הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 609

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. חי בשבט התשנ"ו (29 בינואר 1996). שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - יו"ר

פ י בדש

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ: ע' עלי

יי בן-יהונתן, י' בוק, זי מנור, ה' קירש,

ת' לומבווזו, י' נבות - משרד האוצר

ג' כהן, ח' מרגליות - משרד התמ"ס

שי כהן - משרד הרוקלאות

עי אייל - אר.די.סי. - פתרונות מחשוב בע"מ

א' שניידר

אי קרשנר

ס' אלחנני

א' לוין

1. צווי תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין

(תיקונים מס' 41 ו-42), התשנ"ו-1995

2. צווי היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין: - הגנה על

הייצור המקומי, התשנ"ו-1996; הגנה על הייצור המקומי

(תיקון), התשנ"ו-1996; הסדרת ייצור, ביקוש וצריכה

(מסי 2)(תיקו ו מסי 2), התשנ"ו-1996

3. תקנות מס הכנסה (ניכויים מתכנסות משקיעים בסרט הישראלי)

(תיקון)

4. צו מס הכנסה (פחת)(תיקון)

5. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 109)

6. חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים)

(הוראת שעה)(תיקון מס' 3)(תקרת פטור לדמי שכירות)(ג' שגיא)



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 41). התשנ"ו-1995

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה.

צו תעריף המכס והפטורים (תיקון מס' 41).

בזמן שעשינו את החשיפה בספטמבר 1991 היו הרבה מאוד שיעורים שהם היו שיעורים

נמוכים מעבר למכסימום שצריכים להגיע בסוף התהליך. זאת אומרת, אם סוף התהליך

שיעורי המכס הם 8% ו-12%, היו כאלה שזה 13% ו-14%. אמרנו, אין טעם לבוא ולהכניס

אותם לתהליך חשיפה וכל שנה זה יירד ב-0.3% לא משמעותי. אמרנו, נחכה לקראת את

הסוף, ואת התיקונים הסופיים נעשה אז. זה הזמן. החלטנו שאנחנו עושים עכשיו את כל

התיקונים ומיישרים את הקו.

עשינו תיקונים על 150 סעיפים. כל הסעיפים היו מהסוג הזה, שתמיד הייתה הפחתה.

בהפחתה אנחנו לא באים לוועדת הכספים, לכן אתם לא יודעים. הסעיף הזה הוא סעיף

שמורכב מקצוב ועוד אחוזים. על פי העקרונות, ברגע שאני משנה שאת הקצוב לאחוזים,

תאורטית יכולה להיות כאן העלאה, ולכן הבאנו את זה לכאן.

בסך הכול, אין כאן העלאה. אנחנו שומרים על אותו מצב שהיה קיים קודם. הפכנו

חלק מהקצוב לאחוזים, הבאנו אותו ל-8%, שהוא היעד הסופי, פלוס 1.5% במקום 6%.

1.5 שקל ולא אחוז.

1.5 שקל לק"ג, נכון. ועוד 8%. מה שהיה קודם 6% ועוד 1.73 שקל לק"ג. זאת אומרת

ה-0.23 שווים בדיוק את 2% האלה שהפחתנו את ה-6% ו-8%. יש כאן שינוי ששומר על אותו

נטל מס, ועכשיו המוצר הזה ייכנס לתהליך החשיפה. ובשנת 2000, כי זה טקסטיל, הקצוב

יירד כל שנה בהתאם ויגיע ל-8% כמו תכנית החשיפה. זה מה שעשינו כאן. אין כאן

העלאה אלא העלאה תאורטית.

כבר הערנו להם והם יתקנו לפעם הבאה. דברי ההסבר אינם ברורים. לא ברור למה זה

מתייחס. כתוב "חוטים", הכוונה לחוטי פוליאסטר. זה חשוב לדעת, כי חוטי פוליאסטר

מיוצרים בארץ וזו הסיבה שיש פה ההגנה הזו. חשוב לדעת את זה.

תאורטית, מה שכתוב פה, שבשביל להיכנס לחשיפה אתה מעלה את שיעורי המכס. אבל

ההסבר שלו, שאתה מחליף קצוב לשיעורים, מסביר את זה.

מה שהייתי רוצה לבקש, שיהיה כתוב מסלול הירידה של השיעור הקצוב, כי פה זה לא

ברור. אם כל שנה יורידו - - -

כל שנה לפי תכנית החשיפה.

זה יהיה בשביעיות? בשבע שנים?

לא. עד שנת 2000 יש לנו שלוש-ארבע שנים. כל שנה שליש.

אני רוצה להביו עכשיו בלשון של הדיוטות אחרי שאינם גמרתם את הדיון האקדמי.

החשיפה משמעותה שבסוף התהליך, המכס יהיה כמה?

8% על חומרי גלם ו-12% על מוצרים סופיים. זה היעד.

היום על הוטי פוליאסטר יש 8% ועוד 1.73 שקל. מה זה אומר באחוזים?

1.73 שקל באחוזים - אם 2.5 זה 2%, ופה יש לנו 6, 6 כפול 2.5 זה 15%.

ה-1.73 שקל זה בערך 12%.

זאת אומרת שהיום זה 20%?

כן. אני מציע להקטין את הקצוב, להעביר חלק מהקצוב לאחוזים ואז אני הופך את

ה-6% ל-8% . בכוונה בחרתי את ה- 8% כי זה היעד הסופי ואותו אני רוצה להשאיר, ואת

ה-1.5 שקל שנשארו לי אני אוריד בהדרגה על פי תכנית החשיפה. ואז ה-8% נשאר בסופו

של דבר.

הגורמים העוסקים בעניין יודעים מזה? הם העירו הערות?

לא קיבלנו הערות.

לולא הלכתם לפי השיטה הזאת אלא לפי החוק, מה היה קורה?

לפי החוק זה היה נשאר 6% ועוד 1.73 שקל עד הסוף, ובסוף היינו צריכים בלית

בררה, בשנת 2000 לבוא ולהגיד שזה הופך להיות 8% במכה אחת. לא רצינו בבת אחת.

אבל היית מבטל את ה-1.73 שקל.

נכון. לא רציתי להוריד את הכול בבת אחת.

חוטי פוליאסטר nr כמו סיגריות, זה שילוב של אחוזים וקצוב, וזה מיקס כזה שנועד

לעזור לתעשייה המקומית נגד היבוא הזול מארצות שלישיות, כי נגד ארצות הקהילה

האירופית אין הגנת מכסים וכיוון שהם ממילא יקרים יש הגנה טבעית נגדם. אבל זה מונע

יבוא מארצות שלישיות, בייחוד המס הקצוב.

היו"ר ג י גל ;

מה אחוז חוט הפוליאסטר במוצר הסופי?

בבגד אופנתי זה יכול להיות בטל בשישים, אבל אם אתה מדבר על בדים פשוטים, זה

יכול להיות משמעותי.

אתה מדבר על המס או על החוט?

על המס.

זה יכול להיות 10%.

מה שארזה בעצם אומר, שאתה הולך להוריד כל שנה ב-3% את המכס?

כן. אם זה 12%, במשך שלוש שנים כל שנה אני מוריד בערך 3%-4.

איזו משמעות יש לזה מבחינת המפעלים האלה?

3% אולי זה לא הרבה, אבל אם אתה מחכה לסוף והשינוי יהיה דרסטי בבת אהת 12%,

זה יכול להיות משמעותי. צריך לזכור שמה שעשינו פה, הבאנו סעיף אחד מתוך 150. כל

ירט- ה-150 לא היו אינם בעיות.

לא חשבן על זה בזמנו?

בזמנו לא רצינו לעשות את השינוי משום שהשינויים היו מזעריים. אם היינו

מתחילים בתחילת החשיפה ב-1991 הייתי צריך להוריד כל שנה 0.1% או 1%. זה היה חסר

משמעות. לעומת זאת, כל 150 הסעיפים האלה, שההפרשים מאוד קטנים, נשאיר לקראת הסוף

ונעשה נתקו לקראת הסוף.

היו"ר ג' גל;

מי בעד לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 41}?

ה צ ב ע ה

לאשר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 41)

בגמר תכנית החשיפה לא יישארו מסים קצובים?

נכון.

היו"ר ג' גל;

גם לא בסיגריות?

בסיגריות זה מס קנייה. מכס לא יישאר.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 42), התשנ"ו-1995

מדובר בחומר "לאבס" שזה חומר בסיסי לדטרגנטים. מה שקורה הוא שלאחרונה מתפתח

יבוא של "לאבס" ממדינות שלישיות שהוא זול, כמעט במחיר של הייצור המקומי ואפילו

זול ממנו בכ-10%. היות והמוצר הזה לא היה בתכנית החשיפה כי עד לאחרונה לא היה

יבוא ממדינות שלישיות, לכן לא ראו בעיה בזמנו. עכשיו שהבעיה התחילה אמרנו לפחות

מן הראוי לתת למוצר הזה את ההגנה המגיעה לו לפי תכנית הרושיפה, שזה אותם 8%

מינימליים שאנחנו מטילים על מוצרים שהם חומרי גלם.

היו"ר ג' גל;

מאילו ארצות?

היבוא בא בדרך כלל מגרמניה, מצרפת ומארצות הברית, אבל עכשיו התחילו לייבא גם

ממצרים ויכול להיות מירדן.

היו"ר ג' גל;

המכס הוא על יבוא רק מארצות שלישיות?

אי בן-יונתן;

נכון.

היו"ר ג' גל;

ארנה אומר שלגבי יבוא ממדינות שלישיות יהיה מכס של ,/'8?

כן.

בכל המוצרים?

המכס 8% הוא לא בכל המוצרים. בכל המוצרים שיש בעיה של ייצור מקומי יש עדיין

8%.

היו"ר ג' גל;

איפה אין ייצור מקומי ?

יש הרבה מוצרים שאין ייצור מקומי והמס עליהם הוא אפס. רוב התעריף המכס הוא

אפס.

אני רוצה להוסיף, שבדרך כלל היבוא ממצרים היה עדיין מהוץ לרישוי ועד לפני שנה

וחצי לא ניתן היה לייבא מוצרים כאלה שיתחרו בייצור המקומי. עם ביטול הרישוי גם

ממצרים אנחנו ראינו שנוצר עיוות. בהתאם לתכנית החשיפה כשמבטלים רישוי ניתן

להחליף את הרישוי במכסים. מכאן הצורך במיוחד לגבי ה"לאבס", שזה מוצר חדש שנוצר

עכשיו ולא נוצר קודם. בשלב זה אין יבוא של "לאבס" מירדן.

בשנה האחרונה הביאו כחצי מיליון דולר יבוא מארצות שלישיות.

ממצרים.

היו"ר ג' גל;

מי בעד תיקון מס' 42 בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין?

