הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 593

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. די בטבת התשנ"ו (27 בדצמבר 1995). שעה 10:30

חברי הוועדה; ג w גל - היו"ר

חי אורון

פ' בדש

שי בוחבוט

אי ויינשטיין

י' ונונו

ר' פנחס י

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ: שי אביטל

ר' אלול

גי שגיא

סי שלום

עי מאור

ע' פרץ

מוזמנים;

נושא 3; שר האוצר אי שוחט

שר התעשיה והמסחר מ' חריש

ראש עירית אופקים מי חרמן

מי דברת - מנכ"ל מרכז ההשקעות

ר' אי ילון - משרד האוצר

אי בר-און - משרד האוצר

ד' אלון - משרד התעשיה והמסחר

אי פביאן - משרד התעשיה והמסחר

נציגי עובדי מפעל "אומן", אופקים.

נושא 4: השר לענייני דתות שי שטרית

אי וייסמן - משרד האוצר

ז' ינון - משרד האוצר

י י רכלבסקי - משרד האוצר



מנהל הועדה; אי קרשנר

אי שניידר

סי אלחנני

חי צנעני

1) אישור עמותות לענין סעי 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין.

2) אישור עמותות לענין סעיף 46לפקודת מס הכנסה.

3) משבר התעסוקה באופקים.

4) שינויים בתקציב לשנת 1995.



אישור עמותות לענין סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין

אישור עמותות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

אני פותח את ישיבת הוועדה. מונחת לפנינו בקשה של נציב מס הכנסה, דורון לוי,

בעני ן אישורים לענין סעיף 46 לפקודה.

אי קרשנר;

מדובר ב-20 עמותות, שמבקשות הכרה לני סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ועל ארבע

עמותות המבקשות הכרה לפי סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין.

האם אתה עברת על הרשימה?

כן.

האם ראית דברים חריגים?

לא. הכל נבדק על-ידי מס הכנסה.

אם היית חבר-כנסת, האם היית מצביע בעד? אתה אומר "כן" בקול רפה.

כן.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה.

הצבעה

הבקשה, לאישור עמותות לעני ן סעיף 61(ד} לחוק מס שבח מקרקעין

ולאישור עמותות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, התקבלה.

הבקשה אושרה.



חי אורון;

אני בעד. סליחה, אך אני לא מצביע כאן. תמחק אותי מההצבעה. זה קרה לי אתמול

בבוקר.

לא מוחקים.

חי אורון;

אתמול הצבעתי בענין רשות השידור. אני לא רוצה להצביע כלל, כי הודעתי,

ציבורית, שאני לא משתתף בהצבעות בועדת הכספים. אני לא רוצה, שלפתע יתפשו אותי

מצביע.

אי קרשנר;

זה בענייני קיבוצים.

חי אורון;

לא. מדובר על ענין ההסתדרות. אם זה בענייני קיבוצים, אין בעיה.

היוייר גי גל;

עתה, נעשה פסק זמן.

(הישיבה הופסקה בשעה 10:32.)



(הישיבה חודשה בשעה 10:39.)

משבר התעסוקה באופקים

הי ו"ר ג' גל;

אני מחדש את ישיבת הוועדה. חלק מאיתנו די עייף, וחלק פחות עייף, אני מבקש

לאפשר לנו לנהל ישיבה זו בשקט. סעיף ראשון על סדר היום הוא: המצב בעיירה אופקים.

חבר-רזכנסת חיים אורון ביקש, שנעלה את הנושא על סדר-היום, ואנו, כמובן, נענינו

ברצון. אנו עוקבים אחרי העיירה אופקים הרבה שנים, מלוים את מצוקותיה וכואבין

אותן, ובהחלט ראוי שהעיר הזו תקבל את מלוא תשומת הלב. חבר-הכנסת חיים אורון, הצג

את הנושא.

לנושא אופקים שלושה מישורים: יש מישור מיידי, שקשור במשבר בשני מפעלים,

וחייבים לתת לו תשובות מיידיות. יש את משבר התעסוקה, שאיננו חדש באופקים. לאורך

כל השנים האחרונות, ככל שנעה עקומת האבטלה, אופקים היתה מעבר לה. מדובר כאן

במשבר סטרוקטורלי, שהוא צירוף של מיגוון העיסוקים באופקים והאוכלוסיה בה. את כל

התשובות שינתנו, שבסך הכל בנגב שיעור האבטלה יותר נמוך ושנוסעים, אני יוד. יש

שאלה ספציפית, שקשורה באופקים בתחום התעסוקה, והיא לא מהיום.

המישור השלישי הוא מעבר לבעיות התעסוקה. יש את התחושה שקיימת באופקים ולא

מהיום, שהתעסוקה היא מרכיב בה ולא מרכיב יחידי. אם יש מקום, שהיה מוצדק בו

ומוצדק כאן ביתר שאת היום לישם תפישה של תיקון נקודתי כולל, זהו המקום. אני

חושב, שתהיה טעות, אם היום הדיון יפליג, ואולי זה נוח יותר, לדיון הכולל, ואז

נגיד: "יש טווחים ארוכים, וצריך לפתור אותם וכוי". ראיתי מקום לציין את העובדה

הזו, כי אינני חושב, ואני יודע זאת, שגם פתרון נקודתי היום יפתור את הענין כולו.

דוקא כאשר שיעורי האבטלה בארץ וגם בנגב נמצאים ברמה בה הם נמצאים, ישנה

הצדקה מלאה להקדשת משאבים נקודתיים להתמודד עם בעיות נקודתיות. האבטלה הפכה

משאלה של היקפים ארציים לשאלה נקודתית. הנקודה הראשונה היא אופקים, והנקודה

השניה היא המפעל. יש את החלק, שכולם כבר התבטאו לגביו, שהוא האופן בו כל הדבר

הזה התרחש והדבר בה הוא התרחש ע"י גוף ציבורי גדול, שבהיחבא מתכנן ביום שישי

וביום ראשון זה סגור, ואינני רוצה לחזור על כל הענין. אני מעריך, שבלי מעורבות

ממשלתית משמעותית, לא תיפתר השאלה של הבטחת מקור תעסוקה לאותם 250 משפחות, ולא

לפרק זמן כל כך קצר כפי שמדובר כאן.

אני מבקש, שנקיים את הדיון במלוא הרצינות. רבותי, האמינו לי, שהזמנתי את

אנשי אופקים, את מזכיר מועצת הפועלים ואת ראש העיר. הניחו לזה. מדוע לכם לדאוג?

בואו ונקיים את הדיון בינינו ברמה הראויה.

זה לא תואם איתם.

יש כאן קבוצה גדולה של אנשים. האם עלי להיות הגננת שלכם?!



חי אורון;

בשלב זה, סיימתי את דבריי.

יו"ר ג' גל;

אני תמיד רואה בדמיוני משולש, שבקודקודו האחד נמצאת באר-שבע מצד אחד ועומר

ולהבים ואגף שלם שהוא למעלה מכל בחינה שהיא, ובקצה השני של המשולש נמצאת אופקים

עם כל מה שמשתמע מזה. נדמה לי, שבתפישה אזורית נכונה עם השקעה מתאימה אפשר להפוך

גם את הצד הזה של המשולש. אין שום סיבה, שאנשים לא ירצו לחיות באזור אופקים,

באותה מידה שהם בוחרים לרוץ לגור באזור עומר, להבים וכיוצ"ב. אדוני שר האוצר,

אני יודע שאתם עשיתם מאמצים.

שי אביטל;

יושב הראש גדליה גל, האם אמרת זאת ברצינות?

כן.

שי אביטל;

צריך, שמישהו, חלילה, לא יחשוב שהיית ציני.

מי שטרית;

מדוע ציני?

ש' אביטל;

אני מדבר עם יושב-הראש גדליה גל ברצינו. חבר-הכנסת מאיר שטרית, אני מבקש,

שלא תתערב.

היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת שמואל אביטל, כמי שעבר שם קיץ וחורף וגם גר שם, אני יודע גם את

יתרונות המקום הזה. יש שם, פשוט, איזו שחיא שקיעה.

שר האוצר אי שוחט;

אדוני יושב-הראש וחברי-הכנסת, אומר כמה דברים בקצרה. אני והשר חריש מנסים

ביחד לפעול, כדי לפתור את המשבר. אני מקבל את מה שאמר חבר-הכנסת חיים אורון,

שדוקא על רקע מה שקורה בנגב, גם בבאר-שבע וגם בדימונה, למרות יש שם בעיה במפעל

מסויים, וגם בערד, בירוחם וודאי באילת, אופקים היא יוצאת דופן ולא לטובה, מכמה

בחינות ובעיקר מבחינת תעסוקה. תשתית התעסוקה; שם לא טובה ומבוססת על מפעלים

מיושנים. גם אזור התעשיה, שהשקיעו כסף בשיפוצו, לא נראה כאזור תעשיה מסודר ויפה.

אני חושב, שגם הדימוי העצמי של הישוב נמוך.

אנו נקלענו למשבר נוסף, שלמעשה, הביא את הענין למצב בו אני חושבשהממשלח

זכאית ותוכל לעשות טיפול ספציפי בישוב הזה, למרות שאני יודע ששר המסחר והתעשיה,

עוד לפני סגירת המפעל, מספר חודשים לפני כן ואולי אף יותר מזה, מטפל אישית

בחיזוק התעשיה באופקים. אתיחס רק לתחום הזה, ולא אכנס לתחום הנוסף, שאני יודע

שהיתה ועדת מנכ"לים. שוחח איתי הבוקר צבי אלדרוטי על הנסיונות שאינם בתחום

התעסוקתי גרידא.



תחילה, ברצוני לומר משהו, ואני אומר זאת לאחר שיחות מדי בוקר, כולל הבוקר

הזה. דרך אגב, תפש אותי הבוקר מפעל בצפון, בחצור, שם משקיעים 20 מליון דולר -

המפעל משגשג מאד - ואגיד מה הוא אמר לי בדיוק. שאלתי אותו גם לגבי הפתרונות

שכרוכים בו, ווא גם בצד השני שכן "כלל" היא מחזיק מניות גדול בECI-, ומיד נגיע

לעני ן הזה. הוא אומר לי - ולא נכנסתי לבדיקה - שלמפעל אין זכות קיום, אין לו שוק

ואין לו יכולת תחרות. מנגד, הוא אומר לי, ואני מדבר כרגע על "פולגת" ואחר כך

נגיע לענין ECI, שהם מוכנים לקלוט, למעשה, את כל העובדים שרוצים לעבוד גם במפעל

בבאר-שבע וגם במפעל בקרית גת. שאלתי אותו מה עם הסעות ודברים כאלו, והוא אומר:

"אנו נכנס למשא ומתן בעני ן. אנו מבינים, שאם אנחנו...". אני חוזר ואומר, שאינני

מדבר בשמו, כי צריך להיות משא ומתן וזה צריך להיות בין העובדים לבין מועצת

הפועלים. אינני נכנס לענין הזה. עם כל הבעיה שחלק מהעובדים הן נשים, לא עולה על

דעתי, בשום פנים ואופן, שהסעה לקרית גת או לבאר-שבע איננה בבחינת פתרון. במדינת

ישראל, חלק עצום מהאוכלוסיה, כולל נשים, ולא בהסעות מאורגנות נוסע למרחקים יותר

גדולים מדי בוקר, ומבחינת הזמן זה ודאי לוקח בארץ יותר זמן בנסיעה ממוצעת של אדם

מאשר זה לוקח בנסיעה לבאר-שבע ואופקים. נדמה לי, שהמרחק לבאר-שבע הוא 25 ק"מ

ולקרית גת - 40 ק"מ. אם יש משבר, אסור לנו לתת פתרונות, שהם לא פתרונות אמיתיים.

מבחינתי, פתרון לא אמיתי הוא הזרמת כסף למפעל שאף אחד לא יודע שבעצם הבעלים

אומרים שאין לו זכות קיום.

לכן, אני חושב, שחובה עלינו, חובה על פרנסי הישוב וחובה על ההסתדרות, במצוקה

כזו ובמשבר כזה, לא לשים חסמים, אלא לבוא לעובדים ולומר: "רבותי, יש משבר. יש

לכם מקום עבודה, והוא כרוך בנסיעות". יכול להיות, שכמה מהעובדים לא יוכלו לעמוד

בזה, אך, בעקרון, גם על פי החוק, מרחק ההשמה הוא 60 ק"מ. לגבי הסעה מאורגנת,

ואני חושב שצריכה להיות הסעה מאורגנת, ולגבי האם זה בתנאים המקובלים, ואינני

נכנס לפרטים של כמה זמן נסיעה ישלמו ואיך זה יסתדר מבחינת יום העבודה, אני חושב

שזה לא תפקידנו. תפףקידנו הוא כן לבוא ולומר לאנשים האלהף "רבותי, יש משבר. אי

אפשר להחזיק מפעל, שמסיבה כזו...". אני יוצא מתוך הנחה, שאין כדאיות להחזיק את

המפעל, שכן, אחרת, לא הייתי אומר את מה שאני אומר, בלי שבדקתי.

מצד שני, מקובל עלי, שהמערכת צריכה לעשות מעשה. הרי אנו לא משקיעים מעצמנו,

אלא אנו יכולים לעשות מאמץ לכוון, ואם יש מכשולים בדרך, אני חושב שאנו צריכים

לשנות ולעשות מאמץ עליון לחיזוק המבנה התעסוקתי, במקום להשען על מפעלי עבר,

ולנוע קדימה.

ואכן, שר המסחר והתעשיה טיפל, במשך מספר חודשים, במעבר של שלוחה של חברת ECI

לאופקים, ומרכז ההשקעות עסק בעני ן. אתמול בערב קיימנו, השר חריש ואני, פגישה עם

מנהלי ECI יחד עם ההשב הכללי, נציג אגף תקציבים, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ומנהל

מרכז ההשקעות שיושב כאן, מתוך מגמה לבדוק האם, מתי ומה צריך לעשות כדי שההחלטה

תהיה חיובית. אני מבין, שביומיים האחרונים נפתרו רוב הבעיות, שבחלקן היו כרוכות

במסוי. האינפורמציה, ששמענו מECI-, היא אינפורמציה טובה. זו חברה, שבשנה שעברה

ייצאה ב-370 מליון דולר, השנה היא תייצא ב-450 מליון דולר ובשנה הבאה מתכננים

600 מליון דולר. כלומר, בסוף העשור נגיע למיליארד דולר. זו חברת ענק במונחים

ישראליים. זו חברה טובה, שמרויחה. איך הוא אמר: 38 רבעונים?

חוא גדל כל רבעון.

דרך אגב, אלה אנשים סימפטיים מאד.

התוצאות מדברות, וזה לא משנה אם הוא סימפטי או לא סימפטי.



שר האוצר א' שוחט;

"רבותי, יש לנו בעיה אחת".

די תיכון;

מי הבעלים?

שר האוצר אי שוחט;

זה השוק האמריקאי ו-% 27 "כלל".

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

% 61 זה בשוק האמריקאי, בבורסה.

שר האוצר אי שוחט;

בבורסה. מכל מקום, הוא אמר, שיש לו בעיה אחת, שתואמת את קוי המדיניות שלי

ושל הממשלה בענין חיזוק היצוא למזרח אסיה. הוא קיבל אישור לערבות פוליטית ליצוא

של קרוב למאה מליון דולר על שתי עיסקאות שכבר ישנן ביד. הוא אמר, שבדרך ישנה

עסקה נוספת של עוד מאה מליון דולר. הוא מניח, שהחברה תעמוד בהיקף של 600 מליון

דולר בשנה הבאה, והוא מוכן להעביר, באופן מיידי, קווי יצור לאופקים; יש שם מבנה

של 2,500 מ"ר, שהוא יכול להכשירו, באופן זמני, והוא צריך לבנות אחרי זה מבנה,

לדבריו, של כ-15 אלף מ"ר. שאלנו אותו מה הוא רוצה, והוא אמר; "אני רוצה, שתעזרו

לי שבערבות הפוליטית הפרמיה שאני משלם תהיה יותר נמוכה. אני ביקשתי מהחשב הכללי,

ואתמול בלילה ישבו איתם על הפרטים, הבוקר ישבו בישיבה והיתה שיחה טלפונית איתם.

משה דברת, האם אתה בא משם?

מ י דברת;

לא.

שר האוצר אי שוחט;

מכל מקום, שי טלמון אמר לי, שהסיכוי הוא גדול מאד שעסק ייסגר עוד היום,

מבחינת ההליכה שלנו בנושא של הערבות הפוליטית ליצוא לשם. ואז, אם עושים זאת, תוך

4-3 חודשים יהיו שם קווי יצור.

עי פרץ;

ערבות מדינית. זה נשמע יותר יפה. אחרת, יחשבו שחזרת לימי היחודיים.

לא. זו ערבות פוליטית למצב.

ש' אביטל;

הוא מפחד, שבטעות יחשבו שזו ערבות מדינה.

קוראים לזה: ערבות פוליטית. אלה המונחים המסחריים.



חי אורון;

שר האוצר, יש לזה שם פשוט: ביטוח סיכוני סחר חוץ.

לא. זה לא מסחרי.

שניהם מושגים משפטיים. אנו יכולים לקרוא לזה איך שאנו רוצים, אך זהו מושג

משפטי.

לא משנה. אנו מוכנים לתת זאת. אנו מוכנים ללכת גם מהטעם שזה תואם את משבר

אופקים וגם מהטעם של המדיניות הכוללת שלנו לפתוח קווי סחר והשקעות במזרח אסיה,

בעולם המתפתח זה. אם באמת יגמרו, ואני מניח שתוך כמה שעות נדע, והסיכויים הם

גדולים מאד שהעסק יגמר, ואני אומר "גדולים" ואינני רוצה לומר "מאה אחוז", אנו- -

מדובר על כך, שתוך שלושה חודשים יהיו 50 מועסקים, ועד סוף השנה יהיו בערך

200.

בכמה עובדים מדובר?

באופן מיידי - 50 איש, עד סוף השנה - 250 איש ותוך שנה וחצי או שנתיים - 500

איש. אני מאד בעד הענין, וברצוני לומר מדוע אני רוצה בזה חשיבות. ראשית, חברת

האם היא חברה חזקה, וכשהולכת חברה חזקה, הסיכוי שהדבר יצליח הוא גדול. שנית,

הפתרון הוא מיידי. שלישית, זה תואם את המדיניות הכללית שלנו, מבחינת הגיבוי של

הממשלה לפתיחת שווקים חדשים. אני מקווה, שהעסק יגמר. אני רואה בזה חשיבות גדולה

מאד ופתרון טוב מאד, שמשנה באופן בסיסי את תשתית התעסוקה באופקים. אינני חושב,

שצריך לעצור בזה. צריך ללכת הלאה וקדימה. אבל, אם היום אנו, משרד התעשיה והמסחר

ואנחנו, נוכל לבשר שהענין סגור ויש החלטה מהסוג הזה, אני חושב שזה בעל משמעות

גדולה וזה טיפול נכון בבעיה.

דוקא הנקודה המרכזית, שזה מה שחבר-הכנסת חיים אורון העלה - הבעיה הכוללת של

אופקים - צריכה להיות מוקד הטיפול. בערך מיד לאחר בחירת מיכה הרמן, באתי לשם עם

קבוצת חברות חזקות יחסית במדינה, שאחת מהן היתה "אי.סי.איי. טלקום", וביניהן

היתה חברת "כתר פלסטיק", ואגיד משהו על הענין הזה, כדי להתמודד עם הבעיה

ההסטורית שהצטברה באופקים. באופקים הצטברו שתי בעיות מרכזיות: מבנה המפעלים של

התעשיה הוא מבנה שאין לו עתיד.

