הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 583

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי ( כ' בכסלו תשנ"ו, 13.12.95., שעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה: גי גל - היו"ר

ר' אלול

פ' בדש

א' גולדשמידט

י' דיין

אי ויינשטיין

יי וכונו

ני חזן

ב' טמקין

אי שאקי

סי שלום

י' שפי

די תיכון

שר התעשיה והמסחר מי חריש

י' שניר - מנכ"ל משרד התמ"ס

ש' בהט - מנהל הרשות לעסקים קטנים

י' גלייטמן - המדען הראשי

מי דברת - מנהל מרכז ההשקעות

י' אופק - משנה למנכ"ל מכון היצוא - משרד התמ"ס

די לימור - עוזרח שר התמ"ס

אי בלום - מנהל תחום תקציבים - משרד התמ"ס

י' בנטוב - יועץ לערי ולאזורי פיתוח - משרד התמ"ס

צ' דורי - ראש מינהל תכנון וכלכלה - משרד התמ"ס

גי דייטש - הממונה על התקינה - משרד התמ"ס

מ' וייס - חשב משרד התמ"ס

ש' ורשבסקי - סמנכ"ל לתיאום - משרד התמ"ס

מי טומסובר - סמנכ"ל בכיר לאמרכלות - משרד התמ"ס

א' לוי - אגף התקציבים - משרד התמ"ס

י י לו י - משנה למנכ"ל משו-ד התמ"ס

י' לקס - יועץ למנכ"ל משרד התמ"ס

לי ניסן - ע/ מנהל מרכז ההשקעות - משרד התמ"ס

אי פביאן - יועץ כלכלי לשר התמ"ס

עי פרדקין - מכון היצוא - משרד התמ"ס

י י שוחט - מנהל מבצעים ובקרה - משרד התמ"ס

י' אילון - משרד האוצר

סי אלחנני

א' קושנר

ה' לוי

א. תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 1996.

ב. שינויים בתקציב לשנת 1995.



א. תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 1996.

בוקר טוב לכולם; אני פותח את הישיבה. על סדר היום תקציב משרד התעשיה

והמסחר. כהרגלנו, לאחר שקיבלנו את החומר ועברנו עליו עם חלק מהחברים, אנחנו

פותחים בשאלות של חברי הכנסת.

בפתח דברי, אדוני השר, אני רוצה לומר שלמיטב רובנתי הושגו היעדים

העיקריים שהצבתם לפניכם. היצוא גדל, האבטלה ירדה, שווקים חדשים וחשובים נוספו,

השקעות המשרד במחקר ובפיתוח נושאים פירות ואין סימן טוב יותר מן התמלוגים

שהולכים וגדלים מידי שנה. מי שמבקר בבתי קולנוע יודע, שמספר הסרטים הישראלים

המומלצים הולך וגדל ואני מכיר את תשומת הלב שהמשרד נותן לענף הזה. זהו ענף

חשוב ועל כך אני רוצה לברך אותכם.

אי אפשר לומר את כל הדברים הטובים האלה בלי להתייחס לגרעון במאזן

המסחרי שהולך וגדל, אולי הוא נעצר קצת, אבל, כאמור, אי אפשר למדוד דברים על פי

תקופות קצרות וזוהי נקודת תורפה מאד מאיימת, המחייבת התייחסות במלוא כובד

הראש.

הויכוח על גובה המענק המינהלי שאנחנו עדים לו, אדוני השר, שהפך להיות

נושא מרכזי בימים האחרונים, מסב את הדעת מכמה שאלות שאני מבקש את התייחסותך

אליהן.

א. איזה תקציב נדרש לשנת 1996 כדי לספק את רוביקושים? אחד הסימנים

הטובים שיש לנו הוא שרוביקושים עלו באופן דרמטי, אם כך כיצד איזה מתכוון לספק

אותם? אולי לאו דוקא ב- 96'; אני מבין שב- 95' יש כבר עודף ביקושים על תקציב,

איך אתה רואה את התפתחות התקציב הנתון מול בקשות הולכות וגדלות? איך אתה מסתדר

עם זה?

ב. כיצד אתה בוחן את כדאיות ההשקעה של אי נטל? מה רם רפרמטרים לבחינת

השקעה בסדר גודל כזה? מה הם הכלים שבאמצעותם בודקים את ההשקעה ואיפה אנחנו

נמצאים עם הבדיקה הזאת?

ג. למיטב הבנתי יש כוונה לפרוש את המענק של אינטל, שהוא מענק כבד

מאד, בפריסה רב שנתית. זהו דבר חדש משום שהוא בחזקת הרשאה להתחייב לא חד שנתי

אלא רב שנתי. הוא צעד בלתי נמנע בהזמנות מערכת הבטחון, אבל נדמה לי שהוא תקדים

מאד לא רצוי כאשר מדובר במענקים, משום שבכך אנחנו משעבדים את המענקים לעוד

מספר שנים. עוד לא בדקנו איפה זה עומד מבחינת חוק תקציב המדינה, אבל אני חושב

שזהו תקדים מסוכן ואני חושש שאם הוא יתבצע במפעל אחד אי אפשר יהיה שלא להיענות

למפעלים אחרים, וכך אנחנו עלולים לאבד את השליטה על התקציב. אנחנו לא שבעי

רצון מן הנושא במערכת הבטחון; יש ויכוחים ונסיון לשפר, אבל נדמה לי שכאן אנחנו

פותחים בצעד שהוא די מסוכן.

אני אסתפק בדברים אלה היות ואני חושב שאלה נושאים מרכזיים. אני מעביר

את רשות הדיבור לחה"כ דן תיכון.

אדוני השר, אני לא רוצה להתייחס לדברים שפורסמו רובוקר בעיתון "הארץ",

כי לא זה העיקר אבל אי אפשר לעבור עליהם לסדר היום. אני מבקש להפסיק את המבצע

הזה, יש בו טעם רע.



אתה משחק לידיהם של אלה שלא שוחרים טובתך. די אס אומר לך שמחר עלולה

להיות כתבת המשך ומבקרת המדינה תתחיל לברוק את העניין הזה. למה אתה צריך את

זה? דרושה החלטה אמיצה להפסיק את הענין הזה, אבל לא זה העיקר. אני מתייחס לזה

כי זה הונח הבוקר לפתח ביתנו.

אני רוצה לדבר על החוק לעידוד השקעות הון. בעניין זה אני לצידך אבל

אני לא חושב שאתה נחוש בהחלטתך, והצלחת להסביר לעמיתיך-חבריך מה היא המשמעות

של מה שהם עושים בחוק לעידוד השקעות הון. אנחנו חוזרים שלושים שנה אחורנית.

כללי המשחק בהשקעות נקבעים ע"י חוק. כל עוד החוק הזה קיים צריך למלא אחריו. אי

אפשר לרושאיר את החוק על כנו ולבוא ולומר - כללי המשחק משתנים חדשות לבקרים.

שבוע לפני שנרצח ראש הממשלה המנוח נקבעו כללי המשווק, נבחנו על ידו והממשלה

קיבלה החלטה. כחודש לאחר המעשה, משכוננה ממשלה חדשה, העניין נפתח פעם נוספת

וכללי המשחק השתנו. מהמענק המינהלי שעומד על 8% הורדו 4% והיום קראתי בעיתון

שמ- 4% האלה יישאר עוד מעט 0%. זה לא תקין. מדינת חוק לא יכולה לרחל ולשנות את

כללי המשחק. יזמים לא באים לכאן ללא תחשיב כלכלי. הם באים ושואלים - מה אני

מקבל, מה הוא הסיוע שאני מקבל, ועל סמך הסיוע שמופיע בחוק ו/או מחוץ לחוק ואשר

אושר ע"י ועדת הכספים, הם קובעים את התחשיב שלהם, מחשבים את התשואה שלהם

ומחליטים אם לבוא או לא.

אי אפשר לבוא ולומר באמצע המשחק - אנחנו משנים את כללי המשחק, מה

שהבטחנו לכם איננו קיים עוד. יכול להיות שמישהו יגיד שיש פרוספריטי בתחום

ההשקעות ואין מספיק כסף, ולצורך מצב כזה שאיש לא חזה צריך לשנות את כללי המשחק

ולומר - התחייבנו לשנה מראש ובעוד שנה נשנה את כללי המשחק. חלק גדול מן הבקשות

מצוי, בוודאי, בצנרת; חלק יאושר, בוודאי, אחרי הזמן הקובע וחלק יאושר לפני

הזמן הקובע, ואף אחד לא יודע מה הוא הזמן הקובע; בקיצור - אנחנו מהתלים

במשקיעים ומוכיחים להם שאנחנו מדינה לא רצינית. אנחנו חוזרים לימים בהם כללי

המשחק היו משתנים והגרוע מכל - עוד מעט יהיה חוק פרטני; לכל יזם יהיו מענקים

משלו. יזם גדול - ניתן לו 15% או 20%, יזם קטן ניתן לו 30%, ואולי דווקא המפעל

הגדול ראוי לעידוד יותר מן המפעל הקטן.

הדברים עוגנו בחוק לעידוד השקעות הון. את ה- 8% הנוספים נתנה הממשלה

באישור ועדת הכספים. רוצה הממשלה לשנות את ההחלטות? תבוא לוועדת הכספים ונלבן

את העניין על מלוא היבטיו. לא ניתן למישהו לקבל בחדרי חדרים החלטות שמשנות את

כללי המשחק ואומרות למשקיעים - חזרנו לימים שבהם כל אחד קיבל את סל ההטבות על

פי מראה עינינו. אני חושב שזאת שערוריה שצריך להפסיק אותה. אינני מבין איך

מהחלים בחוק הזה ומשנים אותו חדשות לבקרים.

