הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 599

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ז בטבת התשנ"ו (8 בינואר 1996). שעה 00;10

ג' גל - יו"ר

די תיכון

מ"מ: אי גולדשמידט

ע' עלי

ג' שגיא

ש' וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

ג' מלצר - יו"ר דירקטוריון בזק

מי אוהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

ס י טל - משרד התקשורת

שי בריצמן - המוסד לביטוח לאומי

י' נוה - משרד האוצר

י י קולס - משרד האוצר

ב' מקלר - רואה השבון

טי דולן, ת' לומברוזו, הי קירש - נציבות מס הכנסה

יועץ משפטי; אי שנ"דר

א' קרשנר

ס י אלה נ נ י

אי לו י ן

1. הוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני הקיקה להשגת יעדי התקציב)

(תיקון), התשנ"ו-1996

2. הוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 97)

3. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)(תיקון)



חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

(תיקון). התשנ"ו-1996

אני פותה את הישיבה. אנו חוזרים לחוק הבזק.

די תיכון;

לא חוק הבזק, חוק ההסדרים.

חוק ההסדרים, סעיף 2.

די תיכון;

אלא אם אתה מחליט לשנות את השם.

זה תיקון לחוק ההסדרים. הוספת סעיף 15א שבו מתקנים את חוק הבזק.

לפנינו הצעת התיקון לחוק. המות של העניין, שרשימת התמלוגים הקודמת בטלה,

ואילו שרי האוצר והתקשורת, באישור ועדת הכספים, יביאו תקנות חדשות. אם מישהו

חפץ לדעת מה כוללות התקנות החדשות, יש לנו פה דף מצורף שבו יש אותם השירותים

הנוספים שבגינם ישלמו תמלוגים.

האם מישהו רוצח להוסיף הערות נוספות או שמא מיצינו את הנושא?

מי הכין את הנייר הזה?

היו"ר גי גל;

אנה חכינה אותו על פי בקשתי.

אתם מכירים את זה?

מה שאנה אני רואה עכשיו.

די תיכון;

אני רוצה להשלים את שאלתי. יש הבדל בין הדיון בחוק כחוק מסגרת לבין הדיון

בתקנות לכשיובאו לכאן. אני מבין שבחוק המסגרת לא נכנסים לפירוט?

נכון.

תסביר לנו מיז מופיע בחוק המסגרת ששונה ממה שוקיה עד עכשיו.

אחרי כל מה שהסבירו בישיבה הקודמת אתה שואל שאלה כזו? בחוק הקודם הייתה

רשימה X של תמלוגים. עכשיו מבטלים אותה ומביאים דבר חדש.

לא, אני בכוונה לא מערב את התקנה.

צד ימין בדף זה מה שיש היום. שלושה דברים יש היום: 1. בתוספת, שזה תוספת

לחוק שזה אי, מ-1 עד 7. 2. תקנות שהותקנו מסעיף 54(ד) שאותו עומדים לבטל.

עד כדי כך אני מבין. השאלה אם זה כלול בחוק או שזה יופיע בתקנות?

בתקנות.

התקנות יבואו לכאן?

בוודאי.

התקנות טעונות אישור הוועדה?

כן.

איך ש.ילמו עד עכשיו תמלוגים?

זה לא משתנה.



מר וקס, כדי שתהיה לך יותר סמכות, גונב לאזני שמלאו לך 50 שנה. איש בן 50

הוא כבר סמכותי יותר. כל יושבי החדר הזה מאהלים לך ש-50 השנים הבאות יהיו

לפהות כמו השנים שהלפו הן מבהינת ההישגים, הן מבחינת הבריאות והן מבהינת

ההצלהה שלך.

שי וקס;

תודה רבה.

בפרקי אבות מונים את הגילאים השונים, ושם כתוב "בן המישים לעצה". המפרשים

מסבירים מה זה "לעצה". עצה זה הגיל שבו הידע וההבנה, מצד אהד, והניסיון, מצד

שני, מתהברים בירוד ומאפשרים לאדם לעבוד בעצה טובה. זה נכון לגבי שלמה וקס

ואני מצטרף לברכות.

וקס, אני אגיד לך מה שלא אומרים לך כולם. אשתי, כאשר מלאו להיים קופמן

ז"ל 50 שנה, באה ואמרה לו: בגיל 50 כל בוקר כשאנהנו קמים אנחנו קמים ובודקים

את עצמנו אם הכול בסדר. זו חכמת וחיים. תאמין לי. על זה בנוי כל חוק ביטויו

בריאות ממלכתי. לצחוק על עצמנו מותר לנו עדיין.

לשאלה של חבר הכנסת תיכון: התקנות יובאו הנה לאישור.

התמלוגים שהיום בזק משלמת החל מ-1.1.94 זה 8%.

כמה זה בכסף?

לפי המחזור של היום זה 320 מיליון שקל.

כל שנה היא העבירה 320 מיליון שקל תמלוגים בשיק?

כן.

בשיק או בהתחשבנויות?

בשיק.

בגין הרשימה שבצד ימין.

זה הכנסות ברוטו עם מע"מ או בלי מע"מ?

בלי.

למה? לא משלמים מע"מ על תמלוגים?

כל שנה שילמו 320 מיליון שקל. אני לא יודע אם זה כולל מע"מ או לא. אני לא

בקיא בזה.

התוספת הזו של הסכום של השירותים הנוספים מוערכת בעוד 30 מיליון שקל

תמלוגים. הרשימה שתובא בתקנות לאישור ועדת הכספים, היתרון הגדול שלה, לפחות

בהשקפת העולם שלי, שכל הזמן היא יכולה להתעדכן. כי היום התמלוגים הם בתוספת

לחוק שאותם היינו צריכים לשנות. עכשיו, מחר בבוקר בזק מכניסה שירות חדש שאנחנו

חושבים שמן הראוי לשלם עליו תמלוגים, אנחנו מוסיפים אותו לרשימה באישור ועדת

הכספים של הכנסת אחרי אישור השרים. זה משמעות השינוי בחוק היום.

אני שוב רוצה להבין. בזק שילמה תמלוגים לממשלה אחת לשנה בסך 320 מיליון

שקל. כך זה היה בשנה שעברה. איך זה הושפע מן הגידול במחזור של בזק? מן הרווחים

הגדולים שהי ו לבזק?

ככל שהמחזור שלהם גדל הם שילמו יותר תמלוגים.

זה היה 8%?

כל הזמן 8% מהמחזור על השירותים האלה.

כולל מע"מ?

אני לא יודע.

זו שאלה חשובה. אנחנו מבקשים לקבל תשובה אם זה כולל מע"מ או לא כולל

מע"מ.

האם זה 320 מיליון פלוס 17% או 320 נקודה?

ד' תיכון;

אני אקל עליך: האם מחשבים את התמלוגים מהסכום ברוטו או מהסכום נטו?

מהסכום נטו.

החוק אומר למעט מע"מ. כך אומר סעיף 54(ג).

על זה מוסיפים מע"מ? או שעל פי הפרשנות שלך לא חייבים מע"מ?

לא חייבים מע"מ, כנראה. אף פעם לא התעמקתי בזה.

אני לא רוצה כרגע להביע עמדה כי אני לא יודעת מה היה ההסדר עם הנהלת המכס

ומע"מ.

תבדקי.

אתם משלמים דבידנד?

כן.

כמה שילמתם דבידנד לציבור?

בשנה שעברה שילמנו כ-55% מהרווחים. הרווחים בשניו שעברה היו בסביבות 300

מיליון שקל.

הרווחים אחר התמלוגים?

אחרי התמלוגים, אחרי הריבית, אחרי הכול, היו כ-300 מיליון, 293 מיליון

ש"ח. מתוך זה שילמנו כ-55% דבידנד. דהיינו, זה היה כ-165 מיליון ש"ח. 23% מהם

הלכו לציבור.

והשאר הלך לממשלה כמחזיקת מניות?

כן.

כמה שילמתם דבידנד באחוזים?

55% מתוך סך הכול הרו והים.

דבידנד משלמים על מניה באחוזים. אתה יודע לאן אני חותר.

לא.

אני חותר לשמוע האם כתוצאה מהעברת התמלוגים אתם "דופקים" אחר כך את

הציבור, ובעיקר את הממשלה כמחזיקת 77% מהמניות כשאתם מציעים לשלם דבידנד

נמוך?

קשה לי להתייחס למושג הזה, אני לא יודע מה זה "לדפוק". אנחנו מחזירים את

אגרות החוב בהיקף של 600 מיליון ש"ח, אנחנו משלמים למעלה מ-200 מיליון ש"ח

ריבית בגובה של 7.3%, שזה בערך 3% גבוה מן השוק. אנחנו משלמים תמלוגים בהיקף

של 320 מיליון ש"ה. אנחנו משלמים דבידנד 165 מיליון ש"ח על כ-760 מיליון

מניות. דהיינו, זה יוצא בערך 20 אגורות למניה. המחיר הנומינלי של המניה הוא

שקל אחד, דהיינו 20% על המחיר הנומינלי. אנחנו משלמים גם מס הכנסה.

האספה הכללית אישרה את הסדר הפישור?

כן.

היו התנגדויות?

לא.

היין מישהו מהציבור? אזרחים הופיעו או רק אתם הייתם?

היה כייבל אנד ויירלס. הציבור היה, אם אני זוכר נכין, בהיקף של כ-4-5%

ממניות הציבור. רוב הציבור הצביע בעד הפישור. היו שני גורמים שנמנעו. אף אחד,

לפי מיטב זכרוני, לא התנגד.

אדוני היושב ראש, נדמה לי שנותר לי עוד יום אהד לברר עם המומתים שלי ואני

עומד לקבל השגות עד מהר. אבל לא איכפת לי שתאשר את זה למליאה ואני אגיש את

ההסתייגויות, כי בעצם הדיון ההשוב ייערך בעת שיוגשו התקנות.

מותר לי לעוץ לך עצת חבר ש"דופקת" אולי אותי, אני מבקש להשמיט את המילה

"חוק ההסדרים במשק המדינה".

רבותיי, אני חושב שההסברים שקיבלנו בישיבה הקודמת עם הדף המצורף מדברים

בעד עצמם. המצב כיום שיש רשימת שירותים שעליה משלמת בזק תמלוגים למדינה. מדובר

בשירותים שהם בחזקת מונופול ואין בם תהרות. אבל הרשימה הזאת איננה רשימה מלאה.

יש שירותים נוספים שבגינם ראוי לשלם תמלוגים. ואילו הצעת ההוק שמונחת לפנינו

מבטלת את הרשימה שהופיעה בחוק ונותנת מנדט לשרי האוצר והתקשורת להביא בתקנות

רשימה הדשה שהיא מן הסתם תהיה רחבה יותר, וכמובן, שבמידה ובעתיד יהיו שירותים

נוספים שאינם בני תהרות הרי אנחנו נקבל לאישור את הרשימה הנוספת.

כאמור, אנחנו פיצלנו את החוק הזה מחוק ההסדרים.

זה בא כחוק הסדרים מסי 2.

לא דנו באותם ימים שעסקנו בחוק ההסדרים בנושא זה כי לא ראינו בזה חוק

הסדרים אלא חוק נפרד. מה עוד, שלמיטב הכרתי, חוק ההסדרים הגיע הזמן שייעלם מן

העולם. אין שום סיבה את כל החוקים שהיו בחוק ההסדרים לא להביא כחוקים רגילים.

אי לכך אנחנו נקרא להוק הזה תיקון לחוק הבזק, ניתן לו את המספר המתאים.

אם כך, צריך לתת לו תאריך תחילה, אם הוצים שזה יהיה מ-1.1.96.

נכניס תאריך תחילה - מ-1.1.96.

ובכן, אלו שני התיקונים שאנחנו מכניסים בחוק: 1. תחילה מ-1.1.96.

2. השם ישונה - "תיקון לחוק הבזק".

מי אהל י;

אם זה יקבל אישור, זה צריך להיות תיקון מסי 10.

היו"ר גי גל;

מי בעד אישור הצעת החוק בתיקונים שאמרתי?

הצבעה

1. לקבוע תאריך תחילה לחוק מ-1.1.96

2. לשנות את שם החוק מחוק הסדרים במשק המדינה

לחוק הבזק (תיקון מסי }

יש סעיף טכני שלא הספקנו להכניס אותו לפני חוק ההסדרים עצמו ואי-אפשר היה

להכניס את זה כתיקון טעות. אנחנו מדברים על סעיף 7 לחוק ההסדרים עצמו.