דיברנו על זח אתמול בלילה.



שר התעשיה והמסחר מי חריש;

למבנה הזה אין עתיד. בנוסף, חתחילה ברחיה של אוכלוסיה חזקה מאופקים. הייתי

בטיפול של מפעל, שחששנו שיקרה איתו משהו - "אדגר". הייתי לפני שנה וחצי אצל בעל

המפעלים הקודם, אלי יוסף, שאמר לי: "אני מכשיר עובדים באופקים. במצב שהיה

באופקים באותה תקופה, העובדים, שהכשירו אותם, עברו לעבוד בתל-אביב". זהו החלק

החזק. גם בחינוך יצאו מאופקים ללמוד במקומות אחרים. לכן, כאן היה מאמץ של מיכה

לשנות את המבנה הדמוגרפי ע"י ההסכם של השיכון. בעיניי, זו היתה

המהפכה החשובה ביותר.

זה בענין אנשי הקבע.

שיכון אנשי הקבע, מבחינה דמוגרפית, יצר אוירה אחרת לגבי המבנה הדמוגרפי של

אופקים - אוירה של חיזוק. על רקע זה, חשבנו שאם נצליח להביא שם תעשיות שלא מתחום

הטכסטיל, אלא נחתוך לכיוון התעשיות המובילות במדינת ישראל, אנו נשנה גם את

התשתית האמיתית, גם את התרושוה שלאופקים יש עתיד וגם את הדימוי העצמי של התושבים

לגבי אופקים. אם, עכשיו, עני ן "אי.סי.אי י. טלקום" יגמר בחיוב, אני מאד מקווה

שהיום נוכל להיות בעלי בשורה. הם עשו עבודה רצינית מאד. אתמול הם סיפרו, שאחרי

הביקור שלנו שנם, הם הלכו ובדקו. הם הלכו לבתי-הספר, כדי לראות מה כוח העבודה,

מה החינוך ומה כל הדברים האלה. הם לקחו זאת מאד ברצינות. המנכ"ל, דוד רובנר,

מרשים מאד. הוא עובד עם מיכה כבר קרוב לשנה על ההכשרה הזו. כמובן, שצריך גם קצת

עזרה בכך שהם זכו בכמה אחוזים באסיה עכשיו. בכלל, חברת ECI היא חברה, המצליחה

מאד בתחרות מול .AT £ T זו חברת תקשורת מהמובילות בעולם בטכנולוגיות שלה. המפעל

נמצא בפתח-תקוה, והיא צריכה לעבור עם קו יצור חדש של ההתרחבות לאופקים, וזה יגיע

ל-50 עובדים מיידת ולכ-250 עובדים עד טוף השנה.

חם הכי טובים בעולם.

חשוב להגיד כאן עוד דבר אחד: לתעשיח הזו, באופן מיידי, מתלוות קבלנויות

משנה, שהם עובדים מולן, וזה מעבר למספרים שמציינים אותם. אלה מספרים של החברה

עצמה, מבחינת תעסוקה, אך הם מיידית מושכים איתם גם גורמים נוספים שעובדים איתם

גם באזור פתח-תקוה.

משבר "אומן" - זהו המעסיק הגדול ביותר. אני רואה, די בחומרה, שני דברים שקרו

בענין זה, שאחד מהם הוא שאכן לא התריעו בפני אף אחד. במקרה, ביום שישי עובד בא

לשם וגילו ששמים קרשים. אני חושב, שחברה, בסדר גודל כזה ובמעמד כזה, לא היתה

צריכה להרשות לעצמה את הענין הזה.

לדעתי, גם המנכ"ל שלהם מרשים. לדעתי, גם המנכ"ל של "פולגת" ושל "אומן" מרשים

מאד. ישנם הרבה אנשים מרשימים.

גם זנבר היה מרשים.

מישהו שם, ואינני יודע מי, עשה טעות גדולה בהערכת מצב המפעל. בקיץ הזה הם

הרחיבו. זה שהם מפסידים לא מעט כסף שלהם אומר שהם עשו זאת bona fide.

די תיכון;

האם לא עשיתם סקר? האס בנק לפיתוח לא עשה סקר?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

עשו סקר על הנתונים שלהם. הרי הם מביאים את הנתונים לגבי הרחבה בענין הזה.

זו חברה חזקה. אנו מקבלים את הכסף חזרה, ולא זו הבעיה. יש סעיף, והבעיה היא לא

הסעיף.

הי ו"ר גי גל;

זהו נושא לדי ו ן אחר.

די תיכון;

השאלה היא מה השתנה.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

לי לא ברור עדיין מה השתנה, והנחיתי את משה דברת לשים חברה חיצונית כדי

לבדוק את המקרה הספציפי הזה ומה קרה בו, על מנת שנקבל תמונה לגבי הסיבה לכשלון

של חברה בסדר גודל כזה בהערכה עיסקית לפני חצי שנה. זה היה לפני חצי שנה ולא

יותר מזה.

ע' פרץ;

זה היה שבוע לפני כן.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

לכן, אני רואה כאן את הטיפול שבא לאתר את מה שאפשר מהשריפה הזו. גם אני היום

לא רואה אפשרות להזרים כסף כדי לקיים את החברה הזו, כי בתנאים שהם מציגים לנו

אין טעם בכך. אין עתיד לחברה הזו. זו תהיה טעות.

די תיכון;

אלו תנאים הם רוצים ב"כלל"?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

לא. זה רק ל"אומן".

די תיכון;

מה הם רוצים?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

הם לא מבקשים שום דבר.



היו"ר גי גל;

עתה, נשמע את ראש העיר הצעיר, מיכה הרמן, בן האזור.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

ברצוני להתחיל בנקודה, בה הקשבתי לדברי שר האוצר ושר התעשיה והמסחר. ECI הוא

פתרון נהדר לאופקים. -זה יגרום לגיוון בעיסוקים, זה יתן עתיד לישוב, שלמעלה מ-25

שנה התבסס על תעשיה כושלת, בעיקר טכסטיל, וזה גם נותן עתיד לבני שכבות י'-י"ב

שיכולים לחזק עצמם קצת יותר בכיוון של מדעים וטכנולוגיה, כי הם יודעים שיש להם

עתיד במקום והם יוכלו להשאר בו. ECI אפילו חושבת על השתתפות במגמה כזו באחת

המגמות בתוך בתי-הספר המקיפים.

ברצוני לתת 3-2 נותנים, שיסבירו עד כמה הישוב הזה לא יציב. ECI תיתן פתרון,

בשלב הקצר, ל-50 עד 100 עובדים, ויתכן שבשלב הבא, שלב בי, בתוך שלוש שנים יהיו

עד 200 מועסקים. היא גם נותנת פתרון לעובדים, שלא יועסקו באופן ישיר אלא בהעסקה

עקיפה כקבלני משנה. מה שקורה היום הוא, שיש 1,100 דורשי עבודה, ושיעור האבטלה

הוא 4-13.5%.% שלושת המפעלים שנסגרו בזה אחר -זה - "תרביות רה"נ", "אדגר"

ו"אומן" - יעמידו את שיעור האבטלה באופקים על % 20. לזה נוסיף שני נתונים קטנים:

עירית אופקים, המעסיק הגדול בישוב, מעסיקה כ-450 עובדים. משרד הפנים לוחץ עלי

כבר שנה וחצי לפטר כ-140 עובדים. למעשה, זו יכולה להיות החלטה יחסית קלה, אך אני

יודע שכל אחד שאנו נפטר לא ימצא פתרון אחר. זה, פשוט, רובץ עלינו. אותם מפעלים,

שנותרו, מעסיקים 454 עובדים.

די תיכון;

מי הם הנותנים?

נותרו 17 מפעלים.

האם אלה בתי מלאכה או מפעלים?

הייתי מגדיר אותם כבתי מלאכה גדולים, כי הם מעסיקים בין 12 ל-40 עובדים, שזה

המכסימום. מפעל "שניב" בבעלות "סנו" מעסיק 40 עובדים. המפעלים הללו חייבים

לעיריה תשעה מליוני שקלים. שר האוצר היה ראש עיר, והוא יודע שבלי לגבות ארנונה

קשה לאזן את התקציב. אם אפעל נגד אותם מפעלים ואגבה את תשעת המליונים, כי יש לי

יכולת בין אם אעקל בבנקים ובין אם אעקל מטלטלין, לפחות 70% מהקיימים מיד יסגרו

את שעריהם. הוי אומר, ואני אומר לכם זאת בשיא הכנות, שאם יש עוד 300 מובטלים

ועוד כ-140 של העיריה, נגיע בקלות לאבטלה של 42%. זה יכול לקרות במהירות. בל

נשכח, שיש כרגע 100 עובדים בעבודות עונתיות, שהתחילו לעבוד לפני חודש בבתי

האריזה, וזאת לתקופה של שלושה חודשים בלבד. בעוד חודשיים גם הם יצטרפו למעגל

דורשי העבודה מחדש.

הישוב הזה לא יציב, כי הוא צמח, בחמש השנים האחרונות, בשיעורים מדהימים; מ-

4,000 יחידות דיור הוא גדל ל-7,200 יחידות דירות, שזה % 80, ומ-13,000 תושבים ל-

23 אלף תושבים, בלי אף מקום תעסוקה אחד. אני יכול להיות אשף פיננסי יוצא מן

הכלל, אך אינני יכול למצוא שום פתרון, ואין קוסמים. הישוב לא יציב, כי, למעשה,

בסך הכל, מתוך פוטנציאל של 5,800 עובדים, כוח העבודה של הישוב, יש 450 עובדים

בתעשיה המקומית, שזה % 8, ו-600 עובדים במוסדות הציבור בישוב כמו העיריה, מערכת



החינוך, מועצת הפועלים, המועצה הדתית וכו'. הוי אומר, כ-% 20 מפוטנציאל כוח

העבודה של הישוב מתפרנס במקום, וכל השאר נמצאים בחוץ. אני לא יודע אם יש עוד

ישוב כזה באר. זה לא יציב, ואי אפשר לבנות כך ישוב. נכון, שנעשו כאן דברים

גדולים, כמו ששר התעשיה והמסחר, מיכה חריש, ציין קודם- - -

פ' בדש;

האם אי אפשר להסיע לעבודה בבאר-שבע או בסביבה, שזה במרחק של 10 או 15 דקות

נסיעה?

חבר-הכנסת בדש, אדם מאופקים שהולך להתחרות על תפקיד בבאר-שבא, באשקלון או

בשדרות, מתחיל בעמדה נחות. המעסיק אומר לו: "אדוני, אתה תגיע לכאן. אתה לא תקבל

דמי נסיעות. אם אני אח אותך אני צריך לשלם לך דמי נסיעות. יש לי אדם בבאר-שבע,

שאינני צריך לשלם לו". צריך לבוא סבסוד לנסיעות או להפסד הזמן. הוא גם צריך

להשקיע 45-30 דקות בנסיעה הלוך ושוב. הוא, מראש, בעמדה נחותה. אנו הצענו פתרון

כלשהו, ואני רוצה להגידו כאן. אינני רוצה להרחיב, היריעה ארוכה, ולוועדת יש עוד

הרבה נושאים לדון בהם. אמרתי גם לראש הממשלה: "ממשלת ישראל חייבת להיות אמיצה

'אופקים כרגע במשברי". לא משנה כרגע איך נסתכל על שיעור האבטלה, שיכול

להיות שהוא % 20, 30% או% 40. ישנם בני אדם מאחורי אותם אחוזים, הישוב נמצא

במצוקה. צריך, שהממשלה תקבל החלטה לתת יתרון יחסי לאופקים, כי אין לה היום את

היתרון היחסי.

מה זה יתרון יחסי?

יתרון יחסי - נותנים למפעל גם % 38 וגם 10- - -

האמינו לי, שאני יודע להתבטא ויודע בדיוק מה אני רוצה. חייבים להחליט, כמו

שהחליטו בעבר. זו לא הפעם הראשונה. כשאילת היתה במשבר, אמרו: "אזור סחר חופשי"

וביטלו את המע"מ. כשבמצפה רמון ובירוחם היתה בעיה רצינית, פטרו את התושבים ממס

הכנסה עד רמה מסויימת.

זה בגלל שהליכוד היה נגד עיירות הפיתוח.

לא. אני לא זוכר באיזו תקופה זה היה. כשקרית גת היתה במצוקה, ואני בעד קרית

גת, החליטו לתת לה מעמד של אזור פיתוח אי. מרגע שנתנו לקרית גת מעמד של אזור

פיתו אחד, פסקו הטלפונים לצלצל אצלי במשרד ואף אחד לא מתעניין. מדוע שיבו? יש

מרחק של 45 דקות נסיגה בין קרית גת לאופקים. אנו נמצאים במעין מובלעת. יתרון

יחסי לאופקים משמעותו לתת לה עדיפות ואפילו לפרק זמן של שנה. אני לא מבקש

מהממשלה עשר או חמש-עשרה שנה. היא תקבע תחנות בדרך. היא תראה בתוך שנה מה קורה

והאם זה אכן משפר. יתרון יחסי - זה אומר לתת לנו עדיפות. למרות שאנו באזור פיתוח

אי או בעדיפות לאומית, באר שבע באותו מעמד וגם קרית גת ושדרות באותו מעמד. הן

יוצרות מעין קשת שלא נותנת ליזמים להגיע אלינו.

כביש הפרסה.

יזם יבוא לבאר-שבע, כי היא העיר הגדולה ויש לה יתרון בגודל. הוא יבוא לקרית-

גת, כי היא קרוב יותר למרכז, וכנ"ל שדרות שנמצאת במרחק של 30 ק"מ.

האם קראת היום את המאמר של יאול מרכוש?

ראש עירית אופקים מי הרמן;

עדיין לא הספקתי.

חבל. הכתבה טובה. הוא מציע לסגור את אופקים.

הוא יציע מה שהוא יציע. בינתיים, אני מנהל שם את העניינים. הוא יכול להציע.

האם הוא יושב כאן בירושלים ומציע לי הצעות? יש שם אנשים. אני צריך להתמודד עם

הקשיים, והוא מציע לי הצעות?

לעצם הענין. אני פונה לחברים וגם לשר האוצר אברהם שוחט, לשר התעשיה והמסחר

הממשלה חייבת להיות אמיצה ולקבל החלטה לשנה.

בואו וננסה. ניתן לה יתרון יחסי. אני בא עכשיו מוועדה, שהקים ראש הממשלה, בראשות

המנכ"ל, והצעתי גם דברים מעשיים, ולא סתם זרקתי דברים באויר. ביקשו, שלא אומר

אותם כאן. אנו ביקשנו דברים מעשיים, כדי שהממשלה תקבל החלטה כזו, ואז היא תיתן

לאופקים עדיפות אפילו על פני באר-שבע, קרית-גת ושדרות, בגלל המצוקה הקיימת.

אתן רשות דיבור לחבר-הכנסת עמיר פרץ, שהוא גם בכובע של מזכיר ההסתדרות לצורך

הענין הזה.

מיכה הרמן, האם השמעת את הדברים האלה לפני המשבר במפעל הזה?

חודש לאחר שנבחרתי.

אין לו אישור לדבר. אומרים לו: אל תדבר בוועדה של הכנסת.

חבר-הכנסת אביטל, אל תכניס את הנימה הזו.

תחילה, אני מתנצל על התפרצותי בענין התשבחות, שההנהלות מקבלות. אני בעד ECI,

אני חושב שזרז דבר חשוב, טוב שיש שם מנהל סימפטי והכל בסדר. עם כל הכבוד, אני

חושב, שיש כאן בעיה, שאי אפשר לעבור עליה לסדר-היום. אי אפשר כל היום ליפול על

הברכיים לפני מנכ"ל "כלל" ומנכ"ל "פולגת" שהם נציבי העולם, שהיו שותפים לכשלון

הניהולי הכי חמור שהיה או לתרמית הכי גדולה שיכלה להיות. שבועיים לפני המשבר הם

כינסו את מועצת הפועלים עם הוועדה, כדי להוכיח להם איך תכנית ההשקעות עובדת ואיך

יש עתיד למפעל. איך זה יכול להיות בשנות האלפיים? אם היה ראש עיר עושה 'פאשלה'

ניהולית, היו ממנים לו מיד ועדה קרואה. חותכים אלף ואחד גורמים ציבוריים לגזרים

על כל 'פאשלה', ואנו ממשיכים להיות עבדים של כל בעלי ההון במדינה הזו. יש גבול

לענין הזה. "כלל" אחראית למשבר באופקים, והיא צריכה לשלם מחיר כבד על הענין הזה.

כך צריך להסביר לה זאת. הממשלה לא יכולה להתיחס לזה בסלחנות כזו. אף אחד לא מדבר

מלה על הדבר הנורא הזה, שאחת החברות הכי גדולות בארץ לא מסוגלת לת ארכה, הודעת

התראה, של תכנון הזמנות של שישה חודשים. איך זה יכול להיות? האם אף אחד לא ידע

שבעוד שישה חודשים ייגמרו ההזמנות?! אם היו קוראים לנו לפני שישה חודשים, הכל

היה נראה אחרת. אתה היית מדבר בתנאים אחרים, מיכה היה מדבר בתנאים אחרים, והיה

לך זמן כלשהו לבוא לפתור את הבעיה. האם בזה זה נגמר?! האם הבעיה היא רק בעיה שלא

אופקים?!

אנו לא נחתום על שום הסדר הסעות. תשכח מזה. המפעל לא ייפתח דקה ולא ייצא משם

סוודר אחד, מכיון שכבר יש לי מספיק נסיון בסיפור הזה של סיפורי הסעות. מה שיקרה

הוא, שיסיעו מאתיים איש, ואחרי חודש הם יתיאשו וגם יפטרו עותם על כך שהם לא

עובדים טוב ומגיעים לא בזמן וגם את הפיצויים שלהם הם לא יקבלו. הם יהפכו

למתפטרים, ולא למפוטרים. אנו לא מפריעים לאף תושב אופקים לנסוע לבאר-שבע או

לקרית-גת, ואין בעיה בזה. צריך שיידע מי שהחליט לסגור את "אומן", שאחרי ש"אומן"

ייסגר ישלמו מחיר יקר בגלל הסגירה הזו. אתם צריכים לתבוע זאת, כי זה מחיר

התרמית, מחיר הכשלון הניהולי, על אלף ואחד דברים. לאחר מכן, יבואו ויציעו תכנית

כפתרון כולל לאופקים. תכנית ההסעות הזו צריכה להיות מסובסדת פר-איש ולא פר-מפעל.

אתה צריך להחליט, שכל תושב אופקים, שנוסע לבאר-שבע או לעיר סמוכה ממרחק מסו י ים,

בתקופת החירום הזו, ראוי לסבסוד של X שקלים מוגדר להסעה ולהפסד זמן העבודה, והוא

יחליט לאן הוא נוסע. אתה לא תסבסד את "פולגת" ותהפוך את אנשי הישוב האלה לשפוטים

של "פולגת" פעם שניה, כי הוא לא מצליח להשיג אנשים בשכר מינימום בקרית גת, שכן

מתחילה להיות שם בריחה עקב השינויים המתרחשים בקרית-גת. אתה משרת רק את האינטרס

של המפעל. פעם אחת, רוצים לפתוח אותו לחודשיים, כדי לגמור את ההזמנות, ולא תישאר

שם שום יכולת לעובדים להתמודד אפילו על זכויות העבר שלהם. הם עוד ירויחו סבסוד

גדול של מימון העובד בהסעה ומימון העובד בחלק מהעלות שלו ויקבלו אותו בשכר

מינימום בקרית-גת. יש גבול לציניות.

