הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 559

מישיבת ועדת הכספים שהתקיימה

ביום רביעי. חי בחשוון התשנ"ו. :1 בנובמבר 1995. בשעה 09:00

ג. גל - הי ו"ר

חי אורון

פw בדש

אי גולדשמידט

י' ונונו

ר' פ נחס י

מי שטרית

די תיכון

שי אביטל

ר' אלול

מ' איתן

אי ויינשטיין

רענן כהן

עי עלי

גי שגיא

אי שוהט - שר האוצר

ר' קרול - הממונה על התקציבים, האוצר

שי טלמן - החשב הכללי, האוצר

צי גל-ים - הממונה על הכנסות המדינה, האוצר

די ברודט - מנכ"ל משרד האוצר,

אי לבון - משרד האוצר

ירכלבסקי - "

אי גרינבלט - יי

אי יוסף - "

ג י רדאי - "

אי קרשנר

אי שניידר

סי אלחנני

שי אלתרמן

תקציב 1996 - סקירת שר האוצר



תקציב 1996 - סקירת שר האוצר אי שוחט

ר!יו"ר גי גל;

בקר טוב, אני פותח את הישיבה.

מי איתן;

אני רוצה להעיר לנושא הדוברים. דוברים הם של סיעות ושל משרדים ממשלתיים?

אני בעד זה, אבל אני רוצה שיהיה שוויון..

הי ו"ר גי גל;

אנחנו לא נעסוק בזה עכשיו.

מי איתן;

הוציאו מהחדר את דוברת הליכוד. בעקרון אי אפשר להוציא דוברת של סיעה

ולהשאיר דוברת של שר.

הי ו"ר גי גל;

אם תרצה נשוחח על זה לא עכשיו. לא חרגתי מהמסורת שהיתה עד עכשיו. תרצה

לשנות - נשנה.

די תיכון;

למה אתה לא פותח את הישיבות?

היו"ר גי גל;

אנחנו נחלק את הדיון לשנים. נשמע היום את האוצר ואם נספיק גם כמה חברי

כנסת. ביום שני בשעה 10 אנחנו נמשיך את הדיון על התקציב.

עי עלי;

אם יש סחיטה של גורמים שונים מאד צודקת איך תביאו את זה לידיעתנו? יש

איזה גורם שחושב שיש לו הזדמנות לסחוט את התקציב, אנחנו צריכים להביא את זה

לדיון אצלנו, שלא להיכנס לסחטנות סתם.

היו"ר גי גל;

ההערה נשמעה. אני רוצה לחזור לנושא. אנחנו נמשיך ביום שני. נשמע חיום על

תקציב 1996. תרשו לי לומר כמה מלים לפני שאתן לשר האוצר את רשות הדיבור.

החל מ-1979 אנחנו נכנסנו לעידן חדש אחרי שלשה דורות שבנינו משק וחברה

במצור, כאשר המוצא היחידי היה דרך הים או דרך האויר. אנחנו נמצאים היום במצב

שהגבולות פתוחים כמעט לכל הכיוונים. אין לי שום ספק שאנחנו נכנסים לעידן חדש

שיש בו סיכויים ענקיים, אבל גם בעיות אחרות מאלה שידענו במשך שלשה דורות.

הייתי מאד רוצה שנתחיל במהלך הדיונים שאנחנו מקיימים והדו-שיח בינינו

לשאול את עצמנו איזה משק ואיזו חברה אנחנו צריכים בעידן החדש כאשר הכל פתוח.

בהנחה שאנחנו רוצים לראות במדינה בית לעולים לא רק מארצות המצוקה אלא גם



מארצות המערב, במקום שהבנים שלנו רוצים להישאר. במלים אחרות, מדינה שממשיך

להיות בה איזה שהוא ייחוד, איזה שהוא טעם מיוחד ולא עוד מדינה אחת באיזור או

עוד מדינה אחת בגלובוס. אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת. אני מבין שהדיון היום יימשך שעה

בערך. אני אומר את דברי בקצרה ואתן גם למנכ"ל, לראש אגף תקציבים ולממונה על

הכנסות המדינה להציג בכמה מלים את התקציב, וההמשך יהיה ביום שני הקרוב.

אני חושב שהתקציב שמונח על שולחן חכנסת ומובא היום לדיון ראשוני בוועדה

הוא תקציב שמבטא את אותם דברים שהממשלה בעצם החלה בעשייתם בתפיסה כלכלית מאד

ברורה, תוך מאמצים להגיע ליעדים שנקבעו מראש בתקציבים של השנים 1994 ,1993 ו-

1995. על בסיס הנחות אלה אנהנו ממשיכים בתקציב 1996.