עכשיו חוק הבזק יתקן את חוק ההסדרים.

לא, זו אחת הבעיות. סעיף 7 זה אותו סעיף שנותן תוקף לתקנות שהותקנו

באיחור, תקנות הארנונה, וגם ההחלטות של הרשויות המקומיות כתוצאה מזה צריך היה

לתת להן יותר זמן כדי להחליט. נתנו להן זמן עד 31.12.95 להחליט את ההחלטות

בקשר לארנונה. ב-31.12.95 נעשה תיקון, באישור ועדת הכספים, לתקנות הארנונה,

שמאפשר לרשויות להוריד את הארנונה על דירות מגורים בתנאים מסוימים וכוי,

ועכשיו מה שצריך לעשות זה לאפשר להן להחליט את ההחלטות האלה מעבר ל-31 בדצמבר

1995. ולכן פה מה שאנחנו הצענו בסעיף קטן (ב) בסעיף 7, במקום 31.12.95 יבוא -

29.2.96 - לתת להם זמן להחליט - ובסופו של הסעיף להוסיף: החטה כאמור תפורסם על

אף האמור בכל דין לא יאוחר מיום 29.2.96. כי גם בחוקים אחרים שלהם כתוב שצריך

לפרסם עד תאריך מסוים.

על אף מה שאמרתי קודם, שהייתי רוצה שזה יבוא כחוק הבזק, אבל היות וזה

הוגש לנו כחוק ההסדרים וכך גם הוצג במליאת הכנסת, והיות ומהסיבות שמנית את

מעדיפה שהחוק הזה בכל אופן ייקרא חוק ההסדרים, כדי שהתיקון לסעיף 7 ייכנס

בצורה תקינה ולא בדרך עקיפה - אני מוכן לשנות את הצעתי מקודם ולהציע לוועדה



כן לקרוא לזה חוק הסדרים במשק המדינה ולהוסיף את תיקון סעיף 7 כפי שמופיע בדף

שלפנינו.

את תיקון סעיף 7 הוועדה צריכה לאשר?

כן.

אי לכך אנהנו מאשרים את התיקון לסעיף 7, כפי שהקראת אותו, וגם את התיקון

לחוק הבזק - מס' 13, ומשאירים את שני התיקונים הללו כפי שמופיעים בדף הלבן.

הצבעה

לאשר חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה

להשגת יעדי התקציב)(תיקון), התשנ"ו-1996

אם כך, אני אעלה את זה בצורה זו ולא צריך סעיף תחילי;, כי זה אוטומטית. אם

אני עושה את זח כתיקון לחוק העיקרי ואני לא מכניסה שום סעיף תחילה ספציפי לגבי

התיקון חזה, חל עליו 1 בינואר כמו על החוק כולו.



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 97). התשנ"ד-1994

היו"ר גי גל;

אנו עוברים להצעת הוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 97).

הוועדה ביקשה בדיון הקודם לקיים דיון על סעיף 2 עם היועץ המשפטי של

הביטוח הלאומי.

מי יחזור בקצרה ויאמר לנו מהו סעיף 2?

אנחנו עוסקים פה בסעיף 47(א) בנושא ניכוי דמי ביטוח לאומי מההכנסה החייבת

לצרכי מס הכנסה ודנים במצב של עובד שבאופן כללי איננו מנכה את הביטוח הלאומי

שהוא משלם לצרכי מס הכנסה. באותו סעיף קיים סעיף קטן (ב) שאומר, שכשהוא חייב

לשלם במקום מעביד מס מקביל, הוא יכול לנכות מס מקביל. אבל אין הקבלה, אין

סעיף כזה לגבי מצב שהמעביד איננו חייב לשלם ביטוח לאומי והוא משלם במקומו או

בעצמו. הצענו שבמצבים כאלה שהמעביד לא חייב ביטוח לאומי בגין העובד והעובד

נדרש לפי תקנות ביטוח לאומי לשלם בעצמו, הוא יוכל על החלק הזה לנכות את

הביטוח הלאומי כהוצאה לצרכי מס הכנסה. היה דיון והיו שאלות מהם המצבים שבהם

העובד נדרש לשלם בעצמו והמעביד איננו חייב.

באילו מצבים אפשרי שהמעביד לא משלם והמבוטח ייצא נפגע? כמו נושא של פשיטת

רגל?

יש כמה מצבים שבהם המעביד פטור מתשלום דמי ביטוח, למשל עובד שעובד

בשגרירות זרה שפטורה מתשלום דמי ביטוח מכוח הסכמים בין-לאומיים. אקרא לכם את

אותם המקרים שבהם העובד חייב לשלם בעצמו את דמי הביטוח למרות שהוא עובד

וחמעביד איננו חייב בתשלום דמי ביטוח. יש תקנות הביטוח הלאומי, הוראות מיוחדות

בדבר תשלום דמי ביטוח, תשלייא-1971. שם יש כמה מצבים. מצב אחד, מי שעובד פחות

מ-4 שעות וקשור עם מעביד פחות מ-4 שעות, והמעביד לא צריך לשלם בשבילו, אז הוא

צריך לשלם בעצמו את דמי הביטוח. זה מצבים של עובדים שעובדים עבודה אקראית ולא

מתעוררת פה השאלה לגבי פשיטת רגל. כי זה קשר קצר שניתק ולא נמשך. אין כאן

עניין של חוב של שכר עבודה וכל הדברים האלה שיכולים להתעורר במצבים של פשיטות

רגל ופירוק חברות.

לאחר מכן יש לנו עניין של עובד בחופשה ללא תשלום. עובד שיוצא מחופשה ללא

תשלום, חודשיים ראשונים שהוא בחופשה ללא תשלום המעביד ממשיך לשלם בעדו דמי

ביטוח. לאחר מכן אם הוא מבוטח, הוא צריך לשלם בעד עצמו דמי ביטוח. נכון שהוא

לא עובד, לצורך חוק הביטוח הלאומי הוא נחשב במעמד של עובד. ואם הוא לא עובד

אין מתעוררת פה בעיה של פירוק או פשיטת רגל, כי אף אחד לא חייב לו שכר כשהוא

בחופשה ללא תשלום.

המצב הנוסף הוא עובד שמעבידו אינו תושב ישראל ומקום מגוריו של המעביד

אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים. כלומר, מישהו שעובד



בישראל למען מעביד שאין לו פה כתובת, אותו מעביד צריך לשלם בעצמו את דמי

הביטוח משום שהמעביד אינו משלם דמי ביטויו. אם המעביד יפשוט רגל בחוץ לארץ

העובד לא מבוטח לעניין הזח, הוא גם לא משלם דמי ביטוח לעניין הזה.

מקרה נוסף הוא שהמעביד הוא ארגון בין-לנומי הנהנה מחסינות מכוח אמנה בין-

לאומית שישראל צד לה, או עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ. אלה

משלמים בעצמם את דמי הביטוח אלא אם המעביד, השגרירות, משלמת בהתנדבות את

הסכומים האלה. באף אהד מהמקרים האלה שתיארתי לא יכולה להתעורר שאלה של פשיטת

רגל.

היו"ר גי גל;

בסעיף 2 להצעת החוק מדובר שאם מעביד היה פטור מלשלם

ביטוה לאומי והעובד ישלם את הביטוח הלאומי, יוכרו התשלומים שהעובד שילם לביטוח

לאומי כהוצאה. זה התיקון המוצע. השאלה שרציתי לשאול: האם ייתכנו מצבים מעבר

למה שכתוב פה, שעובד ישלם ביטוה לאומי משום שמעביד לא שילם, ושאנחנו נרצה

להוסיף את הסיבות האלה כסיבות שראוי להכיר בהוצאות האלה כהוצאות לצרכי מס?

אותה קבוצה שאני קראתי כאן משלמת דמי ביטוה בעצמה. כלומר, אין מעביד

שמשלם בעדה והיא משלמת את אותם שיעורים שמשלם עובד עצמאי. כך שמבחינה זו מה

שמוצע פה בתיקון הוא נכון והוא מתיישב עם התשלומים.

לא יכול להיות מקרה אחר שמעביד לא ישלם דמי ביטוח ועובד יצטרך לשלם

במקומו דמי ביטוח. זה לא ייתכן. החוק שלנו קובע שמי שחייב בתשלום דמי ביטוח זה

מעביד. ואם המעביד איננו משלם דמי ביטוה, הזכויות של העובד לא נפגעות.

היו"ר גי גל;

קיבלנו תשובה בהירה.

מה עם ההערה של לשכת רואי חשבון? הם ביקשו לנסח את זה לא שהמעביד אינו

חייב בתשלום אלא "אינו נושא".

ודאי שלא. כי אז יכול לבוא מעביד ולא לשלם. זה לא מתיישב עם הוראות החוק

שלנו.

היו"ר גי גל;

אתה אומר בעברית פשוטה, שלהוציא את המקרים שבהם הוא לא חייב לשלם, בכל

המקרים האחרים הוא חייב לשלם?

ש' בריקסמן;

נכון.

היו"ר גי גל;

והיה ולא שילם, זו בעיה בינו לבין הביטוח הלאומי ואין בזה כדי לפגוע



בעובד?

נכון.

וממילא העובד לא ישלם במקומו.

ש' בריקסמן;

העובד לא חייב לשלם במקומו.

הדברים ברורים.

מי בעד לאשר את סעיף 2 בהצעת החוק?

הצבעה

לאשר סעיף 2

בסעיף 5 צריך להחליט על הנוסח כי יש שתי הצעות.

בסעיף 5 יש עם ספורטאים ובלי ספורטאים.

הבר הכנסת פורז התנגד לסעיף 9 וזה לא הוצבע.

הדי ו ן נגמר בסעיף 9?

הבר הכנסת פורז ביקש לקיים דיון מהדש כי הוא עצמו אמר שהוא מתנגד.

נשארו סעיפים 22, 26 ו-27.

מה אומר סעיף 9?

סעיף 9 מתקן את סעיף 158א(ג) לפקודת מס הכנסה.

סעיף 158 מטיל שתי חובות על שלטונות מס הכנסה כשהם דנים בשומה וכשהם דנים

בהשגה. חובה אחת - חובת השימוע. דהיינו, לתת לנישום הזדמנות נאותה להשמיע

טענות. חובה נוספת - חובת ההנמקה, לנמק את ההחלטות שלהם בשומה ובהשגה.

לשני הכללים האלה יש סייג, זה קיים כבר בפקודה, שאם הנישום לא הגיש דו"ח

שנתי למס הכנסה ובכך הוא לא שיתף פעולה, לא סיפק להם את כל המידע הנדרש כדי

לעשות שומה ולדון בהשגה, שתי החובות לא חלות. לכן לדוגמא, פקיד השומה איננו

חייב באותה חובת הנמקה אם לא קיבל מהנישום את הדו"ח, ובעצם נאלץ בהיעדר דו"ח

לקים דיון ללא נתונים מצד הנישום.

אנחנו באים ומציעים פה להוסיף על הסייג הזה סעיף קטן (ג) שאותו כלל יחול

גם אם הנישום לא הגיש הצהרת הון. לא לגבי דו"ח שנתי ולגבי דו"חות קבועים אלא

גם במקרה של אי-הגשת הצהרת הון בעקבות דרישת פקיד השומה, פקיד השומה יהיה פטור

מחובת ההנמקה, כאמור בסעיף 158א. הסיבה היא שגם הצהרת הון כשנדרשת על ידי פקיד

השומה היא נחוצה וחיונית לעשיית השומה, ואם הנישום לא משתף פעולה ולא ממציא את

הצהרת ההון אין לדרוש מפקיד השומה אותה חובת הנמקה לשומה שהוא עושה במצב של

היעדר הצהרת הון.

היו"ר גי גל;

זו סנקציה.

חבר הכנסת פורז טען שאין לקשור את הנושא של הצהרת הון עם הסנקציה - הוא

גם ראה בזה סנקציה, ולכן ראה לנכון להביא את זה לדיון מחודש.

היו"ר גי גל;

אני רואה שלשכת עורכי הדין הציעה לבטל את סעיף (ג).

את (ג) הקיים?

כן.

לא. הם הציעו לקבוע מנגנון ערעור בפני סמכות מינהלית במס הכנסה כדי למנוע

מצב ששומות תיהפכנה להיות סופיות ונכסיו של אדם יוערכו לקופת המדינה רק בשל

מחדל שאולי לא ניתן לתקנו.