ה צ ב ע ה

לאשר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין

(תיקון מס' 42), התשנ"ו-1995

עכשיו מילה אחת טובה על הכלכלנית שלנו. היא מבינה בכימיה ותיקנה לנו את

הנוסחה.

אני מבקשת - דברי ההסבר או שתעבירו לי אותם קודם שאני אקרא ואחזיר לכם - - -

חי מרגליות;

דברי ההסבר הועברו.

אבל אי-אפשר להבין אותם. אי-אפשר להבין את העברית.



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי), התשנ"ו-1996

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי

(תיקון), התשנ"ו-1996

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הסדרת ייצור, ביקוש וצריכה

(מס' 2)(תיקון מס' 2). התשנ"ו-1996

הסעיף הבא: שלושה צווים בעניין היטלי סהר.

כידוע, הצווים הקיימים הוארכו לתקופה מוגבלת בזמן מכיוון שידענו שבעצם עם

יישום סיבוב אורוגוואי, כשבאופן מקורי התכוונו ליישם לפני כן, אנחנו נהליף במידה

רבה את היטלי סחר כי המכסים החליפו במידה רבה את ההיטלים הקיימים. לכן צווי היטלי

סחר שהיו קיימים, הגנה על הייצור המקומי והסדרת ייצור וביקוש, הוארכו בזמנו

לתקופה מוגבלת של 6 חודשים בלבד.

ב-1.1.96 עשינו יחד עם המכס את הפעולה הנרחבת של יישום סיבוב אורוגוואי

וליברליזציה של היבוא גם בתחום החקלאי כמתחייב על פי ההסכמים הבין-לאומיים

ובהתאם לסיכומים עם האוצר. מכאן נוצר הצורך לפרסם מחדש למעשה את ההיטלים.

היטל להסדרת הביקוש והייצור, שם בוטלה רשימה ארוכה של היטלים, בעצם כל

ההיטלים הקיימים למעט ההיטלים על מוצרי דיג, הדגים הקפואים, מפני שהיטלים אלה

הומרו במכסים ב-1.1.96.

לגבי צו היטלים, הגנה על הייצור המקומי, השארנו היטלים שנדרשים בגלל הסכמים

בין-לאומי ים. פה מדובר בארבעה סוגים. כפי שאמרתי, רוב ההיטלים הומרו במכסים. מה

לגבי היבוא מהקהילה האירופית, התחייבנו כלפי הקהילה האירופית לחשב

את המכס על המרכיב החקלאי בשיטה מיוחדת שמחייבת חישוב מחדש באופן תקופתי כל

שלושה-שישה חודשים על פי פרמטרים ועל פי משקל חומרי גלם, על פי פרמטרים שסוכמו עם

הקהילה האירופית. לכן לא היה ניתן להכליל היטלים אלה במכס, כי מבחינת המכס הוא לא

ערוך לחישוב מכסים בצורה זו. לכן השארנו אותם בצורה של היטלים לפי חישוב מיוחד כי

החישוב מורכב.

מסיבה זאת גם כן שינינו את ההגדרה של החישוב המיוחד שמתחשב בפערים בין מחירים

של חומרי גלם החקלאיים מייצור מקומי לבין אותם חומרי גלם בסחר הבין-לאומי. כי זה

בסיס החישוב שגם סוכם עם הקהילה האירופית והוא מתאים גם מבחינת העקרונות של

חישוב היטלי סחר. זה חישוב שהוא הרבה יותר אובייקטיבי. זה לא חישוב אד-הוק לכל

משלוח ומשלוח אלא חישוב שניתן לפרסמו ולהודיע עליו, ולהודיע גם על הצורה ועל

הפרמטרים השונים שנלקחו בחשבון לצורך חישוב ההיטלים. זאת נקודה אחת.

מדובר בהיטלים על שמנים צמחיים, על מרגרינה, כוספה, שהשארנו

אותם מהסיבה שבהסכם עם הירדנים סיכמנו שאנחנו נבטל את המכס אבל לא את ההיטל.

ההבחנה הזאת נעשתה בעת המשא ומתן עם ירדן. אילו היינו הופכים את ההיטלים למכס,

הדבר היה מחייב ביטול המכס ג0 כלפי ירדן, וזה בניגוד למה שסוכם אתם.

כמו-כן נשארו היטלים לגבי יבוא מארצות הברית. היבוא מארצות הברית, על פי

הסכם, פטור ממכס, אבל מותר להטיל עליו היטלים מסיבות של מדיניות חקלאית. זה על פי

הסכם עם ארצות הברית. אנחנו עכשיו בהליך של משא ומתן עם ארצות הברית לסכם סופית

איך ניישם את מדיינות היבוא בתחום החקלאות והמזון המיובא בעקבות יישום סיבוב

אורוגוואי שמשמעותו המרת הגבלות כמותיות והיטלים במכסים. כאשר כפי שאמרתי, בהסכם

עם ארצות הברית מותר להפעיל הגבלות כמותיות. הואיל ובכל זאת לא רצינו להפלות את

היבוא מארצות הברית לרעה ולהגביל יבוא מארצות הברית, כאשר יבוא זה הוא בעצם מותר

כשמקורו מארצות אחרות, בכפוף למכס גבוה, אנחנו באופן זמני הטלנו היטלים על יבוא

מארצות הברית. חלקם היטלים שמשקפים את המצב הקיים, זאת אומרת בשינויים כפי שהיו

קיימים בעבר. לגבי מוצרים שהיו מוגבלים באופן מוהלט ביבוא, הוטלו היטלים בשיעור



השווה ל-90% של המכס הקיים על יבוא ממדינות שלישיות.

אני צופה שבתחום הזה של ההיטלים על יבוא מארצות הברית יהול שינוי לאחר

שאנהנו נסכם את המשא ומתן עם ארצות הברית. בכל אופן, אי-אפשר לומר מראש מתי אנחנו

נסכם את זה ונגיע להסדר עם ארצות הברית. לכן בשלב זה ההסכמים האלה קיימים כמו כל

שאר ההיטלים.

קבוצה נוספת בתחום של מוצרים שאינם חקלאיים - מדובר כאן בתיקים עשויים

מחומרים טקסטיליים ומבד גלמי. בשני המקרים האלה יש עדיין היטלים כי לא הצלחנו

לסכם עם המכס את המרת היטלים במכסים. המכסים על המוצרים האלה יורדים כל שנה

במגביל בדיוק באותם המועדים של הורדת המכסים בהתאם לתכנית החשיפה. אין הבדל

ביניהם, וההיטלים על הבדים מותאמים בדיוק למכסים המוטלים על בדים דומים מיבוא.

שני צווי היטלי בטחה קודמים הסתיימו ב-8 בדצמבר 1995 . החדשים האלה מתחילים

ב-1 בינואר 1996. אנה ואני ניסינו להבין מה קרה פה כי הייתה לאקונה של שלושה

שבועות. פניתי אליכם ושאלתי מה קרה.

לא הייתי שבוע בירושלים. התקשרתי אלייך ולא היית.

אתם מבטלים צו מ-1992 יצו הוא רק לשנתיים. זאת אומרת שב-1994 הוא הוארך. למה

אתם לא מבטלים את הצו מ-1994?

הצו שהוארך הוא תיקון לצו המקורי. ברגע שאת מתקנת צו מ-1992 ב-1994, ה-1994

הוא חלק מהצו של 1992 .התיקון נכלל בצו המקורי. אם את מבטלת את הצו המקורי, את

מבטלת גם את ה-1994.

מה עם הלאקונה של שלושת השבועות?

שני הצווים הוארכו עד 8 ביוני 1995. הם הוארכו מ-8 בדצמבר 1995. לא היינו

צריכים אישור הוועדה משום שזה רק היה לשלושה שבועות, מ-8 לדצמבר עד 1 בינואר. ב-1

בינואר פרסמנו צווים חדשים וביטלנו את הצווים הישנים.

על פי הסכם גאט"ט מחליפים את כל מה שהיה לנו במכס?

כן.

אפשר לקבוע שיעור מכס כמה שרוצים?

לא בטוח.

במהלך של שנים יש פרוצדורה של ירידה?

נכון.

אם אני מבין נכון, צריך להכריז על רשימה של מוצרים מה המכס שלהם. האם הרשימה

הזאת הוכרזה והאם היא לא צריכה את אישור ועדת הכספים?

קודם כול,אנחנו כבר בסוף דצמבר 1993-תחילת 1994 לגאט"ט על רשימת

המכסים שיחליפו את ההגבלות הכמותיות. ביישום סיבוב אורוגוואי, מה שפורסם צו מכס

חדש, אני משערת שזה הובא או יובא לוועדת הכספים על ידי המכס, לא על ידינו, אינני

יודעת מה המצב. חבל שבן-יונתן הלך עכשיו.

היו"ר גי גל;

זה לא הגיע אלינו.

זה לא הגיע אליכם?

היו"ר ג' גל;

לא הובא אלינו. נוצר מין מצב עקום. שהוועדה מתבקשת לאשר דברים שבחלקם הם

פועל יוצא מהצו הזה לפני שאנחנו מכירים את הצו.

אתה צודק.

היו"ר גי גל;

בדיונים שהיו כאן ופנה שהתעניינתי, יש לי מושג כללי במה מדובר. אבל אני לא

מכיר את הנושא לפרטיו וכאן אנחנו כבר נדרשים להקדים את הסוסים לעגלה.

אתה בהחלט צודק, כי בהחלט יש קשר בין הצווים השונים. זה לא במקרה שפורסמו

באותה עת. מכיוון שאי-אפשר היה להטיל מכס בלי לבטל הסכמים קיימים, אחרת היינו

גורמים לגביית מס פעמיים, שלא זאת הייתה הכוונה.

מה לוח הזמנים של הדבר הזה?

לוח הזמנים של היטלים הוא שנתיים. ההיטלים האלה פורסמו לשנתיים. היטלים

מוגבלים בזמן. לגבי המכסים, המכסים אינם מוגבלים בזמן.

היו"ר ג' גל;

והבקשות החדשות?

בגלל החוק שמגביל את ההיטלים בתקופה של שנתיים, הם מוגבלים לשנתיים והם

חייבים להיות מאושרים תוך 60 יום.

יש עוד שבועי ים.

אחד פורסם ב-10 בינואר והשני ב-4 בינואר.

היו"ר ג' גל;

אני מבקש שבשבוע הבא יבוא המכס עם הדבר הזה.

אי קרשנר;

אני לא מבין.

חי מרגליות;

רק את ההארכה של צו הסדרת הייצור אני מבקשת לאשר. הארכנו את זה בשלושה

שבועות.

היו"ר ג' גל;

על פי הסכם גאט"ט, הסידורים השונים שהיו בנושא של יבוא תוצרת חקלאית הוחלפו

במכסים, שעד כמה שאני יודע הם בטור יורד לאורך שנים. אני שואל; האם זה דורש

אישור ועדת הכספים?

