פרוטוקול מסw 589
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון. א' בטבת התשנ"ו (42 בדצמבר 1995). שעה 00;10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 24/12/1995
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ו-1995, חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון), התשנ"ו-1996, תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל), התשנ"ו-1996, תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ההימורים בכדורגל) (תיקון), התשנ"ו-1996, תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו") (תיקון), התשנ"ו-1996, תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשנ"ו-1995, חוק התקציב לשנת הכספים 1996, התשנ"ו-1995
פרוטוקול
חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר
נ י ארד
א' גולדשמידט
אי פורז
א"ח שאקי
די תיכון
מ"מ: ר' אלול
י' דביר - חברת החשמל
א' מנחם - משרד המשטרה
מ' דדון - משרד הדתות
אי אלקינד, י' באומר, י' ינון, ד' רבינר, שי וינר,
אי בלר, אי גבאי , מי לנגרמן, טי דולן-גדיש - משרד
האוצר
ש' וקס - מנכ"ל משרד התקשורת
מי אוהלי - משרד התקשורת
ג י קראוס - חברת בזק
אי זייף - יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט
שי סווירי - מנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט
ד' זינגר - רו"ח המועצה
ק' יפה - חשב המועצה
חי קמחי - יועץ משפטי למועצה
א' לוין
קצרנית; אי לוין
סדר-היום; 1. ערבות מדינה לחברת החשמל לישראל בע"מ
2. שינויים בתקציב לשנת 1995
3. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)
4. חוק ההסדרים במשק המדינה (מסי 2)(תיקון חוק הבזק)
5. תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון)
6. חוק התקציב ל-1996
התקציב לשנת 1996
7. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14 לבחירות לכנסת ולרה"מ
8. תקציב המועצה להסדר ההימורים בספורט לשנת 1996
9. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)
תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית טוטו-תיקו)(תיקון)
תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ההימורים בכדורגל)(תיקון)
ערבות מדינה לחברת החשמל לישראל בע"מ
היו"ר ג' גל;
אני פותח את הישיבה.
בפנינו בקשה למסגרת ערבויות מדינה לחברת הרושמל בישראל.
במרס 1995 אישרה הוועדה מסגרת של 700 מיליון דולר ערבויות מדינה עבור שימושים
של חברת הרושמל במסגרת תכנית ההשקעה שלה מתוך כספי הערבויות, כדי שניתן יהיה לתת
את זה באמצעות בנק בארץ למרות מגבלת לווה בודד שחלה על הבנקים. עד עצם היום הזה
משכה הברת החשמל מתוך הסכום הזה 650 מיליון דולר, ומבקשת החברה לדחות את 50
מיליון דולר לשימוש במהלך חודש ינואר במקום בחודש דצמבר. אין לה צורך בחודש דצמבר
ב-50 מיליון דולר האמורים.
מאחר וערבות המדינה שניתנה אז ונוסח הבקשה שהיה אז אמר שהערבויות ינוצלו
במהלך 1995. ראינו לנכון להודיע לוועדה ש-50 מיליון מתוך ה-700 מיליון ההם ינוצלו
לא ב-1995 אלא ב-1996. ונתבקשנו לבוא ואנחנו כאן.
מאחר ולא מדובר פה בהגדלת הסכום אני חושב שלא מדובר בהחלטת הוועדה.
היו"ר ג' גל;
אני שואל מבחינה פורמאלית.
אי אלקי נד;
הייעוץ המשפטי קבע שזה רק לידיעה.
די תיכון;
אישרנו מוגבל בזמן?
א' אלקי נד;
מה שנאמר שם לא הוגבל בזמן. נאמר שם 700 מיליון לשימוש במהלך 1995.
היו"ר ג' גל;
אנחנו לא צריכים לעשות בעניין הזה את הבירור המשפטי, אם כי על פניו נראה שאם
אישור מסוים היה מוגבל בזמן, ההארכה זה אישור נוסף. אבל ההתפלפלות המשפטית לא
חשובה כרגע.
די תיכון;
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה מופיע ומבקש להשתמש בערבויות כדי להבין מה
קורה אצלכם נכון לסוף השבוע הקרוב, מה הגירעון התקציבי הצפוי, איפה יש לכם קשיים,
איך אתם מממנים את הגירעון, למה יש לכם גירעון, מה קרה למבצעי הגבייה שלכם בסוף
השנה, מה קרה למבצעי הריסון שלכם לקראת סוף השנה.
אי גולדשמידט;
מה שאישרנו לפני מספר חודשים לחברת חחשמל לא קשור לזה?
אי אלקינד;
זה היה לארזין ול-EDC. יש שם בעיות, משא ומתן עם הגופים האלה לגבי נוסה
הערבות. אבל זה לא שייך.
לגבי השאלה של חבר הכנסת דן תיכון, קשה לי, כי אני לא מוכן בנתונים. כך שאני
לא יודע מה קורה בגירעון.
מה שאני יודע זה ברמת ידע כללי ולכן לא הייתי רוצה לתת נתונים שבעוד כמה ימים
יתברר שהם כן נכונים או לא נכונים. מה שאני כן יודע זה שלגבי סיוע החוץ האמריקאי
עד לעצם היום הזה הגיעו רק 250 מיליון דולר מתוך המיליארד ו-200 מיליון. מבחינת
מימון אין לנו בעיה כי בפקדון של כספי הערבויות יש לנו סכום גדול יותר מההפרש.
אתה עושה שימוש בזה?
א' אלקי נד;
אם לא תהיה ברורה.
די תיכון;
אתה צריך כבר להחליט.
א י אלקינד;
לא, יש לי יומיים עסקים עד 21 בדצמבר. ביום רביעי או חמישי אני צריך להחליט
מה אני עושה. עד אז נראה אם יגיע או לא.
די תיכון;
אתה יודע מה המצב בתזרים המזומנים?
אי אלקינד;
זה לא אני, זה אבי סהר.
ד' תיכון;
אתה יודע שהגירעון גדול גם מהתחזיות הגרועות, נכון?
היו"ר גי גל;
הרי אי אפשר יהיה להכניס את זה מתחת לשטיה. כשתיגמר השנה נדע. אחד אומר 4.2
מיליארד, השני אומר 3.5 מיליארד, אולי זה יהיה 3.4 מיליארד?
די תיכון;
אתה יודע מה ההבדל בינינו? שהוא יודע.
אי אלקינד;
אני יודע נכון ליום ראשון שעבר.
מה בוער לך? הרי אי-אפשר להסתיר את זה.
די תיכון;
אנחנו כבר מסכמים את התקציב ואנחנו לא יודעים. אם הייתה לי עוזרת כהלכה היא
הייתה אומרת לי, היום צלצלתי, אלה הנתונים, דע לך שהמצב גרוע.
היו"ר גי גל;
אני מעריך שהגירעון יהיה 3.4 מיליארד. כמה אתה מעריך?
די תיכון;
קרוב ל-4 מיליארד.
היו"ר ג' גל;
חכה בסבלנות.
היו"ר ג' גל;
מי בעד לאשר את הבקשה לגבי חברת החשמל?
הצבעה
הוחלט; לאשר הבקשה בעניין מסגרת ערבויות מדינה להברת החשמל
היו"ר ג' גל;
שאקי ודן, אתם הייתם פעם בתחנת הכוח בחדרה?
די תיכון;
אני חושב שזה סקנדל לשנות את השם.
היו"ר ג' גל;
הי ית שם?
די תיכון;
הייתי פעם.
היו"ר ג' גל;
לא, בשנים האחרונות?
ד' תיכון;
לאחר שפתחו הייתי.
אתם רוצים לבקר שם? קרשנר, תתאם ביקור במתקנים, כולל לעלות לארובה ששם עוד
לא הייתי.
די תיכון;
שי נו את יושם?
י י דביר;
לא שינו את השם. יש שם תחנה קודמת שנקראה על שם דוד שיפמן ז"ל שהיה יושב ראש
הדירקטוריון של חברת החשמל, והיא נשארת על שם דוד שיפמן. יש תחנה חדשה ויש כל
האתר. החליטו שלכלל האתר יקראו "אורות רבין".
די תיכון;
זו בושה.
היו"ר ג י גל;
נערוך ביקור אצלכם ואחר כך באזור התעשייה של קיסריה והחברה לפיתוח תעשייה.
נהיה שם יום שלם.
די תיכון;
תגיד למנכ"ל שלך שזו בושה. יושב ראש אין. אנחנו עוד נתחשבן על העסק הזה.
היו"ר ג' גל;
מה קרה? החליטו לעצור את זה.
די תיכון;
לא עצרו את זה.
א"ח שאקי;
אני משוכנע שהם מגזימים וכל המוסיף גורע. זה כבר מתחיל לעשות רושם רע מאוד.
היו"ר ג י גל;
לא בסדר.
שינויים בתקציב המדינה לשנת 1995
פנייה 373 -
די רבינר;
מדובר בענף האבוקדו. ענף האבוקדו כתוצאה משינויי ממשק בגידול - - -
די תיכון;
מה זה ממשק?
ד' רבינר;
כתוצאה משינויים בכמויות המים, כמויות ההשקייה וכל מיני טיפולים אגרוטכניים
אהרים שעשו הגיעו השנה לתוצאות יבולים שהכפילו, ויגיעו השנה ליבול של 80 אלף טון.
סך הכול מבחינת הדונאמים כמעט ולא היה שינוי מבחינת הנטיעות.
מבחינת היצוא, כיוון שהאבוקדו כולו מיועד ליצוא, אם בשנה שעברה ייצאו כ-35
אלף טון, השנה מתכננים לעבור את ה-60 אלף. החלטנו לבוא ולתמוך בנושא קידום מכירות
באירופה.
היו"ר ג' גל;
כדאי לציין שהלק הארי של האבוקדו משווק בצרפת והיו שם שלושה שבועות רעים מאוד
בגלל השביתה. יש לכם הערכה איך זה ישפיע על המכירות?
ד' רבי נר;
אנחנו יודעים שזה פגע במכירות. אם היה צפי בתהילת העונה בתקופה הזאת של
900-800 אקו לטון במחירי פו"ב, זה ירד.
די תיכון;
כנגה סיוע אתה רוצה?
ד' רבינר;
3 מיליון דולר כנגד 3 מיליון דולר של החקלאים. מדובר על 1996-1995. ההסכם
הכולל מדבר על 3 מיליון דולר. סך כול ההעברה הזאת מדברת על 1995 שזה 6.4 מיליון
ש"ח, שזה כסף שאנחנו מרכזים גם מהעברות פנימיות מיעדים אחרים של תמיכה בפירות
ומתוך תקציבי קד"מ אחרים.
בהעברה הזאת אין כסף חדש למערכת. יש פה העברה מתוך יתרות שנשארו מפיצויים
למגדלי ירקות ויתרות שנותרו מהסכם יצוא ירקות 1995. הכנסנו את הכול תהת תקנה אחת.
די תיכון;
יש לי שאלות אליך, היושב ראש, כמומחה לענייני אבוקדו. היית מגדל אבוקדו?
הי ו "ר ג י גל;
כן.
לא. אמרתי שאם יש 80 אלף דו נאם ומייצאים 40 או 35 אלף דונאם, והשנה הממוצע
הוא חצי טון לדונאם, ומזה חלק מעל חצי טון וחלק מתחת, אז כל מה שמתחת לחצי טון
צריך לעקור ולחדש. כפי שאני שומע, נעשו פעולות דרמטיות והיבול אמנם גדל. אם זה
מעיד על העתיד או שזה סירוגין , את זה נדע בשנה הבאה. בחצי טון לדונאם אין מה
לגדל אבוקדו.
די תיכון;
אני מבין שענף האבוקדו היה מצוי במשבר במשך שנים. בעצם השוק העיקרי הוא השוק
הצרפתי ואנחנו נזרקנו על ידי המכסיקנים מן השוק העיקרי שלנו. זאת לאור אסונות
טבע שפקדו את הגידול הזה וקשיים שעליהם עמד חבר הכנסת גל. השנה, אם אני מבין
נכון, פתחנו במבצע ענק כדי לזרוק את המכסיקנים מן השוק הצרפתי ולהכניס את האבוקדו
הישראלי בעיקר בצרפת, גם באנגליה.
היו"ר ג' גל;
לגרמניה.
אני יכול לומר לך רק מה שאומרים לי, אני לא יודע מה קורה בבתי האריזה. בסוכות
האופטימיות הייתה מעל ומעבר. אגרקסקו הכינה מסע לקידום מכירות ענקי, התקשרה עם
המשווקים שלנו בכל צרפת, כולם היו אופטימיים, התכנית אפילו לא העלתה על דל
שפתותיה אפשרות של כשלון. זה היה משהו שבסופו של דבר נאמר: אנחנו או המכסיקנים,
אחד מאתנו ימות ואנחנו נחיה. עכשיו אתה בא כחלוף חודשיים ימים, מסוכות עד חנוכה,
ואינה מודיע לנו שאנחנו כשלון ובעור שינינו ואני צריך 3 מיליון דולר, אנחנו מנסים
להציל את הקמפיין הזה בתחום האבוקדו בצרפת.
אני מבקש שתפרוס בפנינו את מלוא היריעה. זאת אומרת, תגיד לנו מה קרה לקמפיין,
איפה הצלחנו, איפה נכשלנו, למה נכשלנו, למה אני צריך לסבסד את אוכל האבוקדו
הצרפתי.
האם בכל זאת מעבר לתכנון היו גורמים שלא צפינו, למשל שביתה. אבל מעבר לשביתה,
השביתה היא רק הודש ימים, מה קורה בעסק הזה שהיו סביבו הרבה סיכויים?
דן, הייתם עכשיו באגרקסקו, מה הם לימדו אתכם? שלושה השבועות האלה בצרפת
ודאי הסבירו להם יהיו גולת הכותרת כי זה ערב כריסטמס, זה הזמן שבו יעשו את
הקופה הגדולה. אני שואל אותך, מה לימדו אתכם שם? שלושת השבועות האלה הפכו
להיות למרמס, משאיות לא זזו, פרי לא הלך, אנשים לא הגיעו לשווקים והמכירות
ירדו בצורה בלתי רגילה.
אני רוצה לראות מה קרה לקמפיין המוצלה שעברתי, ואני לא יכול לומר שלא היו
לו רגליים וידיים, אם כי אני שתמיד רואה שהורות הייתי סקפטי אם אנהנו יכולים
לזרוק את המכסיקנים ומה תהיה תגובת המכסיקנים לעובדה שאנחנו רוצים לזרוק אותם
מן השוק הצרפתי.
כמו שאמרת, לפני כמה שנים היינו יצואן מסי 1 בעולם, גם היום אנחנו יצואן
מס' 1 מבחינת כמויות.
אנחנו מדברים השנה על 60 אלף טון, כשהמכסיקנים מייצאים לאירופה מעט מאוד
עודפים שלהם, סביב 20 אלף טון.
מה קרה מסוכות עד עכשיו לענף האבוקדו במדינת ישראל, כולל היצוא לצרפת. אם
לא ייצאת לצרפת מה עשית עם הסחורה? לאן שלחת את זה? מדוע אתה צריך עכשיו 3
מיליון דולר?
היה ברור שאם הולכים להכפיל את הכמויות גם לצרפת וגם ליעדים אחרים
באירופה צריכה להיות התייחסות בכיוון מכירות. חלק מהסכום הזה הוא סכום שניתן
כל שנה לקידום מכירות כמו שנותנים ליזמים אחרים. יש קרן של קידום מכירות
שמביאים לה אישורים כל שנה, וחלק מהתקציב הזה, אפשר לראות בהעברות, 2.5 מיליון
מה-64 זה מתוך התקציב שיועד לפני זה והיה בשנים קודמות מתוך תקציב הקד"ם
לאבוקדו. סך הכל סכום הוא סכום שתוכנן מלכתהילה.