אני חושב, שאם אתה רוצה לפתרו בעיה של סבסוד, כשאתה אומר: "בתפישה שלי, הסעה

מאופקים היא דבר חיובי", אז זה מאה אחוז. צריך, שיהיה סבסוד, שנע עם האדם, והאדם

יחליט אם הוא רוצה לעבוד, בקרית-גת, בבאר-שבע או בשדרות. תקבע קריטריונים, וכל

מפעל יגיש דיווח בשנה הקרובה, שנת החירום, ואין שום סיבה להופך את החבריה האלה

לשפוטים של "פולגת".

רציתי, שיהיה ברו שאנו לא קונים אחיזת העיניים הזו: לא של החודשיים, ולא של

ענין ההסעות. זהו ענין אישי של כל אדם, ואף אחד מאיתנו, שלא יודע לרגע אחד לכפות

על עצמו, על ילדיו או על קרוביו את הקריטריונים האלה, לא יהפוך את אנשי אופקים

שמרויחים 1,800 ש"ח לאסירי "פולגת". הם לא אסירי "פולגת". הם יגיעו להסכם לגבי

מה שקורה ב"פולגת". אני מציע לממשלה לכפות על "כלל" להעביר חלק מההזמנות או

לעשות מה שצריך. "כלל" יכולה לעמוד בזה. צריך, שתיתן לך טווח זמן של חצי שנה,

נגיע להסדר, בחצי השנה תנסה למצוא מקורות תעסוקה נוספים, ואחר כך מקורות התעסוקה

הנוספים הם לפי בחירתו האישית של האדם. אם הוא רוצה לנסוע לקרית-גת, שיסע. אם

הוא רוצה לנסוע לבאר-שבע, שיסע. אנו נברך על כך. הוא כבר יבחר בעצמו ויבחן את

עצמו במרחב האפשרויות החדשות שנפתחות לו. אין שום סיבה לכרוך את הענין הזה דבר



בדבר. "פולגת" צריכה הרבה מאד עובדים ותצטרך עוד הרבה מאד עובדים, כי אחרי מהש

קורה בקרית-גת יעדיפו לעבוד בשכר מינימום ב"אינטל" - חלוק לבן בשכר מינימום זה

בסדר - כי זהו מפעל יותר יציב ויותר בטוח. ואז, "פולגת" תימצא בקשיים של גיוס

עובדים בתקופה הקרובה.

בנוסף, אני חושב, שממשלת ישראל לא יכולה לבוא להציג כאן תכנית- - -

די תיכון;

אולי יעבירו את "פולגת" לאופקים?

הלוואי.

כנראה, שהעובדים נמצאים באופקים.

אני לא נכנס לזה. זה בסדר. אני לא נגד כל תכנית עסקית, אבל היא לא יכולה

להיות קשורה בזה שלאדם, אחרי משבר אמון כזה, עוד אומרים: "אתה ממשיך להיות

שפוט". דע לך, שרוב האנשים שהסכימו לתכניות המעבר האלה בסוף מצאו עצמם לאחר שנה

ללא פיצויים. אדם היה בעמד מסויימת, ועתה נפתח בפניו מצב חדש לאחר משבר. תן לו

לפחות את האופציה לבחור בעצמו. אולי הוא יתחבר לחברה חדשה או לאיזה שהוא מקור

תעסוקה שונה. הוא יתרוצץ בבאר-שבע והיכן שהוא צריך. אם "פולגת" תעביר חלק מקווי

היצור שלה, מאה אחוז. אלת תכניות עסקיות של הממשלה - אני בעד. הלוואי.

זה לא של הממשלה. גם ההסתדרות לא מכרה את הכל.

בסדר. מאה אחוז. עזוב אותי מהססמאות האלה. זהו כשלון מוחלט. הרי מה שקורה זה

בושה. יש גבול לענין. עם כל הכבוד, ממשלה לא יכולה לבוא ולהגיד, שהיא גייסה- - -

הבר-הכנסת עמיר פרץ, לגבי הויכוח שיש לך עם שר האוצר, אם אתה רוצה אתן לכם

את החדר.

אין לי שום דבר עם שר האוצר. אין לי ויכוח עם שר האוצר. האם זה דבר אישי עם

שר האוצר?! חס וחלילה.

יושב-הראש, מדוע אתה מכניס דברים לפה?

מדוע כל פעם אתה מתווך?

אתה המתווך הגדול. לגבי כל הדיון הזה, אם לא הייתי רואה איך הוא התגלגל- - -

היו"ר גי גל;

אל תעזור לי.

מה אתה נואם נאומים?

היו"ר ג' גל;

לא ביקשתי את עזרתך. אל תהיה הפטרון של כולם. תן לי לנהל את הישיבה.

שי אביטל;

אתה הפטרון הגדול. שמענו עליך. עוד מעט תהיה פקיד שלו. יש גבול לגבי כמה

אפשר לשתוק.

היוייר גי גל;

חבר-הכנסת עמיר פרץ, עליך לסיים.

ע' פרץ;

התכנית של השוק החופשי ושל כל מה שאתה רוצה הם מאה אחוז. אין בעיה בכך, שכל

הגורמים בשוק יקבעו בסוף את התוצאה. אבל, התוצאה היום מראה שישנן כמה מובלעות

שלא מסוגלות להתקיים בשוק הזה. אם אתה אומר, שממשלת ישראל תמשיך במדיניות בלי

שיש לה מעורבות כלל, זה מאה אחוז. אני מכיר את הויכוח שהיה ביני ובינך בתקופה

הכי קשה. שנינו היינו ראשי ערים. לפני שבוע פגשתי את מנכייל "מוטורולהיי. שר

הבטחון החליט; "ערד בעדיפות. אם אתה רוצה הזמנות ממשרד הבטחון, תקום בערד". זה

לא בגלל שאתה היית גאון או אני גאון. זה לא בגלל דבר אחר. אל תעשה כך.

יימוטורולהיי לא היתה קמה בגללך.

שר האוצר אי שוחט;

האם אתה חושב, שאם אתה צועק, אני נבהל?

ע' פרץ;

לא, אך אי אפשר לזלזל כל הזמן עם תנועות כאלה.

שר האוצר אי שוחט;

האם אני מזלזל?

עי פרץ;

כן, אתה מזלזל. יש גבול לענין.

שר האוצר אי שוחט;

לא. להגיד שאני לא בעד מעורבות, כשהולכים להוסיף את הביטוח הפוליטי בהנחה -



האם 71 לא מעורבות ממשלה?

בסדר גמור.

שר האוצר אי שוחט;

אם כך, מה אתה אומר שאני אומר שלא צריך להתערב?

עי פרץ;

"אנחנו לא מתערבים".

אני אמרתי?

אין מה לעשות. בתוך ההצלחה הגדולה ישנן כמה מובלעות, שהן כיסים קשים,

והממשלה צריכה לחרוג מכל הקריטריונים הקיימים. לדעתי, הממשלה צריכה לקבל החלטה,

שתוך שלושה חודשים ישנם אלף מקומות עבודה אם זה באמצעות עבודות יזומות, אם זה

באמצעות העברת שירותים מסויימים ואם זה באמצעות סבסוד הסעה. ממשלה מסוגלת לעשות

זאת. היא צריכה לקבל החלטה על זה, ואז לחייב כל משרד. אי אפשר לבוא לאופקים

בתכנית שקשורה ל"אומן". "אומן" זה "אומן", וזה היה יותר מקש. זו היתה חבילת קש,

ששברה את גב הגמל. אני חושב, שמהמשבר הזה צריכה לצאת תכנית כלכלית כוללת, כדי

להציל את אופקים. בכל ההצלחה הכלכלית הזו, זה עוד יותר מחריף את התחושה. כשהיתה

אבטלה בכל הארץ, לכולם היתח תחושה של מה שנקרא: "נחמת טפשים" - מאה אחוז. היום,

יש מצב שאתה רואה את כל ההצלחה מסביב ואתה נשאר כל כך מאחור במצוקה ובחוסר תקוה.

אני חושב, שהממשלה מוכרחה לקבל החלטה חריגה, אמיצה ואמיתית.

יושב-הראש, אני שמח שאתה נותן לעמיר פרץ להשמיע משפט אחרון. אני רוצה לומר

משפט ראשון, וגם את זה לא רוצים לתת לי. זו פעם ראשונה שאני פוגש את עמיר פרץ

בוועדה כיושב-ראש ההסתדרות. עמיר פרץ, אני מוכרח להגיד לך, שאתה הרבה יותר מתאים

כראש ההסתדרות מאשר חיים רמון.

עזוב זאת.

עזוב זאת.

האם אתה מבין מדוע אתה לא מגיע למשפט הראשון?

מותר לתת קומפלימנט - לא?



היו"ר גי גל;

יש עוד שבעה דוברים, יש לנו עוד נושאים על סדר היום ועוד מעט יקרו לנו

להצביע במליאה ואנו נפסיק את הדיון. מדוע אתם עושים זאת? אינני רוצה להפסיק את

הדיון באמצע.

מ י שטרית;

אופקים של היום שונה מאופקים שהיתה לפני שבוע רק בדבר אהד - השבוע נסגר

המפעל, והעובדים לקחו את המאבק לידיים ועשו הפגנות רבתי בהתערבות התקשורת כך

בעיית אופקים עלתה על המפה. למעשה, אופקים לא שונה במאומה היום מאשר מה שהיתה

לפני שבוע, לבד מסגירת המפעל הזה. תראה איזה בלאגן יש באופקים בגלל העני ן הזה.

די תיכון;

זה לא נכון. זהו המפעל הגדול ביותר באופקים.

מ ' שטרית;

מה זה חשוב?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

הוא הרביץ קפיצת מדרגה. זה לא עוד מפעל.

מי שטרית;

גם לפני שבוע האבטלה באופקים עמדה על אותם אחוזים כמו לפני סגירת המפעל הזה.

לפי הנתונים, היא עמדה על % 13 בלי סגירת המפעל. כלומר, המצב באופקים לא השתנה

במאומה. נסגר המפעל. זהו מפעל, שאתם אומרים שהוא כושל ומשלם שכר עלוב לאנשים,

וכנראה שההנהלה שלו נכשלה שכן אחרת המפעל לא היה נסגר. אם הדברים שאומר עמיר פרץ

נכונים, שלפני שבועיים כינסו את מועצת הפועלים והסבירו להם את תכנית ההשקעות

ומדוע זה יעבוד ולפתע תוך שבועיים המפעל נסגר, הרי שמשהו כאן רקוב מבחינה

הנהלתית. משהו כאן עקום ורקוב. אבל, אני מתיחס לאופקים ככלל. כל שברצוני לומר

הוא, שבעיני, זהו סימפטום, די חמור למעשה, שהטיפול שלנו בבעיות אקוטיות וחריפות

בא לידי ביטוי רק במדיניות של כיבוי שריפה. יש שריפה, וכולם רצים ומנסים לפתור

את הבעיה. אני חושב, שהטיפול בנושא היה צריך להיות הרבה יותר עמוק ויסודי. אינני

חושב, שהממשלה יכולה במחי יד לפתור את בעיית אופקים ובעיות אחרות שקיימות בשטח,

וכשיסגרו גם שם מפעלים תקום צעקה נוספת. אבל, הפתרונות צריכים להיות יותר ארוכי

טווח ומחייבים השקעות לטווח ארוך יותר.

אני אומר לכם כבר עכשיו, שאין פתרון קסם. אני מוכן לחתום על כך שלא תיפתר

בעיית אופקים בזה שיתנו ל"אי.סי.איי. טלקום" ערבות פוליטית כדי שיקימו מפעל בעוד

שנתיים שיעסיק מאתיים איש. זה לא יפתור בעיות. מיכה חרמן, אמר, בצדק, שגרים אצלו

22 אלף איש, וכל המפעלים יחד מעסיקים בסך הכל כ-400 איש. הפער גדול, והוא לא יפתר

ע"י מפעל אחד. כדי לא ליצור אפליות, אני אומר למיכה הרמן; זה לא יפתר ע"י פעולה

ממשלתית חד-פעמית. זה יפתור את המצוקה הרגעית, ואחר כך שוב ישכחו מאופקים. אני

מצטער, שאני פותח את הדיון הזה - ויכול להיות שאפשר לעשותו בזמן אחר - אך

ברצוני, בכל זאת, להציץ לתוכו. אני טוען, כבעל נסיון, שמצבה של יבנה בשנות ה-70

היה הרבה יותר חמור מזה של אופקים, כי לא היתה תעשיה והיא לא היתה אזור פיתוח

כלל.

היא היתה בזמנך.



מי שטרית;

זה לא בזמני. אזור הפיתוח הזין הביא את "ארגמן", ששילם משכורות רעב ועבדו

אצלו רק ערבים. כל התעשיה הטובה והמתקדמת ביבנה באה בתקופה בה יבנה לא תיתה אזור

פיתוח אי. אני תמיד טוען, שהמצוקה בישובי פיתוח נובעת משלושה דברים: מצוקה

בחינוך, מצוקה בדיור ומצוקה בתעסוקה. אני חושב, שחממשלח שוגה לאורך כל השנים, לא

ממשלה אי או ממשלה בי, בזה שמנסים לפרוץ את מעגל המצוקה הזה דרך התעסוקה. זה

לעולם לא ייפרץ בדרך הזו. הפריצה היחידה של מעגל הקסמים הזה יכול להיות דרך

חוליית החינוך. אני לוחץ כל הזמן על נושא החינוך, כי אומנם הוא לטווח ארוך, אך

הוא המפתח שיצור את השינוי. אני מדבר על יבנה ויש עובדות, ואני יכול להוכיח

במספרים ובנתונים למי שמתעניין איך הדבר הזה יצר את הפריצה גם לתעסוקה וגם

לדיור. זהו המפתח.

שי בוחבוט;

חבר-הכנסת מאיר שטרית, כמה עולים חדשים יבנה קלטה?

כמה אלפים.

300 טייסים.

היא נמצאת במרחק של עשר דקות ממכון ויצמן - הי-טק - וגם זה עזר.

לא שיניתי את מקומה של יבנה. יבנה היתה קודם במצב שהוא אחד הדפוקים ביותר

במדינה, חרף מיקומה. גם היום ישנם מקומות שהם יותר קרובים לתל-אביב מיבנה, ומצבם

`על הפנים'. למיקום אין ערך. לדוגמא: ערד רחוקה מתל-אביב לפחות כמו אופקים. מדוע

ערד התפתחה? מדוע אוכלוסיח טובה באה לערד? מדוע באה תעשיה לערד? היא לא פחות

במדבר מאשר אופקים. אני חושב, שהיא באה, מכיון שבעדר הצליחו בזמנו לפתח מערכת

חינוך ותרבות יוצאת מן הכלל. אדם, העושה חשבון אם ברצונו לגור באיכות חיים טובה

והאם ילדיו יקבלו חינוך טוב, רוצה ומוכן לגור בערד. מדוע אנשים באו לגור בעומר?

ברחו מבאר-שבע.

אני מצטער מאד, אך אני רוצה שמי שרוצה לדבר ידבר, ואם אין ברירה תהיה הפסקה.

חי אורון;

יושב-הראש, תרגע. נהיה ילדים טובים.

כולם עייפים היום.

היו"ר ג' גל;

אין לזה שום קשר לעייפות, אלא לתרבות דיון. אם אתם רוצים להפריע, הישיבה

תיפסק. גם אם הייתי ישן הלילה 12 שעות, הייתי אומר את אותו הדבר. האם חבר-הכנסת

מאיר שטרית צריך כל פעם לבקש שיתנו לו לדבר?!



מי שטרית;

אני יכול לדבר גם בצורה שלאף אחד לא יהיה דבר לומר. אבל, רבותי, תנו לי

להשמיע את דעתי, יכול להיות, שלא תסכימו איתי, אנשים באו לעומר, כי רצו לברוח

מבאר-שבע, בעומר לא היה כלום - מדבר - ואנשים באו לגור שם, כיון שהאמינו שאפשר

להקים בעומר איכות חיים, שתבוא קבוצת אוכלוסיה טובה מאד ושהחינוך יקבל פתרון טוב

כי האוכלוסיה טובה, אני הייתי נגד הקמת עומר, אני חושב, שזה 'דפק' את באר-שבע

ואת ערי הפיתוח, ר!טובים ביותר ברחו לשם, את מה שעשו בעומר, צריך לעשות בדימונה,

באופקים ובירוחם - ליצור סופר מערכת חינוך, לתת קרקע בחינם ולהביא אנשים לגור

שם, ואז אופקים היתה מוותרת על טובות, מיכה הרמן, שמע לעצתי כבעל נסיון: -זרוק את

משרדי הממשלה ממך, שיוציאו את הידיים משם, תכנן לבד מה אתה רוצה לעשות, ובקש רק

תמיכה בנושאים מסויימים ולא יותר, בעיקר בחינוך, שם תשים את הדגש, ותראה איזה

שינוי יתחולל, נכון, שלא שזה לא יהיה תוך שנה, אלא אולי תוך עשר שנים, אבל,

יתחולל שינוי אדיר,

לגבי אבטלה באופקים, בשלב הראשון, אני מסכים עם שר האוצר - אסור לתת כסף

למפעל כושל, אני לא חושב, שצריך להחיות את המפעל בצורה מלאכותית; הבעלים יקחו את

הכסף, והעסק ישרף פעם נוספת, להזכירכם, הייתי היחידי במליאה שהצביע נגד סיוע

"יקחו את הכסף, והמפעל יסגר", אותו דבר יקרה ל"אומן", אני נגד

נתינת סיוע למפעל באופן מלאכותי והחייאתו, אני חושב, שלא צריך להחיות את המפעל

בצורה מלאכותית, שאלתי את מיכה כמה עולה נסיעה מאופקים לבאר-שבע או מאופקים

לקרית-גת, וניקח, לדוגמא, את המחיר הכי גבוה שהוא אומר, נסיעה בין אופקים לקרית

גת היא 13 ש"ח נסיעה, עשיתי חשבון לפי 15 ש"ח, וכשזה כפול זה 30 ש"ח, 1,000

עובדים כפול 30 כפול 250 יום בשנה זה 15 מליון שקל, שר האוצר, במקומך הייתי

מכריז עכשיו שכל עובד אופקים שיסע לבאר-שבע או לקרית גת, דרך מקום העבודה שלו או

ישירות אליו, אתה תדאג לשלם לו את הוצאות הנסיעה במחיר אוטובוס. זה יעלה 15

מליון ש"ח, זה כסף קטן כדי להביא לניידות של אנשים ולתת להם פתח מלא בתחרות,

זה קשה, מדובר בנשים,

עי פרץ;

לא, שר האוצר, צריך שהסבסוד יסע איתו.