דורש אישור ועדת הכספים כי יש העלאת מכסים.

היו"ר ג' גל;

נוצר פה מצב שאנחנו הולכים לדון בדבר שהוא המשך של זה בלי שבזה דנו בכלל. מה

שאני מבקש, היות ויש לנו צורך לאשר את זה תוך שבועיים-שלושה, שבשבוע הבא יבוא

המכס ויתן הרצאה על המכסים בגאט"ט ויבקש אישור על מה שצריך, ובהמשך של אורנה ישיבה

נעסוק בהפחתות האלה.

אני ממשרד החקלאות. רק להבהיר; אנחנו פרסמנו את ההתחייבות שלנו בגאט"ט לפני

שנה והצי. והמכסים אמנם צריכים לרדת. המכסים שלנו בגאט"ט זה לא המכס בפועל

במדינת ישראל. המכס בפועל במדינת ישראל זה צו המכס. זה צריך לבוא לוועדת הכספים.

האם יש היגיון שכדי להיכנס לצווים שלכם צריך לעבור קודם לצווי המכס?

יש דברים שאפשר להתייחס לזה.

למה שנתייחס בחלקים? למה שלא נקבל קודם את התמונה הכללית מה קרה עם הסכם

גאט"ט, אילו מכסים נקבעו, מה המסלול, מה אנחנו צריכים לאשר, ובאותה ישיבה ניכנס

לעניין הזה?

לגבי ההיטלים, היבוא למשל מארצות הברית ומן הקהילה האירופית, שם מדובר בפטור

ממכס שקיים והיה קיים גם קודם. זאת אומרת, לא חל שום שינוי מבחינת שיעורי המכס.

אם נאשר את זה בשבוע הבא זה יהיה מאוחר?

לא.

אני רוצה לראות את התפיסה הכללית, את הגישה הכללית, ואחר כך להיכנס לעניין

הזה. נקדיש ישיבה שלמה לנושא של גאט"ט. ראוי גם שאנשי ועדת הכספים ילמדו. אני

קצת התעניינתי, אני יודע במה מדובר. תבואו, יבוא מנהל המכס, יסביר את הנושא של

גאט"ט, יבוא אולי צביקה אלון שעוסק בזה, נשמע את הקונצפט ונאשר את מה שנאשר בשבוע

הבא.



תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט בישראל)(תיקון). התשנ"ו-1996

הסעיף הבא: תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט בישראל)(תיקון).

אני מוכרח לציין שלאחרונה ראינו כמה סרטים ישראליים טובים. אפשר ללכת לראות

סרט ישראלי.

במשך 5 שנים למעשה קיימות תקנות מס הכנסה (ניכו י ים מהכנסות משקיעים בסרט

בישראל). לפי התקנות ניתן ניכוי חלק יחסי מהוצאות שותפות שעוסקת בהנפקת סרטים.

אנחנו מבקשים בתיקון הזה להאריך את תוקף התקנות בשנתיים נוספות. תוקף התקנות פג

בסוף שנת 1995. אנחנו מציעים להאריך את תוקף התקנות עד סוף 1997.

לפי התקנות עוסקות בהפקת סרטים שותפויות וכל שותף משקיע בשותפות מקבל מדי שנה

חלק ירקי מהוצאות ההפקה שמוציאה השותפות להפקת הסרט. הכוונה להוצאות שמוצאות

במדינת ישראל באופן כללי. לכן נוצר תמיד מס למשקיעים בשותפויות שעוסקות בהפקת

סרטים. הרעיון המקורי של התקנות הוא לעודד הפקת סרטים ישראליים. תנאי לקבלת

התמריץ, הניכוי המיוחד, -זה אישור הסרט בידי ועדה ציבורית מייעצת שמאשרת שאכן יש

לינת תמריץ להפקת הסרט.

נמצא כאן רואה החשבון זיו מאור מנציבות מס הכנסה שיוכל לענות על שאלות בקשר

להפעלת התקנות. אנחנו בסך הכול בתיקון הזה מבקשים הארכת התקנות בשנתיים נוספות.

מה ההגדרה של סרט ישראלי?

סרט שהופק בישראל. סרט קולנוע, וידיאו או טלוויזיה המופק בישראל, שאושר בידי

הוועדה המייעצת שליד הקרן המשותפת לעידוד הסרט לעניין תקנות אלה. בעצם יש פה

1. הפקה כאן במדינת ישראל; 2. אישור על ידי הוועדה המייעצת

שאולי זיו יוכל להרחיב בנושא זה.

אני רק אדגיש נקודה נוספת, שהמשקיע, השותף בשותפות, מקבל מדי שנה חלק ירקי

מההוצאות של השותפות, הוצאות הפקה בישראל וגם מרכיב מסוים, עד 15%. מהוצאות

שהוצאו מחוץ למדינת ישראל. הכוונה כאן לא לתת ניכוי בעד הוצאות שהוצאו מחוץ

למדינה. הכוונה הוצאות הפקה שמוצאות במדינת ישראל.

כמה המענקים? מה הניכוי המוינר השנה? האם יש כללים מי רשאי להשקיע בסרט? יש

מגבלות? כי הרושם שנוצר בחוץ, שבמקום לשלם מס הכנסה, טוב להשקיע בסרט, ואתה גם

מכיר במאים, שהקנים. אני רוצה להבין את הכללים.

בדרך כלל אלה הם אנשים שהם בהכנסה חייבת גבוהה. מה שהם עושים, הם משקיעים

בסרט. הם לוקחים על עצמם איזשהו סיכון. מקבלים את ההוצאה הזאת כהוצאה מוכרת

לצרכני מס כאשר המגבלה שזה לא עובר 45% מההכנסה שלהם באותה שנה.



מי שטרית;

מותר- לאדם שהכנסתו 100 אלף שקל להשקיע 45 אלף שקל?

r י מנור;

לא יותר. הניכוי המרבי הוא עד45%.

מ' שטרית;

כלומר, מותר לו להשקיע בסרט וזה נחשב לו ניכוי מס הכנסה. לא חשוב מה הוא

עושה, הוא יכול להיות סנדלר?

הי קירש;

הניכוי מדי שנה הוא חלק יחסי מהוצאות ההפקה של השותפות. הוא משקיע ביחידה

בשותפות. השותפות יכולה להיות נסחרת בבורסה, יכולה להיות גם פרטית. מוקמות שותפות

שעוסקת בהפקת סרט. אך ורק בהפקת סרט. הוא השקיע בנכס, הוא יחזיק את הנכס הזה

במשך שנים, ואם הוא ימכור בסוף את היחידה שלו הוא יהיה חייב במס רווח הון.

אם בסופו של דבר יהיו רווחים והכנסות חייבות מהשותפות, זה יהיה חייב במס. מה

שהוא מקבל מדי שנה זה חלק יחסי כחלקו בשותפות מהוצאות ההפקה שהוצאו באותה שנה.

מ' שטרית;

אם הוא השקיע בשותפות הזאת 45 אלף שקל, שהם 45% מהכנסתו, כל ההשקעה הזאת

מוכרת?

ז י מנור;

בתנאי שהוצאו בפועל. בגלל שזו הוצאה מסוכנת, יש פה תמריץ.

מ' שטרית;

מה ההפסד של האוצר מההשקעות האלה?

האומדן שלהם לשנת 1996 הוא 25 מיליון ש"ח, אבל זה למו"פ, חיפושי נפט וסרטים.

אין מיון לסרטים בלבד.

ז י מנור;

יש תקרה. התקרה שהוועדה יכולה לאשר זה 25 מיליון דולר בשנה. נמסר לי בפועל

שב-1993 היה 13 מיליון דולר. זאת אומרת, זו ההשקעה. החיסכון במס תלוי בשיעור המס.

אבל זאת ההשקעה. ב-1994 - 8 מיליון דולר. בשנת 1995 - 3 מיליון דולר. זה סך כל

ההשקעה בסרטים שהוועדה אישרה.

מי זוא הוועדה?

ז י מנור;

זו ועדה משותפת. יש בה נציגים של משרד האוצר ומשרד התעשייה והמסחר.



היו"ר ג' גל;

עושים 10 סרטים לשנה. מה מאפיין את המשקיעים? כמה משקיעים בסרט? איזה רווח יש

להם? אני לא מבקש שמות אבל תן תמונה.

ז י מנור;

אני לא יכול לתת נתונים מדויקים. ההתרשמות שלי שאין הרבה סרטים שהגיעו

להכנסות מעבר להשקעה. זה בדרך כלל הברות או אנשים שנמצאים בהכנסה חייבת גבוהה,

משלמים מס גבוה ויש להם את הכסף פנוי ובשבילם זו השקעה שמסוכנת אבל מס הכנסה

משתתף בעצם בסיכון.

מצד שני, יש העידוד למפיקים.

ז י מנור;

אילולא העידוד הזה היה קשה מאוד לגייס משקיעים בסרט.

מי שטרית;

זה הל גם על מפיק חיצוני שמפיק סרט בארץ?

המשקיע חייב להשקיע בשותפות. שותפות מוגדרת בתקנות כשותפות רשומיה בישראל שכל

עיסוקה הפקת סרטים. אם מקימים שותפות ישראלית שעוסקת בהפקת סרטים וההפקה נעשית

אין הבדל.

אני לא מדבר על זה בשלילה אלא בחיוב.

הי קירש;

חלק מהעניין זה שיש לנו יתרונות בהפקת סרטים - מזג אוויר נוח, כוח אדם טוב.

מי בעד לאשר את בקשת האוצר בעניין תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים

בסרט בישראל)(תיקון)?

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט בישראל)(תיקון),

התשנ"ו-1996



תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשנ"ו-1996

היו"ר גי גל;

אנו עוברים לדיון בתקנות מס הכנסה (פרות) (תיקון). זו יזמתו של חבר הכנסת מאיר

שטרית, שניאות להחליף חוק שהוא תכין בתקנות.

ה' קירש;

אנחנו בעצם חוזרים לתקנות. חבר הכנסת שטרית העלה הצעת חוק והוא הסכים שהשיטה

הנכונה של החקיקה היא תיקון התקנות הקיימות.

מי שטרית;

ראשית, המטרה של החוק הייתה לנסות להאיץ את קצב המחשוב בסקטור העסקי. אני

מאמין שיש חשיבות גדולה להכניס מרושוב לעסקים ולהאיץ את הקצב של המחשוב הזה. היום

מיושבים באופן יחסי מתיישנים במהירות גדולה מאוד בהשוואה לעבר. אם בעבר מחשב היו

רוכשים אחת לחמש שנים, היום מחשב אחרי שנה-שנתיים הופך להיות בלתי רלבנטי לאור

הקצב של החידושים בשטח המחשוב.