היו לנו מספר יעדים תוצאתיים ומספר כלים שדרכם רצינו להגיע אליהם. אני

הייתי אומר שהיעד המרכזי של הממשלה היה צמיחה של חמשק. היה עלינו להתמודד עם

בעיה של קליטת עולים בהיקפים גדולים. בתקופת הממשלה הקודמת אכן הגיעו 400000

עולים ובתקופה שאנחנו מכהנים למעלה מ-300,000 עולים. אבל אני חושב שנטל הקליטה

ברובו נפל על השנים האלה שאנחנו היינו בשלטון. היח ויכוח גדול בתחילת כהונתי

כשר אוצר איך להתמודד עם הנושא. הוא גם היווה נושא מרכזי במערכת הבחירות של

1992, קבענו קו מסוים שדרכו הלכנו. אני שמח, ואני אומר את זה מעבר לויכוחים

פוליטיים כאלה ואחרים, שרזיתה תוצאה של יצירת מקורות עבודה כתוצאה מהצמיחה

בהיקף של למעלה מפ 400000 מקומות עבודה.

די תיכון;

הממשלה הקודמת התחילה בזה.

אני אומר מה אופיו של התקציב ומהם יעדי התקציב. עם כל הכבוד לך אני אגיד

בדיוק את מה שאני רוצה להגיד.

ואני אגיד את מה שאני חושב.

הוא יכול להגיד את מה שהוא רוצה וגם אתה, אבל לא בתוך דבריו.

ואם הייתי צריך הוכחות שאתה תגיד את מה שאתה רוצה, אז הבחנתי בזה באולם

המליאה.

להיום זה מספיק, תנו לנו להמשיך בשקט.



שר האוצר א' שוחט;

אני יחוזר ואומר, היו קווים מסוימים שעל פיהם נערכו התקציבים. אני חושב

שגם התקציב הזה, שהדיון בו נפתח חיום בוועדת הכספים, מבטא מגמות של מדיניות

תקציבית אחראית מאד, עם הנחות לגרעון יורד. למרות שאנחנו יודעים שב-1995 לא

נעמוד ביעד של הגרעון, אני מניח שעל כך ודאי יחליפו מלים אחרי כן, עדיין אנחנו

חיים במשק שבו אחוזי הגרעון חם מהטובים, כולל במדינות המפותחות שבעולם, בעלות

תוצר גבוה ואינפלציה נמוכה. מי שמכיר את הדברים יודע שאין לנו במה להתבייש במה

שקורה בנושא הגרעון התקציבי.

היעדים שמוצאים את ביטוים בתקציב מהווים בסופו של דבר המשך של סדר

עדיפויות שקבענו והלכנו בו. זה נכון בתחום התשתיות ובתחום החינוך. בתחום

המשכנתאות עשינו עידכון. אפשר להתיחס אליו כאחיזת עיניים, אבל אנחנו גם בודקים

את קצב המימוש, שהוא לא פחות חשוב כאשר מקבלים הכרעות. קצב מימוש גם בחתכים

חשונים של התקציב, כמו זוגות צעירים, כמו עולים חדשים, כמו איזורי פיתוח, גם

ברמת הניקוד של האוכלוסיה. הממשלה החליטח לחוסיף כמיליארד שקל לסכום המשכנתאות

הממשלתיות, מעל לחמישה מיליארד שהיו קיימים בתקציב. אני חושב שהלכנו כאן בדרך

המאד נכונה וכל סיפורי המעשיות על אי מימוש משכנתאות אין להם ידיים ורגליים.

יש לנו נתונים מדויקים איך נעשה המימוש. ואכן החיזוק שנתנו למשכנתאות מתיחס

בדיוק לאותן קבוצות שהממשלה צריכה לתת להן עזרה, ואם אלה שיש להם ניקוד יחסית

נמוך והם בקצב מימוש הגבוה ביותר מתוך הקבוצות הזכאיות, לא אלה צריכים לקבל את

העזרה.

התקציב הוא נכון מבחינת היעדים לטעמי. הוא צריך לחשי ג את אותן מגמות, את

אותם דברים שלאורם בנינו את התקציבים הקודמים.

אני לא בא ואומר שאנחנו חיים במצב שאין לנו בעיות. יש לנו בעיה במאזן

התשלומים. היא פחותה מהנבואות שפיזרו גופים מסוימים ואנשים מסוימים במהלך

השנה, אבל היא עדיין בעיה שאי אפשר להתעלם ממנח.

