הכנסת השלוש-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 535
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ז בתמוז התשנ"ה (25 ביולי 1995 ,שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/07/1995
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 106) (ביטול האפליה על סוגי הכנסות), התשנ"ה-1995
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה; ג' גל - יו"ר
אי גולדשמידט
אי פורז
א"ח שאקי
מי שטרית
אי שפירא
די תיכון
מ"מ: אי ויינשטיין
די שילנסקי
מוזמנים
¶
ר' פינטו, יי שפיר, אי ברזילי, יי אבן,
שי צמח, אי דריימן, ני מיכאלוב, ח' פרנקל,
חי לומברוזו - משרד חאוצר
י י אורנשטיין - משרד התקשורת
מ' אהלי - משרד התקשורת
י י שמילוביץ - משרד הבריאות
בי טפר - מנכ"ל בנק הדואר
גבי אי שטרנבך - רשות הדואר
י י שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן,
ההסתדרות הכללית
יועץ משפטי; אי שניידר
סדר-היום
¶
1. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 106)
2. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה)(מס י ) (מי שטרית)
3. תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)(תיקון מסי 2)
4. שינויים בתקציב לשנת 1995
5. חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 9)(השוואת זכויות)
(ד' שילנסקי
חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 10)(השוואת זכויות
לנכי המלחמה בנאצים)(א"ח שאקי)
חוק לתיקון פקידת מס הכנסה (מסי 106)
היו"ר ג' גל;
אני פותח את הישיבה.
בישיבה הקודמת החלטנו לבטל את הפטור ממס הכנסה על קטינים בהנחה שיש פטור מלא
לכל בעלי ההכנסה הנמוכה יחסית, ובהנחה שקטינים רגילים גם הם מרוויחים סכומים לא
גדולים. הוועדה מצאה לנכון לבטל את הפטור הזה ולהניח שאם קטין מרוויח הרבה כסף
ישלם מס הכנסה כמו בוגר.
ביקשנו מכם לבדוק אם אין בזה השלכות על ביטוח לאומי ואים אין בביטול החוק הזה
משום פגיעה.
אי ברזילי
¶
סמדר עשתה את הבדיקה מול הביטוח הלאומי ואנחנו במקביל גם ערכנו בדיקה. הביטוח
הלאומי אישר גם לסמדר וגם לנו בכתב שאין שום השלכה מבחינת הביטוח הלאומי.
די תיכון
¶
אני בכל זאת רוצה לשאול. לפני שאנחנו עושים את זאת, אני מניח שאם החוק כפי
שהיה עד עכשיו ובלי החוק כפי שאנחנו מציעים ההבדל מנקודת ראותו של מס הכנסה הוא
לא גדול.
היו"ר ג' גל
¶
הוא לא דרמטי.
אי ברזילי;
הוא לא דרמטי. מרוויחים מיליונים ספורים.
די תיכון;
אני שואל את עצמי האם אנחנו נותנים עידוד לסטודנטים שעובדים? האם נותנים להם
נקודות זכאי?
אי ברזילי
¶
כבר לא. ביטלנו.
די תיכון;
נותנים למישהו נקודת זיכוי או חצי נקודת זיכוי בגין השתתפותו בכוח העבודה?
די תיכו ן
¶
למה המחוקק השאיר את זה במשך שנים?
א' ברזילי ;
אולי אנחנו אשמים שלא הבאנו את זה לפני המחוקק.
היו"ר ג' גל
¶
מי בעד אישור תיקון סעיפים 9(11) ו-9(12) ו-120א' לפקודת מס הכנסה?
די תיכון;
איך זה יבוטל? בחקיקה ראשית?
אי שניידר;
הנוסח כבר מוכן
¶
ייווסף לחוק תיקון פקודת מס הכנסה סעיף 106 סעיף 2, שבסעיף 9
לפקודת פסקאות 11 ו-12 יימחקו.
די תיכון
¶
תגישי לי הסתייגות גם לזה.
אי פורז;
יגיעה אישית זה רטרואקטיבי מ-1994?
אי שניידר;
כן. הכנסות שהתקבלו בשנת המס 1994
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' )(מ' שטרית)
היו"ר ג' גל
¶
לפנינו הצעת חוק של חברי הכנסת מאיר שטרית, אברהם בורג ואברהם יחזקאל - הצעת
חוק לתיקון פקודת מם הכנסה.
אהוד, תסביר לנו במילים פשוטות במה מדובר.
א' ברזילי
¶
הצעת החוק של חברי הכנסת שטרית, בורג ויחזקאל באה לענות על מצב קיים שכיום
בפקודת מס הכנסה בתקנות שהותקנו מכוח סעיף 21 במחשבים ניתן פחת של 20% לשלנה.
מוסכם ש-20% לשנה לא מייצג את השחיקה הכלכלית של מחשבים, ולכן יש מקום להאיץ
ולקבוע אחוז גבוה יותר.
הסכמנו להצעת החוק שבשלב זה תעבור קריאה ראשונה, ולאחר מכן בהליכי חקיקה
נוספים בהמשך הדרך, בהסכמה עם חבר הכנסת שטרית, מציע החוק, נדאג לכל השינויים
הנדרשים וגם קביעת האחוז שיהיה על דעתנו. בשלב זה אנחנו מסכימים לכך שהצעת החוק
תעבור בקריאה ראשונה.
א' ברזילי
¶
מוסכם עלינו שצריך להגיע ל-33%. אי אפשר לעשות את זה בבת אחת כי זו עלות
גבוהה מבחינה תקציבית ולכן זה יהיה הדרגתי. בשנה-שנתיים הראשונות זה יהיה 2%, ורק
לאחר מכן, בשנה השלישית, נגיע ל-33% שהוא האחוז הראוי.
אי גולדשמידט
¶
אנילא יכול להתייחס לשאלה של העלות התקציבית כי זו שאלה לא רלבנטית לחוק. זה
נכון אבל נושא הפחת צריך לשקף אמת כלכלית ולא שאלה של יכולת גבייה או אי-גבייה של
מס הכנסה.
מעבר לזה, לדעתי הפחת בתחום המחשבים צריך להיות היום 100% בשנה.
אי גולדשמידט
¶
הוצאה מוכרת. מיושב שנקנה לפני שנתיים, דגם 386, שזה היה הדגם שרץ לפני
שנתיים, היום אתה לא מקבל עליו בשוק 50 שקל.
אי גולדשמידט
¶
בסדר. 250 מול למעלה מאלפיים או שלושת אלפים שקל עלות רכישה. יש פה קצב
מטורף שאי-אפשר לעמוד בו.
אני רואה פה שישנה הרחבה שלא מוצדקת. למשל, ציוד נלווה. בציוד נלווה יש למשל
מדפסות. הטכנולוגיות של המדפסות אינן משתנות באותו קצב כמו מיושבים. זאת אומרת,
יכול להיות שאתם צריכים לעשות את ההפרדה בין המחשב לבין הציוד הנלווה.
