הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 586

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ה בכסלו התשנ"ו (18 בדצמבר 1993 ), שעה 10:00

נכחו;

ג' גל - היו"ר

ר' אדרי

ש' בוחבוט

אי ויינשטייו

אי פורז

ר' פנחסי

א"ח שאקי

מ' שטרית

די תיכון

מ"מ: ר' אלול

ר' נחמן

ס' שלום

שרת חתקשורת ש' אלוני

שי וקס - מנכ"ל משרד חתקשורת

מי אוהלי - יועץ משפטי, משרד חתקשורת

אי בר-טוב )

א' סופר ) משרד חתקשורת

ש' פליישר )

א' גבאי - משרד חאוצר

י' נוה - משרד חאוצר

אי שניידר

א' קרשנר

ס' אלחנני

אי לוין

1. חצעח לסדר היום

2. תקציב משרד חתקשורת לשנת 1996

3. שינויים בתקציב לשנת 1996



הצעה לסדר היום

היו"ר ג' גל;

לפני שנעבור לדיון על משרד התקשורת, הצעה לסדר לחבר הכנסת ויינשטיין.

לפני מספר שבועות העליתי כאן כהצעה דחופה ולפני כן גם דיברתי עם המפקח על

הביטוח באוצר ואמרתי לו שאני מתכונן להעלות לדיון את הכוונה להעלות את תעריפי

ביטוח הרכב ב-5%. מצד אחד, צריך לדאוג ליציבות החברות, ומצד שני, לא להתערב, אבל

הסמכות בידי האוצר. קיבלנו החלטה לקיים דיון והדברים פורסמו.

הופתעתי אתמול כאשר ראיתי שהמפקח אישר העלאת ביטוח רכב ב-5% החל מפברואר. זה

קצת תמוה. יש אינטרס ליציבות חברות הביטוח. נכון שיש גנבות רבות של כלי רב, אבל

רון נחמן ואני מכינים הצעה אלטרנטיבית.

הייתי מבקש שהדיון יתקיים לפני פברואר.

אבקש מיושב ראש ועדת המשנה לתת עדיפות לנושא הזה ולזרז את הטיפול בו. יש עד

פברואר מספיק זמן.

אבקש ללא דיחוי.

בסדר.



תקציב משרד התקשורת לשנת 1996

גברתי השרה, הנהגנו השנה שינוי בדיוני התקציב, והשינוי מתבטא בכך שאנחנו

מאפשרים לדוברי הכנסת להתייחס לתקציב על פי החומר שקיבלו מראש ולהעיר הערות, לשאול

שאלות, ואת התשובות נותנים או בסוף הדיון או אם לא מספיקים, ניתנת אפשרות לבוא

בישיבה נוספת או להשיב בכתב. אבל קורה גם במחוזותינו שיש בין לבין זמן להשיב על

שאלות.

הייתי מאוד מודה לך אם היית מבהירה יותר מה שמצאתי בחומר בשורה של נושאים,

אנחנו מדי פעם חוזרים ואומרים, ובצדק כנראה, שעולם התקשורת

הוא עולם שההתפתחות בו היא בקצב המהיר ביותר, ודברים שלא ידענו אתמול אנחנו

יודעים היום. אפשרויות שלא נראו בעין שלשום הן כבר דברים שאפשריים היום. הייתי

מאוד שמח לו היית אומרת לנו מהם הדברים שעדיין ניתן להוציא לתחרות מעבר למה

שאנחנו יודעים עד היום. אני מודה ומתוודה שיש דברים שקצב ההפרטה בעיניי יכול

להיות אטי על אף שאנחנו באיזו דינמיקה של הפרטות, כי דומני שכל עוד יש בעלות

דומיננטית של ממשלה ניתן יהיה להפריט יותר מאשר כשהבעלות או גרעין השליטה י עבור

למישהו אחר. זו שאלה ראשונה.

אם כי קראתי קצת בחוברת התקציב, אולי תרחיבי קצת בנושא

הבין-לאומי. קראתי גם שאתם חושבים על אפשרות של גורם שלישי.

הייתי רוצה שתרחיבי בנושא של כייבל אנד ויירלס. מה קורה? יש משא

ומתן אתם? איפה הדברים עומדים?

אני קורא שיש פיגור של הפלשתינים בתשלומים לבזק.

זה כבר שולם.

האם זה חלק מהדברים שאפשר לקזז?

זה מה שעושים.

אולי תגידי את זה,

עוד מעט לא יהיה ממה לקזז.

רצית לשמוע מכם אינפורמציה בנושא של בזק והמכרז בהודו. אנחנו ניזונים

מהעיתונים ואולי זה לא הכי מדויק.

הייתי רוצה לשמוע ממך או מהמנכ"ל איפה אנחנו מתקדמים בנושא של

הפריסה של טלוויזיה בכבלים, ישובים קטנים, ועדת החריגים, הלחץ אתם, המשא ומתן

אתם, כמה כבר עשו, כמה נשאר.



ד' תיכון ;

לצערי, אני צריך בעוד כמה דקות לנהל את הוועדה לביקורת אז אני איאלץ לעזוב.

מטריד אותי עניין הפלאפון וסלקום. קורה כאן דבר הדש במדע הכלכלה: קיימת

הפליית מחירים לטובת סלקום. אבל מאידך גיסא, הפלא ופלא, פלאפון וסלקום גדלים

בממדים אדירים.

שרת התקשורת ש' אלוני;

מ-160 אלף ל-400 אלף.

זה דבר שמעיד על כך שמשהו משובש במערכת ההסברתית של משרד התקשורת. לא יכול

בתנאים הללו אדם להמשיך להיות לקוח של פלאפון כשהוא משלם עבור שיחה מחיר גבוה פי

כמה וכמה מהמחיר שמשלמים לסלקום. בכל זאת קורה דבר ששני המתחרים האלה כנראה לא

מתחרים במידה מספקת, ושניהם גדלים בקצב מסחרר שמדע הכלכלה לא מצא את הפתרון לו.

כי המחירים צריכים להסביר ולהשפיע על מה שקורה בתחום הזה.

למה זה צריך להשפיע?

הפלאפון הוא חיית מחמד בארץ.

זה סטטוס.

אתה משלם פי 5 עבור סטטוס. לא הורידו מספיק. זה לא סטטוס. אי-אפשר להסביר

את זה. אתה לא קונה קילוגרם עגבניות ב-20 שקל כשאתה יכול להשיג את אורנה עגבניה

ב-5 שקלים. על זה מבוסס מדע הכלכלה, מה שנקרא רציונליזציה, אלא אם כן ישנם כל

מיני גורמים או שהציבור לא מבין. כי אחרת כולם היו צריכים לזרוק את פלאפון

ולעלבור לסלקום, וזה לא נעשה ואי-אפשר להסביר מדוע זה לא נעשה.

אתה לא מציע שמשרד התקשורת יהיה המסביר בעניין הזה כשיש תחרות בין שתי חברות

מסחריות?

יכול להיות שהציבור לא מבין מה קורה. יכול להיות ששתי החברות נוהגות בצורה

כזו שהציבור לא מבין את ההפרשיות. אהרת אי-אפשר להסביר את זה.

אסור שממשלה תתערב בדבר כזה.

את לא צריכה להתערב אבל את צריכה שהם ידאגו להביא לידיעת הציבור את המחיר של

המוצר שכל אהד מהם מוכר. אני לא הושב שזה נעשה. אני שומע שכמה חברי כנסת עלו על

העניין הזה, מכרו את פלאפון ועברו לסלקום. אבל הציבור לא יודע על כך.

ישנו עניין התעריפים של המנויים שמונח על סדר יומנו, שבו אתם מתערבים, לא

מתערבים. וקס היה נהרץ היום בעיתון שהוא עומד להפעיל את השפעתו באשר לתעריפים

שונים ללקוחות שונים. אנחנו מבקשים לדעת מה י יעשה בסופו של עניין .

שרת התקשורת שי אלוני;

איזה מנו י ים?

של פלאפון.

שי וקס;

המהיר שמנוי קבוע משלם על שיחה לטלפון.

די תיכון;

מתי יגיע הגורם השלישי? כי זה נראה בשל ואולי יותר מבשל במצב הנוכחי ששתי

החברות עושות חיל. אני לא יודע אם סלקום עדיין ברווחיות בעקבות הקשיים שהיו לה.

כייבל אנד ויירלס; רוצה הגורל ולורד יאנג עף. שער בנפשך שמגיע היום לא יהודי

ומתחיל לנהל מדיניות עויינת כלפי ממשלת ישראל.

שרת התקשורת שי אלוני ;

דן,הואיל ואתה עומד ללכת, הרשה לי לומר שיש תיקון שאנהנו הכנו להוק הבזק נגד

פעילות עויינת, והוא תקוע בוועדת הכלכלה, לדאבוני הרב. אנהנו כל הזמן לוחצים

לזרז את זה. אנחנו מודעים למה שאינה אומר. ראינו את הנולד ואנחנו עכשיו דורשים

לזרז את החוק.

די תיכון;

נדמה לי שכייבל אנד ויירלס נעלמו. כתוצאה מהשינויים אי אפשר לתפוס פעם. פעם

הוא היה מגיע לכאן במטוס כל חודש או כל שבוע, אז ניתן היה להבין אולי ברמיזות לאן

הם הולכים. היום לא ניתן והם תקועים עם 10.02%.

שרת התקשורת ש' אלוני;

לכן אני רוצה מהר את החוק. אני מקווה שצחי יבין את זה. מה אני יכולה לעשות?

אנחנו יושבים על החוק הזה חצי שנה.

די תיכון;

לגבי טלוויזיה בכבלים; זה מסוג הדברים שההצלחה שלהם מסחררת. אחוז החדירה

במכה הראשונה של הטלוויזיה בכבלים הוא עצום. נדמה לי שאין מדינה בעולם שבה הייתה

חדירה גבוהה מההדירה אצלנו. אבל כל ההוק הזה בעצם חוקק כשלא ידענו מה זה. כשלא

ידענו מה זה והיום אנחנו יודעים הרבה יותר, נשאלת השאלה האם מישהו אצלכם יושב

ואומר, בואו נראה מה אומר החוק, בואו נראה מה אומרים החיים וננסה לתקן את הטעון

תיקון. למשל, מעלה הבר הכנסת גל את עניין החיבורים ליישובים קטנים. ברור שמטעמי

כדאיות חברת הכבלים תעשה הכול כדי לא להתחבר לאותם מקומות כי הם בסך הכול גורמים



להפסדים.

ישנו האגרה או דמי מנוי. האם לא הגיע הזמן לבדוק את גובה דמי המנוי? מאחר

ובכל בית יש היום כמה מכשירי טלוויזיה האם לא הגיע הזמן לבדוק האם כל הסתעפות

מצריכה תשלום נוסף?

כאן אני מגיע לחברת בזק. לחברת בזק יש רווחים אדירים כתוצאה מהשתת דמי שימוש

בגין כל מיני שירותים שבינם לבין מה שקורה אין כל קשר. אתן לך דוגמא להתכתבות

שלי עם חברת בזק. אומרים לי שיש לי כך וכך מכשירי טלפון מסוג "זמיר". אין לי.

גובים ממני כל חודש דמי שימוש עבור מכשיר שמאתר את האחרון ששוחח אתי. אין לי. עשו

אצלי ניסיון, ראיתי מה זה נותן ומה זה לא נותן, והחלטתי שלא לקחת את העניין. אבל

אני לא יכול להשתחרר מזה. אם אני מסרב לשלם, מיד קונסים אותו בדמי אי-תשלום

ובריבית פיגורים. יש עוד כל מיני תשלומים שאתה לא יודע בשל מה משלמים אותם

ואי-אפשר לבדוק אותם ומכניסים רווחים גדולים לחברת בזק.

כל בנק ממציא לך היום פירוט חשבון. אצל בזק אתה לא יכול לקבל. אינה יכול לקבל

אבל ארנה צריך לשלם סכום יקר יחסית. מדוע האזרחלא זכאי לקבל את פירוט ההוצאות שלו

כדי שיוכל לבדוק אם הוא ביצע את שיחות הטלפון או לא ביצע אותן?

מונים. בודקים עכשיו את מוני הגז והחשמל מתוך הנחה שבעצם גוף שלישי צריך

לבדוק את תקינות המונים. יכול להיות שחלק מן המונים מזייפים, יכול להיות שהם לא

מזייפים. אבל מן הדין שגורם ציבורי יבדוק את העניין הזה אחת ולתמיד. אני מציע

שגם אתם תיטלו יזמה בעניין הזה, כמשרד תקשורת, ותבדקו כל פרק זמן מסוים את

תקינותם של המונים בחברת בזק. יכול להיות שהם תקינים, יכול להיות גם שהם לא

תקינים, ואת יודעת שלציבור יש תמיד הרגשה שעל כל 10 שיחות שהוא מבצע, 5 מהן הן

שגויות.

המכרז הבין-לאומי אורך זמן רב. לא מובן מתי העניין הזה ייגמר. אולי תוכלי

לפרט מי הם המתמודדים, מה ונהיה התמורה למשק הישראלי.

הרשת השנייה. הערוץ השני שייך לך?

לא.

אין לך שום נגיעה גם בפריסה של משדרים?

שרת התקשורת שי אלוני ;

לא. רק ברדיו האזורי יש לנו נגיעה.

ברדיו האזורים אנחנו מבקשים לדעת איך זה מתקדם? האם הרדיו האזורי נחשב לסיפור

הצלחה או שעדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות?

מוקדם.

האם הוא פרוס על פני כל הארץ או שיש אזורים שעדיין מקופחים?

שרת התקשורת שי אלוני ;

אין מספיק "קקופוניה".

תסלהי לי אם בעוד כמה דקות אני אזוז.

למה אתה לא מחלק לנו מחמאה על הדברים שעשינו, ככה בשביל הפרוטוקול? אתה ראית

איזו מהפכה עשינו בתקשורת?

אם את רוצה מהמאות אני יכול לומר לך, לפי דעתי משרד התקשורת הוא אהד המשרדים

הרושובים ביותר בממשלה. אני הושב שאתם מצעידים את התקשורת הישראלית קדימה אל המאה

ה-21 ימהר בהשוואה למדינות רבות בעולם שלא מהמפגרות. אני הושב שעל אף הביקורת

העצומה שיש לנו כנגדכם בסך הכול אנחנו נעים קדימה ואני מבקר במדינות רבות בעולם

ולא ראיתי למשל טלפון נייד בכמויות כאלה. כל המכשירים ההדשים, האביזרים ההדשים

מצוינים. אני לא יכול להתעלם מהעניין הזה, אבל בסופו של דבר אנחנו חיים מהדברים

הקטנים.