לפי הניתוח שבידינו, ואני מניח שציפי תגיד כמח מלים בענין, חפער בחשבון

חשוטף יהיה כ-4 מיליארד דולר לפי הממ"ס השנה לעומת 2,5 מיליארד דולר בשנה

שעברה. הפער הזה רובו ככולו נובע משינוי בתנאי הסחר. מבחינת הממשלה הנטל עדיין

כנטל, אבל בסיכומו של דבר אני הייתי מציע להכניס את הדברים לפרופורציה הנכונה.

מיקי, שמעתי את ההערה שלך לגבי יחס החוב לתוצר. יחס חחוב לתוצר הוא הקובע

את יכולת המשק לשלם. לכן גם הכללים הבינלאומיים לא מדברים על מספרים מוחלטים

אלא מדברים על החוב יחסית לחוזקו של המשק, קרי התוצר. מבחינה זאת אני נמצאים

בתחליך ירידה ולא בתהליך עליה.

מי איתן;

זה לא תלוי בהרכב התוצר?

שר האוצר אי שוחט;

בוא נטפל בתוצר. אני כרגע מדבר על המצב הזה. למרות קליטת העליה, הוצאות

השלום, מה שאנחנו עושים בתשתיות, ההקצאה בחינוך וההקצאה בהברה עדיין אנחנו

במצב של ירידה של היחס של ההוב, גם החוב החיצוני לתוצר וגם החוב הציבורי הכול

לתוצר.

מי איתן;

מהו באחוזים? בנק ישראל טוען למספרים אחרים.



שר האוצר אי שוחט;

אני אמרתי שב- 1994 יש לנו מספרים ודאיים. אקח את שנת 1987-1989, יזיינו ב-

140 אחוזים חוב כולל, מזה 30 חיצוני ו-110 חוב פנימי. בשנת 1992 היה סדר גודל

של 110 אחוזים, שמהם כ-90 חוב פנימי ו-20 חוב חיצוני. בשנת 1993 יש ירידה

מסוימת של 10-12 אחוזים. היינו ב-98 אחוזים חוב כולל. בשנת 11994 סדר גודל של

70 אחוזים חוב פנימי ו-20 אחוזים חיצוני, כלומר 90 אחוזים סך הכל.

והאומדן הוא שהשנה תהיה ירידה נוספת, קטנה אמנם, גם בחוב החיצוני וגם

בחוב הפנימי, כך שנעמוד ב-90 אחוז. אין ספק שבהשקעות שאנחנו עושים ובמטלות

שישנן עלינו אפשר להשתבח בתוצאה הזאת ואין חובה, אפילו פוליטית, להתיחס ולהגיד

אבל כמה זה בערכים מוחלטים. כל אחד מבין שהמשמעות של המשק מבחינת כל מבחן שהוא

הוא היחס בין החוב ובין התוצר.

בתקציב מלווים אותנו דברים נוספים. למשל הנושא של "קשת צבעים". בספר

התקציב מופיעים דברים די ברורים. זה נטל כספי שהוכנס לתוך התקציב על פי הערכות

וסיכומים עם משרד הבטחון ושר הבטחון. ראיתי היום כותרות בעיתונים שהכסף לא

מספיק וצריך לתת יותר. אלה אמירות של דרג מקצועי בצבא, אבל הסיכומים שישנם הם

הסיכומים המחייבים. ודרך אגב, הם בנויים על פי הצעת מערכת הבטחון והצבא. לא

סתם הגענו לסכומים שמפורטים בסעיפים ראשיים של כבישים עוקפים, של הזזת מפקדות

והעתקת אינסטלציות צבאיות, של שב"כ ומשטרה, של חיזוק חישובים ביהודה ושומרון.

מעבר ל"קשת צבעים אי " יש עוד 133 מליון שקל לצרכי בטחון ומיגון של הישובים.

סכום דומה עלה ב"קשת צבעים אי ".

אי וי ינשטי י ן;

דרג צבאי מקצועי בעני ני בטחון בסוגיה כזאת זח דבר שהוא משמעותי מאד.

הדיונים היו עם הרמט"כל ועם שר הבטחון, על סמך מסמכים שהכין אג"ת ופיקוד

מרכז.

שר אוצר שאומר הן עיוור לכל מה שהצבא דורש הוא שר אוצר גרוע בהגדרה.

כאשר דרג מקצועי צבאי יוצא אחרי החלטה בנושא כזה יש לזה משמעות.