קירש, מה שאני מבין, אתם באים ואומרים שאתם רוצים דרך השומה הבלתי מנומקת

לגרום לזה שאנשים יגישו הצהרות הון?

אתה צודק במובן זה שהסעיף הזה הוא עידוד במובן מסוים להגשת דו"חות

והצהרות הון. מצד שני, יש גם היגיון בפני עצמו בסעיף. פקיד השומה דרש מהנישום

הצהרת הון. למה הוא דרש את זה? כי הוא חשב שזה חשוב לקביעת ההכנסה של הנישום.

זו הצהרת הון לא במועדים הרגילים?

הי קירש;

אין מועד. הצהרת הון זה לפי דרישה תמיד. אין מועד קבוע ואין חובה להגיש

הצהרת הון. זה תמיד על פי דרישה אישית מיוחדת לנישום עם מועד מסוים. הוא נדרש

להכין הצהרה במועד מסוים. אם הוא נדרש והוא לא הגיש, פקיד השומה אין לו את כל

הנתונים הנחוצים לעשיית השומה. לכן כשהוא מוציא שומה והוא חייב לנמק את השומה

לפי 158א, הוא מתקשה, כיוון שהמידע שהוא ביקש הוא לא קיבל. כדי להפחית את חובת

ההנמקה, בכל זאת, פקיד השומה לא יכול להוציא שומה שגויה לחלוטין. לא נקבע פה

שכל שומה שתיעשה על ידי פקיד השומה תהיה מקובלת.

מה הסנקציה אם בן-אדם לא מגיש הצהרת הון?

יש עבירה של אי-הגשת הצהרת הון. אפשר להעמיד אותו לדין פלילי.

אז למה לקשור אחד בשני?

כי לפני המישור הפלילי פקיד השומה כבר נתקל בבעיה כשהוא עושה שומה שהוא

לא קיבל את כל הנתונים שהוא דרש במישור האזרהי. בלי קשר למישור הפלילי. הוא

כבר במצב נחות. כי הנישום לא שיתף פעולה, לא הגיש את ההצהרה ועכשיו הוא צריך

לנמק שומה. איך הוא ינמק את זה? הוא רוצה לנמק את זה בהצהרת הון, אבל הוא לא

קיבל את ההצהרה השנייה. איך משתמשים בהצהרת הון? מקבלים שתי הצהרות ומשווים

יש לו בתיק הצהרת הון לשנת 1990. עכשיו הוא רוצה לעשות

שומה לשנים האחרונות ולכן הוא מבקש הצהרת הון לשנת 1995. מה הוא יעשה עם שתי

ההצהרות? הוא ישווה ביניהן ועל פי ההשוואה אולי הוא ימצא הון שלא מוסבר

בהכנסות המדווחות של הנישום. הוא ביקש את זה כדי לבסס שומה. יש לו חשש שהאיש

הזה לא מדווח על מלוא הכנסותיו. לכן הוא דורש ממנו, על פי הפקודה, הצהרה שניה

כדי להשוות אותה להצהרה הקודמת שמונחת בתיק.

הוא לא יכול בשומה שהוא קובע ללא הנמקה לכתוב שבגלל שלא הוגש כנדרש יש לו

חוסר אי נפורמציה?

זה בדיוק מה שאנחנו מציעים.

אתם מציעים שהוא לא יצטרך לנמק?

ה' קירש;

אם ההצהרה השנייה לא מוגשת הוא מאבד נימוק שלם. דהיינו, כל הנימוק של

הצבר הון בלתי מוסבר לא יכול להתקיים כיוון שההשוואה לא מתאפשרת בכלל. ההשוואה

בין שתי ההצהרות יכולה להתקיים רק אם יש לך שתי הצהרות.

היו"ר גי גל;

אי-הצהרת הון היא תופעה?

אני לא יודע מה היקף התופעה.

היו"ר גי גל;

התיקון הזה הוא עד כדי כך חשוב לכם?

טי דולן;

זה חש.וב במקרים ספציפיים.

ה' קירש;

אני לא יודע אם יש עיבוד במרושבה על נתונים כאלה. אני לא חושב שזה כל כך

משנה. אנחנו רוצים באותם מקרים שהם אולי מעטים, שהאיש לא משתף פעולה והוא לא

מגיש את הצהרת ההון להגיד שהוא מאבד חלק מהזכויות שלו כלפי פקיד השומה שהן

מבוססות על שיתוף פעולה והיענות לדרישות של פקיד השומה. יש פה הדדיות. מצד

אחד, הוא משתף פעולה ומגיש דוייחות והצהרות. מצד שני, פקיד השומה מכבד אותו

גם בשימוע וגם בהנמקה.

היו"ר גי גל;

בעצם כל התיקון הזה הוא בשביל להכניס את סעיף (ג)?

סעיף (ג) קיים. ב-(ג) הקיים, לפני התיקון, יש דוייח שנתי ודוייחות ניכויים

מכל מיני סוגים. אנחנו מוסיפים פה דו"ח מסוג נוסף שזה הצהרת הון. העיקרון

קיים. לא הגשת דו"ח שנתי, שתי החובות לא מוטלות על פקיד השומה, דהיינו - שימוע

והנמקה.

אי שניידר;

אין ליושב ראש אלא להתייעץ עם עצמו.

הצהרות הון הן הצהרות הון באקראי?

לא. זאת אולי הייתה ההתנגדות של הבר הכנסת פורז.

לא לוקחים רשימה ומבקשים הצהרות הון?

במידה מסוימת התופעה הזו צומצמה בשנים האהרונות בצורה מאוד משמעותית.

לפני בן יבול להיות שהייתה טענה שהיה שימוש יתר בהצהרות הון ושלחו לפי רשימות

ארוכות. בשנתיים האחונות ההיקף הזה צומצם לחצי.

לפי מה שולחים הצהרות הון?

לפי פרמטרים שיש במס הכנסה, לפי נתונים מסוימים של הנישומים וגם לפי

קריטריונים של אגף מס הכנסה. בנוסף לזה יש טיפול נקודתי, שפקיד שומה יכול

למצוא לנכון במקרה מסוים לדרוש הצהרת הון מנישום.

אם התעוררו אצלו שאלות?

כן. הצהרת הון באופן כללי שווה משהו רק אם יש שתיים להשוואה.

מה קורה אם אחרי שהוא קיבל את השומה הבלתי מנומקת הוא מגיש את הצהרת

ההון?

הוא יכול להגיש השגה. הוא הגיש השגה, ואז בשלב ההשגה,השלילה של (ג) לא

תהיה בתוקף מכיוון שההצהרה כבר הוגשה, לכן בשלב בי, בשלב ההשגה, הוא יזכה

למלוא הזכויות לפי הסעיף.

יש לוח זמנים מחייב? כמה זמן אחרי שהוא קיבל שומה לא מנומקת?

אחרי שהוא מקבל שומה יש לו זכות להגיש השגה תוך חודש. אבל הסעיף מתייחס

לתוכן הדיון. הדיון לא מתקיים ביום ה-31. יש זמן עד שהדיון בהשגה נערך. עד אז

הוא מזדרז ומגיש את הצהרת ההון. כשמגיעים לשלב הדיון בהשגה לקראת צו, ההחלטה

על ההשגה, הצהרת ההון כבר מונחת בתיק ואז יש לו כל הזכויות גם לשימוע וגם



להנמקה, והשלילה לא תקפה בשלב השני.

אתה שואל שאלה מאוד נכונה, כי הנישום בעצמו יכול לרפא את הפגם ולהחזיר

לעצמו את כל הזכויות בשלב השני.

אני מבין שאני צריך לההליט. סעיף 9 אושר.

נעבור לסעיפים 22 ו-26.

אפתה במילים כלליות. הבאנו לתגבור את מר שטאוב.

אנהנו דנים בסעיף 22 (1) (3) ו-(4). סעיפים (1) ו-(3) הם בעצם

מקשה אהת. סעיף (4) הוא נושא אחר. נתהיל בסעיפים (1) ו-(3).

הוק מס שבח מטיל מס על מכירת זכות במקרקעין - גם מס שבח על המוכר וגם מס

רכישה על הקונה. המונח "זכות במקרקעין", שהוא כמובן המפתח לכל החבות במס,

מוגדר בסעיף 1 לחוק מס שבח. אם אין זכות במקרקעין כל החוק הזה בעצם לא מופעל.

לפי חוק מס שבה "זכות במקרקעין - בעלות או חכירה לתקופה העולה על 10 שנים, בין

שבדין ובין שביושר, לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין שניתן לראות בה מבחינת תוכנה

בעלות או חכירה לתקופה כאמור". באופן כללי יש לנו הגדרה של זכות במקרקעין

שכוללת בעלות, זה מובן מאליו, וגם חכירה לתקופה מעל עשר שנים. אבל בנוסף יש

תוספת לגבי הרשאה.

הנושא שעלה באופן כללי זה מה שנקרא בר-רשות, שהוא אדם שמחזיק בקרקע מכוח

ההרשאה שניתנה על ידי מינהל מקרקעי ישראל. הרשאה להחזיק, להשתמש במקרקעי

ישראל. במצב של חוזה בין המינהל, מצד אחד, לבין למשל מושב, מצד שני, או מושב

יחד עם הסוכנות היהודית, מצד שני, ומצד שלישי, המושבניק עצמו שהוא מחזיק

בקרקע ומשתמש.

הבעיה מתחילה בכך שבאופן כללי הרשאה כזאת ניתנת בחוזה עם המינהל לתקופה

של 3 שנים ולא לתקופה של 49 שנים למשל. לכן נשאלת השאלה, האם מתקיים פה התנאי

של 10 שנים, זכות חכירה ל-10 שנים, כשבעצם על פני המסמכים יש הרשאה רק ל-3

שנים.

יחד עם זה, וזה נדון בדיונים הקודמים בנושא הזה לפני כשנה, במציאות הבר'

האגודות מחזיקים ומשתמשים בקרקע בעצם לצמיתות, לטווה ארוך ולא ל-3 שנים.

ההסכמים מתחדשים באופן אוטומטי. אף אהד לא מסולק מהקרקע, ובעצם מבחינת התוכן

הכלכלי מדובר בבעלות לטווח ארוך, לפחות חכירה לטווה הארוך. המחוקק בניסיון

קודם ניסה להגיד שאותן הרשאות בעצם מהוות זכויות במקרקעין לעניין הוק מס

שבח, והמחוקק הוסיף את המילים "לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין שניתן לראות בה

מבחינת תוכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור". זאת תוספת שנוספה לסעיף במיוחד

לתפוס את בר-הרשות. אלא מה? אחרי שהתיקון הזה נעשה בשנת 1984 הגיע תיק לבית

משפט בשם מחסרי, ובפסק דין מחסרי מדובר שהמחוקק למרות שהתכוון לתפוס את בר-

הרשות בזכות במקרקעין החטיא, כי מפני ש ההרשאה ניתנת רק ל-3 שנים ולא ל-10

שנים זה לא נכנס להגדרת זכות במקרקעין. הנוסח לא מספק והכוונה הוחטאה.

עכשיו אנחנו באים בעצם להפוך את הלכת מחסרי ולהגיד במילים פשוטות,

שההרשאה שיש לבר-רשות, אותו מושבניק שבעצם יושב על הקרקע לתקופה ארוכה, חכירה

לדורות למעשה, יש בידיו זכות במקרקעין, ואנחנו רוצים להגדיר את זה על ידי

תוספת של כמה מילים ספורות בסעיף. בנוסח הדש שהגשנו אנחנו מציעים כך:



סעיף 1 בהגדרת "זכות במקרקעין" אנחנו רוצים להוסיף "ולענין הרשאה במקרקעי

ישראל", שזה הנושא, "אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מעשר שנים". בכך

אנחנו משנים את ההלכה שנקבעה במחסרי, וקובעים שהרשאה כזאת אפילו אם ניתנת ל-3

שנים היא נחשבת זכות במקרקעין. והתוצאה היא, מצד אחד, כשהמושבניק מוכר למישהר

אחר הוא מוכר זכות במקרקעין והוא חייב במס שבח. היום אם זח לא זכות במקרקעין

הוא חייב במס רווח הון. מצד שני, יש מקום לגבות גם מס רכישה מהקונה ממנו.

אולי אני אפסיק פה ואתן למר שטאוב להוסיף.