חצעת החוק המקורית שלי דיברה על פחת של 50% לשנה. אבל הבנתי שהנזק לא יכול

להיות גדול מבחינת האוצר, והסכמתי על 33% לשלוש שנים. אני שמח שהאוצר הסכים

לסידור הזה, כי אני חושב שזה יתן תרומה גדולה מאוד לסקטור העסקי ובסופו של דבר

בסוף התהליך לכלכלה. לעניות דעתי, התרומה של הנושא הזה לכלכלה הישראלית ולשלטונות

מס הכנסה תהיה הרבה יותר גדולה מאשר התרומה של ההכרה במס על השקעות בסרטים. כיוון

כשאתה נותן אפשרות לאנשי המיושבים להכניס מחשבים יותר משוכללים, חברות תוכנה נהנות

מזה ותוכנות שמכניסות מיליוני דולרים לארץ. חברות עסקיות נחנות מזה. הם ייעלו את

המערכת העסקית והפי ננסית בכל מרכיב.

בכלל, אני חושב שטפשי לא לתת תאוצה למערכת המחשוב בארץ בכל הסקטורים; בחינוך,

בסקטור הפרטי, בסקטור הביתי. ככל שנכניס יותר טכנולוגיה למערכת העסק יעבוד בסופו

של דבר יותר טוב ויתן את התשואה שלו.

אני מבקש לציין שאמנם ההסכמה ביני לבין נציבות מס הכנסה הייתה 33% בשנה,

בתקנות שהוגשו לפנינו חל שינוי מהסכמה זו, והם מציעים שבשנת 1996 הפחת לא יהיה

33% אלא 25%, והפחת יתחיל להיות 33% רק מ-1997. זה שינוי בהסכמה ביני ובין נציבות

המס, אבל מאחר וראיתי את התקנות האלה קודם, הסכמתי גם לשינוי הזה. אני מבין שאתם

רוצים לראות את שנת 1996 כשנת מעבר כדי למנוע עיוותים לאלה שקנו ב-1995.הסכמתי

לתיקון הזה שב-1996 יהיה כפי שהאוצר מציע - 25%, והחל מ-1997 יהיה 33%.

יש פה פירוט שאני לא כל כך מבין אותו מבחינת התקנות, למה דווקא הפריטים

המצוינים כאן. למה לא כותבים פשוט מחשבים וציוד מחשבים?

הצעת החוק שלי הייתה גם לגבי תוכנות. אני לא רואה את זה כתוב פה. כי מה

ההיגיון, אם אתה מביא תוכנה למה לשלם עליה? אם אתה קונה תוכנה לצורך העבודה שלך,

והתוכנות עדיין מתחדשות בקצב יותר מהיר מאשר מיושבים, אז צריך לכלול גם את נושא

התוכנה. אני לא רואה שזה כתוב פה.

אי קרשנר;

אני מבקש להפנות תשומת לב לתזכיר של להב בעניין זה, שהם טוענים שהציוד הנלווה

הוא כמו המחשב עצמו, ויש לתת אותו פחת. הם טוענים שצריכים להחיל את הפחת גם על

מחשבים שנרכשו לפני 1996. כי זה ממילא ישפיע על ההכנסות מ-1997.

חבר הכנסת שטרית הסביר את הסיבות לחקיקה. לא אחזור על זה. אני אסביר את המבנה

של התקנה.

בתקנות הפחת הכלליות משנת 1941 המצב נכון להיום לגבי מחשבים וציוד אלקטרוני

ציוד אלקטרוני זוכה לפחת של 15%, ומחשבים אלקטרוניים - 20%. זה המצב

הקיים. דרך אגב, שיעור הפחת הכללי לציוד ומכונות בתקנות זה ,/ייך. כאן אנחנו מציעים

להעלות n-20% לגבי מיושבים ל-33% לשנה.

לכן בתקנות הפחת הכלליות יהיה כתוב: "מחשבים - 33%"- דהיינו, משך שלוש שנים

ניתן יהיה להפחית את כל עלות הרכישה של מחשב. היינו צריכים להגדיר לעניין זה מהו

מחשב ולכן באה ההגדרה של מחשב. הגדרנו פה מיושב לפי רכיבים וחלקים חיוניים לקיום

מחשב. נמצא פה גם יעקב נבות, שהוא מנהל שעיימ, אדם שבקיא במחשבים. שעיימ זה שירות

עיבודים ממוכנים של משרד האוצר.

לפני שיעקב יסביר את המרכיבים השונים אי עד ז י בהגדרת מחשב, אני רוצה להבהיר

שכאן אנחנו מצביעים על רכיבים חיוניים למחשב, אבל אנחנו לא קבענו פה שציוד נלווה

- זו התשובה להערה שהעלה "להב" - לא קבענו שציוד שהוא נלווה למחשב, חלק בלתי נפרד

מחבילת המחשב, לא זוכה לשיעור של 33%. אנחנו אומרים שמחשב מאופיין על ידי רכיבים

מסוימים, אי עד זי, מה שרשום פה. אם אין כל המרכיבים האלה לא מדובר במחשב.

מ' שטרית;

זה בוודאי לא יכול להיות. יש הרבה מאוד מחשבים שאין בהם כונני דיסקטים

מגנטי ים אופטי ים,

השאלה אם על ידי הכנסת 7 רכיבים אתה בעצם מנטרל את כל התקנה. כי יכול להיות

שיש הרבה שאחד מהם חסר, אז אתה פוסל אותם.

אני אתייחס לזה, אבל לפני כן אני רוצה להסביר, שעל ידי רשימת הרכיבים

החיוניים אנחנו לא שוללים מעמד מחשב מהציוד הנלווה. אם הייתה דוגמא במכתב של

"להב" של מדפסת או מודם שהוא חלק מחבילת מחשב, זה כלול במחשב, והציוד הזה הוא

ציוד שנלווה למחשב אישי והוא יזכה לפחות של 33%.

מדפסת מחליפים גם כל שלוש שנים?

ודאי.

מדפסת, מקלדת, כל החלקים הרגילים שהם חלק בלתי נפרד מחבילת המחשב זה חלק

מהמחשב. זה נושא אחד.

הנושא השני זה הרכיבים החיוניים כדי לאפיין מחשב. כי לא יכולנו לכתוב מחשב

בלבד, כי אז מיד היו מתחילים הוויכוחים מה זה מחשב. אני אצביע על הבחנה אחת

שנעשית בתקנה בין מחשבים, מצד אחד, שמקבלים פחת של 33%, לבין ציוד ממוחשב שמקבל

25%. בציוד ממוחשב הכוונה לא למחשבים ממש אלא לציוד אלקטרוני כמו משחקי וידיאו,

כספומטים וכו', שאמנם הם ציוד שהיום מקבל 7% או 15%, לפי הסיווג, אבל יש בהם גם



רכיב מחשב - שבב, ג'וק מחשב - ולכן יש גם בתחום הזה אותה קדמה טכנולוגית מהירה

שהיא ישימה לכל התיקון הזה.

מה שמפריע לנציבות המס, ובצדק, לדעתי, שהם לא רצו שעל הגב הזה של המיושבים

ירכבו כל מיני ציודים נוספים שיש בהם רכיבי מחשב ויגידו זה מחשב. נניח שיש מקרר

או מיקרוגל עם מיושב, יגידו, זה מחשב, פחות 33%.

כמעט בכל ציוד היום יש משהו ממוחשב.

י י נבות;

אני רוצה להבהיר את העמדה שלי. סך הכול המטרה היא להוזיל ולהכניס את הציוד.

היו"ר גי גל;

האם מחשב יזכה ב-33% פחת בשנה רק אם יהיו לו ז' מרכיבים, או שצריך שיהיה אחד

המרכיבים האלה?

י י נבות;

חסר פה מרכיב עיקרי בתוך התקנות - יחידת העיבוד המרכזית, ה-CPU .למחשב יש

יחידת העיבוד המרכזית שלו, הזכרונות, יחידות הקלט-פלט, שבלעדי זה הוא לא מוגדר

כמחשב.

היו"ר ג' גל;

האם המחשב הוא מחשב רק אם כולל את כל שבעת המרכיבים?

י י נבות;

לא. הוא יכול לכלול גם פחות.

היו"ר ג' גל;

אבל זה הנוסח. למה חשוב לציין את המרכיבים האלה?

י י נבות;

כי החלקים האלה בסופו של דבר הם שמרכיבים את המחשב. מתי הוא לא יכלול את

המרכיבים האלה? יש מיושבים שהם מחשבים מרכזיים או שרתים שנמצאים בצורה של רשת

מקומית שמחוברים אליהם מסופים אישיים, שהמסוף הוא גם יחידה למרות שהוא רק צג.

היו"ר ג' גל;

גם אותו מחליפים כל שלוש שנה?

לא בהכרח. הרי בעל עסק לא ישקיע כסף במה שהוא לא צריך. אם זה רק צג למחשב

מרכזי, גם בעל העסק לא ירצה להחליף אותו. לכן יש פה סתירה, בכל שבעת הסעיפים לא

כתוב צג למחשב.

אולי יש פה אי-הבנה. התכוונו להחיל פחות מוגדל של 33% על מה שנקרא מחשב

אישי, לא למחשבי על ולא לכל מיני מחשבים מרכזיים שהם יותר ציוד כבד, שלגביהם אין

אווזה הצדקה טכנולוגיות לחידוש מהיר תוך שלוש שנים. זו השקעה לטווח ארוך. כך אני

מבין. לכן כתבנו פה - "לעניין זה מחשב - יחידת מחשב אישי או מספר יחידות המשמשות

יחד כמחשב אישי". התיקון הזה לא מתייחס לכל סוגי המחשבים. הכוונה למחשב האישי, לא

במובן הביתי דווקא, זה יכול להיות כמובן בעסק. מדובר בעיקר בעסקים. מדובר פה בפחת

מהכנסה חייבת. אבל קודם כול ביחידות שעומדות בפני עצמן כמחשבים אישיים ו לא

למחשבים גדולים, מחשבי על.

המושג מחשב על איננו נכון.

לא מחשבי על אלא מחשבים שאינם מיושבים אישיים. מיני-מיושב.

מחשב אישי זה אותו מחשב שיש לכל אחד בבית. אותו מחשב אישי אם אתה משתמש בו

בעסק, אתה יכול להשתמש בו. ההבדל היחיד יכול להיות בעוצמת המחשוב שלו ובאיכות.

בסופו של דבר זה בדיוק אותו דבר. תמצא בעסק חיום מחשבים 386, 486, פנטיום. מחשב

כזה חזק כשאתה מחבר אותו ברשת מחשבים בתוך העסק, אם יש לך 6-5 או 100 מחשבים בתוך

העסק ואתה מחבר אותם כרשת, אחד מהם חייב להיות שרת, והוא למעשה מחשב שיש לו בדיוק

אותם רכיבים רק בעוצמות אחרות שיכול לתת שירותים לשאר.