אני לא רוצה להגיד מה להערכתי הסיבה. אם היית נותן את מה שהוא רוצח גם ב-

10 מיליארד לא הייתי גומר.

אני חוזר ואומר, אני בלב שלם בא לכנסת עם תקציב שיש בו אחריות. כל

הדיבורים שהתקציב הזה הוא תקציב בחירות אין להם שחר. אני רק יכול לבקש מחברי

הכנסת שיושבים פה בחדר לתת גיבוי ולא לפרוט את התקציב בשום נושא ובשום דרך.

אני יודע את מאפייניה של השנה הזאת, אני יודע את רצונם של חברי הכנסת להציג

עני ן, ואני לא אומר שתמיד מה שמציגים זו בעיה שקשורה בפריימריס ובבחי-רות, אבל

אני חושב שהסך הכל הכולל הוא מה שצריך להוביל את הממשלה. הביקורת יכולה להתיחס

לעובדה שהתקציב גדול מדי וההוצאה הציבורית גדולה, למרות שהתקציב יחסית לתוצר

שלנו יהיה יותר קטן באחוזים.



אני רוצה לתקן אמירות שנאמרו על ידי מספר חברי כנסת כאילו וזתקציב גדל

באופן ריאלי ב-%^7. התקציב גדל באופן ריאלי ב-% 3 ו המירווח של מיחזור

החוב גדל ב-/7, כאשר ברור לחלוטין שהוא לא בעל השפעה. לכן יש לנו ירידה ביחס

של תקציב - תוצר. התוצר שלנו גדל בכ-% 7 ב-1995 והתקציב גדל אמנם ב-% 3, אבל

צריך להבין שבמשק שגדל ב%/7 המשמעות היא הקטנת החלק של התקציב בתוצר ובפעילות

במשק, כאשר ברור שכולנו רוצים שתהליך כזה יימשך.

בחודשיים האלה אני, הנהלת המשרד ועובדיו נעמוד לרשותכם בכל דבר ועני ן,

בהתאם למה שיבקש יושב ראש הוועדה. הכל פתוח, הכל ידוע, אין לנו סודות. אני

פונה בעיקר ליושבים בצד שמאל של השולחן ומבקש מכם לראות את התמונה הכוללת

ולגלות אחריות עליונה, ולא לתת את היד להרחבת התקציב.

בהתחשב באילוצי הזמן ובעובדה שתהיה עוד חתיחסות פרטנית לתקציב עצמו, אני

רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר כמה הערות כלליות שמתיחסות למשק הלאומי. מתוך

הנחה שביום הבאת התקציב וביום הדיון על התקציב זו הזדמנות טובה לנסות ולהעריך

את עוצמתו, את חוזקו ואת התהליכים הכלכליים במשק. לא כל פעם יש לנו הזדמנות

כוללנית וגורפת כזאת.

אני רוצה להתחיל ולהציג את העובדה שהמשק הישראלי הוא משק צומח, משק עם

עוצמה כלכלית מתגברת. התוצר המקומי הגומי מדינת ישראל יעמוד על פי הערכה בשנת

1995 על 262 מיליארד שקל, או 87 מיליארד דולר, שהם כ-15,000 דולר לנפש.

המשק הישראלי הוא בעל כושר ייצור די משמעותי, תוצאה של צמיחה מתמשכת כבר

חמש-שש שנים בקצב מרשים של קרוב ל-%/6 לשנה במונחים ריאליים. צריך קודם כל

לשפוט את תקציב המדינה בנקודה הזאת, האם הוא ממשיך את המנגינה הזאת של הצמיחה.

אם המדיניות הכלכלית מאפשרת את המשך הצמיחה בשנים הבאות, היא בסופו של דבר אחד

המבחנים הגדולים של המדיניות הכלכלית, ועוד יותר ספציפי: האם התקציב משרת את

המטרות הללו.

לנוכח הביצועים של המשק בשנים האחרונות ולנוכח הכוחות הכלכליים הריאליים

שקיימים במשק, אנחנו רואים שגם על פי הנתונים כפי שאנחנו מעריכים אותם היום

עשויה הצמיחה להימשך גם בשנה הבאה בסביבות /^ לשנה הבאה. אנחנו מצפים שיהיו

כוחות כלכלים להמשך צמיחה גם בשנים הבאות.

