פרוטוקול מסי 591

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. גw בטבת התשנ"ו (26 בדצמבר 1995). שעה 00;08

חברי הוועדה: ג' גל - היו"ר

חי אורון

ד' תיכון

מוזמנים; ר' שפירא - יו"ר רשות השידור

מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

עי שכטר, מי לוי, י' שטרן, אי כץ, צי לידר,

חי גולן - רשות השידור

י' נוה - משרד האוצר

אי שניידר

א' קרשנר

ס' אלחנני

אי לוין

1. תקציב רשות השידור לשנת 1996

2. אגרת הטלוויזיה לשנת 1996



תקציב רשות השידור לשנת 1996

אני פותרו את הישיבה.

תקציב רשות השידור. היועצת הכלכלית שלנו הכינה פה שורה של

שאלות שמן הראוי להשיב עליהן.

בדברי ההסבר נאמר כי ביצוע התקציב ל-1995 היה גדול ב-45 בגיליון ש"ח

מהתקציב המאושר וההכנסות היו גבוהות ב-43 מיליון ש"ח מהאומדן ל-1995. כיצד אתם

יכולים להוציא מעבר לתקציב המאושר? יש גירעון, כיצד הוא ממומן?

הצעת ההוק למתן פטור עדיין לא אושרה. אני מבין שאצלכם

זה כבר מופיע בתקציב. יכול להיות שזה לא יאושר.

בשנה שעברה הועברו 30 מיליון למימון

תכנית הבראה ברשות השידור שעיקרה היה תכנית פרישה מוקדמת ובדיקה יסודית של

הארגון. מה קורה בהשתתפות ב-1996? מה קורה עם תכנית ההבראה?

איך אתם מעריכים מה תהיינה ההכנסות ב-1996.

נתחיל עם הדברים האלה. אתם כמובן יכולים לתת דברי פתיחה כפי שאתם מוצאים

לנכון, בבקשה.

לגבי הפער של 4 מיליון ש"ח, תיכף יגיע מוטי לוי וימסור כיצד זה מכוסה.

בסך הכול היה גירעון בתקציב ההוצאות של שנה שעברה בסדר גודל של 40 ומשהו

מיליון, אבל היה גם עודף בהכנסות. השגנו הכנסות יותר גבוהות שנבעו בעיקר משני

1. אגרת הרדיו ברכב או אגרת הרישוי שסייעה לנו מאוד והביאה הכנסה

יותר גדולה מהצפי. 2. גם בפרסומות ברדיו הייתה עלייה גדולה מאוד בשנת 1995.

אבל צריך להביא בחשבון שזה היה לפני כניסת הרדיו האזורי, לפני התחרות חייתה

עלייה מעל הצפי. גם הייתה עלייה מסוימת בגביית האגרה הרגילה של הטלוויזיה.

הגענו להישגים בהעמקת הגבייה השנה יותר מאשר בכל שנה אחרת. אני חושב שהגענו

מעל 80% של גבייה במגזר היהודי.

שלושת המרכיבים האלה אפשרו לנו הכנסות יותר גבוהות.

הסיבה לגירעון - חלק זה עליות שכר שהן לא בשליטתנו, שגורמות לזה. חלק זה

עלויות ייצור שאין שליטה על כך בשוק לאף אחד. האוצר שימש פה גורם לעלייה

היסטרית בכמה מהתחומים. בחלק מהתחומים פשוט נצטרך לצאת מהמשחק, לא נוכל בכלל

להתחרות עוד. זו הסיבה לגירעון.

מוטי לוי, מבקשים תשובה לפער של 4 מיליון ש"ח בין הגירעון בהוצאות לעודף

בכנסות, איך אנחנו ממנים את ה-4 מיליון אלה ואיפה זה נרשם.

המימון מגיע מיתרות שהיו לנו בקרן הפיתוח בשנה שעברה. קרן הפיתוח היא

קרן שהוקמה על ידי הרשות שבה נצברו בזמנו עודפים כשהיו לנו עודפים של הכנסות



על הוצאות. בתקופה שיש לנו עודפים של הוצאות אנחנו מממנים את זה מהקרן.