איך את עושה שבאמת כל המכשירים האלה יגיעו לידיעת הציבור והם לא יהיו

מסובכים? קהי למשל את הפלאפון. ללמוד את כל השימושים בו אתה צריך ללמוד מהשב.

איך הופכים את זה ליותר עממי?

אגב, אני רוצה לספר לך שמכשיר הפלאפון משמש כמכשיר הקלטה. אני יכול לתכנת

אותו בצורה כזו שאני יכול לשים אותו כאן על השולחן ואת לא תדעי בכלל שהשיחה

בינינו מוקלטת. האם הדבר הזה ידוע לכם?

שרת התקשורת שי אלוני ;

עכשיו עוסקים בנושא של הפרטיות.

אני לא יודע אם ירדת לסוף דעתי.

ועוד איך.

די תיכון;

אני אשים את הפלאפון שלו, אלחץ על שלושה כפתורים והשיחה בינינו מוקלטת.

שרת התקשורת שי אלוני;

ולפי החוק במדינת ישראל זה אפילו לא האזנת סתר.

את שמה לב שבעצם אני אומר למשהו שאני רואה אצלו מכשיר טלפון, תוריד את המכשיר

הזה, אני לא רוצה לראות אותו כשאני מדבר.

היו"ר ג' גל;

כמה תקציב אתם צריכים שנוסיף לכם כדי שבכניסה להדר הישיבות שלנו, בכניסה

לקונצרטים, יהיה מכשיר שינתק באופן אוטומטי את כל הפלאפונים? וקס, תמציא דבר

כזה? ...

נעשה מכרז...

רבותיי, יש פה כמה דברים שהם מאוד מאוד מקצועיים ווקס הוא מקצוען מספר אהד

בנושא הזה לפי עברו ולפי ההווה. יושבים פה גם היועץ המשפטי שלנו וגם הכלכלן, כך

שיוכלו להשיב על שאלות שאני לא אשיב עליהן.

כשאינה שואל במה לקדם את הנושא של התקשורת, בוא נהלק את זה לשני חלקים. בדרך

כלל כשמדברים בכנסת או בממשלה לקדם, מדברים על ליברליזציה והפרטה. אנהנו מדברים

על טכנולוגיות. בנושא של ליברליזציה והפרטה, התפיסה שלי, ובמשרד אין בינינו

הילוקי דעות ואני מובילה את זה, אני הושבת שיש להגדיל את הליברליזציה וההפרטה. זו

הסיבה שיצאנו למכרז השני לטלפון הנייד ויצאנו עכשיו למכרז למפעילים

בין-לאומיים. רק אחרי זה או במקביל נצא להפרטה. המכרז למפעילים הבין-לאומיים כבר

יצא ואנהנו מניהים שלא יאוחר מסוף 1996 כבר יהיו לנו עוד שני מפעילים. בחוברת

שחילקנו לכם אתם יכולים לראות את העלייה העצומה בשיחות יוצאות ובשיחות נכנסות

בקשר הבין-לאומי. כלומר, הרעיון שאימצנו של שני מפעילים הוא מסהרי מאוד, כדאי

מאוד וכדאי שתדעו, שכאשר הייתה פה הוועידה הכלכלית בעמאן והגיעו נציגים של חברות

גדולות בין-לאומיות, שאלתי אותם - מה אץ לכם להשקיע כאן. אולי שאלה לא דיפלומטית,

אבל מתוך סקרנות, הם אמרו שזה אחד המקומות הטובים ביותר להשקעות היום בעולם גם

מבחינת הציבור הישראלי ומה שמתרחש בו, וגם בגלל העובדה שאנחנו יושבים בצומת

שמתפתח מאוד. לכן אנחנו מתקדמים מאוד בעניין קידום ההפרטה והמפעיל הבין-לאומי.

עדיין אנחנו משאירים את התשתית הבסיסית למונופול של בזק. אבל ישנה ועדה

בין-משרדית, ועדה שהקמנו, לבדיקה של הנושאים. יכול להיות שהם יחליטו על שינויים.

כדאי לדעת שכל מערכת הכבלים למעשה יכולה להיות גם מערכת מקבילה, ואז כמובן צריך

יהיה להכניס לתחרות - את מה שעושים הכבלים, לאפשר לאהרים לעשות, ואת מה שעושה

בזק, לאפשר לאחרים לעשות. בשלב זה אנחנו רוצים להכניס את המפעיל הבין-לאומי,

ופתחנו לתחרות בקנה מידה גדול את כל ציוד הקצה למיניהו.

כאשר דיבר דן שמשלמים דמי שימוש, ברוב המכשירים לא צריך לשלם עוד דמי שימוש,

משום שמותר לך לקנות את שלך ויהיו תקנים וכבר יש לציוד קצה שהוא שלך, וחייבים

לחבר אותם. כפי שאתה יודע, חברת בזק צריכה להקים לעניינים האלה חברות בת שמתחרות

בתנאים שווים עם חברות אחרות.

היו"ר ג' גל;

שמחתי לשמוע את מה שאמרת, אבל האם האפשרות להעביר לחברות הכבלים לעסוק

בטלפוניה תהיה לפני ההפרטה או אחריה?

אחרי ההפרטה.

השאלה אם ההפרטה לא תכביד על מהלך כזה.

שרת התקשורת שי אלוני;

היא לא תכביד משום שזו תהיה מדיניות. יהיו לך הברות. יש לממשלה בכל מה שנוגע

לתקשורת בעלות ויש לה החלטה שלטונית. החלק של הההלטה השלטונית יישמר לממשלה ולכן

הדבר הזה לא צריך להכביד. יושבים עכשיו ומכינים תכנית אם מבחינה טכנולוגית אנהנו

מכינים את עצמנו ל-2020. אנהנו בין המדינות המתקדמותת.הולכים לצעדים המתקדמים

ביותר. בנושא הזה יש ועדה ותהיה ועדה בין-משרדית עם פיקוה כולל, ונבדוק את הדבר

גם מבהינה לאומית, גם מבהינה מסהרית ועסקית וגם בצד הפוליטי שמתפתה.

הכנו את תיקון מס' 12 להוק הבזק. אני מאוד מצטערת, יש

דברים, וארנה מכיר את זה, שתקועים בוועדות. התהלפו שם ראשי ועדה. יושב פה

אהלי, הוא פשוט עולה אליו לרגל כל שבוע ומבקש להזיז את העניין. העניין הוא

רוציני אבל אתה יודע שכולם עוסקים בפריימריס ובפוליטיקה, למה לעסוק בכלכלה ולתת

תשובות ענייניות?

היו"ר ג' גל;

בלי הכללות.

כמעט כולם.

זה נכון. ל-90% מבתי האב יש. הפריסה בשטח היא לא

מספקת. השבוע ישבתי עם מולה כהן מהעמק. בעמק מתחילים להבר. נהלל כבר מחוברת, בית

שערים מחוברת. על כל פנים, הדברים מתחילים לנוע, לא בקצב מספיק. הוקמה ועדת

חריגים. בר-סלע הוא יושב ראש הוועדה. הוא קיבל מאתנו עכשיו בקשה שיזרז קצת את

עבודתו. עם זאת אסור לשכוח שיש להם הסכם לפי תנאי המכרז ויש להם תקופה.

שאלתם אם יש מקום לבדוק את התשלומים, אם יש מקום לבדוק את ההוק. יש מקום לבדוק

את הכול מחדש. יושב פה אברהם פורז שיושב בוועדה המרנאימה. יש עוד נושא שחשוב מאוד

לבדוק.

בכבלים אני לא מטפל. זה שייך לוועדת הכלכלה.

על כל פנים, יש נושא שכדאי מאוד לבדוק. הילקו את הנושא לאזורים. החלוקה

לאזורים הייתה לפי השקעה כספית - אזור הזק, אזור הלש. אבל בכל אזור כל קבוצה היא

מונופול. למעשה אין תחרות בין הקבוצות. אבל היות וההליטו שצריכה להיות תהרות

ביניהן, יש לנו כסף שאפשר להשתמש בו. היום יש 10 או 12 מיליון דולר שיכולנו

להשתמש בהם לתכניות מקור אם נוכל לעשות את תכניות המקור שהן יקרות מאוד לכולם

בארץ. בא הממונה על ההגבלים העסקיים ואומר, איפה התחרות שתהיה? זה הגיע לבית

המשפט ואנהנו מחפשים דרך להשתמש בכסף הזה. מפני שבוועדה שלך והברים אהרים שומעים

אין סוף תלונות ובקשות של יוצרים עצמאיים ושל תכניות מקור, וכל חבר כנסת עכשיו

מעל כל במה ידבר על הצורך בתכניות מקור, זה טוב לפריימריס, ויש כסף ואנחנו לא

יכולים להפעיל אותו, מפני שההליטו שחייבת להיות תחרות. אבל מה התהרות? הרי

תל-אביב אין בה שתי תהנות, יש בה תהנה אחת. בחיפה אין שתי תהנות, יש תחנה אחת. אם

אפשר יהיה לעשות יחד ולהשקיע יותר, ולצורך זה ישנה מועצת כבלים שמטפלת, אם שאלת

אם יש צורך לתקן, לעשות רוויזיה - הייתי מציעה שיגמרו את הפריימריס ושהכנסת תשב

בנחת עד תום המועדים של הזכיונות ויכינו מהשבה שנייה.



אי פורז;

עכשיו זה עולם הפוך. כל הסעיף של היעדר התקשרות זה לפי היוצרים. הם פהדו שכל

הכבלים יהפכו למעין מונופול מבהינת צרכן, והם רצו שהם יהיו מפוצלים. עכשיו הם

הבינו שזו טעות.

שרת התקשורת ש' אלוני;

זו טעות גדולה מפני שההשקעה היא גדולה.

אי פורז;

אין שום סיבה לא לאשר לכבלים להכין במשותף תכניות.

הם מוכנים ללכת לעוד דבר; שהכסף הזה יהיה בידי גורם שלישי, גורם של

חברה.

על כל פנים, אני לא רוצה דרך אגב פה לדבר על זה. אני רק אומרת שצריך לבדוק את

העניין הזה.

ביחס לבזק שמעתי מחבר הכנסת דן תיכון את הסיפור של חשבונות לא נכונים. בזק

מאוד שיפרה את עצמה. אם ישנן תלונות אנחנו ברצון נעביר לחברה. יש להם חוש מפותח

מאוד לפרסום וליחסי ציבור. אם יש תלונות אמיתיות בנושא הזה אנחנו, כמובן, נעביר

את זה ותקבלו תשובה בעניין.

בנושא מחירי האוויר יוסיף וקס.

אם אמנם מעניין אתכם, יש כמה דברים שנצטרך לתקן בחקיקה, כולל תקנות ביחס

לאגרות שבמשך כל השנים היו. לקחו אגרות ולקחו תשלומים עבור כל מיני בדיקות

ושירותים. אנחנו מכינים עכשיו מערכת. זה אורך קצת זמן מפני שמסתבר שזה משתרע על

מאות פריטים ואנחנו רוצים לצמצם את התלות במנגנון. אבל הדבר הזה יוכן בהקדם.

בסך הכול אני רוצה לומר שפה או שם יכולים להיות לא מרוצים, אבל מבחינת

הפריסה, מבחינת הקידום, מבחינת המכשור החדש שהכנסנו - אני רואה את רפי אלול,

מבחינת העבודה שנעשית בטלוויזיה הקהילתית שגדלה בקנה מידה גדול - אני אומרת את זה

לרפי מפני שבשנה שעברה הוא עזר בנושא זה. תדע לך שזה נשא פרי, ועכשיו רק גמרו

לחלק עוד 5 מיליון שקל לקהילות. כיוון שהעיקר בפריפריה ונעשית עבודה יפהפיה.

אני מתפרץ לדברייך. אני חייב להגיד שהייתי בדבר כזה בצפון וזה אדיר.

הנה יש לך עוד הישג.

אני יושבת בכמה כובעים. נדמה לי שבתחום הזה, במלוא הצניעות, כל העובדים, כולל

חברת בזק ועובדי המשרד, אנחנו לא מבקשים תקציב נוסף. רק אם נמצא את הפטנט שביקש

היושב ראש, נבקש בשביל זה תקציב, ואני בטוחה שתתנו אותו ברצון. יש לנו קצת מצוקה

באנשים מקצועיים, בייחוד בייעוץ משפטי. אני רוצה להלל ולשבח את הלשכה שלנו שעובדת

כמו בית חרושת גדול מבחינת הלחצים, ובכל זאת יוצא חומר משם.



בתחומים אחרים אני חושב שאנחנו יכולים להיות מרוצים. גם ברשות הדואר עשינו

שינויים. אנחנו רוצים להפוך את רשות הדואר לחברה. אם זה מעניין את חברי הוועדה,

ויכול להיות שתרצו פעם לדון בעניין, אנחנו חושבים שאת בנק הדואר צריך להשאיר

כחברה ממשלתית אבל להפוך אותו לחברה מפני שהפריסה חשובה מאוד.

אי פורז;

למה להפוך את רשות הדואר לחברה? כדי להכניס גופים פרטיים?

לא. בייחוד כדי לאפשר להפוך את בנק הדואר לחברה בת וכדי לאפשר פעילויות יותר

רחבות.

אי פורז;

בכל זאת אלח פעולות שלטוניות, כגון בולים.

ממתינים להמלצות של ועדה?

שרת התקשורת ש' אלוני ;

כן. ישנה ועדה והיא בודקת, אבל ברקע אני רוצה שתדעו שעם כל הכוונה למכירת

הבנקים, לדעתי חשוב מאוד שבנק דואר בשל הפריסה שלו יישאר ברשות הציבור.

עד כאן וחבריי ישלימו אם יש לכם שאלות נוספות.

נוסיף עוד חברים ואחר כך תענו על הכול ביחד.

גברתי השר, אני מברך אותך על השיפורים הטכנולוגיים, על הוזלת השירותים. אלה

דברים חשובים מאוד ותבורכי .

את אומרת, בצדק, במבוא שלך, שהמשרד הזה כשמו כן הוא: עיקרו להביא לתקשור יתר

בין בני אדם, בין קבוצות, בין קהילות, בין הארץ לחו"ל וכו'. אני רוצה לשאול אותך:

האם חשבתם על ערוץ או על תחנת רדיו או בתוך תחנת רדיו מדור, מדורים, שיתקשרו

בין הציבור הדתי לציבור החילוני בארץ, במובן זה שיהיו דיונים, סימפוזיונים,

בירורים ולימודי יהדות? אתמול בטלוויזיה בערוץ הראשון הראו כ-12-10 אזרחים

ישראלים שנשאלו שאלה מאוד "מסובכת" - מהי חנוכה? וארנה עומד ורואה בני עשרה

ובשנות העשרים והשלושים, אזרחי ישראל, מדברים עברית רהוטה, כך שאין לטעות

"באמת שאני לא יודעת, אני יודעתשאני אוכלת סופגני ות". תיקן

"לביבות", להוכיח שידיעתו רחבה קצת יותר משלה. כך מסתובב המסכן הזה

בין 12-10 אזרחים בישראלים. אמרתי לעצמי: זה קורה בתל אביב או שזה קורה

בניו-יורק?