ברשות היושב ראש, נדמה לי שלא יכולים להיות חילוקי דעות, שהייצור הזה

שקוראים לו בר-רשות למעשה עבר מן העולם. אני לא יודע, אולי לפני 30-40 שנה

אבות ההתיישבות הגו איזשהו רעיון כי חשבו שזה יעזור, שמישהו שלא מתנהג בסדר

שאפשר יהיה להוציא אותו, שאפשר יהיה לסלק אותו מן המושב, ואז קבעו מה שקבעו.

הנושא הזה מתנהל כך עד היום בלי שמישהו טורח לשנות את הנוהג הזה של שלוש שנים,

כאשר ברור וידוע שמדובר בהרשאה לתקופה ארוכה כמו אלה שיש להם הרשאה ל-49 שנים.

אני בכל אופן, בקריירה שלי, לא זוכה מקרה, אולי יש איזשהו מקהה, שהצליחו

להוציא איזשהו מושבניק מהמושב בגלל זה שהוא בר-רשות. זה לא קרה. אני זוכר

לפני 15 שנה, כבר בפורום זה, היה דיון גדול עם נציגי ההתיישבות, נציגי המרכז

החקלאי והברי כנסת, וכולם זעמו על כך למה לא משנים את הנוהג הזה, ולא הופכים

את כל בני הרשות האלה שיושבים 50 שנה על הקרקע לבעלי חכיהה ל-49 שנים. הא

האיה, שמי. שמוכר היום נחלה שהוא בה-רשות, מקבל את אותו מחיר בעד הנחלה כמו זה

שיש לו 49 שנים, כי כולם יודעים שהוא בעל זכות מלאה בקרקע, בכל הנחלה הזו.

עכשיו אנחנו מילולית רוצים לתקן את זה, וזה לפי המלצת בית המשפט העליון

שקבע שהנוסח איננו מתאים. השופט שמגר פשוט אמר: אם המחוקק רוצה שזה יהיה באמת

בעל זכות במקרקעין, שיואילו לתקן את החוק תיקון נוסף. כי הנוסח הזה שתיקנו פעם

לא היה מוצלח. עכשיו המשפטנים מציעים מה שמציעים כדי שזה יתאים למציאות ושבאמת

נראה את כל בעלי הנחלות האלה כבעלי זכות במקרקעין.

איך מבדילים בין קרקע כזו לבין קרקע שהיא בחכירה זמנית?

יש לזה תשובה בסעיף הבא.

הנושא הזה עלה בדיון הקודם והשתמשו אז בדוגמא של הרשות לעיבוד עונתי. אני

זוכר את זה כדוגמא שעלתה לפני שנה. ניסינו להתחשב בזה והגדרנו פה בנוסח שהופץ

עכשיו "לעניין זה - 'הרשאה' - למעט הרשאה מסוג שלא נהוג לחדש מעת לעת".

דהיינו, אם יש ההשאה חד-פעמית או לתקופה מוגבלת ולפי הנוהג לא מהדשים אותה,

למשל אני מבין שכך זה עיבוד עונתי, שזה לא דבר שמתחדש אחרי 3 שנים, זה לא

ייכלל במו נח הרשאה.

יש גם הרשאה לשנה ולעונה.

הייתי מציע לתחום את זה שלא להדש מעת לעת לתקופה ארוכה מ-10 שנים. לתחום



את זה ב-10 שנים.

אבל לגבי אדם שקיבל הרשאה רגילה לכל דבר ועניין, לא עיבוד עונתי, קיבל את

זה לפני שנה, איך תקבע שזה נהוג לחדש מעל 10 שנים? תצטרך להמתין 10 שנים

לגביו?

ברגע שיש נוהגים לחדש את ההרשאה, אתה מוריד את המגבלה גם כשאתה לא משוכנע

שמדובר על תקופה ארוכה מ-10 שנים. אתה תמיד צריך להיות משוכנע ולהיצמד. הרי

התיקון בא לאותם סוגי הרשאות שאנחנו יודעים שבמהות הן מעל 10 שנים. דרך אגב,

אנחנו מקבלים את התיקון הזה.

מה יש לך לומר לנוסח החדש? תכניס חזרה את הנאום הקודם שלך.

הנאום הקודם מתאים כי לא התייחסתי לזה שבנוסח הקודם גם הרשאה לחודשיים-

שלושה למרעה הייתה מתחייבת בדיווח למס שבח ומס רכישה וכל הדיווחים והמינהלות

הכרוכות בזה. כאן יש באיזשהו מקום פתרון חלקי לבעיה. לדעתי, צריך לתחום את זה

ל-10 שנים.

פחות מ-10 שנים.

אתה מעיר רק לנושא של הרשאה?

זו התוספת שהוספה שאנחנו מברכים עליה ואותה ביקשנו בפעם הקודמת.

יש לנו מספר הערות טכניות והערות מהותיות. הייתי מעדיף להתחיל בהערות

הטכניות. את כולנו העלינו בישיבה שהייתה כאן לפני שנה, וסוכם שנקיים דיונים

עם מס הכנסה. התקיימה פגישה אחת אצל הנציב, לפני כשנה, ב-5 בינואר. מאז לא

התקיימו פגישות. נודע לי על הישיבה הזו אתמול והגעתי מיד לכאן. היינו מעדיפים

שנמצה תוך תקופה קצרה את הדיונים בינינו לגבי הבעיות שישנן. יש כאן בעיות

מהותיות מאוד.

אתחיל בבעיות הטכניות. אנחנו מבקשים להבהיר ולהוסיף דבר שמוסכם בינינו,

שכתוצאה מהשינוי בחוק, בהגדרה של "זכות במקרקעין" לא ייאלצו פתאום כל בעלי

הנחלות במדינת ישראל שהיה להם הסכם משולש לשם מס רכישה. הנה פתאום הייתה להם

זכות שלא חייתה זכות במקרקעין, זה הפך לזכות במקרקעין. מוסכם בינינו שכל מי

שבעבר שילם מס רכישה במסגרת ההסדרים, ולכל התנועות הקיבוציות והמושביות היו

הסדרים, ובשנים 1984-85 רוב בעלי המשקים שילמו מס רכישה, לכן צריך לעגן את זה

בצורה ברורה.

הנושא הזה הוא מאוד חשוב, הייתי רוצה לענות לו ספציפית. כל אחד שרשום

ששילם מס רכישה, לא ישלם עוד פעם מס רכישה. כל מי ששילם כבר מס רכישה לא יצטרך

פעם נוספת לשלם מס רכישה. כי עד מחסרי היינו גובים מס רכישה. מי שעשה עסקה

לפני פסק דין מחסרי, גבינו מס רכישה, ואם שולם מס רכישה לא יהיה פעם נוספת מס

רכישה. אבל מי שלא שילם מס רכישה וירצה לרשום את הזכות על שמו בטאבו, ברור

שיצטרך לשלם מס רכישה, כמו כל אחד שלא שילם בזמנו ורוצה לרשום על שמו את הזכות

הזאת.

מקובל עלינו. היינו רוצים לקבל את זה כמסמך שמחייב.

זה מוצהר לפרוטוקול של הוועדה. אני הושב שזה יסבך את החקיקה להיכנס למצב

הזה.

אני יכול לחשתמש בפרוטוקול של הוועדה מחר אם יבוא מישהו שלא ידע את יוסף

בעוד חמש או עשר שנים ויתבע ממני מס רכישה?

אתה מוכן לכתוב את זה במכתב, מר שטאוב?

אני מוכן, אבל זה בפרוטוקול. אפילו בית המשפט משתמש בפרוטוקול.

אם התשובה היא כן, אני יורד מהבקשה.

הנושא הנוסף שהוא המהותי זה ההתייחסות לקרקע מינהל מקרקעי ישראל. כאן

ביקשנו להמשיך באותו קו שהוצג על ידי החברים המכובדים מנציבות מס הכנסה ומס

שבח, שרואים למעשה בהחזקה בקרקע מינהל כבעלות. זה גם הייתה עמדתם בפסקי הדין

וזה למעשה המהות הכלכלית של התיקון. המשמעות היא לעניין המכירה ולנושא שינוי

ייעוד המקרקעין. יש היום אפליה חמורה בין מחזיקי קרקע מינהל מקרקעי ישראל

שעוברים שינוי ייעוד ובין בעלים של קרקע פרטית.

טוענת הנהלת מס שבח ומגבה את עצמה בפסקי דין מבית המשפט העליון, וזה המצב

המשפטי, שההחזקה בזכות במקרקעין במינהל מקרקעי ישראל כל זכות עומדת בפני

עצמה. כלומר, מרבית הזכויות בנחלות הן זכויות בחקלאות. אנחנו מבצעים שינוי

ייעוד, שינוי הייעוד במקום לראות אותו כהשבחה דורשים מאתנו בשלב ראשון מס

רכישה. וכאן יש אפליה מסי 1. אפליה מסי 2 - כשאנחנו מוכרים את הקרקע לאחר

שינוי הייעוד לא מכירים במועד הראשון שבו נוצרו לנו הזכויות. מדוע זה חשוב? כי

בשנים 1948-1961 יש שיעורי מס מופחתים, מכירים בהחזקה ההיסטורית. ואם חקלאי

היום, אדם שהייתה לו נחלה חקלאית מוכר קרקע ששונה ייעודה, וכתוצאה מזה שהוא

החזיק בקרקע נוצר לו רווחה, היא הושבחה, באותה מידה שבן אדם שמחזיק קרקע פרטית

לידו או בסמוך אליו, דורשים ממנו שיעור מס מלא על חלק מהתמורה. כי אומרים,

שינוי הייעוד זו קרקע שעומדת בפני עצמה. זכות נפרדת לחלוטין. כאן יש אפליה



כלכלית. היינו מבקשים מהוועדה לדון בכובד ראש ולבטל את העיוות הזה, שכל מכירה

של קרקע שמקורה בהחזקה בנחלה שהשימוש הראשוני היה שימוש חקלאי שעבר שינוי

ייעוד, שיעור המס יהיה אותו שיעור מס מופהת שנובע מתאריך ההחזקה המקורי ולא

יפצלו לנו את התמורה לשיעור מס מופחת של 12%, וחלק מהתמורה שיעור מס של 50%,

יביאו שמאים שיתווכחו או שייצאו הוראות ויכניסו בלבול במערכת. כי הכווח שנוצר,

נוצר מזה שאנחנו מחזיקים בקרקע מקדמת דנן, מ-1948, לצורך הדוגמא. גם ועדת פוגל

שדנה בזה אמרח, אנחנו מכירים שאדם החזיק 3 דונאם קרקע בחוזה של נחלה, מכירים

ב-27-29% לפי העניין. אותם 28% שנמכור אותם, ההיגיון הכלכלי אומר שיחול על זח

שיעור מס מופחת.

אני רוצה לראות אם אני מבין. אם אדם חכר קרקע מהמינהל ל-49 שנים, יש

בעיה או שהבעיה רק עם אלה שמחדשים להם כל 3 שנים?

בי מקלר;

הבעיה היא לגבי כל חוזי החכירה עם המינהל. הבעיה לא הייתה אקוטית, היא

התעוררה רק בשנתיים-שלוש האחרונות.

היו"ר גי גל;

מי שיש לו חכירה ל-49 יש לו בעיה?

בי מקלר;

יש לו אותה בעיה אם הייתה לו חכירה שמוגבלת לחקלאות, קיבל שינוי ייעוד,

ורואים בשינוי ייעוד זכויות שעומדות בפני עצמן, יש לו אותה בעיה. הבעיה היא

כללית.

אתה מעלה סוגיה שונה לחלוטין מהסוגיה שנדונה פח בתיקון. יש שני נושאים

שונים לחלוטין.

זה נ ושא חדש.

נושא הטיפול בקרקע מינהל עד היום לא היה אקטואלי. דובר על שנתיים-שלוש

השנים האחרונות שאתם מוציאים הוראות ביצוע, דנים בנושאים האלה חדשות לבקרים

ונוצר פה עיוות כלכלי שיש מקום לדון בו.

התיקון היה ב-1984.

בי מקלר;

רק מהחלטה 533 ממאי 1992, שהתממשה אחרי חצי שנה-שנה, התחילו למכור

קרקעות מהסוג שאני מדבר, ועד היום אולי בוצעו 20 עסקאות כאלה בכל ישראל.