מי קרשנבאום;

לגבי הפטור לגמלאים אני חייב כמה דברי הסבר. אנחנו מגיעים לפה עם תקציב

שהוא כבר מרוט ומקוצץ בישיבת הממשלה. התקציב שהאוצר הגיש לממשלה היה תקציב

שונה מהתקציב שמוגש כאן. האוצר הגיש לממשלה תקציב שמבוסס על אגרת שתעלה ב-21%

על שנה שעברה. כלומר, יהיו 9% של מדד והתייקרויות ו-12% שזו עלייה באגרה

שאמורים היו לממן גם את הפטור לגמלאים, גם את אגרת התדרים וגם את הסכום לפיתוח

משדרים. הסכום לפיתוח משדרים והסכום לאגרת התדרים אלה מסים שהוטלו עלינו בשנה

שעברה מתוך התחייבות ברורה וכתובה שזה לא יבוא מתקציב רשות השידור, אלא יימצאו

מקורות מימון שהם מחוץ לתקציב רשות השידור.

לגביהפטור לגמלאים גם כן, עד כמה שאני מבין, נאמר שהמשרדים לא "שאו

בנטל הזה אלא זה יבוא מתקציב המדינה. במקרה שלנו הממשלה לא קיבלה את זה. היא

לא קיבלה בכלל את העלאת האגרה. כלומר מעבר למדד של ה-9%. ה-12% לא עברו

בממשלה. מה שקורה, ש-50% מהפטור לגמלאים שהיו באגרה, את זה קיצצו לנו

מהתקציב. זה מוטל עלינו. מדובר על סכום של 15 מיליון ש"ח שקוצץ מהתקציב.

מראש אני רוצה לציין, שהתקציב שהגשנו השנה הוא ב-18 מיליון שקל פחות

מהביצוע, מהתקציב שביצענו בשנה שעברה. התקציב היה גירעוני. היה לנו גירעון

בהוצאות של 40 וכמה מיליון. מראש הורדנו 18 מיליון מהתקציב הזה כשהגשנו אותו,

ועכשיו מורידים לנו עוד 15 מיליון לנושא הפטור לגמלאים.

מה שיקרה עם הגמלאים, אנחנו לא נקבל את ה-15 מיליון האחרים מהאוצר כל עוד

אין חוק. כך שאין פה בעיה. זה לא שקיבלנו תקציב עבור הגמלאים ויכול להיות

שהחוק עוד יתמהמה או לא ייכנס בפועל. הוא פשוט לא קיים. התקציב הזה מותנה

בחוק הגמאלים. אם יהיה חוק גמלאים נקבל. לעומת זאת, הקיצות של ה-15 מיליון ש"ח

בתקציב שלנו אותו כבר עשינו, הוא לא מותנה.

פה היה לנו משא ומתן קשה עם אוצר המדינה. אני חייב

להודות, לא עמדנו בכל ההתחייבויות שלנו כלפי האוצר, בעיקר במה שקשור להפרשת

עובדים. היינו אמורים להפריש 100 עובדים ב-1995, והפרשנו 60 עובדים ולא 100.

הפרשנו חלק פרישה טבעית לפנסיה וחלק במסגרת תכנית פרישה מוקדמת בתנאים מועדפים

שעליהם סיכמנו באוצר. התברר שהתנאים לא היו כל כך אטרקטיביים ואי-אפשר היה

להוציא יותר. היו לנו ויכוחים גדולים. סברנו שעבור 40 עובדים ב-1995 או עבור

100 עובדים או 70-80 עובדים במסגרת שתי שנות ההבראה לא כדאי להפעיל את גרזן

הפיטורים, כיוון שהצד הזה של הפיטורים היה מביא לא רק לתסיסה אלא למאבקי איגוד

קשים ביותר עם השבתת המוסד וכל מה שכרוך בזה. כל מה שביקשנו זה אפשרות לפרוס.

היינו אמורים להפריש במסגרת תכנית ההבראה 180 עובדים. ביקשנו אפשרות לפרוס את

זה לשלוש שנים עם התחייבות שלנו שבתוך 5 שנים או אפילו יותר אנחנו לא נקבל

שום עובד במעמד של עובד קבוע ברשות השידור. זאת אומרת, לא נוסיף עובדים במעמד

קבוע. בסופו של דבר האוצר נענה לבקשה הזו. כך שהפרשנו 60 עובדים ב-1995. ב-

1996 התחייבנו להפריש עוד 60 עובדים. ב-1997 אנחנו מתחייבים להפריש 60 עובדים

נוספים. כך שאת המכסה הזו פרסנו על שנה נוספת.