לעניין המחקר והפיתוח; חשבנו לפני שנה שהנושא תוקצב בחסר ואנחנו

מבינים שבמחצית השנה הוספנו כספים לנושא זה. אנחנו מבקשים לדעת האם כתוצאה

מההשקעות הגדולות לא ייגרע חלקו, בעקבות תשלומי המענק הענקיים, של מה שנקרא

המחקר והפיתוח, יילקחו כספים שהיו אמורים להינתן לצורך המחקר והפיתוח ויועברו

לצורך תשלומים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

אני מבקש לדעת רואם בקשות לקבלת מעמד של מפעל מאושר מעוכבות ע"י

משרדך, אדוני השר, בעקבות המחסור במענקים, והאם יכול להיווצר מצב שבו משקיעים

בעצם סיכמו את תכנית ההשקעות שלהם בשל מחסור בכספים. זה קורה, אגב, במשרד

התיירות, כאשר ועדת ההשקעות של משרד התיירות לא מתכנסת מזה חודשים רבים בשל

מחסור במענקים.

אני לא רואה בישיבות שאנחנו מקיימים את הממונה על ההגבלים העסקיים,

ואני שואל האם בעקבות העובדה שיצרנו רשות מיוחדת וחקיקה מי ורודת במסגרת ההגבלים

העסקיים, הא החלק הזה של המשרד איננו שייך לך.



אני מודאג מאד ממה שקורה 1תחום היצוא. אמנם יושב ראש הוועדה פתח ואמר

- היצוא גדל והיבוא גדל. היבוא גדל - זו עובדה, והיצוא לא גדל - זאת מתחילה

להיות עובדה.

על סמך אלו נתונים אתה. בוחן את זה?

על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אתה בודק את זה חודשי?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבלבלת את כולם בנתונים; יש שבוע שבו היא

מפרסמת את נתוני היצוא של החודש האחרון, שבוע לאחר מכן היא מפרסמת את נתוני

היצוא של שלושת החודשים האחרונים לרבעון המקביל, שבוע לאחר מכן היא מפרסמת את

הנתונים לעשרת החודשים ואז היא מתקנת אחורה. נדמה לי שמסתמנת האטה, ותאשר את

דברי, אדוני השר, בכל מה שקשור ביצוא הישראלי, וזה מובן. כשמצמצמים את רואוכל

"לסוס, קורה לו משהו. כאשר שער החליפין נשאר קבוע במשך שנתיים וריווחיות היצוא

קטנה - אין ספק שהיצוא נפגע. אני אומר "נפגע" בהווה כי גם אם תאמר לי שהיה

גידול בתחילת השנה אני אומר לך שזה לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי רגן שלושת

החודשים האחרונים כשם שמה שקורה בתחום האינפלציה, מעניין אותי רק בכל מה שקשור

בשלושת החודשים האחרונים, כי הם מסמלים את המגמה של השנה הבאה.

אני בהחלט מודאג ממה שקורה בתחום היצוא. אני בעד קיצוץ מסיבי בתקציב

וכשמתקנים את שער החליפין פותרים גס חלק מן הבעיה שנקראת - הפחתת עלות העבודה,

אבל אני לא מנהל את תקציב המדינה ואס שר האוצר חושב שאי אפשר לקצץ בסעיפים

מסוימים, משמע שמישהו אחר מחליט ששער החליפין יישאר קפוא, הריבית קיא תופחת וזה

הרי מהלך שרשרת. אנחנו שומעים את האדונים הנכבדים פרופר וגילרמן. אנחנו לא

שומעים את שר התעשיה והמסחר ואנחנו רוצים לדעת מה בדעתך לעשות כדי שהיצוא

יגדל.

אני רוצה לדעת מה קורה בריווחיות היצוא? האם אתם עדיין מנהלים את מדד

ריווחיות היצוא? האם הריווחיות קיימת או שהיא נשחקה לחלוטין? התוצאות תבואנה

הרי בעתיד.

אני מבקש לדעת מה קורה בשווקים החדשים; האם היצוא למדינות דרום מזרח

אסיה נכנס לתקופה של קיפאון או שהוא ממשיך לגדול, ואני מבקש לא לקבל נתונים

מתחילת השנה אלא לקבל נתונים על מה שקורה בחודשים האחרונים.

אני לא שמח על ההסדר שיש לנו עם השוק המשותף; אני שוב חושב שראש

הממשלה הנוכחי טעה, אצה לו הדרך, הוא לא גילה נחישות ולא היה לו כוח רצון

להתמקח. הוא חתך את העניין לא בעיתו וגרם נזק לתעשיה הישראלית. יכולנו לקבל

הרבה יותר תוך פרק זמן ארוך יותר, אבל העניין נחתך ואני מבקש לשמוע מה דעתך

לגבי ההסדר שהושלם בטרם זמנו.

עד כאן רופתיח. תודה.

תודה. חה"כ שאקי, בבקשה.

אדוני השר, אדוני היושב ראש: אני מבקש להתייחס תחילה ליחידה לאזורי

הפיתוח והייתי שמח מאד לשמוע אס הגליל, עם דגש מיוחד על אותך ערים שבאמת ייחלו

צפת, עכו וטבריה, האם הן נכללות בצמיחה הכללית

של המדינה, של התיעוש ושל ההשקעות ביזמות.

נקודה שניה היא הרשות לעסקים קטנים; אני מברך עליה משום שהיא מכניסה

למעגל העשיה רבים שלולא העזרה הממשלתית, הדחיפה הממשלתית והתקציבים הממשלתיים

לא היו יכולים לעשות זאת. ברשות לעסקים קטנים מאפשרים לאלפים, ראיתי את

המספרים והם מספרים מרשימים, לפתוח עסק קטן בהשתתפות מעטה, וכך גם ללחום

באבטלה וגם לפתח את האיזורים הללו. האם עיירות רופיתוח, הנגב והגליל זוכים, אם

לא להעדפה, אז להתייחסות מיוחדת כדי למשוך אנשים משם ולצמצם נשירה שהתחילה

מכמה עיירות פיתוח בגלל רואבטלה הגבורה.

הקרן למחקר ופיתוח היא עורק החיים של מדינת ישראל, ללא ספק. אתמול

שמענו סקירה מהממת על אחוז גבוה של אקדמים מברית המועצות לשעבר; האם הם

משולבים בעניין? האם הם תורמים? אני לא מדבר על העשירון העליון מהם, כאלה

שמעדיפים לנסוע לארצות הברית, מסיבות חומריות, בוודאי. האם ניתן לומר שהקרן

הזאת נמצאת בעליה מתמדת ובאיזו מידה תפסו בה מקום אותם עולים, שיש בידם ובכוחם

לתרום, כדי למנוע את הבריחה לארצות אחרות.

והסכומים הגדולים מעידים על כך שהתעשיה התחילה להבין שכדאי לה ליטול

חלק בעניין הזה, למרות שהרוב בא מהממשלה, אבל באיזו מידה זה תורם לשאלה

הספציפית להשארת אותם מוחות מקרב האקדמים שעלו ארצה.

אמנם אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שכל כולו הכרזה כאילו, חלילה,

יוחזרו חלקים נכבדים מהגולן ומיהודה ושומרון. האם איזור ברקן נמצא בהתפתחות או

שיש הקפאה בגלל כל שיחות השלום המתקיימות והתכניות לאוסלו ג'? האם התעשיה

בגולן, למרות ההכרזות של ראש הממשלה תיפול גם היא קורבן לתכניות המדיניות או

שמא עסקים, בכל זאת, כרגיל, עד שהעם יחליט אם בדרך של משאל עם או אם כתוצאה מן

הבחירות. תודה.

תודה. אני מציע לשר להתחיל להשיב, ואם יכנסו חברים נוספים ניתן גם

לרם לשאול, והשר יוכל להשיב שוב.

אני מבקש להעיר; אני מסתכל בחוברת שלך ורואה שישנה ירידה גדולה

בתקציב שמיועד לאזורי פיתוח. האם זה עומד במסגרת הטבלה שמופיעה באחד העמודים

הראשונים ושם נאמר - המשרד ישקוד על מדיניות פיזור האוכלוסין? מה בכוונתך

לעשות כדי שהקדימויות בעדיפות של אזורי הפיתוח תישמרנה?

תודה. אני מבקש מהשר להשיב.

אני אפתחבתשובות לגבי הדברים הפרטניים יותר, ואחר כך אעבור לשאלות

הכוללות. בנושא העסקים הקטנים איך צל של ספק שהוא מרכיב מרכזי מאד בתעסוקה.

אנחנו יוצרים תעסוקה אבל לא בהכרח מודדים רק אותו. בתחום העסקים הקטנים

הפעילות היא תעסוקה נטו. יש לה יצירתיות בתחום טכנולוגיות חדשות וכדומה, אבל

העיקר הוא בתעסוקה. בעניין הפיזור - נגב, גליל וכו', אני מבקש את יושב ראש

הרשות, מר שמואל בהט, לומר כמה מילים.

השאלה היתה אם ניתנת עדיפות בפעילות הרשות לאזורי הפיתוח; כמעט כמו

כל דבר בחיים התשובה על כך היא כן ולא, אבל אני אתחיל מה"כן" כי הוא מאד

משמעותי. בשני תחומים עיקריים יש העדפה לאזורי הפיתוח: 1.בפריסת המס"קים.