א ' ש ניידר
¶
בין סוגיו. כי תוכנות כן משתנות.
אי גולדשמידט;
אולי צריכה להיות רשימה ששר האוצר יקבע בתקנות מהו הציוד הנלווה או דבר מהסוג
הזה.
א' ברזילי;
זה מוסכם על המציעים.
אי גולדשמידט
¶
אתה הולך לכיוון של 33%.זה לא נכון כלכלית. אולי אתה יכול למצוא את הפתרון
התקציבי על ידי זה שתוציא את הציוד הנלווה וכן תיתן את הפחת הראוי. זה אני נותן
למחשבה אין לי שום צל של ספק שהיום נושא המחשבים הופך להיות ציוד מתכלה כמו
אוכל. זה לא מחזיק. כי בהגדרת ציוד נלווה כתוב "לרבות תוכנות מהשב". אבל זה לא
רק תוכנות מיושב. למשל הפקסימיליה שמתחברת למחשב, אני לא יודע אם פקסימיליה אתה
צריך להכיר בכזה פחת מואץ או ב-סי .די. רום.
אני מציע דבר נוסף: בהכנה לקריאה שנייה ושלישית אני מאוד ממליץ שמיקי איתן
ישתתף בישיבה כי הוא מומחה מס' 1 בכנסת לנושא מחשבים. דבר נוסף: אני מציע שיבוא
איש מחשבים לדיון שקצת יתן לנו תמונה.
היו"ר ג' גל
¶
בעקבות ההצעה של אלי גולדשמידט, קרשנר, אולי תפנה לממונה על המחשוב באוצר
שיתן חוות דעת בכתב על אורך חיים של תוכנה, של מהשב, של ציוד נלווה למינהו. זה
יהיה לנו חומר רקע. הגישה הבסיסית צריכה להיות כלכלית אבל אי-אפשר להתעלם מקצב
התיקו נים.
אי פורז
¶
כל ההסדרים שיש היום לגבי פחת הם הסדרים לא ריאליים ובהרבה מקרים עושים עוול
גדול והם גם לא מעשיים. לדוגמא, אם אני קונה שולחן באלף שקל אני לכאורה צריך
לרשום אותו ולפחת אותו במשך כמה שנים לפי שיעורי פחת שלא מתעדכנים. אלה דברים
אבסורדי ים.
לפי דעתי כל הסיפור של פחת ונכס הוני שמפחתים צריך להיות רק לגבי נכסים שהם
לתקופות ארוכות מאוד. נכס שהוא לטווח של שנה-שנתיים, אם מחשב מתכלה לשנה-שנתיים,
לדעתי צריך לנטוש את כל סיפור הפחת ולראות בזה הוצאה רגילה. אם אתה מוכר את זה,
זו הכנסה. צריך להפסיק עם כל נושא הפחת. אם מישהו מחליט שלצרכי עסקו הוא רוצה כל
שנה למכור את המיושב הישן ולקנות חדש זכותו. תן לו לנהל את העסקים שלו איך שהוא
רוצה. לדעתי, כל התחום הזה צריך לצאת מהקטגוריה של פחת וללכת להוצאה.
אי ויינשטיין;
היה בשעתי דיון על זה והאוצר לא הסכים.
אי פורז;
היו ימים שהיית קונה מיושב לעשר שנים.
היו"ר ג' גל
¶
אני מסכים שוועדת הכספים תפנה ליושב ראש ועדת המשנה למסים שיברר את העניין
הזה ויבוא בדברים עם מס הכנסה..
אי פורז;
זה לא הגיוני שקניתי תוכנה באלף דולר, שאהרי שנה אני נוטש אותה כי היא לא
שווה לי עוד, ואתה לא תכיר לי בה, ואני עוד שנתיים-שלוש אשלם עליה בלאי וכביכול
היא בעסק כשכבר מזמן היא איננה. כלומר, כל סיפור הבלאי והפחת צריך להיות אמיתי,
צריך להיות מבוסס על סיטואציה אמיתית. בתהום הזה יש התפתחות כזו שכשאתה זורק
תוכנה אחרי שנה היא כמו עיפרון.
ועדת המשנה למסים תקיים דיון בעניין.
היו"ר ג' גל;
אני מודה לחברים ואני מבין שההצעה היא שאנחנו מעבירים את זה לקריאה ראשונה.
לאחר מכן ניכנס לפירוט, כאשר מזכיר הוועדה, מר קרשנר, ימציא לנו חוות דעת מקצועית
לגבי אורך החיים של פריטים שונים בתחום המחשב. מי בעד אישור ההצעה?
הצבעה
אנו עוברים לסעיף הבא
¶
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנקהדואר)(תיקון מס' 2).
גבי שטרנבך, את מכירה את בנק הדואר?
אי שטרנבל;
אני היועצת המשפטית של רשות הדואר.
היו"ר ג' גל;
לפני שאת מתהילה עם הבקשה, ספרי לנו מה קורה היום בבנק הדואר, מה התפתה בשנה
האחרונה. הברי ועדת הכספים ברובם היו לאורך כל הדרך בדעה שרצוי שהבנק יפרוס יותר
כנפיים ויהיה קצת תחרותי עם הבנקים האחרים.תאמרי לנו אם התפתח משהו בתחום
השירותים, האם הורחבו השירותים בשנה האחרונה. לאחר מכן תציגי את הבקשה.
א' שטרנבך;
לצערי, לא חלה התפתחות משמעותית בשירותים של הבנק בשנים האחרונות. מתקיימים
דיונים ברמת שרת התקשורת לבחינת אפשרות שינוי הסטטוס של הבנק משירות במשרד ממשלתי
לחברה בע"מ שתוכל בבוא העת גם להכניס שותפים עסקיים לתחום הבנקאות ולפתח את
השירותים תוך ניצול הפריסה הרחבה של סניפי הדואר ויחידות הדואר שמגיעות גם
לפריפריה ולישובים המרוחקים ממרכז הארץ, מקומות שבהם הבנקים המסחריים לא פועלים.
אתמול היה דיון אצל שרת התקשורת ובדעתנו להכין בקרוב הצעת החלטה לממשלה למנות
צוות משותף למשרד האוצר, למשרד התקשורת ולרשות הדואר, בתיאום עם רשות החברות
הממשלתיות, לצורך בחינת אפשרות להקמת רשות הדואר כחברה, ובנק הדואר כחברה בת של
הרשות. הכוונה היא בהחלט במסגרת הזאת להרחיב את קשת השירותים שהבנק יתן.
הי ו "ר ג' גל;
היום יש סדר גודל של ישוב שכשהוא מתמלא פותחים בנק דואר?