מה שתוכנן בספטמבר תוכנן בזמנו לקחת יועץ שייעץ איפה לשים את הכסף. עבודת
היועץ הסתיימה רק בימים אלה.
נכון, זה נעשה מאוהר מדי. בחלק מהכסף הם השתמשו לקידום מכירות שנמצא כבר
וחלק מהשלמות שאנחנו צריכים לאשר, אין שום שינוי דרסטי מבחינת הקמפיין. זאת
החלטה שנתקבלה שצריך לתת לה התייחסות מיוחדת בגלל הכמויות המסיביות שלא ידענו
שיהיו, בתקווה שזה יוציא את המכסיקנים מהשוק. יש לנו כמה יתרונות ביצוא
לאירופה בגלל הקרבה, בגלל שאנחנו מייצאים ביד אחת לעומת המכסיקנים שהיצוא
בשבילם הוא פחות קריטי, גם מכיוון שמדובר ביצוא של עודפים מסך כל הכמות
שמיוצרת שם, מול גידול האבוקדו בארץ שהגידול מיועד ליצוא. מדובר ב-5-6
יצואנים קטנים שאנחנו חושבים לפי החומר שהוצג לנו, שיש לנו יתרון מסוים ביצוא
אבוקדו לאירופה. התמיכה הזאת לא אמורה להיות תמיכה קבועה.
ספר לי מה קרה מאז ספטמבר לענף האבוקדו בישראל לאור הקשיים שצוינו כאן.
הצלחתם? השגתם את המטרות? נכשלתם? מה עשיתם עם הכמויות, הרי אבוקדו אי אפשר
להשאיר על העץ.
מעניין אותי מה קררו.
די רבינר;
אני יודע שיש בעיה שעצרו את הכמויות. בגלל שלושת השבועות האחרונים הקטינו
את הכמויות.
המחירים הי ו טובים?
די רבינר;
עד לפני שלושה שבועותץ המחירים היו 10% מתחת למה שחזו. עוד לא קיבלנו את
הנתונים על מה שקרה לאחר מכן.
תאמין לי שאני לא צריך לדעת הרבה. יש לשנינו דמיון מפותח.איך הם עובדים?
הם עובדים על תכנית שבה המוכר של צרפת אומר, קצב המכירות שלי החזוי הוא כזה,
אתם תקטפו כך וכך, תשלחו כך וכך, יהיה לי מלאי במחסנים כזה וכזה. פתאום העסק
נעצר, פתאום לא יוצאים מהמחסנים. הרי ראינו את זה בטלוויזיה. העסק נעצר אז
כמובן שאם חשבו לשלוח 10 אלפים טון לצרפת, מכרו שם אלפיים.
שאלתי את תירוש לפני כמה ימים - מה יהיה? אז הוא אומר, אני מעריך שיהיה
לנו נזק, אני עוד לא יודע כמה. אבל חיות ולהערכתי באגרקסקו יהיו עודפים לטובה
בענפים אחרים - - -
די תיכון;
תבקש שתירוש יצלצל אליי ויסביר לי מח קרח לקמפיין של חאבוקדו.
היו"ר גי גל;
מה אתח רוצה ממנו? טלפן לתירוש ותשאל אותו.
מי בעד לאשר בקשות 062 33 ו- 047 32?
הצבעה
לאשר בקשות 062 33 ו-047 32 (פנייה 373)
פנייה 0559 [משרד המשטרה)
מי אבני;
אנחנו מבקשים חגדלת מסגרת חהכנסות בתקציב הפיתוח של המשרד ממכירת דירות
שירות של המשטרה. התכנית המקורית שלנו הייתה 10 מיליון שקל למכירת דירות.
בפועל הביצוע 15 מיליון. אנחנו מבקשים חגדלת המסגרת להכנסות מותנות.
מה עניין הדירות? מי גר בדירות האלה? למי מכרו את הדירות האלה? מי קבע את
חצורח שבה ימכרו את הדירות האלה?
מי אבני;
אלה דירות שירות לכל מיני גורמי משטרה שכרגע הופסק הטיפול בהן. לא גרים
בהן יותר ויש הנחיה למשטרה למכור אותן וזה יהווה מקור לתקציב השוטף.
כמה דירות יש למשטרה?
מי אבני;
אין לי כרגע הנתונים המדויקים. מכרנו השנה ב-15 מיליון. היינו מתוקצבים
למכור 10 מיליון, ואנחנו מבקשים להגדיל ל-15 מיליון.
די תיכון;
מי זכאי ליהנות מדירה במשטרה?
מי אבני;
כבר כמעט ואין.
המפכ"ל כשהוא מתמנה עובר דירה לירושלים ניצב שעובר לירושלים זכאי לקבל
דירה בשכירות?
מי אבני;
אני לא יודע מה קורה היום, אבל כעקרון זה חיה להרבה גורמים. המסגרת
צומצמה וכל הדירות שהתפנו יועדו למכירה.
השאלה אם אתם לא עושים בזה שימוש רע בשל אילוצים רגעיים בתקציב, והאם
בעוד שנה לא תבקשו מאתנו לממן דירות?
זה מה שאני שואל. בשל אילוצים תקציביים מכרת את הדירות כדי לעשות לך עוד
15 מיליון שקל, ומחר תבוא ותגיד, יש לי כמה ניצבים שאני צריך להעביר אותם
לירושלים. אני מבין שמרבית הדירות הן בירושלים. אם אני אפשפש אני גם אמצא
שמכרו את הדירות האלה לאלה שגרו בהן לאחרונה במחיר סמלי?
האם יש תחזית כמה דירות המשטרה תצטרך בעשר השנים הקרובות ויתברר שיש
דירות מיותרות שמוכרים אותן? או שהשנה לא צריך את הדירות האלה?
לאשר פנייה 0559
פנייה 0560 (משרד האנרגיה)
י' באומר;
הבקשה היא להעביר מאה אלף שקל ממענקים שניתנים לגורמים שעוסקים בחיסכון
באנרגיה למחקרים ויצירת מידע בנושא תכנון, סטטיסטיקה וכלכלה של המשרד. זה
בעצם מהווה התאמת התקציב לקצב הביצוע בפועל.
מדובר על שינוי פנימי בתקציב תמיכות בענף המשק. ההכנסות מפרמיות בגין
מפעלים שקיבלו הלוואות על פי תיקון 39 בעצם עלתה מ-8 מיליון 241 אלף השנה ל-14
מיליון 241 אלף.
די תיכון;
על איזה משרד אתה מדבר?
משרד התמ"ס. במסגרת עידוד השקעות הון, כידוע, יש הלוואות בערבות מדינה.
כל מפעל שמקבל הלוואה בערבות מדינה משלם פרמיית סיכון.
היו"ר גי גל;
באיזה סעיף יש את את הדיפולט? הפסדים?
פעם ערבות המדינה הייתה כולה על חשבון המדינה וכל הלוואה ניתנה בערבות
מדינה. אחר כך החלנו חלק מן הערבות על הבנקים. אני מבין שאתה בא ואומר לנו שזה
לא כל כך עזר לנו?
י' באומר;
לא. הדיפולטים האלה מתייחסים בעיקר לאותה תקופה שהסיכון כולו היה על
המדינה.
ה-180 מיליון זה מעבר לדו"ח מבקר המדינה מלפני שנה שאומר שיש אובדן כספים
גדול מאוד - 400 מיליון אז? מי בכלל בודק היום אם תיקון 39 דרוש? הרי -זה
חלם. את תיקון 39 עשינו כשהשוקת הייתה יבשה לחלוטין והגיעו עולים והיינו
צריכים ליצור מקורות תעסוקה בתעשייה ותיירות. עכשיו, ברוך השם, אומרים לנו
שהאבטלה ירדה ל-6% - פרס מדבר כבר על 4% - ואנחנו עוד משתמשים באותם כלים
פזרניים שצריכים היו להשיג יעדים, שהשיגו או לא השיגו זה עניין אחר, אבל המצב
כולו השתנה. למה צריך עכשיו את תיקון 39? למה הוא רלבנטי בכלל?
למה אתה נלחם על 4% מענק כשיכול להיות שבאמצעות ביטול תיקון 39 תחסוך
הרבה יותר? מי צריך את תיקון 39?
הוא גם אמר, אני לא רוצה שהבנק ייכנס לזה.
די תיכון;
המצב היה אחר לגמרי.
היו"ר גי גל;
לכן שינו את זה.
שינו את זה כתוצאה מדו"ח של מבקרת המדינה, דו"ח קטלני שאמר שכספים הולכים
לאיבוד, שיועסק לא נבדק כהלכה, ואז כדי לשפר את העניין החליטו לחלק את הסיכון
בין הבנקים לבין המדינה פר-מפעל.
להבדיל מקודם שזה היה אם כולם ביחד הפסידו כך וכך אז הבנק ייכנס, ואין
שום סיכוי שהבנק י יכנס.
כל המטרה של התיקון הזה הייתה ליצור מקורות תעסוקה חדשים. מה קורה? אף
אחד לא בודק יותר אם צריך את זה או לא צריך.
במקרה אני יודע שהם בודקים ואני יודע שהם אמורים להגיע הנה, וכשהם
יבואו, הם יביאו את כל הניתוח איפה זה עומד היום.
אני מבין שמצד אחד יש הפסד כתוצאה מסעיף 39?
זה דברים מהעבר. ההפסדים האלה הם הפסדים מהעבר, והפסדים שהיינו שותפים
בהם. לא נאשים אף אחד. כולנו התלהבנו.
בשביל זה הם באו אלינו לפני ארבעה חודשים ותיקנו. אישרנו להם תיקון,
תיקון עקרוני - שזה על כל מפעל. קודם לא היה שום סיכוי שהבנק ייכנס. אני לא
הולך להגן על זה.
אילו אני שר התעשייה והמסחר הייתי בודק את העניין הזה ומבטל את המסלול
הזה. אני יודע מה אני אומר, אני בקיא בחומר.
אני מייעד אותם למימוש ערבויות מדינה. אני מגדיל את תקציב מימוש ערבויות
המדינה ב-6 מיליון ש"ח.
אנחנו מבקשים את אישור הוועדה להפשרת רזרבה להתייקרויות לקניות ושינויים
פנימיים בתקציב משרד הבריאות.
עיקר הפיזור של הסכומים האלה הוא: 2 מיליון שקל בפסיקות של בית משפט על
פיצוי לנפגעי גזז, תשלום קצבה חודשית לחולי המופיליה שנדבקו באיידס. כיום זה
מתוקצב שוטף אבל יש פסיקות משנים קודמות של פיצוי.
מה עם הבקשה של קופת חולים לאומית?
ז' ינון;
זו בקשה 0562.
די תיכון;
שלחו אותך להציג את ההסכם הזה?
ז' ינון;
לא שלהו אותי להציג את ההסכם. פלץ וארבל נמצאים בבית משפט בתל אביב על
קופת חולים "מכבי" ו"מאוחדת".
פנייה 0562
ז' ינון;
תקצוב ההרשאה להתחייב בסך 143 מיליון שקל לתמיכה בקופת חולים לאומית לפי
הסכם ההבראה שנחתם אתה. הסכם ההבראה מונח לפניכם.
מה שקרה הוא שהקופה, כידוע, נקלעה לקשים חמורים והיות שאנחנו מעוניינים
שהיא תמשיך לשרת את האוכלוסיה שמבוטחת אצלה, נחתם אתה הסכם הבראה שעל פיו
הקופה מתחייבת לבצע צעדי התייעלות שונים, וכמובן יש תמיכה של הממשלה על מנת
לייצב את הקופה. הסכם ההבראה מדבר עד שנת 1997. ההסכם מונח לפניכם. תכנית
התייעלות סופית הקופה צריכה להגיש עד סוף השנה, כלומר עד סוף החודש. יש כאן
אבני בוחן והתניות לגבי תמיכת הממשלה בקופה, ובהתאם לאישור רואה החשבון שימונה
לבדוק עמידה באבני הבוחן האלה הממשלה תתמוך על פי ההסכם שנחתם בקופת חולים
לאומית,
סך הכול 143 מיליון שקל.
די תיכון;
איך תקצבת את הסכום הזה בתקציב של 1996? יש לך הרשאה להתחייב, אני מבין
שאתה לא רוצה לשלם להם השנה כסף. אתה נוסע על טיפות הדלק האחרונות, אז תעביר
להם את הכסף? אילו התחייבויות יש לך להעביר את הכסף? מה לוח התשלומים של ה-143
מיליון שקל?
סעיף 10 בהסכם. לפי הסעיף הזה יוצא שכבר שני תשלומים היו צריכים להיות
משולמים.
היו"ר גי גל;
נתנו מקדמה.
סי אלחנני;
הגדרת הקריטריון היא - קופת חולים במצוקה. לא יכול להיות שהסעיף יהיה
מוגדר "הסדר לקופת חולים לאומית". הסעיף צריך להיות במסגרת הסעיף הכולל שאומר,
סיוע לקופות חולים שנופלות בתוך ההגדרה של מצוקה. אותה הגדרה מפורסמת של
קריטריון. הרי מכוח אותה הגדרה נותנים עכשיו לקופת חולים הזאת. לכן צריך להציג
פה את אותו סעיף כמה הוסיפו עליו. יכול להיות שאתם פותחים פה איזו תקנת משנה
שתיתן לקופת חולים הזאת, אבל זה לא יכול להיות כסעיף נפרד מוגדר כך.
מתחת לתקנה הכללית.
היו"ר גי גל;
אבל הוא הכניס את זה בהעברות למוסדות רפואיים ציבוריים.
ס י אלחנני;
בתקנה הכללית הזאת שאומרת, קופות חולים במצוקה. אותו סכום שנתנו לקופת
חולים כללית צריך להגדיל עכשיו, כי עכשיו יש עוד אחת שנפלה בקריטריון.
די תיכון;
יש כנראה סעיף 05 30 19 24.
אותו סעיף שנתנו אז לקופת חולים כללית צריך להגדיל.
די תיכון;
זה אותו סעיף, אבל זה סעיף משנה. כמו שיש תמיכה לבית חולים "פוריה"
ותמיכה לבית חולים רמב"ם, והכול תחת סעיפים שונים.
ס י אלחנני;
יש קריטריונים לתמיכה בקופת חולים במצוקה.
די תיכון;
הסעיף הזה פתוח מזמן.
זה צריך לעבור באותו קריטריון, כי הסעיף חוזר על עצמו.
די תיכון;
אני לא מבין את המספור שלכם. תסביר לי את המספור. אני רואה שהתקנה מופיעה
כאן - 06. כי הסעיף הוא 06 38 19 k2. מה זה 01? מה זה 02? מה זה 03?
לא מונח לפניי ספר התקציב.
ס י אלחנני;
אני אביא אותו.
די תיכון;
לא תראי את זה בספר התקציב. זו תקנה.
מה שקורה באופן כללי - אני לא יכול להתחייב בדיוק על מספור התקנות - יש
התחום של העברה למוסדות רפואיים ציבוריים. לאחר מכן התחום הזה מתחלק לתכניות
שמרכיבות את אותו תחום. אחת התכניות היא תמיכה בקופות חולים.