להזכירם, מס"קים הם מוקדי סיוע לעסקים קטנים מסוגים שונים הקיימים בשטח.

באזורי הפיתוח יש הרבה יותר מס"קים ביחס לאוכלוסיה, למספר העסקים הקטנים

ולפוטנציאל העסקי מאשר במרכז הארץ. גוש דן מכוסה ע"י מס"ק וחצי, כמעט בכל

עיירת פיתוח יש מס"ק וגם במועצות איזוריות באיזורי הפיתוח, כלומר, הפיזור גדול

מאד. פירוש הדבר השקעה מכספי ציבור בכל יזם ובכל בעל עסק מעל ומעבר למרכז

הארץ.

התחום השני שבו ישנה העדפה הוא במחירים שמתבקשים היזמים הפונים

למס"קים להשתתף בעלויות היעוץ שרגז מקבלים. במרכז הארץ ההשתתפות היא עד 50% מן

העלות ובאיזורי הפיתוח ההשתתפות היא בין 0 ל-10%. עכשיו התחלנו לדרוש ממס"קים

באזורי רפיתוח לממן 10% מתקציבם מהשתתפויות של היזמים. אנחנו חושבים שזהו אקט

נכון, גם כלכלית וגם חינוכית. בעל עסק או מי שרוצה להקים עסק צריך להתרגל לשלם

ו- 10% זהו סכום סמלי וחינוכי יותר מאשר מהותי.

בשתי הנקודות האלה ישנה העדפרו ברורה שבארו לידי ביטוי משמעותי בשטח,

וזה לא מקרה; יש כאן מדיניות מכוונת שגורמת לפעילות הזאת. לדוגמה, בחודש הבא

אנחנו מפעילים מס"ק נייד בנגב המערבי. הוא יעבור כל יום מישוב לישוב ויתן סיוע

ויעוץ לעסקים קטנים. זהו נסיון חדש שנצטרך לראות איך הוא עובד.

תחום שני מתייחס ל"לא"; הצענו לתת העדפה קטנה אבל משמעותית, לדעתנו,

גם בתחום הכספי. אנחנו חושבים שהבעיה באיזורי פיתוח היא לפעמים בעיה של חינוך

ליזמות. להראות שאכן יכולים גם שם ושרפוטנציאל ליזמות באי זורים האלה הוא בגלל

הרכב האוכלוסיה. הרבה פעמים יזמים עברו לאי זורים אחרים ולא תמיד נשארו במקום,

וצריך להראות שלמדינה יש רצון ותמיכה שתהיינה יזמויות גם שם. אנחנו יודעים

שעלות ניהול עסק קטן באיזור פיתוח יותר גבוהה מאשר במרכז הארץ; אותו אדם צריך

לנסוע, לטלפן, לקנות במרכז הארץ, השירותים שהוא מקבל, יועץ עולה יותר מאשר

במרכז הארץ וכו'. הצענו להביא את זה לידי ביטוי במסגרת הקרן לעידוד עסקים

קטנים וזה נמצא במגעים בינינו לבין האוצר. נכון לרגע זה ר1אוצר לא מצא את

האפשרות התקציבית להיענות להצעה שלנו.

אי שאקי;

אולי תוכל לומר למה התכוונת כאשר אמרת - לתת יחס מיוחד בעלויות? לתת

יותר מאשר במרכז ביחס לאותו עסק?

21% מן ההלוואות, שאושרו במסגרת הקרן לעידוד עסקים קטנים, אושרו

באיזורי הפיתוח. זה הרבה מעל ומעבר לאחוז העסקים הקיימים באיזורים אלה. אנחנו

עושים מאמץ מיוחד, באמצעות הבנקים, לשווק את הקרן הזו דווקא באיזורי הפיתוח.

זה שייך לצד החיובי של המאזן. הצענו שבאותם המקומות בהם יש 21%, ורגז מוגדרים

כאיזורי פיתוח, המדינה תשתתף ב- 10% מהחזר ההלוואות לעסקים המצליחים כמענק. זה

מתבטא בכ- 3 מליון ש"ח לשנה, על פני שבע השנים הקרובות. זהו דיון מאד עקרוני

בשאלות הבאות - האם צריך בכלל לתת מענקים והאם למדינה יש האפשרות לעשות את זה.

יש ניתוח מפורט עם והצעה מפורטת ואני יכול להביא את המסמך.

אני רוצה להזכיר שאנחנו מביאים תכנית שנקראת "החממות הטכנולוגיות",

המהווה כ- 9% מן התקציב שלנו. במסגרת התכנית הזאת, יעד מרכזי אחד הוא קליטת

עליה בדרך של סיוע ליזמות בקרב העולים, דהיינו: יזמות מקרב העולים שסיכויי

ההצלחה שלה, ללא מערכת תומכת, רגו מאד נמוכים בגלל הרקע והמרקם התרבותי שממנו

הם מגיעים. אנחנו נותנים סיוע במשך שנתיים. כפי שאתרו ודאי יודע, יש 28 חברות

כאלה ורובן ממוקמות באיזורים פריפריאלים. כצעד מכוון של המשרד הלכנו בנושא

"החממות הטכנולוגיות" לפתרונות באיזורי הפריפריה ולפיכך באיזור תל אביב והמרכז

ישנה רק חממה אחת, זאת מערכת אחת שהמשרד מפעיל ויש בה הרבה מאד קליטת עליה.

זהו אחד המפעלים לקליטת עליה בדרך שתוביל להקמת מפעלים על בסיס ידע שמובא ע"י

העולים עצמם.

נושא אחר, ואולי הוא יותר חשוב, הינו העליה מברית המועצות לשעבר, ולא

רק משם. בין השנים 1994-1991 היותה עליה זו בסיס למצב שאיפשר את פונקציית

המדרגה שעברה התעשיה בשנים אלה. התעשיה עברה גידול מאד משמעותי בכוח האדם

הטכנולוגי שלה, בהוצאות שבאות לידי ביטוי בתקציב. הגידול בכוח האדם התאפשר אך

ורק בגין קיומו של מאגר כוח אדם שהגיע דרך העליה. אמנם היתה במשק מידה מאד

מסוימת של אבטלה בקרב אנשים שעתידים לפעילות מחקר ופיתוח, אבל היא לא היתה

מאפשרת את קפיצת המדרגה שעברנו. די אם נזכיר את מפעל EcI: מתוך 850 איש, למעלה

מ- 300 רגו עולים חדשים. ללא ספק, העליה אפשרה לנו לעשות דברים שלא ניתן היה

לעשותם.

במאמר מוסגר; נכון להיום, אם מסתכלים על צווארי רובקבוק והפערים

לגידול אותה תעשיה מתוחכמת, הם נמצאים בשני מקומות: אחד המקומות שאותם יש

להזכיר הוא כוח אדם. אנחנו נמצאים היום במשבר של כוח אדם ברמה גבורה לתעשיית

הטכנולוגיה. עד כדי כך המשבר עמוק שאנחנו מתחילים בפעולות יזומות. המשרד יזם

פעולה, יחד עם התאחדות התעשיינים והטכניון, להסבת תארים אקדמיים שאינם

רלוונטים לתעשיה למהנדסי תוכנה. פעולה זו מיועדת לכלל הציבור, כמובן, ולא רק

לעולים חדשים. ישנה תופעה שהיתה כמעט קיא סבירה לפני שלוש שנים: בשיתוף עם לשכת

הקשר אנחנו יוצאים למסעי עידוד לעליה של אותם אנשים היכולים להשתלב ישירות

במפעלי המחקר והפיתוח במדינה. ערכנו סבב כזה עם לשכת הקשר ועם נציגים מהתעשיה

לפני שלושה חודשים. אנחנו מתכננים לערוך סבב נוסף בתחילת יושנה הבאה ועוד אחד

סמוך ליום העצמאות תחת הכותרת - קידומה של מדינת ישראל כמדינת טכנולוגיה ומקום

שמאפשר תעסוקה. רבעיה שלנו היום היא מסוג הפוך. בתמונה הכללית אנחנו מנסים

לר1ביא עולים נוספים שיתאימו ויפתרו חלק מן הבעיה. ההערכה היום היא שחסרים

בתחומי התוכנה והאלקטרוניקה, לתעשיה בלבד, למעלה מאלפיים איש, וזה הרבה.

תודה.

אני מעוניין להשלים שני נתונים: א. בתעשיה היום יש כ- 70 אלף עובדים

מקרב העולים שבאו ארצה אחרי שנת 1990. עיקרם מחבר העולים אבל ישנם גם עולים

מאתיופיה, ואין ספק שרויתה כאן תרומה מאד גדולה שלהם. אלה מקומות עבודה יותר

יציבים ואולי לא תמצא את כולם מאושרים כי לא כל אחד עובד במקצועו, אבל מהנדס

שעובד כטכנאי, אולי באופן אישי יש לו הרגשה לא טובה אבל מבחינת המפעל שבו הוא

עובד התרומה היא אדירה.

ב. בנושא המחסור בכוח אדם, יש לזה תופעות מדאיגות לטווח ארוך יותר;

מאחר והפוטנציאל העיקרי של המשק הישראלי הוא בתחום הטכנולוגיה, היצוא העיקרי,

כ- 67% הוא בתחומי הטכנולוגיה, המוצרים המתקדמים בהיי-טק וגם בתחומים אחרים

כגון: מזון וטכסטיל, ישנה תחרות מאד גדולה כדי לוקשי ג את היתרונות האלה וזה

אומר שכוח האדם הנדרש ילך ויגדל בכיוון הזה. לא מדובר רק במהנדסים ובטכנאים

אלא גם בעובדים ברמת הכשרה שונה.