יש לך טעות. הבעיה שאתה מעורר איננה נוגעת לנחלה בלבד אלא לכל קרקע

עירונית בכל מקום שהוא כאשר בעל הקרקע יש לו חכירה מהמינחל והוא רוצה שינוי

ייעוד או תוספת בנייה וכשהוא רוכש את הזכות הזאת הוא משלם עליה כסף יקר,

ואותו דבר גם בחקלאות. זה נושא לגמרי אחר. אני מציע שלא נערבב את הדברים.

הכנסת תחליט אם תדון בזה, ועדת הכספים תחליט אם תדון בזח או לא תדון בזה, אבל

זה לא נוגע לתיקון. אנא, בוא נבהיר את הדבר הזה שהוא דבר בפני עצמו. אם יועלה

הנושא השני נהיה מוכנים להתייחס אליו כנושא נפרד.

ב י מקלר;

זה בדיוק נוגע לתיקון כי התיקון עוסק בקרקע מינהל ובעיות המסוי של קרקע

מינהל. אי-אפשר להתעלם היום אחרי שהתיקון הזה מונח שנתיים מהבעיות החריפות

שאנחנו מתמודדים אתן יום יום בנושא של מכירת קרקע ששונה הייעוד.

יותר מזה, בסעיף 37 (3) אתם קובעים, ועוד פעם, לאחר משא ומתן שהיה

בוועדת שרים לענייני חקיקה, שלעניין הסכם ההרשאה במכירת הקרקע רואים את המועד

הראשון שבו ניתן למוכר לראשונה הרשאה לשימוש במקרקעין. כלומר, אתם מכירים

מבחינת המהות הכלכלית שנוצרה הזכות ההיסטורית במועד הראשון שנוצרה ההחזקה,

בסעיף 37 (2)(א}.

אבל אין כאן התייחסות לנושא של שינוי ייעוד לפי החלטות מינהל מקרקעי

ישראל וזו סוגיה חדשה, אמנם מסובכת, שלא שייכת לנושא הזה.

יש מקום היום לאור המדיניות של מינהל מקרקעי ישראל, של הממשלה, לתת

לעסקאות כאלה לצאת לדרך, להסיר את הערפל הכבד שיש כאן והעיוותים שלכאורה נראים

לנו - אולי אתם טוענים שאין כאן עיוותים וזו שיטת המסוי הנכונה והצודקת -

אנחנו רואים פה עיוותים כלכליים גדולים מאוד.

אתה מציע חקיקה מיוחדת לכל החלטה של המינהל? יש החלטה שמחליפה החלטה כל 6

חודשים. אז כל 6 חודשים נשנה את חוק מס שבח?

לא. הנוסח שהצעתי, שבקרקע שמוחזקת יראו את מועד הרכישה כמועד המוקדם

ביותר שנוצר לאותו אדם זכויות. אתן לכם דוגמא: לי יש קרקע בעיר שהוחזקח מ-

1948. יהודי בונה היום קומה, עשר קומות, וזה נכס אצלו, לא מלאי עסקי. הוא מוכר

את זה, הוא ישלם שיעור מס מופחת. מדוע מפלים?

אתה טועה טעות גדולה. הוא הולך למינהל מקרקעי ישראל.

על קרקע פרטית אני צודק?

אנחנו מדברים על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל.

ב' מקלר;

אני כל הזמן עושה אנלוגיה לקרקע פרטית.

האנלוגיה לא נכונה.

יש פה עיוות כלכלי, כי בכל זאת בוועדת פוגל הכירו בזכויות חקלאים

ובזכויות המחזיקים - ב-27%, ב-28% וב-29%.

אתה עושה טעות שאתה אנלוגיה עם ועדת פוגל. כי דווקא ועדת פוגל טענה

שהנחלות האלה שישנן בידי ההקלאים יש להם רק הלק מהזכויות, ושינוי ייעוד חייב

במס מלא עבור השינוי. בגלל זה משלמים 51% משווי שינוי הייעוד. אתה דווקא מחזק

את עמדתנו בעניין זה.

די שטאוב;

אני חולק על המסקנות ועל התוצאות, אבל זו החלטת ממשלה, החלטת מינהל,

חייבים לכבד ולקבל אותח. הכירו ב-27%. הייתי רוצה להדגים את העיוות. במקום

לומר אנלוגיה על אדם פרטי שחיה לו דונאם, הופקע לצרכי ציבור, חלק נלקח היבטל

השבחח, הוא נשאר עם חלק מסוים מהקרקע, מה אומרים כאן במקרה הזה - ויש כאן

ויכוח אמיתי - עמדת מס שבח, בהחלטה של ועדת פוגל, שהיא מחייבת, לדעתי, תיקון,

כי יש פה עיוות כלכלי,שהבן-אדם שהיה לו את אותם 3 דונאם לא נשאר עם דונאם כרגע

מושבח, מיועד למגורים, אלא הוא מכר את 3 הדונאם חקלאיים שהיו לו וקיבל דונאם

מיועד למגורים. הוא לא עשה שום דבר, מחייבים אותו במס שבח, במס רכישה. לא קרה

פה שום דבר. הכירו רק בזכויות שלו. גם כאן יש עיוות שגם אותו אנחנו חושבים

שצריכים לפתור.

לכן אמרתי בהתחלה שלא הספקנו למצות את הדיונים שלנו עם הנהלת מס שבח ומס

הכנסה בנושאים האלה כדי לנסות לפתור את הבעיות.

אתה רוצה באמצעות מס שבה לתקן את הזכויות במינהל מקרקעי ישראל? אני רוצה

להבין?

לא. אני רוצה ליצור אנלוגיה לקרקע פרטית, שחקלאי שמחזיק מ-1948 לא ישלם -

חיו"ר גי גל;

מה קורה עם יש לו מגרש של המינהל בגבעתיים?

מדובר על כל בן-אדם שמחזיק קרקע בחכירה של המינהל. יש פה עיוותים.

העיוותים האלה צצו בעיקר לאחרונה, כי הפשרות קרקע מינהל הואצו מ-1992, לצערנו,

לא מספיק, אנחנו בסבך החלטות.

כמה הוא משלם מס שבח בגבעתיים?

בי מקלר;

כל בן-אדם שיש לו קרקע מינהל וקיבל שינוי ייעוד על פי הפסיקה מתייחסים

לכל זכות באופן נפרד. כלומר, יחילו עליו את אותו דין שמחילים על בן-אדם

שמחזיק נחלה בהסכם משבצת. יש כאן עיוות כלכלי. היה פסק דין במחוזי של ויויאן

קינן, שקיבלו את העמדה של מס הכנסה ומס שבח, שאמרו שזו זכות נפרדת. אבל אני

ככלכלן לא יכול לתפוס שכרגע אני משלם מס על חלק מהתמורה.

זה לא שייך לעני י ן.

בי מקלר;

זה שייך למסוי של קרקע מינהל. אני טוען שיש בעיות חמורות הרבה יותר

שקשורות בשיעור המס החל על זה שמשנים ייעוד ואומרים לי שתהיה החלפת קרקעות,

לא היה תזרים מזומנים ומיד אני משלם. עוד לא מכרתי את הקרקע. אתה מעמיד אותי

במצב נחות.

ה' קירש;

לא מונחת על משולחן כעת הצעת חוק בנושא הזה. אנחנו מציעים דבר מאוד צנוע,

להוסיף לתיקון שנעשה לפני 12 שנה, ולהבהיר שבר-רשות הוא מחזיק בזכות מקרקעין.

דרך אגב, אנחנו בכלל לא מגיעים לסוגיה הזו שאתה מעלה אם אנחנו לא מבצעים קודם

כול את התיקון הזה. קודם כול אני צריך להכניס אותו לעניין של המסגרת ואז נדון

בשאלות. הרי יש דיונים גם בבית משפט, יש תיקים שתלויים ועומדים בנושא הזה.

ב' מקלר;

מאחר והתיקון הזה עצמו נמשך כשנתיים כשאנחנו כל הזמן תומכים בתיקון הזה

אבל רואים בו חלק משינוי שקשור במדיניות מסוי של מכירות קרקע מינהל מקרקעי

ישראל, לכן אנחנו מבקשים להשלים את החלק החסר בהוראות המסוי ולא להשאיר אותו

לוויכוחים, דבר שיקשה גם על עסקאות המקרקעין שאנחנו רוצים מאוד לראות אותן

בהפשרה.

היוייר גי גל;

תודה רבה לבועז מקלר,

אני מבין דבר כזה; אם אדם יש לו קרקע פרטית והוא מכר אותה, אם הוא מחזיק

מלפני שנה זו וזו, הוא ישלם 12% מס שבח.

כל עוד שהסעיף קיים. בי אנחנו מחפשים דרך איך לבטל אותו.

אני מדבר כרגע,

כרגע - כן. אם הוא מחזיק את זה מלפני 1961 חוא משלם מס מופחת.

ואם אחרי 1961?

מודרג. מ-12% עד 24%.

אם הוא מחזיק קרקע של המינהל?

הוא גם כן ישלם מס מופחת לגבי אותה זכות שיש לו. זה אומר שאם יש לו נחלה

שהוא מחזיק אותה מלפני 1961 והוא מוכר אותה כקרקע חקלאית, הוא משלם אותם

השיעורים שאתה דיברת עליהם. אבל אם הוא רוצה בהזדמנות זו להפוך אותה לקרקע

לבנייה, הוא הולך למינהל, קונה את הזכות הנוספת ועל הזכות הנוספת הזו הוא משלם

למינהל, ואנחנו רואים כאילו הוא מוכר שתי זכויות - חלק שהיה לו מלפני 1961

וחלק שהוא רכש עכשיו.

כאן אנחנו צריכים לחזור ובעצם לשאול מה התכוונה ועדת פוגל כשהיא קבעה את

ה-25-27%?

היא בדיוק התייחסה לזה. כי מה אומרת ועדת פוגל? יש לי 10 דונאם קרקע

חקלאית. אני מחזיר אותה למינהל והמינהל נותן לי בחזרה 2.8 דונאם קרקע מושבחת.

זאת אומרת, 7.2 דונאם קרקע זה לא שלי כי קיבלתי קרקע מושבחת רק על חלק. זה

בדיוק מחזק את עמדתנו בעניין זה. זו גם עמדה אובייקטיבית כלכלית. החקלאי קיבל

קרקע לעיבוד חקלאי. בעל הבית שהוא המינהל מסר לו קרקע לעיבוד חקלאי.

למה הוא נותן לו 27%?

כי 27% מבטאים את אותו חלק ששווה לעומת 10 דונאם של קרקע חקלאית.



א' גולדשמידט;

ואם זה היה בעלות פרטית על קרקע חקלאית שעבר שינוי ייעוד ?

די שטאוב;

זה קרקע שלו, אף אחד לא יכול להכתיב לו שום דבר והוא משלם מס השבחה בגלל

זה.

כל העניין צמח מהשאלה - האם אדם שלפני X שנים קנה קרקע פרטית, ואין ויכוח

שהקרקע היא שלו, בשינוי ייעוד הוא מקבל את מה שמקבל ומשלם את האחוזים על פי

העניין הזה, וממול הייתה השאלה - אם אדם קיבל קרקע לעיבוד חקלאי לפני 50 או 60

שנה, האם לא מגיע לו שום דבר. ואז באו ואמרו, לא מגיע לו כמו למי שהקרקע שלו

היא פרטית, אבל גם לא מגיע לו שום דבר, וחיפשו דרך באמצע, והגיעו ל-27%. נשאלת

השאלה אם כשקבעו את ה-27% התכוונו שב-27% הוא ישלם כמו אדם שיש לו קרקע פרטית

או שגם ב-27% יהיה לו תשלום שהוא שונה מקרקע פרטית.

הייתי מתרגם את זה והייתי אומר: 100% קרקע חקלאית שווה ל-28 קרקע מושבחת

לבנייה.

ואז נשאלת השאלה אם על ה-27% הוא צריך לשלם מס על פי השנים שהוא מחזיק

בקרקע או שהוא צריך לשלם מס גבוה יותר.

אתן לך הסבר רעיוני אחר. אולי בעצם מה שוועדת פוגל אמרה - היא לא אמרה את

זה אבל אני אנסה לעשות פרשנות - - -

תכניס אותי לתמונה. היו עשר ועדות פוגל, לאיזו ועדה אתה מתכוון?

ועדת פוגל לגבי שינוי ייעוד בקרקע חקלאית.