אי שטרנבך;
למעשה כל ישוב קבע זוכה לשירותי דואר ובנק הדואר, אם לא באמצעות יחידה קבועה
- באמצעות יחידת דואר נע שמגיע למקום, ונותנת את שירותי בנק הדואר לישוב.
הי ו "ר ג' גל ;
אולי אפשר את יועצי ההשקעות לפזר בבנק הדואר ובכך אולי תיפתר הבעיה.
ב' טפר;
אפשר לרושוב על זה.
אי שטרנבך;
היום אנו מבקשים לקבוע אגרה לשלושה סוגים של שירותים של הבנק. הסוג הראשון זה
אימות חתימה של ערב, כשהתשלום המבוקש 10 שקלים לאימות. מדובר במתן אפשרות מקום
שניתנות הלוואות כדי שלציבור הרחב תהיה נגישות יותר גדולה לפקידי בנק שיכולים
לאמת את החתימות שלהם, לאפשר לעשות את זה בסניפי הדואר. נוכל לעשות את זה עבור
בנקים אחרים גם כן.
היו"ר ג י גל;
כמה זה עולה היום בבנק רגיל? זה עולה כסף?
י' שא-נס;
18 שקל ללקוח, ו-25 שקל ללא לקוח. כך שהם בסדר. אנחנו, הרשות להגנת הצרכן,
בעד העניין משום שזה מרחיב את מעגל האופציות. זה נותן שירות טוב יותר ללקוח. אם
המחיר50% זה טוב.
ב' טפר;
זה מאפשר לגופים שהם לא בנקים לתת אשראים. למשל אם חברת ביטוח היום נותנת
אשראי לא בהכרח יתנו אימות ערבים לבנק. כאן יש מנגנון נוסף באמצעות בנק הדואר
לאמת ערבים עבור אותן החברות. נוצרה כאן אופציה לאשר ערבים בכל פינה שיש בה סניף
של בנק הדואר.
הי ו "ר ג' גל;
אני חושב שזה דבר חשוב. אנחנו מאשמים את הסעיף הראשון.
א' שטרנבך;
השירות הנוסף הוא בעצם שירות שקיים - משלוח מידע ללקוח לגבי הפעילות שלו
בחשבון. זה חלק מהשירות שאנחנו נותנים. המשלוח אם נעשה בדואר רגיל היום נעשה
חינם. אבל יש לקוחות שמעו ני י נים לקבל את המידע שלא באמצעות דואר רגיל אלא דואר
רשום או דואר שליחים, ואז אנחנו מבקשים לחייב אותו עבור ההוצאה שלנו למשלוח.
מחייבים רק בתשלום דמי המשלוח.
הי ו "ר ג' גל;
מהם דמי המשלוח? לפי הסוג?
א' שטרנבך;
כן, לפי התקנות של רשות הדואר.
הי ו "ר ג' גל;
מה אומרת הרשות להגנת הצרכן?
י י שא-נס;
זה סביר. אין התנגדות.
היו"ר ג' גל;
סעיף 2 מאושר.
סי אלחנני;
יש לי שאלה; יש מנגנוני הצמדה אוטומטיים לאגרות האלה. היום לרגל המצב, האם
הממשלה צריכה לתרום תמיד לאינפלציה? אני לא נטפלת אליכם, זה רעיון כללי, אבל
באיזשהו מקום צריך לבחון מחדש את העניין של הצמדה אוטומטית של אגרות כי אלה
שירותים, זה נכלל במדד. הממשלה צריכה לספוג את ההתייקרויות כמו שהיא דורשת
מאחרים.
היו"ר גי גל;
השאלה אם האגרות פה הן מעל המדד, והשאלה האם הפעולה הזו יש בה הוצאה, והשאלה
בסוף היא אם בנק הדואר מאוזן או לא.
ס' אלחנני;
אם מדד מחירי הדיור עולה זה לא אומר שאגרות הדואר צריכות לעלות. אני מציעה
לכם חומר למחשבה, כיוון שזו בעיה שכל הזמן מתריעים עליהה.
הי ו "ר ג' גל;
אני מבין שסעיף 2 זה שירות נוסף ולא העלאה.
אי שטרנבך
¶
סעיף בי מדבר על קביעת אגרה חדשה בעד שירות הנפקת פנקס המחאות. שירות הנפקת
פנקס המחאות קיים מאז ומתמיד בבנק הדואר אבל הוא ניתן עד היום חינם. אנחנו מבקשים
לחייב בעלות של 5 שקלים לפנקס שיקים.
הי ו"ר גי גל;
מי בעד לאשר את תקנות בנק הדואר כפי שהובאו בפנינו?
הצבעה
הוחלט; לאשר
היו"ר גי גל;
האם יש למישהו שאלה נוספת?
ס' טריף;
כן. לגבי הצמדה. לפעמים מאשרים כל פעם לפי שיעור עליית המדד. למה אתם צריכים
להצמיד את זה באופן מלא?
אי שטרנבך;
זה מוצמד בניכוי מקדם התייעלות שבא לעודד התייעלות במערכת ולא לייקר את
השירותים. יש נוסחה שוועדת הכספים אישרה, שההצמדה תהיה תמיד בשיעור עליית המדד
בניכוי מקדם התייעלות של 2.3%
סי טריף;
מה יקרה עם השירות הזה?
א' שטרנבך;
פעמיים בשנה מעדכנים את האגרות - ב-1 בינואר וב-1 ביולי. האגרות האלה
יעודכנו ב-1 בי נואר.
מ' שטרית;
בנק הדואר עובד היום בתור בנק לכל דבר?
אי שטרנבך;
לא. הוא הוקם בשנת 1951 לפי חוק מיוחד. הוא לאתאגיד בנקאי שיש לו קשת
השירותים של הבנקים המסחריים. הוא פועל במסגרת מצומצמת של שירותים, בעיקר העברת
כספים.
מ' שטרית;
לצורך ניהול עו"ש? תשלומים?
אי שטרנבך;
יש ניר?ול יושבו ו עו"ש, יש פנקסי שיקים לניהול החשבון הזה, יש הוראות קבע. אין
אפשרות לתת אשראי ללקוחות.
י י שא-נס;
גם לא אגורה של חריגה.
מי שטרית;
אני נגד אוורדראפט. אני חושב שיש לכם ביד פוטנציאל בלתי רגיל.
א' שטרנבך;
אנחנו בדיונים מאוד אינטנסיביים לבחינת אפשרות לשינוי הסטטוס של הבנק משירות
ממשלתי לחברה בע"מ שתפעל לפי שיקולים עסקיים.
מי שטרית;
אחר כך ימכרו אתכם.
אי שטרנבך;
אבל תנצל את הפריסה הרחבה של סניפי הדואר כדי להגדיל את הנגישות לציבור. זה
נעשה במסגרת שיפורים שמדברים על שינוי הסטטוס של הרשות לחברה ממשלתית ושל בנק
הדואר כחברה בת של הרשות.