תחזירו אותי למשרד החינוך.

בכל בית ספר ממלכתי מדברים על חנוכה. אלה כנראה היו בים - - -

השאלה הייתה למה אוכלים סופגניות.

א"ה שאקי ;

אם אתם הושבים בטעות שהיהדות הדתית או לשאקי יש נגד שולמית אלוני, אני מודיע

לכם כאן, לפרוטוקול, שמנסיוני הרב משיחות אתה ומו ויכוחים אתה, הידע שלה ביהדות

אני מאחל אותו לרוב אזרחי ישראל. מפני שהיא עצמה דאגה לדעת הרבה על יהדות. יש לה

דעות אידיאולוגיון שהן שונות משלנו, אבל אני מדבר על הידע הבסיסי .

חבר הכנסת שאקי , בכל בתי הספר הממלכתיים, ואני מניח שלא השתנה דבר, מלמדים גם

היום על חנוכה ועל המכבים ועל מתתיהו ופך השמן ואנטי וכוס. אבל אם אלה לא למדו כי

היו בים, מה אפשר לעשות?

אולי מהיום שארנה סיימת יש שינוי?

אי פורז;

אלה למדו כולם בתקופת המר...

אני לא בא להחמיא להמר או לתקוף את זה. אני בא לומר שזה עצוב מאוד. זה

כאילו שהיו מסתובבים בניו-יורק ושואלים: שמעת על לינקולן? שמעת על רוזבלט?

אינה צודק, אבל זה לא שייך למשרד התקשורת.

ראיתי שיש תחנות רדיו אזוריות. אולי כשנותנים את הרשיון לומר: תקצה אחוז כזה

וכזה ליהדות, להקניית ידע, להנחלת מושגים. פעם קראו לזה תודעה יהודית בתקופתו של

ארן ז"ל. אבל איך את מסבירה את העובדה שיש למטרות שונות, וזה טוב - - -

פעם בחברה שלנו אמרו: מוטב שיהיו אפיקורסים מ"עמארצים". היום מעדיפים

"עמארצים" על אפיקורסים. זה נאמר לי כבר בכנסת.

אלה שאומרים את זה הם עדיין לא הגבורה בשבילי. יש לי קצת יותר נכבדים מהם.

אני שואל אם אפשר לדאוג לכך - - -



היו"ר ג' גל;

השאלה שהייתה לא הייתה מה זה הנוכה אלא למה בחנוכה אוכלים סופגניות.

א"ח שאקי ;

זה היה בסוף. רצו להציל את הסופגנית וגם היא נשארה יתומה.

אנונו במכרזים בדרך כלל מכניסים מספר אלמנטים שמאפשרים אהר כך בקרה: בתהום של

תרבות, בתחום של ידיעת הארץ, בתחום של לשון וכו'. אני אבדוק. בדרך כלל הקת פה

רחבה. יש לך רייטינג עכשיו. אפילו בכנסת יש רייטינג, מה אני אעשה?

א"ח שאקי ;

5 מיליון את עומדת לתת בתמיכה, וזה סכום גדול, אולי במסגרת הסכום הזה שהוא לא

גדול כל כך אבל דיו כדי לעזור לכמה מטרות ממלכתיות, אולי אפשר לתת להקניית

מושגים. הרי ודאי אינך רוצה לראות את הישראלי המצוי בעתיד כמו שאינו יודע מהם

חגיו ומהו עברו .

זה צריך להיות מעניין אחרת עוברים לתחנה אחרת.

מי אומר לך שאי-אפשר לתת את החומרים הללו בצורה הכי מרתקת?

אני מבין שיש הפקות מקוריות. אולי את יכולה לפתח בכמה מילים למה הכוונה? האם

הכוונה לגבי מחזות מקוריים?

כל יצירה מקורית.

בעברית או שהיא ישראלית?

כשאנחנו אומרים יצירה מקורית, משמעה כנגד קנייה ורכישה. זו בעיה שמעסיקה את

כל מדינות אירופה. השוק מוצף עם אמריקה. כל מדינה שרוצה לשמר את תרבותה ואת לשונה

על כל גוניה, משקיעה הרבה מאוד בפיתוח היצירה המקורית, וזה לא מספיק קולנוע. יש

לי ויכוח גדול עם רשות השידור. אם רשות השידור לא תהיה שותפה ביצירת סרט ישראל

למשל, לא יהיה סרט ישראלי.

יש דווקא התקדמות בדברים האלה.

אנחנו לא זזים אבל לא מספיק. לכן כל הנושא של יצירה מקורית, דברים שייעשו

בארץ על ידי אנשי הארץ לציבור בארץ חסר.



ר' אלול;

קודם כול, אני רוצה לברך את השרה. אני מודה שלפעמים אתה בא לדון בתקציב של

משרד שהוא תקציב קטן, בין התקציבים הקטנים של משרדי הממשלה, אבל הוא משרד בהחלט

חשוב, משרד מטה. אני הושב שזה המקום לציין את המעורבות שלך. מסתבר שלא צריך

להיות טכנאי תקשורת כדי להבין תקשורת, ועל nr יישר כוה.

אני רוצה להעיר כמה הערות.

הפלאפון ו"הסלקלום" - אני חושב שזה אחת הפאשלות הגדולות בארץ.

הסלקום ?

ר' אלול;

ה"סלקלום".

שרת התקשורת ש' אלוני ;

למה "סלקלום"?

ר' אלול;

כי אי אפשר לדבר בטלפון כזה. יש לנו שני טלפונים בבית: לי יש פלאפון ולאשתי

יש סלקום. הפלאפון הרבה יותר טוב, עשרות מונים. הקליטה בסלקום היא בעייתית,

השמיעה היא בעייתית. יכול להיות שבאזור שלנו זה בעייתי.

שרת התקשורת ש' אלוני ;

יכול להיות. כדאי שתשלח לנו עניינית וזה ייבדק. כי בזמן האחרון אין תלונות

בעניין הזה. יכול להיות שהבעיה היא אצלך באזור. תשלח לנו ונבדוק.

ר' אלול;

התשלום בפלאפון.

אי פורז ;

סלקום יותר זול אבל לא שווה.

ר' אלול;

אני חושב שהחדירה היא מעל ומעבר למצופה. אני מודה שאני משתמש הרבה מאוד

בפלאפון, במיוחד בעידן הפריימריס. המחירים שאני משלם זה משהו מדהים. מצד שני,

ב"סלקלום" התשלום הרבה יותר זול. לדעתי, אפשר היה לתבוע הורדה בצורה יותר

משמעותית. ראיתי שהתחלתם לטפל בזה, אבל זה עדיין לא נעשה. בתחזיות הכי ורודות

של החברות הן לא חשבו על חדירה כזו.

לגבי בנק הדואר; אני לא יודע איך אפשר להפריד בין בנק הדואר לבין שירותי

הדואר.

היום זה מופרד.

ר' אלול;

כשאני בא לדואר ומשלם תשלום ונעזר בשירותי בנק הדואר, זה יהיה באותה מתכונת?

זה יהיה אותו דבר.

ר' אלול;

לא יהיה שינוי ?

רק הבעלות תהיה אחרת,

ר' אלול;

טלוויזיה בכבלים; אני מקבל לא מעט מכתבים על נושא היבור לכבלים של מושבים

ומקומות קטנים. המצב לא טוב.

היו"ר ג' גל;

העלינו את הנושא הזה.

ר' אלול;

אני רוצה להעלות על נס את הפעולה המהירה של השרה ושל משרדה. פניתי למיכל

רפאלי יצהק בזמנו עם השרה. הייתי מזמין פעם אהת את י1ברי ועדת הכספים לראות ילדים

קטנים, נוער דתי וחילוני במתנ"סים ובכל מיני מקומות, וגם מבוגרים, משתתפים בחוגים

לקולנוע, בהפקה מקורית, מכניסים סרט, זה מופיע בטלוויזיה בכבלים. אין לכם מושג

לבוא לשכונה כשילד קטן מופיע, כל השכנים רואים אצלו בבית ולמחרת בבוקר לוקחים את

הקלטת לבית הספר, והמורה מראה את הקלטת הזו בבית הספר. אין לכם מושג מה התרומה של

הדבר הזה.

זה משרד שהוא יחידת מטה שאין לו תפקיד חברתי, אבל בתקציב קטן עשה מהפכה

גדולה. זאת אומרת, אם רוצים - אפשר. על כך אני רוצה לברך, ואני מקווה שבשבוע הבא

נגביר תקציבים בעניין הזה.

א' פורז;

גם אני רוצה להצטרף לברכות לשרה. אני חושב שבתקופת כהו נתך משרד התקשורת צעד

קדימה בכמה כיוונים מאוד משמעותיים. אני חושב שיש לך תרומה אישית בכמה נושאים

מאוד חשובים. אני לא שוכח את ההפגנות שעשו עובדי בזק מול ביתך ואת העובדה שעמדת

בצורה נחרצת נגד תביעות לא צודקות כדי למנוע עד כמה שאפשר את המונופול שבחלקו הוא

טבעי אבל בהלקו הוא בלתי טבעי, ופתיחת שיחות הטלפון לתחרות, עד כמה שניתן בעניין

ציוד הקצה, בעניין שיחות בין-לאומיות, היא בדרך הנכונה. ייתכן שבעתיד לאחר

שתסתיים תקופת הזיכיון של הכבלים תהיה אפשרות לעשות הערכה מהודשת של כל תשתית

הכבלים ואולי לעשות דבר אלטרנטיבי - כמו שסלקום מתחרה עם פלאפון - לגבי שירותי

הטלפון. אבל זה יקח עוד כמה שנים טובות.



שמחתי לראות בחוברת שניתנה לנו על מהפכת התקשורת על תחנות הרדיו האזוריות.

אני שמח שזה נשאר בתחום האחריות של שרת התקשורת למרות שפה מדובר ברשות אחת

שבענייני טלוויזיה היא כפופה לשר אחד והרדיו נשאר במשרד התקשורת. אם כי פה יש

שאלה שבוודאי תתעורר בהמשך. לדעתי, רשות השידור החליטה לחסל את תחנות הרדיו

האזוריות ולא לתת להן לקום. רשות השידור עושה את זה כשהמנדט שלה, לפחות המוסרי,

הוא להקים רשתות ארציות. לדעתי, המנדט של רשות השידור הוא לא להתחרות בגורמים

הפרטיים האלה. מה קורה? רשות השידור חיה מאגרה וגם מכספי מדינה, אז היא יכולה

להפעיל תחנת רדיו בצפון ולמכור פרסומת יותר בזול מאשר כל תחנה מקומית ולהרוג

אותה.

אני חושב שבעניין הזה רשות השידור הורגת ממה שהיא צריכה לעשות. לדעתי, לציבור

יש עניין שיקומו התחנות המקומיות. הן נותנות ביטוי למגוון דעות ויוצרות פלורליזם

בתחום התקשורת, ופלורליזם בתחום התקשורת זה תמיד דבר טוב. אנחנו גם צריכים למנוע

סבסוד צולב. אמנם את פה לכאורה בניגוד עניינים,כי מצד אחד, גם רשות השידור בתחום

אחריותך וגם התחנות האזוריות בתחום אחריותך, אבל לדעתי, חייבת להיעשות פה פעולה

של ריסון רשות השידור כדי שהתחרות שהיא עושה בתחנות האזוריות לא תהיה תחרות בלתי

הוגנת. אני מתכונן לקיים דיון בוועדה, כי תחנות הרדיו האזוריות הן כן אצלי

בוועדה.

שרת התקשורת שי אלוני;

תדחה את זה בשבוע מפני שאנחנו יושבים השבוע על הנושא.

מ' אוהלי ;

העניין גם תלוי בבג"צ.

אני יודע שיש בג"צ. אפשר לנהל דברים במקביל. אני חושב שבאיזשהו מקום רשות

השידור לא צריכה להתחרות בתחום הפרסומת. זה נכון שבמקור הפרסומת ברדיו קדמה

לפרסומת בטלוויזיה. אבל לדעתי, מאחר ולכולנו צריך להיות עניין בקיומן של התחנות

המקומיות, אסור ליצור מצב של תחרות בלתי הוגנת מצדח של רשות השידור.

הסיפור של הטלוויזיה בכבלים הוא סיפור הצלחה גדול. האמת היא שעמדתי בשעתו

בראש הפרוייקט הזה. אחד החששות הגדולים היה שפשוט לא יקנו את המכרזים. כי יש

מדינות שזה נכשל. למשל, אנגליה היא דוגמא בולטת לכשלון של הכבלים. אמנם יש פה

ושם, אבל בגדול זה נכשל. בכבלים יש בעיה. אם אתה משקיע, אתה שם חוטים באדמה, ואם

זה לא הולך, זה נגמר, כל ההשקעה הלכה לטמיון. זה לא נניח שהקמת מפעל לטקסטיל

לייצר גופיות ואם לא ייצר גופיות הוא ייצר חולצות ואם לא חולצות יתחיל לייצר

צעצועי פלסטיק. המפעל, התשתית, משהו בכל זאת נשאר. כבלים, שמת באדמה, לא משתמשים

בזה, הכול הלך. הכבלים אצלנו הוא סיפור הצלחה גדול. אני גם תומך בגישתך לאפשר

לכבלים לשדר תכניות ארציות. אין שום סיבה שבעולם שכל חברות הכבלים לא יתאחדו יחד

ויפיקו דרמה טובה ו ישדרו אותה בכבלים בשעה מסוימת בכל הארץ. נכון, בכבלים לא

יכולה להיות תחרות. הרי כל אחד יש לו את אזור הזיכיון שלו וזה ששכן שלי נמצא בעיר

הסמוכה והתכניות שם לכאורה יותר טובות זה עדיין לא מאפשר לי להתנתק ולהתחבר לעיר

אחרת אלא אם כן אני עובר לעיר אחרת.

ר' אלול;

מי כמוך יודע שיהיה בג"ץ בעניין הזה.

