הכנסת תשלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 608
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום די. גי בטבת התשנ"ו. 24.1.96. שעה 00;09
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 24/01/1996
חוק רשות השידור (תיקון מס' 10), התשנ"ו-1996
פרוטוקול
גי גל - היו"ר
אי ויינשטיין
א"ח שאקי
די תיכון
מ"מ: ג' שגיא
מוזמנים; מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור
מי לוי, אי כץ, ר' שלום - רשות השידור
יי לחמן-מסר, ר' אהרן - משרד המשפטים
אי אביר, ר' מלכה, עי להבי, פי מירון -
משרד התחבורה
אי גבאי - משרד האוצר
ס' אלחנני - יועצת כלכלית
1. הוק רשות השידור (הוראת שעה)(תיקון).
2. הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת בענין חוק רשות השידור.
3. תקנות התעבורה (תיקון מסי 3).
1. הצעת חוק רשות השידור (הוראות שעה)(תיקון). התשנ"ו-1995
אני מתכבד לפתוח את הישיבה, הסעיף הראשון על סדר היום: הצעת חוק רשות
השידור (הוראות שעה)(תיקון), התשנ"ו-1995.
רשות הדיבור למר קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור.
חוק רשות השידור קבע בהוראת שעה את אגרת רישיון הרכב שמיועדת לרשות
השידור. הוראת השעה נקבעה בתוקף לשנתיים, עד מרץ 1996. אנחנו רוצים לומר לכם
שהחוק הזה זוכה להצלחה גדולה והוא הביא ברכה גדולה לרשות השידור. בלי החוק הזה
רשות השידור היתה נקלעת לקשיים גדולים מבחינה תקציבית. נמצא פה נציג האוצר ואף
הוא יכול להעיד על הדבר הזוז. אני מוכרח לומר שהחוק הזה התקבל לא באופן שקומם
מדי את הציבור.
אבל צריך לציין שהחוק הזה עומד בפני בגייץ אחד, בג"ץ עקרוני, וכנראה בית
המשפט העליון עומד לבדוק את העניין בTEST CASE-.
יחד עם זאת, אין ספק שהיום אפשר לומר שבין 25%-20% מתקציב רשות השידור
מבוסס על החוק הזה. לכן, החיוניות של חוק זה היא עצומה.
אזכיר לכם כי לפני שנתיים דנו בהצעת חוק. חבר הכנסת אריאל ויינשטיין הציע
אז להפוך את ההצעה להוראת שעה. המועד הזה של הוראת השעה באמת הסתיים.
אנחנו מבקשים שבאישור ההוק הזה לא יוכנסו שינויים בגלל הפרובלמטיקה שמציב
בפנינו הבג"ץ. כל שינוי שיוכנס בחוק יהפוך את העניין לאגרה של רשות השידור
והביסוס החוקי של החוק הזוז איננו אגרה. קל לגונן על המוסריות שעומדת מאחורי
החוק הזה. הרי אין בכלל אגרת רדיו ברכב, ולא רק ברדיו אלא גם בבית אין אגרת
רדיו. האגרה שהציבור משלם היא רק אגרת טלוויזיה. לכן, כל דבר שניגע בו בחוק
יכול להחליש אותנו בהתמודדות עם הנושא בבג"ץ. מעבר לזה, כפי שאמרתי, ההוק הזה
מכסה בין % 20 ל-% 25 מתקציב רשות השידור.
אני רוצה לומר לכם דבר נוסף. אין היום שום מקור מימון של רשות השידור
שאינו עומד בפני הבג"ץ. אגרת רשות השידור עומדת בפני בג"ץ, תשדירי השירות
והחסויות עומדים בפני בג"ץ, הפרסומות ברדיו עומדות בפני בג"ץ וגם החוק הזה
עומד בפני בג"ץ. חוץ מההקצבה של משרד האוצר שעדיין לא עומדת בפני הבג"ץ, ואני
מדגיש את המילה עדיין, כל האספקטים האחרים של תקציב רשות השידור עומדים בפני
הבג"ץ.
בשעתו, כשהנושא הזה עלה הצעתי שהוא יהיה כהוראת שעה לשנתיים, משום שההצעה
הזאת לוותה בתהודה רחבה בציבור ובעתונות. היו גם מכתבים למערכת. לכן, אמרנו
שנקבע זאת לשנתיים והיתה הסכמה של הוועדה לכך.