מי שטרית;
אתם צריכים לעשות פרסום הרבה יותר רחב לגבי העבודה שלכם. אדם שיש לו רק חשבון
עוייש ומשלם חשבונות חוסך אצלכם הרבה כסף.
ב' טפר;
אכן הדבר הזה לא ידוע לציבור הרחב.
הי ו "ר ג' גל;
אני רוצה לשאול את מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן, לא אחת דיברנו עם הנציגה שלכם
שהיתה פה על כך שאנחנו מצפים מכם שתעשו פעולת הסברה בכל מה שקשור לצרכנות טובה
בתחום של הבנקאות. דומני שהקשר בין הלקוח לבנק הוא הקשר השמרני ביותר במדינת
ישראל. אנשים רגילים לדלפק, רגילים לפקיד, הם רואים במעבר מבנק לבנק משימה בלתי
אפשרית, מה שהיום אי אפשר לומר שהיא בלתי אפשרית, היא לא קלה אבל היא הרבה יותר
קלה. לפי דעתנו, נדרשת פעולת הסברה ממש בלתי פוסקת כדי ליצור תהרות בין
הבנקים. אני לא יודע אם לבם מותר להמליץ על בנק הדואר או בנק אחר, אבל ודאי חשוב
לעשות פעולת הסברה ענפה.
ס' אלחנני;
המחיר של משלוח חבילה בדואר הוא אחיד מקילו גרם עד 20 קילוגרמים. האם יש
אפשרות לעשות דירוג? אנחנו מקבלים המון פניות מהציבור, כי ועדת הכספים מאשרת את
זה ויוצא כאילו הוועדה אינה יודעת מה היא עושה.
אי שטרנבך;
אני אבדוק את זה.
י י שא-נס;
אני מסכים עם הרעיון שלך בקשר לייעוץ השקעות בבנק הדואר. הפתרון מצוין לעומת
האלטרנטיבות האחרות.
לגבי בנק הדואר, התשתית שלהם מצוינת, השירותים שלהם בסך הכול טובים. יש להם
המגבלות שיש להם, הם לא פועלים כבנק רגיל. לכן קשה היום להמליץ לצרכן לעבור לבנק
הדואר כשהוא מוגבל. רוב הצרכנים, לצערי, כן גולשים לאוודראפט, וכאן אסור למשוך
אגורה וזו בעיה. זה טוב חינוכית אבל לא פרקטית.
הי ו "ר ג' גל;
בבדיקה שעשינו לפני שנתיים האוורדראפט היה 14 מיליארד שקל. בבדיקה שעשינו
לפני שבועיים האוורדראפט מגיע ל-30 מיליארד שקל.
י י שא-נס;
אנחנו מאוד בנק הדואר והוצאת מקלות מהגלגלים שלי, אבל עד גבול מסוים. אנחנו
לא חושבים שטוב שהוא יהפוך לבנק רגיל. אני גם לא יודע מה התכניות שלהם.
מ' שטרית;
מדוע לא?
י י שא-נס
¶
הציבור כן מודע לנושא התשלומים למשל. נעשה סקר בקרוב, אנשים יודעים שלא
משלמים עמלות וזה מצוין. אבל אם הס יהיו כבנק רגיל, הם כן יגבו עמלות וריביות. כל
זמן שזה בצל הממשלה וכחברה ממשלתית יש יתרונות לציבור.
ס' טריף;
זה שירות טוב לאזרח הקטן.
מ' שטרית
¶
אני מבקש לומר שאין נפקא מינה שאם הם הופכים לבנק הם ינהגו כמו יתר הבנקים.
ההנחה שאם זה בנק ממשלתי הוא יוכל להפריד ולעשות תחרות נגד הבנקים האחרים בעמלות
נמוכות מאוד, באפשרות לתת לציבור כלי הרבה יותר זמין וזול.
אדוני היושב ראש, בכנסת האחת עשרה הגשתי הצעת חוק שאסור יהיה 'לעשות אוודראפט.
לצערי, הממשלה התנגדה לו. אני הושב שהאוורדראפט זה רעה חולה בארץ שמגדיל את
הצריכה הפרטית בצורה איומה, מסבך אנשים בריביות ענק. לדעתי, נעשה טוב מאוד לציבור
ולמדינה אם אדם יהיה לפי מה שיש לו.
הי ו "ר ג' גל;
הברים, תודה. האגרות אושרו.
שינויים בתקציב לשנת 1995
פנייה 218
א' דריימן
¶
מדובר פה בשינויים פנימיים בתקציב שב"ס שבא להתאים בין הסעיפים בהתאם
להתקדמות הפרוייקטים. זה לא שינוי מהותי אלא בהתאם לקצב ההוצאה. .
הי ו "ר ג י גל
¶
אבקש שתבדוק מדוע טוען ראש המועצה האזורית מרום הגליל, אהרן מעתוק, שהשבס
לא מוכן לשלם בגין בית הסוהר בצלמון.
ס' אלחנני
¶
פנה אלי ראש המועצה האזורית מבואות החרמון ואמר שיש לו שם מתקן בטחוני והוא
לא משלם לו ארנונה. שאלתי אותו: מה עשית בשביל לגבות את הארנונה? שלחת חשבונית?
עשה משהו. הוא אמר
¶
הם צריכים להגיש לי את אומדן השטח והם צריכים לשלוח שיק
בחישוב עצמי כמה הם צריכים לשלם.
העברתי את זה עכשיו למשרד הפנים. מישהו צריך לתת שירות למועצות האזוריות האלה
שהן לא הכי מתוחכמות בעולם, דף הנחיה כללית שיהיה מתואם, לשם שינוי, עם משרד
הביטחון וכל הגופים הממלכתיים. אם כתבו בחוק שהם צריכים לשלם, מישהו צריך לעזור
להם לגבות ולא שהם ישלחו שיק עצמי.
א' דריימן
¶
מדובר פה על מינוי יועץ משפטי וכל מה שקשור בתיאום עם הרשות הפלשתינית, תיאום
הבקשות שלהם אתנו, תיאום הבקשות שלנו אתם, בקשות הסגרה, בקשות על הפרת תנאים.
היו"ר ג י גל;
יועץ משפטי חיצוני?
אי דריימן;
לא. מדובר על פרקליט בשירות משרד המשפטים, 150 אלף שקל,זו העלות של פרקליט
לשנה.
הי ו "ר ג י גל;
פרקליט לבד או פרקליט ועוזר?
א' דריימן;
עם עוזר. העלות 150 אלף שקל למעביד.
היו"ר ג' גל;
מי בעד?