כאן אנחנו בעיצומו של מהלך יחד עם משרד החינוך ועם ארגון התעשיינים

שנת התעשיה והיצור בחינוך. בבתי הספר ישנה תכנית משותפת לעודד את

הילדים לראות בנושא התעשייתי עתיד מעניין מבחינתם, והחומרים שאיתם אנחנו

עובדים רגן חומרים מאד מעניינים. אני קורא לזה - שתק תעשיה, וזה מגיע עד לכיתות

בית הספר היסודי. משחקים עם מחשבים ועם רובוטיקה וכדומה, ומבחינה זו יש השגים

מאד מעניינים. במקומות בהם בית הספר משקיע בנושא הוא משנה מבחינה יוקרתית את

מעמדם של הנושאים התעשייתיים בהשוואה למקצועות שהיו מאד מושכים כמו עריכת דין,

מינהל עסקים וכדומה, כנראה בהשפעת סדרות טלוויזיה מאד מצליחות.

לגבי השאלה ששאל חה"כ דן תיכון על היצוא; היצוא לאסיה בינואר-ספטמבר

95' בהשוואה לינואר-ספטמבר 94' הוא 2700 מליון לעומת 2300 מליון, עליה של 18%,

כולל יהלומים. ללא יהלומים - ינואר-נובמבר 95' לאותם חודשים בשנת 94', עליה של

16.5%. אני רוצה להדגיש שהכפלנו את היצוא לקוריאה בשנה זו, היצוא ליפן עלה ב-

46%, כאשר אנחנו אחת המדינות היחידות שיש לה מאזן מסחרי חיובי עם יפן, לא כמו

לארצות הברית ולשאר מדינות העולם.

יש הרבה תגובות חיוביות מהשטח של ענפי התעשיה, מביקורים של השר ושל

המשרד על טיפול ועל התעניינות ובסך הכל זאת פעולה מאד חיובית וברוכה אשר זוכה

להרבה הערכה. אני מבקש לשאול שאלה: אם ישנו חוק, ואם תעשיה מעוניינת לר1קים

מפעל, ומשיקולים שלה היא רוצה להקים אותו במקום מסוים, על מה אתה מבסס את

ההתנגדות שלך לרוקים אותו במקום מסוים. תן לרגו לבחור את המקומות ולהחליט היכן

הוא יוקם.

אני אשלים את נושא היצוא, ברשותך, ואגע גם בנושא השקעות ההון.

דווקא בחוגי התעשיה, הפחתת אחוז שיעור התמיכה בחוק לעידוד רושקעות הון

לא יביא לצמצום ההשקעות בארץ.

אני מיד אתייחס גם לזה. ארוני היושב ראש, לג1י היצוא, המציאות היא

שאנחנו גגידול היצוא עם אלמנטים מדאיגים לגבי הריווחיות של היצוא ולגבי הטווח

הארוך בעניין זה. צריך לדעת - אין סתירה בין השניים. במשך כמה שנים טובות

עודדנו את נושא היצוא וכנראה עודדנו את זה בשני סוגי כלים: במדיניות מקרו

כלכלית שהיתה במשך שלוש שנים, אשר פעלה לטובת היצוא בכל מיני כלים וגם בכלים

יותר ספציפיים. אם כי צריך לומר שנפגע גם כלי אחד שלנו והוא קרן השיווק. אותן

חברות שעובדות כדי להשקיע ביצוא עובדות בדרך כלל שנה, שנתיים או שלוש עד שהן

כובשות שווקים. החדירה איננה תופסת מהיום למחר.

במזרח הרחוק ישנה תופערו של התבססות חברות ישראליות. הכרת השוק היא גם

בעיה תרבותית; את תוצאות העשיה בשתיים-שלוש השנים האחרונות בסיף נרגיש בגדול

בעוד 4-3 שנים. לוקח לחברה ישראלית שחודרת לסין, בתנאים המיוחדים של סין,

כשנתיים שלוש עד שהיא רואה תוצאות. עיקר התוצאות בסין אפשר להשיג אם נעזרים

בשותפים. תמורת זה ממשלת סין מאפשרת גם יצוא של כשליש מן המוצרים מכאן לשם.

בלי זה היא לא מאפשרת את היצוא. היה צריך ליצור כלים פיננסיים מיוחדים, של

התאמה של עבודה לביטוחי סחר חוץ לעניין הזה, ואחרי ששר ר1אוצר חזר מביקור בסין,

וביקורה של השרה לסחר חוץ, נחתם הסכם שבו הותאמו כלים ישראלים לצורך עבודה

בסין.

ביפאן יש בעיה עם קבלת החלטות, ובכלל עם ההתנהגות היפאנית והתאמנו את

עצמנו לכך. חברה שחודרת לשוק, גם כאשר יש לה בעיית ריווחיות, היא לא מסתלקת

מהשוק הזה כי זה אומר שבמשך שנים לא ניתן יהיה לחזור אליו. אם הריווחיות

מתחילה להיות בשולי הכדאיות וגם אם היא יורדת מתחת לכדאיות, היא עדיין משקיעה.

בתנאי הריבית ובשער החליפין הנוכחי אנחנו עומדים בפני בעיה שעלולה

להתפוצץ, ואין צל של ספק שהגרעון במאזן המסחרי הוא תוצאה ממדיניות בנק ישראל -

ריבית גבוהה עם שער חליפין כפי שהוא. אם זאת התוצאה לא צריך להתפלא כי זאת

מדיניות עידוד היבוא ופגיעה ביצוא. אמרתי את הדברים גס לנגיד בנק ישראל - מדוע

אתה מתפלא? עם הריבית הזאת אתה פוגע בריווחיות היצוא, אתה יוצר שער חליפין

שמעודד יבוא, ואתה מעודד את היבוא פעמיים כי אתה מעודד את הצריכה. אתה אומר -

כדאי לכס היום כי היבוא זול. לכן, לדעתי, היתה כאן מדיניות, בכלי של בנק

ישראל, במדיניות המוניטרית, לעידוד היבוא בשנה האחרונה והדבר בא לידי ביטוי

חד משמעי בנתונים.

בכל זאת ישנם גם דברים שמשתנים לטובה; יש לנו גידול מאד משמעותי

ביצוא לאירופה כי היתה הפקעה בנושא החרם הערבי בתחום הטכנולוגיה. לראשונה, יש

יצוא לבריטניה בתחום הטכנולוגי, ולא רק במזון ובטכסטיל. הייתי בבריטניה וזאת

בריטניה אחרת. לא רק ראש הממשלה שפתח את התעשיה הבטחונית הבריטית לישראל,

ומשנה הבאה אפשר לגשת למכרזים בתחום רובטחוני, וחברות בריטיות שהחרימו את ישראל

בגלל החרס הערבי מחפשות שותפים ישראלים בתחום הטכנולוגיה כדי לגשת למכרזים מול

מתחרים צרפתיים. יש נושאים ברם היינו תחרותיים באירופה ולא יכולנו לעשות דבר

בגלל החרס הערבי. מבחינה זו נפתחו שס שווקים והתוצאה הזאת מופיעה בחודשים

האחרונים באירופה כמעט בכל המדינות.

מבחינה זו החרם הערבי התכרסם בצורה דרסטית, הוא לא נגמר עדיין אבל

בדרך כלל הוא לא נגמר בראשם של רואנשים, כי החרם כבר לא קיים בצורה אפקטיבית

ברוב המדינות האלה. בהקשר הזה אני אומר גם בנוגע להסכם עם האיחוד האירופי

שהזכיר דן תיכון. היו לי שני מאבקים עם ההסכם, אשר אחד מרם היה מרכזי ועמוק

וטענתי שבלי הסכם שנותן לנו מעמד של שיוויון ללא הצבעה, להיכנס לתכניות המחקר

והפיתוח בשלב ההתהוות, לא נוכל להפיק תועלת מעניין שבו אנחנו משלמיס 30 או 35

מליוני דולר לשנה, כדי לאפשר לנו השתתפות.



בהסכם הראשון קיבלנו אח מה שדרשנו ובראשית 96' חל שינוי חחח הנשיאוח

הצרפתית, בניגוד להערכה שהיתה במשרד החוץ כאילו צריך לסכם את כל הדברים עם

הנשיאות הגרמנית, כי הנשיאוח הצרפתיח תהיה לרעתנו. כאשר 1א לכאן שר החוץ

הצרפתי הוא לקח על עצמו לעשות שינוי, וקיבלנו מעמד של שיוויון שיהיה, לדעתי,

חשוב מאד בשיתוף הפעולה הטכנולוגי בינינו.

נכון שיכולנו להשיג עוד כמה יתרונות בתחום החקלאי ובתחום ה- opt.

בגלל הפתיחות של מזרח אירופה., בתחומים בהם אנחנו חייבים לחבר את כללי המקור

שלנו עם המזרח אירופאים בכניסה המחודשת לאירופה, כאשר יהיה שיתוף פעולה. לא

השגנו את זה ואנחנו ממשיכים אח המאמצים בנושא זה.

בתחום הרכישות הממשלתיות - דחינו, עד אחרי ההסכם, את המשא ומתן, בגלל

שהיתרון היחסי הוא בידינו. בינתיים פתחנו את הרכישות הממשלתיות יותר מהם, והם

זוכים ברוב המכרזים במדינת ישראל, בעיקר בתחום של חברת החשמל.