בין השאר האטה מסוימת ל- % 5 לשנה נובעת גם מאומדן שמרני, מתופעה של הצופה

את התהליכים עצמם, ומהעובדה שאנחנו הגענו לתעסוקה מלאה. כלומר המשק הישראלי

נמצא היום קרוב מאד למצב של תעסוקה מלאה. אנחנו מעריכים שאנחנו נמצאים בסביבות

% 6-6.5 שיעור אבטלה. זה לא אומר שהמשק הישראלי לא יכול לרדת ל-% 55 שיעורי

אבטלה, גם זה אפשרי. בסביבות %/5 זו תעסוקה מלאה ודאית. פחות מ-%;5 נגדיר את זה

כתעסוקת יתר. היא דבר אפשרי, אבל היא מציינת לחצים אינפלציוניים מאד גדולים.

עם זאת יש לנו מקור נוסף לצמיחה שעדיין לא מיצינו אותו מעבר לנושא כוח

אדם, הוא הנושא של הפריון. העובדה שבשנים האחרונות קלטנו כ-400,000 עובדים

חדשים למשק, היתה קליטה מהירה עם פריון יחסית נמוך. כלומר יש עוד מקום

לפוטנציאל צמיחה שנובע מפריון טוב יותר של העובדים הקיימים. אנחנו מעריכים

בשנים הבאות זה יהיה אחד ממקורות הצמיחה ואחד ממקורות הגידול במשק, כאשר אנחנו

כבר יודעים שנמצא כוח האדם והמשק נמצא פחות או יותר קרוב לתעסוקה מלאה, אם כי

עדיין לא במלוא התעסוקה המלאה.

אני מציין את הדברים הללו משום שהשימוש במקורות, בראש וראשונה בכוח האדם

ובהון, יהיה אחד המבחנים הגדולים של המשק בשנים הבאות לגבי יכולת הצמיחה.

קיום מדיניות כלכלית טובה בשנים הללו תהווה תרומה חשובה לצמיחה.



מהם מרכיבי המדיניות הכלכלית הטובה שצריך להביא בחשבון כאשר דנים בהמשך

הצמיחה? כשאני מדבר על צמיחה, אני מדבר על צמיחה בעלת מרכיבים טובים ובריאים

שמבוססים על עקרונות שוק. כמובן יש לבחון את הפרמטרים הפיסקליים של התוצר

בשלשת מרכיביו העיקריים. 1. גודל הצריכה הציבורית מתוך התוצר; 2. גודל הגרעון

מתוך התוצר; 3. גודל החוב מתוך התוצר.

אם אני בוחן את העני ן הזה לשנת 1996, גם בשנת 1996 ישנה התקדמות בשלשת

המרכיבים הללו. ואני לא פוסל רצון של מישהו להתקדם עוד יותר, או עוצמת התקדמות

טובה יותר. אפשר לבוא ולומר שהגרעון של %2.5 יכול להיות יותר נמוך. באופן

בסיסי אפשר לשאוף לדבר כזה. הוא הדין לגבי חלקה של ההוצאה הציבורית מתוך

התוצר. ההקטנה שבאה לידי ביטוי בתקציב הזה היא הקטנה של כמעט /'% 1לעומת השנה

הקודמת. אפשר לשאוף ליעד יותר אמביציוזי.

מי איתן;

של כל הסקטור הציבורי?

די ברודט;

כן. אני דיברתי על חלקה של ההוצאה הציבורית מתוך התוצר.

זה עומד על ^39.

ההוצאה הציבורית עומדת על %48.5 לעומת % 49 . זו התקדמות חשובה. אני אתן לך

באמצע שנות ה-80י, כאשר היינו בשיא ההוצאה הציבורית, היינו למעלה מ-

% 60 כלומר יש פה התקדמות. אם אנחנו רוצים להשתלב במגמות המערביות ארוכות

הטווח, ירידה נוספת היא הכרחית כדי לאפשר למשק הישראלי את חופש הפעולה העיסקי

לשחק טוב יותר על המקורות הקיימים. אבל יש בשנת 1996 התקדמות ואפשר לשאוף

להתקדמות טובה יותר. הוא הדין לגבי התוצאה שהיא נובעת משני התהליכים הללו,

חלקו של החוב בתוך התוצר.

אני מציין את הדברים הללו משום שבסופו של דבר אלה המדדים היותר

אוביקטיביים שיש לכלכלנים לבחון האם השאלות המדיניות הפיסקלית בכלל המדיניות

הכלכלית תורמות במשהו לקידומו ולפיתוחו של המשק הישראלי. בעני ן הזה אנחנו

יכולים לבוא לומר לעצמנו, לפחות באמות המידה המקצועיות הללו, שאכן ישנה

התקדמות בשנת 1996 לעומת 1995, כמו ששנת 1995 היתה יותר טובה משנים קודמות

בעני ן הזה. זה מרכיב אחד במדיניות הכלכלית חשוב מאד לעניננו.