מיכה הרמן אומר: "נשים", גם מי שגר בראשון-לציון ונוסע לתל-אביב נוסע בבוקר

שעה, זה לא אסון, אם מישהו יסע מאופקים לבאר-שבע או לקרית גת 40-30 דקות או שעה,

אם הוא מקבל על זה סבסוד וזה נותן לו יתרון יחסי לחפש עבודה במקום אחר, אדרבא,

שר האוצר, לגבי אותם אנשים שלא ימצאו עבודה, עדיף לי שהאוצר יתן להם פתרון

ספציפי אישי דרך תעסוקה, דרך השמה באיזו שהיא עבודה, עד שיקבל פתרון אחרי יותר

טוב,

חבר-הכנסת דוד מנע, אתה מפריע לנו,

לו היה אומר את הדברים האלה איש "השומר הצעיר", חבר-הכנסת חיים אורון, אני

חושב שכולנו עכשיו היינו מתרוממים, למעשה, באיזה שהוא מקום מה אנו מנסים להסביר

סביב התעסוקה? זו חכמה קטנה לעשות ערד, זו חכמה קטנה לעשות להבים, זו חכמה קטנה

לעשות מיתר וזו חכמה קטנה לעשות עומר, זו חכמה קטנה לקחת את עובדי האוניברסיטה



בבאר-שבע ולסדר להםx מאות מטרים או x קילומטרים מקום תעסוקה או מקום מגורים עם

איכות. אפילו בערד, שקיבלה את היתרונות שקיבלה, ומי כמו שר האוצר יודע זאת - זהו

אחד הדברים הגדולים שהוא עשה בחייו עד היום, וזו גאוה גדולה ואי אפשר לקחת זאת

ממנו - הוא יצר במקום קשה ישוב עם איכות. מה מובלע בזה, מדוע זה לא רלוונטי

כשמדברים על אופקים ומדוע זה כלל לא רלוונטי? הייתי עם מיכה בשלבים הראשונים,

בלילות, כדי לדבר עם רב-הסרן הראשון-, עם הגרעין, לקחת אותם ולהראות להם את הברדק

שעשה אריק שרון שם בג'בל כלשהו עם עצים ובתים מעץ. הם התגייסו. האם לזה יש השפעה

על תעסוקה?

מי שטרית;

כן.

היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת מאיר שטרית, אתה לא מגיב.

שי אביטל;

אני מודיע לך, שאין שום השפעה על תעסוקה. אולי הם יוכלו, אם, במקרה, חלק

מילדיהם כבר לומדים בחצרים או אם הילדה שלי לומדת בפינה כלשהי שם או אם הילדה

שלו לומדת בפינה כלשהי אחרת.

מי שטרית;

זו השגיאה.

שי אביטל;

בוא ונהיה כנים עם עצמנו. לכן, אל תערבב ואל תערב.

ר' אלול;

זה אותו שורש.

ש' אביטל;

יושב כאן גדליה גל, שהיה מג"ד בצנחנים והי בנגב לא מעט שנים. היו שתי הגדרות

לכביש כאן. לחלק קראו; "כביש הרעב", ולהלק קראו; "כביש הפרסה", כי מצומת סעד

כשאתה עושה סיבוב עד צומת מגן, זו פרסה. הכי קל עכשיו להגיד, שלמעשה, זהו כביש

הרעב.

לאופקים יש בעיה מרכזית, אפילו בניגוד לשדרות או בניגוד לנתיבות, שנמצאת בקו

אויר במרחק של 4.5 קילומטרים; אתה עושח סיבוב לצומת גילת, נכנס, וכאילו זהו מקום

אחר. אני לא מדבר על קרית גת. היא לא נמצאת על שום ציר. שר האוצר, צריך לבחון

איך נותנים יתרון. זה לא סוד, שהיו אנשים בממשלה, שחשבו, לפני שנה ושנתיים, שאת

אופקים, ספציפית, צריך לקחת ולשים עליה את החותמת הידועה, שיש בה טוב ויש בה רע,

של טיפול נקודתי. זה לא קרה. בזמנו, הייתי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חברנו, מר

שבס, שאמר; "זה יהיה". הוא אמר את זה שם, הוא אמר זאת בבאר-שבע, הוא אמר את זה

במושבים וזהו. בבאר-שבע קרה מה שקרה עם 96 מליון הש"ח, ובאופקים זה לא קרה. אני

לא יודע אם זה היה מקפיץ או לא מקפיץ. אבל, בדבר אחד אני בטוח - לא יכול להיות,

שכולנו קמים בבוקר מול אישי המשק המכובדים האלה, ואני מכיר את שניהם, ואני מכיר

גם את מוטי בר ועוד כמה אנשים ואין כלום. לצערי הרב, זה מדהים איך קמים בבוקר,

ואין כלום.



(יו"ר הוועדה, גי גל, יוצא מחדר הישיבות.)

האם אין בקרה לענין הזה? משה דברת יושב כאן. השר, מיכה חריש, כתב לי פתק,

ואני מבין שיש שני משקיעים כלשהם, שיכול להיות שברומניה קנו ומכרו ציוד ישן,

ואני יודע שזה היה שווה 40 או 80 מקומות עבודה באופקים. זה לא קרה. יכול להיות,

שהם צודקים. שר האוצר, זה לא סביר בעיניי, שהברה ברמה הזו תבוא ותעשה כך, בעיקר,

כשאתה בא לכאן ואומר שבחודשים האחרונים, בצורה אינטנסיבית, מקצועית ומסודרת,

נבחנות, ע"י המשרד שלך וע"י מיכה, תכניות כמו החברה הזו, שתבשיל בעוד שבוע, חודש

או חודשיים, תביא x מקומות עבודה ותיתן, גם כפי שמיכה כאן אמר, איזה שהוא כיוון

נוסף למאפיינים של תעסוקה בישוב הזה. מה היה קורה לאדון "כלל", אם אתם הייתם

יודעים על כך חמש דקות לפני כן, במקום להכניס את כל הישוב - אינני רוצה לומר את

כל עם ישראל, שכן זה לא ראוי - לטראומה כזו? מה היה קורה לאישי המשק הנכבדים

האלה, שאתה כל כך נואם עליהם כאן, אם חם היו מיידעים אתכם, וזה היה משתלב בגרף

הזמן של יצירת מקום אחר? אבל, זה רחוק מהעין - זה שם - כמו עוד כמה דברים.

אני רואה בדבר הזה בדיוק מה קורה בחלק מההתייחסות למושבים. אתמול, מיכה ואני

ישבנו כמה שעות, וקצת פיטפטנו, ונכנסו אליו אנשים. אחד אמר לו: "אתח רוצה ממני

ארנונח? אין בעיה. תיקח ארנונה", ואסור להתפתות לזה. אם עסק, גם באופקים, לא

יכול לשלם ארנונה כמו בן-אדם, אזי משהו ידפוק' בבסיס שלו, ואם הוא לא יפול היום

הוא יפול אחר כך. לגבי חהתיחסות וההתנהגות האלה, אני חושב על שני דברים, שאחד

מהם הוא שייכלל" לא יכולה לצאת מזה נקיה. אם היא עשתה את המעשה חזה כך, בלי

שהממשלה בתמונה, ועזוב את ההסתדרות שכן ענין הסתדרות לא חשוב- - -

ע' פרץ;

מדוע זה לא חשוב?

שי אביטל;

זה לא חשוב, כי ההסתדרות עם העובדים והיא תנהל את המאבקים שלה וגם תשיג.

עי פרץ;

אל תגיד "לא חשוב". תגיד, שההסתדרות היא לא גורם במקרה חזה. מה זה: "לא

חשוב"?

שי אביטל;

ההסתדרות לא חשובה לענין הזה. אני לא מצפה ממעסיק, ששר האוצר בא לנאום עליו

נאום מהסוג הזה, שיעשה חשבון להסתדרות, בלי שהוא יקבל את זה דרך הרגליים, וזה לא

יהיה המקרה הראשון. מה לעשות? כך אני חושב.

כרגע, אתה מערבב שני מקומות.

האם סי ימת?

חבר-הכנסת דן תיכון, ממלא מקום יושב-הראש: יש לנו שתי הסתייגויות, שאנו

צריכים לתכנן, אך זה לא בענין הדיון הזה. אני תובע כאן דיון לגבי מה שקרה

ב"פולגת" עם מספרים. חבר-הכנסת דן תיכון, עכשיו אתה ממלא מקום, ואולי יש סיכוי



שזה יקרה, כי יושב-ראש הועדה, גדליה גל, לא כאן. באה החברה ואומרת, שבניתוח זה

לא עסק אטרקטיבי. יתקבלו תשובות בעוד יום או בעוד יומיים. אני רוצה כאן דיון

בדיוק מה קרה שם עם מערכת המספרים. אם הם החליטו לסגור וישנה אופציה שאנשים

יפנו, יעשו איזה שהוא דבר, ולא בכספי מדינה, אזי התמונה הזו צריכה להיות ברורה

כאן. אני מבין, ששני השרים דואגים לעתיד. אחד אומר: "בבוקר אני הולך לשם". צריך

לבחון את מה שנאמר כאן.

אתמול, כל היום, כפי שאתה יודע, נציגי משרדנו היום שם, ועובדים גם על

העדכני, על השוטף.

אני יודע.

מי זה נציג משרדך? האם זה מר בן-טוב?

לא. היה המנכ"ל יוסי שניר.

במקרה הזה, היה צריך את המנכ"ל.

אינני מבין מה ההערות האישיות האלה כאלה, חבר-הכנסת דן תיכון.

מה אתה מבלבל את המוח?

האם אני מבלבל את המוח? מה קרה? מדוע הגבת בכעס?

אני חושב, שהוא בחור טוב, וצריך להכיר את הענין.

קלטתי צליל שונה, ולכן אני חוזר בי.

אני באמת לא בקיא במריבות האישיות, אם ישנן כאלה.

אדוני יושב-הראש, אני תובע דיון מסודר. לגבי הדיון הזה, לא סתם אחרי שלוש



שנים זו פעם ראשונה שאני כועס על הערות ידידי, יושב-הראש גדליה גל,

קריאה;

הנה, הוא הגיע.

(יו"ר הוועדה, גי גל, חוזר לחדר הישיבות.}

שי אביטל;

אתה העד הכי טוב פה. ראיתי איך התגלגל הדיון הזה. אני תובע, שחברת "כלל"

תבוא להסביר כאן, כי השרים עושים תנועות כלשהן עם הכתפיים כאילו אין מה להסביר

כאן והכל בסדר מבחינת "כלל". יש לי חשש, שנצטרך באותו דיון לבחון עוד כמה דברים.

די תיכון;

הבעיה באופקים מזכירה לי נשכחות. אופקים נבנתה לא טוב, מבחינת התעסוקה.

עי מאור;

יושב-הראש, אני מבקשת, שתאפשר לי לדבר, כי עלי לנהל את הישיבה במליאה.

הי ו"ר ג' גל;

נאפשר לך. אני חושב, שעד אז יקראו לנו להצביע.

די תיכון;

אופקים נבנתה לא טוב בתחום התעסוקה. הייתי כמה פעמים באופקים, לאחר שפרשתי,

ונדמה לי שדבר לא קרה והדברים קפאו. הייתי שואל האם יש שם עוד כמה מלטשות

יהלומים. הן, ודאי, עברו מן העולם. הן עברו למרכז הארץ. אופקים היתה מרכז.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

נכון.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אני סתם אומר לך; גם בנתניה זה הצטמק מאד עכשיו.

די תיכון;

מה שנותר באזור התעשיה זה ודאי המבנים היפים שבנו. אופקים נבנתה על "אומן".

כבר לפני 23 שנים החזיקו בכוח את מפעל "אומן" באופקים, והיו בעיות לאורך כל

הדרך. אינני יודע אם אתה יודע, אך גם "פולגת" התנדנדה בקרית גת לפני 3-2 שנים עד

שיצאה לאויר העולם.

מ' שטרית;

האם אתה יכול להסביר לי מדוע סטף ורטהיימר הולך להקים גן תעשיה בעומר, ולא

באופקים?

די תיכון;

אני יכול לומר לך, שיאמר לך פיני בדש, שאני חשבתי שזה מעשה לא טוב ולא נכון



מנקודת ראותו של המשק הלאומי.

האמן לי, שזו היתה ההשקעה הכי טובה.

היו"ר ג' גל;

יש צלצול. אם לא נגיע, יאמרו שלא באנו להצביע. אנו נמשיך את הישיבה לאהר

ההצבעה.

יש כאן קיזוז.

אין קיזוז. יש עוד חמש דקות, ואפשר שימתינו שם כמה דקות.

גם אני רוצה לומר משהו.

אני לא יכול. הפסקתי את חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מפסיק את ישיבת הוועדה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:48.)

(הישיבה חודשה בשעה 12:14.)

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

ברצוני לומר לכם, כמנוסה בעסק הזה, שאני לא מבין את הבעיה. אתה תלך ותציע

לממשלה שבשנה יתנו מענק של % 38 במקום 34%. הרי יש לכם בצנרת המון מתעניינים.

תפנו אותם ותנו קדימה ראשונה לאופקים. תבנו מיד מבני תעשיה, כדי שיוכלו להכנס

מיד. אני לא יודע מה המכשירים שלכם היום בנגב.

רוב המשקיעים לא רוצים מבני תעשיה. הם רוצים בניה עצמית.



די תיכון;

האמן לי, שהם רוצים להרויח את המענק. אין ערך למבני תעשיה באופקים לפהות לא

בשלב הזה. מי שרוצה לבנות בעצמו הוא ספקולנט. אתה צריך לבנות מיד כמה מבני תעשיה

ריקים, כדי שיוכלו להכנס במהירות. כל נסיון לכופף את "אומן" ואת "כלל" לא יפתור

את הבעיה, כי העיר לא בנויה כהלכה בתחום התעסוקה מן היום הראשון, וכל הנסיונות

שלנו לא הצלייזו כי אותה בעיה ישנה גם בנתיבות ובשדרות. כשאתה נותן לקרית גת אזור

פיתוח אי, אף אחד לא יבוא לאופקים, אלא אם כן תיתן תמריץ נוסף. אני מציע לך גם

לתת קצת יותר בתחום התשתית, ומעולם לא היו כל כך הרבה מתעניינים כמו הפעם. ברגע

שתפזר את הענין הזה מחוץ לאופקים, לא ייצא מזה כלום, ותוך 3-2 חודשים אנשים לא

יסעו כי מדובר בנשים שמטופלות בילדים והן לא תיסענה. הסוד באופקים הוא, שהם לקחו

את האופניים או נסעו ברכב הפרטי ל"אומן", שפעם היה בקצה העיירה והיום הוא ודאי

במרכזה. זהו מבנה יפהפה, ואתה תוכל לקחת אותו ולתת אותו מיד ליזמים. אבל, אל

תבססו את התעסוקה שם על טכסטיל וסריגים, כי השכר אפסי. צודק "כלל". עמיר פרץ קצת

כועס, והוא קצת חמום. שום ועדת חקירה לא תעזור, כי אכן בשכר הזה מוטב שהמפעל היה

עובר מן העולם בצורה מסודרת ולא מהיום להיום.

היו"ר גי גל;

הערה - העובדים האלה, שעבדו ב"אומן", לא יקבלו שכר בלתי רגיל במקום אחר.

זה נכון, אך העיירה לא בנויה כהלכה. אתה זוכר אותה. יש גם בעיה של המושבים

בסביבה, שזו עיר הבירה שלהם, וכולם נוסעים לאופקים. החקלאות שם לא מתפתחת כפי

שחיינו רוצים, כלומר גם היא בנסיגה, וזה משליך על אופקים. אתה יודע, בלי להיות

שם, שהתעשיה הטובה ביותר שם היא ודאי אולם השמחה. הוא הכי גדול. להערכתי, יש שם

אולם שמחה שהוא בין היפים ביותר בארץ. אני מתפלא איך הגעתם לענין הזה. עיזבו את

כל המירוצים המהירים, ואתה תרוויח מהעסק הזה. אתה עושה את הניתוח הנכון: לא עוד

סריגים. אין עיר בארץ, שיכולה להישען על התעשיה הזו שהולכת ונעלמת כתוצאה מחשיפה

ותחרות מחוץ-לארץ, ומוטב שזה ימות בבת אחת, ואתה תנצל את הענין הזה לצורך לחץ על

הממשלה, כדי שתביא לך תעשיה רצינית. בתמריץ נוסף, תמריץ אדמיניסטרטיבי נוסף, אתה

יכול לפתור את הבעיה הזו. אני לא מבין מה הבעיה שלך.

אני רוצה לברך מאד את מעורבות ומהירות המעורבות של שרי הממשלה ושל ועדת

הכספים. השתכנעתי, שבטווח הבינוני, מה שנעשה בכמה הימים שהיו - וראינו הרבה

משברים - התשובה, שקיבלנו על ECI, טובה, חיובית ומספקת. לכן, ברצוני למקד את

דברי י בטווח המיידי.

היא לא מספקת.

זו דעתי, לגבי הטווח הבינוני. אני רוצה למקד את דבריי בשני הטווחים,

שבעיניי, לא מספקים.

מיכה חרמן, אל תיתן להם להישען על מפעל אחד.

לדעתי, התשובות עדיין לא מספקות בטווח המיידי ובטווח הארוך יותר. בטווח

המיידי, אני חושבת ש"אומן" חייב לפעול חצי שנה. חודשיים הם לא פסק זמן

להתארגנות. זהו פן אחד שהיה בהתייעצות אצל ראש הממשלה ביום שני. לגבי חלק מזה,

ממילא התכוונו להפעיל חצי שנה.

בנוסף, שר האוצר, אתה צודק. אני יושבת-ראש ועדת משנה לקידום נשים בעבודה

ובכלכלה, אבל כל אשה אחראית לעצמה ואני לא אחראית לאף אחת. אני כן מקבלת את

עמדתך, שבחברה מודרנית וגם באזורי פיתוח נסיעה לעבודה של 3/4- 1/2 שעה היא נכונה.

אני רואה היום סיכוי אדיר גם לאופקים.

זה לא נשים.

זה גם הנשים. אני מסכימה איתך, שההסעה צריכה להיות מאורגנת. לא יוכלו לשלם

פרטנית לכל עובד נוסע. צדק מאד יושב-ראש ההסתדרות, עמיר פרץ, שקודם כל, "אומן"

אחראית לתת פיצויי פיטורין.

יתנו פיצוי ים מוגדלים.

צריך ליצור את המעבר למי שמעוניין, לאו דוקא מ"אומן", אלא כל מי שמאופקים

מעוניין לבחור לעבוד בבאר-שבע ובקרית גת, עם הסדר מסודר מאד של שעות העבודה

להסעה ושל מימון הנסיעה.

שר האוצר, חלק מהעובדים באופקים, ושמענו זאת גם ממיכה, מסובסדים. ברצוני

להזכיר, שלפני חצי שנה פניתי אליך בענין העובדים בחקלאות; התוספת, שנותנים לשכר

מינימום ע"י משרדי הממשלה, עומדת להתבטל. יושב-הראש, גדליה גל, אני מבקשת, שזה

יהיה אחד הסיכומים. אנו כל הזמן פונים ומבקשים, שזה לא יתבטל ב-1 בינואר.

לטווח הקרוב יש את הנושא של טיפול נקודתי לפחות לשנה. אני חושבת, שהפניה של

מיכה נכונה. צריך עוד מקורות תעסוקה, והמלים "עבודת דחק" נוראיות, אבל צריך

פרוייקטים מיוחדים לשנה הקרובה.

מה פתאום פרוייקטים מיוחדים?

אני מדברת על הטיפול המיידי.

מותר לה לומר זאת. היא חושבת כך.



די תיכון;

היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה.

היו"ר גי גל;

אם כך, מדוע אתה צריך להעיר?

ע' מאור;

אני אומרת; טיפול נקודתי. כך אני מבינה אותו.

לגבי הטווח הארוך, אמרו את כל הדברים על אופקים. הבעיה היא לא רק אופקים,

אלא מספר מקומות, וחבר-הכנסת שלמה בוחבוט ירחיב על כך ואינני רוצה להרחיב. שר

האוצר, יש דבר שאני לא הבנתי. אנו דיברנו על חוק השקעות הון בתעשיה, על הצמצום

שלו. אתם מורידים מ-% 38 ל-% 34 ו-% 30. את אותו דבר צריך להעביר להשקעות להון

האנושי. זה מה שחבר-הכנסת בני טמקין תמיד דיבר עליו. זה מה שאנו אומרים: צריך

לעודד יזמים, לעודד את הההון האנושי ולהשביח אותו. לכן, זו הצעתי לטווח ארוך;

להעביר את אותם אחוזים שמורידים מחוק עידוד השקעות חון להשקעות בהון האנושי.