אי פורז;

יש בעיה. לדעתי, בסופו של דבר כמעט כל המדינה תתחבר. כי יש בעיה של עלויות

אדירות כדי להתחבר לבית הבודד שנמצא רחוק מכולם. קשה להגיע. העלות מאוד יקרה. לכן

יש ועדת חריגים שצריכה לאשר. למשל אם אחד נמצא על ראש של הר לבד, מתבודד, ואליו



לא הגיעו הכבלים כי ההשקעה אליו יכולה להיות מיליון דולר, צריך לפטור. אהד כזה

עדיף שיתקין לעצמו צלחת על הגג ויקלוט כמה לווינים. את הערוץ הראשון והשני הוא

קולט ממילא באוויר, את השידורים של ירדן הוא קולט ממילא באוויר, אז הוא יתקין

לעצמו צלהת.

היו"ר ג' גל;

אסור לו להרכיב צלהת.

אי פורז;

למה לא?

מותר לו .

אי פורז ;

אגב, כל צלחת קולטת לווין. זאת אומרת, אם יש לך צלחת אחת אתה קולט את כל

הערוצים שמשדר אותו לווין. רוב הלווינים שהם באזור של ישראל קולטים כמה ערוצים.

לישוב מותר לשים צלחת?

זה כבר לא.

היו"ר ג' גל ;

הבעיה היא לא עם בית בודד אלא אם 800 או 900 בתים בודדים שלא מחוברים.

אי פורז;

ליישוב במקרה הכי גרוע אפשר להעביר את הכבלים עם מיקרוגל. יש שיטות. לזה יש

ועדת חריגים. אין מדינה בעולם שמחייבת אותך לחבר. יש בישראל גם מקומות שלא קולטים

את הערוץ הראשון, כי אחד תקוע במקום שלא קולט טוב, כדי לקלוט הוא צריך אנטנה עד

ראש ההר. יכול להיות שיש מקום כזה.

יקלוט דרך הלווין. גם לערוץ אחד וגם לערוץ השני יש לווין.

לא ידעתי. זה דבר חדש. בשעתו הערוץ הראשון הופץ במיקרוגלים. עוד יותר טוב,

קולטים באמצעות הלווין וזה הפתרון.

הוצאנו מכרזים, אנשים זכו על סמך תנאים מסוימים. הם

היו צריכים לחבר את כל המדינה תוך תקופה מסוימת, למעט חריגים, ולשם כך יש ועדת

חריגים. המערכת צריכה לפעול.

אני מברך את השרה על ההתקדמות שהושגה בתקופתה בתחומים שעליה היא מופקדת.

אנחנו נוגעים בנושא של הטלוויזיה בכבלים, מדגדגים אותו בשוליים. ועדת

החריגים נועדה לקבוע אם החברה משוחררת. היא לא באה לפתור את הבעיה, היא צריכה

לקבוע אם החברה חייבת לחבר או לא חייבת לחבר. לו הבעיה הייתה בבית בודד, זה לא

היה נושא לדיון. מדובר על כך שמרבית הישובים הקטנים, כאלף, אינם מחוברים, כשבהם

יש ביו 30 ל-300 משפחות. על זה אנחנו מדברים. עסקנו בזה הרבה, ואני מצפה לשמוע

משלמה וקס איפה זה עומד באופן מעשי ומה צפוי בחודשים הקרובים.

ש' וקס;

אני רוצה להתייחס לשאלות שהשרה לא ענינה עליהן בהתחלה.

התחרות הבין-לאומית, כמו שפורסם בעיתונות, נמצאת היום בשלב שפרסמנו מכרז

ב-18 באוקטובר. אנחנו עשינו נוהל של מתן הזדמנות להבהרות ושאלות מצד המציעים.

ב-30 בנובמבר קיבלנו את השאלות. אני מקווה שעד סוף החודש הזה ניתן את התשובות. אם

הכול יילך למישרין, ב-28 לחודש נדע מי ניגש למכרז. זה לא סימן שמי שקנה את המכרז

שהוא ניגש למכרז. הסימן מי ניגש למכרז זה מי שמגיש את ההצעה למכרז. זה שקנו את

המכרז, למרות שזח 50 אלף שקל, זה כסף קטן לחברות כאלה ולא אומר דבר.

כמה קנו?

6 חברות. נראה את התשובות. העבודה כדי לבחור את הזוכה או את הזוכים היא קשה.

יש לנו אפשרות לבחור שני זוכים או זוכה אחד או אף אחד. אני מניח שבמהלך הקיץ

נודיע לזוכים כאשר לקראת סוף 1996 צפויים לראות את המתחרים נכנסים לתחרות.

כמו שחבר הכנסת דן תיכון וגם אינה, חבר הכנסת גדליה גל

העלית, עברו תהפוכות בתוך חברת כייבל אנד ויירלס. היינו במשא ומתן עם השלטון

הקודם, מה שנקרא, בכייבל אנד ויירלס. יש שלטון חדש. סביר להניח שמיד אחרי

הכריסטמס ניפגש - בזק, הממשלה - עם השלטון החדש של כייבל אנד ויירלס, כאשר המכתב

האחרון של זה שהתמנה כיושב ראש, בשם סמית, מדבר שהוא רוצה להגיע להסכם הבנה עם

אחד המבחנים האמיתיים, לפחות לטעמי, לגבי כייבל אנד

ויירלס יהיה ב-29 בדצמבר כשתהיה האספה הכללית לאישור הסכם הפישור בין המדינה

לחברת בזק. אם אכן הם יעמדו על מה שהם הבטיחו, הם לא יעמידו רגליים. אני מקווה

שבתחילת י נואר ניפגש.

מה אנחנו רוצים מהם?

שכייבל אנד ויירלס לא ישימו רגליים או קשיים בדרך לתהליכי ההפרטה של חברת בזק

ומה שמתקשר, ומצד שני, לא יעשו תהליך שבמכה אחת יזרקו את כל ה-10.02% של המניות

של השוק ויפילו את הבורסה הישראלית. דברים מהסוג הזה. זאת אומרת, להגיע לאיזשהו

הסכם הבנה. אני אישית, ואני מדבר בשמי אני, חושב שניתן להגיע להסכם הבנה. אני לא

בטוח, אני לא מכיר את סמית, אני לא מכיר את מי שיפעל מולנו. אבל לפחות מהמכתב

שקיבל גורי מלצר, שפנה בהסכמה גם של משרד האוצר וגם של משרד התקשורת לאותו סמית,

הוא נתן תשובה שעל פניה מקווים שיהיה בה דבר.

אכן היו בעיות בתחום הזה ובזק ניתקה. בזק

הגיעה להבנה. נעשה איזשהו קיזוז. התהיל משא ומתן שאני מקווה שהוא יסתיים בנושא של

הסכם מסחרי, ואני מקווה שלא ייווצר עוד פעם המצב הזה.

שרת התקשורת ש' אלוני: אני רוצה לספר בדיחה בקשר לזה. הגענו להודו לפני יותר משנה. עשינו שם מפגש

מאוד מעניין שני השרים, הרוברות הממשלתיות וההברות הפרטיות, ונוצרו קשרים דרך כל

הגורמים. הודו נמצאת בפיתוח מואץ, ועם הקשרים שהתפתהו היו שם גם שני ימי עיון.

הם זכו בשלב ראשון ב-9 אזורים במכרז. על זה ישנה ההלצה: שיתוש תינה אהבה לילה שלם

עם פילה. בבוקר הפילה מתה. היתוש אמר: אלוהים אדירים, בשביל לילה אהד של אהבה כל

השנים אני אצטרך לחפור לה קבר. למה אני אומרת את זה? מפני ש-9 אזורים זו השקעה

עצומה במדינה שיש בה התפתחות גדולה, אבל בזק שלנו ל-9 אזורים לא יכולה ללכת.

הגיעו למסקנה שיכולים ללכת רק ל-3 אזורים, וגם זה בשותפות עם גורמים אהרים. כך

שהדבר הגדול הזה השוב מכמה טעמים. יצא לנו שם. היה פה השר הרוסי והוא רוצה שנתחיל

גם שם לעשות. אנחנו עובדים בחלק ממדינות חבר העמים. עם דרום קוריאה יש גם התפתחות

קשרים. דרך אגב, ההסכם עם דרום קוריאה הוא טוב מפני שהוא מאפשר לא רק השקעות

הדדיות אלא השקעות של שתינו בגורם שלישי. זה מקל בחלק מהדברים, בייהוד שבדרום

מזרח אסיה יש אזורים שמהכים לפיתוה ונדמה שאנחנו הטובים ביותר.

בעניין הפרסום הגדול של 9 אזורים, לא צריך יהיה לחפור את הקבר לפילה.

גס 3 אזורים זה עדיין פילה, אמנם יותר קטנה. במכרז שם יש מהומות. בזק שותפה

עם חברה שהיא יצרנית ציוד שמייצרת במקרה באזור הבחירה של שר התקשורת. קראתי

בעיתונות שאתמול בית המשפט העליון שם נתן צו מניעה לכמה ימים בנושא הזה. יש הודעה

רשמית שבזק זכתה אבל אין מתן הרשיון והזיכיון. בזק שותפה בפרוייקט הזה בסדר

גודל של 26%. יש שם שותפות של חברה תאילנדית, הברה הודית. אנחנו מוכנים וברגע

שבזק תסיים את כל הפעילות אנחנו נדע. ביום חמישי האחרון הציגה בזק למנכ"ל האוצר,

למנהלת רשות החברות ולי את התכניות. לא הייתי אומר שאין בהן סיכונים, אבל יש בהן

באווזה מידה גם סיכויים גדולים מאוד. גם משרד האוצר וגם משרד התקשורת יתנו דעתם

ברגע שיהיו סיכומים סופיים. הציגו גם לשרה לפני הודש. ההצגה הנוספת הייתה יותר

מעודכנת. היא עדיין לא סופית, אבל אנחנו עוקבים עם יד על הדופק כדי שלא נגיע למצב

שההשקעות - - -

גם אנהנו וגם רשות ההברות.

מה אמורים לעשות שם? לבנות מרכזיות ולחבר מנויים?

עוד רשות תקשורת, רשת טלפוניה.

רוב החומרים הם שלהם, אבל יש לך יתרון באיזה אביזר קטן שאתה מייבא מכאן וזה

נותן את הכול.

לגבי הפריסה של הטלוויזיה בכבלים ליישובים: חבר הכנסת גדליה גל, בסך הכול יש

שיפור. בפעם האחרונה שדנו בנושא רווברו רק 14% מהיישובים ועכשיו מהוברים 20%,

ואמורים להגיע ל-23% מהיישובים. יש קידום בנושא הזה אבל זה עדיין רחוק ממה



שאנחנו רוצים. כמו שהשרה אמרה, יורם בר-סלע הוא יושב ראש ועדת הריגים. הוא עוסק

בזה. ביקשנו שהוא יזרז את הפעילות. אנחנו רואים צורך חיוני שיגיעו לפריפריה, כי

אנחנו חושבים שזו החובה שלהם כי אלה תנאי הזיכיון. אני לא מדבר על אותו בית בודד

בקצה גבעה או על ראש הר מורם. אני מדבר על היישובים. אני לא מדובר בהכרח רק על

המושבים. אני מדבר על יישובים. אני הושב שהטלוויזיה בכבלים חשובה בתדהר, בתאשור,

באביבים ובדובב יותר מאשר בתל-אביב ובירושלים. זו דעתי האישית. לכן אנחנו לא

מוותרים.

חברות הטלוויזיה בכבלים עושות גם ל"פ, לוחמה פסיכולוגית, וגם לובי, והם רוצים

כבר להאריך את הזיכיון והם רוצים כל מיני התניות. הם עוד לא סיימו את המשימה

הראשון, והזיכיון לחלקם מסתיים ב-2002, לחלק אחר ב-2004, ואצה להם הדרך להבטיח

תנאים. קודם עליהם למלא את החובה. אנו מקווים שנגיע לדבר הזה. כשתסתיים עבודת

ועדת והחריגים נוכל לדעת ונצטרך לתת את הדעת על אותם יישובים - ואני מדגיש,

יישובים, אני לא מדבר על הבית הבודד - שמשום מה לא יחוברו, כי זה מה שכתוב

בזיכיון. הזיכיון לא נכתב בזמננו.

אני רוצה לציין בפרוטוקול, שהמחשבה של הזיכיון בצורה הזו של אזור בוננזה

ואזור עונש, כפי שזה היה מוגדר, הייתה יוצאת מן הכלל. אבל המימוש היה, לטעמי,

גרוע. כי אם אתה הולך בשיטה הזו, תחייב אותו - תעשה קטע בבוננזה ותעשה במקביל קטע

בעונש. אחד צמוד לשני. זה לא נעשה. הם הלכו קודם לבוננזה ועכשיו נעצרים.

הייתה סכנה שלא י גשו למכרזים.

אף אחד לא ידע למה אנחנו הולכים.

החדירה מכלל האוכלוסיה עומדת על 60%. מהאוכלוסייה שיש לה פריסה - 65%. לסבר

את האוזן, בבלגיה ובהולנד ההדירה היא למעלה מ-90%.

באנגליה הכשלון הוא בגלל סיבה אחרת. הלוואי ובמדינת ישראל היה פלורליזם כזה

בשירותי שידור כמו שיש בלונדון, אותן 5-4 רשתות טלוויזיה ממלכתיות ופרטיות.

לא השיבות לשאלתי. ועדת החריגים כבר פסקה ביישוב אחד? מתי יפסקו ביישוב אחד

שנוכל לדעת לאן זה מוביל אותנו?

להברות יש זיכיון לתקופה מסוימת. אנחנו לוהצים עליהן. לחצנו עליהן להיכנס

למשא ומתן עם הקיבוצים. היה קושי בנושא הזה מפני שהקיבוצים עשו רשתות פנימיות והם

לא רוצים לשלם פעמיים. יש לך אזורים שכבר עכשיו התחילו לעבוד. הלחץ ישנו.

במקביל ועדת החריגים צריכה לעבוד. לקחנו לשם אנשים מאוד טובים. הם לא עובדים בקצב

נכון ויצאה פנייה ליושב ראש הוועדה לזרז את הפעילות על מנת שלא נחכה עד תום תקופת

הזיכיון.

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוסקים בעניין הזה כמעט שנה. היה רעיון להשתתף אתם דרך תמלוגים כדי

שיכסו את מרבית היישובים. בצדק אמרו אנשי האוצר, זה כסף ציבורי, אפשר לזרז אתו.

קודם ננסה לחייב אותם על פי החוק דרך ועדת החריגים. את זה כבר עברנו לפני 9

חודשים. צריך לזכור שדעת כלל החברים הייתה שיש כמה דברים שבהם ראוי לקדם את



הפריפריה, לקדם את היישובים הקטנים. אני רוצה איזשהו לוה זמנים.

אי פורז ;

מתי תקופת המכסימום לרישות האזורים למעט חריגים?