ערוץ 3 - עולה שוב השאלה שמי שאינו מחובר לכבלים אינו נהנה מהשירות שאותו

הוא מממן. זה נכון. האזרח שמשלשם אגרה לא מממן את ערוץ 3. הכול מתקציב

המדינה.

מי מממן את תקציב המדינה?

זה נכון. אבל לא מממנים את זה מאגרה.

זה עוד יותר גרוע.

כל דרך שתימצא להעביר את ערוץ 3 גם לא באמצעות הכבלים נשמח מאוד.

די תיכון;

כמה הייתה האגרה עד היום?

383 ש"ח ועכשיו זה 418 ש"ח.9% יותר.

אמרו שזה י ותר.

לא אישרנו לנו. אותנו קיצצו כבר. אנחנו באים בלי נוצות. פח אפשר רק לשפד

אותנו. את הנוצות השארנו.

הנושא של ערוץ 3 זה שאלה שאנחנו לא יכולים לתת עליה תשובה. היינו שמחים

מאוד שזה יהיה ערוץ שכל אחד יוכל לראות אותו. זה פשוט לא ניתן.

לגבי ההכנסה מאגרח יענה מוטי לוי.

כאן מוצע גידול של 4%.2 שכולל בתוכו שני מרכיבים: מצד אהד, עלייה של %9

בגובה האגרה. אחוז וחצי - העמקת גבייה בקרב המשלמים. מול זה הפחתה כתוצאה

מחוק הגמלאים. סך הכול זה 2.4%.

אין הרי עדיין חוק גמלאים.

אנחנו יודעים. זה נאמר כבר.

איך תקצבתם את זה? אולי זה לא יעבור, לפחות תאורטית?

אנחנו כבר שילמנו את המחיר.

הממשלה לא משלמת להם שווה ערך?

רק 50%.

למה?

50% הממשלה הטילה עלינו. 15 מיליון ש"ח. גם אם לא יעבור רווק הגמלאים

קוצצנו ב-15 מיליון ש"ח.

איך היא מסבירה את זה?

התקציב שהאוצר הגיש לממשלה דרש להעלות את האגרה בסעיף הזה של הוק

הגמלאים. הממשלה לא קיבלה את כל נושא העלאת האגרה מעבר למדד. לכן הטילו 50%

עלינו ו-50% על תקציב המדינה.

המשמעות היא שאתה בעצם מממן את הממשלה, את טוב לבה של הממשלה.

את טוב לבה של הכנסת.

בסוף זה חוק ממשלתי.

לא יקהו לחברי הכנסת את התהילה.

מוטי, אולי תעשה איזה פסק זמן עכשיו ותגיד לנו בכמה מילים איפה אתם

עומדים ברייטינג מול המתחרים, איך אתם מתכוננים להתמודד עם זה בשנה הבאה, מה

הסיכוי.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. לפני שנה כאבנו את כאבכם בתחום הרייטינג.

אמרנו, איך קרה שהם כמעט מהקו אתכם. אתה יודע את דעתי, שאני לא נתתי אפילו

סיכוי לערוץ השני. אבל החדירה שלו היא מדהימה. לפחות על פי הרייטינג שהם



מציגים. מה עשיתם במרוצת השנה כדי לחזור למפה?

הרושם שלי הוא שכשיש מבצעים שלכם אתם בכלל שוכחים שיש תקציב ואתם שולחים

נציגים של הרדיו, של הטלוויזיה, של כל הערוצים בנפרד. אתם לא מנסים לעשות

שידוד מערכות, איחוד כוחות. אתם שולחים קריין ברדיו וקריין בטלוויזיה עם

משלחות שונות. האם יש אצלכם גם מישהו שאומר לך, תשמע, היינו רוצים לעשות את

זה גדול, מפואר, מבצע בין-לאומי, השלום עם ירדן, אבל אנחנו צריכים גם לזכור

שאנחנו חיים במסגרת תקציבית ובסופו של דבר יחסר לנו הכסף? מה קורה עם הפקות

מקומיות? האם אתם ממשיכים לטפח את העניין?

הפסדתם את המכרז של הכדורגל. מה ההערכות שלכם לאחר שחלפה כמחצית העונה?