אני מבקש לציין שהיום אני תומך בהפיכת החוק הזה לחוק. אמנם יש לי
הרהורים, והבעתי אותם לא פעם, לגבי כל הסוגייה הזאת של רשות ממלכתית הממומנת
באמצעות אגרה כאשר יש כלי תקשורת אחרים. כמדומני שהצעתי למנכ"ל להקים ועדת
היגוי כדי לבחון את כלי התקשורת לקראת שנות האלפים. אבל זו בעיה נפרדת. כל
עוד רשות השידור הממלכתית ממומנת על-ידי האגרה, אנחנו צריכים לראות זאת כעובדה
ולראות איך אנחנו מקיימים את המערכת הזאת בצורה היעילה ביותר.
אתה מבקש לא לערוך שינויים היום וזה נכון. אני חושב שאם היתה אגרת רדיו,
אזי כבר לא היתה שאלה. אין אזרח במדינה שאין לו רדיו. להיפך, יש כאלה שיש להם
רדיו ואין להם טלוויזיה. אבל מאהר ואנחנו לא רוצים לעשות שינויים בחוק, שיש
להם משמעויות, אני מציע לאשר.
היו"ר ג' גל;
חבר הכנסת ויינשטיין, אלא אם כן אתה מציע לעשות שינוי אחד שהוא לא
כן, זה מה שאני מציע. אני אבקש להגיש הסתייגויות כדי לעלות על הבמה
ולהביע את דעתי לגבי כל סוגיית רשות השידור הממלכתית. אומר את מה שיש לי לומר
לגבי האיזון. אבל מאחר שיש לנו אגרה, והרשות משתמשת בכספי האגרה - כל עוד זה
קיים, אנחנו חייבים לראות איך לעשות את הדברים בצורה היעילה ביותר.
אני הרי עוקב אחר הנעשה ברשות השידור, הייתי בשעתו חבר בוועד המנהל וחבר
בוועדת הכספים של רשות השידור. יש היום פחות חיכוך בין הציבור לבין רשות
השידור בתחום הגבייה. אינני יודע מה קרה. לא בדקתי את הדברים בדיוק. אבל היום
אתה לא מרגיש את החיכוך עם מחלקת הגבייה כפי שהיה בעבר. בוחנים את הדברים לפי
המכתבים למערכת ולפי פניות אל חברי הכנסת. אני זוכר שלפני x שנים היו מכתבים
שהגיעו אלינו ופניות ברוגז. היום זה לא קיים. אולי זה בגלל התמורה והפרסומת
שהמערכת עושה. אינני יודע. אולי גם בגלל השירות. אבל גם זה איננו בדוק.
לכן, אני חושב שכדאי להפוך את הוראת השעה לחוק. במציאות הנוכחית ראוי
להפוך זאת לחוק. עברנו את המבחן של השנתיים. המערכת עברה את המבחן.
כשאריאל ויינשטיין אומר דבר אחד, אני אומר הפוך, וזה תמיד
מסתדר. הפעם אני פשוט מבולבל. אני חושש שאיאלץ להסכים אתך, חבר הכנסת
ויינשטיין, וזה ממש קשה. אני בדילמה איומה.
אני באמת מבקש לרשום זאת כחריג. אני מצטרף הפעם להצעה של חבר הכנסת
ויינשטיין.
אדוני היושב ראש, אני חושב שהעובדה שאנחנו דנים ברשות ממלכתית מסבירה את
האגרה. האגרה היא בעד הממלכתיות. כלומר, עם זה שיש ביקורת פה ושם ודרישות
לשינויים פה ושם, בסך הכולל של התכניות יש בוודאי יותר ממלכתיות וזה לאין ערוך
ביחס לערוץ השני. לכן, האגרה מוצדקת בעיניי והארכת התוקף מוצדקת. אבל באמת,
במקום להאריך את תוקפה בשנתיים, אני מצטרף בהחלט בהצעה להפוך את הוראת השעה
להוראת קבע.
פשוט יבוטל התאריך שקיים בהוראת השעה.
אי גרא;
אני רוצה להתייהס להצעה לבטל את הוראת השעה ולהפוך זאת להוק קבוע. אני
חושב שזה לא יהיה נכון כיום מכמה סיבות. אחת הסיבות העיקריות היא שהממשלה היום
נכנסה לבחון את כל נושא מימון השידורים. יש הרבה סוגיות בעניין הזה שעולות על
הפרק, כמו פרסומת בכבלים, הערוץ השני, איך תמומן רשות השידור וכיוצא בזה.