עלתה שאלה לגבי הממונה על ההגבלים העסקיים; אדוני היושב ראש, אם אתם

מעוני ינים לקיים דיון בנושא אפשר להזמין אותו. אני השר הממונה על ההגבלים

העסקים, אבל הוא לא חלק ממשרד התעשיה והמסחר.

דן תיכון, כמו חלק מהתאחדות התעשיינים, הוא בעד קיצוץ בתקציב המדינה

אבל הוא נגד ההשלכות של הקיצוץ. לקיצוץ בתקציב המדינה יש השלכות על כל

המשרדים. במשרד שלנו היו קיצוצים ניכרים, מבסיס 95', ובתיקציב הזה קוצצו רק

דברים שעליהם החלטנו יחד עם האוצר והיתה הסכמה עם האוצר. ישנם נושאים שנויים

במחלוקת בינינו לבין האוצר לגבי חלק מן התקציבים, בעיקר בחוק לעידוד השקעות

הון. אני הצבעתי נגד התקציב כי לא ראיתי הצדקה לקיצוץ הזה, אבל ברגע שהממשלה

קיבלה והחלטה על קיצוץ, הייתי חייב לנקוט בפעולות, ובתוך הקיצוץ הזה קרן השיווק

נפגעה קשות.

מאחר ואנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו בודקים מחדש, ידור עם האחראים על

קרן השיווק והגורמים שאיתם אנחנו עובדים על העניין הזה, את הקריטריונים שהיו

בתוקף בשלוש השנים האחרונות, אנחנו בודקים, האם בתנאים שהשתנו, מבחינת המדינות

שנפתחו ביחסים בינינו, הצורה שבה משווקים וכו', האם הקרן צריכה לעבוד באותה

רגזחכונת כפי שהיא עבדה או בצורה אחרת. לקחנו פסק זמן של כשלושה-ארבעה חודשים

שבו נבחן את הנושא ואולי נחזור בעוד מספר חודשים לאוצר ונחליט ביחד מה לעשות.

עובדה שבקרן המחקר והפיתוח הגענו באמצע השנה להבנה עם האוצר לגבי שינויים

שהתווספו בתנאים מסויימים, חלק היתה תרומה מתוך המשרד וחלק מהרזרבות הכלליות

של המשרד. על סמך הדיון שנקיים עם האוצר בעוד שלושה חודשים לגבי ההיקף נוכל

לראות אם אפשר לעשות תיקון בשנת 96' או בשנת התקציב 97'.

אני מבקש מיחיאל לומר כמה מילים על הירידה בתקציבי פיתוח תשתיות.

התכניות שלנו היו לביצוע כל ההתחייבויות שישנן בשטח, והמצב הוא שבגלל

קיצוץ בתקציב אי אפשר לבצע את כל ההתחייבויות שלנו ליזמים.

מה אתה אומר ליזמים? שלא יהיה להם חשמל?

אנחנו נותנים דברים עיקריים אבל יש כאלה שלא יהיה להם חשמל באזורי

תעשיה. אנחנו נותנים לפי הכסף שיש.

אני מעיין בענין הזח בשחי רמות - האחת היא רמה של התייחסות לשינויים

רטרוטקטיבייס בהחלטות הממשלה, וההשלכות של זה על תדמית של מדיניות ויציבות

כלכלית של המדינה- הרמה השניה, היא הרמה הקונקרטית, העניינית, העיונית, צריך

לעשות משהו בעניין זה. רבזמשלה הזאת, בהרכבה לפני רצח ראש הממשלה ז"ל, החליטה

ללכת על הארכת חוק עידוד השקעות הון בתעשיה עד 1996.

גס הכנסת אישרה.

נכון, כי הבאנו את זה להארכה. אני מדברת על מדינת ישראל באופן כולל

ולא עושה הפרדה בין הבזמשלה ובין הכנסת, כי הבעיה היא איזו אווירה יוצרים סביב

המדויניות הכלכלית. בשלב מסוים היה לשר האוצר ערעור שהובא ב- 03.08 לראש הממשלה

המנוח, יצחק רבין, להכרעה, והוא הכריע שהחוק יאושר במתכונתו כולל המענקים -

38%, ובלי תוספת תקציב. בעקבות זה היחה שאילתה שהופנתה לשר האוצר, ע"י חה"כ

שלמה בוחבוט, ובתשובה לשאילתה הזאת ענה שר האוצר ב- 29.08.95 ואמר: "בשלב זה

לא יהיה שינוי במענק הניתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בתעשיה".

על סמך זה נמסר לסדרה של חברות שהחוק נשאר בתוקפו עם 38%. מסתבר

שישנן שתי חברות שיצאו עם הנפקות בארצות הברית, וציינו את ה- 38%. הן שוקלות

ללכת עם העניין לבג"צ. כאשר הן עומדות בפני בעלי המניות שלהן הן בבעיה, לכן

כאשר אני מדבר על התדמית שלנו בחו"ל זה לא בתאוריה. נשיא חברת פולקסווגן ניהל

משא ומתן ממושך עם מפעלי ים המלח, אבל הוא בא גם לראש הממשלה, לשר האוצר ואלי

לשאול האם הכניסה שלו לשותפות במפעל המגנזיום יכולה להתבסס על החוק הזה. אמרנו

לו - זה החוק, זה הבסיס ועל זה מדובר. הוא שוכנע והיה במשא ומתן גם עם מועצת

המנהלים שלו. גם כאשר נתקבלה ההחלטה להביא את פולקסווגן לישראל זה לא היה

פשוט. היא היתה אחת החברות הראשונות בגרמניה ובאירופה שהחליטו להיכנס להשקעה

משמעותית בארץ.

לא נעים לקבל מכתב כפי שהוא כתב לראש הממשלה שמעון פרס, שאומר - אתם

רציתם "לשדר באמצעותנו לחברות אחרות באירופה, ואנחנו ביססנו את כל החישובים

שלנו על 38%. השינוי הזה הוא שינוי בעייתי ואתם עלולים לשדר בדיוק ההיפך ממה

שאתם רוצים. כתוצאה מהמכתב הזה החליט ראש הממשלה שמעון פרס שלגבי פולקסווגן

יישאר על כנו מה שהובטח, למרות שזה לא עבר עדיין את האישורים ההסכם בין

פולקסווגן לים המלח נחתם במשרד ראש רבזמשלה בירושלים, בזמן ביקור הקאנצלר קוהל,

כשמאחוריו עומדים ראש רבזמשלה יצחק רבין ז"ל, רוקאנצלר קוהל, שר האוצר ואני.

נכון שבאופן פורמלי הנושא עוד לא אושר אבל זאת התחייבות מדינה מאד

משמעותית כי גם לאינטל שר האוצר ומנכ"לו הקודם, אהרון פו גל, ואני ומנכ"לי

הקודם, נתנו התחייבות רב שנתית בעל פה שגם אם ישונה החוק, הוא ישאר על כנו

לגבי אינטל.

צריך להיות כלל אחד לכל המשקיעים, אתה לא יכול לתת לכל אחד משהו אחר.

זאת גם דעתי; אני מסגיר את הנתונים. מבחינה זו, מי שמשנה את זה

רטרואקטיבית עושה טעות. השינוי הרטרואקטיבי הוא שינוי שמשעותו ופגיעתו הם

הרבה מעבר לשאלה המספרית בטווח הקצר.

כאשר אומרים לי ש- 38% זה מוגזם, לפני שנגיע לענייך התקציבי, אני

רוצה שנדע אל מול מה אנחנו עומדים; חוק עידוד השקעות הון, בניגוד למה שאומרים

כמה אנשים, היה מכשיר הצמיחה החשוב ביותר בשנים האחרונות במדינת ישראל. אם

אנחנו יודעים שהתעשיה המיצאת היא שהובילה את הצמיחה הזאת, והמכפיל שלה הוא בין

3-1 ל- 4-1 באיזורים שונים, צריך לדעת שפגיעה במכשיר הזה היא פגיעה בשני

אנחנו מתחרים על כל השקעה במדינת ישראל מול הצעות אלטרנטיביות

במדינות הכי מפותחות בעולם. בסיבוב האחרון שהיה במשא ומתן עם אינטל, אריזונה

היתה המתחרה. אנגליה, סקוטלנד, אירלנד ואיטליה מציעות הצעות באיזורים מסויימים

בחבילות שיש בהן 60% -100% מענקים.

חה"כ ויינשטיין, גם אני יודע על תעשיינים שאומרים שאפשר לבוא עם

הצעות פחותות אבל הם לא משקיעים בארץ. אלה תעשיינים ישראלים שהולכים להשקיע

בחו"ל. דיברתי עם חלק מהם השבוע כי נגיד בנק ישראל מצטט לי אותם. יש לי

תעשיינים שאומרים - אני לא צריך מענק של 38%, אבל הם לא הולכים להשקיע בנגב או

בגליל או בירושלים. במדיניות הליברלית שנהוגה אצלנו היום, ואני בהחלט בעדה, רם

משקיעים היכן שכדאי להם להשקיע. אם באיזור מסוים באיטליה רם- יקבלו מענק של

60%, ולחלק מהם יש עדיין מספיק ציונות כדי להשקיע במגדל העמק, אבל בסוף חברי

מועצת המנהלים שלהם, שחילק ממנו לא בארץ, ישקיע באיטליה.

זאת תחרות אחת. אין לנו מענקים בתל אביב. מכשיר המענקים הוא מכשיר של

איזורי עדיפות אי, בעיקר - ירושלים, הנגב והגליל. קחו ממנו, לפי הצעת האוצר,

21% ואני מבטיח לכם שאתם מצמצמים את הפער לטובת תל אביב בצורה כזאת שיבואו

ו ישקיעו שם. עדיין עיקר ההשקעות הולכות לאיזור גוש דן, ושלא תהיה אי הבנה

בנושא. יש הרבה שחברות שבאות גם בלי מענקים, ולתל אביב, לא רק שאני לא מבקש

מענקים, יש לי בעיה של כוח אדם.