האם נפגעתם? ובכלל, איך זה קורה שהערוץ השני מרוויח כל כך הרבה כסף ואתם

במצוקה? האם זה לא ייצור בעיות קשות אם וכאשר תבוטל האגרה? כי הרי בסופו של

דבר יהיה קשה מאוד להתמיד עם האגרה הזאת. מה אתם עושים כדי להיערך למצב כזה?

איפה אנחנו מצויים עם האגרה של הרדיו והטלוויזיה במכוניות? נדמה לי שזה לא

הוארך. אז יש לך בעיה גם עם החוק הזה.

יש לנו עוד שלושה חודשים, עד סוף מרס.

יש לך בעיה בגבייה. יש לך לפחות בעיה פרוצדורלית בגבייה. אתה הרי תגבה את

זה עד הסוף השנה, כאילו החוק הוארך. ובעצם אין לך חוק. אתה שוב חשוף לבג"צים

אלא אם הוא ירוץ קדימה בתוך כמה ימים. דווקא בחוק הזה אני לא יודע למה חיכו.

סי אלחנני;

אני רוצה להדגיש נקודה שלא הודגשה מספיק. זה שגבו יותר כסף, שהיו הכנסות

יותר גבוהות לרשות השידור, זה בסדר. אבל הם לא יכולים להוציא יותר מהתקציב

המאושר כי זה כמו תקציב מאושר. זה הרשאה להוציא עד התקרה. בשביל להוציא יותר

צריך לקבל אישור לתקציב נוסף. כך שאני פשוט לא מבינה איך עשיתם את זה.

העניין של קרן הפיתוח, בסדר גמור, אני מבינה שהשתמשו בזה. צריך לפרסם

יתרת פתיחה ויתרת סגירה של קרן הפיתוח, לתת מאזן של קרן הפיתוח. קרן הפיתוח זה

לא תקציב, זו קרן. פעם היא הייתה גדולה מאוד, פעם היא קטנה מאוד. הסיפור של

קרן הפיתוח צריך להיות גומי כי אני אף פעם לא יודעת מאיפה לוקחים - פעם זה

נכנס, פעם זה יוצא. אין מאזן מאושר, מפוקח על ידי רואה חשבון.

יש.

אני לא אומרת שאין לכם.

אני מעריצה אתכם על האומדן שעשיתם. אתם יודעים כמה נשים

מעל גיל 60 וגברים מעל גיל 65 שלא מקבלים הנחה, שלא גרים בבתי אבות, ואתם כבר

יודעים שהם ישלמו רק חצי אגרה ומה יהיה האומדן. אני חושבת שהייתם צריכים להגיש

אומדן הכנסות כמו שצפוי להיות בתנאים הקיימים לפי החוק הקיים היום. ועדת

הכספים יכולה לחייב את הממשלה לתת שיפוי מלא בגין ההנחה. היא יכולה לא לתת את

ההנחה הזאת. הכנסת יכולה לשנות את החוק. החוק חזה עוד לא בספר החוקים של מדינת



ישראל.

בשנה שעברה דיברו רק על 30 מיליון. אף אחד לא הזכיר תקציב

נוסף לרשות השידור ל-1996. אם היו רוצים לכלול את זה, זה היה צריך להופיע

בהרשאה להתחייב בשנה שעברה וזה לא הופיע. כך שאני לא יודעת מאיפה בא הסכום

הזה.

בדבר הבא אני פונה לחברי הכנסת. עצמאות רשות השידור נראית לי ערך עליון.

לפי דעתי, אם היו מחייבים את הממשלה בכל משרד שעוסק בקליינטים שלו ודואג להם

לשלם במקומם את אגרת רשות השידור במחיר מלא, להחזיר לרשות השידור את הכסף

המיותר שלקחו ממנה באותן השנים לפי חוק הסדרים, רשות השידור הייתה יכולה לפתח

לה את תכנית הפיתוח שלה וגם הייתה שומרת על עצמאותה. אני חושבת שבשני התחומים

הלאה לא צריך להשתמש בכסף הזה ומצד שני לא להעביר לה כסף שמגיע לה.

אגרת הרדיו ברכב - בלי קשר למה יחליט הבג"צ - צריך לדעת כמה זה וכמה זה

עלה משנה שעברה.

שיא כוח אדם - אי אפשר לדעת מהחוברת מהו שיא

כוח אדם ולכמה יורדים. כי במקום אחד כתוב 1,600, בעמי 82. בתכנית בהתחלה כתוב

1,478. במקום אחר כתוב 1,406. הקיצוץ מביא ל-1,362.5. בדרך כלל צריכה להיות

איזשהי קונסיסטנטיות במספרים.