מבלי להיכנס כרגע לויכוח אקטואלי, חשוב מאד שהמדיניות המונטרית והמדיניות

הפיסקלית תהיינה תואמות בשירות שלהן ליעדים שהמערכת הפוליטית קובעת. לראות האם

הכלים שעומדים לרשותנו במדיניות הפיסקלית והמדיניות המוניטרית הם תואמים. מבלי

להיכנס יותר לעומקם של דברים בזמן המצומצם שעומד לרשותי, אני חושב שיש עוד

מקום לשיפור, להביא למצב שבו הסיגנלים המתואמים שבין המדיניות הפיסקלית

והמדיניות המוניטרית טובים יותר מאשר הי נם בחודשים האחרונים. עם זאת הם לא

בעלי קריטיות כזאת שאני יכול לבוא ולומר שהם מפריעים לצמיחה, אבל הם עלולים

לפגוע בתהליכי צמיחה או במיצוי הפוטנציאל העיקרי. ואני מתיחס בעיקר לעובדה

ששער החליפין לטעמנו אינו כזה שתורם לצמיחה של X5 ריאלית. היה רצוי במסגרת שער

החליפין הנוכחי להביא לתיאום טוב יותר כדי להביא למיצוי פוטנציאל הייצוא של

המשק הישראלי.



נקודה שלישית ואחרונה שאני רוצה לציין בוזקשר הזה לגבי תפקודו של המשק.

משק שנמצא בדרגת פיתוה עם הכנסה של 15,000-16,000 דולר לנפש מחייב מערכת יותר

ליברלית ויותר רפורמטיבית בהרבה מאד ענפים. נעשה בתחום זה הרבה בשנים

האחרונות. אלה תהליכים שהחלו באמצע שנות השמונים והואצו במחצית הראשונה של

שנות התשעים. יש צורך להמשיך ברפורמות מהסוג של פתיחת תחרות, ייעול השימוש

במקורות המגזר הציבורי, תחרות בתוך ענפים כמו תחבורה ותקשורת. צריך להמשיך את

המכרז הבינלאומי בתחום האנרגיה. כושר הייצור מוצה טוב יותר ברמה של הברות הדלק

ויש להמשיך אותו ברמה של הזיקוק ועוד כהנה וכהנה.

לסיכום, משק שרוצה למצות את פוטנציאל הצמיחה שלו חייב להמשיך במערכת של

רפורמות המשקיות, שינויים המבניים וביסוס יותר עמוק של אותם מרכיבים שנקראים

כלכלת שוק. המשק הישראלי בסדר גודל שבו הוא נמצא היום חייב לממש אותם עד סופם.

בסופו של דבר זה אחד המרכיבים שיכולים לעכב צמיכה מסודרת של המשק, כלומר כלומר

מדיניות מוניטרית, מדיניות פיסקלית היא דבר חשוב והכרחי. יחד עם זה צריך להביא

בחשבון בניית כושר תחרות עצמי הן בתוך המשק והן כלפי חוץ.

בשלשת המרכיבים הללו נשפוט את עצמנו האם אנחנו מנצלים את התנאים הטבעיים

של המשק הישראלי. מבחינת התנאים הטבעיים של המשק הישראלי, המשק הישראלי נמצא

היום באחת התקופות הטובות שלו, לפחות בנושא של יזמות, בנושא של מבנה כוח האדם,

הן מבחינת המבנה המקצועי וההשכלתי והן מבחינת התאימות שלו לצרכים של הכלכלה

הבינלאומית בתחום הטכנולוגיה.

מה סך כל השקעות חוץ בשנה האחרונה?

קצת יותר ממיליארד דולר.

שזה מספר שיא?

900 מליון בחצי השנה הראשונה לעומת 500 בכל השנה הקודמת.

מה הזה השקעה

השקעה זה כסף שמוכנס פנימה, השקעה ישירה לא בבורסה.

אני רוצה לסכם את הדברים שלי בשלב הקצר הזה. המדיניות הכלכלית היא

מדיניות שמחייבת כל הזמן ללכת ברמה של מינון ועיתוי נכון של צעדי .המדיניות

ותיאום נכון בין המרכיבים שלה. בזה נבחן את עצמנו בסופו של דבר בתוצאה הסופית

שהיא בתחום התוצר, התעסוקה, מאזן התשלומים ואיכותם של השירותים או איכותו של

כושר התחרות.