זה כלול?

כן.

מה אם כן צריך להיות כתוב בסעיף קטן (2)?

אנה, איך את מפרשת את סעיף (2)? האם הביטוי "הכולל" אומר שהוא חייב לכלול?

כן. כולל מ-א' עד ז'.

אבל אומר יעקב שמחשב הוא מחשב גם אם לא כולל את כל הדברים האלה.

הוא יכול לכלול חלק מהדברים.



היו"ר ג י גל;

הניסוח לא מתאים.

י י נבות;

מחשב אישי יכול להיות בתוך עסק, יכול להיות אחת מתחנות העבודה.

נגה שארגה אומה, צריך להיות כתוב - מחשב אישי שיש בו - - -

הכולל את הרכיבים המפורטים להלן. לא כולם.

:

נבהיר מה שאנחנו עושים. אנחנו חודם כל מחילים את זה לגבי המחשב האישי במובן

המדעי של המונח הזה. לא כל מחשב בעולם אלא מחשב אישי. זו הכוונה. אנחנו צריכים

להגדיר מה זה מחשב אישי שלא יהיו ויכוחים ומחלוקות מה זה מחשב אישי ומה לא.

ניסינו פה להגדיר את זה. יכול להיות ש"פספסנו", אבל ניסינו פה רשימת איפיונים

חיוניים להגדיר מחשב אישי.

י י נבות;

צריך להוסיף את יחידת העיבוד המרכזי.

לא זו השאלה. אני שואל; אם יש מחשב שהוא מחשב אישי וחסרים בו אחדים מן 7

המרכיבים, האם הוא מיושב?

י י נבות;

אם חסר ה- CPU זה מחשב.

איזה מהדברים שכתובים בין סעיף אי ל-ז' חייבים להיות במחשב?

י י נבות;

צריך לכלול CPU, זכרונות.

היו"ר גי גל;

תעבור אחד אחד ותאמר מה חייב להיות.

יי נבות;

אי - מארז רכיבים אלקטרוניים, זה כללי מדי, יכול לכלול כל דבר. בי - כרטיסי

מחשב להפעלה - ההגדרה הזאת כללית מדי. נכלל בתוך זה מודם או לא?

הוא אומר שכן.

י' נבות;

יש בכל מחשב הבסיס שלו ויכולים לבוא עליו כרטיסים שנכנסים. למשל להפעלת המסך

יש כרטיס מאיץ מסך. זה יכול לבוא בעזרת כרטיס או מתוך המערכת.

היו "ר ג י גל;

אנחנו רוצים לתת פה פחת מואץ למחושב אישי. תגיד לנו מה מכל אלה צריך שיהיה

בפנים כדי שזה לא יהיה מקרר.

תנאי הכרחי ומספיק.

CPU, הבינותי . זכרונות מחשב, הבינותי. מנוע צריך להיות ומאוורר?

אין מנוע במחשב.

אני מוכן, אם חברי הוועדה יסכימו, שנאשר את התקנה ויישבו אנה, מאיר שטרית

ויעקב נבות ויתנו את הנוסח.

מאה אחוז.

זה לגבי מחשבים. מה לגבי תוכנה?

מדפסת סיכמנו שזה כלול בפנים, כי זה לא כתוב בתקנות.

החומרה, החלקים הפיסיים, המקלדת, המדפסת, המודם, אנחנו רואים בזה חלקים

נלווים כלולים.

צריכים לכתוב את זה.

אני לא חושב שצריכים לכתוב את זה.



ג י גל;

הוא אומר את זה לפרוטוקול.

אנחנו לא אומרים מחשב לרבות אי, ב' ו-ג'. הלכנו פה להגדיר מחשב על ידי רכיבים

חיוניים.

התקנה עונה. למשל הפקס יכול להיכלל בכרטיס מחשב הפעלה או רכיבים אלקטרוניים

או מודם. מצד שני, אם אתת רוצה לכלול בתוכו גם פקס ומודם חיצוני שיתחברו למיושב,

ארגה צריך לכלול את זה.

אנחנו הבנו לגבי הציוד הפיסי הנלווה למהשב שזה חלק מיחידת המחשב ,מחבילת

המחשב, זח 33%.

מה עם התוכנה?

תוכנה לא כתובה פה. תוכנה זה לא חלק מהמחשב.

מה הפחת של תוכנה?

היום אין התייחסות לתוכנה.

בפועל מאה אחוז.

זו הוצאה?

תוכנה לא מופיעה בתקנות פחת והיא לא חלק מהמחשב לא מבחינת דיני המס ואני מבין

גם לא מבחינה טכנולוגיות.

אבל בפרקטיקה?

בהוראות המקצועיות של מס הכנסה נאמר שהתוכנה יכולה לקבל פחת כמו מחשב.

דחי י נו , הי ום 20%.

למה זה לא הוצאה?

כי תוכנה שהעסק רוכש לתקופה ממושכת, לא לחודש ולא לחצי שנה, אלא חודש שתשמש

בעסק על פני שנים, יכול להיות שחיי התוכנה היום מתקצרים בגלל החידושים

הטכנולוגיים, בכל זאת זה נכס קבוע, רכוש קבוע לעסק, תוכנה, כמו המיושב. לכן כעקרון

זה צריך להיות נכס בעל פחת כמו מחשב. היום בתקנות הפחת אין התיידדות לזה.

למה לא להוסיף את זה כאן?

אני לא מוכן להוסיף את זה עכשיו בהינף יד כיוון שזה נושא שמהייב בכל זאת

בדיקה, ולו מהסיבה הזאת - יכול להיות שיש סוגי תוכנה שהם לא נכסים קבועים אלא

מחייבים הוצאה שוטפת.

אבל בהוראות המקצועיות של מס הכנסה אתה מתייחס לזה כמו מחשב.

זו פרשנות שלא מעוגנת ברקיקה.

האם היום אתם נותנים לתוכנה 20%?

אני חושב שכן.

ממהר זה יהיה 25%?

כן. אבל זה לא מפני שאנהנו מפרשים את המונח מחשב ככולל מבחינה משפטית תוכנה.

בפרקטיקה נותנים?

כן.

בפרקטיקה בעצם מכירים בתוכנה במאה אחוז. אגיד למה. אדם קונה מחשב, קונה

תוכנת חלונות למשל. הוא מצהיר על זה כהוצאה. מישהו במס הכנסה אומר לו שזו לא

הוצאה? בפרקטיקה זו הוצאה מלאה מוכרת.

רואה חשבון לא יאשר את זה.

למה להשאיר את זה לא ברור?

יכול להיות שהנושא של תוכנה לא שייך כנושא למחשבים מבחינת הפחת. יש פה הצעה

שמתייחסת למחשבים. יש פה למשל הערה שיכול להיות שהיא נכונה, שיש סוגי תוכנות

שצריכים לזכות לניכוי שוטף, כהכנסה פירותית. יכול להיות שיש סוגים שהם נכסים

קבועים בעסק. צריכים לבדוק את זה לעומק. אני לא חושב שהתוצאה צריכה להיות מוכתבת,

עם כל הכבוד, לפי הפרקטיקה במשרדי השומה.

י י נבות;

אפשר להבדיל בין תוכנת הפעלה לבין תוכנות שהן אפליקטיביות.

זה רק מראה שזה דבר שצריכים לבדוק אותו. יש סוגים שונים, הבחנות שונות בין

סוגי תוכנה. נבדוק את זה.

אני רוצה להבין. במצב הנוכחי אתה מגדיר תוכנה לפי הוראות החב"ק (הוראות מס

הכנסה) כחלק מהמחשב?

יש משפט אחד בהוראות המקצועיות של אגף מס הכנסה, שניתן להתייחס לתוכנה כאל

מחשב לעניין הפחת. אין לזה עיגון משפטי בחקיקה.

למה שלא תפשטו את העניין ותעשו את זה רגיל?

הסיכום שלנו כדלקמן: אנחנו מאשרים את בקשת שר האוצר בנושא הפחת על פי יזמתו

של חבר הכנסת מאיר שטרית ובהמשך לחקיקה שלו.

מאיר שטרית, יעקב נבות ואנה שניידר יגדירו את ההגדרה של מחשב במקום ההגדרה

שבבקשה, והגדרתם תהיה מקובלת עלינו.

רק הרכיבים.

לגבי הרכיבים.

אני מבקש מהרי קירש לכתוב לנו מכתב פורמאלי מה הנוהג לגבי תוכנות ומה ההמלצה

שלד, אם יש צורך לעגן את זה או לא. לאחר שנקבל את מכתבך נחליט אם ליזום משהו.

התחילה ב-1.1.96.

לפי הבקשה.

אנהנו דנים פה אמנם בהמשך יזמת חקיקה של חבר הכנסת שטרית ועל פי הרעיון שלו,

אבל אנחנו דנים פה בתקנה מסוימת שזו לא הצעת החוק שלו. יש פה נושא אחד שזה א' עד

ז' רכיבים. בסעיף 2 כתוב מה התחילה: "התחילה של תקנה 1 לגבי מחשבים וציוד

ממוחשב שנרכשו בשנת המס 1997 ואילך. על אף האמור בתקנת משנה (א) תחול תקנת 1 לגבי

מחשבים שנרכשו בשנת המס 1996. אולם יקראו אותה כאילו במקום '33' נאמר '25'".

זה מה שסוכם עם חבר הכנסת שטרית.

למה זה יתחיל מ-1997?

עשו שנת מעבר.

ולמה זה לגבי מחשב חדש בלבד שיירכש מ-1997?

יש לזה כמה סיבות ותשובות. הסיבה העיקרית היא סיבה תקציבית. נמצאת פה גם

נציגה של מי נהל הכנסות המדינה, שיכולה להסביר את נושא ההשלכות התקציביות והעלות

של התיקון הזה לעומת אם היינו ממשיכים עם התקנות הקיימות 20%. לכן סיכמנו עם חבר

הכנסת שטרית, שתהיה פה כניסה הדרגתית לתוקף במשך שנת 1996 - 25%, לגבי מחשבים

שיירכשו במשך 1996.ולגבי מחשבים שיירכשו מ-1997 ואילך - שליש. אין סיבה להגדיר

פחת לגבי מחשב קיים כיוון שאנחנו עוסקים פה בעידוד חידוש ציוד, רכישת מחשבים

חדשים, שכלול המחשבים בעסק. לכן לא צריכים לתת עידוד על דבר שהוא קיים כבר בעסק.

עם כל הכבוד לנימוקים כאן, ניתן להגיע למסקנה ההפוכה. אם רוצים לעודד נותנים

פחת גדול יותר.

אני לא מבין את האמירה הזאת שיש כאן איבוד של הכנסות. או שזה חיוני או שזה לא

חיוני. מיד אשאל כמה הכנסות הולכות לאיבוד מן העניין הזה. בוודאי שלא צריך

להתחיל את זה ב-1997 אלא צריך להתחיל את זה ב-1996, כי אז אתה יוצר מצב לא בריא

במשק ב-1996.