אתה לא יכול לרשום את זה בסעיף הזה כי הסעיף מוגדר כך: ייתמיכה חד-פעמיתיי,
ויש לך תכנית הבראה שמשתרעת על פני לוה זמנים.
אולי הניסוה טעון שיפור.
ד' תיכון;
למה זה בוער להעביר את זה לפני ה-31 לחודש? ולא לתקצב את זה כהלכה במסגרת
תקציב 1996? זה בוער?
אני לא חושב שאפשר לרשום את זה כך. אני לא חושב שהוא יכול לרשום את הסכום
הכללי בהרשאה להתחייב, על אף העובדה שהוא כבר נתן הלק במזומנים. הרשאה להתחייב
זה שבשנה הבאה הוא יכול להוציא כל סכום.
זה סעיף 10 בהסכם.
היו"ר גי גל;
האם אתם רוצים לקחת הביתה ללמוד את ההסכם או שמא אתם מסתפקים בעובדה שעל
ההסכם הזה עבדו במשך חודשים רבים גם מנכ"ל משרד הבריאות, גם אגף התקציבים וגם
נציג הקופה?
אני רוצה להביע הערכה שהנושא הזה הסתיים. אני חושב שקופת חולים לאומית
כמו הקופות האחרות ראויה למלוא הסיוע כדי לעלות על דרך המלך. אני מקווה שלא
יחזרו אלינו. אני מאוד מוטרד שמא חוק הבריאות יביא את כל הקופות אל שולחן
הממשלה, וזה סיפור אחר.
מי בעד אישור פנייה 0562?
הצבעה
מבוקש אישור הוועדה לשינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות בסך 15 מיליון
שקל, שמתוכם 2.5 מיליון שקל לקניית שירותים במוסדות גריאטריים פרטיים, 2.5
מיליון שקל לקניית שירותים במוסדות גריאטריים ציבוריים.
יש פה בקשה להעביר 15 מיליון שקל עודפים מחויבים משנת 1994 לשנת 1995,
לכסות התחייבויות שנחתמו בשנת 1994 בסעיף שיקום שכונות חברתי.
מה זה שיקום שכונות והשלמת פיתוח בשכונות ותיקות? יש לך עוד כסף, מה אתה
צריך?
ש' וינר;
בוא נפריד בין גודל הפעילות לבין המימון.
איפה יש לך עודפים?
שי וי נר;
עודפים משנת 1994. משרד השיכון בשנת 1994 בתקציב פיתוח היו לו כ-675
מיליון שקל עודפים. עד היום משרד השיכון העביר פחות מ-300 מיליון דולר, לא
ביקשנו את כל העודפים.
א' גולדשמידט;
שאר העודפים נשארו במשרד?
שי ו י נר;
לא. לא נלקחו.
די תיכון;
מה קורה אתם? תוכל לבוא בשנה הבאה ולהעביר עוד מ-1994?
שי וינר;
לא. זו הבקשה האחרונה של העודפים.
די תיכון;
אבל מה קורה עם הסכומים הלא מנוצלים מ-1994 שלא העברת אותם ל-1995?
שי וינר;
אם לא עבר, לא מנוצל.
אי גולדשמידט;
כמה עבר מ-1994 ל-1995 במשרד השיכון?
נתמסמס?
שי ו י נר;
כן.
היו"ר גי גל;
אם נרצה לעשות סיור בשיקום שכונות נוכל?
שי ו י נר;
אני לא יכול להזמין לסיור. אני הושב שחגית חובב נתנה סקירה בוועדת
הכספים.
אי גולדשמידט;
אני רוצה להבין את הטכניקה של העודפים. ה-300 מיליון שהועברו, מתוכם
נוצלו 285?
שי וינר;
נוצל הכול.
די תיכון;
העבירו למשרדים אחרים.
אי גולדשמידט;
זה הועבר למשרדים אחרים?
שי וינר;
מה שהועבר, הועבר לתקציב משרד השיכון.
א' גולדשמידט;
כל ה-300 מיליון השתמשו ביום?
שי וינר;
כן.
מתוך כ-700 מיליון עודפים שנשארו משנת 1994, לא מנוצלים, שהתחייבו עליהם
רק לא שילמו אותם.
אי גולדשמידט;
לא הבנתי. היו 700 מיליון עודפים בסוף 1994. העברתם רק 300.
נכון.
אי גולדשמידט;
400 הלכו. ה-300 נוצלו. איך אתה עוד פעם חוזר ל-1994?
שי וינר;
בכל 1995 אני יכול להעביר עודפים ב-1994. העברתי 300, היום אני מבקש
להעביר עוד 15 מיליון.
אי גולדשמידט;
זאת אומרת, אתה בעצם יכול להעביר עוד 400?
אני יכול לבקש מעודפים של 1995.
אי גולדשמידט;
זה לפי חוק יסודות התקציב?
היו"ר גי גל;
כן. הם יודעים את זה.
א' גולדשמידט;
אני רוצה להבין בטכניקה של הכנת התקציבים למה לא מעבירים לתקציב 1995 את
מלוא העודפים ומחייבים את התקציב של 1995? למה משאירים את זה כך?
כי אז התקציב לא יהיה רלבנטי. מה זה תקציב 1996? אם יש לך עודפים כל כך
גדולים שלא ניצלת אתה בעצם מגדיל את התקציב, אז מה המשמעויות של קיצוץ, קיצוץ
לא?
לא הבנת מה שאני אומר. נניח שמסגרת התקציב שלך 173 מיליארד. מסגרת התקציב
היא מסגרת התקציב. אבל בתוך מסגרת התקציב צריכים להיות כל העודפים. או שזו
טכניקה להגדיל את התקציב במהלך השנה.
הפילוסופיה אומרת שאם משרד שיש לו תקציב ב-1994 לא יתנו לו אפשרות בשנת
1995 להעביר את זה ל-1995, הוא יוציא את זה. לכן באים ואומרים: שאתה יכול
להעביר רק בשנה אחת.
אבל הנה, הם העבירו את זה למשרדים אחרים. שר השיכון מתלונן שחסר לו תקציב
במע"צ בכבישים. הוא לא יכול להעביר את כל ה-700 מיליון האלה לתקציב מע"צ?
דן, אתה צודק. הייתה הצלבה מעודפים של משרד השיכון לעודפים אחרים. זה לא
היה מה-700 מיליון, זה לא היה מתקציב פיתוח, זה היה 500 מיליון מתקציב סיוע.
זה עבר באמת לממן את חוק הבריאות ועוד כמה דברים אחרים.
יש מגבלות גם עכשיו. העובדה שהחשב הכללי קצת עוצר אותם זה גם אינסנטיב
לא להוציא את הכסף לפני שמגיעים לסוף השנה.
אני רוצה להבין: בזה שעכשיו אנחנו מאשרים 15 מיליון, הגדלנו את תקציב
1995 ב-15 מיליון שקל?
אני לא יודע בוודאות יותר מ-47 מיליון אחרת לא הייתה בקשה ל-15 מיליון.
זה מה שקיים. אין קשר בין מה שכתוב פה למה שבוצע.
מ-1994 היה כ-700 מיליון רק שיכון תקציב פיתוח. מ-1993 ל-1994 היה מעל
מיליארד. עכשיו עשינו שינוי במימון, וב-1995 אני מאמין שיהיה כ-150 מיליון
עודפים בשיכון פיתוח. ב-1996 אני מאמין שאנחנו כבר יותר מאוזנים ואנחנו בשאיפה
להקטין את העודפים.
אי גולדשמידט;
אז כן עשית הגדלת תקציב, כיוון שאם העודפים 150 והוא העיבר 315 מיליון -
אי קרשנר;
אתה אתה לא י ודע מה יישאר.
יש שרים שבוכים, כמו שרת העבודה והרווחה ושרת האמנויות, לתוספת של 10-20
מיליון ולא מקבלים. יש משרדים שיש להם עודף אדיר, שהם לא יודעים בכלל כמה כסף
יש להם, והם מנהלים ממשלה. העודף נוצר מזה שמתקצבים אותם לא נכון ואי-אפשר
לתפוס אותם כי הם גומרים משנה לשנה. הסעיף שיקום שכונות יכול לחיות מ-1985.
יש פה בקשה בעניין מקוואות. מי בעד לאשר את הבקשה?
הצבעה
הוחלט לאשר פנייה 0565
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). התשנ"ו-1995
ביקשנו שינוי ביום חמישי שעבר ואז גדליה גל שלח אותנו הביתה. אני הרי
הצעתי את סעיף 3(ה)(3) לפקודת מס הכנסה, סעיף 8.
מחקנו בהחלטת ועדה פורמאלית בפרק גי: מסים, סעיף 8 את סעיף (1)(א), את
סעיף (1)(ב)(ה3).
ביטלנו בסעיף (2) ב-(61א)(א} את שתי השורות האחרונות: ייהנציב יהיה רשאי
לקבוע כללים לעניין הזכאות למשוך כספים לצורך השתלמות בפטור ממסיי. את זה
החלטנו לבטל.
יש שינוי? אתם רוצים לשנות את זין?
טי דולן;
לא.
למה ביטלנו?
היו"ר ג' גל;
להזכירך, מה אמרה ההסתדרות? עם הארגונים הכלכליים אנחנו קובעים גם את ה-
13 אלף וגם את הכללים. אמר הנציב, אני דרך האישור של התקנות קבעתי את הדברים
האלה. אז הם אמרו, אם כך, תוציא את זה.
די תיכון;
למה?
לא, כי זה רק לגבי השכירים. לגבי העצמאים זה נשאר.
די תיכון;
את תוקעת את זה לגבי השכירים. זו שטות.
אי שניידר;
הוא מאשר את קופות הגמל.
טי דולן;
אני אסביר: רצינו שבצורה מסודרת יהיו כללי מס הכנסה של נציב מס הכנסה,
שבהם הוא יקבע תנאים לצורך המשיכה בפטור. כיוון שביקשו מאתנו להוריד את זה,
אנחנו נמשיך כמו שעשינו עד היום בתקנון הקרן.
די תיכון;
אבל זה בדיוק מה שמבקשים מכם לבטל: הנציב יהיה רשאי לקבוע כללים לעניין
הזכאות למשוך כספים לצורך השתלמות בפטור ממס.
ט' דולן;
זה ייקבע במקום אחר, לא בכללי הנציב.
מה שהיה הוא שיהיה.
טי דולן;
נכון.
היו"ר ג' גל;
הם רצו פה "שלייקעס" והורידו להם את ה"שלייקעס" ויעשו רק עם החגורה. ואם
החגורה תיקרע, הם יישארו עם התחתונים.
די תיכון;
מה לגבי העצמאים? זה צריך להיות סימטרי.
טי דולן;
מה שאנחנו רוצים לעשות זה שני דברים; א. אנחנו רוצים בתקנון הקרן להגיד
שאם הנציב יקבע כללים לגבי העצמאים - - -
די תיכון;
את מסכימה שזה צריך להיות סימטרי?
טי דולן;
אני מסכימה שעדיף שזה יהיה סימטרי.
די תיכון;
זה שההסתדרות לא ביקשה זה עדיין לא אומר שאני צריך לאפשר את הדבר חזה.
טי דולן;
בפועל אנחנו לא מתכוונים שייקבעו כללים.
די תיכון;
זה לא מניח את דעתי. היום את שם, מחר לא תהיי שם. אני המחוקק.
טי דולן;
חיינו עם קרנות ההשתלמות של השכירים עד היום. כאשר הוחלט לקבוע קרן
השתלמות גם לעצמאים אמרנו שעכשיו נעשה סדר, נקבע הוראות משותפות גם לעצמאים
וגם לשכירים. קרה מה שקרה לגבי השכירים, והחקיקה אולי לא מושלמת, אבל הצלחנו
לחיות עם זה. לגבי העצמאים לפחות שזה יהיה מסודר.
היו"ר ג' גל;
דן תיכון, אתה אמרת, האם אתם הולכים להיכנס עם ההסתדרות למלחמת עולם
עכשיו. לכן הם החליטו לא לעשות את זה.
אנחנו לא משנים שום דבר.
אני יכולה לדאוג להנחה של החוק על שולחן הכנסת?
היו"ר גי גל;
כן.
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (מסי 2)(תיקון הבזק). התשנ"ו-1993
היו"ר ג' גל;
מר וקס, תסביר מה הבעיה ומה אתם מבקשים לתקן בחקיקה הזאת?
המדינה ובזק הגיעו להסכם פשרה בגין תביעות הדדיות. במסגרת ההסכם הזה יש
גם נושא של תמלוגים שהחלנו תמלוגים הרבה יותר רחבים מאשר היו מוחלים עד היום
הזה על כל מיני שירותים שלאורך השנים בשיטת הארוזיה הם הכניסו שירותים שלא
נכנסו בתוך התמלוגים. לכן אנחנו מציעים את מה שאנחנו מציעים.
אנחנו צריכים לזכור שההליך של הפרטת הבזק ממשיך וזה קשור להליך הזה עם
גילוי נאות וכוי, וזה צריך להיות מעוגן בחוקים.
היועץ המשפטי יסביר את הדברים.
היו"ר גי גל;
קודם המהות.
די תיכון;
כתוב שהשר ושר האוצר רשאים לקבוע בצו חובת תשלום תמלוגים בשיעור שלא יעלה
על 8% גם על שירותים שאינם מנויים בתוספת.
התוספת הזאת היא למעשה בשביל 2 סעיפים. היא קיימת לצורך סעיף 15. סעיף
15, הוועדה יודעת היטב, אנחנו באים אליה לעתים קרובות, זה תעריפי בזק. אומר
סעיף 15(א) שהשירותים המנויים בתוספת טעונים אישור השרים והוועדה. ו-15(ג)
אינם טעונים. מה זה 15(ג)? שירותים שאינם מנויים בתוספת. אותה תוספת משמשת גם
את הסעיף לגבי התמלוגים. כשאנחנו רוצים להגיע למצב שבזק תשלם תמלוגים גם עבור
שירותים אחרים, במילים אחרות, אלה שאינם במסגרת 15(א), יצא מצב שאנחנו נצטרך
להביא בפני הוועדה חוברת של 200 עמודים של שירותים, שהוועדה די ערה שבקושי
מוצאים את הזמן בשביל השירותים של 15(א) שמקדישים לזה לעתים 6 או 7 שעות. כאן
נצטרך להקדיש שעות ארוכות ולכל שירות קטן שבזק מוסיפה כל שני וחמישי, נצטרך גם
כן לבוא בפני הוועדה. לכן הרעיון הבסיסי הוא: דבר ראשון, להפריד את הקשר
הגורדי של התוספת לעומת שני הסעיפים. אם האסיפה הכללית של בזק לא תאשר, חלילה,
את ההסכם הזה, גם אז לא יקרה שום דבר אם ההפרדה תתקיים.
אוהלי, אתה לא צריך את התיקון הזה בכלל, אלא אם כן אתה כופר ב-^8. זה
שאתה צריך להגיש חוברות ארוכות עם ציון המחירים של כל השירותים שלא מופיעים
בתוספת, מה לעשות, לכן אתה מונופול וצריך להקשות עליך את החיים.
אני בכלל לא בטוח שאתה לא מסובך כאן הסתבכות שמקורה בתשקיף שעל פיו
הנפקת מניות. בעצם אתה הולך לשנות כאן תנאים מהותיים מן התשקיף גם אם יכול
להיות שהכנסת את סעיף 54(ד) בתשקיף וגם אם הכנסת את סעיף 15. אני לא מבין למה
האסיפה הכללית צריכה לאשר לך את מה שאתה רוצה, כשאתה לא תוכל להצביע באסיפה
הכללית, יבואו אליך "כייבל אנד וויירלס" ויגיד, מה פתאום אתה דורש תמלוגים על
מה שלא נכלל בהסכם המקורי?