הוקמה ועדה משותפת. הוועדה הוקמה בוועדה של השרה אלוני ואחר-כך המנדט שלה
הורחב. הוועדה הזאת מתייחסת לכלל השרים שאחראים על גופי שידור, שמטרתה לבחון
את נושא מימון השידורים ולהחליט מהי צורת המימון הטובה.
משה גביש. לכן, אני מציע שלא לקבוע היום בחוק את נושא אגרות הרכב ללא
הגבלת זמן.
י י מסר;
יש דרך ביניים. כאשר ועדת גביש תסיים עבודתה והמלצותיה יתקבלו על-ידי
הממשלה, והיה ותרצה הממשלה לשנות את החוק - הרי תמיד היא תוכל לעשות זאת. לכן,
אם חברי הכנסת סבורים שבנסיבות האלה יש מקום לראות את החוק כהוראה של קבע -
ואנהנו עוד נתייעץ עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לחקיקה, שמייצג את רשות
השידור בבג"ץ - נראה לי שאין סיבה שלא לעגן את הסוגייה הזאת בחוק. במידה
וייראה לנבון לממשלה לשנות זאת - היא תשנה זאת. נכון לרגע זה אני לא רואה למה
כל שנתיים אנחנו צריכים לבוא ולהאריך את תוקף הוראת השעה.
אמרת דברים שכאילו הוצאת אותם מפי ואין לי מה להוסיף. נכתב לי פתק: מה
יהיה אם הבג"ץ יבטל? אם הבג"ץ יבטל - הוא יבטל בין את הוראת השעה ובין את החוק
האחר, ואין הדבר עומד בסתירה. אולם אם נאריך את תוקף הוראת השעה לעוד שנתיים -
בעוד שנתיים יצטרך להיות כאן דיון נוסף, גם אם ועדת גביש תמליץ שהסידור הזה
יהיה סידור של קבע. אם נקבע היום את הסידור הזה כסידור של קבע בחוק - לא נצטרך
לקיים שני דיונים, אלא בכל מקרה אם יהיה צורך בדיוק - יהיה דיון אחד במידה
וועדת גביש או הממשלה תבוא עם הצעת חוק אחרת.
לכן, אני חושב שההצעה של חבר הכנסת אריאל ויינשטיין היא הגיונית ומצטרפים
אליה כל חברי הכנסת הנמצאים פה.
מי בעד להפוך את הוראת השעה בסעיף 1 לחוק רשות השידור להוראת קבע ולא
להסתפק בהארכת התוקף בעוד שנתיים? מי בעד?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
ההצעה להפוך את הוראת השעה בסעיף 1 להוק רשות השידור להוראת קבע, נתקבלה
התיקון אושר.
נמצאים כאן נציגי משרד התחבורה. לכם יש אפשרות לתת הנהיות לנכים כשמדובר
באגרה.
אתם נותנים הנחות כאלה לקטועי רגליים ולנכים אחרים. בדיונים שהיו בין
יוזמי ההצעה הזאת בכלל ובפרט היה סקטור אחד שחשבו חברים שבמקרה זה יש לתת גם
לו הנחה, וזה הסקטור של החרשים. כידוע, גם לחרשים שהם נכים יש רשיונות נהיגה.
האם אתם מוכנים לבדוק ואנחנו נמליץ בפניכם לתת גם להם הנחה, כפי שאתם תקבעו?
עי להבי;
לא אנחנו נותנים את ההנחה. ההנחה ניתנת על-פי חוק. כלומר, מי שהוגדר
אצלנו בתקנות התעבורה כנכה, מקבל אוטומטית את ההנחה האמורה שם. אין לפני את
הגדרת ה"נכה". אבל הגדרנו נכה בכמה וכמה אפשרויות: 1) אדם שלמשל רופא הכריז
עליו כעל אדם שזקוק לרכב כתנועת רגליים; 2) אדם שיש לו נכות של לפחות % 60;
3) עיוור. בכוונה אני הולך אל הגדרת העיוור, כי שם נאמר מיהו עיוור. משרד
הרישוי הרי לא יודע מי הוא עיוור. נקבע שעיוור הוא מי שקיבל תעודת עיוור על-
ידי עמותה מסויימת.
לכן, גם פח יש לנו קושי: מי יגדיר את החרש? משרד התחבורה אינו מסוגל לכך
בכלל. האם יש בכלל איזושהי עמותה, שתהיה אמינה על המדינה, שתיתן אכן תעודה
נכונה? פה הפרובלמטיקה.