שנת 1996 מבחינת המבנה המקצועי של התקציב משרת את המטרות הללו. הביצוע

עכשיו תלוי גם בתוצאה של התקציב עצמו כפי שיסתיים במרכיבים ובמבנה הפנימי שלו,

וגם כמובן בביצוע במהלך השנה שהוא יקבע האם אנחנו יכולים לציין בסופו של דבר

עוד שנה של התקדמות ועוד שנה של פעולה בכיוון של השגת המטרות העיקריות.

ציפי, אם תסכימי את תהיה הפותחת בישיבה הבאה.

ביום ראשון יש לנו ישיבה שלמה המוקדמת להכנסות ממיסים.

אני אציג את יעדי התקציב ואת הפרמטרים העיקריים בתקציב. היעדים שהצגנו

בתקציב 6991 מדברים על יצירת תנאים להמשך הצמיחה, כמו שהציג המנכ"ל. המשך מגמה

של אבטלה נמוכה במשק. המשך תהליך קליטת עלייה באותה רמה איכותית שנעשית עד

היום. ייצוב הגרעון במאזן התשלומים ברמה של 4 מיליארד דולר, מתוך כוונה ליצור

את התנאים לכך שהגרעון ירד בשנים הקרובות.

היקף התקציב מסתכם בשנת 1996 ב-172.8 מיליארד ש"ח. אם מכלילים את ההוצאה

המותנית בהכנסה זה 181.2 מיליארד ש"ח.

היקף ההוצאה, ללא החזר חובות קרן, שזה תקציב ההוצאה שאותו אנחנו מחשבים

לצורך הגרעון המקומי, הוא 145.6 מיליארד ש"ח. זה ב-% 3 גבוה מהיקף ההוצאה בשנת

1995.

בכמה התקציב גבוה יותר?

ר' קרול;

ב-;%;3.

זאת אומרת אותו היחס.

לא, כל התקציב %7.

הנתון הזה מביא אותנו לאותה תוצאה שהציג פה דוד, שההוצאה התקציבית מהווה

%/48.5 מהתוצר המקומי הגולמי. זאת אומרת עליית התוצר היתה גבוהה, כ-%/7 ביחס

לעלי יה של % 3 בתקציב.

אבל המספרים לא תואמים. אני שאלתי אותו והוא אמר שזה מהסקטור הציבורי.

אנחנו דנים רק בתקציב המדינה.



ר' קרול;

הוא התכוון לתקציב המדינה. תקציב המדינה מהווה % 48.5 מהתוצר.

ברשויות המקומיות חלק מהתקציב נספר פעמיים, פעם אחת בתקציב המדינה ופעם

אחת במענק.

מי איתן;

תכלול גם את החברות הממשלתיות בתוך העני ן.

ר' הרול;

הן חברות עיסקיות, כי"ל, חברת החשמל. המדיניות התקציבית שנגזרת כתוצאה

מהיעדים שהצגנו מדברת על השקעה גבוהה בתשתית והרחבת ההוצאה לחינוך; הפחתת

מסים; שינויים מבניים ואחרים להגברת התחרותיות במשק ולעידוד הצמיחה. כפי שציין

המנכ"ל זה יעד מרכזי במדיניות שלנו, להגביר את התחרותיות במשק. אנחנו מעריכים

שהגברת היעילות דרך יתר תחרותיות יכולה לתמוך בתהליכי צמיחה בצורה מאד מאד

משמעותית. כנ"ל תהליך ההפרטה.

די תיכון;

אתה רוצה להוסיף כמה מלים להגברת התחרותיות במשק ושינויים מבניים, מעבר

לסיסמאות שחוזרות כל שנה.

ר' קרול;

אם יישאר לי זמן אתייחס. הפחתת הגרעון התקציבי והקטנת חלקו של התקציב

בתוצר. זאת המדיניות.

מספרי התקציב לשנת 1996; סך הוצאה ממשלתית 145 מיליארד ש"ח. סך הכנסות

144.8מיליארד ש"ח. הגרעון הכולל 10.8 מיליארד ש"ח. הגרעון המקומי ללא מתן

אשראי הוא 7.6 מיליארד ש"ה, ,% 2.3 מהתוצר, ירידה של רבע אחוז מהגרעין המתוכנן

בשנת 1995. הגרעון בחו"ל 3.2 מיליארד ש"ח (כמיליארד דולר).