שעות נוספות. מספר השעות הנוספות לא משתנה. אני חושבת

שבתקופה שמקצצים וברשות השידור אנשים לא רוצים לעזוב את המקום, זה גם מקום

יוקרתי ואנשים לא רוצים להתחיל בגיל 55 לחפש עבודה, אפשר היה לקצץ קודם כול

בשעות הנוספות לפני שמקצצים באנשים.

אני מקבלת פניות מהציבור. אנשים אומרים, למה לא 4 תשלומים לאגרה בשוברי

תשלום לא בהוראת קבע. יש אנשים שלא רוצים לתת הוראת קבע. הם רוצים לשלם בשוברי

תשלום. למה לא ב-4 שוברי תשלום? יש רק 2. בהוראת קבע אפשר לשלם ב-4 תשלומים.

למה לא לתת הנחה למי שמשלם את האגרה מראש? מבחינה פיננסית מגיעה הנחרז

למי שמשלם מראש.

הנושא של הקשר בין הכבלים לבין אגרת רשות השידור. היום שרת התקשורת יוזמת

מהלכים לכסות את הארץ עם לווינים, עם צלחות ואנטנות לפי חוק חכבלים לפרסיח

נרחבת יותר של הכבלים בפריפריה. אחוז הכיסוי של הכבלים הולך ועולה ויגיע עוד

מעט למכסימום שיכולים להגיע. ושוב עולה אותה בעיה - אני מדבר על כפל תשלום.

הייתה כאן הצעה שאני כבר אומר מראש שאתמוך בה, לאשר לרשות השידור את התקציב.

היא לא יכולה לעבוד בלי תקציב.

נחמן, בוא תחליף אותי ותאשר את התקציב.

אני מוכן לנהל את הישיבה.

הבעיה שאני רואה אותה זה לא שעות נוספות כמו שסמדר אומרת. רשות השידור לא

תקצץ שעות נוספות. אי אפשר לקצץ שעות נוספות בדרך הזו. אני אומר את זה כמי

שהיה מופקד על הנושא, ישבנו פה עם מבקר המדינה, נבנצאל, זה בלתי אפשרי. רשות



השידור צריכה לעבוד בשיטה אחרת לגמרי - שיטה של רווזים אישיים. היא צריכה

לשנות את דרכי ההעסקה של העובדים. כל הצד של היצירה, הכתבים, אלה שעושים את

התכניות, כל אלה שהם בדירוג העיתונאי או רובם הגדול חייבים לעבוד על חוזים

אישיים, שייתכן ויוסיפו להם לתנאי השכר שלהם תמריץ לעבור ולהפיק. הטכנאים יהיו

בדירוגים הגדולים, כלומר, הלוגיסטיקה, מה שנקרא הסאפורט של הייצור. אם לא

עושים את השינויים המבניים האלה בהרכב כוח האדם אתה לא יכול לעשות שום דבר. כל

הריצה שנה אחרי שנה שיורידו פה שעות נוספות, שיחסרו בהוצאות אש"ל וכו', זח לא

רציני. היום כשיש תחרות עם הערוץ השני, עם הכבלים, להיפך - הם נדרשים לעבוד פי

כמה יותר.

המשכורות שמשולמות ברשות השידור הן משכורות לא גבוהות.

היום זה לא יום לא מתאים לדיון, אבל היות וביקשתם בכל זאת לקיים את

הדיון, קיימתי אותו. אתם מבינים גם מדוע אנחנו קצת לחוצים, לא לחוצים אבל

עוסקים גם בדברים אחרים. אני החסרתי איזשהי ברכה ואתקן: אנחנו מקבלים בברכה

את פרופ' רינה שפירא שנמצאת אתנו פה כיושבת ראש הרשות בפעם הראשונה. אני חושב

שכולנו נהנים ומאחלים לך הצלחה.

חרף הוויכוח על האגרה ודברים אחרים, נדמה לי שכל חברי הכנסת רואים ברשות

השידור העצמאית או הממלכתית ערך ממדרגה ראשונה. אף אחד מאתנו לא היה רוצה

לראות את כלי התקשורת בישראל כולם פועלים על פי רייטינג, על כל המשתמע מזה.