יש הגדרה האומרת מי נחשב לחרש-אילם. לפי משרד הבריאות מדובר ב-75 דציבלים
ומעלה. יש הגדרה ואפשר להיעזר בה.
אני רוצה לבקש ממך ביחד עם אנשי משרד התחבורה שתבדקו אם ניתן להוסיף
בתקנה גם את החרשים. אם תמצאו דרך כזאת - לפי דעתי, זה יקלע לכוונה שלנו, כי
לית מאן דפליג שחרשים שנוהגים לא מקשיבים לרדיו. אנא מכם, תבדקו את הנושא
במשותף.
בסדר, תשבו ביחד ותבדקו את הדברים. אני מטיל את החובה הזאת עליך, מר
קירשנבאום. אני רואה אותך אחראי לעניין הזה.
מר להבי, הדברים ברורים. הנושא ייבדק.
2. הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת בעניין חוק רשות השידור
מר קירשנר, האם נהוג לדון בהצעות חוק פרטיות כשהמציעים, חברי הכנסת, לא
נמצאים פה?
אי קרשנר;
כן. כולם הוזמנו.
היו"ר גי גל;
רבותי, לפנינו הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת הנוגעות לחוק רשות
השידור. ראשית, יש שתי הצעות חוק של חברי הכנסת מגן ולוי, שמונחות בפניכם.
בהצעות החוק האלה מוצע לפתור את בעיית החרשים, טרקטורונים וטרקטורים. על פי
התקנות של משרד התחבורה, ויתקנו אותי אנשי המשרד אם אני טועה, לגבי טרקטורים
וטרקטורונים הבעיה נפתרה אצלכם.
בחלקה. נשארה בעיית החרשים. ממילא פנינו אליכם לבדוק את הנושא. כדי
להיות נאמנים לבקשתו של מר קירשנבאום לא לערוך בחוק שינויים נוכח ההליך המשפטי
שמתרחש עתה, אני ממליץ שאנחנו נצביע נגד שתי הצעות החוק האלה.
לא חייבים לסיים את הדיון עכשיו. אפשר לקיים את הדיון בעוד חודש-חודשיים.
התיק קבוע לדיון בבג"ץ. הנושא לא ליבן אצלנו עד הסוף יחד עם המשנה שמייצג
אותנו בתיק. יכול להיות שיש טעם בהצעה לגופו של עניין, אבל לא כדאי לדון בכך
ברגע זה, אם יש בכך כדי לפגוע בבג"ץ.
כי שלום;
סוכם על דעת חבר הכנסת מגן לדחות את הדיון לשלב יותר מאוחר.
היו"ר גי גל;
לדחות או להסיר את הצעת החוק?
כ' שלום;
- לדחות את הדיון.
היו"ר ג' גל;
אם כך, אנחנו דוחים את הדיון עד שהזמן יהיה בשל לכך.
סוכם; לדחות את הדיון בהצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת מגן ושפי
בעניין החרשים.
היו"ר גי גל;
נעבור עתה להצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת מאיר שטרית, בעניין מתן פטור
לגמלאים.
י י מסר;
יש הצעת חוק ממשלתית בנושא הגימלאים. כל נושא הגימלאים יידון בוועדת
העבודה והרווחה.
א"ח שאקי;
זה כולל את נושא האגרה?
י י מסר;
זה כולל את נושא האגרה. לכל היותר, אם אנחנו רוצים לומר את הדברים, אפשר
להעביר את הדיון בנושא לוועדת העבודה והרווחה. אבל על פני הדברים נראה לי
שכשוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה במכלול הנושא שקשור בהנחות לגימלאים, לא
יהיה ראוי שוועדה זו תדון רק בנקודה הזאת הנוגעת לגימלאים, שגם היא עולה לדיון
שם.
היו"ר גי גל;
אם כך, אנחנו צריכים להסיר את הצעת החוק הזאת.
אי שניידר;
או להעבירה לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
אי קירשנר;
העברת הצעת חוק לדיון מוועדה לוועדה איננה תלוייה בנו. זה עניין של ועדת
הכנסת.
י י מסר;
אפשר להמליץ גם למציע וגם לוועדה שהדיון יהיה שם.
אי קירשנר;
אבל חבר הכנסת שטרית דורש דיון פה ויש לו זכות לכך.
היו"ר גי גל;
מהי בדיוק הפרוצדורה?
