמין, לא

בצווים ולא בחוקים ולא בשום דבר אחר, בכל מה שקשור לעלויות. אין דבר



יותר טוב כדי לצמצם עלויות מאשר תחרות, וזה לא בא חלילה כדי להעביר

עובדים, אלא כדי לשרת את אוכלוסיית מדינת ישראל במינימום עלויות.

ועברנו כבר את הימים שחשבנו שהכל צריך להיות מאורגן בקואופרטיבים

ומסודר. אנחנו יודעים שלתחרות יש משקל, אם כי לא הייתי רוצה שמקיצוניות

אחת נעבור לקיצוניות שנייה. תפקידנו יהיה לעקוב, ואם נחשוב שצריך לקיים

דיון נוסף או דברים נוספים, נעשה את זה, ואם מישהו מחברי הכנסת יחשוב

שצריך תיקון חקיקה, יעשה תיקון חקיקה.

האם אני יכול להבין מדבריך שכל שינוי

שיהיה בידי העובדים מעם ההנהלה, העלויות

לא יחולו על הלקוחות?

אמרתי שאנחנו תובעים מהם שיעשו את הכל

שהעלויות תהיינה במינימום ההכרחי. תפקידנו

לגלות אם יש צווארי בקבוק שעוצרים תחרות, ולפתוח אותם.

אני רוצה לפנות לבנקאים. יש כאן בעיה קשה,

משעה שהמכתב של המפקח על הבנקים אינו קיים

עוד, הדרך פתוחה לפנות לבית המשפט להגבלים עיסקיים. אני מבקש להבהיר את

העניין, כי נדמה לי שהם מדברים על יום ראשון, ואתם מדברים על יום שישי,

ואז כבר המצב מסובך ביותר.



2. חתימות מזוייפות על צ'קים

צפינו בתוכנית טלוויזיה שבה היו עובדות

שבהן מאות אלפים ראו כיצד הרכוש שלהם,

החסכונות וההפקדות והפקדונות, נתונים באפשרות לפריצה. ביקשתי להעלות את

הנושא הזה לדיון בוועדה, ואני מודה לח"כ ג' גל שהסכים להעלות את זה,

משום שאני חושב שיש צורך לההזיר לציבור את בטחונו. בעקבות הכתבה הזאת

אנשים התחילו לחשוש, כי הכתבה נתנה זווית מסוימת, שבה יש לכאורה סיכון

שלאדם יש פקדון ולפתע הוא יכול להיות במינוס אלף, אלפיים ואפילו יותר.

צריך להבהיר לציבור כיצד הבנקים רואים את הדברים, מה קורה בעולם. מה הם

הבטחונות שיש לו שבאמת ההפקדה שלו היא במוסד הדיסקרטי ביותר שקיים. מאז

ומעולם בנק זה מוסד דיסקרטי, זה מקום שבו אתה מפקיד את כספך שהכסף

שמור. אני מבין שאי אפשר לעשות בדיקה של כל צ'ק. אני מניח שמיליונים

מתגלגלים במשך זמן של יום-יומיים, אינני יודע כמה. אולי פעם יהיה מחשוב

שיוכל לזהות חתימות וכן הלאה. אבל מדוע לא לעשות מה שקורה בכמה ארצות

בעולם, שבו צרכן הבנקים מקבל העתקים מהצ'קים שלו אחת לחודש, לא את

החשבון, כדי שיוכל לראות.

אם אתה מבקש אתה מקבל.

אני מבקש לדעת מדוע זה לא יעשה בצורה

סדירה. יכתבו לציבור שיש שירות כזה, מחירו

כזה וכזה, ואז יש לקוח שעושה שתי תנועות בחודש והוא בודק את זה. יש גם

לקוחות פרטיים שעושים תנועות רבות והם יבקשו את השירות הזה. המצב

הנוכחי הקיים, הוא מצב שלא יכול להמשך לאור הכתבה הזאת.

יכול מישהו לבוא ולומר אין בעיה. יכולים

לבוא ולומר שמשעה שנתגלה זיוף אנחנו הבנק

נוטלים על עצמנו את האחריות, ואז אין בעיה יותר. כל הציבור יודע

שהאחריות היא על הבנקים, כפי שעשו חברות כרטיסי האשראי, שהן שייכות

במישרין או בעקיפין לכם. אז היינו מסיימים את כל הדיון הזה, אם הייתם

מוסרים הצהרה ברורה, שהאחריות במקרה של זיוף שלא נתגלה על ידיכם מוטלת

עליכם.