איזה פישור? האסיפה הכללית זה משהו אחר לגמרי. האסיפה הכללית זה לא בזק.
באסיפה הכללית אני מופיע, לא אתה.
מה אתה עושה הסכמים עם מישהו שאין לו בכלל זכות הצבעה?
מי אוהלי;
זה הסכם שכפוף להצבעה באסיפה הכללית.
די תיכון;
מי זכאי להשתתף באסיפה הכללית?
במסגרת הסכם הפישור בין המדינה לבזק סוכם שבזק צריכה לשלם אמנם יותר
תמלוגים בסדר גודל של 30 מיליון שקל לשנה, אבל מצד שני, היא תקבל פיצוי במערכת
התעריפים של החברה, כך שהסך הכול מבחינת החברה הוא אפס, ולכן אין סיבה
ש"כייבל אנד ווירלס" או מישהו אחר יתנגד.
לטובתך, אל תיגע בסעיף הזה אם אתה יכול לחיות בלי לגעת בו.
מ' אוהלי;
אני לא יכול להפעיל את הסעיף הזה, כי ב-54(ד) נאמר: "רשאים לקבוע 8% אם
הונחה דעתם כי לשירות האמור אין קיימת תחרות סבירה". כל אותם שירותים אחרים
שאנחנו מתכוונים להטיל תמלוגים על בזק יש ביניהם שאולי כן יש, ולכן ההוראה של
הסעיף הזה מונעת.
האסיפה הכללית אישרה את זה?
ש' וקס;
האסיפה הכללית צריכה לאשר ב-29 לחודש.
היו"ר גי גל;
מדוע צריך לאשר בחוק לפני שהאסיפה הכללית אישרה? והיה והאסיפה הכללית לא
תאשר מה קורה?
זה לא ישנה דבר משום שההפרדה הזו גם רצויה מבחינת עצם העיקרון. התוספת
הזו תשמש את שני ה נושאים.
האסיפה הכללית צריכה לאשר את הסכם הפישור שנוגע בעשרות דברים בלי שום
קשר לתמלוגים . הסעיף הזה, להערכתי, גם מאפשר עבודה יותר נוחה בלי שום קשר
לפישור. להחיל תמלוגים על מה שאני לא מבין למה הם לא משלמים על זה עד היום
תמלוגים.
אם אני מבין את סעיף 1(1)ף הוא אומר שהרשימה בטלה ובמקומה תבוא רשימה
שיכינו השרים. אני שואל מה קורה אם האסיפה הכללית לא אישרה את הפשרה ואז
אנהנו ביטלנו את רשימת המנויים?
מי אוהלי;
נביא תקנות לכאורה, לפחות שלב זה, אותה רשימה.
אם אנחנו מבטלים את זה ולא מאשרים, נשאר חלל ריק. מבחינת הפרוצדורה, מה
יקרה אם הם יאשרו ב-29 לחודש ואנחנו נאשר את זה בחקיקה ב-8 לחודש?
ואם אפשר יהיה מ-7 בינואר ולעשות את זה מ-1 ינואר, וזה לא יהיה
רטרואקטיבי במובן השלילי משום שהצעת החוק הונחה לפני 1 בינואר? מה החיפזון
כאן?
מה יקרה אם אנחנו אישרנו את החוקל והאסיפה הכללית לא אישרה את זה
והמינויים בוטלו?
די תיכון;
אז המצב יהיה יותר גרוע.
מי אוהלי;
לפחות בשלב ראשון אנחנו יכולים מיד בתקנות להכניס את כל אותם שירותים
שישנם בתוספת ולעשות את זה בתקנות.
אי גולדשמידט;
פשוט לא חוששים שתהיה בעיה באסיפה הכללית.
במסגרת הסכם הפישור הזה אמורה - אני אשים קלפים גלויים על השולחן
חברת בזק להעביר למדינת ישראל סכום, כולל התמלוגים, של 150 מיליון שקל. כוונת
האוצר לקבל את זה לפני 1 בינואר. השיקולים הם של האוצר בנושא הזה. אני לא
מייצג את השיקולים של משרד התקשורת אלא של האוצר. אם האסיפה הכללית מאשרת ב-29
לחודש, שזה המועד של האסיפה הכללית, יום שישי, ביום ראשון הממשלה מקבלת שיק
מחברת בזק בסך 150 מיליון שקל בערך.
השתגעתם? בשביל זה אנחנו נחוקק חוק כדי שתגיעו יומיים קודם? בשביל זה
חיכו עד הרגע האחרון?
אי גבאי;
חיכו עד שיסיימו את הפישור.
דבר שני; לגבי נושא החקיקה, זח לא רק לנושא הפישור. כל הנושא של התוספת
לחוק בזק זה כלי כלכלי במדיניות של משרד התקשורת. משרד התקשורת רוצה להפריד את
התוספת כדי שיוכל לנהל מדיניות לגבי התעריפים ומדיניות נפרדת לגבי התמלוגים.
כיום הוא לא יכול לעשות את זה כי הכול בחבילה אחת. התיקון לחוק יאפשר לו לעשות
את זה.
די תיכון;
אני הערכתי שישנה איזו כוונה שלא נאמרה לנו במליאה. שאלתי את השרה אם היא
יכולה לומר לנו דברים יותר ברורים מלבד לקרוא לנו את דברי ההסבר. אני מוכרח
לומר לך שראשית אני רוצה לראות את הסכם הפישור שלכם. אני לא יודע מה ויתרתם
להברת בזק, אני לא יודע מה חלקה של חברת בזק בעסק הזה, איך קניתם אותה תמורת
מה. אנחנו רוצים שכל הסכם הפישור יונה על שולחננו. מדובר כאן בעשרות אם לא
מאות מיליונים וחובתנו לדעת על מה אנהנו מסכימים. זה לא חתול בשק שאנחנו
מעבירים לכם את זה.
יש לכם בעיה נוראית. הרי כל מה שאמרנו על "כייבל אנד ווירלס" קורה
עכשיו. הרי אם "כייבל אנד ווירלס" יבואו לאסיפה הכללית ויגידו, אנחנו רוצים
לחתום על הסכם אחר הם יאנסו אתכם, תהיו אנוסים על פי המצב שנוצר פשוט להיכנס
ל"כייבל אנד ווירלס". אתם לא יודעים מה אתם עושים. אני מוכרח לומר שזו לא הצעת
חקיקה רצינית. נדמה לי שיש המון בעיות שהוועדה הזאת התריעה ואתם לא שמתם לב,
ועכשיו אתם נתקלים בעניין הזה ורוצים לגמור אותו מהר. אתם יודעים בכלל איך
"כייבל אנד ווירלס" יצביעו באסיפה הכללית? מישהו ניהל משא ומתן אתם?
אם הם לא ישנו את דעתם הם יצביעו בעד.
די תיכון;
למה שהם יצביעו בעד?
מי אוהלי;
אין להם שום סיבה להתנגד.
די תיכון;
אתה מקטין להם את ההכנסות, אלא אם כן קנית אותם.
אני רוצה להבין, אוהלי, שתי שאלות: האם החקיקה כן או לא יש בה כדי
להשפיע במשהו על העמדה של האנשים שיהיו באסיפה הכללית?
אם החקיקה תהיה עכשיו או תהיה בשבוע הבא מבחינתם זה אותו דבר.
אם האסיפה הכללית מחליטה ללכת לפשרה, מישהו מפריע לה לתת מקדמה על חשבון?
הם לא יוכלו לשלם. זה לא על פי החוק.
היו"ר גי גל;
אבל מקדמה.
די תיכון;
זה לא קאול, עם כל הכבוד לו. חברת בזק הם לא אדונים לעצמם. יש כאן ציבור
שמחזיק מניות. כל אחד יכול לטרפד את זה.
היו"ר גי גל;
אם האסיפה הכללית תחליט לא לאשר את הפישור, אין בעיה. גם אם יהיה חוק,
לא יעבור כסף. אבל לעומת זאת, אם האסיפה הכללית כן תאשר את הפשרה, מה ימנע מהם
להעביר את הכסף?
די תיכון;
כל בעל מניות שיוכל לעתור לבג"ץ ויאמר שההחלטה - - -
היו"ר גי גל;
אז זה עם חוק או בלי חוק.
די תיכון;
בלי חוק הוא לא יוכל לעתור.
אי גבאי;
החוק לא קשור לכסף.
די תיכון;
החוק כן קשור לכסף. כי מאחורי החוק עומד הסכם שאתם לא מראים אותו. באופן
רשמי אני מבקש להניח את הסכם הפישור כתנאי ראשוני לדיון בחוק.
אי גבאי;
התשובה היא שבזק לא תשלם את הכסף אם החוק לא יעבור, מאחר וכל העברת הכסף
מותנית בביצוע שלבים. אחד מהם זה העברת הרווק. כלומר, אישור החקיקה שתאשר את
ההסכם. בזק לא תשלם אם לא יעבירו את החוק.
די תיכון;
בזק לא בטוחה שאנחנו נאשר את זה כמו שהם רוצים כי בהסכם יש פיצוי גדול
מאוד לחברת בזק, והם אומרים, יכול להיות שמישהו בוועדת הכספים ישנה את זה.
אי גבאי;
בזק משלמת.
די תיכון;
אני יודע שהיא משלמת אבל היא משלמת פחות ממה שהיא צריכה לשלם.
היו"ר גי גל;
בוועדת הכספים, לצערי הרב, בימים הקרובים הם יוכלו רק לזכות בתוספת.
אני רוצה להבין למה זה בוער השבוע ולא בשבוע הבא? את ה-150 מיליון
הבינותי.
מי אוהלי;
זה כרוך אחד בשני בהסכם.
א' גולדשמידט;
למה לא אמרו לנו את זה עד עכשיו? הסבירו הסבר יפה מאוד במליאה.
מי אוהלי;
הפישור נגמר רק בסוף השבוע שעבר.
אי גולדשמידט;
שרת התקשורת לא ידעה להגיד את זה? זה חוק ההסדרים, זה הוק שצריך לשרת
יעדי תקציב של 1996. פה דובר על 1995 כי זה כסף שנכנס לאוצר המדינה ב-1995.
מי אוהלי;
זה משרת את תקציב 1996 כי משנים את בסיס התמלוגים.
א' גולדשמידט;
אבל היה צריך להגיד את זה. למה אני צריך לשמוע את זה פה דרך שאלות?
אי גבאי;
אני חושב שכל הנושא של התמלוגים בחקיקה זה חלק קטן מהסכם הפישור. זאת
אומרת, כל הטענות שנשמעות כאן כלפי הסדר הפישור לגבי זה שהמדינה מעבירה לבזק
וכו' לא רלבנטי לחקיקה. החקיקה מתייחסת רק לתמלוגים ולכל המשא ומתן שהיה עם
בזק על ההעברות.
אי גולדשמידט;
אבל וקס אמר שזאת הסיבה שרוצים את החקיקה ב-1 בינואר.
היו"ר גי גל;
הסכם הפישור הוא דבר שיש לכם קושי להניח אותו עד האסיפה הכללית? יש פה
איזו בעיה?
מי אוהלי;
אני לא יודע.
די תיכון;
בטח שיש בעיה, הם לא רוצים שהוא יפורסם.
אם הוא מונח באסיפה הכללית יניחו אותו כאן. תביאו עוד היום את הסכם
הפישור ומחר נמשיך בדיון.
אני חוזר על מה שאמרתי קודם. הצעת החקיקה מתייחסת לחלק קטן מאוד מהסכם
הפישור. אני רוצה לחזור מה אומר הפישור לגבי התמלוגים. יש שירותים מסוימים
שעליהם מוטלים תמלוגים. המדינה מתכוונת להרחיב את תחולת התמלוגים על שירותים
נוספים שהם במונופול של החברה. זה העיקרון שנקבע. זאת אומרת, שירותים שנמצאים
במונופול, עליהם החברה תשלם תמלוגים שהיום לא משלמת. בתמורה לכך שהחברה תשלם
תמלוגים החברה תפוצה בתעריפים באותו סכום שהיא תשלם תמלוגים. זה כל הנושא
שעולה כאן בחקיקה. כל שאר הפישור הוא דבר רהב הרבה יותר והוא לא כל כך קשור.
אנחנו והולכים פה לבטל איזשהו סעיף שאם האסיפה הכללית לא תאשר את הפישור,
הסעיף הזה יהיה חסר, משום שאז יישאר איזשהו ואקום. לכן אין שום סיבה שחברים
לא ירצו לדעת גם את הפישור כאשר הם הולכים לחקיקה הזו. זה לא עומד בסתירה.
אני רוצה לומר דבר אחד: הייתי מעדיף תיקון הרבה יותר גורף בתמלוגים.
הייתי אישית מעדיף - ולא הצלחנו להגיע לזה - שחברת בזק (בזק, לא ההברות הבנות)
יחול עליה על כל השירותים שלה תמלוגים פרט לתוספת מה לא חל תמלוגים. לא
הצליחו להגיע לזה בהסכם הפישור. לכן מה שעשינו, ואני אומר כאן במפורש, אתם
מכירים אותי מספיק טוב, מה שעשינו כאן, עשינו כאן הרחבה של מספר השירותים
שעליהם חלה חובת התמלוגים. זה מה שעשינו.
היה לנו כבר ניסיון במקרה דומה, בדיוק אותו מצב - הסכם מבנה ההון. הוצג
תחת לחץ זמן כדי להנפיק את האמיסיה, מה שנקרא ייהסכם פוגל", שלאחר מכן התברר
שהוא הסכם שערורייתי וצריך היה לשנות את הסכם פוגל לטובת המדינה. אני רוצה
לדעת האם כתוצאה מהצורך להעביר 150 מיליון שקל נכנעו לבזק בכל מיני דרישות. זו
זכותי, אני מבקש לראות.
עשיתי את החשבון שה-150 מיליון שקל לא יהפוך את הגירעון מגירעון גדול
לגירעון קטן. סך הכול 150 מיליון שקל, אם אינני טועה, מתקציב של 127 מיליארד,
לא הופך את זה למהפכה צרפתית.
אסביר לך מה קורה שם, לדעתי. יש שם בעיה. הם נמצאים בלחץ עצום להראות
גירעון קטן בהרבה ממה שאומרים שהוא עשוי להגיע אליו. הם לא קיבלו את הסיוע
האמריקאי ויש להם כנראה גירעון שנע בין מיליארד וחצי ל-2 מיליארד. סכום כזה
ועוד כמה סכומים בדומה משפיעים. אבל זה לא העניין. העניין הוא שיכול להיות
שבשל צורך טכני מוותרים, כפי שווקס אומר - - -
שי וקס;
אני לא אומר. אני מבקש שיזומן דוד ברודט.
אני לא יודע, אני מעלה הנרווז.
היו"ר גי גל;
אני מציע לכם לא להתרגש. אם אנחנו נשתכנע שצריך להעביר את החוק לפני
האסיפה הכללית, יש השהות לעשות את זה. אם האופוזיציה תתנגד ואני לא אצליח
לגייס את הקואליציה, זה יפול. אבל אני רוצה קודם להשתכנע שהדבר הזה אכן נדרש.
לא ברור לי מדוע צריך לעשות את זה לפני האסיפה הכללית, שכאמור אם האסיפה
הכללית לא תאשר ייווצר פה איזה ואקום. הבנתם את השאלות שלנו, תבואו מחר עם
התשובות.
תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות. תעודות ואגרות)(תיקון). התשנ"ו-1995
בהתאם לתקנות האלה מי שלא שילם אגרה בעד חידוש עד תום חודשיים מהמועד
שננקב יש מה שנקרא תוספת אגרה בשיעור של 50%. זה מה שהיה קיים. זה בא נוסף על
הפרשי הצמדה וריבית, אותה תוספת. למעשה, בשעתו חוקקנו את -זה כדי להרתיע מפני
עיכובים בתשלום חובות. באותה תקופה היה משתלם להם לא לשלם אגרות במועד כי
הריבית הייתה אבסורדית. הוספנו אתזה וזה באמת הרתיע את אלה שרצו לשלם. מה
שנותר, נותר. חלק קטן מאוד של חייבים שאנחנו מתקשים לאתר אותם ומצבת החובות של
המשרד מצביעה על עלייה תלולה, כי זה מצטבר באופן בלתי פוסק. לכן אנחנו, בהסכמת
בעתיד לא תהיה תוספת אגרה של 50%. לגבי הקיימים, ניתן
להם ארכה עד 3 חודשים. אחרי המועד הזה, כדי שלא ייצא חוטא - נשכר, יהיו רק
20%. אבל בעיקרון אנחנו רוצים לבטל את הגבנון הזה שהוכיח כבר את יעילותו
בשעתו והיום אין צורך בו.
יש לנו מצבת חובות במשרד שאנחנו לא יכולים להיפטר ממנה כי אלה הם חייבים
שאנחנו כמעט משוכנעים שאי-אפשר לאתר אותם.
אנחנו ניגשים להצבעה על תקציב שנת הכספים 1996, ואנחנו מתחילים
בהסתייגויות.
אני מציע שנצביע על כל החוברת, אבל איך שאתם רוצים.
אני מוכן להצביע על כל סעיף וסעיף בנפרד. יש לי זמן עד הערב.
אנחנו מתחילים בהסתייגויות. לסעיף תקציבי 01, נשיא המדינה ולשכתו יש
הסתייגות של קבוצת דן תיכון. מי בעד ההסתייגות של קבוצת דן תיכון?
יושב ראש הכנסת אמר שיש רגישות גדולה בתקציב של הכנסת, הציבור מסתכל על
זה וכו'. אם היינו צריכים כל הסתייגות של כל אהד בנפרד החוברת הייתה פי שלושה
ולא היה יותר נייר.
לא הבנת מח שאני אומר. אני לא מכיר במינוח הזה. גם התקנון לא מכיר,
לצערי, מינוח שנקרא "קבוצה". זה הוכנס בשנה האחרונה ואני מציע לעקור מן השורש
את זה כי זה לא על פי התקנון. צריך לפרט את חברי הכנסת המסתייגים.
יושב יושב ראש הכנסת למעלה ולוקח את החוברת הזה ואומר, איך אני מקצר, מה
אני עושה, ואז גם אם לא יהיה קבוצת דן תיכון, הוא יקח את המילה הראשונה של
חבר הכנסת הראשון ויגיד "קבוצה". אנחנו יודעים שבפועל זה מה שיהיה. זה כבר היה
בשנה שעברה,
אני יכול לומר לך כאחד שרשם לזכותו ארבעה תקציבים שערך את ההצבעות של
ארבעה תקציבים, זה לא מקובל, זה גם נוגד את התקנון.
היו"ר גי גל;
מדוע?
אני מציע שאנחנו נבהיר שההסתייגויות הן אישיות ורק מטעמים טכניים אנחנו
קוראים לזה "קבוצה", בלי שינוי מהותי. כמו שכותבים עשרה שמות ו"להלן -
המוכרים".
מי בעד הצעת חבר הכנסת דן תיכון, דוד מגן ומאיר שטרית?
הצבעה
התיקון של חברי הכנסת די תיכון, די מגן ומי שטרית לסעיף 01 לא נתקבל
התיקון של חברי הכנסת לי לבנת, אי ויינשטיין, מי איתן די מנע,
גי פת, עי עלי ואי אסעד לסעיף 01 לא נתקבל
אני מעמיד להצבעה את ההסתייגות של סיעת מד"ע.
הצבעה
התיקון של חברי הכנסת טי אלסאנע ועי דראושה לסעיף 01 לא נתקבל
אדוני היושב ראש, אני מציע שנקבע באופן כללי שכל מי שהגיש הצעה והצעתו לא
נתקבלה ניתן לו להסתייג.
אני מצביע על ההסתייגות של קבוצת שלום.
ה צ ב ע ה
התיקון של חברי הכנסת סי שלום, אי הירשזון ובי נתניהו לסעיף 01 לא נתקבל
התיקון של חבר הכנסת יי בא-גד לסעיף 01 לא נתקבל
התיקון של חבר הכנסת יי שפי לסעיף 01 לא נתקבל
התיקון של חבר הכנסת סי שלום לסעיף 01 לא נתקבל
די תיכון;
אנשים לא מבינים מה ההבדל בין חוק ההסדרים לחוק התקציב. אנשים חושבים שאם
הם רושמים כאן הרבה הסתייגויות יהיה להם יותר זמן לדבר. אבל זה דיון סיעתי. הם
לא מבינים את זאת.
יש פה תיקון: הוועדה המשותפת לכספים וכנסת הוסיפה בערך 4 מיליון שקל
לתקציב הכנסת, ולכן הסכום הזה יירד מהרזרבה הכללית.
מה היתרה הבלתי מנוצלת בתקציב הכנסת והאם היא עוברת לתקציב של השנה?
אי גולדשמידט;
עשו העברה תקציבית עוד השנה במסגרת ההחלטה בשבוע שעבר משכר חברי הכנסת -
250 אלף שקל, ומעוד סעיפים, מעודפים שהיו ללמברגר, לטובת העלאת המשכורות
בעיקר של עובדי הכנסת. הרי הייתה העלאה במהלך השנה. לשנה הבאה תוספת של קרוב
ל-19 מיליון שקל הפרש בין שנה שעברה לשנה זו נובע מהבעיה של העלאת השכר. גם
לעובדי הכנסת יש שתי העלאות במהלך השנה הבאה ולחברי הכנסת יש 33% באוקטובר.
די תיכון;
נניח שמגדילים את הבחירות, הרי יש כל מיני החלטות של ועדות הכנסת, בחלקן
מעוגנות בחקיקה, שהן נכנסות לתקפן עם בחירת הכנסת ה-14.
א' גולדשמידט;
כתוב 1 באוקטובר.
לכן אני שואל מה אתה עושה. לדוגמא, אם הכנסת החליטה שראשי ערים יוכלו
להיבחר רק אם יתפטרו, אם אתה מקדים את זה, רוקנת את ההחלטה הזאת מכל תוקף.
א' גולדשמידט;
יכול להיות שצריך לבדוק את זה,
לדעתי זה לא תלוי זה בזה. ראשי ערים זה בכנסת הבאה. העלאת השכר היא
במועד.
א' ג ולדשמידט;
אם אכן נושא הקדמת הבהירות יעלה על הפרק, ניקח את כל ההחלטות שהעברנו
ונבדוק אותן.
אני לא יודע מה ייראה יותר לא יפה - אם זה שהכתבים יידעו שעשינו את זה
מהר או שבפרוטוקול יראו שבאמצע ההצבעה אחרי כל סעיף עשינו פה דיון.
אני רוצה לומר להברים, מנסיוני, כשמגיעים לתקציב אני מציע לחברי
הקואליציה, תגלו סבלנות עד אין קץ ותנו לאנשי האופוזיציה לקבוע את סדר הדיון
ואל תהיו קצרי רוה ואז תגמרו יותר מהר. אל תציעו הצעות ייעול.
אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לתקציב הכנסת.
הצבעה
התיקון של חברי הכנסת די תיכון, ד' מגן ומי שטרית לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של חברי הכנסת לי לבנת, אי ויינשטיין, מי איתן, די מנע,
ג' פת, ע' עלי ואי אסעד לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של חברי הכנסת טי אלסאנע ועי דראושה לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של חברי הכנסת סי שלום, אי הירשזון ובי נתניהו לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של הבר הכנסת י'כץ לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של הבר הכנסת י' שפי לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של הבר הכנסת מי גפני לסעיף 02 לא נתקבל
התיקון של חבר הכנסת ר' נחמן לסעיף 02 לא נתקבל
יש טעות שכנראה כבר עוברת כהוט השני במספר תקציבים, שמה שקורה פה במליאה,
בשידורי ערוץ 33, מתקרא בספר התקציב "הערוץ השני". לפני שנקבל תביעה מהערוץ
השני להעביר להם תקציבים, אני מבקש שיהיה כתוב בכל מקום ערוץ 33. זה כבר מזמן
לא הערוץ השני.
הם השאירו בתקציב הכנסת עוד מהתקופה ששידורי הכנסת יהיה במסגרת הערוץ
השני, שזה הערוץ השני.
אנחנו עוברים לעמי 5, תקציב משרד ראש הממשלה.
הצבעה
התיקון של הברי הכנסת די תיכון, די מגן ומי שטרית לסעיף 03, משרד ראש הממשלה,
לא נתקבל
התיקון של הברי הכנסת טי אלסאנע ועי דראושה לסעיף 03 לא נתקבל
התיקון של חבר הכנסת ר' נהמן לסעיף 03 לא נתקבל
אנו עוברים לעמי 6, סעיף 04, תקציב משרד האש הממשלה.
הצבעה
התיקון של קבוצת דן תיכון לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מי איתן לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצכ לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת מד"ע לסעיף 04 לא נתקבל
אני עובר לעמ' 7.
הצבעה
התיקון של קבוצת שלום לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גור לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של הה"כ די שילנסקי לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של הה"כ יי כץ לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ יי בא-גד לסעיף 04 לא נתקבל
אני רוצה שפעם אהת יתפרסם שהתקבלה הסתייגות בוועדת הכספים. יוסף בא-גד
מציע שקל אחד פחות מ-176,963,000 שקל. אני מציע לקבל את הצעתו ולקבל שהתקבלה
הצעתו ויופחת שקל אהד מתקציב משרד ראש הממשלה.
נמשיך בהצבעה.
הצבעה
התיקון של חה"כ י' שמאי לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ י' שפי לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ י' שפי לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ מי איתן לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ מי איתן לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ נ' בלומנטל לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ סי שלום לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' נחמן לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' זאבי לסעיף 04 לא נתקבל
התיקון שלח חה"כ ר' איתן לסעיף 04 לא נתקבל
אנחנו עוברים לעמי 9, תקציב משרד האוצר.
הצבעה
התיקון של קבוצת דן תיכון לסעיף 05 לא נתקבל
התיקון של קבוצת ח"כים מהמפד"ל לסעיף 05 לא נתקבל
מי בעד לאשר את כל ההסתייגויות מעמי 9 עד עמי 44 ועד בכלל?
הצבעה
ההצעות מעמי 9 עד עמי 44 לא נתקבלו
כל ההסתייגויות עד עמ' 45 הוסרו. אנחנו עוברים לעמי 45. תקציב משרד
החינוך והתרבות, סעיף 20.
הצבעה
התיקון של חה"כ אי ורדיגר לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי יחזקאל לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ א' רביץ לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גולדשמידט לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ א' דיין לסעיף 20 לא נתקבל
האם מותר לסגן שר להסתייג? אני שואל שאלה משפטית. אני מבקש שהיועצת
המשפטית של הוועדה תיתן חוות דעת האם זה לגיטימי ואם אין זכות למחוק את
ההסתייגות ולא להביא אותה למליאה?
בכל מקרה אני מבקש לקבל חוות דעת מהיועצת המשפטית של הוועדה. אני מבקש,
מר קרשנר, שתפנה ליועצת המשפטית של הוועדה, האם סגן שר מותר לו להסתייג.
אני יודע שאמרו לו שיברר את זה אצל היועץ המשפטי לממשלה. תבדוק מה אמר לו
היועץ המשפטי לממשלה.
אנחנו מצביעים על ההסתייגויות בעמי 46.
הצבעה
התיקון של חה"כ אי זנדברג לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי סלמוביץ לסעיף 20 לא נתקבל
אני מבקש שגבי שניידר שנכנסה ברגע זה תאמר לנו, האם סגן שר יכול להגיש
הסתייגות מבחינתנו ככנסת.
אי שניידר;
לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, סגן שר כדי להגיש הסתייגות צריך אישור
של השר שלו וגם של השר שההסתייגות נוגעת למשרדו.
ואם סגן השר לא מקיים את הדין, האם מבחינתנו ההסתייגות היא חוקית? היא
לגיטימית? אפשר להעלות אותה במליאה?
לפי מיטב הבנתי, מבהינת הכנסת ההסתייגות היא הסתייגות. -זה שהשר לא פעל
לפי הוראות הממשלה זה דבר אחר.
אני ממשיך בהצבעה בעמ' 46.
הצבעה
התיקון של חה"כ אי גור לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ גי שגיא לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ די איציק לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ יי כץ לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ י' אחימאיר לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ יי בא-גד לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ יי שמאי לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ לי לבנת לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ מי גפני לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ עי פרץ לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ עי זיסמן לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ פי בדש לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חהייכ רי נחמן לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' זאבי לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' איתן לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של ההייכ שי בוהבוט לסעיף 20 לא נתקבל
התיקון של חה"כ שי אביטל לסעיף 20 לא נתקבל
אנו עוברים לעמ' 50, השכלה גבוהה, סעיף 21.
הצבעה
התיקון של קבוצת ח"כים מפד"ל לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצ1 לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת מד''ע לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שלום לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי רביץ לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גור לסעיף 21 לא נתקבל
התיקון של חה"כ גי שגיא לסעיף 21 לא נתקבל
די תיכון;
אפשר לעבור להצבעה על ההסתייגויות בעמי 52.
אנו עוברים לעמי 52, סעיף 22, תקציב המשרד לענייני דתות.
הצבעה
התיקון של קבוצת ח"כים מפד"ל לסעיף 22 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מיכאל איתן לסעיף 22 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצנ לסעיף 22 לא נתקבל
התיקון של קבוצת משה גפני לסעיף 22 לא נתקבל
מצי בעד ההסתייגויות בעמ' 54?
הצבעה
ההצעות בעמי 53 לא נתקבלו
ההצעות בעמ' 54 לא נתקבלו
היו"ר גי גל;
אנו עוברים לעמי 55 - תקציב משרד העבודה והרווחה, סעיף 22.
הצבעה
התיקון של חה"כ ע' זיסמן לסעיף 22 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' נחמן לסעיף 22 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' זאבי לסעיף 22 לא נתקבל
אנחנו עוברים לעמי 56.
הצבעה
התיקון של קבוצת ח"כים מפד"ל לסעיף 23 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מיכאל איתן לסעיף 23 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצ1 לסעיף 23 לא נתקבל
מי בעד ההסתייגויות בעמי 57?
הצבעה
ההצעות בעמ' 57 לא נתקבלו
היו"ר גי גל;
מי בעד הצעת סיעת מד"ע בעמי 58?
הצבעה
התיקון של סיעת מד"ע לסעיף 23 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שאול עמור/רפי אלול לסעיף 23 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שלום לסעיף 23 לא נתקבל
מי בעד עמי 59?
הצבעה
ההצעות בעמי 59 לא נתקבלו
היו"ר גי גל;
מי בעד ההצעות בעמי 60?