בעצם ועדת פוגל אמרה שעוד מ-1920 אני מחזיק 27%

מהקרקע החקלאית הזו כמו אדם שיש לי בעלות פרטית על 100%? בעצם היא אמרה, אני

עכשיו מחיל רטרואקטיבית 27% מהנחלה שלך עוד מ-1920 היא נחלה שלגביה אתה מקבל

תמורה במקרה של שינוי ייעוד. זאת אומרת, זה כמו שבהליך פרטי של קרקע חקלאית יש

לו 100%. לחוכר החקלאי יש 27% מ-1920. למה הפרשנות שאני אומר לא תואמת את

מסקנות ועדת פוגל?

אני לא יודע אם היא לא תואמרת. אבל בוועדת הפוגל יש גם אפשרות אחרת:

שהחקלאי שמחזיר את הקרקע מקבל פיצויים עבור כל הקרקע ואז מכירים במס מופחת של

12%.

אבל אני מדבר על מקרה של יזמות.

דן תיכון, אם אתה לא שקוע בדברים אחרים, אתה יכול לעזור בשיחה הזו, כי

במידה מסוימת אנחנו נוגעים בדבר ומידת האובייקטיביות שלנו פגומה במידה מסוימת.

אדם מחזיק קרקע פרטית חקלאית בכפר סבא. עשו שם הפשרת שטח, שינוי ייעוד. הוא

מכר את השטח, רואים מה ההשבחה ועל זה הוא משלם מס שבח, כאשר המינימום הוא 12%

אם הוא מחזיק הרבה שנים או ירש שטח שנקנה על ידי המוריש שלו לפני הרבה שנים -

12% ממחיר המכירה?

היו"ר ג'גל;

מההפרש בין מה שהייתה שווה כקרקע חקלאית לבין הערך החדש שלה.

כל מי שהחזיק מלפני 1952 נהנה משיעור מס מופחת של 12%.

היה ויכוח גדול מה קורה כאשר קרקע של מינהל שנמסרה לחקלאים, כאשר עושים

שינוי ייעוד ומוכרים את השטח הזה. היה על זה ויכוח גדול בין אלה שאמרו, הוא

קיבל את זה לחקלאות, לא חשוב שהוא מחזיק בזה 60 או 70 שנה, שיחזיר את זה

למינהל, לבין מי שאמר, בכל אופן האדם קיבל את השטח הזה, החזיק אותו 60 שנה,

אי-אפשר להתעלם מהזכויות, ואז באה ועדת פוגל ואמרה - ניתן 27% מהשווי של

הקרקע החדש.

יש פרוייקט ששווה 10 מיליון, הוא מקבל 2.7 מיליון.

במילים אחרות, באו ואמרו, שמתוך ה-100%, 27% כאילו שזה היה קרקע פרטית.

כשה-27% כאילו היה קרקע פרטית, האם כשמדובר במס שבה צריך

לנהוג כאילו זה היה קרקע פרטית, או לומר, גם פה יש איזשהו הבדל.

אני חושב שצריך לנהוג כאילו זה קרקע פרטית. אני אומר את זה כאאוטסיידר

שנפל לדיון הזה במקרה.

אתן לך את הנימוק של שטאוב. מה שהוא אומר, שלגבי החוכר המצב לא דומה.

משום שהמוכר בעצם מסר בחזרה את הקרקע החקלאית במאה אחוז שלה וקיבל 27% קרקע

מושבחת. לכן הוא ישלם מס שבח מופחת רק עד הרגע שבו הוא מסר את הקרקע, ומהרגע



שהוא קיבל בחזרה את הקרקע עד רגע מימוש העסקה, על ההפרש הזה הוא ישלם מס שבח

מלא.

די תיכון;

לא תוכל להסביר את העניין. לא תוכל לשכנע אף אחד.

אני מוכן להסביר. נניח שיש לך קרקע חקלאית 100 דונאם. אתה מחזיר אותה

למינהל. החזקת אותה 50 שנה. אתה מחזיר אותה למינהל ותמורת זה אתה מקבל חלק

קרקע מסוימת מושבחת לבנייה. יש פה חליפין. למעשה בעד החזרת הקרקע שתאה מחזיר

אותה מלפני 50 שנה אתה משלם מס מופחת 12%. לעומת זאת אתה מקבל כתמורה את

הקרקע, זכות חדשה, שאותה אתה מוכר היום. אם אתה מוכר אותה היום מיד כשקיבלת

אותה אין שאלה של שבח.

אם אתה עושה את העסקה מיד אין זמן.

למעשה אין לך מס.

אני רוצה לשאול את אותה שאלה אבל עם נתונים אחרים. לי הייתה קרקע פרטית.

שינו את הייעוד, מכרתי אותה וקניתי מיד קרקע חלופית ומכרתי גם אותה. איזה

שיעורי מס תשית עלי י?

אתה מדבר על הראשונה או על השנייה?

על הראשונה.

על הראשונה את השיעור הישן. זה יהיה דומה. על הקרקע הראשונה אתה משלם את

המס המופחת כי החזקת 50 שנה. במקום זה קנית אתמול קרקע חדשה. אם אתה היום מסור

אותה ליזם, זהו מחיר הרכישה של היום.

לפי מה אתם נוהגים היום?

לפי זה.

יהיה לך קשה מאוד להסביר את ה-28% ה-28% הם פשרה. מבחינה חוקית הקרקע לא

שייכת לבן-אדם, אין לו זכויות בה מעבר לחוזה יוכירה לטווח קצר.

כשהוא מקבל ,/'28 זה כבר ל-49 שנה.

לא זו הבעיה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על קיבוץ שמחזיק קרקע

בהיקף של אלפי דונאם. הוא לוקח יחידת קרקע, מחזיר אותה למינהל. תמורת ההעברה

למי נהל הוא מקבל 27% קרקע מושבחת.

זה נקרא חלופין.

מושבחת שאפילו עוד לא הושבחה.

ברגע שיש ייעוד הדש היא הושבחה. הערך שלה עלה. ה-27% זה רק לגבי שינוי

ייעוד. אם אין שינוי ייעוד אין 27%.

זה לא רק לגבי שינוי ייעוד. זה כשמוכרים את השטח.

אז אין בעיה.

אני רוצה לקחת דוגמא שקראתי עליה אתמול - ברמת רחל. הם החזיקו אלפי

דונאמים. לקחו חלק מזה, כנראה לאחר שינוי ייעוד, ומכרו את זח ליזמים פרטיים

וקיבלו 48% או 49% כעסקת קומבינציה. איך אתה מחייב אתם במס?

עסקת קומבינציה זה בעיה בפני עצמה. רמת רחל ההזירה קרקע למינהל. במקרה

שלה היא לא החזירה את הקרקע אלא שילמה 51% עבור הזכות להשביח את הקרקע.

51% ממה?

מערך קרקע מושבחת. זאת אומרת, מכירים בזה שהיא מחזיקה ב-49% והיא צריכה



להוסיף עוד 51% בכדי שתהיה בעלת זכות מלאה של הקרקע.

זאת האלטרנטיבה של ההחלטה של 27%. בעצם יש שתי אופציות שעומדות לפני

החוכר.

הם ויתרו על האופציה הראשונה.

לא. יש אפשרות אי - שמושבניק או קיבוץ לא רוצים להתעסק, לא רוצים לבנות,

לא רוצים לעשות יזמות, מחזיקים למינהל ומקבלים 27% מהערך החדש בכסף.

נדמה לי שזו האופציה היחידה שנותרה.

לא. יש גם האופציה של יזמות.

פוגל ביטל את היזמות?

לא. הם הגבילו את שטח היזמות ל-250 או 300 דונאם. אבל האופציה של היזמות

עדיין קיימת במהיר של 51%. זאת אומרת, במקום לקבל פיצוי הוא יכול לרכוש את

הנכס הזה המושבח ב-51% מערכו. זאת האלטרנטיבה השנייה שעומדת בפני המושבים

והקיבוצים.

אבל הוא אומר שהוא צריך להשלים את זה ל-90 וכמה אחוז.

ל-91% סך הכול.

מעריכים לו את זה בכמה?

לפי ההערכה של השמאי הממשלתי. מעריכים כמה שווה הקרקע של המינהל שראויה

לבנייה למגורים אתרי שינוי הייעוד. מזה משלמים ,51% למינהל עבור שינוי הייעוד,

והיתרה היא הזכות הוותיקה.

איך נקבעים 51%?

על פי שמאות.

עושים שמאות של הקרקע אחרי שינוי היעוד והוא פודה אותה ב-51% מהמחיר

השמאי שלה. מאותו רגע הוא הופך להיות היום.

למה 51%?

משום שיזה האקוויוולנט להכרה של ה-27% בפיצוי. במקרה אחר הוא היה צריך

לשלם את כל ה-91%. בגלל שהוא החזיק את הקרקע 50 שנה אומרים, אתה ב-51% מקבל את

הקרקע כקרקע בנויה.

בלי שום ספק, כאשר ועדת פוגל המליצה מה שהמליצה והמינהל אישר, הכוונה

הייתה להפוך את אותו חלק שאומרים למחזיק בקרקע זה כאילו שהייתה קרקע פרטית,

הכוונה לא רק ל-27% אלא גם לכל המשתמע מזה.

צריך לזכור שכל ה-50 שנה אדם פרטי לא שילם דמי חכירה.

בשביל זה הוא מקבל רק 27% ולא 100%.

לפי מיטב הכרתי, אמרו ש-27% של המחזיק בקרקע של המינהל היא אקוויוולנטית

למחזיק בקרקע פרטית מזה כך וכך שנים. אני חושב שלכן גם המסוי במס שבח היה צריך

להיות בהתאם.

הוא בהתאם. כי על אותם 27% שאתה מקבל כתמורה אתה משלם רק את המס המופחת.

רק במכירה כשאתה מוכר את ה-^27 מוכר הלאה, יש לך רווה נוסף ועל זה אתה משלם.

אם המחזיק בקרקע של המינהל מקבל 27% ואחר כך הוא ימכור את זה, איזה מס

ישלם?

מלא. ממועד ההחלפה, שינוי הייעוד.

27% זו זכות חדשה?

כן. הוא החזיר קרקע, מימש.

ב-1920 הקרקע הפרטית נרכשה ומי שהיה במינהל חכר אותה. ב-1995 על הקרקע

הפרטית היה שינוי ייעוד וגם על הקרקע של המינהל היה שינוי ייעוד. מה שעשה זה

במינהל, החזיר את הקרקע למינהל וקיבל בחזרה 27%. שניהם מכרו ב-1997. בעל .

הקרקע הפרטית ישלם על כל ההפרש הזה 12%, כולל היטל השבחה. בחכירה ישלם 12%

עד 1995, ומ-1995 עד 1997, על השנתיים האלה, הוא ישלם 50%.

ללא היטל השבחה.

אני מציע שנעשה התייעצות סיעתית, גדליה, כי שנינו מעורבים.

אלי, את התיקון הזה אפשר להכניס רק אם נציגי הממשלה מסכימים, כי אחרת הם

ימשכו את הסעיף.

הנושא הזה לא קשור למה שפה מתקנים.

אבל יכול לבוא חבר כנסת ולהגיד, אני מבקש להוסיף פה תיקון, ואז יגידו

או שאנחנו נלך לוועדת הכנסת ונגיד נושא חדש, או

שנמשוך את הסעיף הזה. כלומר, לאנוס אותם אי-אפשר.

זו החלטה פוליטית.

לכן מה שאני מציע, שנאשר את התיקון הזה כי הוא תיקון מקל, תיקון מבהיר,

ונבקש מאנשי הממשלה שייפגשו עם אלה שהעלו את הנושא ותבדקו עוד פעם ותשקלו אם

יש מקום לתת תיקון נוסף.

בהנחה שהתשובה שלהם תהיה תשובה שלילית, אנחנו חוזרים לאותה נקודה.

ואז במקרה הטוב אתה תבוא ותגיד להכניס פה תקיון, והם יגידו, אנחנו מושכים

את ההצעה חזרה. מי שחושב שאפשר בהזדמנות החגיגית הזו לאנוס אותם, טועה.

איזה לוח זמנים יש לך לגבי תיקון 97?

אנחנו צריכים רק להצביע לעניין הספורטאים. כל השאר סוכם.

אני מציע לגבי סעיף 22 לקבל את הנוסח המתוקן. אני מבקש ממך, דב שטאוב,

שתכתוב להם מכתב לגבי כפל מס, שמי ששילם מס רכישה לא ישלם פעמיים. יש לך קושי

עם זה?

אין לי קושי.

תכתוב להם מכתב.