זה מתחיל ב-1996 אבל ב-25% ולא ב-33%.

זה בדיוק מה שאסור לעשות. אתה יוצר אי-בהירות וכדאיות לקנות את זה. בחצי השנה

האחרונה של 1996 כבר כולם ימתינו ל-1997.

ואז יהיה להם מחשב יותר טוב.

או שכן או שלא. זו חקיקה לא בריאה.

מי שטרית;

האמת פשוטה. נציבות מס הכנסה אומרת שמאחר ואובדן הכנסות המדינה בשנה הוא x

כסף, הם רוצים השנה להקטין את האובדן של ההכנסות.

אנחנו יושבים בוועדת הכספים. צריך להציג את הנתונים במלואם בפנינו ואנחנו

נחליט. לפחות אני רוצה לשמוע מה השיקולים ואז נחליט.

י י בוק;

אובדן ההכנסות שלנו בשנה הראשונה הוא 10 מיליון שקל, אחר כך כל שנה 40

מיליון.

איך זה עלייה מ-10 מיליון ל-40 מיליון?

י י בוק;

זה רק התוספת. אם היום הפחת היה 20% ואנחנו מעלים את זה ל-25%, אנחנו מפסידים

10 מיליון. כשמעלים מ-20% ל--33%, מפסידים 40 מיליון.

מאין לקחתם את הנתונים? בדקו את זה ברצינות או שזה ככה כדי "לנפנף" את מאיר

שטרית?

זה נבדק עד כמה שאנחנו יכולים.

כמה מחשבים אישיים?

י י בוק;

יש לנו אומדן שזה חצי חצי בערך. חצי הולך למשקי בית וחצי לסקטור העסקי.

כמה זה?

500 מיליון דולו- בסך הכול היבוא.

זה שוק המחשבים האישיים בשנה?

כן.

אני לא מבין את העניין. או שזה טוב למשק או שזה לא טוב למשק. אם זה לא טוב

למשק, את צודקת, לא צריך לתת בכלל. אם הגעתם למסקנה שצריך לתת את זה, למה לא

מ-1996. מה גם שאנחנו נמצאים בתהילת השנה?

כל מי שמתעניין בנושא יידע נגה הוא יקבל השנה ומה בשנה הבאה. אתה יכול להגיד

בצדק שבהודשים האחרונים של שנת 1996 יהיו כאלה שיגידו, רגע אהד, אולי כדאי לנו

להכות עוד כמה הודשים ואז נקבל במקום 25% 33%. אם כי אני לא בטוה שזה עד כדי כך

דרמטי. אבל יהיו כאלה ודאי שימתינו כמה הודשים. אני יכול להניה שאם מאיר לא היה

מעלה את זה, זה היה ממשיך להיות 20%.

לאחר ששמעתי את ההסבר, תרשי לי להעיר לך שההישוב נראה לי לא מבוסס.

מדובר ב-500 מיליון. כל אחוז זה 5 מיליון, אז 8% זה 40 מיליון.

נניח שאת צודקת. אני קונה מיושב אישי ואני שכיר. אני פונה למס הכנסה לקבל את

הפהת?

אני לא כוללת את זה. רק את הסקטור העסקי. אין לי נתונים על החלוקה בין משקי

בית לסקטור העסקי.

קיבלנו תזכיר ממנכייל RTC בשם חברות שעוסקות בהשכרת ציוד. הס טוענים

שאי-הכללת פחת מואץ לחברות ההשכרה יגרום נזק גדול לענף. הזמנתי את האיש והוא לא

הגיע. אולי בכל זאת תגיב.

אני מכיר את החבריה האלה. הם עוסקים בהשכרת ציוד מחשוב במחירים מטורפים

לגמרי. כשאדם צריך לשכור מחשב ומשלם מחיר גבוה, התוצאה היא שהורדת הפחת על

המיושבים יפגע בעסקים שלהם כי יעדיפו לקנות. לכן הם לא דואגים להכנסות של האוצר אל

דואגים להכנסות שלהם. יהיה כדאי לקנות.

היום לפי ההצעה של חבר הכנסת שטרית יהיה כדאי יותר לרכוש מחשבים. חברות

ההשכרה מעוניינות שאנשים לא יקנו אלא ישכרו. לכן הם ייפגעו בזה.

למה לא נותנים פחת לחברות ההשכרה?

מי אמר שלא נותנים?

הוא אומר: "אי הכללת פחת לחברות השכרה יגרום נזק".

נציג חברות ההשכרה כותב "אנחנו חוששים שאי-החלת פחת מואץ יותר..." אני לא

יודע מה זה יותר. אולי הוא רוצה יותר מ-33%.

היום הם מקבלים פחת?

הם מקבלים. הם מפעילים עסק.

שלוש שנים במחשבים זה מעבר לדור. אני מחליף מחשב שקניתי לפני שנתיים שהוא כבר

לא שווה היום, הילדים לא רוצים להשתמש בו. מילא, עברו לשלוש שנים, אבל למה לא

הפעיל את זה מי ידית?

כי האוצר לא רוצה להפסיד השנה הכנסה יותר גדולה.

המציאות יותר חזקה ממה שהאוצר רוצח.

מאיר, יש לך עכשיו רוב לקבל את מה שרצית.

אני לא רוצה לעשות תרגיל.

אגיד לך מה הבעיה. זו תקנה ולא רקיקה ראשית. על תקנה אי אפשר להסתייג במליאה,

זה נגמר כאן.

בא מאיר שטרית ולא רק שהוא הסכים אלא הוא יזם דבר ואלמלא עשה זאת יכול להיות

שהמצב היה נמשך כך.

מי בעד לאשר את התקנות ואת הניסוח, כפי שאמרנו, יעשו מאיר שטרית, אנה שניידר

ויעקב נבות?

ה צ ב ע ה

לאשר תקנות מס הכנסה (פחת)(תיקון), התשנ"ו-1996

הבקשה אושרה.

הרי קירש, כתוב לנו מכתב בעניין התוכנה, איך אתם נוהגים.

אני מבין שזה ללא קשר לתקנה הזאת.

מה שאמרתי. למה אתה מפרש את מה שאמרתי ?

אבל אתה לא יכול "לדגור" על זה שנח.

בפעם הקודמת כאשר היושב ראש ביקש ממני מכתב הוא קיבל את זה בפחות מיממה.



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 108). התשנ"ו-1996 - רוויזיה

יש לנו רוויזיה לגבי הצעת החוק בנושא הנחות ממס לעיתונאים זרים. כידוע,

הייתה גם הצעה לתת את אותו פטור לספורטאים זרים. האוצר הסכים, אני חייב לומר,

ואילו ההצעה נפלה ואישרנו רק את ההצעה לינת את הפטור לעיתונאים זרים. על כך יש

רוויזיה. חבר הכנסת דן תיכון ביקש רוויזיה ואנחנו צריכים להצביע פעם נוספת. היות

ואנחנו מעטים, מחוץ לשורת הדין אני אתן לשניים לנמק, אחד בעד ואחד נגד. דן בעד

ומאיר נגד, ובזה ניגש להצבעה.

הספורט הישראלי נלחם על חייו. יותר ויותר ספורטאים זרים מגיעים לכאן וכנראה

זה בלתי אפשרי היום לקיים ספורט ייצוגי ללא ספורטאים זרים. השכר מרקיע שחקים.

חלק גדול מהאגודות על סף פשיטת רגל. עד כה את כל המסוי הם גילמו ולהן הם נקלעו

למצב שהוא בלתי אפשרי.

היום על פי המצב הקיים בעצם שרקן יורידו לו ניכוי במקור בשיעור של 25% או

35% ואחר כך יגידו לו, לך תתחשבן עם מס הכנסה ותוסיף את התוספת על פי השומה ועל

פי כללי המסוי במדינת ישראל, על פי פקודת מס הכנסה. את זה הם לא מבינים והם לא

מוכנים ולא עושים. כחלוף כמה שנים מתנפל מס הכנסה על האגודות ותובע. השחקן כבר

איננו כאן, כי הוא בא לתקופה של שנה, מכסימום שנתיים. כעבור כמה שנים מקיימים

ביקורת באגודות הספורט ומסתבר שהשחקן לא שילם את הפרשי המס שבין הניכוי במקור

לבין המס המתחייב.

אני לא מדבר כאן על צדק. על פי עקרונות הצדק והיושר גם לא מגיע לעיתונאי

חוץ.

היו"ר גי גל;

מעבר לניכוי במקור האגודה אחראית לגבי השחקן ?

אם היא הורידה לספורטאי את הניכוי במקור, הספורטאי צריך לשלם, להתחשבן .

היו"ר גי גל;

יש אגודות שגם את הניכוי במקור לא משלמות.

לא, את המקור הם משלמים. אבל אם הוא לא שילם והסתלק או שהוא לא רוצה לשלם

ואז הוא עושה שביתה, בעצם זה נופל על האגודה ומנפח את התקציבים של האגודה. אם

רצית לראות דוגמא כזאת, למשל אתמול התקיים סיבוב ליגה בכדורסל ושתי קבוצות,

השחקנים שבתו בגלל בעיות תקציביות. זאת אומרת, עיקר התקציב היום זה משכורות. לא

שאני מאושר מהעניין, אבל אלה הם פני הספורט במדינת ישראל. הבעיה הזאת חוזרת

אלינו כל פעם כשהאגודות פושטות את הרגל, מקימים ועדה ציבורית והוועדה הציבורית

מתלבטת מה לעשות. אבל כולם מסכימים שהגירעון בין השאר מקורו בעובדה שיש מס במקור,

ואחריו צריך להוריד את התוספת שמתחייבת על פי הפקודה וזה גורם לגירעון עצום,

ובעצם למצב שבו אגודות הספורט הגדולות ביותר מתקשות לממן שחקנים ברמה סבירה.

מס הכנסה לאחר דיונים רבים הכיר בעובדה הזאת. לא שהעיתונאים הזרים צודקים ולא

שהספורטאים הזרים צודקים גם הם, אבל הבעיה היא בעיה, וזה ההסדר שהגיעו אליו.



ע' עלי ;

למה צריכים להיות מיוחסים?

אני דווקא משתכנע שהשיטה הזאת פוגעת בספורטאים הישראלים.

אזרח ישראלי משלם בדיוק כפי שמתחייב.

ע' עלי ;

תסביר לי למה אולסי פרי עדיף על מיקי ברקוביץ?

מפני שמיקי ברקוביץ הוא תושב ישראל, ואם יש לו הכנסות הוא מתחשבן עם מס

הכנסה. אולסי פרי בא לשנה ואחר כך הוא משאיר חובות והאגודה לא יכולה בלאו הכי

לשלם. שום דבר לא יצא מן ההתחשבנויות בין הספורטאים לבין מס הכנסה. . הם כבר לא

היו בארץ.