הצבעה
ההצעות בעמי 60 לא נתקבלו
ההצעות בעמי 61 לא נתקבלו
ההצעות בעמי 62 לא נתקבלו
ההצעות בעמ' 63 לא נתקבלו
ההצעות בעמי 64 לא נתקבלו
היו"ר גי גל;
אנחנו מגיעים לעמי 65, משרד הבריאות.
תמשיך עד עמי 68.
היו"ר אי פורז;
אנחנו דנים עכשיו בכל ההסתייגויות עד עמי 68, כולל עמי 68. מי בעד
ההסתייגויות בעמי אלה?
הצבעה
ההצעות בעמ' 65 עד 68 לא נתקבלו
היו"ר אי פורז;
כל ההצעות עד עמי 68 לא אושרו.
אנו עוברים לעמי 69.
הצבעה
התיקון של קבות מיכאל איתן לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצ2 לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת הד"ש לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת מד"ע לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גולדשמידט לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של הה"כ אי סלמוביץ לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ד' שילנשקי לסעיף 25 לא נתקבל
התיקון של חה"כ יי שפי לסעיף 25 לא נתקבל
מי בעד ההסתייגויות בעמי 70?
הצבעה
ההצעות בעמי 70 לא נתקבלו
התיקון של קבוצת מרצ2 לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של סיעת מד"ע לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שלום לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של הה"כ אי גולדשמידט לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של הה"כ אי גולדפרב לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של הה"כ אי גור לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של הה"כ יי שמאי לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של חה"כ י' שפי לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' נהמן לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של חה"כ ר' זאבי לסעיף 26 לא נתקבל
היו"ר אי פורז;
אנו מגיעים לעמי 73.
עמי 73, עמ' 74. עמי 75, עמי 76 - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההצעות בעמי 75 ,74 ,73 ו-76 לא נתקבלו
אנו מצביעים על ההסתייגויות בעמי 77.
.../62
הצבעה
התיקון של קבוצת מיכאל איתן לסעיף 29 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 29 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת מד"ע לסעיף 29 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שאול עמור/רפי אלול לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי ורדיגר לסעיף 26 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי יחזקאל לסעיף 26 לא נתקבל
אני מבקש להצביע על ההסתייגות של קבוצת שאול עמור/רפי אלול בעמ' 77.
היו"ר אי פורז;
נצביע שוב על ההסתייגות של קבוצת שאול עמור/רפי אלול, סעיף 296715 -
בני יה ציבורית.
הצבעה
בעד התיקון של קבוצת עמור/אלול - 4
נגד - 4
התיקון של קבוצת עמור/אלול לסעיף 29 לא נתקבל
אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות בעמי 79.
הצבעה
התיקון קבוצת מיכאל איתן לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצ1 לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של קבוצת מרצצ לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של קבוצת סיעת מד"ע לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של קבוצת שלום לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של חה"כ א' ורדיגר לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גולדשמידט לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי זנדברג לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי סלמוביץ לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של חה"כ אי גור לסעיף 30 לא נתקבל
התיקון של הה"כ גי שגיא לסעיף 30 לא נתקבל
עמי 96 ,95 ,94 ,93 ,92 ,91 ,90 ,89 ,88 ,87 ,86 ,85 ,84 ,83 ,82 ,81,
101 ,100 ,99 ,98 ,97 - ההסתייגויות בעמי אלה לא נתקבלו.
הצבעה
ההצעות בעמ' הנ"ל לא נתקבלו
היו"ר אי פורז;
הגענו לעמי 105.
אנו מורידים את כל ההסתייגויות של האופוזיציה למעט ההסתייגויות של
הקואליציה.
אין לי סמכות להוריד הסתייגויות של הקואליציה.
היו"ר אי פורז;
נוריד את כולן. אתה רוצה הצבעה ספציפית על משהו?
די תיכון;
אני מוריד את ההסתייגויות של האופוזיציה.
תוריד אתה של הקואליציה ונגמור עניין.
היו"ר אי פורז;
אני לא יכול להוריד. אין לי סמכות להוריד.
נצביע עכשיו על כל ההסתייגויות מעמי 105 עד עמי 614. מי בעד ההצעות
הכלולות בעמי 105 עד עמי 146 ועד בכלל?
הצבעה
כל התיקונים בעמי 105 עד עמ' 146 ועד בכלל לא נתקבלו
אני חוזר וקובע לאור ההצבעה שכל ההצעות שמופיעות בספר התקציב לא נתקבלו
וכולן ללא יוצא מן הכלל הופכות להיות הסתייגויות.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 1996. התשנ"ו-1995
עלינו להצביע על חוק התקציב לשנת 1996. נעבור סעיף סעיף, ואם אין הערות
נצביע.
האם יש למישהו הערה או שאלה לסעיף 1 בהצעת חוק התקציב, הגדרות? אני מבין
שלא. ובכן, מי בעד אישור סעיף 1?
הצבעה
סעיף 1 נתקבל
היו"ר גי גל;
סעיף 2 - תקציב ההוצאה וחלוקתו. יש הערות?
הצבעה
סעיף 2 נתקבל
סעיף 5 - תקציב מפעלים עסקיים. יש הערות? אין.
הצבעה
סעיף 5 נתקבל
היו"ר גי גל;
סעיף 6 - עודפים מיוחדים. יש הערות? אין.
הצבעה
סעיף 6 נתקבל
זה הוצבע בוועדה המשותפת.
היו"ר גי גל;
מי בעד סעיף 7?
הצבעה
סעיף 7 נתקבל
היו"ר גי גל;
סעיף 8 - הלוואה מבנק ישראל. יש שאלות?
די תיכון;
מה זה הלוואה? אני לא מבין את הסכום הזה.
מי לנגרמן;
יש הלוואה של הממשלה מבנק ישראל.
די תיכון;
ממתי?
מאוד מקדמת דנא. זה עוד מלפני 1985, למיטב ידיעתי. כל שנה אנחנו מחזירים
חלק מהריבית וחלק מהקרן ועומדת לנו הזכות לקבל חזרה מבנק ישראל את הסכום
שאנחנו מחזירים במקדמה וקרן.
אני רוצה להשיב לחבר הכנסת תיכון. זו עוד מורשת מהתקופה שבנק ישראל היה
מדפיס כסף למימון פעולות הממשלה. הבעיה כיום היא לא בתקציב המדינה כמו שהיא
במאזן בנק ישראל. זאת פעולה ראשונית והיא תמחוק משהו במאזן, ואז כאילו מאזן
בנק ישראל פתאום יפחת. הם לא אוהבים את זה מבחינת מצבם מול שאר האומות. יש פה
בעיה שלא רוצים לעשות שינויים. לכן אני הצעתי ואני מציעה לכם את זה עוד פעם,
תעשו את זה בתור הלוואה עומדת.
אני מציע השנה לאשר ולקיים דיון במהלך החודשים הקרובים ולהגיע להסדר.
אין לנו זמן עכשיו להתעסק עם זה.
רבותיי, אישרנו את חוק התקציב כשלונו ועוברים להסתייגויות.
מי בעד ההצעות שיש לכם בדפים המצורפים מעמ' 4 עד עמי 6?
הצבעה
ההצעות בעמי 4 עד 6 לא נתקבלו
יש רק תיקון אחד בתוספת השלישית בעמי 19 לחוברת הצעת תקציב המדינה לשנת
1996 - עיקרי התקציב". מבקשים להוסיף תכנית 241940 - "תמיכה על פי הסכם
הבראה", בתקציב משרד הבריאות.
אנו עושים הפסקה של 10 דקות.
הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14 לבחירות לכנסת ולראש הממשלה
הפעם הסיפור קצת שונה בגלל שהבחירות הן בסוף שנת התקציב וגם בגלל שיש
סיבוב שני. לכן הבחירות קצת שונה ממה שהיה עד עכשיו בבחירות לכנסת. זה התקציב
עם דברי ההסבר.
תקציב הבחירות לכנסת ולראש הממשלה בסיבוב ראשון פלוס סיבוב שני, אם יהיה
בו צורך, הוא בסך הכול 49,000141,0 ש"ח. זו הצעת התקציב.
זה נדון בוועדת הכספים של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. היושב ראש של
הוועדה זה מריאן גריסרו, ויושבים נציגים של כל הסיעות, 6 חברים: ויקטור שהרבני
מהליכוד, מריאן גריסרו, שייקה אתגר מהעבודה, יהושע פולק מאגודת ישראל.
לפני ארבע שנים התקציב היה 53,771,000 ש"ח. אילו היינו רק מקדמים ולא היו
בחירות לראש ממשלח - הרי הפעם יש גם בחירות לראש ממשלה - אילו היה בחירות
סיבוב אחד רק עם מקדמים היינו מגיעים ל-79 מיליון ש"ח. אבל יש גם בחירות לראש
ממשלה.
אין. הציעו לנו והבאתי הצעה לנשיאות ועדת הבחירות עם מהשב, בשיטה שעבדה
בבחירות אמיתיות בבית ספר "בליך", ושם השתמשו בתוכנה הזו. אבל לא קיבלו את זה
אצלנו.
תהילה תאמרי לנו מה ההבדל, אם יש, בין 1992 ל-1996, בלי קשר לסיבוב
השני. אהר כך תאמרי מה קורה בתוספת.
התקציב לסיבוב ראשון בהירות כנסת וראש ממשלה הוא סך הכול 86,799,000 ש"ח
לעומת 53,771,000 ש"ה בבהירות הקודמות. עם מקדמים זה היה מגיע לסביבות 79
.Pליון, אבל פה יש הנושא של בדיקת מועמדים תומכים, להזכיר לכם, צריכים 50 אלף.
די תיכון;
מה זה מועמדים תומכים?
ת' אדרי;
כל מועמד לראש ממשלה שבא לא מתוך סיעות הכנסת צריך 50 אלף חתימות של
תומכים ואנחנו צריכים לבדוק אותם.
די תיכון;
זה עולה 7 מיליון ש"ח?
ת' אדרי;
בין היתר. יש עוד היערכות לגבי שליחת החומר לחו"ל, שאנחנו נשלח חומר מראש
כדי לנסות לחסוך דווקא, לנציגויות ישראל בחו"ל ולימאים. יש צורך בספירה כפולה.
כלומר, קליטת תוצאות כפולה, כי יהיו שתי תוצאות - גם של כנסת וגם של ראש
ממשלה.
די תיכון;
זה יהיה באותו קלפי?
ת' אדרי;
כן. תבוא לקלפי ותקבל שתי מעטפות, למעשה כמו בבחירה לראש רשות מקומית.
אחרי הבהירה תשלשל את שתי המעטפות לתיבת קלפי אחת. בסוף היום יוציאו את
המעטפות ו יפרידו.
די תיכון;
יהיה יום שבתון?
ת' אדרי;
כן. יום הבחירות בסיבוב השני, לפי החלטת ועדת החוקה, יהיה חצי שבתון. דרך
אגב, פה יש תוספת של קלפיות. אמרתי שלא נאמר שום דבר לגבי הסיבוב השני אם זה
שבתון או לא.
די תיכון;
מתי הסיבוב השני?
ת י אדרי;
שבועיים אחרי פרסום התוצאות.
היוייר גי גל;
אם יתקבל חוק שאי-אפשר להצביע בפריימריס בשתי מפלגות - - -
ד' תיכון;
אי-אפשר להירשם בשתי מפלגות ולהצביע.
אי-אפשר להצביע גם כאן וגם כאן, והיינו רוצים שאתם תבקרו את זה, זה דבר
שתוכלו לעשות?
ת' אדרי;
מבחינת החברים שרשומים במפקדים? אנחנו לא עושים את זה. יש רשם המפלגות,
זאב בונה. אנחנו לא עוסקים בכלל בחוק המפלגות.
שום דבר. הכול מוכן. מבחינת התארגנות מה שאנחנו יכולים לעשות עשינו במשך
השנים. אם יקדימו את הבחירות מבחינת ציוד אנחנו עושים כל הזמן. יש דברים
שאנחנו לא יכולים לעשות כי הכנסת עוד מתקנת חוקים, ויש טפסים שונים. מעטפות
הצבעה כבר יש לנו. זה בתקציבים הקודמים שלנו. התקציב הזה טוב אם יהיו בחירות
מוקדמות ואם יהיו בחירות בזמן.
מה שאנחנו מבקשים זה לאשר בעיקרון את כל התקציב כולו, שזה גם מתואם עם
האוצר. אבל התעוררו לנו שתי בעיות: א. אם הבחירות הן בזמן, הן מתקיימות ב-29
באוקטובר.
אין קשר לכינוס הכנסת עם הסיבוב השני. אם הבחירות יהיו בעודן ב-29
לאוקטובר, ואם יהיה סיבוב שני, הבחירות יהיו בערך באמצע נובמבר - כי החוק אומר
שבועיים אחרי פרסום התוצאות. לפי החוק יש לוועדת הבחירות שבועיים לפרסום
תוצאות. בדרך כלל הוועדה עושה את זה שבוע אחרי. אז בין שלושה שבועות עד ארבעה
שבועות יש סיבוב שני.
לא, ביום שלישי, שבוע אחרי הבחירות. הבחירות בסיבוב השני שבועיים אחרי
זה. כלומר, אמצע נובמבר.
יכול להיווצר כאן מצב מאוד מעניין. הכנסת מתכנסת 21 יום לאחר יום
הבחירות. 14 יום לאחר הסיבוב הראשון נערך הסיבוב השני. נבחר ראש ממשלה. לא
הצליח להרכיב את הממשלה עד ליום כינוסה של הכנסת. מה קורה? יש שני ראשי ממשלה?
אני גם לא יודעת.
בקיצור, מאחר וזה סוף שנת כספים וזו פעם ראשונה קורה מבחינת ועדת
הבחירות, ואנחנו לפי נסיוננו לא יבולים לסיים את כל ההתחשבנויות עד סוף שנת
הכספים, לכן בשיחות מוקדמות שהיו לנו עם האוצר סוכם שהסכום יאושרו כולם, נחלק
את התקציב 80% בשנת 1996, ו-20% מהתקציב ב-1997, שנקבל אותו אוטומטית. כלומר,
זה חלק מהתקציב עם הרשאה להתחייב.
אי שניידר;
יהיו לכם חלק מהתשלומים בשנת 1997 עבור הוצאות שיהיו בנובמבר 1996.
נקבל הרשאה להתחייב, זה על דעת האוצר. בכל מקרה נגיש תקציב לשנה הבאה,
התקציב השוטף הקטן של 3 מיליון ש"ח.
אין שום שופט. אנחנו מבקשים עכשיו את כל התקציב, כשאם יקדימו את הבחירות,
אנחנו מקבלים את כולו.
אם אני מבין נכון, את יוצאת מהנחה שיש שני סיבובים ואת לוקחת את התקציב
המלא. את יוצאת מן ההנחה שאם יש שני סיבובים, חלק יוציאו ב-1997. אנחנו מאשרים
לך את הכול. אם לא יהיה סיבוב שני, כל התקציב המיועד לסיבוב שני חוזר לאוצר
המדינה.
אני אשתדל להוציא את הכול, אבל זה סוף שנת כספים ולא גומרים את כל
ההתחשבנויות.