הצבעה
הוחלט; לאשר הפני יה
פנייה 0222
אי דריימן;
מדובר בתקציב פיתוח של אגף המכס שאמור למחשב את אולם הנוסעים בנתב"ג ואת
יחידת הסמים החדשה של המכס. פה מדובר על הרשאה להתחייב. אם אני לא טועה בבקשה
0223 יש את השינוי בתקציב.
היוייר ג' גל;
מי בודק בקשה כזאת?
אי דריימן;
אגף המכס מכין את התכנית שלו שהוא רוצה למחשב. יש באגף התקציבים רפרנט לנושא
מיושוב שבודק את הייעוד, את הצרכים ואת החשיבות של המחשוב, הוא מעסיק יועץ לנושא.
התכניות מאושרות על ידי החשב הכללי ועל ידי אגף התקציבים מבחינת הרעיון ומבחינת
הצורך. מבחינת התקצוב זה מגיע ממקורות המכס על פי סדר העדיפויות שלהם.
היוייר ג' גל;
ארנה יכול לומר לנו שלפחות במערכת הממשלתית הדבר הזה נבדק על ידי בעלי מקצוע
במידת הנחיצות של העניין, האם ההוצאה נדרשת, האם העלות סבירה וכו'?
אי דריימן;
בגלל הרושיבות של נושא המחשב יש רפרנט שהתפקיד שלו מחשוב והוא בודק את כל
משרדי הממשלה.
הי ו "ר ג' גל
¶
הוא מבין בעני יו?
אי דריימן;
הוא אמור להבין והוא גם מעסיק יועץ מומחה.
מי שטרית;
מחה עלות מחשוב המכס?
א' דריימן
¶
מדובר על מחשוב אולם נוסעים בנתב"ג ומחשוב יחידת הסמים של המכס - מיליון
ו-300 אלף ש"ח. 950 אלף לאולם הנוסעים והיתר ליחידת הסמים.
מי שטרית;
מה יש למחשב ביחידת הסמים?
אי דריימן;
אני משער שזה שיטות המעקב שלהם.
מ' שטרית;
אני רוצה לחזור להערה שלי, אדוני היושב ראש, שאני חושש שבממשלה בנושא מחשוב
יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. הממשלה מוציאה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על
מחשוב בלי שום תכנית אב, בלי שום עבודה יסודית שדואגת בכלל לעבודה נכונה בעניין.
א' דריימן
¶
מדובר פה על 2 מיליון ו-100 אלף שקל מתקציב פיתוח לתקציב רגיל בתוספת של 2
מיליון שקל מהזרבה הכללית לתקציב המכס. כשמדובר פה בעיקר על מעברי הגבול עם
ירדן. ה-2 מיליון מהרזרבה הכללית מיועדים להעסקת עובדים להפעלת המעברים. מדובר
על 204 חודשי עבודה שזה הכמות עד סוף השנה הבאה. בשנה הבאה יהיו עובדים קבועים.
מדובר על החזקת מכשירי שיקוף, החזקת המבנה, טיפול במעברים עם ירדן.
היו"ר גי גל
¶
למה צריך להעביר את זה מהרגיל? הקמת מבנה זה לא פיתוח?
אי דריימן;
החזקת מכשירי השיקוף והחזקת המבנים, שמנו את כל הכסף.
היו"ר גי גל
¶
אבל כאן כתוב הקמת מעברי גבול.
אי דריימן;
רכישת מכשירי שיקוף היא מתקציב רגיל. שמנו את כל הכסף בפיתוח כשלא קיבלנו
תכנית. עם התכנית אנחנו מעבירים את הכסף לתכנית.
י י אבן
¶
מדובר בשתי בקשות דומות: שינויים בתקציב התמיכה במפעלי ביוב של משרד הפנים.
השינויים האלה נדרשים כתוצאה מביטול הלוואות או מביטול אישורים שניתנו בשנים
קודמות ב-1993 וב-1994.
י' אבן
¶
כי היו הערכות יתר או שפרוייקטים בסופו של דבר לא היו זמינים ולא יצאו לפועל.
אין פה שינוי במגמות ושינוי בסדרי עדיפויות. אלה פשוט נושאים טכניים. כתוצאה מזה
נדרש שינוי בתקציב המזומן ב-1995-
י' אבן
¶
לדוגמא מ-1994 - סכום מקורי במועצה אזורית זבולון היה 250 אלף שקל. בסופו של
דבר צריכים רק 100 אלף שקל. הקטינו את זה ב-150 אלף שקל. כתוצאה מזה מאחר וזה היה
מתוקצב כבר בתקנות של 1995. התקנות של 1995 מחולקות תקנה להלוואות שאושרו
ב-1993. תקנה להלוואות שאושרו ב-1994,וכאלה של 1995 שהן חדשות. כתוצאה מזה שביטלו
ב-1994 יש יותר מזומן לשלם להלוואות ב-1995-
מי שטרית
¶
זאת אומרת, השתחרר לכם סך של 4 מיליון 278 אלף שקל מהלוואות ישנות יותר שאתם
רוצים לנצל אותן ב-1995?
י' אבן;
בדיוק.
מי שטרית
¶
למה זה בא עכשיו?
י י אבן;
המצב היום בתקציב הביוב הוא כזה שיש צבר גדול מאוד של פרוייקטים מאושרים שרק
מחכים לתקציב. הלקם בשלבי ביצוע וצריך תקציב על מנת לסיים אותם. אנהנו לא במצב של
עודף תקציב בפרוייקט הביוב.
.??-
י י אבן
¶
התחילו עכשיו תמ"א 34. שזה למעשה תכנית מתאר לייעוד שטחים להקמת מתקני
טיהור. בעצם ייעוד השטחים גם קובע את התכנון הכללי של סילוק השפכים, טיהורם
וניצולם ביוקלאות או בשימושים אחרים. היום הבעיה היא שבפועל מבוצעים הרבה מאוד
השקעות, הרבה מאוד מתקני ביוב נבנים היום ועדיין אין תכנית אב כוללת. אין תמ"א
ארצית.
היו"ר ג' גל;
מתי זה יהיה ?
י י אבן ;
היה עיכוב ביציאה, היה עיכוב בבחירת המתכנן.
הי ו "ר גי גל
¶
שכנים שיש להם איגוד ערים לביוב יבנה ועל ידו יש איגוד ערים רמלה, באר יעקב -
איילון - התעוררה בעיה מה עושים עם הביוב, מי ישתמש בזה, להבדיל מאזור יבנה שזה
יורד ל"שפדן", מה קורה באיילון? דיברנו על זה. אולי ארנה יכול לסבר את אזננו?