מי אוהלי;

תוך 6 שנים מיום קבלת הזיכיון.

ביקשנו לגרור אותם לוועדת ההריגים, לקבל תמונה.

אי פורז ;

הם צריכים להיות מעוניינים בחריגים. כי בלי ועדת חריגים הוא צריך להבר את

כולם.

ביקשנו שתתחיל להסתמן תמונה. אם יתברר שההלטות ועדת ההריגים יהיו כאלה

שההברות יהיו פטורות מלהבר לכל הישובים, נצטרך לתת פתרון אהר ולא להכות לעוד

שנתיים. על פי כמה תקדימים נדע את התמונה ואז יכול להיות שנשוב ואומר, אפשר לאלץ

אותם, ואז זה יקרו עוד ארבע שנים, ואפשר שנראה שרוב היישובים על פי ההוק לא יחוברו

ואז נסכים לעשות אתם הסכם שיעלה לנו קצת כסף ולפתור את הבעיה.

פנינו לו ודת החריגים וביקשנו אותם לשבת ולסדר את העניין.

מה לוה הזמנים? שנה? שנתיים?

יותר מחודש אבל זה לא צריך להיות שנתיים. הם צריכים להוציא עכשיו עוד פעם

פניית שיבואו בפניהם ולהתהיל לעבוד. אני מסכימה אתך שהוועדה לא עבדה בקצב שיספק

אותך. מבחינת ההוק הם עדיין בסדר אבל אני מקבלת את עמדתך.

שהם יתנו לוה זמני ים.

אני בשמחה אעביר את דבריך לכל הגורמים הנוגעים בעניין על מנת לזרז אותם. תיתן

לי את הפרוטוקול ואני אוסיף עוד כהנה וכהנה כטוב רוהי עליי.

לדברי הבר הכנסת דן תיכון: הפלא הכלכלי של 180 אלף מנויים הוא מדהים. הייתי

ממליץ להבר הכנסת רפי אלול לא להשתמש בביטוי "סלקלום". יש 180 אלף מנויים בהברת

"סלקום". חלקם יותר מרוצים, הלקם פחות מרוצים. אני גם לא מרוצה תמיד מהשירות שאני

מקבל מפלאפון באותה מידה.

לעתים השירות של פלאפון יותר גרוע.

שי וקס;

אני רוצח להבהיר דבר אחד לחברי הכנסת כאיש מקצוע בתחום הזה: לעולם בתקשורת

אלחוטית לא נגיע לאיכויות שיש בתקשורת קווית. זה חוק פיסיקלי, אי אפשר לשנות

אותו. אני חושב שמח שעשתה חברת "סלקום" ובאותה מידה חברת פלאפון מהיום שבדצמבר

1994 נכנסה לשוק - צריך לזכור ב-7.12.94 היא נכנסה לשוק - לפרוס מערכת שמכסה את

כל מדינת ישראל כמעט, יש פה ושם חורים, והחורים לא בהכרח באשמתם. החורים ברובם

באזור שאני מסתובב בו הרבה בכפר-סבא. ראש העיר, ידידי יצחק ולד, לא מתיר להם

להקים תאים, ויש להם כבר הסכמים, כי יש מאניה - קרינה. זו מאניה, כי אימצנו את

התקנים הכי מחמירים בעולם בנושא הזה. אינה מסתובב בפריס, בלונדון, בניו-יורק, על

כל בית שנה, אם לא על כל בית, יש רנא של סלולר, אחרת אי-אפשר לכסות את הדרישח.

במדינת ישראל כל אחד מוציא צו מניעח, צו התנגדות. אני אומר לכם, כשהבת שלי נכנסת

לחדר מחשבים בבית הספר, הקרינה שם בסדרי גודל יותר גבוהה מאשר הקרינה שיוצאת

מאותו רנא, אבל כולם לא מאפשרים. זה מתואם עם איכות הסביבה אבל לא נותנים.

עשו כאן יש מאין. החברה הזו השקיעה בלי עידוד השקעות 400 מיליון דולר בשנה

אחת. בלי אגורח סיוע ממשלתי. חברת פלאפון השקיעה למעלה מ-100 מיליון דולר השנה

בגלל התחרות. הדרישה בארץ פשוט מדהימה. אנחנו צופים שלקראת סוף העשור, בעוד חמש

שנים, יהיו כאן בין מיליון למיליון והצי מנויים. זה פשוט לא יאומן מה שקורה

במדינת ישראל בשימושים היום.

אני חושב שאכן נכון, התעריפים של חברת פלאפון גבוהים, ואני מתרעם על כך. לא

לגבי מי שקנה את הפלאפון וידע מה הוא קונה, אלא שאני מהבית או כל אחד אחר מהבית

מתקשר וצריך לשלם 67 אגורות לדקת זמן אוויר בנוסף לפעימת מונה. אנחנו בשיג ושיח

עם חברת פלאפון כדי להוריד את המחיר הזה. התהליך הוא לא פשוט. אין לנו יכולת.

התעריפים האלה הם לא בפיקוח. אבל אני רמזתי לחברת פלאפון דבר אחד: היום באישור

הוועדה הזו עשינו שהמתקשר משלם. להזכיר לכם, עד אפריל 1994 היית מתקשר לפלאפון,

הרבה אנשים לא פרסמו את מספר הטלפון שלהם, כי הוא היה משלם גם לשיחה נכנסת וגם

לשיחה יוצאת. עשינו את הסידור של המתקשר משלם. כשאני צריך לשלם 10 או 15 או 20

אגורות ב"סלקום", בסדר. אבל כשחברת פלאפון עושח מבצעי הנחות, והיא טוענת שזה רק

1% - אני לא מקבל את הנתון הזה - והיא נותנת לחברות גדולות מחיר של 40 אגורות

לזמן אוויר, ואני ואתה וכל אחד אחר נדרש לחייג לאותו מנוי, אז כשהוא מתקשר אלי

הוא משלם 40 אגורות אבל כשאני מתקשר אני משלם 67 אגורות - זה לא מקובל עליי.

אמרתי להם, רבותיי, אם לא תורידו את המחירים, יכול להיות שנפסיק את הסידור של

המתקשר משלם. נראה מי ירוויח יותר ומי יפסיד יותר. להערכתי, האיום הזה יעבוד והם

יורידו את המחירים. הם לא יורידו למחירים של "סלקום", כי גם המחירים של "סלקום"

מטפסים עד לשנה השלישית.

כל עוד יש ביקוש גואה, שניהם יכולים לחגוג. רק אם יש מאבק אמיתי יורידו,

ולכן צריך להכניס כנראה גורם שלישי.

השאלה מתי יגיע הגורם השלישי. משרד התקשורת - בחוברת זה מוצנע - מונה פחות

מ-100 עובדים. מה שהוא עשה בתקופה הזו של השנתיים פלוס הרבה משרדים יותר גדולים

לא עשו. כדי להכניס גורם שלישי צריך לפרסם מכרז, צריך להתחיל תהליכים, לנהל משא

ומתן עם הצבא לפנות תדרים, צריך להתחשב ברשות הפלשתינית, צריך להתהשב בעוד אלף

ואחד גורמים. אני מניח שחוא יהיה הרבה יותר מוקדם, אני מניח שלמשרד התקשורת לא

ותהיה שום בררה אלא להתחיל לעבוד על הנושא הזה במחצית השנייה של שנת 1996.



אי פורז;

אתה האיש הכי מתאים לנהל משא ומתן עם הצבא, אתה יודע אילו מערכות יש להם.

אתה היחיד שאולי יודע מה באמת יש להם ומה באמת חיוני שם. לנו תמיד סיפרו שאנחנו

הורסים.

שרת התקשורת ש' אלוני ;

העניין הוא שהם צריכים השקעות כדי לעבור.

אי פורז;

אבל הוא יודע יותר טוב מכל אחד אחר אם הצבא מספר בלוף או שזה אמת.

זה לא בלוף, זה פשוט מערכות מיושנות.

נושא דמי השימוש: כמו שהשרה אמרה, יש דמי שימוש קבועים, מה שכל אחד מאתנו

משלם. אם חבר הכנסת דן תיכון הצביע על שירותים שמחייבים אותו בתשלום עבורם, אני

מוכן לבדוק כל דבר. דמי השימוש של בזק הם יחסית ברמה סבירה למה שקורה בעולם.

לשאלתו של חבר הכנסת גל אילו תחומים יכולים להיפתח עוד לתחרות אני רוצה לומר

את דעתי הפרטית, ואני מדגיש, זו דעתי הפרטית: התחום היחיד שלא נפתח לתחרות בתחום

התקשורת זה שירותי התשתית, הטלפוניה הבסיסית. אני רוצה להביע את דעתי האישית,

ואני מדגיש, דעתי האישית המקצועית ולא כמנכ"ל משרד התקשורת, רבותיי, עסקנו כאן

ב-800 או 900 יישובים שאין להם חיבור לטלוויזיה בכבלים. חברת בזק אין יישוב אחד

על פני הארץ שכל משפחה שרוצה לא מקבלת טלפון, לא בשם התחרות ולא בשם כל דבר.

אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים לפני שנותנים שירותים לתהרות בתשתיות. אגב, כדעתי

הפרטית, שירותים בתשתיות זה לא בהכרח על תשתית הטלוויזיה בכבלים. שלא ילכו אנשי

הטלוויזיה הכבלים ויחושו תחושה שיש להם בכיס. זה לא בהכרח. יכול להיות שמדינת

ישראל תחליט, ואני ממליץ למדינת ישראל להמתין בנושא הזה עד שתחליט, בוודאי לא

בטווח של השנים הקרובות, וכשהיא תחליט, תוציא את זה בצורת מכרז. אני דוגל במכרזים

עם מחויבויות מוגדרות והגדרות חד-משמעיות. נא לא לרחם על תשתיות הטלוויזיה

בכבלים. חברות הטלוויזיה בכבלים הוציאו את ההשקעה שלהן מעבר למה שתכננו, ואני

חושב שאני מברך על זה. עיני לא צרה בזה. אני בעד זה שחברה תצליח. אבל במדינת

ישראל לפתוח שירותי תשתית לתחרות היום זה תהליך מסובך.

אין צל של ספק שיש מהפכה בארץ בנושא התקשורת- נושא הטלפונים, נושא הדואר. אבל

מה שאותי מדאיג, אני כבר שלוש שנים נמצא פה בכנסת ומעלה אותם נושאים, ואינני רואה

שמוצאים להם פתרונות. אני חושב שארגה כיושב ראש ועדת הכספים גם אחראי כלפי הוועדה

עצמה, שדברים שמסוכמים ייצאו לביצוע.

כל קו העימות איננו מחובר לכבלים. מעלות מחוברת לכבלים, אין

בעיה. אבל למה מושב גורן, זרעית, נטועה, מרגליות, אלה שנמצאים בחזית, הם למעשה

מוצבים קדמיים של מדינת ישראל, מדוע הם לא צריכים להיות מחוברים לכבלים? הם

צריכים להיות מחוברים לפני תל אביב. כל הזמן אני שומע אותו סיפור. מה זה ועדת

חריגים? ברגע שחברה חתמה על הסכם עם משרד התקשורת על החברה לעמוד בלוח זמנים ולא

שפתאום תגיד, לא כדאי לי. מה זה לא כדאי לי?

לדעתי, אנחנו חייבים לקבל לוחות זמנים. יש משרד בתוך משרד התקשורת שתפקידו

לעקוב מקרוב מה אותן חברות כבלים נותנות. שלא יגידו שהם לא מרוויחים כסף. הרבה

מאלה שמשתמשים בכבלים מתחילים הכבלים להימאס להם. מדוע? כי הכול חוזר על עצמו,



אותם סרטים. החברות מרוויחות כסף. זה לא שהן הולכות וקונות סרטים חדשים ומריצים

אותם והן מפסידות.הן מרויחות כסף. אני .זוכר שפעם כשרצו לחבר את מעלות, אמרו,

אנחנו עושים את זה בגלל ציונות. במעלות יש יותר מ-65% שהתחברו, אפילו בתרשיחא.

זאת אומרת שהחברות מרוויחות כסף.

הדבר השני, אדוני היושב ראש, שלוש שנים אני שואל מדוע לא קולטים בגליל, בקו

העימות, את ערוץ אחד כמו שצריך. ישנה התכתבות עם כל המועצות האזוריות. פתאום

עכשיו אומרים, מצאנו את הבעיה. יש בעיה עם קפריסין ועוד מדינה אחרת שעולה על

הערוץ הזה, צריך לשנות תדר. בסדר, תשנו תדר. כמה שנים צריך לחכות לשינוי תדרים?

האם בודקים מה חברות הכבלים צריכות לתת? למשל האם צריכות לתת

חדשות מקומיות. "גוונים" נותנת חדשות מקוריות למרחב גדול ביותר, אבל ספציפית

ליישובים היא לא נותנת. כל הדברים האלה, לדעתי, רשומים בהסכמים שבהם זכו החברות.

למה משרד התקשורת לא מפעיל סנקציות חברות כבלים שאינן עומדות בלוחות הזמנים ואינן

נותנות את השירות שהן חייבות לתת?

בדרך כלל תקציב זה סנקציה נגד משרד. לא יקרה שום דבר אם בשבוע הבא השרה פלוס

מנכ"ל משרדה יחזרו אלינו בצורה מסודרת ויאמרו: בדקנו את כל הטענות שאמרתם והנה

לוחות הזמנים. כי איך אני חוזר לגליל ואני נותן תשובה לאותם מושבניקים, שגם ארנה,

אדוני היושב ראש, מייצג אותם? הם כל הזמן נמצאים תחת מטח קטיושות, בבעיות

ביטחוניות. הם לא יכולים להיות כמו כל מדינת ישראל? מדוע מרכז הארץ יכול לראות

כבלים ולראות ערוץ אחד ושניים ושם לא? אני אישית נמאס לי להעלות את הנושא הזה

בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת.

שלמה נגע בנקודה של היישובים המבודדים, לצערי הרב, קשה מאוד למי שגר במרכז

הארץ ונהנ מכל מה שמציעה המדינה הזאת להבין את הסיטואציה בפריפריה. הוא דיבר על

הגליל ואני מדבר כרגע על יהודה ושומרון עם הפריסה של הרשות הפלשתינית.

ארנה לא במרכז הארץ?

בהחלט לא. ביהודה ושומרון אין טלוויזיה בכבלים פרט למספר "שובים כמו מעלה

אדומים, אריאל. חיברנו על הקו הזה גם את אלפי מנשה, אורנית, שערי תקווה, אולי

היישובים שבסמוך לירושלים כמו גבעת זאב, יש להם. אבל היישובים שבעומק לא מחוברים.