הדבר השלישי שפה כן היה לנו ויכוה עם האוצר: משרד האוצר הכניס בספר
התקציב רק סכום של 68 מיליון שזה ה-80% מהחלק של הסיבוב הראשון. את כל הנושא
של הסיבוב השני שהוא 54 מיליון ש"ח, הם שמו ברזרבה כללית. הועדה כולה רוצה
שיאשרו לנו שזה יהיה אצלנו בתקציב, גם הסיבוב השני, כי אנר1נו מניהים שיהיה
סיבוב שני. אבל אם לא, להכניס את זה כבר בתוך התקציב שזה יהיה ברזרבה של ועדת
הבחירות או באישור כבר מהיום להשתמש ברזרבה הזאת ולא יהיה צורך אחרי הבחירות
לבוא לוועדת הכספים ולבקש להעביר מרזרבה לרזרבה. על זה יש לנו חוות דעת של אנה
שניידר שפנינו אליה ועשינו פגישה של ועדת הכספים של ועדת הבחירות יהד עם
הרפרנט של האוצר, ואנה כתבה לנו שיש שתי האפשרויות האלה: או שזה יהיה בתקציב
שלנו מלא, ואם לא נשתמש - לא נשתמש, ואז אחרי זה יקחו את זה לאן שרוצים, או
שנבקש אישור שזה יהיה ברזרבה הכללית, נבקש אישור מוקדם כבר עכשיו.
יש שתי דרכים: דרך אחת היא להכניס סעיף ספציפי לחוק התקציב לשנת 1996
שמתקצב גם את הסיבוב השני. והיה ולא יהיה סיבוב שני, הסעיף הזה נמחק.
יש אפשרות שלישית שהוועדה לא כל כך רוצה בזה, זה מה שמציע האוצר. לנו
חשוב שיהיה לנו את התקציב מראש.
לתמר אדרי יש מכתב של איתי אייגס, שהוא אומר שבראשית 1996 הוא יגיש
לוועדת הכספים בקשה כזו. אנחנו מבטיחים לך שאם תוגש בקשה, נאשר.
ת י אדרי;
בעצם שלושת הדברים שאני מבקשת הם: 1. אישור של התקציב כולו - 141 מיליון
ש"ח. את החלק של הסיבוב השני שיהיה בתוך הרזרבה של ועדת הבחירות שיהיה בהרשאה
להתחייב.
ב. אני מודיע לפרוטוקול שאם בראשית שנת 1996 נקבל בקשה של אגף התקציבים
להכניס בהרשאה להתחייב את התקציב בסך 54 מיליון 250 אלף שקל, אנחנו מודיעים
מראש שנאשר זאת.
ג. הרשאה להתחייב לגבי סיבוב שני, אם יהיה, אנחנו מניחים ורואים בעין
חיובית ש-80% מהכסף יוצא בשנת 1996 והעיקר ב-1997.
אנחנו מאשרים את בקשתך ומסמכים את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להעביר
סכומים מפרט לפרט בתקציב הוועדה, אם יידרש לכך. אנחנו מודים לכם.
תקציב המועצה להסדר ההימורים בספורט לשנת התקציב 1996
היו"ר ג' גל;
אנחנו דנים בבקשת המועצה להסדר ההימורים בספורט.
אי זייף;
אנהנו באים עם הצעת תקציב ל-1996 בהתאם להוק.
היו"ר ג' גל;
לפני שאתה מתחיל בתקציב 1996 תתחיל לספר לנו על 1995.
אי זייף;
תקציב 1995 עמד על 490 מיליון ש"ח. בתקציב שהגשנו ב-1995 היו שינויים
שבאו לידי ביטוי בחלוקת הכספים לספורט מתוך התקציב, ובתוך הספורט החלוקה בעיקר
לאגודות על חשבון האחרים, וזה נבע מוועדת בן-דרור. זו הייתה שנה ראשונה של
ועדת בן-דרור.
תוך כדי 1995 עבר תיקון ביזמת חבר הכנסת צוקר להרכב המועצה ולחלוקת
הכספים. השינוי הזה בא לידי ביטוי בתקציב 1996. בשנה זו התקציב היה 490 מיליון
ש"ח. אנחנו תמיד מגישים תקציב עם מרג'ינג בסדר גודל של כ-10%. מאחר ואנחנו
משחקים בהימורים זה פעם יכול להיות למטה ופעם יכול להיות למעלה. השנה הזו
תהיה השנה הראשונה לאחר 4-5 שנים שאנחנו לא מגיעם לתקציב. נגיע לסדר גודל של
460 מיליון ש"ח בערך, שזה כמו שהיה בשנה שעברה. בשנה שעברה עברנו את התקציב -
30 מיליון שקל. הגשנו תקציב של 420 מיליון וגמרנו ב-450 מיליון ש"ח. זה מביא
לביטוי מה זאת אומרת הימורים.
הסיבה העיקרית שלא הגענו ל-490 מיליון בגלל השינוי שחל בליגה הלאומית. זה
הימור, כשיש ליגה שיש בה 4 קבוצות שמנצחות קבוע כל הזמן אין העברות. אם אין
העברות, אין פרסים גדולים. לפני שנה כשהיו העברות עברנו ב-30 מיליון ש"ח את
התקציב. כשיש העברות הגענו לפרסים של 12-15 מיליון ש"ח ואפילו 18 ו-20 מיליון
ש"ח. פרסים כאלה מכניסים כ-100 מיליון ש"ח באותו חודש. השנה לא היו לנו בכלל
פרסים כאלה. מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל חיפה וביתר ירושלים מנצחים כל
הזמן. התוצאות הן ברורות. לכן הפרסים לא מצטברים ולכן חסרה לנו העברה גדולה
אחת כדי שהיינו מגיעים ל-500 מיליון כפי שהערכנו.
סך הכול חילקנו לספורט יותר ב-1995 מאשר ב-1994 גם באחוזים וגם בכסף,
בערך 4.5-5 מיליון שקל חילקנו בחלוקה חדשה לפי ועדת בן-דרור יותר מ-1994.
היו"ר גי גל;
אבל פחות מהתקציב?
אי זייף;
אנחנו מחלקים רק מה שיש לנו. אנחנו תמיד לוקחים מקדם ביטחון. אנחנו
משלמים כל השנה לפי 80% מהתקציב.
היו"ר גי גל;
אם היה לך 4% פחות אתה מוריד מכולם?
הליגה לא טובה. הפכנו להיות כמו מדינות אהרות, כמו באיטליה ובהולנד.
אנהנו משקיעים מחשבה. יכול להיות שיצמצמו את הליגות ועוד דברים חדשים שהבאו פה
היום באישור תקנות. אנחנו רוצים להתחיל בחודש הבא טוטו כדורסל.
יחד עם זאת אני חייב לציין שהטוטו במדינת ישראל הוא פנומן בעולם. הוא
מקום חמישי. הטוטו בישראל מכניס יותר מאשר הטוטו בהולנד, בבלגיה, בגרמניה.
כן. הייתה פעם אחת הפתעה, שהפועל ראשון ניצחו את ביתר ירושלים, ואז בסוף
השבוע הייתה העברה. הליגה לא טובה וחסר לנו העברות.
הצטברות של פרס, כשאין מנחש. אם התוצאות ידועות מראש, מאחר ויש קבוצות
מאוד חזקות ומאוד חלשות, אין העברה של פרס. אנחנו לא מצליחים לעבור 6 מיליון
שקל בפרס. בשנה שעברה היה לנו 20 מיליון. ב-20 מיליון שקל פרס אתה עושה 50
מיליון שקל בשבוע. ב-3 מיליון שקל אתה עושה 10 מיליון שקל באותו שבוע.
מי שרצה את זה בפירוש מחסל את המשחק. אם לאור זמן זה יהיה ככה אנחנו
אבודים. אנחנו צריכים את ההעברה. זו התוצאה של השנה, היא תוצאה סבירה, אבל
היא לא מילאה את התחזיות. פעם ראשונה שאנחנו לא מדביקים את התחזית. זה יבוא
לידי ביטוי בדיונים אחרים שהספורט רוצה עוד כסף ומשרד החינוך מתקצב את זה.
היו"ר גי גל;
יש פה משהו לא ברור בעמי 4. התקציב הוא 490, למה אתם הולכים ל-520 מיליון
אי זי יף;
520 זה אנחנו לוקחים בחשבון שיהיה גם מדד וגם העלאת מחיר הטור. אנחנו
עולים מ-490 מיליון ל-520. זו עלייה של 2-3%, פחות מחמדד.
שי סוירי;
התקציב שלנו בנוי לפי ממוצע שבועי בתקופת העונה ובתקופת הפגרה. בפגרה - 2
מיליון טור, בעונה - 6.5 מיליון טור.
העלינו מ-490 מיליון ב-2.5% אבל אנחנו משלמים בשביל מקדם ביטחון 85% מזה,
אבל לכולם.
היו"ר גי גל;
מה ההבדלים בין תקציב 1995 לתקציב 1996?
אי זי יף;
יש כמה הבדלים שנובעים מהחוק. החוק החדש קבע מספר דברים מרכזיים שלא היו
קודם; 1. הוא קבע למרכזי הספורט בחוק - דבר שנדיר שחוק בכנסת סוגר את כל
האופציות לטיפול - אבל הוא קבע בחוק 15% למרכזי הספורט. זה יורד מהקבוצות
והולך למרכזי מכבי, הפועל, ביתר ואליצור.
היו"ר ג' גל;
מי החליט על זה?
בחוק בכנסת, לצערי הרב. יש חוק חדש, חוק הספורט.
היו"ר גי גל;
בעמי 5 בצד ימין יש תקציב 1995, יש סכום ויש אחוז. למה יש הבדל באהוזים
בין 1995 ל-1996 בסעיפים מסוימים, כמו למשל התאחדות לספורט?
ההבדלים נעשו בעקבות חקיקת חוק בכנסת שמחייב אותנו לעבוד לפיו, אנחנו,
הפקידים. החוק קבע כמה דברים שהורידו מכולם כסף. החוק קבע 15% למרכזי הספורט;
הפועל, מכבי, ביתר ואליצור. בתקציב 1995 הם קיבלו 15% ללא הקבוצות הבכירות,
כדורגל וכדורסל. החוק החדש צירף את זה וזה הרבה מאוד כסף. זה יורד שוב מהסך
הכול ויוצר שינוי בסכומים.
בתוך המרכזים נמצאות הקבוצות. ההלוקה בפנים נעשתה כך שאם הכסף של המרכזים
היה הולך ממנו X% ישירות לקבוצות, והמרכז לעצמו לתפעול, לפרוצדורה - מה שקרה
בחוק החדש, לקהו מהקבוצות 15% ונתנו את זה על חשבון הקבוצות למרכזי הספורט. סך
הכול הספורט מקבל 41%, זה נשאר אותו הדבר. החלוקה בפנים השתנתה. למשל מרכז
הפועל היה לו 33 מיליון, הוא ירד ב-0.1% ויהיה לו 35 מיליון. בהתאחדויות, בחוק
קבעתם ועדה מייעצת ליד שר החינוך שהיא קובעת את החלוקה - מה שוועדת בן-דרור
קבעה - יעדי ספורט שונים. היא קובעת אם זה הולך להתאחדות לספורט וכו'. עשו
כל מיני דברים. באתי והתרעתי בפני ועדת הכספים ולא שמעו לי. הכנסת קיבלה חוק.
יושב פה היועץ המשפטי שלנו ורואה החשבון שלנו. באיזשהו מקום בחלק מהדברים
נהיינו מאוד מרובעים, צריכים לעבוד לפי החוק, לפרסם מודעה בעיתון. בשבוע שעבר
פרסמנו. הקבוצות מקבלות את הכסף מאתנו לפי הכללים.
ועדת בן-דרור, החוק של הכנסת וועדת אלישיב, כל זה בתקציב.
5,200,0000, יעדי ספורט שונים. זה כסף שבעצם אנחנו
מחכים לוועדת אלישיב שהיא הוועדה שנקבעה בחוק, שתגיד לנו איך לחלק אותו. היא
יכולה לקבוע ש-2 מיליון הולכים להתאחדות לספורט למשל, ואז הם יקבלו עוד 2
מיליון שקל. היא יכולה לקבוע שמיליון שקל הולך לטניס ואז הם יקבלו את התוספת.
אנחנו מחלקים 42% בפרסים ואנחנו גדלים עם התוספות ומגיעים ל-50%. הפיס
מגדל 52%. השנה הזאת - זה לא רשמי מה שאני אומר - זה יגיע כמעט ל-55%.
כמה הוצאות התפעול אצלו?
א' זייף;
כמעט זהות,
שי סוירי;
כולל שכר אנחנו מגיעים ל-%.14, כולל עמלות. לעמלות אנחנו משלמים 12%.
להפעלת המערכת יש לנו 1.7%-1.5%. עובדים אצלנו מעט מאוד עובדים. יש לנו
מנגנון מצומצם.
לא.
היו"ר ג' גל;
אתה גדל מ-161 מיליון ל-168 מיליון ש"ח, גידול שהוא פחות מהמדד. אתה
מסביר לי שהפירטים פעלו? מה ההשלכה של הפירטים? למה אתם יורדים? האם הפירטים
באמת גרמו נזק או שזו הייתה הודעה לעיתונות? אם גרמו נזק, למה לא טיפלתם
בעניין הזה כהלכה ונתתם לשערוריה הזאת להימשך? האם אתה יודע על הטיית משחקים
על ידי שחקנים כפי שנתפרסם מעת לעת בעיתונות הספורט? לאחרונה נאמר שכדורגלן
בלאומית החטיא פנדל כדי להרוויח בטוטו.
אני לא יוע מה זה טוטו פירטי.
אני מבין שהמכשיר הקונבנציונלי נשאר טוטו, והמכשירים האהרים כמו טוטו-
תיקו לא מצליחים? מה אתה עושה כדי לרענן את הטוטו כדורגל?
קראתי שמישהו מהקבוצות אמר שבעצם צריך להרגיל אותך שאתה צריך לשלם את
מרבית ההכנסות לכדורגלנים כדי להחזיק את הקבוצות ולהשקיע פחות במתקנים. מה
לדעתך לגבי העניין הזה?
ועדת הספורט ישבה והמליצה בפני סגן שר הספורט להגדיל את ההקצבות לאיגוד
השחמט.
אתה שומר על אותו יחס. ההתאהדות לכדורגל - אותו יחס.
איגודים "אייל" ושונים, מה זה, שאתה מגדיל אותם?
למה אתה מוריד למרכז הפועל? למה אתה מוריד למרכז מכבי? למה אתה מוריד
למרכז בית"ר? מה זה מרכז "עוצמה" שאתה נותן להם הרבה יותר?
מתקני ספורט, אתה שומר על אותו אהוז. קרן עידוד לספורטאים מצטיינים, מה
זה נותן לנו?
התאחדות לספורט בבתי ספר, זה דבר חדש?
זה הסכסוכים התמידיים שלנו? אתה נותן להם
הלוואות ואחר כך חם מחזירים? לא תקבל מחם אגורח.
מה זה?
להתאחדות לספורט אתה לא נותן יותר כסף? הקצבות גלובליות?
יעדי ספורט שונים זה השחמט?
איפה אנחנו בהקצבות כולל הקצבה לאיצטדיון ירושלים? בעונה הזאת לא שמעתי
שהייתה לך צבירה, זאת עונה לא טובה? יש קבוצות פייבוריטיות? הארבע מנצחות כל
הזמן והורגות לך את הטוטו?