רבותי, הצעת החוק הזאת מובאת כהצעה טרומית. בוועדת העבודה והרווחה נדונה
עתה הצעת חוק בנושא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. למה לנו לסבך את העניינים?
כמה עוד אפשר להעמיס על הציבור במדינת ישראל בכל הנוגע לגימלאים, עם כל הכבוד?
לא ירחק היום וגם אני אהיה גימלאים ויצטרכו לתת לי פטור מזה ופטור מההוא, והכל
בשם איזה סוציאליזם מבולבל. מה הטירוף הזה?
לגימלאים צריך לתת את הכבוד הראוי להם בתיאטרון, במוזיאון ובעוד כמה
דברים. אבל בלי סוף? עד אין קץ? והרי מישהו משלם את כל הכספים האלה. זה לא
עניין של יש מאין. זה בא מאיזשהו מקום.
מי בעד להסיר את הצעת החוק של חבר הכנסת שטרית מסדר היום?
הצבעה
בעד ההצעה להסיר מסדר היום את הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר שטרית - רוב
נגד - אין
ההצעה להסיר מסדר היום את הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר שטרית
בעניין חוק רשות השידור (תיקון - פטור לגימלאים), התשנ"ג-1993, נתקבלה
ובכן, החוק הוסר מסדר היום. אני מודה לכם.
נעבור עתה לדיון בהצעת חוק רשות השידור (פטור מתשלום אגרות)(הוראת שעה),
התשנ"ה-1995, של חבר הכנסת יעקב שפי.
חבר הכנסת שפי מציע כי לא תוטל בשנות הכספים 1996 ו-1997 אגרה שנתית בעד
החזקת מקלט טלוויזיה או מקלט רדיו. כלומר, הוא מציע לבטל את האגרות לשנתיים.
מי בעד הסרת הצעת החוק של חבר הכנסת שפי מסדר היום?
הצבעה
בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק של חה"כ י' שפי מסדר היום - רוב
נגד - אין
הצעת החוק של חה"כ יי שפי בעניין חוק רשות השידור (פטור 'מתשלום אגרות)
הוראת שעה), התשנ"ה-1995, הוסרה מסדר היום
ובכן, גם הצעת החוק של הבר הכנסת שפי הוסרה מסדר היום. אני מאד מודה
לאנשי רשות השידור.
3. תקנות התעבורה (תיקון מסי 3). התשנ"ו-1996. אגרת רישיון לטיולית
נעבור לנושא הבא בסדר והיום: תקנות התעבורה (תיקון מסי 3), התשנ"ו-1996,
אגרת רישיון לטיולית. מר להבי, תסביר בבקשה את התקנות שמונהות בפנינו.
עי להבי;
היום אגרת הרישיון לטיולית היא כאגרת רישיון למשאית. בפועל הטיולית היא
הרי רכב שמוביל נוסעים. לכן, פנינו וביקשנו לאשר את השוואת אגרת רישיון
לטיולית לזו המוטלת על אוטובוסים.
היום, לפני התיקון, האגרה המוטלת על טיולית היא הרבה יותר גבוהה.
עי להבי;
היום בעלים של טיולית משלם אגרה של בין 1,024 שקלים ל-1,103 שקלים. לעומת
זאת, עבור אוטובוס משלמים אגרה של 565 שקלים.
היו"ר גי גל;
אם אני מבין נכון, המטרה היא ליצור תנאים שווים.
עי להבי;
נכון.
היו"ר גי גל;
כשאתה אומר שמדובר באגרה לאוטובוס, הכוונה היא או לאוטובוס פרטי או
לאוטובוס ציבורי.
עי להבי;
בוודאי, בתנאי שהוא ממונע בין אם על-ידי דיזל או בנזין.
היו"ר גי גל;
זאת אומרת שגם בעלים של אוטובוס פרטי משלם אגרה כמו זו המשולמת לאוטובוס
ציבורי.
עי להבי;
אמת.
היו"ר גי גל;
וזאת על אף שהאוטובוס הציבורי מסובסד על-ידי המדינה.
זה הולך לפי ההגדרה של כלי הרכב, לפי ההגדרה של סוג הרכב.
היו"ר גי גל;
האם טיולית היא כמו אוטובוס? האם המחירון שלה זהה?
עי להבי;
בסך הכל יש בארץ 182 טיוליות, לעומת צי גדול מאד של אוטובוסים. לכן,
ההפסד של האוצר בגין הקטנת האגרה על טיולית הוא קטן מאד והוא מסתכם בסך הכל
בכ-100 אלף שקלים. הטיוליות האלה רובן ככולן עובדות למעשה בשביל צהי'ל, מכיוון
שהן נוסעות בדרכים שאוטובוסים לא יכולים לנסוע בהן.