הכדאיות הכלכלית לחבר את היישוב היא די יקרה.

כל עוד לא הייתה הפריסה מחדש של צה"ל, כל עוד לא הייתה הנסיגה של צה"ל ממרכזי

הערים, כל עוד צה"ל שלט בכל האזור, יכולנו לקבל את ההבחנה שהולכים קודם כול

לריכוזים הגדולים. יש גם בעיה שאוכלוסייה דתית לא רוצה טלוויזיה. אבל הבעיה הזאת

הרבה יותר חמורה היום, כי מי שרוצה אפילו לקבל, למשל היישוב קדומים שרוצה לקבל

טלוויזיה בכבלים, לא יחברו אותו. אותו דבר נושא הטלפון הסלולורי. ישב פרי בדיונים

שלנו והוא נתן הודעה שעד סוף השנה יחברו את הקו מירושלים ליריחו ואחר כך תהיה

פריסה נוספת. יש שירותים נוספים, שלפי דעתי, הם גם מחויבים מבחינת עדיפויות

ביטחוניות.

כשאני בוחן מה שנעשה מבחינת משרד התקשורת, אם נותנים את היתרון למרכז הארץ,

הפריפריה הייתה צריכה להיות מכוסה בפרק זמן מסוים. אני מבקש ואני אומר את זה גם

מבחינה ביטחונית, כל החיים של האנשים עכשיו משתנים מהקו הירוק מזרחה. יש בעיות

קשות ביותר כתוצאה מההסכמים של אוסלו ומימושם. חייבים לתת את הדעת בעניין הזה לכל

תושבי יהודה ושומרון. היישובים הקטנים אינם יכולים לממן את עצמם כיוון שהחיבורים

האלה יקרים מדי והאוכלוסייה קטנה, וחייבת להימצא כאן תשובה גם של משרד התקשורת

וגם של המשרדים האחרים - משרד הפנים, משרד החינוך והתרבות.



דבר שני שהייתי רוצה לומר כאן בנושא משרד התקשורת: אנחנו מפעילים מעבר לקו

הירוק לא באמצעות הזכיינים את הטלוויזיה בכבלים. היום באזור שלנו זה "כבלטק", אני

לא יודע מה באזור מעלה אדומים ובאזורים שמסביב לירושלים. זה שהחוק הישראלי איננו

חל. עליהם וכיוון שהתהולה של החוק היא בתוך גבולות הקו הירוק, אני פונה כאן גם

למנכ"ל וגם אליך, גדליה, להבטיח שלא יהיו כל מיני שינויים בנושא הטלוויזיה בכבלים

מעבר לקו הירוק. ישנה בעיה שהזיכיונות של החברות הם בתוך תחומי הקו הירוק, ומעבר

לקו הירוק זה נעשה בדרך שלא מחויבת בהסכם של משרד התקשורת ובזק, אלא נעשים הסדרים

אחרים, פרטיים. אני לא חושב שתושבי מדינת ישראל שגרים באזור מסוים צריכים שיהיו

להם פחות זכויות מתושבים שבתוך הקו הירוק והחוק חל עליהם. חוקית צריך להסדיר את

זה שלא יהיו כאן כל מיני שינויים ממה שקורה בתוך ישראל.

היום באותם האזורים שמחוברים לכבלים ארנה קולט

בעצם את הערוץ הראשון והערוץ השני וכל התחנות האחרות דרך הכבלים. אבל נשארו

אזורים שהם חשופים , הם לא מחוברים לכבלים, ושם אמרנו, גם בוועדה הזו, שכאשר תהיה

פריסה של הרשת בכבלים, לא ניתן יהיה להגיע למאה אחוז פריסה אבל יצטרכו לדאוג

שאותם המקומות ששם הפריסה לא מגיעה יהיה תגבור וחיזוק של לווינים מקומיים וחיבור

רשת פנימית לאותם היישובים. הייתי רוצה לדעת מהמנכ"ל איפה אנחנו עומדים מבחינת

הפריסה שנניח קליטה לא של כל 50-40 הערוצים, אבל 16-15 ערוצים, על ידי אנטנה

ליישובים קטנים מרוחקים, שאפשר יהיה לעשות על ידי רשת פנימית בתוך אותם היישובים

גם את הקליטה הזאת. זה יפתור, לפי דעתי, את כל נושא הפריפריה, ואני מניח שהציוד

היום עולה פחות מאשר עלה קודם. יש התקדמות גדולה מאוד מבחינת הציוד ואמצעי

הקליטה, וניתן יהיה לקלוט ביישובים הקטנים.

אדוני המנכ"ל, איך משלמים בקיבוץ את אגרת הטלוויזיה? בכל הקיבוצים עשו רשת

פנימית של טלוויזיה פנימית. השאלה איך הם משלמים את האגרה של הטלוויזיה. זה כמו

הילד של החבריה, לא יודעים מי הילד. בכל בית של חבר קיבוץ יש טלוויזיה. איך הם

משלמים את האגרה? באיזו צורה הם עושים את הטלוויזיה במעגל סגור בתוך קיבוצץ? מה

ההבדל בין קיבוץ ליישוב אחר? הייתי רוצה לקבל תשובה לשאלה זו.

אדוני היושב ראש, אני מצטער שהשרה עזבה אותנו באמצע אבל אני מקווה שהמנכ"ל

יעביר אליה את הדברים.

אתחיל בנושא התקציב. יש פה כמה שאלות שבתקציב נראות לי קפיצות מדי גדולות

ואולי המנכ"ל יתן תשובה.

במועצת טלוויזיה לכבלים בשנת 1995 התקציב היה 559 אלף ש"ח. ב-96י- 7

מיליון. האם חברי המועצה מקבלים שכר? מה סיבת הקפיצה הגדולה הזו? גם לטלוויזיה

בכבלים, בשנת 1995 התקציב היה 2 מיליון וחצי ש"ח, וב-1996 - 9 מיליון.זה כבר לא

מועצת הכבלים אלא הטלוויזיה בכבלים עצמה. הרי החברות משקיעות, מה הקפיצה של 7

מיליון ש"ח?

יש גם סעיף השתתפות ברשות השידור. בשנת 1995 היה 7 מיליון. ב-1996 זה נמחק.

מה פירוש הסעיף הזה של השתתפות ברשות השידור שהיה ב-1995 וב-1996 זה לא קיים?

הדבר שהכי מפתיע אותי זה בנושא הפיקוח. דווקא הנושא שאתם צריכים לתת לו יותר

משאבים, יש ירידה בתקציב.

אתם צריכים לתת את הדעת על נושא הפלאפון. אני זוכר ששנים העליתי את הנושא של

ההשקעה של 90 מיליון דולר שהייתה דרישה מכם. קראתי בעיתון שהאוצר הסתדר, התקזז עם

בזק, והתקציב הזה לא חזר ליעדו. מה שהכי מפתיע אותי זה המחירים. עדיין בפלאפון

יש 13 שניות שיחה, והיום הם יוצאים במבצעים שרוצים להוזיל, אבל זה רק למנויים ולא

למי שמתקשר אליהם. הייתי רוצה לשמוע את דעת המנכ"ל בנדון. אמנם קראתי ב"הארץ"

היום שהמנכ"ל אומר שיפעל להוריד את התעריפים, אבל אנחנו רוצים שזה לא יישאר רק

בעיתון אלא שאכן המנכ"ל יפעיל את סמכויותיו וידאג שהמחירים יהיו ריאליים ולא



בשמים. מספיק שהם לא החזיקו את הציוד לממשלה ולא את ה-90 מיליון דולר. קיבלו ארכה

של עוד כמה שנים ברשיון שלהם ובסוף אנחנו לא מקבלים את השירות.

מה קורה היום עם בנק הדואר? בשעתו בנק הדואר הפסיק כסף

ורשות הדואר הייתה מסבסדת אותו. בנק הדואר היה תמיד יחידה עצמאית נושאת הפסקים

ורשות הדואר הייתה מסבסדת אותו ומאזנת את התקציב.

מה המצב היום של בנק הדואר? האם הוא עדיין בהפסדים או שכבר איזן את עצמו, או

שאם יש כוונה להפריט את בנק הדואר?

הורדתם את תקציבי הפיקוח על הבזק ועל הדואר. אני לא

יודע אם אתם מפקחים. לדעתי, הנושא נמצא בירידה. אתן דוגמא פשוטה: דואר רשום.

אזרח לא נמצא בבית. משאירים לו הודעה שהמכתב או הדואר הרשום ששלחו לו נמצא

בסניף הדואר הקרוב. באותו יום אין מה לדבר, כיוון שזה נמצא אצל הדוור. הוא צריך

ללכת למחרת ולא באותו יום. אם בבוקר הוא מקבל את ההודעה, אחר הצהריים זה עדיין לא

נמצא בסניף הדואר. אבל למחרת בזמן פתיחת הסניף עדיין המסמך איננו נמצא. אתן

אזרח קיבל הודעה שיש לו מכתב רשום בסניף הדואר, זה היה ביום

חמישי. למחרת, ביום שישי בשעה עשר הוא הגיע לסניף הדואר ואמרו לו, זה עדיין לא

הגיע, זה יגיע בשתים-עשרה. בשתים-עשרה כבר הדואר סגור. הוא לא קיבל עד יום ראשון

את מה שהגיע לו. ביום ראשון הוא ניגש לקבל, המכתב הרשום היה על שם אשתו. אשתו

חתמה שהבעל יכול לקבל את דבר הדואר. הוא מראה לפקיד הדואר שכתוב בתעודת הזהות שזו

אשתו וזו תעודת הזהות שלו ששמה מופיע בו, לא, הוא התבקש להביא את תעודת הזהות של

אשתו, והוא נאלץ לחזור הביתה.

יתרה מזה, דברי דואר אינם מחולקים יום יום. בימי שישי כמעט ואין חלוקת דואר.

עיתונים שמגיעים אליי ביום שישי, במקום שיחלקו את זה ביום שישי שאוכל לקרוא את זה

בשבת, מביאים לי את זה ביום ראשון. אני חושב שחלוקת דואר צריכה להיעשות יום יום.

זה אחד הדברים ששר התקשורת לשעבר, שחל, הדיח בגללו את מנכ"ל משרד התקשורת, עמוס

ברכה. הוא טען בממשלה שלפי הצפי הייתה צריך הדואר להגיע כל 1.6 ימים ואצלו זה

הגיע ב-1.7 זה אחד הדברים העיקריים שהוא טען שהמנכ"ל לא עמד בו. היום לא רק שזה

לא 1.6 ולא 1.7 אלא עוברים יומיים ושלושה. אפילו עבור דואר רשום מטרטרים אותך

שלושה ימים עד שאתה מקבל אותו.

השאלה אם אתם מפקחים על מה שנעשה ברשות הדואר? נכון שהסניפים יפים, משפצים את

הסניפים, אבל גם השירות צריך להיות טוב ולא להידרדר כלפי מטה.

היו החלטות ברשות הדואר להוציא בולים מסוימים. משום מה התחלפו שם השרים ואותם

הבולים שהוחלט בוועדת השרים להנפיק לא הונפקו. כשנכנסתי לתפקיד למרות שקודמי קיבל

החלטות והוציא בולים בדמויות שבכלל לא היו מקובלים עליי, אבל הבנתי שיש המשכיות

וצריך להמשיך ביישום ההחלטות. משום מה אני הייתי תמים וביצעתי את כל הבולים

שקיבלו שרים קודמים, ואילו החלטות שנתקבלו בתקופתי לגבי בולים לא בוצעו. אני מבקש

לקבל תשובה מה הסיבה שזה נעצר, והאם אין המשכיות? כשאני נכנסתי המשכתי לבצע את כל

הבולים שהיו בצנרת. הבנתי שצריך להמשיך ולקבל החלטות לגבי הנצחה של אישים חדשים.

בתקופה שהייתי הוציאו שלושה בולים, כשיצאתי, עצרו את כל העגלה.

הייתי רוצה לבקש מכבוד המנכ"ל לתת את דעתו על כך, שאכן החלטות ישנות יתבצעו.

שירות "סלקום". שירות "סלקום" היה אמור ליצור תהרות מול חברת מוטורולה,

פלאפון, על מנת לשפר את השירות. התהרות נוצרה בזה שאמנם בשנה הראשונה הורידו את

המחיר בצורה דרסטית "סלקום" בהשוואה למוטורולה, אבל, לצערי, פרט לעניין הזה של

הורדת התעריפים, שהמשמעות שלו מבחינת החברה זה משיכת כמות ענקית של קליינטים שלא

ציפו לה בשום תקדים בעולם, בעצם תחרות על טיב השירות לא קיימת. לא השתנה דבר בטיב

השירות. לא רק שלא השתנה, אני מצטער לומר לך שהשירות של "סלקום" הוא לדעתי מתחת

לכל ביקורת. אני אומר זאת כמנוי "סלקום" וכמי שהיה מנוי מוטורולה.



אנשים מקבלים זיכיון לא בשביל לעשות כסף. הם צריכםי לקבל זיכיון בשביל לתת

שירות טוב. שיורידו 100 אלף מנויים. אם הם לא מסוגלים לספק את המשדרים המתאימים

לכסות את הארץ בצורה מתאימה במספיק תאים סלולוריים, שיפסיקו.

חלק מהסיבות זה בגלל רשויות שלא נותנים להם להקים את התאים.

שלא יחברו מנויים נוספים לפני שיעשו כיסוי מתאים.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה להזכיר לך שאמרתם בזמנו שכאשר החברה השנייה תגיע

ל-100 אלף מנויים, תוציאו מכרז לזכיין שלישי. ישקלו. אני מבקש שתשקלו ברצינות,

כי אני יוושב שנעשתה שגיאה קולוסלית ואסטרטגית בבהירת הזכיין הזה שעובד בשיטה

דיגיטלית שפועלת במקומות בודדים בלבד בעולם, וגם שם לא בהצלהה רבה מאוד, במקום

לעבוד בשיטת הTDMA- שעובדת בכל אירופה.

שי וקס;

חבר הכנסת שטרית, אתקן אותך בדבר אחד: TDMA זו השיטה שעובד בה הזכיין. ארנה

בוודאי התכו ו נת ל-GSM.

נכון. ניסיתי לבדוק למה עשו שגיאה כזו. הרי אף אחד לא מאשים את מנכ"ל משרד

התקשורת בחוסר הבנת הנושא.

אני לא קיבלתי את ההחלטה הזו.

לא חשוב. אני לא מאשים לא אותך וגם לא את הקודם לפניך בחוסר הבנה של הנושא.