מדובר על אותם תקציבים, ולא על תוספת תקציבית.

שר התעשיה והמסחר מיכה חריש, ציינת את נושא חוק עידוד השקעות. מה קורה עם

חברת "כלליי, לאחר שהם קיבלו את העידוד שלך? האם הם מחזירים את הכל? אלו פיצויים

הם משלמים בגין זה? האם יש לך פיקוח, שהכל הולך להשקעה? שמעתי באופקים, והרי

הייתי שם ביום ראשון, השערה שחלק ממה שאתם נותנים כעידוד להשקעות הון לא מושקע

באופקים במפעל אלא במקומות אחרים. מהי מידת הפיקוח וכו'? לצערי, לא אוכל לחכות

לתשובה.

היא תקרא את התשובה בפרוטוקול.

יחסי עובדים-מעסיקים - כולנו מסתייגים ממה שקרה, אך הסתייגות לא מספיקה. שר

האוצר אברהם שוחט ושר התעשיה והמסחר מיכה חריש, יש את הענין הזה שמנהלים היום

מרשים לעצמם להתנהג כך.

שר האוצר אי שוחט;

יש הסתדרות, שתטפל בזה.

עי מאור;

מנחלים מרגישים, שכנראה קיימת אוירה שאיכשהו זה יעבור לסדר-היום. הם הכניסו

את חברת השמירה הפרטית ונתנו לעובד להרגיש שהוא אוייב במקום שותף. אם מעסיקים

היו יודעים, שהענין הציבורי לא מאפשר זאת, זה לא היה קורה. אני אומרת, שחייב

להיות גינוי אדיר. בנוסף, אנו חייבים, ככנסת וכממשלה, לקדם את חוק יסוד; זכויות

חברתיות.

שר חאוצר אי שוחט;

זה לא בסדר.



עי מאור;

היועץ המשפטי של ההסתדרות אמר לנו, שחוק יסוד: חופש העיסוק קיים. אנו במצב

תחוקתי נכה. זה לא קיים באף מדינה מערבית. זהו חלק, שאנו חייבים לעשות עד גמר

הקדנציה הזו. אני מתנצלת, אך עלי ללכת.

אני רואה זאת בפרספקטיבה קצת יותר רחבה. אני מעריך מאד את עבודתם של השרים,

גם של שר האוצר וגם של מיכה חריש. הם עשו הרבה מאד - בכל אופן, המדינה היתה

במצוקה לפני שלוש שנים - אבל בנושא טיפול נקודתי במוקדי אבטלה לא נעשה מספיק.

אני מודאג, כי ברגע שישנה נפילה של מפעל אחד, ישנן נפילות אחרות, והן תהיינה לא

רק באופקים אלא בהרבה מקומות, ודוקא במקומות בהם האבטלה היא אבטלה.

כתבתי מכתב, ב-30 בינואר 1995, לראש הממשלה ז"ל, שכותרתו: "טיפול נקודתי ב-

15 ישובים בעלי אבטלה גבוהה מעל ל-% 9", והצעתי מה צריך לעשות. זה לא מספיק רק

למפעלים. מה עם התשתיות המהירות והכבישים? יושב-הראש, אני חושב, שאחת השגיאות,

שהוועדה הזו עשתה, היא שהלכתם לקראת הבקשות לתת מעמד של א' בערים בתוך מרכז

הארץ. זה חמור מאד. זה יהיה בעוכרי מדינת ישראל. צדק מיכה הרמן, כשאמר שהטלפונים

הפסיקו לצלצל. מי ילך לאופקים, אם בסך הכל כמה קילומטרים משם, 40-30 קילומטר, יש

מעמד של אזור אי לקרית גת?

היה אחד, שהציע לא לתת להם, אך הוא היה במיעוט.

חבל, שלא ידעתי. אם הייתי יודע, הייתי מגייס את החברים והייתי עומד על

הרגליים האחוריות ומתנגד.

עשיתם מחטף ביום חמישי בתל-אביב.

אחר כך פירסמו זאת בקרית-גת ולא אמרו, שגדליה גל התנגד גם לנצרת וליקנעם.

אמרו, שהוא התנגד רק לקרית-גת.

לא. בנצרת אמרו, שאתה מתנגד לנצרת.

הבעיה של אופקים היא לא רק בתעסוקה. לפעמים, אני המום - שר האוצר, אתה היית

ראש עיר, והשר מיכה חריש מכיר את הנושא - איך אתם מעיזים להציע הצעה חמורה

הנסיעות האלה? על מי אתם מדברים? אלה נשים וזקנות, שעובדות ובקושי מביאות

את ה-1,700 ש"ח, ואתה מצאת עכשיו פתרון: הסעות. צריך להתנגד לזה בכל תוקף. זהו

פתרון לא נכון.

אינני מבין מה רע בזה.



ש' בוחבוט;

זה לא ענין של רע. הנשים האלה בקושי יוצאות. הן היו מעדיפות לגדל את ה- 6-4

ילדים. זו לא אשה עם לוכסוס, שיוצאת כדי לצאת לעבודה. אני יודע מי הן הנשים

שיוצאות. גם אני ראש עיר, ומעלות היא אהד הישובים היפים בארץ, אבל ישנן מצוקות

שמאשימים אותי ולא משנה כמה דברים טובים אני עושה. אי אפשר לבוא כשרים ולומר:

"אנו עשינו". יש נקודות, שזה לא מספיק לבוא ולהגיד: "לתת היום פתרון נקודתי

בשיטת החמישה. לאופקים פתרת את הבעיה". הבעיה יותר סבוכה. איך עשו ונתנו טיפול

נקודתי ל-בי? זה היה טמטום ממדרגה ראשונה. דוקא הישובים שהם במעמד אי, שהיו

צריכים לקבל טיפול נקודתי, לא מקבלים. הם לקהו את כל הכספים, והעבירו לעורף. זה

המור. מיכה הרמן, אני אומר לך, בכל הידידות: אל תצפה לישועה מכאן. ועדת הכספים

תרשום את הדברים עכשיו פרוטוקול, ואת גדליה גל אני מכיר היטב.

ישנם כאן שני שרים.

אדוני, עם כל הכבוד לשרים, צריך תכנית מגובשת, כוללת, איך נותנים פתרון,

והפתרון הוא לא בעיה של מפעל אהד. את זה אינכם רוצים להבין. הוא קלט % 70

מהאוכלוסיה. האוכלוסיה הזו קשה, ואני מכירה כאילו אני ראש עירית אופקים. יש לו

מעל ל-% 35 עולים עם בעיות מצוקה: נכים, אנשים בלי רגליים, הולים כרוניים וילדים

מפגרים, והוא לא מקבל.

דרך אגב, אדוני שר האוצר, זה דבר חמור. אמרת, בישיבת סיעה, בהנהלת הסיעה,

שערי הפיתוה יוצאו מקיצוץ תקציב. באתי אתמול לשר הפנים ואמרתי: "אדוני, זהו

הסיכום, שהיה עם ראש הממשלה ושר האוצר. אתם באתם ואמרתם, שהיתה תוספת השנה של

ערי הפיתוח. התוספת הזו היא כאילו שאנו מוסיפים ל-1996". כלומר, יש איזון. אין

דבר כזה. אהד כמו מיכה הרמן, שדיברתי איתו שלשום, אומר: "אתה יודע מה? שכולם

ילכו " - וסלה לי על המלים- "אני עוזב את העסק". איך דבר כזה יכול לקרות? צריך

לסייע לו בתקציבים שוטפים ולתת פתרון לבעיות. חבר-הכנסת מאיר שטרית אומר: "פשוט,

חינוך". מה זה "חינוך"? האם זה כרמיאל או ערד, שהיו בהם ועדות מסדרות שמקבלות

משפחות שרוצים?! פה, כל דיכפין יבוא ויגיע. הוא מתמודד עם בעיית החינוך.

אני מציע פתרון לטווח הקצר ולטווה הארוך. אתם יודעים היטב, שברגע שמחליטים

להביא מפעל, זה לוקח בין שנה לשלוש שנים. אתה לא פותר לו את הבעיה. אני חושב,

שצריך לפתור לו בעיה של 500 עובדים. שר האוצר אברהם שוחט, אני אומר זאת שלוש

שנים, ופתרנו חלק מבעיות התעסוקה כשהחלטנו לעשות עבודות יזומות. שר האוצר, תעשה

לי טובה ואל תעשה לי ככה.

גם לפני שנתיים אם היו מקבלים את ההצעה של עבודות יזומות, האבטלה לא היתה

יורדת. המדיניות היתה טובה, שלא הלכו לעבודות יזומות.

חבר-הכנסת פנחסי, אתה טועה. אתה גר בבני-ברק.

גם שם יש אבטלח.



שי בוחבוט;

לכן, אתה לא מקבל את הדברים. אני מקבל את זה, כראש עיר. חבר-הכנסת פנחסי,

אני מעדיף, כראש עיר, שבמקום שאנשים יעמדו ויקבלו דמי אבטלה הם ילכו לעבוד. נתתי

כאן הצעה וכתבתי לשמעון פרס את ההצעה הזו, שבה אפשר לפתור 450 עד 500 עובדים

במשך שנה. שום דבר לא יקרה, אם הרשות המקומית תעסיק מאה עובדים לשיפור פני

אופקים. אופקים זקוקה לזה. לא יקרה שום דבר, אם 150 עובדים ילכו לעבוד בקרן

הקיימת. אני אומר, שזה פתרון לשנה עד שנה וחצי ולא יותר מזה. באותו זמן, אפשר

לעשות הכשרה מקצועית לעוד מאה עובדים, ואפשר לבוא ולמפעלים ולומר: "תקחו עובדים

לשנה, ואנו נשלם את דמי האבטלה". - זה לטווח הקצר, ואז יש לנו מספיק זמן לשבת

ולהביא 4 -5 מפעלים שיהיו עמודי תווך. במקביל, צריך לבוא לשרת העבודה ולהגיד לה:

"תני טיפול נקודתי לאופקים", וצריך להכריז על אופקים כעל ישוב שצריך לקבל טיפול

נקודתי.

יש גם את נושא התשתיות. צריך להיות כביש מהיר לקרית גת ולתל-אביב או לבאר-

שבע. בלי כביש מהיר, אנו בבעיה.

הצעתי להקים ועדת משנה לנושא ערי פיתוח, שהיא חשובה מאד.

אמרתי אתמול בלילה, שהבעיה היא השיטה כאן. מה שקרה הוא, שכל מפעל, שלא בטוח

אם היה מגיע לו מענק או לא ושלא בטוח שהוא היה ריווחי או לא, שרצה ללכת לאופקים,

בגלל שהוא הגיע לאופקים לא עשו התחשבנות עד הסוף אם כדאי לתת לאופקים תעסוקה.

עוד לפני שהייתי הבר-כנסת וראש מועצה, רציתי להקים מפעל באופקים, והתייאשתי

וברחתי מכמה סיבות. היו לנו הזמנות ליצור בסכומי עתק לאירופה, ומראש ידעתי שאי

אפשר לההזיק מעמד שם בגלל האוירה והסביבה, ואם אתה לא עומד בלוחות זמנים של

יצוא, גמרת את הקריירה שלך מבחינה זו. אני זוכר, שאתה היית אז גם בתחום הכלכלי,

ולא ראש מועצה. לפעמים, עדיף שמפעל לא יבוא לשנה, מאשר יעבוד שנה ו יתמוטט, שכן

יש גם את הבעיה הפסיכולוגית והתדמיתית. כשנפתח מפעל לשנה ואחרי שנה נסגר וקם

מפעל אחר ונסגר ועובד מתחיל לעבור ממקום למקום ועוד מפעל נסגר, אנשים לא באים כי

"זה מקום, שכנראה משהו קורה בו שאנשים לא מחזיקים מעמד". עדיף אולי

לחכות אפילו שנה עם עבודות יזומות וללכת על משהו יותר בסיסי ויותר חזק שיחזיק

לאורך זמן גדול יותר.

מיכה, אתה ובייגה, הגעתם לאופקים, ואני הייתי בסיבוב איתכם, ואמרנו דבר אחד:

היתה הבטחה לסכום כסף שלא ניתן. כשאתה בא לאזור תעשיה שנראה כמו שהוא נראה, האמן

לי שאתה עושה איתו סיבוב, נכנס לרחוב השני והוא מסתלק חזרה, כי זה נראה רע

ונורא. דיברנו על סכום כסף, שיושקע, ו"מבני תעשיה" מוכנים לתת MATCHING, בשינוי

קצת מדרכות, קצת פרחים וקצת עצים, על מנת שלמשקיע

שבא יהיה חשק להמשיך ולהכנס פנימה. אני אומר, שכשבא לפארק שלי אדם ועושה סיבוב,

%/70 כבר בשלב ראשון עברתי.

מאה אחוז.

אמרתי למיכה: עם כל הרצון שלי, אם הייתי יודע שארויח מליונים, הייתי מגיע

לכאן, עושה סיבוב וחוזר חזרה. זה דבר, שצריך לעשותו.

מאיפה באים העובדים בפארק אצלכם?

יש לנו מבאר-שבע ומערד וגם 40-30 שמגיעים מתל-אביב מדי יום.

מה זרז משנה מהיכן הם באים? העיקר, שהם באים.

במקהה הזה, זה רלוונטי.

היום, ישנם מעל 30 איש שנוסעים ומהכים למגרשים.

גם מאופקים זה הצי שעת נסיעה.

זה לא פתרון.

זה לא אותו שכר.

זה לא אותו שכר ולא אותו סוג של עובדים. יש אנשים שמגיעים מתל-אביב, כי לא

מצאו אותם, במולטימדיה, בדרום. אמרתי כל הזמן, שאם האוניברסיטה בבאר-שבע לא

תתחיל להכשיר עובדים, שמתאימים לסוג התעשיה שיורד היום לנגב, התעשיה תעצור לא

בגלל שאין משקיעים אלא בגלל שאין עובדים.

דרך אגב, היכן יושב-ראש ההסתדרות? מה הוא 'תוקעי נאומים, ולא נשאר לשמוע את

האחרים?

שר האוצר, עכשיו, אתה שואל אותי מתי הישיבה מסתיימת. אתה תרמת לזה, שהיא

נמשכת לזה מעבר לזמן. אחר כך, תקום ותאמר: "אני צריך ללכת", כשעדיין לא סיימו

לדבר. תחליטו מה אתם רוצים.

האמן לי, שביטלתי ארבע פגישות, כדי להשאר כאן.

האם אתה רוצה, שאביא לך את מזכיר ההסתדרות?

כן, אני רוצה, שמזכיר הההסתדרות, שנשא נאום כזה, ישאר וישמע גם את התשובות.

אני אעביר את תשובת שר האוצר לעמיר פרץ.

יושב-הראש, אני חושב שזה די נדיר, ואני רואה בחיוב ששני שרים יושבים בענין

טיפול נקודתי.

מאה אחוז.

זה מכובד מאד, ואני חושב שיש כאן רצון לפתרון. אינני מסכים איתך, שאומרים

שלא ייצא מזה כלום. יושבים כאן שני שרים, שאחד מהם שר האוצר, וחייב לצאת מזה

משהו. צריך ללכת לתעשיה מתקדמת, ורק כך תוכל להביא אוכלוסיה איכותית.

אולי נציע לסטף ורטהיימר, שיקים פארק תעשיה באופקים.

האם אז אתה 'יורד' ממנו?

אני מודיע לך, שאני ייורדי ממנו.

גמרנו.

הוא, אתמול, ירד לנגב. צריך, שיבוא לאופקים.

אין לי incentive לסטף ורטהיימר יותר טוב מזה.

היתה תמונה שלו, שהוא מסתובב במדבר ורוצה להקים בו פארק. אפשר, שיקים אותו

באופקים. נראה אותו.

הוא רוצה להקים ישוב כמו כפר ורדים.

זו הכותרת היום.

שי בוחבוט;

אדוני, בבקשה, תפנה לסטף ורטהיימר ותאמר לו: "אדוני, בוא".

חבר-הכנסת פיני בדש, האם אתה מקבל על עצמך לגמור עם סטף ורטהיימר?

כן.

חבר-הכנסת עמיר פרץ, שאלתי איפה אתה.

גם לי יש תקציב, ולא רק לך.

יושב-הראש, אתה מוציא הודעה לעיתונות, שאני קורא לסטף ורהיימר להקים פארק

באופקים.

ואז ,אתה 'יורד' מזה.

בלי תעשיה מתקדמת יותר, לא יהיה עתיד לאופקים. זה יקה עוד שנה או שנתיים

ללכת על הבסיס, ובשביל להביאם תנו להם עדיפות, כמו שהוא אמר, נקודתית.

בזמנו, טיפלתי בנושא המפעל במצפה רמון. עמד להסגר המפעל האחרון, המתפרה,

"אדוני, תקבל גם % 38 מענק וגם 10 שנים פטור ממס". לא

האמינו, שהוא ירויה. אחרי שנה הוא התחיל הרבה כסף, ואז אמרו: "תתחיל לשלם מס. זה

לא טוב שנתנו לך". יכול להיות, שבמקרה נקודתי כזה, הממשלה צריכה להחליט לתת

עדיפות נוספת, כמו שהוא דיבר על זה. זה יריץ מפעלים. שר האוצר, האמן לי, שבסך-

הכל, בעקיפין, ההזרמה שאתם תתנו לעומת ההטבה הזו היא הרבה יותר יקרה בסופו של

דבר. אני מוכן להתחיל לכוון לך מפעלים. הבעיה היא, שאני מכוון אותם לבאר-שבע,

והם לא רוצים ללכת אפילו לבאר-שבע, מבחינה תדמיתית, ואומרים: "תלך אתה". אנו לא

מדברים רק על פתרון של שנה או שנתיים. אנו רוצים לראות את אופקים ברמה של ערד,

של יבנה ושל אחרים. בלי תעשיית הי-טק, לא יבואו אליך אנשים. תוציא ל"בנה ביתך"

אלף מגרשים של דונם בחינם, ויבואו מהנדסים צעירים. אל תצחק. למען איכות חיים כזו

יבואו. זה תמיד מתפתח כגרעין. עומר התחילה מזה שהתפתח גרעין. באה קבוצה של 50 או

100 מהנדסים לאותה שכונה. זה גרעין, שילך ויגבר. אין לך אמונה, ולי יש אמונה

בענין הזה והשיטה עובדת. הגרעין הראשון, אנשי הקבע, עבד.



היו"ר ג' גל;

עומר התחילה מקצין הרכב שלי.

אין שום סיבה, שהוא לא יעבוד עם קבוצת מהנדסים, שיגיעו למפעלי הי-טק שיגיעו

לשם. אני מצטרף למי שאמר, שהוא נגד לתת את הסיוע. זהו כיבוי שריפות. בסופו של

דבר, לכל המפעלים האלה, תע"ש וכו', נתת עוד מאה מליון ועוד מאתיים מליון, ונשארת

באותה נקודה. חבל לתת את הכסף הזה.

אינני רואה פסול בנסיעה לעבודה בעומר או בבאר-שבע. כיום, יש אוטוסטרדה עד

צומת גילת, ונדמה לי שהשנה מתחילים לעבוד על הכביש עד אופקים. אני נוסע מהמושב,

בו גר אבי, לבאר-שבע, מצומת גילת לבאר-שבע, במשך 9-8 דקות.