י י אבן
¶
בין חדרה לתל אביב נמצאים בשלבים כאלה או אחרים של הקמת סדר גודל של למעלה
מ-12 מכוני טיהור. המשמעות מבחינת קולחים, שפכים מטוהרים, שייצאו בתקנות שנדרשות
על פי החוק היום, שזה 20/30, סדר גודל של תוספת של 100 מיליון מטר קוב. 100
מיליון מטר קוב זה בערך מה שמטוהר היום בכל המתקן הגדול של איגוד ערים דן, שהוא
למעשה המתקן היחיד שהיום עומד בסנדרדים. אני לא מוסיף לזה את קולהי ירושלים.
מ' שטרית;
זו דוגמא שמשקיעים מיליון ומזרימים את זין לים.
י י אבן;
באופן עקרוני יש שלושה פתרונות אפשרי ים: הניצול האזורי, אבל זה הולך ונגמר
לנוכח הקטנת שטחי החקלאות באזור המרכז. יש הפתרון של סילוק לים או סילוק אחר.
הפתרון השלישי זה להוריד אותם דרומה לאזור הנגב המערבי ולהתחיל לפתח שם שטחים
חקלאיים בעלויות גדולות מאוד. אחת השאלות המרכזיות שעומדות היום בפני משק המים עם
הקישור לכל הנושא של רשויות מקומיות זה מה לעשות. אין ספק שאם היה תמ"א 34 או אם
היה תכנון מוקדם היה יותר קל לעבור את מהלך ההשקעות היום. אבל זה עדיין לא מאוחר
מדי וזה מתבצע היום. נציבות המים נמצאת בשלבים של בדיקה כלכלית לפתרון הסילוק.
הי ו "ר ג' גל
¶
שלח לנו תמצית של חפעולות התכנוניות שעושים, מי קיבל את העבודה ומה לוח
הזמנים המשוער.
מי בעד אישור פנייה 0212?
הצבעה
י' אבן
¶
מדובר בתקציב הפיתוח של משרד התיירות. העברה מהרזרבה הכללית. מדובר על תגבור
תקציב הפיתוח של משרד התיירות ב-4.5 מליון שקל שמיועד לצורך גמר ביצוע של שני
פרוייקטים
¶
1. מיליון וחצי לסיום פרוייקט אגם מעלות. 2. 3 מיליון שקל לסיום
הפרוייקט של הרהבת משטח החלקה על קרה במרכז קנדה.
מ' שטרית
¶
אדוני היושב ראש, יש לי כמה שאלות. כמה כסף הושקע עד היום באגם מעלות פרט
לתוספת הזאת?
האם נחוצות עוד השקעות בעתיד באגם הזה? בקיצור, כמה כסף מתכוונים לקבור בתוך
האגם הזה.
אני בהחלט מעריך את מרכז קנדה. אני חושב שזה אחד הדברים היפים שעשו בארץ
בו1רומה של יהודי קנדה, הסוכנות והשתתפות ממשלתית בנושא הזה. אבל אני רוצה לשאול:
מדובר פה על השקעה של 3 מיליון שקל בהרחבת משטח ההחלקה על הקרח. אני מבין
שבמסגרת חגיגות המאה למטולה ותהיה תחרות החלקה על קרח וזו מטרת הכסף, להרחיב שם את
המשטה. זו תחרות שתהיה חד-פעמית, אולי יבואו עוד כמה פעמים. הממשלה נראית לי
נדיבה מאוד בחלוקת כספים לעתים לאור מצוקינה התקציבית והצורך בקיצוץ תקציבי
הממשלה.
אני לא אתנגד לבקשות האלה, אבל הייתי מבקש לקבל בכתב מהן ההשקעות של משרד
התיירות בפיתוח פרוייקטים השנה מעל מיליון שקל.
י י אבן
¶
מדובר בעשרות רבות של פרוייקטים.
מ' שטרית;
למה אני מעלה את השאלה? כיוון שכנראה יש במשרד התיירות איפה ואיפה. אני רוצה
לדעת למה מוכנים להקצות לאגם מעלות X מיליוני שקלים ו-3 מיליון שקל לההלקה על
הקרח, ומקומות כמו ראש העין, שהיא עיר עם 40 אלף שקל, ויש לה מבצר אפק ומעיינות
אפק, שם לא מוכנים לתת להם פרוטה לשום פרוייקט תיירותי. מגיעים לשם המון תיירים.
אף אחד לא משקיעים שם.
לכן אני מבקש לקבל רשימה של הפרוייקטים מעל מיליון שקל שהמשרד תקצב השנה. אני
רוצה לעמוד על סדר העדיפויות של המשרד.
סW טריף;
אני רוצה להעיר לחבר הכנסת שטרית, שמשרד התיירות משקיע בבית שאן ובהרבה
מקומות בגליל, בנגב, שהם אתרי תיירות מובהקים, ובצדק.
השאלה למה לא בבית שמש ולא בראש העין?
ס' טריף
¶
יש חשיבות לאגם מעלות. מעלות זה אזור יפה. אפשר להקים שם בתי מלון. יש חשיבות
שאגם מעלות יושלם. כמה צריך עוד בשביל להשלים את הפרוייקט הזה?
הי ו "ר ג י גל;
מה הקריטריונים להקצאה בפרוייקטים של משרד התיירות?
י' אבן;
אתחיל מהקל אל הכבד. כסף באגם מעלות - עד היום אושר תקציב בהיקף של 17
מיליון שקל, כשהתקציב מאושר על ידי משרד התיירות הוא כולל את כל סך הפרוייקט.
אחר כך יש חלוקת מימון - חלקה ממשלתית, חלקה ציבורית וחלקה של גורמים ציבוריים
כמו קק"ל. במקרה הזה 10 מיליון שקל מתוך ה-17 מיליון זה הממשלה. המיליון וחצי זה
חלק מזה. למיטב זכרוני, 6 מיליון שקל זה קק"ל, והיתרה זה שתי המועצות. עיקר הכסף
מיועד להקמה של האגם, לחפירה, לעבודות העפר, לאטימתו, למילוי המים, לפיתוח מסביב.
הי ו"ר ג' גל;
יש שאלה באיזו מידה הממשלה צריכה להיות מעורבת בזה. אין שום ספק שמעלות הפכה
להיות ישוב יפהפה, לפנינת הגליל. היא בטווח הקטיושות, היא בקו העימות, והאגם הזה
יפהפה. לפחות בכסף עשו דברים יפים.
י' אבן;
באשר לשאלה האם הכסף הזה מספיק להשלמת הפרוייקט. כמו כל דבר השאלה ביחס למה
בודקים את זה.
א' ויינשטיין;
באיזה שלב הפרוייקט?
י' אבן
¶
בגמר ה-17 מיליון שקל הנוכחיים יהיה אדם, יהיו מים, יהיה פיתוח נופי אללמנטרי
מסביב, יהיו דרכי גישה ותהיה בריכה.
י י אבן
¶
ה-10 מיליון ש"ח הממשלתיים הורכבו מ-7.5 מיליון במקור ועוד2.5 מיליון שניתנו
לאחרונה. ה-2.5 מיליון זה 1.5מיליון מהתקציב ועוד מיליון מתקציב משרד התיירות.