אני מציע להצביע. הדברים ברורים.

דן, נדמה לי שמצבך פה לא טוב...

יש פה ראשי ערים, אני מתפלא שהם לא מבינים את העניין כי הם בוודאי שילמו את

זה בסופו של דבר.

דוקא בגלל זין. הייתה לי קבוצת כדורסל ואני יודע מה הבעיות בעניין זה.

אם יש סיבה שאני מתנגד לזה זה בדיוק העניין של הבאת ספורטאים זרים. אני נגד

הבאת כל ספורטאי זר לארץ. בעיניי ספורטאי זר זה לא ספורט ישראלי. מכבי תל אביב

משחקת עם שישה שחורים, זה בעיניי לא ספורט ישראלי בכלל. הייתה תקופה שהיתה

הפועל גליל עליון עם חמישה שחורים. אלה חמישה סינים. עוד מעט יביאו ארגנטינים.

זה לא רציני, מאיר, מה שאתה אומר.

זה רציני מאוד.

לגבי התרומה של הזרים לספורט אני יכול להתווכח אתך.

אני נגד הבאת ספורטאים זרים. זה לא ישראלי בעיניי. אני מעדיף לא לעלות

לאליפות אירופה אם אין לי בררה. אני מעדיף לעלות לאליפות אירופה עם שהקנים

ישראליים. אני מעדיף להיות באליפות אירופה בכדורגל עם שחקנים ישראליים.

באולימפיאדה - עם אנשים ישראלים. רכש בעיניי פסול בכלל.

זה גם פוגע בשחקן הישראלי. הוא תופס לו את המקום.

הכסף שמוציאים על הספורט זה מאות מיליונים בהשוואה לנושאים החברתיים. לכן

אני מתנגד.

ספורט זה תרבות היום. הספורט היום הוא בין-לאומי וכל הקבוצות מתמודדות היום

בחו"ל.

זה בסדר. בוא ניקה את הכסף ונגדל ספורטאים ישראלים. נשקיע בהם.

אני מסיר את הרוויזיה. אנה, תעלי את ההסתייגות שלי במליאה.



תקנית מס הכנסה (פחת) (תיקון), התשנ"ו-1996 (המשך דיון)

האיש שהוזמן מטעם הזברות השכרה למחשבים נתקע בשער שלושת רבעי שעה. לכו למרות

שסיימנו את הנושא נשמע אותו.

אתה מדבר בשם החברות להשכרת מחשבים ,אולי תאמר לנו בקצרה מרז הפחת שמקבלות

היום החברות על הציוד שלהן?

ע י אי יל;

נכון להיום הפחת הזה, והוא גם לא אושר סופית, היה 30% לשנה. גם על -זה מס

הכנסה נלחם קשות בשנים האחרונות.

היו"ר ג י גל;

כמה משלמים היום?

חברות השכרה משלמות 30%.

מה אם כן הבעיה?

אני אציג את הבעיה מהזווית שלנו. אני מנכ"ל של חברת RDC שהיא חיום חברה

בורסאית, ציבורית, נסחרת בבורסה, עוסקת בכל ההיבטים של ענף המחשבים, מתרכזת מזה

חמש שנים בפיתוח ענף חהשכרה בארץ שיחסית מילא חור משמעותי מאוד בתמונת הכלכלה

המקומית. זו חברה שעושה סדר גודל של 80 מיליון שקל מחזור מכירות ומעסיקה כ-100

עובדים. זה רק כרקע כללי.

המשמעות של התקנה מבחינת חחברות שעוסקות בהשכרת מחשבים זה סוף

נושא השכרת מחשבים בישראל. אני רוצה להסביר למה. אני חושב שיש בזח פגיעח אמיתית

בכלכלה, לא רק בחברות להשכרת מחשבים. אנחנו חברה שעוסקת לא רק בהשכרה אלא גם

במכירה, ולצורך העניין אני מחזיק בשני כובעים: איפה שנפסיד בהשכרה אולי נרוויח

במכירות. לכן אני לא לגמרי מוטה בעניין הזה. הסיבה המרכזית היא שעל פי תקנות מס

הכנסה שמעוגנות בתקנות לשכת רואי החשבון, ההכרה בעסקאות השכרה לבין עסקאות של

מכירה - יש ארבעה מבחנים מרכזיים שאם אחד מחם מתקיים עסקת השכרה איננה נחשבת

כעסקת השכרה על ידי רשויות המס ונחשבת כעסקת מכירח. יש ארבעה קריטריונים

מרכזיים. אחד מהקריטריונים הוא אורך חיי השכירות. במידה ואורך חיי השכירות נתן

לי להתקשר עם לקוח בהשכרת מיושב, ואורך חיי השכירות עולה על 75% מאורך החיים

הכלכלי של הנכס, שעל פי פירוש של מס הכנסה אורך החיים הכלכלי של הנכס שווה הפחת,

אם אתה עובר את המגבלה של 75%. מס הכנסה יכול לפסול את העסקה ולהגיד, אין פה עסקת

השכרה, יש פה עסקת מכירה. כך זה על פי תקנות רואי החשבון ועל פי תקנות מס הכנסה.

היום מי ששוכר מיושב ההוצאה מוכרת לו.

על מנת שעסקה תהיה מוגדרת כעסקת השכרה היא חייבת למלא ארבעה קריטריונים

מרכזיים. ההבדלים בין ליסינג תפעולי לליסינג מימוני. מספיק שאתה נופל באחד מהם ,

יכול לבוא מס הכנסה ולהגיד יש פה עסקת מכירה. אהד מהתנאים שאם נופלים בה זה נושא

אורך חיי העסקה. באורך חיי העסקה המגבלה היא 75% מאורך החיים הכלכלי של הנכס שווה

פחת. כל עוד הפחת היה 5 שנים, אפשר היה להתקשר עם לקוחות ואנחנו היום קשורים

בעסקאות עם עשרות ומאות לקוחות מהמובילים בתעשייה הישראלית, לא עם חנויות קטנות,

מגוון רחב של כל התעשייה הישראלית עם כל מגוון הציוד. החברה שלנו היא נציג חברת

"דיגיטל" בארץ בתחום הזה, נציג חברת HP בתחום הזה, ועובדת היום עם IBM בתחומים של

השכרה והחכרה, כי יש לדברים האלה ביקוש אמיתי בצד של הגמישות.

ברגע שהפחת ישונה באופן גורף לשלוש שנים, המשמעות היא שעל פי תקנות מס הכנסה,

שמאמצות מיד את הפחת החדש כאורך החיים הכלכלי, אי-אפשר יהיה למעשה להתקשר

בעסקאות שכירות עם לקוחות לתקופה של מעבר לשנתיים. המשמעות של העניין הזה היא

הרס נושא השכרת המחשבים בישראל. זאת אומרת, יישארו חברות ששוכרות

לחודש-חודשיים, כי הם צריכים. זה יהיה הרס נושא השכרת המחשבים במדינת ישראל.

המשמעות של הדבר הזה היא לא רק פגיעה בחברות שעוסקות בזה אלא גם פגיעה בלקוחות.

זו גם פגיעה מסוימת בכלכלה.

למה החברות לא יסכימו לשנתיים?

עי אייל;

עסקה לא תוכל להתממש.

למה לא שנתיים?

כאשר אתה מדבר על שנתיים המשמעות של העניין, שחברות שבאמת מחפשות לחדש את

הציוד שלהן בצורה מהותית ויכלו לבצע את זה עד היום - - -

אתה מומחה במחשבים?

כן.

אני הצלחתי להתבלבל. באים המומחים ואומרים שמרושב צריך היה לקבל פחת של 50% כי

אורך החיים של רוב המחשבים הוא שנתיים. אם זה נכון ובא מס הכנסה ואומר, אם תלכו

לשנתיים יהיה הפסד של 100 מיליון בהכנסות המדינה, אז אומר זה שרוצה שנתיים, מילא,

יהיה שלוש שנים. אתה בא ואומר בכלל, שטויות, איזה שנתיים, אני משכיר לארבע שנים.

אם תשכיר לשנתיים, מה שאומרים שזה בעצם אורך החיים של מיושב, זה בכלל יהיה הרס

הכלכלה הישראלית. התבלבלתי לגמרי. מה אורך החיים של מיושב?

אני מבין שאני נגד הקונסנסוס. אני חד-משמעית חושב עכשיו כמי שחי את הענף, לא

כמי שמייצג חברה שעוסקת בהשכרה, שחייב להיות תיקון מסוים באורך הפחת. יחד עם זאת

אני חושב - אני עכשיו לא מדבר בכובע של חברות ההשכרה - צריך להבין שתהיה פגיעה

קשה בכל התחום של השכרת מחשבים שנתן כלי להמון גופים להיכנס לעסקאות אמיתיות.

למה לא ישכרו מחשב לשנתיים? תורידו את המחירים, כולם ישכרו.

עי אייל;

זה לא רק עניין של מחיר, זה עניין של גמישות טכנולוגית שאתה יכול להציע

ללקוח.

כמה עולה לשכור 486 IBM בארץ לחודש לעומת ארצות הברית?

היו"ר ג' גל;

אני רוצה להבין. אני מתחיל להצטער על מה שאישרנו. אם אורך החיים 4 שנים, אז

מה פתאום בא מאיר שטרית ומבקש שנתיים?

ע' אייל;

אם אני מכיר טוב את הנושא של הפחת, הפחת צריך לתאום את תקופת ההנאה הכלכלית

שיש ללקוח, לנישום, לחברה, מהנכס. תעמיד אותי בשבועה על דוכן ותשאל אותי האם אורך

החיים הכלכלי של כל הלקוחות שמשתמשים במחשבים במדינת ישראל שלוש שנים, אני אגיד

לך חד-משמעית שהתשובה היא לא. זה לא נכון. אתה יכול לעלות לכנסת למעלה, הכנסת היא

לקוח שלנו, אמנם בקנייה ולא בהשכרה, ותראה מחשבים שעובדים 4, 5 ו-6 שנים. הפחת

צריך לתאום את אורך החיים הכלכלי האמיתי.

ממתי הפחת תואם את אורך החיים הכלכלי?

עי אי יל;

אני לא רוצה לייצג את מס הכנסה. הפחת בהגדרתו נועד לזה שלקוח יוכל להכיר

בהוצאה פחות או יותר על פי תקופת ההנאה שלו מהנכס. אם הולכים לפחת גורף של שלוש

שנים, המיקס הזה של שלוש שנים לכולם, אני רוצה להזכיר לוועדה שהיו תקופות שהמדינה

נתנה לסקטורים מסוימים הטבות ספציפיות. זאת אומרת, למשל מפעלי היי-טק שבהם נדרשת

החלפת ציוד יותר מהירח, המדינה רצינה לעודד, נתנו 50% לשנה. הייתה שנה שרצו לעודד

את מפעלי התיירות, נתנו פחת לשנה. ללכת פחת גורף לשלוש שנים לכל צרכן שעוסק -

אני לא יכול לייצג את מס הכנסה - אני אישית חושב שזרז לא הדבר הנכון לעשות אותו.