ר' פנחסי;

באיזו מהירות?

זו מהירות של 90 קמ"ש. זהו כביש מצויין ואוטוסטרדה נהדרת עם ארבעה נתיבים,

ונשאר לסיים חמישה קילומטרים לאופקים.

יש את זה בתכנית העבודה של השנה.

אני יודע. שם אין בעיה, וזה ילך מהר, כי אין הרים והשטח מישורי, חוץ מגשר.

אני אומר לכם, שנסיעה מאופקים לבאר-שבע תימשך עשר דקות, ולא יקרה כלום. לתל-אביב

נוסעים במשך שעה. אני לא רואה בזה פסול. זה לא פתרון לכולם. זה פתרון, שאפשר לתת

ל-% 20 מכוח העבודה.

אני גם מתנגד לביסוס כל העבודה על מפעל אחד. למשל, "אינטל", כמו שהיה עם

"פולגת", יתפוש את כל העובדים בקרית גת; אם, חס וחלילה, יקרה משהו ל"אינטל",

תהיה מכה בעיר.

בגלל זה, הנחינו שלא תהיה יותר מהשקעה גדולה אחת באזור אחד.

אני מוכן לעזור בענין המפעלים. אבל, אני רוצה שיהיה סיכום, שתהיה השקעה של

הMATCHING- עם "מבני תעשיה" כדי לשפר את חזות אזור התעשיה. תצא מכאן עם הצהרה.

מיכה הרמן, אל תוותר על זה. את זה כבר לפני שנה וחצי הבטיחו לך, ולא עשו. אל

תסכים לשום דבר אחר. צריך להחליט את מה שהחלטנו לפני שנה וחצי: שיפור אזור

התעשיה.

אני מבין, שהויכוח ביניהם הוא כמה לתת: 5 או 7 מליון.



שר התעשיה והמסחר מי חריש;

האמן לי, שהוא היה שמח לשמוע את מה שאנו מדברים כרגע.

בסדר. אבל, חבריה, תעשו את המינימום הזה. תחליטו היום, בסיכום, שנותנים את

הכסף שהובטח אז לשיפור האזור.

גי שגיא;

שמעתי את חבר-הכנסת שלמה בוחבוט. ברצוני לומר לך, שאין שום שחר לזה, שלא

ייצא שום דבר מהדיון ושאין התיחסות רצינית. כפי שאמר כאן חבר-הכנסת פיני בדש,

יושבים כאן שני שרים, וזה לא דיון שגרתי. אני לא זוכר, שדבר כזה קרה. לאורך כל

הדרך, מאז המשבר, אני חושב שיש התיחסות רצינית מאד. אני משוכנע, שייצא מזה משהו.

יש עם מי לדבר, ואני משוכנע שנגיע לתוצאות בנושא זה. כמובן, שהדברים מחייבים

התעקשות, זמן וכיוצ"ב.

דוקא על הרקע הזה, שהמדינה נמצאת במצב שהיא נמצאת, ואתה דיברת על זה, שר

האוצר, לפני עשר דקות במליאה- - -

שר האוצר אי שוחט;

צעקתי על זה, ולא דיברתי.

שמעתי, שהוא השמיץ את עומר.

גי שגיא;

המדינה הגיעה להישגים מדהימים, בעיקר, בהקשר שאנו מדברים עליו. היצור בתעשיה

צמח במדינה הזו בקצב שאין לו תקדים בכל העולם. אני לא מדבר על שירותים, שירותים

אחרים ועסקים קטנים. מספר העובדים בתעשיה בשלוש השנים האחרונות, ותקן אותי,

מיכה, אם אני טועה, גדל ב-% 30 בתעשיה בלבד. אנו מייצגים עוצמה אדירה. אני לא

אומר, שאין בעיות במאזן התשלומים וכוי, אבל מבחינת היצוא, היצור והיקף היצוא, זו

מדינה עם עוצמה ועם דינמיקה אדירה. אם אתה לוקח את ההשקעות שהיו במשק, אזי מה

שצפוי הוא שבעוד 5-2 שנים המגמה הזו תימשך. דוקא על רקע הגידול המרשים הזה, לא

יכול להיות שיהיה מקום כזה, שהוא 'תקוע' כפי שהוא 'תקוע' ומפגר אחרי המקומות

האחרים.

שני השרים, שיושבים אצלנו כאן בוועדה, יכולים להיות גאים. אני רוצה, שנאמר

את הדברים ביושר. אף אחד מאיתנו לא ציפה להישגים האלה, כשישבנו כאן בדיון על

התקציב הראשון לשנת 1992, בדצמבר 1992. בענין התעסוקה, אני כאן עשיתי מהומות.

שיעור התעסוקה, שיש לך היום, לפני שהאנשים הולכים הביתה, הוא שיעור התעסוקה בכל

הארץ, יש היום תעסוקה מלאה + למעלה ממאה אלף עובדים זרים. יש לנו היום מדינה,

שיכולה להתמודד עם בעיות מסוג זה, ואני שמח שזהו המצב. מכיון, שזהו המצב, אנו

חייבים להתמודד עם זה. מעבר להישגים האלה, אם אנו לא רוצים להחמיץ את ההישגים

האלה, אסור לנו לקיים פערים כאלה בתוך המערכת המשקית במדינת ישראל. אם כלכלה

תתעלם מבעיות מהסוג הזה, זהו נוקאאוט אדיר ואנו נתדרדר. צריך לסתום את הפערים

האלה, ואני חושב שהדיון הזה הוא מסוג הדיונים שאנו צריכים לעשות כדי להביא את

ההישגים שלנו לשיאים גם מבחינה חברתית. אנו מסוגלים, ואנו נעשה זאת. אני אומר את

הדבר הזה, משום שאני יודע, שיושבים כאן שרים שמתכוונים: business, ולא יושבים

כאן כדי לבזבז את הזמן. בתוך הדיון על התקציב יושבים כאן וחושבים; business.

לכן, יש כאן סיכוי טוב, ויש כאן גם עוצמה. אם היית מדינה מסכנה עם % 13 אבטלה



והיית בא לכאן לפני שלוש שנים, הייתי בוכה יחד איתך והיינו הולכים הביתה. אבל,

זה לא המצב. אנו יכולים להביא תעשיות עם הכוונה מתאימה, ואפשר לעשות ולבדוק זאת

גם בפיתוח בכל התחומים.

אני גם מסכים עם חבר-הכנסת מאיר שטרית, שאומר: חינוך. אני בעד חינוך, אבל

האם אתה יכול לחכות עשר שנים? אם אתה אומר שאתה יכול לחכות עשר שנים, אזי אני

יחד עם חבר-הפנסת מאיר שטרית. יש לך בעיה היום.

פ י בדש;

לא יהיה את מי לחנך בעוד עשר שנים.

מ' שטרית;

בלי להתחיל יום אחד, זה לא ייגמר אף פעם.

גי שגיא;

אתה צודק, אך ברצוני לשים את הדברים בפרופורציה. אני איתך. צריך לשלב את

הדברים.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אתם מטיפים למשוכנע בענין הזה.

גי שגיא;

נשמעו כאן הרבה מאד דברים טובים. לגבי מה שנשמע כאן ע"י החברים, בסך-הכל, אם

מצרפים את כל הדברים, אלה הרבה רעיונות נכונים שאני משוכנע שהם נופלים על אוזן

קשבת. צריך לתת העדפות בתחום התשתיות; גם הפיזיות וגם בחינוך, בהון האנושי ובכל

הדברים מהסוג הזה.

יחד עם זאת, צריך ללכת על פתרונות מיידיים. אני נגד פתרון מלאכותי, אלא עד

כמה שאפשר ללכת על פתרונות אמיתיים. באופן מיידי, זה אומר לעשות מאמץ מיידי

ולאפשר לעובדים להשתלב בתעסוקה בסביבה עם קיזוז החסרון או המגבלה שיש להם בכך

שהם מגיעים מרחוק בהשוואה לעובדים אחרים. כאן, יצטרכו לסייע באופן כלשהו, אך

זוהי האפשרות המיידית.

לגבי "אי.סי.איי. טלקום", אני חושב, שזו בשורה גדולה. אני מסכים במאה אחוז

אם מיכה, שצריך לשנות כאן את זוית כדור הארץ באופן שיתן לאופקים יתרונות כלשהם

נקודתיים, לוח זמנים נתון. צריך לעשות משהו, כדי לתת את היתרון.

מכיון שנאמרו כאן הרבה דברים מעשיים בתחום הזה, אינני רוצה להאריך, אך

ברצוני לומר שאני כאן יחד עם עמיר פרץ, שהתיחס מאד בחשדנות ובביקורת לסובסידיה

למה שנשתמר, למה שיהיה בפועל, ל"פולגת". אני מציע לא ללכת בדרך הקלה הזו. אני

חושב, שאנו עושים עוול גם למפעלים מסביב. אני חושב, שכמסר, זה לא נכון לעשות את

הדבר הזה. אם אפשר לסייע לעובדים בדרך של מציאת עבודה חילופית, זה יוצא מן הכלל.

חובה ליצור תנאים להבטיח עדיפות למשקיעים היום באופקים. אלה הכיוונים, שלדעתי,

צריכים להיות. אני חושב, שאם אנו עושים זאת בצורה שכוללת את כל המרכיבים שאותם

אפשר לשפר, אנו מאותתים על המדיניות המאוזנת שלנו גם ללכת על עוצמה כלכלית עם

רגישות חברתית וגם עם הרעיון שאנו לא נסבול פערים בלתי סבירים בחברה שלנו ופערים

בין עיר אחת לאחרת.

מיכה הרמן, אתה עומד בראש עיר, שהיא אחת הערים החריגות במדינה. המבחן שלך

יהיה לא בטווח הקצר, אלא בטווח הארוך. חריגות העיר הזו היא, שיש בה קומבינציה של

בעיות גם בטווח הארוך וגם בטווה הקצר. בטווח הארוך, הענין הוא האם תהיה מסוגל,

בעזרה כמובן, ולא תוכל לעשות זאת לבד, למשוך לאופקים קהילה מהאוניברסיטה או

מבית-החולים; שנינו היינו בישוב שהצליח למשוך גרעין קטן של כמה אנשים - אינני

ברמה מסויימת - ואחריהם כל המושב נהיה כזה. כשבאה החבורה למסלול, האם

לא היתה חבורה כזו? מסלול לא דומה לרנן, לביטחה, לפדויים או לישוב אחד, אלא אולי

לגילת שזה סיפור בפני עצמו. היום, אפשר ללכת לאופקים ולקבל מגרש ברבע מחיר מאשר

בעומר. וזאת, בתנאי שיבוא גרעין כלשהו גדול. התחלתם בזה.

מי שטרית;

אם כך, מדוע הם לא באים?

הקרקע חינם.

אני בטוח, שלזה תמצא עזרה.

ברצוני לומר לשרים כמה מלים, מיכה הרמן העלה את נושא העיריה, וצריך לתת את

הדעת על זה.

הסעת עובדים - בבית אמות המשפט יש מגישה, שדובבנו אותה באחת הישיבות. היא

באה מאשדוד ומוציאה על נסיעה 450שקל לחודש ומקבלת השתתפות המעביד כ-150 ש"ח,

ואני מעגל את המספרים, כשהיא מרויחה 1,500 ש"ח ונשארים לה 1,200 ש"ח. פניתי

לחברה, שיהיו בריאים, ולא יצא מזה דבר. לצערי הרב, ישנם מעט אנשים, שמוכנים

לנסוע שעה הלוך ושעה חזור, למען 1,200 ש"ח, ומבחינתה הנסיעה בנטו זה מרכיב אדיר.

אני מוכרח לומר, שזה כל הזמן מעסיק אותי, ולאו דוקא האשה הזו. אני חושב, שיש לנו

בעיה, כשאנו רוצים שאנשים יסעו, כשמבחינתם נסיעה, בעיקר בשכבות של שכר נמוך, היא

מרכיב ממדרגה ראשונה בהכנסה הפנויה שנשארת להם. אני לא מציע להבהל מההצעה של

השתתפות פרטנית. היות ומדובר בחריג, אינני חושב שישנה בזה סכנה כלשהי. אני אומר,

מעבר לזה, שיש ציבור גדול, שיתקוע' בביתו ומתנוון שם, כי למען 1,100 שקל הוא לא

יקום ויסע לעבוד במקום רחוק יותר, ואם היו עוזרים לו, לפחות חלק ממנו היה נוסע.

אני מבין, שישנה כאן בעיה של עובדים, שהם מסובסדים. אם הם קיבלו עד ה-1

לחודש, אז ודאי שבימים אלה צריך לעשות הכל כדי להמשיך זאת.

ברשותך, ברצוני לומה כמה מלים, למרות שאני יושב כאן הרבה שעות, כי נאמרו כאן

כמה דברים שאני מאד מסכים איתם וכמובן דברים שאני מאד חלוק עליהם. תחילה, ברצוני

אני לא מכיר את הליך הסגירה, אני לא יודע בדיוק את לוח הזמנים

שהיה שם ולא עסקתי בזה. השר מיכה חריש אמר, שבאמצעות גורם חיצוני בודקים את הצד

של התהליך ומה שקרה.

אני לא ידעתי את הסיפור של הרגע האחרון.



שר האוצר אי שוחט;

לא באתי, בשום פנים ואופן, לשבח או לא לשבח את הנהלת "כלל" על מהלך וסגירה,

לא שמעת זאת ממני מעולם. אני לא העליתי בדעתי, שיבואו ויגידו שחובה; על האנשים

לנסוע ואם הם לא נוסעים הם לא מקבלים פיצויים או כל מה שייגמר בהסדר הזה. אמרתי,

ואני גם היום חושב, שחלק מהעובדים, על-פי בחירתם, בתנאים שייגמרו במשא ומתן,

יחליטו שהם רוצים להמשיך לנסוע לבאר-שבע או לקרית גת בתנאים ש"כלל" תציע, עם

הסעה, עם זמן נסיעה ועם אותם דברים סבירים שצריכים לעשות. במדינת ישראל מאות

אלפי אנשים נוסעים מרחק יותר גדול, ולא בסידורי הסעה מאורגנים. אני לא בא ואומר:

"מי שלא רוצה לנסוע, ייראה כמתפטר ולא ישלמו לו

פיצויים". התנאים האלה צריכים להבדק בפגישה". אני אומר, שצריך לבדוק את ענין

"כלל". אני לא בא לשבח, ואני לא מודע לתהליך. צריך לא לחייב עובדים לנסוע וכן

להציע זאת, כי אני חושב שלגבי חלק מהעובדים בתוך המערכת זה כן דבר חיובי; אני לא

שולל את ענין הנסיעה, אפילו אם זה לוקח 4 /3 שעה. אני יכול להגיד לכם, שניהלתי

עיר, בה % 80 לא עבדו במקום.

האם הם נסעו בשביל שכר מינימום?

חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני לא אומר, שנסעו בשביל שכר מינימום. לא אמרתי את זה.

זהו כל ההבדל.

בעיניי, נראה סביר לחלוטין אם ייצאו 70-50 מקומות עבודה בבאר-שבע, עם תשלום

זמן נסיעה ועם תשלום הוצאות נסיעה, כפי שנאמר לי ואני לא נכנסתי למשא ומתן. זה

תפקידך, זה תפקיד ועד העובדים ומועצת הפועלים המקומית, להגיע להסדר. אני לא שולל

את הפתרון הזה. אם אנו לא נראה את המרחב התעסוקתי ואת זיקת הגומלין בין עיר יותר

גדולה ובין אזורי תעשיה שונים כאלה ואחרים, לעולם לא יהיה פתרון. כששאלתי את

מיכה, בקריאת ביניים, היכן עובדים האנשים, הוא אמר: יש 400% איש באזור התעשיה,

600 איש במערכת הציבורית, כ-500 איש במסחר ועוד אלף מובטלים. כלומר, עדיין

נשארים 3,500 איש, שעובדים ולא עובדים בישוב. כלומר, גם היום ישנה מערכת שיוצאת

החוצה מאופקים, כי היא לא על ג'בל והיא לא מצפה רמון. יש לה ציר אחד לכיוון הזה

וציר שני לכיוון הזה. אני מסכים, שהיא בעייתית. לא באתי ואמרתי: "לכפות". אמרתי:

"במסגרת ההסדר".

בשום פנים ואופן, אין להזרים כסף, כשברור שהוא כסף טוב שהולך למצב רע שאין

לו סיכוי. אני בעד להזרים כסף, אם אפשר להגיע לפתרון. אתה באת עלי עם "דקו", עם

מפעל שנסגר בשדרות, והממשלה לקחה על עצמה סיכון של ערבות מדינה, כי באת ואמרת:

"בייגה, אני אומר לך, שלמפעל הזה יש זכות קיום. מנהלים אותו גרוע". שלחו אנשים

לבדוק, לקחנו סיכון ונתנו ערבות מדינה, והמפעל חי וקיים.

תגיד להם, כי ועדת כספים נתנה ערבות מדינה. המפעל הצליח, והכסף חזר.

בסדר. ישנם מקרים הפוכים. לצערי הרב, אנו עומדים להתקע בדימונה עם מפעל,



שלמרות כל הערבויות ולמרות כל הכספים, הוא בעייתי. אני מניח, שיש שם משבר.

כלומר, יש מקרים כאלה ויש מקרים כאלה.

חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני לא בא לתת שום סניגוריה על מנהלי "כלל" ואיך שהם

עשו את הענין, אם אכן זה כפי שתואר כאן, וזה לא תפקידי. אני אמרתי, שההתרשמות

שלי אתמול מאנשי ECI היא מהפתיחות, מהנכונות וממאור הפנים, ויכול להיות שבתור

businessmen הם אחרים. אני לא יודע. בסיכומו של דבר, הם אנשים, שהיו מוכנים ללכת

לקראת הענין.

עי פרץ;

בסדר.

שר האוצר אי שוחט;

לגבי מהות הדברים, מה שאמר חבר-הכנסת מאיר שטרית הוא דבר נכון. הבעיה היא

האם הגיאוגרפיה מתאימה והדמוגרפיה מתאימה. זה נכון, שחבר-הכנסת מאיר שטרית הפך

את העולם ביבנה שהיתה עיר שכוחת אל, קשה ובעייתית, באמצעות מערכת החינוך + יתרון

גדול שיש ליבנה שיושבת על צירי תנועה טובים ועל מרכז תעסוקתי יוצא מן הכלל. אבל,

בלי מה שנעשה עם החינוך, כל היתרונות לא היו עושים שום דבר. אני יודע, שמיכה

השקיע המון בחינוך, מתוך מודעות שצריך לעשות את הדבר הזה, אך זה לא מספיק. אני

לא רואה את הפתרון של ECI, ואני מקווה שהוא ייצא ואני אומר לכם שאני עושה כל

מאמץ וכאן יש את מעורבות הממשלה. יגידו; "אתה תקבל את הערבויות, כמו שכולם

מקבלים, ואל תבלבל את המוח". אנו אומרים; "לא. בגלל הבעיה של אופקים, אנו מוכנים

לעשות חריג כלשהו בענין של הפרמיה" כי הוא בא ואמר; "זה בשבילי תנאי ללכת לשם,

ואני אוכל לקבל הזמנות בעוד 200 מליון דולר בערבות מדינה מופחתת".

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

בנקודה הזו, החשיבות היא, שהוא לא יכול לקבל את ההזמנות בלי זה, וההזמנות הן

המפתח להקמת המפעל.