אנחנו יודעים את הקושי המיוחד שלכם, שמצד אחד, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם

שלא יראו אתכם, ואז, כמובן, יש השפעה של הרייטינג. אבל אני מקווה שתמשיך להיות

לכם התבונה להתחשב ברייטינג אבל לתת בין השאר גם דברים של ערך. תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, גברתי היושבת ראש, בהצלחה. פעם הייתי תלמיד שלך

באוניברסיטת תל-אביב.

לגופו של עניין, אדוני המנכ"ל, יש כאן כמה בעיות. יש כל מיני הצעות כמו

ההנחות השונות והמשונות. אני חושב שאתם צריכים להכין תכנית כי זח לא יכול ללכת

כל שנה. אני אומר לך את זה כמי שגומר בכנסת קדנציה ואני מקווה שאכנס גם לכנסת

הבאה. שתדע, יש הרבה מחשבות בקרב החברים לגבי כל נושא הערוץ הראשון, ובעיקר

הטלוויזיה ודרכי המימון. התשובות של האוצר, שמצד אחד, הם יפטרו את התושבים

מהאגרה ויצטרכו במקרו הכלכלה לתת את הכסף, הטיעון הזה עולה כל פעם והוא לא

יכול להחזיק לאורך ימים.

אני אומר כמי שהיה בפנים, אני בנושא הזה אתכם, מוטי. אני חושב שמי שלא

מכיר איך עובדת רשות שידור קשה לא להתייחס באופן ענייני לכל הדיונים שמובאים

כאן בוועדה. הייתי ממליץ לכך שתזמין את אנשי הוועדה ליום אחד של הפקה מהתחלה.

זה רעיון טוב.

תזמין אותם שיבינו איך נולד אייטם, ושיראו אנשים במה זה כרוך. זו הצעה

אופרטיבית.

תחשבו בבקשה דרך היועץ המשפטי שלכם על שינוי חוק הבזק בנושא של



הקשר בין הערוץ הראשון לבין הכבלים, בעיקר כשלוחצים להכניס את הפרסומות. אני

רואה את זה בחומרה רבה.

הקשר של העיתונות הכתובה שלוחצת על כל ערוצי התקשורת

האלקטרונית. יש כאן ריכוזיות מאוד מסוכנת שאיננה כוללת אתכם. לכן אני מציע,

גם בנושא הזה חייבת להיות מחשבה. זה עלה וזה יעלה. צריך להיבדק הקשר שבין

הכבלים לביניכם.

צריך להעלות את האגרה. אני מציע שאם יש לכם תשובות, תגמרו את זה מהר.

אני מקבל את כל שלושת הדברים שאמרת. רואים שאתה בא מהמוסד הזה אז אתה

יודע מה אתה מדבר. זה נכון לא רק לגבי רשות השידור אלא לגבי כל רשויות השידור

באירופה עם ההתלבטות, עם האגרה, צורת המימון, איך לממן את זה וכו'. ההתלבטות

גם שם היא משנה לשנה, וכל שנה יש תחושה, נסחב את זה עוד שנה, עוד שנה. אבל אין

ספק שמימון שירות השידור הציבור הוא נושא שצריך לתת עליו את הדעת עם הצעות שהן

קצת יותר יצירתיות.

מי כמוך יודע את חשיבות האגרה היום, משום שאתה כסמנכ"ל יחד עם אבי כץ,

עשית את המהפכה של גביית האגרה. בזמנו בכלל לא היה איכפת לרשות השידור אם

גובים אגרה או לא גובים אגרה. היא קיבלה את הכסף מהאוצר. אתה עשית את כל

הסניפים האלה שאנחנו משלמים כל כך הרבה כסף להחזיק אותם. אבל האמת היא שזה

החמצן של רשות השידור. השנה גבינו 83% במגזר היהודי, שזו דרגה גבוהה בהשוואה

למדינות אירופה, להוציא את אנגליה ששם גובים יותר.

כמה אצל הערבים?

אצל הערבים זה נשאר באותה רמה: בין 15 ל-20 אחוז. אבל לא רק אגרת

טלוויזיה - כל מס. יש אצלם קשיים לגבות. אבל בסך הכול אתה מכיר בצורך של

אגרה.