כל שנה אזרחית אנחנו מחליפים את הספרות, כך יוצא שבינואר 1996 כותבים

על הצ'ק 1995. אז הצ'קים חוזרים וגובים עמלה של כ-12.5 שקלים אולי 17.5

שקלים. אני פונה אליכם, שלפחות לגבי חודש ינואר תקלו בעניין הזה, ולא

תחזירו את הצ'קים שנרשם עליהם 1995, בעוד שהשנה התחלפה. אני מדבר לגבי

חודש אחד, כי פשוט אתם קונסים את ציבור הלקוחות שלכם ומרגיזים אותם.

יכול להיות שיש עם זה בעיות, אבל הבעיה היא פרוצדורלית, ואני לא חושב

שצריך להרוויח כסף על טעות שנעשית בתום לב.

נושא שלישי שהוא שולי, אני מבין שפעולה בבנק היום בדף חשבון עולה שקל,

שקל וחצי, אולי שני שקלים. יש עלות לכל פעולה. לעתים קרובות החיוב או

הזיכוי נמוכים מהעלות. במצב כזה תשקלו, אולי צריך להוציא נהלים שאם

מדובר בסכום של פחות משקל או שקל וחצי מוטב שזה לא יעלה יותר ללקוח.

שעצם הפעולה לא תעלה לו הרבה יותר ממה שהוא מזוכה על ידיכם.

כאמור, משעה שהנושא של החתימות פורסם, אתם צריכים לומר דברים ברורים,

וזו הבמה.

אני חושב שהכתבה שפורסמה בטלוויזיה, שלא

ראיתי אותה, אבל קראתי את התקציר של המלל

שלה, היתה סערה בצלוהית של מים. אני חושב שהיא זאת שיצרה את הבעיה,

ועצם פירסומה גרם נזק. אני לא חושב שיש בעיה בעניין הזה. אני לא מכיר

אף מקום בעולם שבו מאמתים חתימות של כל צ'ק שעובר במסלקה. אין דבר כזה.

המצב החוקי בעניין הזה ברור. אם בנק שילם ציק שלא חתום על ידי המושך,

האחריות מוטלת על הבנק. ולא במצב כזה, אלא גם במצבים אחרים. כאשר

התאריך איננו רשום כהלכה, האחריות היא על הבנק. הציבור צריך לדעת את

זה. בראש ובראשונה הציבור צריך לדעת שאת חשבונות הבנק צריך לבדוק וצריך

לבחון וצריך להתאים. ואם יש פעולה שלא נראית למישהו הוא חייב לברר אותה

עד הסוף. קיים בעולם נוהג, בעיקר בארצות הברית, שבו בנקים מחזירים

צ'קים. את כל המסמכים. הם עושים את זה על מנת לחסוך לעצמם בעלויות, אבל

צריך לקחת בחשבון שפה עצם המשלוח יעלה ללקוח. ידוע לי שבנקים, על פי

דרישה, מוכנים לשלוח את העתקי הצ'קים חזרה ללקוחות.

אין שום ספק בעניין הזה שהאחריות היא על הבנקים. לא יעלה על הדעת לבדוק

את כל הצ'קים, וכפי שאמר ח"כ א' ויינשטיין, מדובר במיליוני פעולות

ביום. אם יבדקו את כל הציקים המסלקה תסתם. לא יעלה על הדעת דבר כזה.

לכן אני חושב שלציבור אין מה לחשוש. הציבור צריך לדעת, לאו דווקא בהקשר

הזה, אלא בכל הקשר שהוא, שאת חשבונות הבנק צריך לבדוק וצריך להתאים.

לגבי ההצעה שלך על העניין של הטעות ברישום השנה בחודש הראשון, אם אתה

מתכוון לכך שבנק לא יחזיר צ'ק בגלל דבר זה, יש פה בעיה משפטית. כיוון

שאם ציק נחתם חצי שנה מוקדם יותר, או התאריך שנושא הציק חצי שנה מוקדם

יותר ממועד שבו הוא מוצג לגביה, הרי הציק הזה על פי פקודת השטרות בטל.