אם יפנו אליי אני אענה להם.

הם פנו כאן. תכתוב מכתב נוסף לפרוטוקול.

אני מוכן לכתוב ליושב ראש הוועדה.

בסדר. סעיף 22 מאושר. אני מבקש שתנהלו אתם משא ומתן. אולי תשתכנעו

ותמצאו דרך להביא תיקון.

בסעיף 22 יש עוד נושא: פסקה (3) המתייחסת לסעיף 72(א), שזה נושא נפרד.

דנו עכשיו בסעיף 22 (1) ו-(3). הגענו לסעיף (4). זה תיקון לסעיף 72א

מה זה סעיף 37?

סעיף 37 זה בעצם המשך של הנושא הקודם, שהוספנו עכשיו הרשאה כזכות

במקרקעין גם במצב שיש הרשאה לפחות מעשר שנים על פי החוזה, ואנחנו מבהירים

בנושא מועד הרכישה שזה סעיף 37 לחוק מס שבח, שלגבי זכות במקרקעין שמקורה

בהרשאה במקרקעי ישראל, יום הרכישה הוא היום שניתנה למוכר לראשונה הרשאה

לשימוש באותם מקרקעין.

פעם ראשונה שנתנו לו את השלוש שנים.

כן. כשהוא יכול היה להשתמש בקרקע ולא החידוש האחרון.

זו הקלה.

אנ י לא מבין את העניין.

הייתה פה בעיה שלבר רשות מחדשים כל שלוש שנים. יכול להיות שהוא מחזיק 40

שנה אבל חם רואים בזה כשלוש שנים, ולא זו הכוונה. רואים בשלוש שנים המתחדש

כאילו הוא החזיק בזה קבע ולא כל פעם לשלוש שנים. מתי רואים את ההתהלה שהוא

קיבל את הקרקע? לא בשלוש שנים האחרונות אלא בפעם הראשונה שהוא קיבל זכות חכירה

לשלוש שנים.

הוא מחזיק את זה כבר 50 שנה.

כל פעם מחדשים שלוש שנים כי הוא בר-רשות.

זה משלים את הגישה שיש פה מעין בעלות.

באותו עניין אבל לא כל כך באותו עניין: הייתה פעם בעיה של השכרה לעשר

שנים ומעלה שאתם הייתם רואים את זה כמכירה. נכון?

גם היום. לא שינינו את זה.

אני לא בטוח שזה בחוק, זו פרשנות של החוק.

זה כתוב.

אתה מעלה פה עניין שהוא למעשה עניין פלילי שיידון בבית המשפט במישור

הפלילי, של פיצול חבויות. שכדי להימנע מהחבות במס שבח - מס שבח יש כשיש חכירה

מעל עשר שנים - מה שעשינו עכשיו, הוספנו לגבי הרשאות במגזר מסוים שיש בעצם

בעלות, מכיוון שיש לפי הנהוג חידושים מדי שלוש שנים ללא סוף, ובעצם יש חכירה

לדורות. זה ההרשאות במקרקעי ישראל. אתה מעלה פה עכשיו נושא אחר - מה עושים

כשדואים בחוזים להחכיר קרקע לא לעשר שנים אלא עשר שנים פחות יום, וכך מפצלים

את החוזים לתקופות קצרות מעשר שנים, אבל יודעים מראש בעצם שיהיו עוד חוזים

ועוד חוזים, ולמעשה התקופה כולה תסתכם מעל עשר שנים.

זה תמיד יהיה שכירות.

חוק מס שבח אומר שאם יש לחוכר זכות אופציה להארכה מעל עשר שנים, מלכתחילה

-זו נחשבת זכות במקרקעין. דהיינו, יש לנו חוזה לתשע שנים אבל אתה כחוכר יש לך

אופציה לעוד חמש שנים, למרות שהחוזה הראשוני הוא רק לתשע שנים, מלכתחילה זו

זכות במקרקעין מכיוון שסך כל הזכויות שלך זה 14 שנה, לפי הדוגמא. זה מיד נכנס

לחוק מס שבח ואין עם זה בעיה לפי הנוסח הקיים. זה נושא של פיצול ההכירות וזה

לא שייך לכאן, ויש עם זה בעיה פלילית.

סעיף 22 (2) הקפאנו. סעיף 22 (3) אישרנו. עכשיו אנחנו בסעיף 22

(4) -תיקון סעיף 72א לחוק מס שבח.

סעיף 72א לחוק מס שבח הוסף רק לפני 4 שנים, בתחילת שנת 1992, והוא שולל

במצבים מסוימים פטור ממס שבח לדירת מגורים. הכלל הוא לפי חוק מס שבח שבמכירת

דירת מגורים בהתקיים תנאים מסוימים אין מס על השבח ממכירת דירת מגורים. זה

הכלל - בחוק מס שבח יש פטור על מכירת דירת מגורים. בא סעיף 72א שנחקק לפני

ארבע שנים וסייג והגדיר את הפטור הזה, והוא הגדיר את זה כך, שאם המוכר נהנה

בעבר מהקלות מסוימות לפי חוקים אחרים, כשהוא מוכר את הדירה למגורים שוללים

ממנו את הפטור הכללי, שלא תהיה הנאה כפולין - שהוא נהנה מהקלות מסוימות במשך

החזקת הדירה והשכרתה, ובסוף כשהוא מוכר אותה הוא גם פטור ממס שבח על המכירה.

לאילו מצבים התכוונו בסעיף 72א? להנאה מניצול חוק עידוד השקעות הון, ששם

יש פרק מיוחד לגבי בעלי בניינים להשכרה, שבמשך ההשכרה יש פחת מוגדל, מואץ, יש

מס חברות מופחת, יש התחשבות מיוחדת בסכום אינפלציוני וכו'. דהיינו, אדם בנה

בניין להשכרה, נהנה מחוק העידוד ומכל מיני הקלות במשך החזקת הדירה ובסוף הוא

מוכר. אז אומרים שכשחוא מוכר במצב הזה שנהנה במשך ההשכרה, הוא לא זכאי לפטור

ממס שבה על המכירה. זה חלק אחד. זה חוק עידוד השקעות הון. וגם לפי חוק מס



הכנסה (עידוד להשכרת דירות) מ-1981. גם שם יש התייחסות לבעל בניין השכרה, זה

בעצם קדם למה שהיה בחוק עידוד השקעות הון. אלא נגה? בחוק מס חכנסה (עידוד

להשכרת דירות), שהיה בתוקף מ-1981 עד 1988, היה גם הנושא העממי של פחת של 3%

על דירה להשכרה. זה לא רק היה קבלנים ועסקים גדולים אלא כל אדם שהחזיק דירת

מגורים להשכרה יכול היה לנכות באותן שנים 3% פחת מדי שנה. זו לא הייתה הכוונה

לשלול את הפטור ממס שבח במכירת דירה כזאת שנהנתה מהפחת המוגדל הזה, ולכן

אנחנו באים היום ומציעים שבסעיף 72א נבהיר שהשלילה של הפטור ממס שבח חלה רק

לגבי בעלי בניינים להשכרה ולא הלה לגבי מי שנהנה מה-3%, כי זה הרבה מאוד אנשים

שהשכירו באותן שבע שנים, מ-1981 עד 1988, נהנו מ-3% פחת. היום מוכרים את

הדירה, הם לא קבלנים, הם לא בעלי בניינים להשכרה, ומן הראוי שהם ייהנו מהפטור

ממס שבח.

הסעיף הזיו מקל?

נכון. זו הקלה.

אנו מציעים נוסח קצת שונה. היום בסעיף 72 א כתוב "חוק לעידוד השקעות הון"

וגם "חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות)". אנחנו צריכים להשאיר את חוק מס

הכנסה (עידוד להשכרת דירות), כי יש גם שם בעלי בניינים להשכרה, לכן אנחנו

"למעט סעיף (2)".

זה לא מנוסח טוב. אני לא יכולה למחוק את חוק מס הכנסה למעט...

לא למחוק. להשאיר את האזכור של חוק מס הכנסה ולהוסיף את המילים "למעט

סעיף 2 לחוק", ואז אני מוציא מהשלילה את הנושא של ,/'3 פחת.

.

נעשה נוסח אחר.

ממתי אתה מחיל אותו?

מלכתחילה.

הצעת החוק המקורית בסעיף 27 מתייחסת לסעיף הזה, והתיקון יהיה מ-1 בינואר

1992? זה מה שרוצים גם עכשיו?

כן.

כלומה, התיקון הוא רטרואקטיבי?

כן. לקולא.

היו"ר גי גל;

אנחנו מאשרים את סעיף 22 (4) ברוח הדברים שמסר הרי קירש. אנה, תנסהי

את זה כך שזה יהיה מנוסח כהלכה.

ה' קירש;

סעיף 26 זו הוראת מעבר בקשר למה שדנו עכשיו בסעיף 22 (1), בנושא בר-

רשות. אנחנו הרי משנים את הדין לגבי בר-רשות במובן זה שקובעים עכשיו שזו זכות

במקרקעין ובמכירת ההרשאה, הזכות, יחול מס שבח. ישנה פה הוראת מעבר שהמוכר בר-

הרשות שהוא ימכור תוך תקופה שנקבעת פח בהוראה, יוכל לבקש לגבי המוכר שיחול

הדין הקודם. שאם הוא יעדיף שיחול עליו חוק מס רווח הון, כמו שהיה המצב עד

היום, יוכל לבקש את זה אם מתקיימים תנאים מסוימים; 1. לגבי תקופת המעבר עצמה,

דהיינו - שחמכירה היא מהשינוי בחוק - כאן כתוב שנתיים, אנחנו מבקשים לשקול

קיצור התקופה השנה הזאת לשנה אחת. אני חושב שזה מספיק כדי שמישהו יוכל להיערך

לחוק החדש ולבצע את העסקה תוך שנה אחת ולא צריך לתת לו שנתיים ליהנות מזה. 2.

שהוא הבעלים בזמן פרסום החוק. 3. מדובר בקרקע חקלאית. ואז המצב יהיה כששינינו

את החוק היום ואמרנו שעכשיו זו זכות במקרקעין לפי חוק מס שבח, אבל יש פרק זמן

מסוים - אנחנו מציעים היום שנה ולא שנתיים - שיוכל לבצע את העסקה, ומבחינתו זה

ייחשב כעסקה של רווח הון ולא של מס שבח, כהוראת מעבר לגבי מוכרים.

יש פה תיקון טכני שצריך לכתוב "חבר באגודה שיתופית חקלאית המוכר זכות

במקרקעין שמקורה בהרשאה במקרקעי ישראל".

נכון. את צודקת. אנחנו מבקשים גם לעומת ההצעה המודפסת בתנאי (1) "הזכות

נמכרה לפני שעברה שנה מהיום הקובע".

למה הוא ריצה לפעול לפי החוק הקודם?

ה' קירש;

דב שטאוב, אולי אתה יכול להסביר אם יש לו יתרונות לפי הוק מס רווח הון

ולא לפי חוק מס שבה.

די שטאוב;

בדרך כלל לפי חוק מס שבח יש סיטואציות מסוימות שברווח הון הוא מקבל הקלה

יותר טובה מאשר במס שבח.

החוק הזה מבטל את ההקלה?

די שטאוב;

הוא לא מבטל את ההקלה, אבל אם יש מקרים כאלה, הוא יוכל עוד שנה למכור את

זה בלי שיצטרך להיערך לדבר הזה, בלי שיהיה מופתע מחר בבוקר שהוא לא יכול.

אבל החוק הזה מונע ממנו ללכת לפי רווח הון?

בודאי. כי זו זכות במקרקעין כמו כל שבה.

בעתיד זה ימנע, בוודאי.

ברגע שהכניסו אותו לתוך הגדרת זכות במקרקעין הוא כבר יוצא ונכנס לחוק מס

שבח באופן מלא,

נותנים לו עוד שנה כדי להיות מטופל לפי חוק מס רווח הון, ואחרי שנה הוא

נכנס לחוק מס שבח.

מה עם הוועדה שצריכה לאדה את מס רווח הון ומס שבח?

זה לא יקרה באותה שנה שאנחנו מציעים פה.

מה איכפת לכם לתת שנתיים?

שנתיים זה הרבה מאוד זמן. צריכים לקבל החלטוה אם בגלל השינוי הזה רוצים

למכור. יש מספיק זמן במשך השנה לממש את הנכס. אם לא רוצים בגלל זה לממש את

הנכס, לא צריכים לתת שנתיים.