חברים, תבדקו לאן הולכים כל המענקים של מדינת ישראל; באופן טבעי רם

מרוכזים בתשתיות, בתקשורת ובתחבורה וחלק מהם מענקים שלי. זהו כמעט המכשיר

היחידי שנותן פירות בסדר עדיפות שמקובל על כולם ונותן תוצאות של חברות

מצוינות. אלביט היא לא חברה חלשה והיא לא היתה הולכת לכרמיאל או למגדל העמק

בלי המענק הזה. מי שרוצה לקחת 21% שיידע מה תהיינה התוצאות ושלא יתפלא אחר כך

ויאמר לי - נתת עדיפות למרכז הארץ, כי זאת המשמעות של העניין, ומרכז הארץ לא

זקוק לזה.

השאלה שיכולה להתעורר היא שאולי המעמסה התקציבית היא באמת כזאת שאין

ברירה וחייבים לקצץ; לפי הצעת האוצר, אם זה יקוצץ ל- 30%, הפער בין 30% ל- 38%

מתקציב 96' הוא 22 מליון ש"ח. הפשרה שמוצעת היא 11 מליון ש"ח. יש לי ויכוח מה

בדיוק אמר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ולצערי הוא לא כאן כדי להעיד על זה.

אנחנו לא נוגעים בתקציב מזומנים 96'. המאבק הוא על תקציב הרשאות להתחייב.

תקציב הרשאות להתחייב, עם כל הדברים שבצנרת ועם כל המענקים הגדולים, אם כולם

יבואו, ובניגוד לאוצר אני עוד לא רואה אותם באים, ההערכה של משה דברת היא

שהפער בין 30% לבין 38% יהיה 800 מליון ש"ח לתשלום בפריסה של 10-4 שנים.

ציינתי שאני לא רוצה להיכנס לוויכוח של 34% או 38%, ואתה הסברת את

זה.



שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אבל זאת ההכרעה.

לא בוועדת הכספים. ועדת הכספים לא צריכה לעסוק עכשיו בוויכוח הזה.

ועדת הכספים צריכה לשאול, וזה מה שאני שואל אותך, מה דם הביקושים שלך מה

ההרשאה להתחייב שיש לך? מה התקציב שיש לך?

די תיכוו;

אבל הרשאה להתחייב הוא פועל יוצא של גודל המענק.

אני חוזר ואומר; אני לא רוצה להיכנס למלכודת של הוויכוח בינך לבין

האוצר. הוא לא מעניין אותי לצורך העניין הזה. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה: תגיד

לנו מה הן הבקשות, מה אושר ב- 95? אני, כיושב ראש ועדת הכספים, רוצה לדעת אם

לא נופתע שבהתחייבויות שאתם נותנים יושנה, יצטרכו לתת למפעלים בשנה הבאה פי

ארבע או פי שתיים ממה שיש בתקציב, ולא יהיה מצב שבו תשלום למענקים יהיה בעוד

שנתיים או שלוש שנים ויסתום את כל הצנרת. זאת השאלה שאני שואל.

אני רוצה לדעת מה תהיינה השלכות של 34%.

אני מציע לא להיכנס לוויכוח הזה והשר אמר את דעתו.

נניח שהייתי מסכים להצעת האוצר ויורד ל- 30%, או לפשרה של ראש הממשלה

ויורד ל- 34%. שר האוצר ואני סוף סוף מסכימים אחד עם השני בחוק לעידוד השקעות

הון: שנינו לא מקבלים את הפשרה. אם הייתי מסכים ל- 30% האוצר היה צריך לתקצב

את כל מה שיש לי בצנרת, לכן מה שרלוונטי מבחינתי ומבחינתך הוא מה היינו חוסכים

בתקציב. היינו חוסכים פחות מאשר בכל אחת מן הטעויות שנעשו בתוכנית ההבראה של

תע"ש בלבד. בכל תכנית הבראה היה פער יותר גדול מאשר היו יכולים לחסוך בתנופת

ההשקעות הכי חשובה של מדינת ישראל.

אני רוצה לומר כמה מילים על מוטורולה; נציגי מוטורולה היו כאן ואמרו

- אם אתם נותנים לנו את התנאים של אינטל אנחנו שוקלים אתכם יחד עם מלזיה,

סינגפור, אינדונזיה, אירופה וכוי. אינטל עשתה שיווק בינלאומי שלוש שנים לפני

שהחליטה לברא לישראל. דב פורמן היה גורם מכריע במשא ומתן עם אינטל מבחינת

האלמנט המקצועי שלו, כי היתה לו הצעה טובה ביותר. מי שחושב שמשקיעים באים לכאן

כי אין לרגו ברירה פשוט לא פוגש משקיעים.

בינתיים אין לנו הסכמה על תקציב חוק עידוד השקעות הון. יש לי בתוך

התקציב כ- 200 מליון ש"ח עבור אינטל, כי מתוך תקציב של 1.8 מליארד ש"ח אנחנו

נותנים בערך 500 מליון ש"ח כל שנה להשקעות גדולות, ואת היתר שומרים לדינמיקה

של החבדות הישראליות הבינוניות והיותר גדולות. אני לא אתן את כל התקציב לאינטל

ואשבש את כל המשק הישראלי, או שאבריח את המשקיעים לחו"ל.



החוק, כפי שאתם מאשרים אותו, הסעיף הטכני, אומר שכאשר אין לו יותר

הרשאה להתחייב הוא עוצר את האישורים. זאת טכניקה תקציבית.

איפה אתה עומד עם הבקשות?

האם אתה אומר שהסכום הכללי בתקציב הוא בסדר, ואתה רק מתנגד לשינויים

באחוז התמיכה?

אנחנו לא יכולים לנהל ויכוח על האחוזים. אני מציע לעזוב את זה. יש לך

הרשאה להתחייב x, ויש לך בקשות y, איך אתה מתמודד עם זה?

הפער של ה- 800 מליון ש"ח הוא לארבע השנים הקרובות

הוא ל- 10-4 שנים. אני מבקש ממשה דברת להציג את המצב.

סדר גודל התקציב שלנו עומד על 1.8 מיליארד ש"ח לשנה, ואני מדבר על

הרשאה להתחייב. תקציב המענקים שלנו עמד בפועל על 980 מליוני ש"ח השנה, קיבלנו

תוספות במהלך השנה ונגיע ל- 1.3 מיליארד ש"ח בערך, זה תקציב המענקים. בתחילת

השנה, בערך בחודש אפריל, שינינו את הקריטריונים כך שהורדנו מספר נושאים שהיינו

מאשרים אותם עד היום ויותר לא מאשרים אותם, עם כמה בדיקות נוספות שאנחנו

עושים. זה הביא לתוצאות מיידיות. ירדנו במספר והאישורים בכ- 20%, אולי בכסף זח

מתבטא בקצת פחות אבל זה פחות או יותר סדר הגודל. הצלחנו להגיע לסוף והשנה כאשר

יש לנו תקציב של כ- 300 מליוני ש"ח בהרשאה להתחייב, ותלוי כמה אישורים נספיק

להוציא עד סוף השנה.

היתרה הזו מאפשרת לנו, בנוסף להשקעות גדולות שאישרנו השנה, לאשר את

רוב ההשקעה של אינטל במידה ונסכם עם אגף התקציבים על העברות תקציביות בין

סעיפי התקציב, כיוון שהתקציב שלנו ניתן בתחילת רושנה במתכונת מסוימת - מערכת

השקעה, מענק הון והטבות מס. עד היום לא היתה אבחנה בין הדברים האלה ובסוף השנה

היינו עושים העברה טכנית; כרגע אני מבין שישנו ויכוח מסוים עם האוצר ולא ברור

לי איך הוא יסתיים. אם נקבל את ההעברה נוכל לאשר את רוב ההשקעה של טאוור,

מכיוון שצמצום הקריטריונים ושינוי הקריטריונים יביא לתוצאות שיש לנו כרגע יתרה

בהרשאה. זה אומר שנאשר השקעה אחת גדולה, ואת רובה השנה.

במהלך כזה מלא אנחנו יכולים לספוג מחמאות נוספות אם ממוצע היקף הבקשה

והפרטנית הולך וגדל, ואני מניח שאנחנו יכולים לעמוד באישור המסה המרכזית של

אותם 600-500 מפעלים שאנחנו מאשרים מידי שנה, עם קצת ירידה בגלל אותם

הקריטריונים, גם בשנת 96' ואולי גם בשנת 97', וזה קצת קשה לחזות עכשיו. אנחנו

יכולים ליעד 500-300 מליוני ש"ח להשקעות משמעותיות. בזה אנחנו מסוגלים לעמוד,

וזה דורש, להערכתי, עריכת התאמות במהלך השנה.



מעבר לכך, אם מדובר על השקעות גדולות 1היקף של 3 מיליארד דולר, לא

כולן תבואנה, כפי שאמר השר. מוטורולה איננה מונחת בכיס, אבל למרות זאת אנחנו

כוללים אותה בהיקף הזה. בהיקף כזה בוודאי שאין לנו כסף בהרשאה להתחייב הכוללת,

אלא לספוג מידי שנה אותם מאות מליוני השקלים, כפי שהסברתי קודם.