אם אתה מתכוון לכך שהבנקים יתחשבו בטעויות ויפחיתו את העמלות, אני

מצטרף לכך, וחושב שזה רעיון טוב. וכדאי באמת שבנקים יפחיתו את העמלות

על החזרות ציקים בגין הסיבה הזאת בחודש הראשון של כל שנה.

המערכת שלנו בבל"ל, סך כל הכמות החודשית

של הציקים היא חמישה מיליון בחודש בממוצע.

יש לנו ימים עם 600 אלף צ'קים ליום, יש לנו ימים אחרים עם 250 אלף

צ'קים. ההתפלגות היא שב-85% מהמספר הזה זה צ'קים עד 1,500 שקל. ציקים

מעל 1,500 שקל זה 150/0. אפשר לומר למפקח אנחנו אחראים על כל זיוף, חתימה

לא נכונה. אנחנו גם פונים למשטרה מיד, ברגע שמתגלה דבר כזה, אנחנו

פותחים בהליך פלילי. מה שצריך לקרות זה צירוף כזה, שאיש יאבד את פנקס

הציקים, שמישהו ימצא אותו, יזייף צ'קים ושבאמת לא יתפס בבדיקה המידגמית

ושבעל החשבון לא יבדוק את החשבון.

הפרעון במזומן הוא זניח. הרבה מאוד פעולות זה ציקים שאתה מעביר לחשבון.

זה לא ציקים שאתה גובה אותם מזומן. זה עוד מוריד את ההסתברויות. יש

שיפוי במקרה של זיוף ואנחנו אחראים לכל הנזק. זו המשמעות של בדיקה

ידנית, אין טכנולוגיה שיכולה לבדוק את העניין הזה. כל הטכנולוגיות לא

קיימות כרגע בתחום הזה. אם היינו בודקים בדיקה ידנית בבנק לאומי זה היה

מחייב 230-170 משרות נוספות.

האם העובדה שבצ'ק למעלה רשום שם מחזיק

הצ'ק עוזרת למנוע זיופים?

יש לנו שירות של החזרת צ'קים על פי בקשה.

אנחנו משאירים את זה למקרה של הלקוח. אם

הוא רוצה הוא יבקש, אם הוא לא רוצה הוא לא יבקש.

בעניין הקטנת העמלות במקרה של החודש הראשון אני צריך לבדוק את זה,

שמעתי את זה לראשונה.

אני חושב שכפי שאמר המפקח על הבנקים,

הכתבה בטלוויזיה היתה סערה בצלוחית מים,

אבל יש פה שני דברים שאני חושב שצריך לשים עליהם דגש. אחד, הבנקים

צריכים להבהיר בבירור מהו הסף, האם הסף של עד 1,500 הוא כללי לכולם, או

שכל בנק נקט. אני לא בטוח, כי אם יש כל כך הרבה מגבלות. זה לא סף

קבוע.

השאלה השנייה היא אולי יותר חשובה, אני זוכר שהיה מקרה בעבר, שהיה במאת

זיוף אמיתי, לא קשקוש כמו שהופיע בכתבה של אישיות שחתמה על הציק, כלומר

מישהו גנב צ'ק וחתם וזייף חתימה דומה מאוד למקור. הבנקים התנערו במקרה

הזה. אמרו לא, במקרה הזה אנחנו לא חייבים לפצות אותך, כי החתימה היתה

דומה או זהה, לכן אנחנו לא מפצים. השאלה מה עמדת הבנקים במקרים כאלה.

אם אני מבין נכון, אם מתברר שמישהו זייף

והבנק שילם, הבנק צריך להחזיר לו את הכסף,

מכאן שהבנק יעשה את החשבון שלו עד כמה הוא רוצה לבדוק, והלקוחות בסוף

החודש יבדקו את החשבונות שלהם.

אבל היה פה מקרה של זיוף והבנק לא רצה.

פה נאמרים דברים על ידי אנשים רציניים. הם

חוזרים ואומרים שעל צ'ק מזויף שמישהו ירמה

הם מצווים להחזיר את הכסף. הם יעשו את החשבון שלהם, כמה כדאי להם

להשקיע בבדיקה, ואנחנו הלקוחות ניקח בסוף החודש ונסתכל אם הצ'קים

שכובדו הם אכן הצ'קים שלנו, ואם לא, נבוא אליהם והבעיה תיפטר.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלו? בשעה 12; so