אני רוצה להגיד בהמשך לדברים של שר האוצר לגבי הגרעון בפועל בשנת 1995.

הגרעון בפועל נגזר מצד ההכנסות ומצד ההוצאות. כאשר הכנסת מאשרת את תקציב

המדינה, צד ההוצאות על פי הוק התקציב הוא סגור, הוא סופי ואנחנו רשאים לפעול

בצד ההוצאה רק לפי מה שאושר בתקציב. מאידך צד ההכנסות זו תחזית של מי נהל

הכנסות המדינה לגבי ההכנסות שנגזרות מהנחות שונות לגבי פעילות המשק, הפעילות

הפרטית, פעילות הפירמות בשנה נתונה.

בשנת 1995 צד ההכנסות בפועל יהיה נמוך בצורה מסוימת בסדר גודל של כ-1.5

מיליארד ש"ח.

צי גל-ים;

מהתקציב המקורי כ-3 מיליארד, למעט שינויי חקיקה כ-2 מיליארד ש"ח,

די תיכון;

למה?



ר' קרול;

אחר כך ציפי תסביר. אני רוצה להסביר את צד ההוצאות על מנת שתקבלו את

התמונה המלאה, צד ההוצאות יהיה גבוה בכ- 1.5-.1 מיליארד ש"ה ההוצאה בפועל מול

ההוצאה שבתקציב. הסיבה לכך, ההוצאה בפועל לוקהת בהשבון את סך ההוצאה על פי

התקציב המאושר, פלוס העברת עודפים משנה קודמת. בשנים הקודמות סך העודפים

שהועברו משנה קודמת היו שווים בערך לסך העודפים שעברו לשנה העוקבת אחריה. השנה

בשנת 1995 בגלל שב-1994 עשו תקציב נוסף בחלק האחרון של השנה, כמות העודפים

שעברה היתה גדולה יותר משנה רגילה, ולכן סך הניצול של העודפים בשנת 1995 יהיה

גבוה יותר בערך ב-1.5 מיליארד ש"ח, יעברו פחות כ-1.5 מיליארד.

כמה יעבירו?

בערך 8 מיליארד ש"ח.

אני לא מבין, אם ב-1995 היה ניצול יותר גדול מדוע ב-1996 יעבור יותר?

מתקציב 1994 נשארו 10 מיליארד ש"ה עודפים.

למה העברתם?

העברנו עודפיטם על שתי קטגוריות: 1. כל העודפים שבגינם יש התחיבויות

בפועל חתומות בתקציב הרגיל. 2. מתקציבי פיתוח הועברו % 70 מכל העודפים על פי

החלטת ממשלה בתחיל השנה כדי להמשיך פרויקטים בפיתוח.

למה?

אני לא אענה. הגרעון בחוייל כאחוז מהתוצר. אראה לכם שני שקפים, אחד על

התפתחות תקציב המדינה כאחוז מהתוצר. אנחנו רואים פה מגמת ירידה % 48 השנה.

אנחנו ננסה לשמור בשנים הקרובות על קצב הירידה שהוא מרכיב חשוב ביעדי המדיניות

הכלכלית לשנים הבאות.

אתה רוצה מזה לגזור לגבי המשק הפרטי. אבל אם הסקטור הציבורי מרחיב דרך

זרועות אחרות וכותרות אחרות, לא דרך תקציב מדינה.



ר' קרול;

אני רוצה להראות עוד שני דברים שקשורים בהשקעות: סך כל ההשקעות במשק

משנת 1990 עד 1995, מהולק לסקטורים, כאשר בשורה התחתונה בשביל לראות את

ההשקעות התקציביות, מראה את ההשקעה התקציבית כחלק מאותה השקעה משקית. בסך הכל

אנחנו רואים שההשקעות במשקבין השנים 1990 ו-1995 הכפילו את עצמם. ואם אנחנו

מסתכלים על חלוקת המישנה, בכל תחומי הפעילות היתה הגדלה משמעותית של ההשקעות.

בנייה למגורים זה פיתוח?

ר' קרול;

זו השקעה.

שר האוצר אי שוחט;

יש היום בבנייה הרבה יותר מאשר היה בשיא הבנייה הציבורית. יש הרבה מאד

בנייה עיסקית, 17 מליון מטר בבנייה.

הנתונים האלה הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם נתונים שמדגישים גם

את ההתפתחות המשקית שדוד דיבר עליה וגם את ההכפלה של תקציב המדינה בצד

ההשקעות.

תודה רבה, רבותי אנחנו נמשיך ביום שני בבקר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00