לא מעלים לנו את האגרה. מעלים לנו את האגרה במדד, בהתייקרויות ולא ב-12%

נוספים שאפילו האוצר הסכים להעלות אבל הממשלה הורידה את זה מסדר היום. היא

התנגדה להעלאה הזו. זה מה שקשור לנושא של הגמלאים ופיתוח משדרים ותדרים.

אני מקבל את מה שאתה אומר. אלה דברים נכונים. אני חושב שצריך לערוך ביקור

לוועדת הכספים ברשות השידור ולהראות לה במה מדובר, מה כרוך בהפקה, מה כרוך בכל

הדברים האלה.

אני רוצה להגיד לך דבר נוסף שלא היית פה כשאמרנו אותו. אנחנו מגיעים לפה

כבר מרוטים, זאת אומרת, כבר קיצצו אותנו. לא הגענו לפה עם תקציב בתול שהממשלה

אישרה אותו ועכשיו ועדת הכספים היא זו שתנגח אותנו או תנסה לקצץ. הורידו לנו

קודם כול 15 מיליון ש"ח מהבשר החי. ומי כמוך יודע שה-15 מיליון ש"ח האלה

יורדים מהפקות, מפעולות ומהדברים שהם באמת חיוניים לשידור.

הסיבה לחיפזון הזה שאנחנו צריכים, ואתה יודע את זה טוב מאוד, אם האגרות

לא ייצאו בינואר, הפסדנו חודש. חודש זה 10 מיליון ש"ח. אם עד סוף השבוע הזה

אנחנו לא מוציאים את האגרות, אם הן מגיעות אחרי 5 בינואר לבתים אנחנו לא

יכולים לדרוש מהתושבים שישלמו עד סוף החודש, ואז הם ישלמו רק עד סוף פברואר,



וזה פשוט הפסד מבחינתנו.

במה ההפסד? רק הפסד הריבית האלטרנטיבית?

מי לוי;

גם תזרים המזומנים. לא יהיה לנו כסף לממן את ינואר.

סי אלחננ';

זה רק ריביות? אתה מדבר על בעיות מימון?

גם ריביות וגם תזרים המזומנים. מדובר בדחיית הגבייה בחודש.

כמה כסף הכנסתם לחידוש ציוד?

15 מיליון ש"ח.

13 מיליון ש"ח.

זה כולל החלפת ציוד, כל האולפנים של הרדיו והטלוויזיה?

מי קרשנבאום;

הכול.

היו"ר ר' נחמן;

למה כל כך מעט?

מי לוי;

כי אין לנו מקור אחר. פעם הייתה לנו קרן שהספיקה לנו. היום את תקציב

הפיתוח אנחנו מממנים למעשה מהתקציב השוטף . אנחנו מקצים בתוך התקציב השוטף

הפחתה לפחת של 13 מיליון ש"ח שזה יורד מהתקציב הרגיל של הרשות. כל הגדלה בחלק

הזה צריכה לבוא על חשבון פעולות שוטפות של רשות השידור. כלומר, אין מקור

תקציבי היום שיכול לממן את תקציב הפיתוח.

יש לך סכנה בטווח ארוך לשיתוק כל הרשות?



מי קרשנבאום;

אנחנו ערים לנושא הזה. אמנם חידשנו בשנתיים האחרונות את האולפנים שלנו,

כך שזה נותן לנו טווח נשימה. אבל היום אתה צריך כל הזמן כסף לרכוש טכנולוגיות

מתקדמות ואין לנו את זה.

אני רוצה להשיב בכמה דברים קצרים לדברים שנאמרו. בשנה שעברה כשדובר על

תקציב ההבראה, דובר בהתחלה על 50 מיליון ש"ח. זה היה התקציב שדרשנו בגלל

הגירעון הצפוי. באוצר הסכימו ל-30 מיליון שקל, ו-20 מיליון שקל ל-1996, כמובן

מותנה. לא שהסכימו אוטומטית אלא אמרו, זה מותנה בזה שנעמוד בתכנית ההבראה. כך

שה-20 מיליון שקל דובר במקור. זה היה חלק מה-50 מיליון ש"ח.

אנחנו כן מקצצים בשעות נוספות בעקבות ה-15 מיליון ש"ח. 2 מיליון

ש"ח אנחנו מורידים השנה בטלוויזיה מהשעות הנוספות בגלל הקיצוץ של ה-15 מיליון

ש"ח שנגזר עלינו.