י י אבן
¶
ההתחייבות שהתקבלה היא שלא, שהכסף הזה מספיק על מנת לסיים את הפרוייקט ברמה
כזאת. זה גם נבדק על ידי החברה הממשלתית לתיירות, ברמה כזאת שאפשר לנצל אותו
לצרכים שכרגע מתוכננים. ברור שאם יבוא בית מלון יצטרכו פעולות פיתוח נוספות, אבל
אז כבר אפשר כמו בכל פרוייקט תיירותי אחר להעמיס את דמי הפיתוח על היזם.
לגבי מטולה
¶
אגם מעלות הוא פרוייקט מו"פי תיירותי על מנת בעתיד לפתח תנועת
תיירות באזור. מטולה זה כבר פרוייקט שהוכיח את עצמו. הפעילות התיירותית שם גדולה
מאוד והיא גם מתיישבת עם מדיניות הפיתוח של משרד התיירות ביחס לפיתוח תיירות
פנים.
מרכז קנדה הוקם כולו מתרומות של הסוכנות. נדמה לי שהתקציב בשנה שעברה נתן 3
מיליון שקל והשנה 3 מיליון נוספים.
ביקשתם התייחסות לקריטריונים ופרוייקטים מתקציב הפיתוח של משרד התיירות. קודם
כול, אין ספק שאולי מכל תקציבי הפיתוח הממשלתיים זה התקציב ההטרוגני ביותר. זאת
אומרת, הרבה פעולות פיתוח יכולות להיכנס ולהיכלל כפעולות פיתוח תיירותיות, החל
מהשקעה בפרוייקטים ארכיאולוגיים, טיילות, פרוייקטים נופיים.
היו"ר ג' גל;
מי קובע את סדר העדיפות?
י י אבן
¶
יש ועדה משותפת שיושבים בה נציגי משרד האוצר, נציגי משרד התיירות, מנהלת
הפיתוה התיירות בנגב והחברה הממשלתית לתיירות שמתכנסת בערך אחת לשבועיים, והיא
אחראית לדון ולאשר פרוייקטים שמבוצעים מתקציב הפיתוח. נכון להיום אין איזשהי
בדיקה כלכלית סטנדרטית שמבצעים, אבל אנחנו מכינים אותה לשלבים סופיים כרגע. יכול
להיות שלקראת התקציב הבא שהממשלה או בהחלטה בין שני המשרדים - משרד האוצר ומשרד
התיירות - יאמצו את הנוהל הזה כנוהל מחייב לבדיקת פרוייקטים בתחום התיירות.
הי ו "ר ג' גל
¶
באחד הדיונים לפני שנה ומעלה דובר על בית הקברות בצפת. אני מבקש לבדוק מה
המצב בבית הקברות העתיק בצפת, אם עדיין הוא מוזנח. תעשו מאמץ למצוא במסגרת התקציב
של משרד הדתות לסכום לבית הקברות בצפת שהוא אתר תיירות.
מי בעד לאשר את הקשה?
הצבעה
הוחלט
¶
לאשר הפנייה
פנייה 0228
י י אבן;
יש פה בקשה להגדלת תקציב הניקוז של נציבות המים. תקציב הניקוז מופיע בתקציב
הפיתוח של משק המים. מדובר ב-12 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ועוד ביצוע שינויים
פנימים' בתקציב על מנת בסופו של דבר לתקצב את פעולות הפיתוח שנעשות כרגע בנחל
דליה בתחומי פרדיס וגם במעלה הנחל על מנת להסדיר אחת ולתמיד את נושא הניקוז
באזור.
מ' שטרית;
זה המחיר שמשלמים על ההצפה שהייתה בפרדיס?
י י אבן;
זו העלות שכרוכה בהסדרת נחל דליה, על מנת לפתור להבא בסבירות גבוהה יחסית את
בעיית ההצפות בנחל דליה.
הי ו "ר ג' גל;
מה מתכוונים לעשות שם?
י י אבן
¶
הבעיה בנחל דליה היא שבשנים האחרונות ובחורף האחרון במיוהד, כמות המים,
הספיקה השעתית שעברה שם הייתה גדולה במאות אחוזים ממה שתשתית הניקוז בנויה לה.
אפשר לראות את זה בגשרים שעוד נמצאים בפאתי הישוב ובוודאי שבישוב עצמו. הבעיה
בתחומי פרדיס עצמה היא גדולה יותר מאחר ויש שם בתים שנבנו - היום כבר עם רשיון -
ממש בתוך תוואי הנחל המקורי או בסמוך מאוד אליו. לכן צריך להסדיר את הנחל בדומה
למה שעשו בנחל איילון בתל אביב. זאת אומרת קרוי משתי גדות הנחל.
די תיכון;
הסדרת אפיק הנחל.
י י אבן
¶
כן. רוב ההסדרות שעושים זו חפירה.
די תיכון;
כמו בכל מדינה שיש בה נהרות שמסדירים אותם.
הי ו "ר ג י גל;
הולכים להרים שם קירות?
י' אבן ;
כן.
די תיכון
¶
לתומי הושבתי שבעיית הניקוז במדינת ישראל הוסדרה. חשבתי שלאחר שמשקיעים כל כך
הרבה שנים בעניין הניקוז הבעיה מוסדרת. מפעם לפעם, ובמיוחד בחורף, אנחנו שומעים
שאיזה אפיק של נחלון שלא קיים, נחל אכזב, עולה על גדותיו. למשל באשדוד. האם אתם
מטפלים בנושא הזה טיפול מונע, או שבסך הכול כשקורה אירוע דרמטי, כמו פרדיס או
כמו אשדוד, אתם נזכרים שיש בעיה של הסדרת אפיקי נחלים במדינה, ובעצם אתם תמיד
חכמים לאחר מעשה?
יש כאן 600 אלף שקל בהוצאה ובהרשאה מקרן השתתפות במתקני הפקה. איזה קרן זו?
עכשיו לעיקר בכל העסק הזה
¶
מאחר והבקשה הזאת הוכנה אתמול אני מניח שהיא משקפת
כהלכה את מצבה של הרזרבה הכללית. אני יכול לומר לכם שלהערכתי הרזרבה הכללית כבר
נגמרה. אם יש לך יתרה של 165 מיליון ש"ח זה אומר שאין לך כבר רזרבה, כי יש לך
כבר בוודאי בקנה כל מיני התחייבויות שאתה נוטל על עצמך. אני רוצה להזכיר לך
שאנחנו נמצאים בחודש יולי והשנה עוד ארוכה. לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, לקבל
תשובה מוסמכת ביותר ממישהו באוצר מה עתידה של הרזרבה והאם יהיה תקציב נוסף בעתיד
הקרוב ביותר, או ששוב יהיו תקדימים אקרובטיים של העברה מסעיפים שהניצול שלהם
יידחה לסוף השנה וכך יגדילו את הרזרבה. כי אם זכרוני איננו מטעני, וכנראה שגם
הפעם לא מטעני, אנחנו כבר הגדלנו את הרזרבה הזו בתחילת השנה או לפחות ברביע
הראשון על ידי העברת כספים אל תוך הרזרבה.