צריך לרוביא בחשבון שמדובר על היקף השקעות שאמור להימשך על פני 6-4

שנים, בהן מדינת ישראל הולכת לאיזושהי פזה כלכלית אחרת. זאת תכנית השקעות

שלדעתי צריך לסכם עליה אם חושבים שזה נכון וצריך לעשות את זה. חשוב כמה

מזומנים צריך לתת וזאת שאלה טכנית.

היו"ר גי גל;

לכמה שנים פורסים את המענק של אינטל?

ההחלטה היתה לעשר שנים אבל גם זו שאלה טכנית.

זה לא עומד בסתירה להרשאה להתחייב?

לא, ההרשאר. להתחייב תרשם מיידית לכן זה לא עומד בתסתירה.

כל ההשקעה של אינטל עומדת במסגרת ההרשאה להתחייב של השנה הזאת?

לא, ב- 96י.

ופריסת התקציב לא עומדת בניגוד לחוק התקציב? אתה מתחייב היום על

תקציב של עוד עשר שנים.

מבחינת ההרשאה זה לא עומד בניגוד כי ההרשאה תרשם. מבחינת תשלום

המענקים, זה לא עומד בניגוד לחוק התקציב, אבל אני חושב שיש כאן איזושהי בעיה

בכך שהמימון נעשה לא דרך המימון הרגיל, אלא דרך הלוואה שמקבלים מאינטל וכאן יש

עקיפה מסוימת.

תודה.האם השר רוצה להוסיף בעניין עוד משהו?

בעניין הטכני ששאלת אני רוצה לומר עוד ד1ר אחד; שאלת איך אנחנו

מתמודדים עם זה; שר האוצר ואני הודענו למליאת הממשלה שבנושא ההשקעות הגדולות

אין בינינו הסכמה ולמעשה אין החלטת ממשלה בנושא זה, וצריך לפתור את הבעיה לפני

תום שנת התקציב. אני מניח שכאשר ראש הממשלה ישוב מחו"ל, הוא יביא למליאת

הממשלה את הוויכוח בינינו ולאחר ההחלטה הזאת האוצר יצטרך לתקצב על פי ההחלטה

החדשה, אם זה 38% או 30%. בכל מקרה הוא יצטרך להוסיף תוספת להרשאה להתחייב על

96',

אני רוצה לענות לחבר הכנסת ויינשטיין, גם ברמה המהותית וגם ברמה

הפורמלית. ברמה המהותית, שני מקומות בארץ, קרית גת ויוקנעם, היו תלויות בענף

אחד לפרנסתם מזה זמן רב. יוקנעם - בסולתם, אור עקיבא - בשטיחי כרמל וקרית גת-

בטכסטיל. כשנכנסתי למשרד המסקנה שלי היתה לטפל במוקדי משבר ולנטלה, אבל לא

לגרום לאף אחת מהן להיות תלוי בענף אחד ובאותו סוג של עבודה, שיכול לעלות

ולרדת בזמני שפל. סיכמתי עם ראש עירית גת שאם אינטל תבוא לקרית גת אני אתנגד

לכך שוישיי תבוא גם לאותו מקום, ראשית בגלל הנקודה שציינתי וגם משיקול של

פיזור ההשקעות הגדולות. השיקול הוא שאם מקום אחד מקבל השקעה גדולה הרי ממילא

יש לזה תוספות מסביב של קבלני משנה וכדומה, ויש לזה השפעה סביבתית אדירה. שני

מפעלים כאלה במקום אחד, במדינה קטנה כמו מדינת ישראל - זאת תהיה טעות במחינת

הראיה הכוללת.

וישיי התחילה לבדוק את באר שבע. היה לי ויכוח די קשה עם ראש עיריית

באר שבע שאמר - קרית גת תפגע בבאר שבע בהשקעות. אמרתי לו - אותם נימוקים אמרו

על דימונה ועל ירוחם כאשר באר שבע קיבלה איזור עדיפות אי כשהיתה במשבר, ועובדה

היא שדימונה וירוחם נהנו מהפיתוח של באר שבע. בנוסף לכך אמרתי לו שאני לא אתן

לאנשים שכבר התחילו לבדוק את באר שבע לברוח בקלות מבאר שבע לקרית גת. עובדה

היא שוישיי בודקת את באר שבע.

תודה. חה"כ פיני בדש, בבקשה.

לפני שנה רצו להוריד את המענק ל- 30%, והיה על כך ויכוח, ואני רואה

את הנזק שנגרם לנו בהליכים של קליטת מפעלים. מפעל לא בא בוקר אחד ואומר - אני

בא אליכם ורוצה להשקיע. זהו תהליך שלוקח כמעט שנה - יש משא ומתן ועד שמתקבלת

החלטה עובר זמן רב. אווירת אי היציבות בנושא המענקים גורמת לבלבול, לחוסר אמון

ולכך שלפעמים רצים כדי לסגור את המשא ומתן או שאומרים - אתם לא יציבים

ומפסיקים את המהלך.

לזכותך ייאמר שכמעט מחצית מהסכום השקעת בדרום בנושא התעשיה, רואים

תנופה בלתי רגילה שהתחילה ואנחנו רק בתחילת הדרך. כל השינוי עלול לגרום לעצירת

התנופה. ה- 8% הם קריטיים. כשאתה יושב עם משקיע ועושה חשבון הוא אומר - אני

צריך להביא עובדים מתל אביב, אני צריך לשלם שכר דירה, ההובלה יותר יקרה וכרי;

הוא עושה לעצמו שיקולי כדאיות. לפעמים 8% לא ישפיעו אבל רם בדיוק הנתון רוקריטי

אם לאותו משקיע כדאי או לא.

נכון להיום ישנן הרבה מאד השקעות בקנה, הרבה מאד מפעלים שמתעניינים

ובודקים את כדאיות המעבר לדרום ואני אומר ששינוי כזה יעצור את כל התהליך וחבל.

זהו תהליך שלא ראינו הרבה שנים, הוא נמצא בתנופרו וזאת עלולה להיות בכיה

לדורות. אנחנו צריכים להילחם במלוא העוצמה. באופן אישי אני חושב שההחלטה על

קרית גת היתה טעות.

גס עומר היא לא בדיוק הבחירה הנכונה.

אני לא מסכים איתך.

זה רק אומר לך שיש על עומר בקורת דומה כמו שיש על קרית גת.

מה שעומר עשתה לבאר שבע זה שהיא הפסיקה את רובירוקרטיה; כשבא משקיע

ואומר - אני הולך לבדוק אפשרות השקעה בעומר, בבאר שבע עוזבים הכל ומטפלים רק

בו. זה גרם ליעילות מירבית בבאר שבע. עומר מביאה סוג אוכלוסיה שאלמלא עומר

היתה איזור פיתוח אי, אותה אוכלוסיה לא היתה מגיעה לשם כלל. אלה אנשים שמחפשים

אווירה וסביבה אחרת ואלמלא עומר רם היו נשארים במרכז הארץ.

יכול להיות שבנושא השקעות הענק כמו אינטל או מוטורולה, אולי צריך

לעשות שיקולים אחרים בנושא המענקים. אלה מסות כבדות מאד שאוכלות את כל הקופה

תודה. חה"כ רפי אלול, בבקשה.

ראשית אני רוצה לברך את השר והצוות שלו על כך שנעשה שינוי אדיד

בהתייחסות לנושא התעשיה, ואני יודע שזאת לא רק הרגשה אישית שלי אלא של ציבור

גדול מאד במדינה. אני לא רוצה לדבר על התקציב אלא להעיר כמה הערות, ברשותך.

אני יודע שאתה נמצא עכשיו במלחמה קשה מאד ואני רוצה לנסות יחד איתך

לעשות משהו אחר. הייתי מציע ליושב ראש הוועדה שנאשר את הסכום כפי שהוא . אם השר

יחליט שלמקום מסוים מגיעים 40% - יתך להם 40%.

אי אפשר, יש חוק.

אני אומר את הדברים כי ישנם מקומות מוכי אבטלה וגם אם תתך למשקיע 38%

מענק הוא לא ישקיע שם, בגלל סוג האוכלוסיה, המקום וכוי. אין לי ויכוח על הסכום

ואני אומר שאם יתפשרו על הסכום, אני מאד מקווה שהכסף הזה לא יילך לדברים

אחרים, אלא לאותם ישובים בפריפריה.

בנושא מחקר ופיתוח תעשייתי, בשנים קודמות התקציב עלה באופן דרסטי

והשנה רק עם עליית המדד, יש לזה סיבה?

התקציב עלה ב- 10% ריאלי. זה פחות ממה שהיינו רוצים אבל זאת עדיין

עליה.

בנושא זה היה גידול כמעט יחידי למרות ר1קיצוציס בתקציב רגזשרד.

אתמול היה דיון מאד מעניין עם משרד הקליטה ודובר על נושא העסקים

הקטנים. אני מאמין שאתה חש כמוני בנושא זה, ואני חש שכל הנושא הזה גורם למהפכה

חברתית בערים מוכות אבטלה. לא מדובר רק על כך שלאדם יש מקום עבודה אלא ממש

מהפכה. הכבוד העצמי של אותם אנשים עולה ואני מקווה שיושב ראש הוועדה יקיים

דיון מיוחד רק לנושא זה. ישנם עסקים שמטפל ברבו משרד התעשיה והמסחר, ישנם כאלה

שמטופלים ע"י משרד העליה והקליטה, וכאלה שמטופלים ע"י הסוכנות היהודית. אני

חושב שמשרד התעשיה והמסחר צריך לטפל בזה כי הדבר החשוב ביותר היא התרומה

החברתית שמתקבלת.