הצעתם שנתי ים.



ה' קירש;

הצענו ואני מבקש לתקן לשנה.

מה זה שנה?

שנח זה מיום תיקון החוק שהוא יוכל עוד להשתמש בחוק הקודם.

אי שניידר;

זה יכול להישאר שנתיים. זה לא עקרוני.

אני מציע להשאיר את זה כמו שזה הגיע לידינו. סעיף 26 מאושר.

אני רוצה לחזור לסעיף 26. אני לא רוצה להשכיח משהו שעלה לפני שנה. חבר

הכנסת גולדשמידט לפני שנה כשהיה דיון בנושא הזה שאל שאלה לגבי הוראת המעבר,

ושאל מה אם המוכר שרוצה לנצל את תקופת המעבר הוא קיבוץ ולא חבר באגודה

שיתופית, ונתבקשנו לשקול את זה. שקלנו את זה ואפשר מבחינתנו להוסיף פה - חבר

באגודה שיתופית חקלאית וכן קיבוץ.

השאלה אם אנחנו צריכים לכתוב קיבוץ, כי קיבוץ זה גם אגודה שיתופית.

אפשר לכתוב אגודה שיתופית חקלאית או חבר בה.

זה מקובל עלינו.

אגודה שיתופית חקלאית וכן חבר באגודה שיתופית. התיקון מתקבל.

אדוני היושב ראש, התחייבת שב-8.1.96 נקיים את הדיון על תקנות בדבר פחת

מחשבים. היום ה-8 בינואר.

היו צריכים להביא תקנות. עוד לא קיבלנו.

הגיע אליי בפאקס נוסח. אנחנו מדברים על תחולה מ-1.1.96 בכל מקרה. אתם

חצעתם ש-25% בשנח ראשו נח ואחר כך 33% משנח שנייח. בחוק שלי מדובר על 33%

מחתחלח. זו חייתח חחסכמח בינינו. אם חזרתם בכם מחחסכמח, אני מבקש חסבר למח

אתם רוצים את הדירוג.

קשח לי להגיב כיוון שלא הייתי שותף לשיחות.

מתי יגיעו התקנות האלה?

אני מניחה שבימים הקרובים. זה בשלב מאוד מתקדם.

אתם זוכרים את התיקון שנותן נקודת זיכוי למי שמטפל בהורה קשיש חולה. נתנו

אפילו שתי נקודות זיכוי. אבל אי-אפשר להפעיל את זה בלי תקנות. קודם אולי קיבלו

או לא קיבלו, אבל מי שיכול היה קיבל. עכשיו אף אחד לא מקבל כי אין תקנות.

הקדשנו לתקנות האלה מאות שעות עבודה בנוסחים שונים ובגרסאות שונות. הן

ייצאו בקרוב מאוד. אנחנו מנסים להוציא תקנות נכונות וטובות.

החמרתם את חמצב לעומת חמצב הקודם.

אני מבקש לחזור לחוק מס הכנסה.

סעיף ? 27 הוא סעיף התחילה. חתחילה הכללית לחוק חזה היא משנת חמס 1996

ואילך. אני לא מתייחס עכשיו למה שכתוב בחצעח, כי זה התיישן. אנחנו מבקשים

באופן כללי משנת חמס 1996 ואילך. זח הכלל ולזה יש כמה יוצאים מן הכלל.

לגבי סעיף 5 אנחנו נבקש שתחילתו של סעיף 5 באשר לעיתונאי חוץ בלבד -

כתבנו אז 1.1.89 - אני מוכן לכתוב 1.1.92, וזה מבחינתנו מספיק ויותר נאה.

למה לגבי עיתונאים?

כי היו תקנות ב-1991. פג תקפן של התקנות אבל היה מצב של אי-בהירות במשך

כמה שנים. אנחנו רוצים היום להתקין תקנות בנושא.

מה עם הספורטאים?

הי קירש;

הספורטאים זה נושא חדש לגמרי. זה יהיה מ-1996 ואילך. אין שום הצדקה

לגביהם.

מה היה עם העיתונאים מהזמן שפג תוקף התקנות ועד היום?

נתנו או לא נתנו, אנחנו רוצים לעגן את זה.

סי אלחנני;

מה ההבדל בין נתנו ללא נתנו?

הי קירש;

את שואלת אותי כיועץ משפטי, אני חייב לענות שלא היו תקנות. אם את שואלת

מה היה היחס והטיפול אצל פקידי השומה, אני לא עונה.

נתנו בלי עיגון משפטי.

ה' קירש;

התחילה תהיה רטרואקטיבית רק לגבי עיתונאים ולא לגבי ספורטאים.

תחילתו של סעיף 10, שזה הנושא של ניכוי במקור מדבידנד, ותחולתו של סעיף

11 לעניין הוספת סעיף 175(ה}, שזה בנושא המקדמה בשל דבידינד, לגבי דבידנד

שישולם לאחר מועד פרסום חוק זה - דהיינו, שזה לא מתחילת 1996 אבל זח ממועד

פרסום החוק, כי מדובר בפעולה שוטפת של ניכוי במקור מתשלום דבידנד.

תהילתו של סעיף 22 (1) ו-(3), שעל זה דנו היום, מכירת זכות במקרקעין -

לגבי זכות במקרקעין הנמכרת לאחר פרסום חוק זה. דהיינו, מיום פרסום החוק ולא

מתחילת 1996.

תחילתו של סעיף 22 (4), שזה תיקון סעיף 72א לחוק מס שבח, מיום 1.1.92.

זה תיקון למפרע. הדין הקודם נמחק לגמרי מלכתחילה.

די שטאוב;

הרי, אם אין לך התנגדות, במקום יום פרסום החוק חייתי כותב 1.1.96. כולם

יזכרו ש-1 בינואר זה התאריך. אני חושב שבכלל צריכים לחימנע מיום הפרסום כי

הפרסום זה דבר מקרי ביותר.

22 (1) ו-(3) יתחילו ב-1.1.96.

א' קרשנר;

מה עם הסעיפים לגבי ייצוג שלא כדין? נגיד שב-1 בינואר או ב-2 בינואר

מישהו ייצג מישהו שלא בדין?

הי קירש;

לפי הדין הפלילי אתה לא יכול להיות מועמד לדין על עבירה שלא הייתה קיימת

בספר החוקים בזמן ביצוע העבירה. זה לפי הוק העונשין. אין בעיה עם זה.

יש לי רק בקשה אחת ודיברנו על כך עם אנה ביום חמישי. במסגרת ההצעה הזאת

מחקנו סעיף בקשר לילדים. במקום הסעיף הזה בהצעה אנחנו מבקשים להעלות נושא

נוסף שראוי לחקיקה, וזה להוסיף בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה סעיף קטן חדש, שיפטור

תגמול ליתום המשתלם על פי חוק התגמולים לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה.

לפי החוק הזה שנחקק ב-1995 יש הסדר של תגמולים שמשתלמים לילדים שבנסיבות

אומללות כאלה נהיים יתומים עקב מעשה אלימות במשפחה. יש תגמול שמשתלם על ידי

המוסד לביטוח לאומי.

מכוח החוק הזה, ולכן הוא לא נכנס במסגרת הפטורים הרגילים שניתנים לגבי

תשלומים שמשלם הביטוח הלאומי מכוח חוק הביטוח הלאומי. זה חוק ספציפי חדש.

מי מקבל את זה?

היתום.

מה מקבל היום יתום?

מ-1 בספטמבר נכנס לתוקף החוק האומר שמי שהתייתם עקב מעשה אלימות במשפחתו

זכאי לתגמול חודשי מהביטוח הלאומי. אנחנו מציעים שהתגמול הזה יהיה פטור ממס

הכנסה.

נשאר ילד יתום שהאמא הרגה את האבא. הוא מקבל תגמולים?

כן.

מה גובה התגמולים?

יש סכום חודשי. אני לא יודע כמה זה.

היו"ר גי גל;

למה הוא צריך לשלם על זה מס?

אם אין לו פטור.

לפי פקודת מס הכנסה זה נכנס לסעיף 2.

זה מקור הכנסה.

היו"ר גי גל;

אבל מאיזה סכום משלמים מס הכנסה?

ד' שטאוב;

אולי יש לו הכנסות נוספות.

היו"ר ג' גל;

בזמנו ביטלנו את הפטור לגבי קטינים שעובדים.

בגלל ביטול הפטור, כל הכנסה של קטין הייבת במס.

היו"ר גי גל;

אם קטין מקבל 1,500 שקל, הוא ישלם על זה מס הכנסה?

יש לו נקודות זיכוי כתושב - 2.5 נקודות.

נקודות זיכוי לא מותנות בגיל או בסטטוס של עבודה?

אני רוצה לשאול שאלה פשוטה: היתום הזה עד גיל 18 זכאי לתגמול?

די שטאוב;



עד גיל 21.

אני לא זוכרת.

למה צריך לשחרר אותו ממס?

כי כל התגמולים האחרים שמתקבלים בדרך זו או אחרת מביטוח לאומי פטורים.

בפקודת מס הכנסה נכון להיום יש סוגים של קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי

כגון נכות, ז יקנה, שאירים, קצבאות נכות ממדינות חוץ, קצבאות לנכי מלחמה,

שפטורים ממס.

בדרך כלל הגישה היום אומרת שראוי לצמצם את זה וכן להחיל על זח מס.

אנחנו סבורים שגם התשלום הסוציאלי הזח בנסיבות הללו מן הראוי היה לפטור

אותו.

זה לא עלה בדיונים בוועדה שאישרה את החוק ההוא?

לא ישבנו בוועדה הזאת.

אני רוצה להבין למה.

נכון שהכנסת ביטלה לפני כמה חודשים לגבי ילד עובד שחפיק הכנסה מעבודה.

הוחלט, ואני חושב שההחלטה נכונה, שבמצב שהוא יכול להפיק הכנסה בעצמו שישלם מס

אם הוא בכלל עובר את סף המס.

מה עם ילד שאביו מת באופן רגיל?

יש קצבת שאירים המשתלמת על פי חוק או הסכם קיבוצי בסכום שאינו עולה על



קצבה מזכה וכו', הקצבה הזאת פטורה ממס לפי החוק הקיים.

אמא שלו מקבלת, לא הוא.

יש פה נסיבות מקבילות, נסיבות מאוד מצערות. הייתה בקשה לגבי תגמול כזה

לפטור ממס ואנחנו הסכמנו, ולו בגלל הנסיבות שמזכות אותו בתגמול הזה. לא הייתי

משווה את זה לקטין שמפיק הכנסה כעצמאי, ככוכב טניס.

היו"ר גי גל;

אבל יש בזה רק אם יש לו הכנסות נוספות והוא קטין. אם הוא לא מגיע לסף

המס איזה מס הוא משלם? התגמול יכול להיות מסף המס?

אני מניח שלא. אפשר לבדוק את זה.

תבדקו עוד פעם. נשאר לנו רק להצביע על עניין הספורטאים. נצביע ביום

רביעי.



תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)(תיקון). התשנ"ו-1995

אי קרשנר;

ישנן תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות).

למה לא אישרתם את זה ביום חמישי?

הבר הכנסת פורז ישב ראש לבד והוא התנגד. לכן הוא ביקש להביא את זה היום.

הכוונה להאריך את תקפן של התקנות הקיימות . אם לא יעשו דבר, תקפן יפקע

מאליו.

מדובר בהארכה לשנה.

חבר הכנסת פורז השב שלא צריך לתת הקלות?

כן.

אם זה כדאי למעביד, שישלם יותר. למה שהמדינה תסבסד?

ההיגיון בנושא הזה הוא לעודד משמרת שלישית. המדינה מעוניינת לעודד. אם

המשמרת הנוספת כרוכה בתוספת הוצאה, ייתכן שהמעסיק יימנע מניצול של הציוד שעומד

לרשותו.

אבל אתה משבש את הכדאיות של המעביד.

למה לשבש? המדינה מעוניינת לנצל את אמצעי הייצור שעומדים לרשותה בצורה

יותר יעילה. אם היא לא מעוניינת, לא צריך. אם הדבר הזה תורם לניצול אמצעי

הייצור, בבקשה. זה ההיגיון.

הנהנה העיקרי למשל זה חברת החשמל.

מי בעד תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)(תיקון)?

הצבעה

להאריך התקנות בשנה אחת

הישיבה ננעלה בשעה 13:00