נאמר לי שהסיבה לכך שלא הלכו בשיטת GSM הינה שהיועץ המשפטי אמר שאם ישנו את השיטה

צריך ללכת למכרז חדש, לשנות את כל העניין, ואנשים כבר נערכו למכרז. בקיצור, סיבות

מינהליות. אני חושב שזו הזדמנות לתקן את המעוות הזה וללכת על זכיין שלישי שיעבוד

בשיטת הGSM- כדי שהציבור יקבל שירות יותר טוב וליצור באמת תחרות.

אדוני היושב ראש, אני מדבר על חיבור הפריפריה.

דובר ארוכות על הנושא הזה.

נסיונות האוצר לחסוך או להסתכל על כל העניין דרך החור של הגרוש הם ניסיונות

יפים אולי אבל משאירים את הפריפריה מנותקת. זה לא צודק, זה נגד כוונת המחוקק.

הצענו אז פתרון שאינה נתת לי אור ירוק ללכת אליו כיושב ראש ועדת משנה עם ונונו, עם

מנכ"ל משרד התקשורת, עם כל הזכיינים, הגענו לסיכום מקובל על כולם. אחרי שהגענו

לסיכום הזה שר האוצר בא ושם וטו. אני לא מבין למה עשינו את כל העבודה השחורה

שישבנו אתם ושיכנענו ובסוף האוצר שם וטו. אני מאוד מצטער על כך. אני הושב שחבל

מאוד שהפריפריה מנותקת מהארץ ומן השירותים האחרים.



הייתי מבקש לדעת האם בעניין הזה התרחש משהו הדש? האם אפשר לקדם את הנושא הזה?

מאחר והוזכר נושא הדואר אני רוצה לתת הצעת ייעול קטנה. הלכתי השבוע לשלוח

חבילה בדואר אחרי הרבה מאוד שנים שלא שלחתי חבילה. באתי עם קרטון לשלוח את

החבילה. על הקרטון קשה לכתוב את הכתובת. שאלתי אם יש מדבקות בדואר שעליהן אפשר

לשים את הכתובת. עובדת הדואר צחקה ממני. אמרתי, אין לכם מדבקה? כמה עולה? אני

אשלם עבור המדבקה. אין. לאחר מכן קיבלתי טפסים למלא, צריך למלא את הכתובת.

אמרתי לה, אולי תשימו מחשב שאפשר לכתוב את הכתובת, תקבלי את זה באותיות גדולות על

המדבקה וישר אפשר להדביק את זה על החבילה. כך לא תהיה טעות בכתובת, יראו את

המספרים ברור וכו'. זו פשוט הצעה לייעול. אפשר בדרך זו פשוט לשפר את השירות

לאזרחים.

וקס, דברים שכבר השיבות אתה לא צריך להשיב. תשיב על הדברים שלא השיבות.

על החיבור לפריפריה עניתי.

אני רוצה להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - ההחלטה ללכת

על טכנולוגיה אמריקאית התקבלה בחודש יוני-יולי 1993 .באותה עת לא הייתי מנכ"ל

משרד התקשורת, הייתי קצין קשר ראשי. מישהו ניסה להטיל את האשמה על חיל הקשר. לא

כך היו הדברים. כנראה שהמפעיל השלישי כשיהיה הוא יפעל GSM. אני מוכן להסביר לך

אחר כך בשיחה פרטית להסביר לך על שירותי "סלקום". דיברתי על כל הנושא אבל אני

לעולם לא נגיע לא ב- GSM, לא הDDMA-, לא הPSM-, לאיכות של

תקשורת קווית. תקשורת אלחוטית היא לא תקשורת קווית.

איו כוונה כזו, רק שנוכל לדבר. מה עם הזכיין השלישי?

כנראה שמשרד התקשורת יצטרך להידרש לזה במחצית השנייה של 1996, להתחיל לעסוק

במכרז. אי-אפשר לעשות מכרזים במקביל עם פחות מ-100 אנשים במשרד התקשורת.

אם היה כוח אדם אתה בדעה שצריך למפעיל שלישי?

אני אישית חושב שבמחצית השנייה של 1996 משרד התקשורת יצטרך לפרסם מכרז. אני

מדגיש, זו דעה פרטית שלי, לא דעה מגובשת במשרד.

חבר הכנסת פנחסי, אני אשמח מאוד אם תעביר לי את הרשימה של הבולים שוועדת שרים

לענייני טקסים החליטה ולא הונפקו על ידי רשות הדואר. פעם ראשונה אני שומע על כך.

בעניין הפריפריה, אני רוצה להזכיר שגם ההסדר ההוא היה משאיר עדיין מחוץ להסדר

400 יישובים. זאת אומרת, לא פתרנו את הבעיה של הפריפריה.

נכון, אבל זה פחות מ-1,000.



שי וקס;

היום יש יותר ממה שהתחלנו לעסוק אז אבל עדיין גם לא מספיק. הבעתי את דעתי

בקול רם.

שירות רשות הדואר בירידה - אני לא יודע. נבדוק את זה.

אני יודע כהבר מועצה שבנק הדואר הוא גורם מכניס לשירותי רשות הדואר ולא נהפוך

הוא. בנק הדואר זה גוף שמכניס לרשות הדואר כי רשות הדואר מורידה מעשר מכל תשלום

או דבר בדומה לזה שהיא מבצעת וזה מקור להכנסה. אנהנו בוחנים את כל מבנה רשות

הדואר ובנק הדואר במסגרת ועדה בין-משרדית, שתמי בן-דוד היא יושבת ראש שלה. נגענו

בזה קודם.

יש הסכם בין מדינת ישראל להברת בזק. היו תביעות לכאן

ולשם. כל הדברים נדונו. אם ההסכם הזה יאושר, גם הנושא הזה יבוא לידי ביטוי. איך

הוא בא לידי ביטוי? לא בהכרח בתשלום ישיר.

ר י פנחס י ;

ויתרתם על 200 מיליון שקל.

שי וקס;

למה תשייך את אותם 200 מיליון?

ר' פנחס י ;

מוטורולה הייתה צריכה לשלם, לא בזק.

שי וקס;

הבר הכנסת פנחסי , כששאלת על השינויים בתקציב בטלוויזיה בכבלים; יש בסך הכול

9.2 מיליון ש"ח. רוב הכסף שגדל בהשוואה ל- 1995 זה נושא ההפקות.

ר' פנחסי ;

איך זה שמועצת הכבלים גדלה מ-500 אלף שקל ל-6 מיליון שקל?

שי וקס;

אלה אותם 6 מיליון שקל שהלכו מהתמלוגים ועברו להפקות מקור, והשרה נגעה בזה

בחלק שלא היית קודם. כבר במסגרת השינויים בתקציב 1995 בפועל קיבלו את ה-5 מיליון

שקל. זה לא למועצה בכבלים אלא להפקות מקור, ונגע בזה גם חבר הכנסת רפי אלול שעסק

בזה.

ר' פנחסי ;

יש עוד סעיף טלוויזיה בכבלים שגדל מ-2 מיליון ל-9 מיליון.

שי וקס;

זה כל התקציב.

לגבי השתתפות ברשות השידור - זה הפיתוה. מה שהיה בשנה שעברה בתקציב משרד

התקשורת - פיתוח המשדרים, עבר השנה לתקציב רשות השידור.



לשאלות של חבר הכנסת רון נחמן: אגרת טלוויזיה של הקיבוץ - אני מציע שתשאל את

זה כשיאושר כאן תקציב רשות השידור, אני באמת לא בקיא בנושא ולא עוסק בזה. יש

דברים שאני "מבסוט" שאני לא עוסק בהם. אני מציע שתשאל את רשות השידור. גם התקציב

שלהם עובר כאן.

עם כל ההבנה לדברים שהעלית לגבי טלוויזיה בכבלים והטלפון הנייד ביהודה

ושומרון, מדינת ישראל איננה רשאית להוציא במכרז רשמי של מדינת ישראל כיסוי של

יהודה ושומרון או חבל עזה. בפועל אין לנו כוונה לשנות את אותם הסכמים שעשית עם

אותה חברה ושמעלה אדומים עשתה עם סיגנל. שניכם קניתם את זה מ"ערוצי זהב". אשמח אם

יהיו לזה עוד שותפים בעתיד.

ר' נחמן;

לא הבנתי את העניין הזה שאמרת בעניין הסיגנל.

שי וקס;

איד עשית את הטלוויזיה בכבלים אצלך? לקחת חברה שקונה את הסיגנל, את האות, של

"ערוצי זהב" והיא מעבירה לך ליישוב, כאשר היא עשתה אתך התחשבנות על סך העבודה

הכוללת.

כאשר כיהנתי כמשנה למנכ"ל רשות חדידור הייתי גם מופקד על הגבייה.

היו"ר גי גל;

גם בקיבוצים?

ר' נחמן;

כן. בקיבוצים אז אמרו שיש טלוויזיה של החבר'ה, אחד. או1ה לא יכול לדרוש חובה

מול זכות. אם לפי חוק רשות השידור וארנה מחזיק טלוויזיה, לא משנה אם אתה קולט או

לא קולט, עצם זה שארנה מחזיק מכשיר טלוויזיה, בזה אתה חייב לשלם את האגרה. לא

שילמת את האגרה, קונסים אותך, ואז יש כאן אי-איזון. בתור מי שהיה מופקד על אכיפת

אגרת רשות השידור יכולתי תמיד לומר, אתה מקבל שירות. באה הפסיקה של היועץ המשפטי

לממשלה שאמרה, לא חשוב חשירות שארנה מקבל. עצם זה שארנה מחזיק את המכשיר, אוזה חייב

באגרה. אני טוען שיש עקיפה של חוק רשות השידור בעיקר בקיבוצים. מדוע? כי רואים את

הקיבוץ כאדם אחד, הם קולטים את השידורים, עושים רשת פנימית ומשלמים אגרה אחת. זה

דבר שלפי דעתי חמור ביותר, לא צודק, שקר, ואני שואל; מה ההבדל בין מושב לבין

קיבוץ? בין מושב שיתופי לבין קיבוץ?

אי ברטוב;

אין שום הבדל. הרשות גובה לפי מקלט. היא עשתה מבצע גבייה גדול השנה. אין

שינוי. מי שמחזיק מקלט מחויב באגרה.

היו"ר ג' גל;

עזוב את הקיבוצים,

ר י נחמן;

לגבי הפריסה; מעבר לבעיה הבידורית, מעבר לזה שאנחנו רואים את החדשות, יש כאן

בעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה. היום בפריסה של האוטונומיה כשי ישובים מבודדים יש

לזה היבט ביטחוני חוץ מההיבט התקשורתי. צריכה להיות הבירה בין משרד התקשורת לבין

משרד הביטחון בהסדרת העניין הזה. ביישובי קו העימות הטלוויזיה בכבלים משרתת לא רק



את הקליטה של הלווין ולא רק את קול ישראל, יש לזה היבטים נוספים, יש לזה משמעות.

אם לא תעשה טלוויזיה בכבלים בגלל סיבות כלכליות, לי לפחות נאמר שהרציונל הוא,

קודם כול ניקח את המסה של המתהברים בערים הגדולות, נעמיד את הטלוויזיה בכבלים על

בסיס כלכלי ואהר כך נלך לפריפריה. כמה זמן זה צריך לקהת?

שי וקס;

אני רוצה לתת תשובה אהת להבר הכנסת בוהבוט לגבי הסנקציות.

ש' בוחבוט;

אני מבקש שמנכ"ל משרד התקשורת יקבל העתק מהדברים שלי בפרוטוקול ויתן לי

תשובה, כי לא קיבלתי שום תשובה. אני עומד על זכותי לקבל את זה בכתב.

שי וקס;

תקבל גם תשובה בכתב.

לא התייהסת בנושא של הפריפריה, לא התייחסת לנושא של ההסכמים.

היו"ר ג' גל;

אתה רוצה בכתב, הוא יתן בכתב.

שי וקס;

אני רוצה לומר דבר אחד; לגבי נושא הפריפריה אני חושב שגם השרה התייחסה וגם

אני התייחסתי בדברים והם רשומים בפרוטוקול. אני רוצה לומר דבר אחד, ואמרתי את זה

גם להבר הכנסת אברהם פורז, אין לנו בזיכיון של חברות הטלוויזיה בכבלים שום יכולת

אכיפה לא בסנקציות ולא בלקבל מהם תכנית ארוכת טווח לפריסה של טלוויזיה, לכאורה.

מ' שטרית;

למה ארנה אומר את זה? היה פה הסכם בוועדת המשנה שוועדה זו הקימה. אני וונונו

ישבנו עם כל הזכיינים והגענו להסדר שיחברו 90% מהיישובים תוך שנתיים. האוצר חזר

בו. הכסף אמור ללכת לתגמולים להפקה קהילתית, זה בכלל לא כסף של האוצר. האוצר לוקח

את הכסף הזה בניגוד לחוק המפורש, לחקיקה ראשית. החוק אומר שכל הכסף ייועד להפקה

קהילתית. האוצר לוקח את הכסף הזה ומשתמש בו בניגוד לחוק.

היו"ר ג' גל;

אני רוצה להעיר בעניין הפריפריה: קודם כול, יש התקדמות. מאז שהתחילה

ההתעניינות שלנו בנושא יש התקדמות רצינית מאוד. אבל כמובן, אין הקומץ משביע את

הארי. אני בהחלט רואה חובה שאנחנו "נתלבש" על העניין הזה. אם יתברר שדרך ועדת

חריגים - נדע את זה בקרוב - מספר היישובים שפטורים הוא מספר גדול, נחזור להצעה

כפי שנתקבלה במשא ומתן בהשתתפותו של שטרית וונונו, שיוותרו על התמלוגים, ונגיע

אתם לאיזשהו הסדר, שהם יקדמו מסה גדולה של יישובים.

אני רוצה להצטרף לברכות שנאמרו למשרד התקשורת על ההישגים הגדולים שהיו בשנים

האחרונות או בשנה האחרונה, והיו כאלה, וחלק באו לידי ביטוי בדברי החברים. נאחל

שההתקדמות בשנים הבאות לא תהיה פחותה ממה שהייתה בשנה-שנתיים האחרונות. אותם

דברים שצריך לקדם אנחנו, כמובן, נקדם במרוצת החודשים הקרובים.



ר' נחמן;

נשאלה שאלה על ערוץ 7?

יש לנו כמה העברות תקציביות. במסגרת הדיון על ההעברות התקציביות אפשר יהיה

להעלות, כהרגלנו, נושאים נוספים, כולל ערוץ 7 וכו'.

שי בוהבוט;

אדוני היושב ראש, במסגרת התשובה שאני צריך לקבל מהמנכ"ל תרשום מה ההתקדמות

בעניין הפריפריה. זה חשוב לי שאני אוכל להגיד לאנשים. תוך כמה זמן אני אקבל

תשובה?