שר האוצר אי שוחט;

כאן, אני גם לא עושה חריגה במענקים או דבר שישבש את כל מערכת, כי אני כבר

אומר: "אנו מספיק משובשים". יודעים כאן שאני הייתי - אני לא עושה מזה פוליטיקה -

השר שהתנגד למעמד אי בקרית-גת, מתוך ידיעה מהי ההשפעה של זה על הקטע הדרומי.

אבל, אני אומר לכם, שבקצב ההשקעות הקיים ישנה אפשרות כלשהי. מיכה ואני דיברנו,

ואינני רוצה להכנס לפרטים. אני יכול להגיד לוועדה, שמיכה ואני נעשה כל מאמץ

לסיים את ענין ECI ו- ECI הוא לא הסיפור האחרון. כבר דיברנו, ולא אכנס לפרטים,

על מישהו שרוצה להשקיע בדרום, וננסה להגיד לו; "לך לאופקים, ולא למקום האחר

שרצית".

פ' בדש;

אני מסכים.

שר האוצר אי שוחט;

עכשיו, ברצוני לומר כמה דברים באופן בסיסי. אני הולך בעקבות חבר-הכנסת מאיר

שטרית.

היו"ר גי גל;

שר האוצר, שכחתי לתת למיכה הרמן לומר עוד כמה מלים. האם אתה מוכן שהוא יאמר



את דבריו וארור אתה תמשיך את דבריך?

שר האוצר אי שוחט;

בבקשה.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

לענין הנימה האישית, אינני יודע איך הגעתי לפוליטיקה. זו אחת הטעויות

האיומות שלי, ואשם בזה הבחור חזה. אני בן אופקים.

מסכן. הוא הרויח טוב וירד ברמה.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

גדלתי באופקים, ואני מכירה היטב. ברגע שנכנסתי, ידעתי שחינוך, כדברי חבר-

הכנסת מאיר שטרית, הוא הבסיס. אני אומר, שישנן שלוש נקודות עיקריות בחיי אדם

שמרכיבות ישוב; חינוך, דיור או שיכון ותעסוקה. במידה וישוב מצליח לטפל בשלושת

המרכיבים בעת ובעונה אחת עם תכנית שבנויה היטב, אתה יכול לבנות ישוב לתפארת.

נעשתה מהפכה בחברה באופקים. נכון להיום, למעלה משליש מתקציב העיריה מופנה

לחינוך. אנו שמנו דגש על חפן חמדעי-טכנולוגי. ילדינו ניגשים לבחינת בגרות בחמש

יחידות באנגלית ומגיעים לחצלחה של מאת האחוזים.

פ' בדש;

אלה שניגשים.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

אנגלית הוא מקצוע בעייתי לכלל תלמידי ישראל. כנ"ל במתימטיקה, כימיה, פיזיקה

וביולוגיה - חמש יחידות. השקענו בחינוך, ונמשיך להשקיע בו.

פתרנו את בעיית הדיור, והרבה בעזרה של הממשלה. למדנו מיבנה ואמרנו: "אם יבנה

הצליחח עם אנשי חקבע, מדוע אופקים לא תצליח?". מסביב לאופקים ישנם שישח בסיסי

קבע גדולים. הצלחנו ושיווקנו את כל הדירות, אם כי במחיר טוב, במחיר מופחת, אך זח

עשה הרבה טוב לישוב. כרגע, היסוד השלישי לא מטופל, ובזה אנו רוצים מאד לטפל.

אני חסיד של תכניות-אב, כי כל תכנית-אב תיתן לי אפשרות לעבוד בצורה הגיונית,

צעד אחר צעד. הכנו תכנית-אב לקידום אזור תעשיה, תכנית-אב לחינוך, תכנית-אב

לגינון, תכנית-אב לתברואה וכוי. אם אנו לא נחזק את התעשיה באופקים או לא נגרום

לכך שיהיה לאופקים יתרון יחסי כלשהו או טיפול נקודתי ולא משנה איך נסתכל על זה,

אנו לא נצליח. תחושתי - ולמעשה הציבור מסתכל עלי - אם היא תהיה טובה או לא טובה

כך אשדר זאת לציבור, וזה יהיה מצב הרוח בישוב.

אני מצטער, שעלי ללכת. עלי ללכת לישיבת סיעה.

לפני שלושה שבועות נפגשתי עם שר האוצר וסיפרתי, שהישוב היחידי במדינת ישראל,

שלא היתה לו בריכה הקיץ, הוא אופקים. האם מישהו יכול להעלות זאת על דעתו? לא

השקיעו שנים רבות. נדרשו מליון וחצי שקלים להפעיל את הבריכה. אני סופר-אחראי



ואינני רוצה לעשות גרעון, ואמרתי זאת לשר האוצר, ולא הסכמתי לעשות תכניות ולצאת

לעבודה, כי לא היה לי כסף. לא היתה בריכת שהיה ל-23 אלף תושבים. לישוב קטן סקטור

פרטי לא כל כך מוכן להכנס. אם צריך, כדי לעשות קולנוע, אני עושה קולנוע. מה

יש בעיתיות במקום כזה. לכן, בניתי תכנית, ולא כדאי להכנס כאן

לפרטים, ורק הבאתי דוגמאות. בניתי ונכנית, שאפשר לבחון אותה בעיניים מקצועיות,

סעיפים כן וסעיפים לא, ולא כאן המקום לכך. אני הושב, שצריך לקבל ההלטה בשני

1. אופקים צריכה וחייבת לקבל טיפול נקודתי.

2. אופקים הייבת לקבל יתרון יחסי על פני האזורים האהרים.

אני מסכים עם מה שמיכה אומר, מבהינת מרכיבי הטיפול. אני לא מסכים לכל

הפתרונות, אבל ברצוני לומר למה אני כן מסכים. אתחיל בנושא התעסוקה. אני נגד מתן

סבסוד פרסונלי לאנשים שיסעו. כיום, נוסעים אלפי אנשים מאופקים. אני חושב, שאם יש

ריכוז של מקום עבודה, שמקום העבודה אומר: "אני קולט אנשים, רק אם מסיעים לי

אותם", הממשלה צריכה להכנס. אני מניח, שבמצב התעסוקה היום, רוב המפעלים יסיעו

בעצמם, כפי שהם עושים היום באופקים, במחנות הצבא וכו'.

לעומת זאת, אני מוכן לבדוק, באופן מיידי, את ענין העבודות היזומות ברמה

הספציפית של אופקים. העבודות היזומות הופסקו בכל הארץ. דרך אגב, אני כל פעם

שומע: "האוצר הפסיק", ואני שומע זאת מפי שרה מסויימת; אני מבין, שכשהכסף מגיע,

זה בא מהבית שלה, אבל כשמפסיקים זה מהאוצר. אני מודיע, שאנו גם נותנים וגם

מפסיקים.

אני מודיע, שגם הכסף שלך, של מיכה, שלי ושל כולם הוא לא מהבית שלנו.

אנו גם נותנים וגם מפסיקים, כשאנו חושבים שצריך להפסיק. אבל, אני הושב,

שלאור הענין, צריך לבדוק את הנקודה הזו.

לגבי נושא מיון אנשים והכשרה מקצועית, במידה ויש צורך ואפשרות, זה לא צריך

להוות שום מחסום לענין.

ענין "פולגת" ו"אומן" הוא נושא, שצריך להגיע בו להסכם הכי סביר. אין לחייב

את העובדים, אבל לפתוח בפניהם אופציות, אם הם באמת רוצים זאת תוך סידור התנאים.

בדיקה לגבי מה שקרה משרד המסחר והתעשיה יעשה.

מפעלים - אם אכן תהיה היום או מחר תשובה חיובית מ- ECI והיא גם תשובה חיובית

לא תיאורטית, כי הם אמרו אתמול בפגישה, אם שמעתי היטב, שהם תוך 4-3 הודשים

נמצאים שם עם קווי יצור, שכן יש מבנה, ומתהילים להעסיק את האנשים, לדעתי, זהו

דבר דרמטי. דרך אגב, הם אמרו מספרים יותר גדולים. הם אמרו, שתוך שנתיים יהיו 250

איש.

450 איש תוך שנתיים, ו-150 איש עד סוף השנה.

150 איש בסוף השנה. כלומר, הם אמרו מספרים מאד גדולים.

המגבלה שלהם היא המבנה. כלומר, הם נכנסים למבנה, של מריו רזנ יק. הם יושבים

מחר עם מריורזניק.

2,500 מ"ר. אני חושב, שמיכה ואני צריכים לעשות כל מאמץ, בלי לקבוע דרגה

פלוס, אלא תוך מאמצים שלנו. יש מפעל מסויים, ואני רואה את האנשים בשבוע הבא, והם

גם בקשר עם מיכה, במגמה להובילו ולנתבו לאופקים ולעשות משהו בענין הזה כדי שיצור

תעסוקה. זהו מפעל לא מהדור הישן, אלא מהדור החדש. יש לנו אפשרות לעשות זאת.

לגבי אזור התעשיה, שאלתי את מיכה. אני לא יודע אם יש מספיק קרקע מפותחת. יש

את הנושא של שיפוץ אזור התעשיה, ואני מקבל את דברי חבר-הכנסת פיני בדש.

זה נורא שם.

לאזור ידפוק' יזם לא יבוא. כאן, צריכים למצוא מקורות גם לאחריות של הממשלה.

האם מבני תעשיה הם הבעלים?

כן. אני מוכן לתת שותפות.

אם כך, צריך למצוא דרך לעשות זאת, כי זה אכן נכון, שכאשר באים למקום מסודר,

התחושה היא לגמרי אחרת מבחינת הרצון להשקיע. - זה בצד הכלכלי של הענין. אני חוזר

ואומר, שישנם כיוונים של מאמץ, ואנו צריכים לעשותם ולתת מחוייבות, גם לוועדה וגם

לאנשי אופקים, שזה הכיוון שנלך בו.

אני מקבל, שגם הנושא המוניציפלי הוא חלק מהמהלך. אני מבין, שיש את ועדת

אלדרוטי, ויש נציגים של משרד הפנים ושלנו, וצריך לראות את הבעיה. אמרתי לך, שאני

עושה מאמץ עם מליון וחצי השקלים לבריכת שחיה, כי באמת לא מקובל עלי, שבישוב של

20 אלף נפש בריכת שחיה תהיה סגורה בקיץ. ביקשתי, שיבדקו זאת, ואני מניח שיימצא

פתרון כלשהו לעני ן. אני יכול לדבר עם השרים הרלוונטיים בעני ן הזה. גם בנושא

שמתיחס לענין של הניהול השוטף ואיכות החיים וכל מה שכרוך בזה צריך לעשות משהו.

אני בעד פתרונות תעסוקתיים אמיתיים, אלא אם זה באמת לתקופה קצרה מאד, ולא בעד

יצירת מצב שמתרגלים לפתרון מלאכותי שכן אחרי זה גם לא יורדים ממנו. האמינו לי,

שלא יורדים ממנו, כי האנשים האלה שעבדו ליד הלולים או בתעשיה והם בני 50-45, לפי

מה שתיארתם, לא ילכו לעבודה יזומה בחקלאות כדי להוציא תפוחי-אדמה. הם לא בגיל,

הם לא רגילים לעבוד בשמש. הם לא יעשו זאת. עדיף להסיעם וזצי שעה לבאר-שבע, שעה או

שלושת רבעי שעה לעבודה שהם רגילים לה, מאשר לעשות להם כעת עבודה יזומה בחקלאות

ולהוציאם לעבוד בתפוחי-אדמה ובחממות. גם מבחינה פיזית הם לא מסוגלים לעשות את

העני ן. אני מבין, שהרבה מאד שנים הם עבדו בתעשיה, והם רגילים לצל ולעבודה במפעל.

היום, אם תוציא אותו, ואפילו תיתן 30 ש"ח סבסוד כדי שהחקלאי יקלוט אותו, הוא לא

ילך לעבוד בזה.



אני גם חושב, שצריך לעשות טיפול פרטני בעיר מבחינת הצד יזמוניציפלי וגם בנושא

בדיקת 1,000 או 1,500 איש. צריך להוריד צוות ולבדוק כל אחד לגבי מה הבעיות שלו

ומי מוכן ומי לא מוכן. לא אחטא אל האמת, אם אגיד שבתוך הקבוצה הזו ישנם גם כאלה

שודאי היו יכולים למצוא עבודה אם היו רוצים. אפשר להגיד: "זה לא רוצה ללכת

לעבוד". אני לא עושה הכללה, אך הבדיקה צריכה להיות, בגלל המצב, פרטנית, כולל

ההשמה, כולל קורס מקצועי וכולל איתור הנוסעים.

את הדבר האחרון, שאני אומר לך, אמרו לך חבר-הכנסת מאיר שטרית וחבר-הכנסת

פיני בדש. כשנכנסתי לתפקיד, נסעתי לאור עקיבא, ונפגשתי עם מר אדרי, שהיה ראש

"תנו לנו אזור תעשיה אי, ואזור תעשיה א'+ וכוי, ונציל את אור

"מר אדרי, יש לך רק שתי בעיות: חינוך ויצירת מקומות. אתה תוכל

למכור את המגרשים יותר זול מאלה שמוכרים בסביבה שלך".

אור עקיבא זה חדרה.

נכון.

אבל, זה היה ידפוק' במשך עשרים שנה.

זה מרכז הארץ.

חבר-הכנסת שלמה בוחבוט, הפילוסופיה היתה: "אם תיתן לי אזור אי, יקימו

"תעזוב את זה. יש לך תעסוקה בכל הסביבה. אפשר, שיסעו קצת. תדאג

לשיכון. יש לך נכס, שהקרקעות אצלך יותר זולות, ואתה יכול לבנות שיכון. לך ותשקיע

בחינוך. כל השאר יבוא מעצמו".

אני ממליץ ללכת לראות את אזור התעשיה בפרדס חנה. זה משהו יפהפה.

היה שם אזור בי, ומיכה ואני הורדנו את זה.

באופקים הבעיה קצת יותר קשה, כי יש ישובי לוין בסביבה: להבים, מיתר ועומר.

הגיעו למצב, שהמחירים בעומר הם 120 אלף דולר למגרש. אפשר, שתבוא קבוצת צעירים

לאופקים. לא לכל אחד יש 120 אלף דולר למגרש. ישנם כאלה שב-120 אלף דולר קונים ב-

30 אלף דולר מגרש ובונים בית, והסיפור לגמרי אחר. אז, אין אלה עשירי באר-שבע. זו

אוכלוסיה משכבת ביניים, שמוכנה להכנס. לכן, זה חיוני ממדרגה ראשונה, ואני חושב

שהמדינה תצטרך להשקיע בתשתית, והיא נותנת % 50 מהתשתית, ו-% 50 יגבו מהמשתכן,

וללכת לתכנית רחבה מאד שתיתן אופציה. היותר חזקים ילכו לעומר והם יכולים לקנות

בית גם ב-300 אלף דולר, ושכבת ביניים טובה לזוגות צעירים.

הלוואי. מזמן כבר א'; במחיר של 300 אלף.

ע' פרץ;

האם אתה תקבל החלטה על השקעה בתשתיות מיוחדות באופקים בימים האלה? תודיע.

שר האוצר אי שוחט;

אין בעיה. אני כבר אומר לך. אמרתי, שאם יבוא הישוב ויגיש תכנית של 300-400

מגרשים "בנה ביתך", זה ודאי יעלה כך וכך מליוני דולרים. ממי שהולך להגרלה גובים

% /50 מהתשתית, והקרקע, נדמה לי, היא כמעט אפס. נדמה לי, שהיתה הגרלה לא מזמן

באופקים. נדמה לי, שאפילו היה ביקוש.

ראש עירית אופקים מי הרמן;

היה ביקוש אדיר.

שר האוצר אי שוחט;

יפה. אם כך, צריך ללכת לעוד מגרשים, כי זה מגדיל את איכות החיים וסוחב זוגות

צעירים עם פרנסה ולא צריך ליצור להם תעשיה. אני באותוראש כמו חבר-הכנסת מאיר

שטרית, בצירים העיקריים, למרות שבאמת קשה להשוות את יבנה לאופקים.

עי פרץ;

מבחינת האוירה הפנימית, בישוב נהיה רע. התשתיות בתוך הישוב הן קטסטרופליות.

עזוב עכשיו את המגרשים. תן לו זריקה, כדי שיוכל לראות שמתחילים לראות פנס, בריכה

או כביש.

שר האוצר אי שוחט;

בקטע של רמת ישוב, ואינני רוצה לקרוא לזה נקודתי או לא נקודתי, צריכה להיות

שם ועדת המנכ"לים, לבדוק את הענין ולהקציב.

עי פרץ;

לא י יצא מזה כלום.

שר האוצר אי שוחט;

אני אומר לך, שכן י יצא.

עי פרץ;

אם אתה תודיע להם, שאתה נותן להם X כסף- - -

שר האוצר אי שוחט;

עמיר פרץ, תשאיר את זה לי. אני מתכוון ברצינות להתמודדות עם בעיית אופקים גם

בקטע של התעשיה, גם בקטע של התשתיות והבינוי וגם בקטע השוטף.



סי שלום;

יושב-הראש, ברצוני לקבל רשות דיבור.

היו"ר ג' גל;

לא. גמרנו. שר התעשיה והמסחר מיכה חריש, האם אתה רוצה להוסיף?

סי שלום;

מה זה; "גמרנו"? האם לא היה אף פעם תקדים, שמישהו בא ודיבר.

היו"ר גי גל;

לא לקראת סיכום.

סי שלום;

אלה כללים הדשים. 3.5 שנים אתה מנהל את הוועדה.

היו"ר גי גל;

אתה יודע מה? אלה כללים הדשים, ואני אשם. עם כל הכבוד, אנו יושבים כבר שלוש

שעות כאן, כל חברי-הכנסת דיברו ונתתי לשרים לסכם. אני צריך להיות הרע. מה אני

יכול לעשות?

סי שלום;

יש כאלה שבאו מאופקים - זו הבעיה.

ע' פרץ;

חבר-הכנסת סילבן שלום, היה דיון בקונצנזוס. תגיד משפט.

היו"ר גי גל;

חבר-הכנסת עמיר פרץ, אל תעזור לי.

עי פרץ;

סליחה.

סי שלום;

אני מוותר.

היו"ר גי גל;

מה אני יכול לעשות?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

ראשית, ועדת המנכ"לים צריכה לגבש כמה וכמה הצעות קונקרטיות, שאיתן אפשר לבוא

ולהגיד; "אלה הדברים, שנעשים דה-פקטו כאן". הם היו אתמול באופקים, והם עובדים על

כמה הצעות שאת חלקן אני מכיר, אך אני אתן להם להביא את זה לשר האוצר, כי, לדעתי,



בחלק מהדברים הם באים עם דברים פרקטיים לטווח הקצר, שאינם פותרים את הבעיה

המרכזית של אופקים, שניתחנו אותה, אך הם נותנים תשובות מיידיות לחלק מהבעיות

המיידיות.

שנית, שכחתי לומר הבוקר - ואני לא יודע כמה תקוה אפשר לשים על זה - שישנן שם

שלוש קבוצות משקיעים, שבכל זאת בודקות להכנס במקום "פולגת" לתוך המפעל הקיים.

אנו מעודדים.

סי שלום;

זה לא ECI.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

לא. הן בתחום הטכסטיל.

עי פרץ;

זו קבוצה, שיש לה שוק אחר שונה מ"פולגת".

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

הן בתחום הטכסטיל. אי אפשר ליצור מזה תקוות היום. אבל, אני מוסר לוועדת

הכספים, שגם המאמץ הזה נעשה, בענין הזה, לטווח הקצר.