נשאלתי לגבי קריית רשות השידור - היא לא שייכת לתקציב הזה. מימון קריית

רשות השידור החדשה זה מימון סגור עם תכנית מימון, עם הלוואות. זה אושר בוועדה

והוא לא קשור לתקציב.

בספר כתוב שזה לא שייך לכם.

אני מקבל את מה שאמרת. זה שיש לנו הכנסות זה צריך להיכנס לרזרבות. אבל

חריגה מתקציב ההוצאות נדמה לי שזה אפילו פלילי. כלומר, ניתן להעמיד לדין מנכ"ל

שחורג מתקציב ההוצאות. אבל צריך להבין עוד דבר.

אני מדברת על האקט הפורמאלי. אני אומרת את זה לחברי הוועדה.

יש מרכיבים בתקציב שלנו אין שליטה עליהם. כשמחליטים להעלות שכר במשק אין

לנו שליטה על זה.

דיברתי על כך גם עם שושני וגם עברי. אתה קטן עליהם.

כמה רשויות ציבוריות הביאו תקציב כמעט מאוזן השנה עם הכנסות והוצאות?

הבעיה שלהם נפתרת בקלות, יש להם תקציב נוסף.

אני לא רוצה לעכב את התקציב שלכם. אני רוצה לאשר לכם את האגרה שלא תפסידו



חודש. אני אומר את זה גם לפרוטוקול, שעוד ניפגש במהלך השנה בדיונים שונים גם

לגבי תוכן. מוטי, אתיז מקבל ממני טלפונים לעתים מזומנות לגבי כתב זה וזה. אני

חייב לציין לזכותך גם את ההגינות וגם את ההתייחסות הרצינית ביותר לדברים האלה.

לא אומר את זה ררגע, כי זה לא הדיון. אבל אני אומר את הדברים האלה. רשות שידור

נותנת תפוקה, הציבור רואה את התפוקה הזאת. הציבור רוצה אותה, הוא יהיה צמוד

לך. הציבור לא רוצה אותה, הוא יברח ממך. אתה צריך לחשוב על הדברים האלה. והגיע

הזמן שהנושא יעלה על סדר היום בדיון או פה או בוועדה אחרת.

תחשבו טוב על ההערה האחרונה שאמרתי לך. במקרה של כתבות

שאתה בודק אותן שאולי מכוונות לקהל מסוים או למגזר מסוים ויכול להיות שהן

עושות לא טוב, הן פוגעות בכם במקרו בסך הכול, כי אתה צריך להיות באמצע.

אני מעמיד להצבעה את אישור התקציב.

הצבעה

לאשר תקציב רשות השידור ל-1996.

מה עם ההנחה למי שמשלם מראש?

פונים אזרחים שרוצים לשלם בשוברי תשלום. צריך לתת להם הנחה. יש תמריץ למי

שעושה הוראת קבע. יש אפשרות לשוברי תשלום בשני סכומים. אלה סכומים גדולים. למה

לא בארבעה תשלומים?

אלה שמשלמים מראש מקבלים עוד חודש. רוב הציבור משלם בהוראת קבע - 50%

מהציבור, ועוד 30% משלמים מראש.

אני מדברת על קבוצה קטנה.

אלה שמשלמים בהוראת קבע משלמים ארבעה תשלומים דחויים.

ברשויות המקומיות נותנים הנחה למי שנותן הוראת קבע כי אז אתה יודע שיש לך

תזרים מזומנים. מדוע לא לתת כאן הנחה?

אצלנו זה 4 תשלומים אחרי שרוב האזרחים שילמו.

זה שמשלם מראש למה לא מקבל הנחה?

הוא מקבל לשלם אחרי חודש.

היו"ר ר' נחמן;

רבותי, אני מבקש לאשר את החצעה לאגרה כפי שהובאה על ידי רשות השידור,

מתוך קביעה שיתקיים בוועדה דיון לאהר אישור התקציב. במהלך השנה הוועדה תדון

בהיבטים שהועלו פה, לרבות סדרי גבייה, כגון בונוס לאלה שמשלמים מראש, אלא

שמשלמים בהוראות קבע וסדרי הנחות שונות,

הצבעה

לאשר אגרת הטלוויזיה לשנת 1996

התקציב כולל גם את ערוץ 3 וגם את קריית רשות השידור, תקציב הפיתוח.

הישיבה ננעלה בשעה 9:00