היו"ר גי גל;
למה צריך להטיל עליהן אגרה כמו זו המוטלת על אוטובוס?
עי להבי;
כי הטיוליות מובילות רק נוסעים ולא משאות.
היו"ר גי גל;
אבל בכל זאת, טיוליות הן לא אוטובוס. אם כך, למה לא לקבוע את האגרה שלהן
בין אוטובוס לבין משאית?
עי להבי;
על זה אין לי תשובה. כך נקבע בוועדת האגרות.
היו"ר גי גל;
לפי מה קובעים את גובה האגרה? לפי הוצאות הטיפול ברכב?
עי להבי;
לא. זה לא יפה להגיד, אבל הסבתא שלי היתה אומרת שלכל חתול יש זנב ואיפה
שנגמר הזנב שם נגמר החתול. אני חושב שבאותה צורה קובעים את האגרות. הרבה מאד
אגרות נקבעות בצורה שרירותית.
סי אלחנני;
לי יש בכלל בעיה עם טיוליות. אני חושבת שאסור שיסעו ברכב כזה.
היו"ר גי גל;
נכנס עכשיו הבר הכנסת תיכון. אני מפנה תשומת לבך לכך שמונחות בפנינו
תקנות התעבורה בהן מוצע לעשות תיקון, להקטין את האגרה המוטלת על טיולית
ולהשוותה לזו המוטלת על אוטובוס.
די תיכון;
אני רוצה לומר את מה שאני קורא בעתון. טיולית היא דבר חשוב ואוטובוס הוא
דבר עוד יותר חשוב. אבל עניין האגרה "חשוב" מכולם. בשעתו, כפרתי בכל עניין
האגרה, שהרי האגרה נקבעת על-פי נפח המנוע ולא על-פי שנת הייצור. כך יוצא שאם
יש לך מכונית מלפני 20 שנה, שהיא בעלת נפח מנוע גבוה ומחירה בשוק הוא 5,000
שקל - אתה תשלם אגרה שנתית ענקית.
אני מגיע לזה. הרי אני העליתי את הנושא הזה כשדורון שורר נכנס לתפקידו עם
השר קיסר. הם בדקו את העניין. אני שומע שהעניין עומד בפני שינוי. אבל אני כבר
למדתי שמשנים-משנים, אבל אף פעם לא מגיעים אלינו. זאת אומרת, העתונות מלאה עם
העסק הזה כבר כמה חודשים, אבל משום מה אלינו זה לא מגיע. מה היה יותר פשוט
מאשר לעשות את העניין הזה ב-1.1.96?
אגרה על טיולית היא דבר חשוב ביותר במדינה היום, במיוחד בפני ועדת
הכספים.
איפה אתם עומדים עם הרפורמה?
עי להבי;
למעשה סיימנו את העבודה. חסר פה פרט ושם פרט. הדבר החמור ביותר שעמדנו
בפניו הוא קביעת מחיר הרכב. אמרנו שהאגרות החדשות - ודרך אגב, מדובר רק על רכב
פרטי, לא על רכב ציבורי, לא על משאית ולא על רכב מסחרי -
די תיכון;
מדוע? משום שאצלם האגרות נמוכות ביותר?
העסק הזה גמור. היה לנו קושי לקבוע את מחיר הרכב, שהיה צריך להיות יסוד
לאגרות החדשות, לעומת נפח מנוע שהיה עד עכשיו.
האם לחלק תגדילו ולחלק תקטינו?
עי לחבי;
בו ודאי.
היו"ר גי גל;
זאת אומרת שמדובר בשינויים פנימיים.
היה לנו קושי בקביעת המחיר מכיוון שהיבואנים לא שיתפו פעולה. בהתחלה
חשבנו שהמחיר ייקבע בהתאם למה שיודיעו לנו היבואנים. אבל אין לנו סמכות על-פי
שום חוק לחייב אותם להודיע לנו על המחירים. למעשה היום אפשר להגיד שקבענו
שהמחיר של הרכב ייקבע לפי התשלום במכס לגביו.
רבותי, מי בעד אישור תקנות התעבורה?
הצבעה
בעד האישור - רוב
נגד - אי ן
תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשנ"ו-1996, אגרת רישיון לטיולית,
נתקבלו