היו"ר ג' גל ;

כשהפרוטוקול ייצא.

תוך שבוע?

כן.



שינויים בתקציב לשנת 1996

בקשות 012 39. 009 81. 010 81 ו-002 96

אי גבאי ;

ארבע ההעברות שנמצאות כאן הן במסגהת והודעה לוועדה. הייתה בקשה לדון בהן.

בבקשה 012 39 יש העברות פנימיות בתקציב משרד התקשורת בסדר גודל של 50 אלף

שקל, כשהסך הכול הוא אפס. יש פה העברות בין התקנות של המשרד בהתאם לצרכים של

המשרד. אין פה שום דבר מיוחד.

אמנם זה לא שייך לעניין הזה, אבל אני רוצה להתייחס לנושא משרד התקשורת.

יש סקטור אוחד שתמיד מבטיחים לו והוא לא מקבל. עכשיו עושים טלוויזיה בכבלים

בשפה הערבית. עכשיו יהיה לדתיים. דובר על ערוץ מזרחי שיהיה בטלוויזיה בכבלים.

הובטח שיהיה. זה חלק מהזיכיון. אבל אין לחם פה. לערבים פה יש פה, לדתיים יש פה

ולעניין הזה אין פה. לכן החלטתי להיות הפה שלהם. בכל פעם אני אעלה את הנושא הזה.

קראו לזה "ערוץ ים תיכוני" לא ערוץ מזרהי . כשעשו את הטלוויזיה ההינוכית בערוץ

23 אמרו שבאיזשהי מסגרת יכניסו שהם ישלמו הלק. לא עושים. עכשיו רוצים רדיו

אזורי - עושים רדיו אזורי לסקטור הדתי ורדיו אזורי בשפה הערבית.

שיהיה גם זה וגם זה.

ס' שלום;

אני לא אומר שלא יהיה. זה כבר יש. אני לא רוצה לעצור את הקיים, אבל שיהיה עוד

אחד.

היו"ר ג' גל;

למה אתה מתכוון?

פשוט ערוץ מוסיקה מזרחית, ים תיכונית, ישראלית, תקרא לך איך שאתה רוצה.

מה ששרים החבר'ה חיים משה ומדינה?

כן.

הם אבל מופיעים.

היה בתנאי המכרז שיחיה ערוץ כזה בטלוויזיה בכבלים, וכבר פנו אלי פעמים רבות

כל אלה שעוסקים בנושא, ואף אחד לא מקדם את זה. אין לאף אחד שום סיבה לקדם את זה.

הם לא מעוניינים. יש לדבר הזה צרכנים, והצרכנים האלה במקומות מסוימים כשרצו למכור

להם להיות מנויים, אמרו להם מה יש ומה יהיה בעתיד. וכשאמרו להם מה יהיה בעתיד

אמרו - ערוץ ים תיכוני,

היו"ר גי גל;

קרשנר, תבדוק עוד פעם אם אכן מופיעה הדרישה הזאת בתנאי הזיכיון.

זה לא מופיע בזיכיון. אבל בהתחייבות שלהם לציבור הלקוחות שלהם זה מופיע.

הייתה התחייבות שלהם שיהיה ערוץ ים תיכוני.

היו"ר ג' גל;

סמדר, תבררי איפה הייתה התחייבות כזו.

ס' שלום;

מיכל רפאלי יודעת על ההתחייבות הזאת והיא מכירה אותה. היא אומרת שהיא רוצה

אורנה אבל היא לא יכולה לכפות אותה.

היו"ר ג' גל;

נכתוב מכתב ונבקש תשובה.

תעריפי בזק: היום כל דבר שרוצים לעשות כמונופול הם גובים סכומים בלתי

אפשריים. קיבלתי מכתב ממישהו שרצה לבטל את השיחות הבין-לאומיות. חייבו אותו

בסכום כסף על הביטול. על מה? למה צריכים לחייב? מאיזו סיבה? למה זה עולה בכלל?

כי במחשב מישהו מקיש מספר ומנתק לך את הטלפון לחוץ לארץ. זה עולה 50 שקל?

ס' שלום;

יש עוד מספר פעולות, פשוט לא הייתי מוכן עכשיו לעניין.

אני מקבל כל הזמן מצרכנים תלונות שעל פעולות שטותיות מחייבים אותם בתשלום.

למשל, עבור פירוט חשבון אתה צריך לשלם על כל דף.

ר' נחמן;

הבנקים י ותר טובים?

יש מצב שבו, לצערי הרב, בדברים הקטנים האלה עושים חגיגה גדולה. אני חושב

שאתה כמשרד תקשורת שמאשר את כל התעריפים האלה, אולי גם באישור שלנו כאן - אני לא

מוריד מעצמנו את האחריות, אבל זה מגיע ברבע לשתיים בצהריים ואין פה אף אחד וזה

עובר. הדברים הקטנים האלה מסתכמים בסכומים אסטרונומיים. זה לא צריך להיות כך.

מאיר ואני ניהלנו בזמנו מלחמת חורמה על העניין של תשלום

בפלאפון כאשר מתקשרים אליך, שיהות נכנסות. הדבר הזה ירד. אבל היום יש מצב שאני

משלם על כל שיהה שאני עושה 4 שיחות. כל שנייה מתנתק. למשל ישב אתי מנכ"ל פלאפון

תשמע, מדינת ישראל היא מקום ראשון בעולם במספר השיהות לכן יש בעיה.

אני אומר לו: מה זאת אומרת? הוא אומר: אלה השיהות הכי קצרות. אמרתי לו: זה לא

בגלל שאנשים מתקשרים כל כך הרבה אלא בשביל כל שיהה אני מתקשר ארבע פעמים וזה 7

שניות, ואצלך זה נתפס כשיחה. הוא מספר לי סיפור שכאן הלהץ על המערכת הוא אדיר

ובשום מקום בעולם אין דבר כזה, כי כאן כל הזמן מתקשרים. והוא מראה שמספר השיהות

בארץ אין לו אח ורע בעולם.

העניין הזה הוא פשוט שערורייה שמשרד התקשורת נותן לה יד בשתיקה על ידי זה

שמוסיפים ומוסיפים מנויים. לא יכולים לעמוד, מיד הברה שלישית. לא צריך לחכות עוד

כמה שנים, להכניס אורגה מיד. "סלקום" יש לה 200 אלף מנויים, ששם זו שערוריה עוד

יותר גדולה. לא קולטים ולא שומעים. בפלאפון אני בוכה על כך שאני שומע עם רעשים

כל הזמן. בסלקום בכלל לא קולטים. אני מחייג למישהו עשר פעמים והוא אומר, הטלפון

שלי היה פתוח ואין. בכל זאת למה אנשים התהברו לסלקום? אנשים העדיפו את זה במקום

שיהיה להם ביפר ואז הם מקבלים הודעה והם צריכים להחזיר צלצול, והם גם משלמים עבור

הטלפון, גם עבור הודעות עודפות וגם עבור השיחה שמחזירים חזרה. כתוצאה מכך לחברות

הביפרים יש היום בעיה, מפסיקים את המנויים אצלם. אין לשכוח, הפלאפון הוא גם סמל

של סטטוס.

בכל מקרה, יוצא מצב שהדבר הזה מחייב כניסה נוספת. הולכים להעלות את המהיר

ל-17 אגורות בזמן הקרוב. אני שומע על מהפכה של מוטורולה, שהם רוצים לעשות שמי

שייכנס עכשיו בלילה יעלה לו 10 אגורות ובמשך היום יעלה לו כפול.

הם יכולים לעשות מה שהם רוצים?

אתם המשכתם מה שפנחסי עשה. אני חייב לתת לו כאן את המחמאה. אני הרבה פעמים

נתקל בהמון אנשים שעוסקים בענף התקשורת שאומרים שפנחסי היה שר תקשורת טוב, שפתח

המון דברים והביא להמון תחרות. אתם צריכים להמשיך את הדבר הזה.

דבר אחרון נוגע להפיכת ישראל לאזור חיוג אחד וגם לשיחות הבין-לאומיות. בנוגע

להפיכת ישראל לאוזר חיוג אחד אני רוצה להבין מה זה יתרום בסופו של דבר לצרכן

מבחינת עלויות. כי אם החיוב יהיה כשהוא מחוץ לעיר חיוג בין-עירוני, אני רוצה לדעת

- אם לבזק זה מביא הקטנה בעלויות, זה צריך גם להגיע לצרכן. אם זה לא עושה שום דבר

ורק יש לחייג ספרה פחות, לא הרווחתי בזה שום דבר. אני רוצה לדעת מה הרווחתי

לצרכן. בנוגע לשיחות הבין-לאומיות - איפה זה עומד מבחינת הפתיהה.

אני רוצה להתייחס להעברה התקציבית. שרת התקשורת והאמנויות האשימה את הדתיים

שהממשלה לא החליטה שזו שנת המדענים כי הדתיים נגד המדענים. אני רואה שהיא בעצמה

במשרד שלה מקצצת תקציבים למדענים. יש פה ירידה של 50 אלף ש"ח ממשרד המדען הראשי

והיא מעבירה את זה לשירותים מרכזיים. מה זה שירותים מרכזיים?

אני מבקש להוסיף שתי נקודות בהמשך לדבריו של חבר הכנסת סילבן שלום: הי יינה

הבטחה של "סלקום" בשעתו שכאשר יפעילו את השירות, יפעילו את השירותים הדיגיטליים

הנוספים שהם חלק מהטלפון. דהיינו, ביפר, כי הפלאפון מאפשר לקבל את ההודעה כתובה

בתוך הפלאפון עצמו. לא דובים ולא יער.



אדוני היושב ראש, אני מבקש לקיים דיון אחרי שנה זו, בינואר, על העניין של

התעריפים של "סלקום" ומוטורולה. לדעתי אלה הם שירותים מונופוליסטיים שמחייבים

פיקוח של ועדת הכספים כמו שאנחנו מפקחים על מחירי בזק. לא יכול להיות שהפלאפון

יחליט עכשיו פתאום שבשעות הלילה מאחר והעומס שלו קטן הוא נותן שירותים יותר זולים

אבל להעלות את המחירים בשעות הבוקר. הם יעשו רק מה שהם רוצים? אני חושב שצריך

להביא את העניין הזה לוועדה.

ר' פנחסי ;

לא מחייבים אותך. אם אתה רוצה שירות זול בלילה, אחר/ משלם ביום יקר.

צריך לפקח על המחירים שלהם. זה מונופול.

היו"ר ג' גל;

כל פעם אולה נושא ומישהו בא עם פיקוח על המחירים. נדמה לי שמסביב לשולחן הזה,

כרגע לפחות, יש אנשים עם השקפת עולם ליברלית ומה שפחות פיקוח ולתת יותר לתחרות.

אנחנו נתפסים תמיד לפיקוח. השאלה מתי צריך להכניס את הגורם השלישי לתחרות ולא

איך מוסיפים עוד חישוקים.

בעניין ערוץ מזרחי: אני אעביר את זה למועצה.

אני לא יודע מה זה ערוץ רדיו מזרחי. אני יודע שאני שומע

ברדיו האזורי החדש הרבה מאוד שעות ים תיכוניות ואני מאזין להן. קח את "רדיוס" או

את 103, תאזין להם ותשמע כמה יש להם תכניות ים תיכוניות.

כל תעריפי בזק עוברים אישור של ועדת הכספים. אני חושב שעדיין דף

חשבון של בזק יותר זול מאשר דף חשבון שאני צריך לקבל מהבנק, וזה עולה כסף.

לא צריך לעשות את ההשוואה הזאת. צריך להוריד גם בבנק וגם פה.

תעריפי "סלקום" נקבעו במכרז ו"סלקום" נותנת שירות. אני לא נכנס עו פעם לדבר

הזה. יהיה גם מפעיל שלישי בעתיד במדינת ישראל.

מתי זה בעתיד?

במחצית השנייה של 1996 משרד התקשורת יצטרך להתחיל לעסוק בזה. יכול להיות

שהוא יפרסם את זה בסוף 1996 או ב-1997 .אני מניח שאני לא אהיה מנכ"ל משרד התקשורת

לאותה עת.

אתה צודק, סילבן , זה לא בהכרח יוזיל את השירות.

זה לא ייקר אבל זה לא בהכרח יוזיל את השירות.

מה זה נותן?

שי וקס;

זה נותן את האפשרויות בתוך מערכות של מרכזיות פרטיות או דברים כאלה להשיג

שירותים יותר מתקדמים.

זה מוזיל את העלויות לבזק?

זה לא בהכרה מוזיל. צרפת כולה היא אזור חיוג אחד, אבל המחיר שארנה משלם בפריס

שונה מאשר ארנה משלם במקום אחר.

אני לא מהנדס, אני שואל אותך: האם מבהי נת עלויות ברגע שעוברים לאזור חיוג אחד

האם זה מוזיל את העלויות?

לא.

נראה לי על פניו שכן, כי אחרת לא היו עושים את זה.

התשובה היא לא. התשובה היא גם שיטת המספור. כמויות הטלפונים שיש היום במדינת

ישראל אינן דומות למה שהיה פעם. כדי להוסיף עוד מספרים ארנה צריך להגדיל, ותגיע

גם ל-8 ו-9 ספרות. כבר עוברים ל-7 ספרות כדי להגדיל את הכמות. 7 ספרות פלוס 2

ספרות של אזור היוג. תגיע גם ל-9 ספרות.

המכרז של השיהות הבין-לאומיות פירטתי אותו כאן בפירוט.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת פנחסי לגבי הדברים האלה: הסיבה שאנהנו מעבירים -

יש הוסר בתקציב של השירותים המרכזיים של משרד התקשורת.

מה זה שירותים מרכזיים?

ההזקה של מבנים, ארנונה, כל הדברים האלה. 50 אלף שקל לקהנו מהמדען הראשי כי

עד לפני שבועיים לא אושרו התמיכות על ידי היועץ המשפטי. לכן בשנת 1995 לא יכולנו

לנצל את הכסף וראינו מקור להעביר את ה-50 אלף שקל.

מי בעד לאשר בקשה 012 39?

הצבעה

בקשה 012 39 לא נתקבלה

מי בעד בקשה 009 81?

הצבעה

בקשה 009 81 לא נתקבלה

מי בעד בקשה 010 81?

הצבעה

בקשה 010 81 לא נתקבלה

אני מבקש רוויזיה.

מי בעד בקשה 002 96?

הצבעה

בקשה 002 96 לא נתקבלה

הבקשות לא נתקבלו. רוויזיה ביום רביעי בשעה 11.

הישיבה ננעלה בשעה 12:04