שלישית, ECI הוא רק חלק מהמאמץ העיקרי, והוא לא התחיל היום. כבר דיברנו

כולנו על הצד התעסוקתי של הענין, שגם הוא בעל משמעות, אך יש גם את האלמנט

החינוכי. אחד הדברים, שהם עשו בצורה רצינית מאד במשך הבדיקה שהם עשו עם מיכה

הרמן, הוא שהם הלכו לבדוק גם את בתי-הספר, את הפוטנציאל החינוכי, והשקיעו מתוך

הראיה שהם רוצים להבטיח לעצמם עתודה דוקא ברמה החינוכית, שמפעל כזה יצטרך אותה.

לכן, זה כבר נמצא בכיוון של התפנית העתידית והמשמעותית.

בדיקת "כלל" - כפי שכבר אמרתי, הבעיה היא לא החזרת הכסף, כי זה מובטח בתוך

כתב האישור. הבעיה היא, שאני רוצה לא רק לגבי העבר לבדוק, אלא גם להפיק לקחים

מהעני ן הזה. איך קורה שכמה חודשים לפני כן מפעל בסדר גודל כזה, חברה בסדר גודל

כזה, עושה טעות בקנה מידה כזה, אם הטעות היא bona fide? אני מעריך, שהטעות היא

bona fide, כי הם הפסידו יותר כסף שלהם מאשר כספי המדינה, אבל הם עוד יפסידו את

המנה שהם צריכים להחזיר. אבל, ברצוני לדעת את התשובה. אנו הטלנו זאת על חברה

מקצועית חיצונית, שבודקת את ענין הנפילה הזו, והם הבטיחו שיתוף פעולה בענין הזה.

מגבלת ההשקעה הגדולה - "אינטל" לימדה אותנו, ולא רק "אינטל" אלא גם "סולתם"

ו"פולגת" לימדו אותנו, שאסור שתהיה תלות בדבר אחד.

מי שטרית;

אין לשים את כל הביצים בסל אחד.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

לכן, אמרתי והנחיתי, כקריטריון במרכז ההשקעות, שלא לאשר באזור אחד, באותו

תחום, שתי השקעות גדולות. היתה בעיה בקרית גת, כשגם "וישה" רצו לבוא לשם. עם כל

הכבוד, אם "אי נטל" הולכת לשם, "וישה" לא הולכת לשם. הם קיבלו זאת. כלומר, הענין

הזה הוא גם ענין של סיכון האזור, אם הוא נשען על נושא אחד.



ס' שלום;

האם הם ישארו בבאר-שבע?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

בינתיים, הם בבאר-שבע. הם יכולים להחליט להיות בכל מקום, אך לא באותו מקום

עם "אינטל".

בדרום.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אסור, שיהיו מחזורים באותו תחום, ואסור לתלות את זה באותו תחום.

מיכה הרמן, יושבים כאן ראשי ערי פיתוח בהווה או לשעבר.

שר האוצר אי שוחט;

שניים לשעבר, ושלושה בהווה.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אחרי שהם בודקים את כל הדברים האחרים, הרבה משקיעים הולכים לפי האיש. אתה

יודע, שאצל רובנר ואצל סמי סגול, שפשוט ירדו לו המחירים בשנה שעברה, המפגש איתך

קבע את הענין, כמו שאצל כל אחד מכם מפעל הגיע והתפתח במקום. בידקו על מה הוא

החליט בסופו של דבר, אחרי בדיקה של כל מיני מקומות, ותזהו את הענין האנושי. אני,

בענין הזה, ראיתי זאת פעם אחר פעם. בודקים עשרה מקומות, והולכים למקום בו יש

קליק.

עוזר גם, אם יש מכון ויצמן ליד למען ההי-טק. בדימונה, למשל, העובדה, שהקמ"ג

יושב שם ונותן את הגיבוי המקצועי, עושה הבדל. כאן, יכול להיות שצריך למשוך איזה

שהוא קו עם אוניברסיטת בן-גוריון לגבי חלק מהמפעלים. זו אולי עוד מהשבה אחת שאם

ענין ECI יוצא לפועל, אפשר יהיה לעשות איתה, כי נדמה לי שזהו דבר בעל חשיבות.

היו"ר ' גל;

חבר-הכנסת סילבן שלום, כבן באר-שבע, האם אתה רוצה לומר משפט?

סי שלום;

אני מקווה שיפתרו את הבעיה. זו בעיה קשה. אני שומע, שישנה בעיה דומה

בדימונה. בעוד 3-2 שבועות ענין "טכסטיל דימונה" יימצא על הפרק.

שר האוצר אי שוחט;

זהו סדר גודל אחר.

סי שלום;

זהו סדר גודל של 300 עובדים. אני אומר את הדבר, כי, לדעתי, אם אתם לא תכינו

את כיבוי האש בזמן, יכולה להיות באמת בעיה קשה מאד. היינו היום באופקים, ולדעתי

יש בעיה. לדעתי, בענין הזה, הפתרון, בשלב הזה, הוא נקודתי, ולא במכלול הענין.

רבותי, בואו לא נעמיס על אופקים, לצורך הדיון, את דימונה או מקומות אחו-ים.

סי שלום;

לא. אני אומר, שהפתרון נקודתי. כרגע, יש לפתור את הבעיה הזו.

היו"ר ג' גל;

מוסכם עלינו, שאופקים צריכה טיפול מיוחד. שר האוצר ושר התעשיה והמסחר, אנו

רשמנו לפנינו את ההודעה שלכם. אם תעשו את מה שאמרתם כאן, דיינו. בעוד חודש ימים

אנו נבקש מכם לבוא ולומר לנו מה מהדברים שאמרתם קרו, ואנו מצפים ומשוכנעים

שהדברים ייעשו.

תודה לכם.



שינויים בתקציב לשנת 1995

מונחות לפנינו פניות מספר 0571 ו-0573 לוועדה.

מבחינה פרוצדורלית, אני מבקש לומר הקדמה.

תחילה, תשמע את הדברים. אולי תשתכנע. יש לנו נוהג, ואם אחר כך תבקש דחיה על

זה, אתה יודע שאני איענה.

משרדי הפנים והאוצר נמצאים, בתקופה האחרונה, בדיונים לצורך העמדת מסגרת

מקורות או הקדמת מימון לצורך טיפול ברשויות במשבר. אנו ננסה לתת להן פתרון עוד

במהלך השנה, למרות שאנו למעשה מגיעים לתפר. אני לא יכול לבוא ולהצביע היום על

תמונה מלאה של הסכומים שינתנו לרשויות, אך אני יכול להצביע על כך שישנן, למעשה,

שתי קבוצות של רשויות שתשתלבנה במערכת הזו, ומדובר על מספר מצומצם של רשויות.

מדובר על מועצות אזוריות בדרום, שנדמה לי שהן מרחבים ועזתה, ועל מועצות בצפון:

מעלה יוסף ומועצות באזור שם. מעבר לזה, יש רשויות מקומיות, שמונה להן חשב מלווה

או שימונה לחן בימים הקרובים, ואני מדבר על ראש העין, רחובות, צפת, טבריה ואולי

שכחתי משהו.

גם אופקים.

מעבר לזה, נמצאת ברשימה גם אופקים מתוך נסיבות האלה.

מליון שקל.

אתה אמרת זאת. כרגע, אינני רוצה להכנס לפירוט סכומים, אבל זו המסגרת שאנו

מדברים עליה.

ברצוני להתיחס לרגע לנושא מסויים, למרות שאולי לא אתן תשובה מלאה. אני מבין,

שיש בעיה כלשהי עם דרישה שלך למשרד הפנים שעדיין לא קיבלת עליה התיחסות.

זה לא רק זה. אתם הולכים לתת כסף לרשויות, שאולי חורגות בשכר. מדוע שיתן להן

כסף? תפסיקו את זה. אני לא מוכן לתת פרוטה לאף אחד, לפני שאני מקבל נתונים מלאים

על כל הרשויות האלה, שאתם רוצים לתת להן כסף. אני רוצה לדעת האם ראש העין חורגת

בשכר ובכמה היא חורגת. לא יכול להיות שלמי שהורג בשכר תיתנו מתנה. נמאס לי מהדבר



הזה. אדוני יושב-הראש, אני מבקש שתדחה את הדיון הזה ותקבל את הנתונים האלה. אל

תדון. אם לא תסכים לזוז, בכל מקרה, אבקש התייעצות סיעתית. עושים צחוק מאיתנו כבר

שנה שלמה.

לגבי מה שאפשר להגיע להבנה, נגיע להבנה.

מאה אחוז.

בלי להכיר את הנתונים לעומקם, אני יכול לחתום כאן שחלק ניכר מהרשויות חרגו

בשכר.

יפה.

ברצוני להתיחס לזה לרגע, כי הנושא הזה כאוב. ישנן כמה סיבות לחריגות,

כשהסיבה המרכזית לחריגות בשכר היא מוניציפלית או שהיא נמצאת בחינוך או ברווחה.

פעולות בחינוך, פעולות ברווחה. אלה, פחות או יותר, הסיבות.

מה זה שייך?

בסדר. זה לא שייך. אני מנתח את הסיבות אובייקטיבית, ולא סובייקטיבית או

נורמטיבית.

נניח, שיש חריגה כי צריך מורה נוסף או כי יש כיתה נוספת. אם אלה הנתונים,

אני חותם לך לשלם להן מעל זה. יש חריגה, בה משלמים לאנשים שכר מעל למה שמותר פי

2 פי 3.

נכון. אני מסכים איתך. אני רוצה להגיד את האמת האישית שלנו בענין הזה. יש

בנושא שכר, ואני לא יודע אם אנו קרובים להרמת ידיים, משבר קשה מאד. יש בעיה קשה

מאד בצורה בה העסק הזה נבנה.

הבה נתקדם. האם יש בעיה לקבל רשימת הרשויות שחרגו בשכר ומדוע?

לי אין את הנתונים האלה.



מי שטרית;

לא תיתן להן כסף, עד שלא תקבלו רשימה.

לא נתנו כסף.

למי יש את הנתונים האלה?

יש בעיה גם לממונה על השכר לתת את הנתונים האלה. רמת הדיווה היא כזו, שאי

אפשר לעשות ניתוח של הנתונים.

על כמה רשויות מדובר?

האם אתה שואל לגבי כמה רשויות יש חריגה?

לא. במערכת בה אתם רוצים לתת, על כמה רשויות מדובר?

שבע מועצות אזוריות ועוד חמש רשויות.

ברצוני לומר לך, שאם פקיד אהד שלכם, אתה או משרד הפנים, פונה לרשויות ואומר:

"אני רוצה דיווה על השכר שלכם לעומת הנתונים הקיימים שלכם", תקבל את הנתונים תוך

יומי ים.

האם אפשר לדעת על אלו רשויות מדובר?

מדובר על צפת, טבריה, ראש העין, אופקים ורחובות.

מרחבים.

לא. מרחבים היא מועצה אזורית. לכל הרשויות האלה מכנה משותף, פרט לאופקים,

ששיש להן חשב מלווה או שימונה להן חשב מלווה במהלך התקופה הקרובה.



סי שלים;

כמה זה לגבי ראש העין?

אי ויסמן;

לגבי ראש העין, אני יכול להגיד, שיש היום כוונות במסגרת של שישה מליוני ש"ה,

ואינני רוצח להתחייב על זה כרגע, כיון שזה במשא ומתן ובדיונים בינינו לבין משרד

הפנים. יכול להיות, שהמספר ישתנה.

היו"ר ג' גל;

אלכס ויסמן, אנו נעשה כך; אנו נביא זאת לדיון נוסף מחר.

מ י שטרית;

אני מוכן.

היוייר גי גל;

אני מבקש, שעד אז תביא את מכסימום האינפורמציה שחבר-הכנסת מאיר שטרית ביקש.

סי שלום;

מה אתה דורש מהם?

מי שטרית;

אני דורש, כבר שנה שלמה, ממשרד הפנים, שמסרב לספק אינפורמציה, נתונים על

חריגות בשכר ברשויות המקומיות האלה בשני מישורים; חריגה בתקנים, וחריגה בתשלום

השכר לעובדים.

סי שלום;

על אלו רשויות אתה מדבר?

מי שטרית;

כולן. אני מדבר על בדיקה של כל רשויות המדינה. הבטיחו חמש פעמים והתחייבו,

ומצפצפים עלינו. עכשיו, הולכים לתת כסף. שאלתי אם הרשויות האלה חורגות, והוא

אומר שרובן חורגות בשכר.

י' ונונו;

יש שם הפקרות.

מ' שטרית;

מה זה? האם למי שחורג צריך לתת מתנה? יש אנשים ברשויות המקומיות, שמקבלים פי

שניים ממך. מדוע זה צודק? זה בניגוד לחוק.

היוייר גי גל;

רבותי, אני מביא זאת מחר לדיון. אני מבקש, שאתה תפנה לממונה על השכר. אנו

מבקשים את האינפורמציה, שחבר-הכנסת מאיר שטרית ביקש. אם אין לו אינפורמציה מלאה,



אז שתהיה חלקית. אני מבקש להביא מה שיש.

מי שטרית;

לפחות לגבי הרשויות האלה. ברצוני לבקש דבר נוסף - לקבל, אם אפשר, לקבל

נתונים לגבי למי הכסף הזה מיועד.

בסדר. אם יהיה מחר סיכום, יהיו גם את הנתונים.

האם הדיון על ראש העין נדחה?

מי שטרית;

הד י ו ן נ דחה למחר.

מונחות לפנינו פניות מספר -0568 ו-0569 לוועדה. נמצא איתנו כבוד השר לענייני

דתות.

איך זה לחיות בלי ערוץ 2?

השר לענייני דתות שי שטרית;

האמן לי, שאלה חיים יותר טובים. הוא הציע לי זאת - ואני אומר לך זאת

לפרוטוקול - במוצאי-שבת. עשו סולחה כלשהי ואמרו לי: "אתה רוצה זאת חזרה? בבקשה".

"יצא הכדור - אני לא מבקש חזרה".

הבקשה הזו, יסודה בצורך לתת מענה לצורך אמיתי של חסר תקציבי במועצות הדתיות.

האם זה השכר שלהם?

השר לענייני דתות שי שטרית;

לא. הרוב זה שכר. עשו מרתון דיונים, דנו בצרכים של כל המועצות הדתיות והגיעו

לכך שבסך הכל זה 100 מליון ש"ח. בספר התקציב היה סכום של 85 מליון ש"ח.

קראתי בעיתון על ההעברה הזו ועל כך שיש משבר במועצות דתיות. אינני יכול

לנקות את המועצות הדתיות מאותו בלאגן שיש ברשויות המקומיות. אני מוכן להגיד לך,

שלצערי, אני מכיר את המטריה. גם לשר אין שליטה בענין. בעבר, תקציב מועצות דתיות

היה בנוי כך; שני שלישים היו מקבלים מהרשות המקומית, ושליש - ממשרד הדתות.

היחסים האלה השתנו במשך הזמן.

זה40% ו-%60.

זה % 60 ו- 40%

בדיוק. זה %60 מהרשות המקומית ו-% 40 ממשרד הדתות.

חבר-הכנסת מאיר שטרית מציע לאחד גם מועצות.

אני מציע לבטל את המועצות הדתיות. לא צריך אותן כלל. שים מחלקה לדת ורב,

ושלום על ישראל. זהו בזבוז כסף. יושב-הראש, האם נראה בעיניך הגיוני שיש בארץ עוד

150 מועצות דתיות, כלומר עוד 150 איש שמקבלים משכורת של ראשי ערים עם כל תנאי

ראשי ערים ותנאי הפנסיה ועם סגנים?

לא כולם מאה אחוז. יש חלקי משרה.

ראשי מועצות?

כן.

כמה משרות של % 100 יש? האם יש מאה משרות?

הרבה פחות.

יש כמספר הזה כמו כלום, וסגנים - עוד מאה.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, האם אנו נתחיל את זה עכשיו?

לא. אני רק אומר לך, שלרובם אין מה לעשות כלל.



לגבי בקשה זו, האם יש משבר במועצות הדתיות? מאה אחוז. יושב-הראש, לא אעכב את

ההקצבה, אבל לקראת הפעם הבאה הייתי מבקש לקבל את אותו דיווח על הריגות בשכר

מי הורג בתקנים ובכמה, מה העלות של זה וחריגה

בתשלום בשכר. אם לאדם מגיע, לפי ההוק, לקבל 5,000 ש"ח והוא מקבל 10,000 ש''ח, זו

חריגה בשכר.

מר קרשנר, אתה תוציא מכתב, בשם הוועדה, ותבקש לדעת זאת.

אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 0568 ו-0569 לוועדה.

הצבעה

פניות מסי 0568 ו-0569 לוועדה התקבלו.

אתה לא מצביע. הבקשה אושרה. אני מודה לשר לענייני דתות.

אני מודה לכם. תצליחו בכל מעשי ידיכם.

הבקשה הבאה נמצאת בפניה מספר 0570 לוועדה. תשאירו את חבר-הכנסת מאיר שטרית

איתי לבד כאן, והכל מסתדר.

קראתי את הבקשה. אני מאשר. אני בעד.

אני מקבל. אם חבר-הכנסת מאיר שטרית קרא ועבר על זה, מי אני שאתנגד לו? פניה

מספר 0570 לוועדה אושרה.

לפנינו פניה מספר 0573 ו-0574 לוועדה בענין סכום של 20 מליון שקל.

20 מליון השקל האלה הם בגין חובות של קופות-החולים לבתי-ההולים, שלא יצליחו

לגבות זאת. זה נועד לגשר על הפער הזה.

האם המדינה משלמת במקום קופות-החולים?

לא. היא לא משלמת במקום, אלא זה ניתן כהלוואה.

למי ההלוואה? האם זו הלוואה לקופות-חולים?

לא. זה ניתן כהלוואה לבתי-החולים, אשר יגבו במהלך השנה הבאה חזרה את זה-

האם הם יחזירו לאוצר?

--ויהזירו לאוצר.

האם זו תוספת ל-150 מליון ש"ה? האס זו אותה הלואה, שכבר נתנו?

לא.

אבל, זה אותו פרינציפ.

כן. זה בנוי על אותו פרינציפ.

איך נראה את הכסף הזה הזרה? האם נראה זאת כתוספת תקציב?

יקזזו.

יקזזו זאת מקופות-החולים.

מי יקזז? האם הממשלה תקזז?

הממשלה.

כלומר, הכסף הזה לא הולך לאיבוד.



r י ינון;

לא. הוא לא הולך לאיבוד.

מה עם בית-החולים לניאדו?

אני לא יודע.

אני מעמיד להצבעה את פניות מספר 0573 ו-0574 לועדה.

הצבעה

פניות מסי 0573 ו-0574 לוועדה התקבלו.

הפניות אושרו.

כמה נשאר עוד ברזרבה הכללית?

הוא לא יודע ברגע זה. הוא יודע בבקשה הזו.

ברור.

אני חושב, שזה כ-4 עד 5 מליוני ש"ח, וזה היה נכון לבקשה הזו.

יש את בקשה מספר 030 83. חבר-הכנסת דן תיכון קיבל את החומר, שהוא ביקש, ואמר

שאפשר לאשר זאת. זו הודעה על פתיחת נציגויות חדשות של משרד החוץ.

אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 030 83.

הצבעה

בקשה מס' 030 83 התקבלה.



היו"ר ג' גל;

הבקשה אושרה.

מי שטרית;

מה עם נושא הבטחון? אינני מבין מה קורה.

הי ו"ר ג' גל;

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 40;13.