זאת השנה הראשונה שהמועצה להסדר הימורים בספורט לא גדלה בתקציב. במשך חמש
שנים היא גדלה. זו תופעה פנומנלית בעולם. הטוטו אבסולוטית יותר גדול מהטוטו
בבלגיה, בהולנד, באוסטריה ובגרמניה. אני מדבר על טוטו כדורגל. הסיבה היהידה
שחסר לנו בהשוואה לשנים קדמו זה ההעברות. שבוע שיש 20 מיליון שקל, באותו שבוע
אתה עושה 100 מיליון שקל. השנה הזאת כל העונה לא הייתה לנו העברה אחת למעט
בהפתעה אחת, שהפועל ראשון ניצחו את בית"ר ירושלים, ובאותו שבוע לא היה 15. זאת
אומרת, התוצאות ברורות. השבוע יש העברה בגלל משחק אחד, שהפועל חדרה ניצחו את
עירוני בחדרה. לא היו עוד הפתעות. מי שמבין קצת מבין שזו בעיה גדולה בשבילנו.
יש קבוצות עשירות וקבוצות חלשות מאוד, וזה השפיע עלינו בצורה דרמטית. בשנה
שעברה היו לנו פעמיים העברות - פעם 20 מיליון ופעם 15 מיליון - שלושה שבועות
בשבוע כזה אתה עושה 04 מיליון ובשבוע רגיל - 10
מיליון. זאת אומרת, אם יש לך שבוע אחד אתה עובר את התקציב.
יכול להיות שהרעיון לשנות את הליגות הוא רעיון לא רע. צריך להשקיע בו
מחשבה - לעשות שתי ליגות של 10 קבוצות, 10 קבוצות. אלה רעיונות אפשריים. במבנה
כזה של 4 או 5 קבוצות פייבוריטיות פלוס היתר חלשות מאוד, שביניהן אין הפתעות.
זו שנה לא טובה. לא בטוח שהשנה הבאה תהיה אותו דבר. יכולים להיות פתאום
שבועיים עם הפתעות ואנחנו מגיעים ל-15 מיליון וכל התמונה משתנה. הכול תלוי
בשבועיים. בשנה שעברה בחודש אפריל היה לנו 20 מיליון, ובאותו חודש עשינו 100
מיליון שקל לעומת חודש רגיל שעושים 40 מיליון. זה ההבדל.
הטוטו הפירטי יש לו גם השפעה.
הוא לא משפיע על הטיית משחקים. אנשים מהמרים על גולים, על תוצאות וכדי.
היה טוטו שכונתי שטיפלנו בו והיו תביעות משפטיים ומעצרים. עכשיו זה עבר לרמה
יותר גבוהה. אני יכול לומר פה בוועדה: יש פעולה משולבת של היחידה לפשעים
חמורים עם אגף המכס והמע"מ עם משרד חקירות פרטי שאנחנו מעסיקים כבר שנתיים, עם
הרבה חומר שנאסף, ישנה פעולה. כרגע היא נמצאת ברמה מודיעינית. אני מניח
שבקרוב נחסל את הנגע החמור של ההימורים הבלתי חוקיים.
יש תמיד ביקוש. בארצות הברית ההימורים הבלתי חוקיים על ספורט מגלגלים 50
מיליארד דולר. שם מחזירים 80%. הם לא צריכים לממן ספורט. זו תופעה שצריך
לעקור אותה מהשורש. מהמרים על כל דבר, על הליגה באנגליה, על הNBA-, על כמה
צהובים יהיו, כמה אדומים יהיו, כמה כדורים יפגעו בקורה. אין דבר שלא מהמרים
עליו. זה לא גרם להטיית משהקים כי אין טעם פה להטות משהקים. התופעה היא
הימורים בלתי הוקיים.זה מטופל על ידי רשויות החוק. יש עבודה ברמה מודיעינית
ובכל הרמות שישנן. אני לא יכול להשוף מעבר לזה. אני מניח שבקרוב מאוד זה גם
יתפוצץ בגדול. אני אומר את זה מידע אישי.
לא. ההימורים הם בעיקר על מספר גולים. אין הימור על תוצאות. הטוטו הוא
מנגנון מאוד טוב כי אתה צריך 15 משחקים.
זה לא משפיע על המשחק, זה משפיע על כמות הגולים. כי חלק מההימורים זה כמה
גולים יובקעו במשחק.
הנושא של ההימורים הבלתי חוקיים זה תופעה שצריך לעקור אותה מהשורש כמו
שהמשטרה טיפלה בקאזינו הבלתי חוקיים.
אני מניח שגם התופעה הזו לא תיעלם לחלוטין. זו תופעה שקיימת בכל המדינות,
אבל זה נמצא בטיפול והפרשה תתפוצץ בקרוב.
לגבי כדורגל והצורך לממן קבוצות מקצועיות.
אי זייף;
אנחנו פועלים במסגרת ועדה ציבורית, ועדת בן-דרור, שישבה והרוליטה, ולפי זה
מרוולקים האחוזים לכל אחד מענפי הספורט. לתוך זה נכנס האלמנט של החוק בכנסת
שקבע גם הוא דרכי חלוקה נוספים,
היא מממנת אותך אולי, אותנו. היא בטופס ומשחקת.
די תיכון;
זה לא נימוק משכנע. הטוטו מפתח את הספורט ולא את הכיס של זוהר.
אי זייף;
אנחנו לא מממנים שחקני כדורל אלא רק קבוצות נוער שעולות 2 מיליון שקל.
אתה שואל על איציק זוהר. הטוטו לצערי הרב יכול לשחק רק בקבוצות כדורגל.
באירופח ראינו פסק דין על השחקנים, הן בעלות הנכס שלהם, והמדינה החליטה להשתמש
בנכס שלהן. אני לא יודע מה היה קורה אם מישהו היה בודק את זה, ולא רצינו
לבדוק את זה בבית משפט. מכבי תל אביב היא עסק לצורך העניין שמגלגל כסף, שיש לו
חובות ויש לו הוצאות. מישהו לוקח את הלוגו שלו של מכבי תל אביב שרשום כעמותה
ומשתמש בזה כדי לעשות כסף, האם מגיע לו תשלום בעבור זה או לא? ולא משנה מי
משחק בקבוצה. זח נושא שלא כדאי לבחון אותו כי אני יודע את התשובה.
אני מרגיש אצלך שינוי מהותי ביותר בגישה. במשך שנים התנגדנו שהטוטו יממן
אגודות ספורט שהן עסק.
בזכות זח שהמדינה מפקחת על זה הכסף לא הולך רק לכדורגל אלא בחלקו
לכדורגל, שאפשר לראות בו כפיתוח לכדורגל או לקבוצות, ויתר הספורט נהנה ממנו
ומקבל עשרות מיליונים, בזכות השימוש בקבוצות. לכן הטוטו ממלא את ייעודו - הוא
נותן את חכסף לפיתוח הספורט במדינת ישראל כולו, והוא לא מפלה אל"ף מבי"ת. זה
דיון ארוך מאוד ואני לא חושב שהוא קשור לתקציב פה.
בשנה שעברה הם אמרו שיפסיקו לשחק אם לא יקבלו.
אי זייף;
יש להם בסיס. אם קבוצות הליגה; הלאומית ישחקו ביום שלישי או רביעי לא יהיה
טוטו.
למה היא צריכה להיות בטופס הטוטו? למה שהם צריך לשים מכספו כמה
מיליונים ולתת את השם שלו פילנתרופית?
אני לא רוצה לבחון, כי הידיעות מאירופה אומרות שלא כדאי לנו לשקול את זה.
קודם כול, זה שם שלו, והוא היום עסק. אם מדפיסים את השם מכבי חיפה על חולצה
הוא גובה כסף. אם מדפיסים על מחזיק מפתחות מכבי חיפה הוא גובה כסף. לכן הוא לא
רוצה לבחון את זה. הוא יכול לדרוש פה גם מיליון דולר או שיגיד, אל תשתמש. דבר
שני, הוא יכול להחליט לשהק מכבי חיפה ביום ראשון, וזה בוודאי לא בסמכותי ולא
בסמכותך, מכבי תל אביב ביום שני, ואין לי טוטו. לכן יש פה מין חיבוק דוב שאני
צריך אותם, ובגלל זה שאני צריך אותם כדי שיהיה כסף, אנחנו צריכים למצוא פתרון
הגיוני, וזה הפתרון ההגיוני.
אנחנו לא מורידים את ההתאחדות לספורט אלא בקרן הייעודית המיוחדת שוועדת
אלישיב צריכה לתת בחלק מהכסף להתאחדות לספורט, פעילות לשנה האולימפית וכדי.
"אייל" זה איגוד ספורט שיש לו הרבה מאוד ענפי ספורט נוספים והם מקבלים
על זה תוספת. אותו דבר "עוצמה".
גביע הטוטו ניתן לפי חלקים אבסולוטיים לכדורגל. לא רצינו להעלות כי קיבלו
את ה-12 מיליון אז השארנו את זה באותה רמה ולא העלינו, כי לא רצינו לתת
לקבוצות הכדורגל האלה עוד תוספת מעבר.
השחמט יתוקצב השנה.
היו"ר גי גל;
איפה מופיע לאולימפיאדה?
קרן ייעודית, 5 מיליון, בחלקה לפי הנחיה שתבוא, זה ילך להתאחדות לספורט.
היו"ר גי גל;
למי יש סיכוי ללכת לאולימפיאדה השנה?
אי זי יף;
יש הרבה דווקא. השנה הזו טובה.
די תיכון;
אי זה ענף עבר ?
אי זי יף;
הגיודו, השיט, הסיף, השחייה.
די תיכון;
מה למדת מברצלונה?
אי זייף;
אני לא יושב ראש ההתאחדות לספורט. אני חושב שברצלונה היה שינוי כיוון
בספורט הישראלי. הביאו שתי מדליות. אי-אפשר כבר לתקוף מתי יביאו מדליה.
היו"ר ג' גל;
אלו ענפי ספורט הולכים לאולימפיאדה?
שיט, סיף, גיודו, שחיה. יש לנו בעיה בענף אהד רציני - באתלטיקה. לצערי
הרב, אני לא רואה שם הצלחה.
הסגל האולימפי כולל 30 מועמדים.
אי זי יף;
ענף האתלטיקה לא מצליח להתרומם. אמרתי ליחזקאל הרמלך שיכול להיות שאחרי
האולימפיאדה צריך לראות איך לעבוד בענף האתלטיקה כי הענף לא מתקדם.
נכון.
יש לנו תקנות לטוטו כדורסל שאנחנו מבקשים לאשר. אני מבקש מהוועדה לאשר
את התקציב.
לגבי השאלות של דן תיכון לגבי רעיונות: הפעלנו השנה טוטו מהצית שהכניס
הכנסות לא רעות - 27 מיליון שקל. טוטו תיקו שהוא לא הצלחה גדולה, והוא עולה
לנו יותר בגלל איצטדיון ירושלים, סך הכול משאיר נטו כסף. אנחנו מפרישים
בהחלטה שהתקבלה פה לאיצטדיון טדי.
אנחנו באים היום עם תקנות להפעיל מאמצע ינואר, עם חידוש הליגה הלאומית
בכדורסל, טוטו כדורסל, הן כדבר אטרקטיבי חדש והן כמלחמה בנגע ההימורים הבלתי
חוקיים. הכול מוכן ליציאה לדרך. השקענו הרבה זמן סטטיסטיקות, מומחים, טסטים.
טוטו כדורסל ישחקו על 6 משחקים עם 7 הפרשים. זה קשה מאוד. לא מספיק שאתה יודע
מי מנצח אלא אתה צריך לקבוע מה יהיה ההפרש ב-6 משחקים שונים.
בגדול, הבסיס של התקנות הוא אותו בסיס כמו בכדורגל. אבל מאחר ואנחנו
הולכים על 6 קבוצות ולא על 15, ובכדורסל יש מקדם ידע הרבה יותר גדול, משום
שכשמכבי תל אביב משחקת נגד איזו קבוצה כולם יודעים שמכבי תל אביב היא
פייבוריטית, לכן אנחנו עושים את הניחוש כפול: גם על המנצח וגם על מספר הסלים
שבו הוא ינצח, הפרש הסלים. יש לפני יושב ראש הוועדה טופס ששם אפשר ללמוד. אלה
חם האלמנטים המרכזיים.
מבחינת המכניקה שבתוך העניין אנחנו יכולים להוסיף קבוצה, אנחנו יכולים
לשנות את הפרמטרים של מה שאנחנו קוראים מדרג ההפרשים, ואחרי שנריץ את זה
ונראה איך הציבור מקבל נוכל לעשות התאמות ולהפוך את זה ליותר קבוע. לפי התכנית
הזאת אנחנו מחלקים 50% לפרסים בחלוקה - שהפרס הראשון מקבל 40%, הפרס השני
והשלישי - 15% כל אחד, והפרס הרביעי - 30%.
המשחקים מתקיימים בימי אי. ההימור יהיה עד יום שישי, עד שהתחנות תיסגרנה,
כאשר מספר בודד של תחנות יפעלו גם ביום אי.
הליגה לכדורסל היא הרבה יותר קצרה ואין אלטרנטיבות. זאת אומרת, המשחק לא
יכול להיות רציף 12 חודשים בשנה.מאחר ואנחנו נכנסים עם זח עכשיו, בינואר,
הליגה תהיה חודשיים וחצי ו נפסקת, אנחנו במגעים עם איגוד הכדורסל שכל המשחקים
יהיו בעונה הבאה ביום שני ואז נוכל לשחק את ההימור הזה ביום ראשון.
המשחק מבוסס על זה שיש קהל פוטנציאלי למשחק. זה הבסיס להימור בכל מיני
מדיות. יש מדיות שבהן יש משחקים אטרקטיביים כמו כדור-יד, ששם יש הימורים על
כדור-יד, יש הימורים על הוקי קרח, יש הימורים אפילו על טורנירים של טניס.
זה קהל שמשלים את קהל מהמרי הכדורגל. בכוונה לא הלכנו לתחזיות, כי הסברנו
גם לאיגוד הכדורסל שמשתף אתנו פעולה, יושנה הראשונה היא טסט. אנחנו צריכים
לבחון את המשחק.
משרד המשפטים עמד על זה שאי-אפשר להכניס תיקונים לתקנות אלא חייבים לתת
את המקשה כולה. זה עבר כבר את הבדיקה של משרד המשפטים מבחינת הניסוח ועכשיו זה
מחכה לאישור הוועדה.
ההעברה לפרס רביעי הייתה מתבצעת כל שבוע כאשר הפרס לא התחלק. התברר לנו
אחרי תקופה ארוכה שאי-חלוקת הפרס הרביעי כתוצאה מכמות הזוכים פוגעת בזוכים,
ולכן אנחנו מבקשים שהפרסים, פרסי המשנה, כאשר לא מתחלקים, יעברו לאותו פרס
משנה.
התקנה השלישית מתייחסת למשחקים שמתקיימים על גביע העולם. אין לנו הרבה
מחזורים בעולם. הבעיה הייתה שהיו לנו שני פרסים ואנחנו רוצים ליצור פרס שלישי
כדי שכמות הזוכים תהיה גדולה יותר. אלא תיקונים שתוך כדי משחק אתה לומד אותם.
היום מכבי תל אביב בכדורסל עולה 3 מיליון דולר. קבוצת נשים בכדורסל
עולה חצי מיליון דולר. בהקצבות שלנו שתיהן מקבלות אותו דבר.
יש לנו בקשות 0563 ו-0564 להעברת מיליון שקל ממשרד השיכון למשרד הביטחון
לשם בניית בית יד לבנים למגזר הדרוזי. אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאוד
ואנחנו כמובן תומכים בזה בנפש חפצה והלוואי והם יצליחו להקים את בית יד לבנים,
דבר שאני יודע שהולך בקושי רב. הלוואי וישתמשו בכסף. מי בעד? מי נגד?
הצבעה