תודה. חה"כ יוסי ונונו, בבקשה.

ראשית, כל הברכות והתשבוחות לשר התעשיה והמסחר ולצוות משרדו. הבאתם

מהפכה במיוחד לנגב ולדרום במאבקכם ובפעילותכם, לכמה איזורי תעשיה גדולים, כולל

לאיזור התעשיה בעומר ובבאר שבע. אני מקווה שגם בית הגדי יתחיל להתקדם, ואין

ספק שהמאבק של השר על כך שלא יהיה שינוי בחוק עידוד השקעות הון הוא מאבק חשוב

וראוי לחמיכה.

אני תושב שצריכים להיות זהירים מאד מצעדים שעלולים להיות בלתי הפיכים

ויש לזכור שהפחתה מ- 38% ל- 30% היא הפחתה של למעלה מחמישית מכל מענק שכל יזם

מקבל, ולא נוכל לנבא באיזו מידה הדבר יוכל להשפיע על היזם בהחלטותיו. במשך

שנים רבות אמרנו שהוזרמו הרבה כספים לאיזור הדרום דרך חוק עידוד השקעות הון,

ורם לא היו אפקטיביים, כלומר - התוצאות היו דלות. סוף סוף אנחנו רואים תמורה

ותפוקה מכל אותן השקעות בעקבות המדיניות של עידוד השקעות הון.

אני תושב שנעשתה החלטה נכונה לגבי אינטל וקרית גת, והפיכתה לאיזור

פיתוח אי. אני טוען שזה לא יפגע בבאר שבע ובאיזור. קרית גת, באר שבע ודימונה

הן איזור אחד ופועל שם חוק כלים שלובים; אם מתפתח מקום אחד הוא משפיע גם על

השני.

מה שמדאיג אותי הוא שמזה שנתיים הולכים להפחית את התקציב להשקעות

בפיתוח איזורי תעשיה, הוא ירד מ- 94' ל- 95' וזאת המגמה גם לשנה הבאה. לדעתי

צריך להיזהר עם זה.

תודה. תהייכ סילבן שלום, בבקשה.

אני רוצה לברך את השר על כך שסייר אתמול ביהודה ושומרון, באיזור

התעשיה ברקן, ואני חושב שזה מעיר על כל שיש לו עניין לעזור ולסייע לכל

הסקטורים שעוסקים בתעשיה, בלי קשר למיקומם הגאוגרפי.

לגבי חוק עירור השקעות הון; ישנו תמיר מאבק גדול לקצץ בתקציב המדינה.

חלק מן העניין הוא לקצץ גם במענקים. אם היו אומרים שהמענקים יישארו באותו גודל

אבל מבחינה תקציבית יתחלקו אחרת, הייתי אולי מסכים, אבל אם המטרה היא לבצע רק

הפחתה תקציבית, יש מקומות טובים יותר לקיצוצים.

ידוע לנו שחלק גדול מן המשקיעים שבאים מחו"ל רוצים את המענק, כי בכל

מקרה לא משלמים מס. כאשר מדובר על פטור ממס לעשר שנים זהו בדרך כלל צעד פחות

אפקטיבי כי רוב החברות או המפעלים שמשקיעים לא משלמים מס בשנים הראשונות, וכך

רם מרוויחים פעמיים. לכן בעניין זה אני חושב כמוך ואם לא יהיה למשקיע אינטרס

ללכת דווקא לאיזורי פיתוח, הוא ישקיע באיזור המרכז.

נושא נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא נושא העסקים הקטנים. עסקים

קטנים הוא נושא שמצריך יתר טיפול וטוב היית עושה אם היית לוקח את הנושא תחת

חסותך. מדובר בסקטור ענק עם המון בעיות.

תודה. השר חריש, בבקשה.

נשאלתי לגבי אינטל והאופן בו אנחנו בודקים את החברה הזאת. מרכז

ההשקעות בודק את אינטל כאילו לא היתה התחייבות של הממשלה ולוחץ עליהם. בגלל

סרר גודל ההשקעה אני מקבל כל שבוע דיווח אישי ממרכז ההשקעות בנושא זה. חטיבת

ההיי-טק לקחה לצורך העניין יעוץ מקצועי חיצוני נוסף של מומחים ללוות אותה

בבדיקה, כי סדר הגודל של ההשקעה מחייב כניסה לפרטי פרטים. ישנה בדיקה נוספת

שעורכת היתירה לאיזורי פיתוח בעניין הדרישה לגודל הקרקע שאינטל ביקשה. הבקשה

הראשונה היתה ל- 300 דונם בירושלים ולא נמצאו כאלה, והיום מדברים על 700-600

דונם בקרית גת. יש סטנדרטים כדי לדעת מה דרוש לחברה בסדר גודל כזה ולשם כך

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם מערכת מומחים. אנחנו מעריכים שכל הבדיקות

תסתיימנה בחודש ינואר הקרוב ואני מציע שאת ריכוז כל הבדיקות נעביר לוועדה

בצורה מסודרת כדי שהוועדה תוכל לראות איך אנחנו עובדים.

כולל מענק תשתית.

כולל רגל. אנחנו מחי יחסים מאד ברצינות לכל פרט בנושא הזה.

לגבי העסקים הקטנים, חה"כ סילבן, אני אעביר לך דו"ח בכוזב על כל מה

שנעשה בנושא זה ולדעתי מתבצעת כאן מהפכה. הרשות לעסקים קטנים קמה ביוזמתי וכדי

שהיא לא תהיה בשליטה ממשלתית, אנחנו שותפים בעסק שהעסקים הקטנים הם הרוב

בתוכו. כמעט כל ארגוני העסקים בארץ נמצאים ברשות וישנה אינטראקציה מצוינת.

הגענו עם האוצר לעבורה משותפת טובה למדי וכרגע ישנה בעיה עם נושא ריבית

ר1בנקיס, ועקב כך בנק הפועלים הסתלק מן העניין. אנחנו מטפלים בבעיה, ואני אשלח

דיווח על כל הנעשה.



לגבי הידיעה שהתפרסמה היום בעיתון הארץ; כותרת הכתבה אומרת - השר

חריש מעסיק שישה רובריס ואנשי יחסי ציבור, והכל בגלל הפריימריז. אני רוצה לתת

את העובדות. העובדה הראשונה היא שעכשיו אין לי דובר משרד. יש לי תקן שפנוי כבר

כמה חודשים, אבל הידיעה היא עד כדי כך שיקרית. יושב כאן היועץ הכלכלי שלי,

שכרגע ממלא גם את תפקיד דובר המשרד. עוזרת הדוברת עזבה ובמקומה נלקח השם

שישנו, עוזר דובר חדש, זה השם שנקרא בתקן המשרד מאז שאני מכיר את המשרד. אלה

רם שניים מתוך השישה

ישנה תכנית שיווק שירותי המשרד וכאן הכתב עירבב מספר דברים. שירותי

המשרד לא היו ידועים ואתמול, במבצע שארך שעתיים וחצי, קיימנו קו פתוח. בניגוד

להערכה שהיתה לנו, על פי המבצע של שנה שעברה, שיתקשרו 300 איש, אתמול התקשרו

1200 איש לבקש את שירותי המשרד. כל ראשי היחידות ענו ושיווקו את שירותי המשרד.

היו"ר גי גל;

תודה. היו עוד שאלות והערות ואני מבקש להשיב עליהן בכוזב.

הכל נשאר פתוח. חוק עידוד רושקעות הון נשאר פתוח.

הוא לא נשאר פתוח. ועדת רוכספיס אישרה אותו לעוד שנה ויש ויכוח

בממשלה. יש לי שאלה אחת שאני מבקש עליה תשובה, והיא בנושא ההלוואה והפריסה של

אינטל; אני רוצה לקבל יותר הסברים כדי להיות בטוח שזהו מעשה חוקי ותקין.

זה לא על פי החוק. מדובר רק במידה והיזם מסכים.

לכן אני רוצה לבדוק את זה. אני מבקש שתעבירו לנו בכתב, לא חלילה

כטענה, אבל כאשר אישרנו את המסלולים השונים של ערבות המדינה ידענו שהמדינה

תבקש לשלם. אני מבקש דיווח מה היה הדיפולט במסלולים השונים ואני בטוח שבחודש

ינואר, בלי קשר לוויכוח בנושא עידוד רושקעות הון, לקראת 98י, החוק ישונה, כי

החוק תם ב- 97'.

ברגע שהממשלה תחליט...

אם היא תחליט נקיים דיון. כרגע אני יודע שלקראת 98' נקיים דיון פתוח

עם משלחות בנושא עידוד השקעות הון. אני מאד מודה לכם ומאחל לכם המשך עבודה

פוריה.



ב. שינויים בתקציב.

אנחנו עורכים הצבעה חוזרת בשני נושאים.

מי בעד אישור פניה 0525 של משרד התיירות, העברת 20 מליון ש"ח בהרשאה

להתחייב?

העברה למה?

הדיון כבר התקיים וכאשר עורכים הצבעה חוזרת לא שואלים שאלות ולא

נותנים תשובות. אני מקיים הצבעה,

ה צ ב ע ה

בעד: רוב

בקשה 0525 אושרה.

פניה 0490, מדובר בהסדר הקיבוצים, אני מקיים הצבעה.

רוצבעה

בעד: רוב

בקשה 0490 אושרה.

עוד 70 מליוני ש"ח אושרו לקיבוצים. אחה יודע כמה דברים אפשר היה

לעשות בסכום הזה?

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.