היו"ר גי גל;

אם אני מבין את מה שאתה אומר, ארנה בא ואומר; היום יש איזשהו מבנה שבו יש

ציבור שרוכש ויש ציבור שמשכיר. בגלל מה שהסברת, אונה אומר שהשינוי בפהת יוצר חוסר

סימטריה בין מה שאתם מקבלים לבין מה שיהיה כאן. ב-1996 מדובר בפחת של 25%, זה

עדיין לא 33%. 33% יהיה רק החל מ-1997. אני מבקש מאנשי מס הכנסה לשבת אתם ולבדוק

את הטענות שלהם. אם תחשבו שבטענות שלהם יש משהו, תביאו לגבי 1997 תיקון לגביהם,

או תנהגו לגביהם אחרת. אם תחשבו שאין בטענות שלהם דבר שדורש תיקון, תנהגו בהתאם.

אני מבין שהיה אתם נוהג מסוים. אם תחשבו שיש מקום לשנות את הנוהג. בבקשה.



הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים)(הוראת שעה)

(תיקון מסי 3)(תקרת פטור לדמי שכירות), התשנ"ו-1996

היו"ר ג י גל;

אנו עוברים להצעת חוק מס הכנסת (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים). אני

מבין שזה לקראת קריאה שנייה ושלישית. כיוון שחבר הכנסת שגיא לא הגיע, סמדר

תסביר את ההצעה.

לפי החוק הקיים מי שמשכיר דירה ומקבל שכר דירה על 5,290 ש"ח נכון להיום,

ההכנסה הזאת פטורה ממס. אם הוא משכיר את זה ב-5,921 ש"ח הוא לא מקבל שום פטור.

הכול חייב במס.

היו"ר ג י גל;

זה לחודש?

כן. הציע חבר הכנסת שגיא שהפטור יהיה עכשיו הדרגתי. זאת אומרת, אם השכרת

ב-5,291 ש"ח, הפטור שלך יירד בשקל אחד. אם השכרת ב-6,000 שקל, הפטור שלך יורד

ב-710 שקל.

הי קירש;

זה לא כך. בואו נשתמש בנתון של 5,000 ש"ח במקום 5,290 ש"ח. עד 5,000 שקל, שזה

הרבה מאוד, יש פטור ממס. ככל שעולים על התקרה הפטור הולך ומצטמצם. דהיינו -

ב-6,000 ש"ח, כיוון שחרגתי מהסכום באלף שקל, אני מוריד את זה מהפטור. מתוך 6,000

שקל יש לי פטור על 4,000 שקל כיוון שזה 5,000 פחות האלף של החריגה.

מטרת החוק להוריד את מחירי שכר הדירה?

הוא רוצה לצמצם את הפטור לאנשים שמשכירים הרבה דירות בדמי שכירות גבוהים.

לא יהיה פטור בכלל למי שהכנסותיו יהיו כפל הפטור. זאת אומרת 5,290 ש"ח כפול

2, 10,600 ש"ח.

עמך ישראל כשיהיה חוק כזה, מה הוא יעשה? הוא יעשה את החוזה בדיוק עד גובה

הפטור.

כך זה היה גם לפני החוק.

היום אדם שעולה בשקל אחד כל הפטור נשלל. כאן השלילה תהיה הדרגתית.

לפי דעתי היה יותר הגיוני שעד גובה הפטור -פטור, ומעל זה ישלם מס על ההפרש.

מה שיקרה הוא שאדם שמשכיר כמה דירות ב-20 אלף שקל להודש, הוא יקבל פטור על 5

אלפים שקל והוא משכיר גדול, הוא כמעט עסקי בעסקים. יש לו כמה יחידות, ואנחנו

אומרים - אדם שיש לו דירה אחת משכיר אותה, אפילו שתיים, יש לו 5,000 שקל לחודש.

זה הרבה מאוד. אני עצמי שוכר ויודע ש-3,000 שקל בירושלים זה הרבה מאוד. אבל מי

שיש לו 15 אלף שקל דמי שכירות בחודש, הוא לא מקבל פטור כיוון שהוא בעצם משכיר

גדול, כמעט עסקי בהיקף. זה הריון של השלילה עד לאפס. המצב הקיים היום הוא שיש

תקרה קבועה בתקנות - בערך 5,000 שקל. בתנאי שהמשכיר הוא יחיד והשוכרים באופן כללי

הם יחידים, וזה למגורים, לא עסקי.

נניח שלאחד יש ארבע דירות אבל כולן קטנות, והוא משכיר כל אחד בחמשת אלפים שקל

ליחיד. הוא פטור?

בחמשת אלפים.

הכוונה הייתה שאם מישהו יש לו דירה, במקום שישכיר אותה וישלם מס הכנסה הוא

אומר, אני אשאיר אותה ריקה. אחר כך אמרו אם יש לו שתי דירות. ואז הגיעו לחמשת

אלפים שקל. בא חבר הכנסת שגיא ואומר: ואם מישהו משכיר ב-6,000 לא יקבל שום דבר?

אמרו: ניתן לו את הפטור עד לתקרה. אבל אמרו, בואו נצמצם את מספר הפטורים, הרי

זו הוראת שעה וצריך לאט לאט לעשות תכנית גמילה. זו בעצם תכנית גמילה שאומרים,

בשלב הזה אם השכרתל ב-6,000 תקבל רק על 4,500 שקל.

r? לא תכנית גמילה, מכניסים עוד אנשים למערך הזה במקום להוציא. קודם אם

השכרת ב-6,000 לא קיבלת כלום, ועכשיו ב-6,000 אתה מקבל פטור על 4,000. נכנסת

קבוצה יותר גדולה.

אני רוצה להעלות נושא נוסף, עיוות נוסף שיש פה.

זה בהסכמה של חבר הכנסת שגיא?

אינני יודע,



היו"ר גי גל;

הוא איננו פה.

אסביר מה מפריע לנו. גם לפי הנוסח הקיים וגם אחרי התיקון אנהנו מודדים את

התקרה רק לפי דמי שכירות כפי שהם מוגדרים בחוק. דהיינו, דמי שכירות שהאדם מקבל

מהשכרה ליחידים. יכול להיות מצב ויש מצבים, אנחנו נתקלים במצבים, שלאדם יש כמה

דירות. נניח שיש לו שלוש דירות - אני מתייחס רק לדירות מגורים ולא לחנויות או

לבניינים - והוא משכיר שתיים מהשלוש לחברות, לשימוש כמשרד או לכל דבר אחר. אבל הן

דירות מגורים. הוא משלם את המס, דמי השכירות לא נהנים מהפטור כי זו השכרה לחברה.

בנוסף הוא משכיר דירה שלישית לירויד. נניח שהוא משכיר את הדירה ליחיד ב-5,000 שקל

לחודש. לעניין כל השיטה פה, גם לפני התיקון וגם אחרי התיקון, הוא זכאי לפטור על

כל 5,000 שקל למרות שהוא בעצם משכיר גדול, יש לו שלוש דירות או חמש דירות, והוא

משכיר רובן לדירות. הוא לוקח אחת ומשכיר ליחיד ועל זה מקבל פטור.

אבל הוא משלם מס על שתי הדירות האחרות?

נכון. אבל הוא בעצם באופיו הוא משכיר גדול. הוא נהנה מזה כאילו זו הדירה

היחידה המסכנה שיש לו. אנחנו הרי כאן מעודדים אנשים שיש להם דירה אחת, שתיים,

להכניס אותם לשוק השכירות. כאן יש בעצם אדם שיש לו יחידות נוספות שלא נלקחות

בחשבון בעניין התקרה פה.

לפני התיקון כיוון שדמי השכירות שלו ליחידים בלבד הם 5,000 שקל, למרות שיש לו

דמי שכירות כוללים בסך 20,000 שקל, הוא נכנס לחוק, למרות שבמושגים הכלליים הוא

משכיר גדול, יש לו ארבע דירות ויש לו 20,000 שקל לחודש דמי שכירות.

אנחנו מציעים שלעניין המדידה בוא ניקח בחשבון לעניין התקרות את סך ההכנסה שלו

מהשכרת דירות מגורים, כולל גם השכרות לחברות לעניין הסכום המרבי.

מי שטרית;

זאת אומרת יהיה מצב שאם יש לו שלוש דירות ושתיים הוא השכיר לחברות בעשרת

אלפים שקל, לפי החוק החדש הוא לא יכול לקבל שום פטור?

נכון.

תסביר עוד פעם.

מי שטרית;

אומרים דבר פשוט; אם היום יש לך שלוש דירות, ושתי דירות ארנה משכיר לא לפרטיים

אלא לחברה, על החברה אתה לא מקבל פטור, אבל אם יש לך דירה שלישית ואת השלישית אתה

משכירה באופן פרטי, נאמר ב-5,000 שקל. היום לפי החוק הזה אתה יכול להשכיר שתי

יחידות לחברות, לשלם מס הכנסה, ואתה עדיין מקבל פטור על 5,000 שקל. לעומת זאת אם

יש לך שלוש דירות שמשכיר אותן לפרטיים ב-15 אלף שקל, ארזה מאבד את הפטור שלך. הוא

אומר, בוא נעשה השוואה, לא משנה למי הוא משכיר את הדירות, לפרטיים או לחברות. אם

הוא עובר את התקרה המותרת, הוא לא ייהנה מהפטור.

זה מעודד השכרת דירות למגורים.

לפי המצב החוקי היום אם יש לו עסק של השכרת דירות, אתה לא נותן לו פטור?

הי קירש;

לא.

אי שני ידר;

אם יש לו עשר דירות מגורים?

ה' קירש;

הוא לא נכנס כיוון שזו הכנסה מעסק.

איפה זה כתוב?

בהגדרת דירת מגורים.

מתי אתה קובע שזה עסק?

זה קשה.

אני מציע שנאשר את הצעת ההוק לקריאה שנייה ושלישית עם התיקון שהרי קירש מסר.

התיקון אומר שאם בן-אדם משכיר דירה אהת למגורים ומשכיר דירת מגורים אהרת להברה,

שעליה היום הוא משלם מס, לצורך התקרה יראו את כל ההשכרות כהכנסה אהת. יש בזה

סגירת פרצה. אנחנו נאשר את זה אבל אם חבר הכנסת שגיא ירצה לערער על זה, אנחנו

נאפשר לו ונחזור לדיון. אם לא יערער, זה יעלה לקריאה שנייה ושלישי.

יש לנו נוסח ראשוני.

תעבירו לנו את הנוסח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10