מי שטרית
¶
לגבי הניקוז: לצערי הרב, שיטת הטיפול של הממשלה בהרבה נושאים, כולל ניקוז,
היא שיטה של כיבוי שריפות. נשרף משהו, ממהרים לשם ושופכים מים. אני רוצה להזכיר
לכולנו שסך כל על פי התחזיות הסטטיסטיות, נחלים מוסדרים כדי לענות לשטפונות או
לקליטת מים אחת לחמישים שנה. זה המקובל. זאת אומרת, יוצאים מתוך הנוחה שאחת
לחמישים שנה כמות המים וזהיה כזו גדולה ששום הסדר לא יספוג אותה. יכול להיות שהשנה
שעברה בפרדיס הייתה פעם בחמישים שנה, ועכשיו הולכים להשקיע 16 מיליון שקל ומי
יודע אם ותהיה הצפה בחמישים השנה הבאות.
מי שטרית
¶
איך לא מוסדר עדיין הניקוז בארץ? כי עובדים מהיד לפה, איפה שלוחץ באותו רגע
שם שופכים כסף, לא מפני שחושבים שזה חשוב או שכך זה מתוכנן. לכן גם בעניין הזה
אינני בטוח - אין לי שום מידע או נתונים לומר אחרת - שבנתונים הנוכחיים בארץ
בתחום הניקוז זו העדיפות הראשונה, חרף ההצפה שהייתה בפרדיס. יכול להיות שבמקומות
אחרים יצוץ משהו אחר.
הי ו "ר ג' גל
¶
בשלוש השנים האחרונות היו שני מקרים של שנים גשומות מאוד. בשני המקרים האלה
בפרדיס זה היה המקום היחיד שזה חזר על עצמו מסיבה פשוטה: הם יושבים יותר נמוך
מהתעלה. נכון שכל הבתים שנבנו למטה נבנו על רגליים, אבל בינתיים הם מילאו עד מטר
בתוך הדירות ויש שם בעיה טכנית. כי בין הכביש ובין הבתים יש רוחב צר מאוד שעל
פניו זה מצב בלתי נסבל. זה אחד המקומות הכי גרועים שבהם הייתה הצפה.
י' אבן;
לגבי תכנית הניקוז הכללית
¶
ראשית, תקציבי הניקוז באופן היסטורי אם מסתכלים
על שלוש או ארבע שנים לאהור היו ברמות נמוכות מאוד. נמוכות ביותר למה שקיים כרגע
וגם היום הם לא תקציבים בסדרי גודל עצומים. תקציב הניקוז לשנה הנוכהית הוא 35
מיליון שקל.
י י אבן
¶
כן. אבל במקרה הזה מינו פרוייקטור מיוהד מטעם נציבות המים. העבודה מוזמנת
בעיקרה על ידי קק"ל שהיא שותפה בפרוייקט וכך היא מתבצעת. בעיקרון, רשויות הניקוז
המקומיות שפועלות מתוקף הוק רשויות הניקוז חן אלה שאחראיות, ומי שמאשר להן ומקצה
להן את המשאבים ואת התכניות המאושרות זה נציבות המים.
הי ו "ר ג' גל
¶
מי שתורם את המים זה המועצה האזורית מנשח. מי שקולט את המים זה פרדיס והמועצה
האזורית חוף הכרמל. לשלושתם ביחס יש רשות ניקוז עם זכרון יעקב.
י י אבן
¶
יש פרוייקטים שנמצאים בתכנון כרגע. בעיקרון, מה שהזכיר חבר הכנסת שטרית זה
הפרמטר העיקרי על פיו בוחנים את הפרוייקטים. יש ספיקת תכן לנחל מסוים, וקובעים אם
יש סכנה לחיי אדם כתוצאה מהצפה, מסדירים לפי ספיקת תכן גבוהה מאוד. כיוון שכמעט
אף פעם לא יקרה מצב שהנחל יעלה על גדותיו. אם זו פגיעה בתוצר או בגורמי יצור אפשר
לקחת בחשבון ספיקת תכן נמוכה יותר. יש היום מספר נחלים שעדיין לא מוסדרים ויש
בהם בעייתיות. אתם זוכרים את נחל חרוד שעלה על גדותיו בשנה האחרונה.
די תיכון
¶
נתיבי איילון.
י י אבן;
נתיבי איילון זה לא דרך התקציב הזה. זה הסדרה דרך התקציב עצמו. יש בעיה בנהל
אזור ויש בעיה בעוד מספר נחלים שיקבלו תשובה או כבר בתכנית הפיתוח, לפחות ברמה
התכנונית מקבלים תשובה עכשיו, וברמת הביצוע כנראה בשנה הבאה. צריך לזכור שהתשתית
הזאת יקרה מאוד ועל מנת להסדיר את כל הנחלים מראש מדובר בעשרות רבות של מיליונים,
ועומדת הבעיה התקציבית.
הי ו "ר ג' גל;
מי בעד לאשר פנייה 228?
הצבעה
י' אבן
¶
אני צריך לברר את זה.
פנייה 201
די עוזר;
מדובר בסכום של 4 מיליוני שקלים לצורך תחנות בריאות המשפחה במגזר הערבי
והדרוזי. מדובר בעיקר בהצטיידות והפעלה של התחנות האלו. משרד הבריאות בשנתיים
האחרונות מבצע תכנית הקמת 44 תחנות במגזרים האלה. עד כה הפעילו 13~12 תחנות.
די תיכון;
באילו מקומות?
ש' צמח
¶
התכנית לבניית 1,400 יחידות דיור בקיבוצים אושרה בוועדה בסוף השנה שעברה.
מסיבות שונות היא לא בוצעה. לא ההרשאה להתחייב ולא המימון.
שי צמח
¶
סיבות שתלויות בתנועות. התקציב הועבר כעודפים להפעיל את זה השנה. מאחר שהרשאה
להתחייב אי-אפשר להעביר כעודף, את ההרשאה להתחייב אנחנו מצרפים עכשיו. למעשה
המימון עצמו, ה-160 מיליון של המימון, אושרו על ידי הוועדה.
היו"ר גי גל;
יש לי שאלה לפני שאנחנו ממשיכים. בענייו הזה עברנו ויה-דולורוזה. השאלה אם
אנחנו הולכים לעבור על זה עוד פעם.
מי שטרית
¶
זו בקשה מוזרה מאוד. גם אז היא הייתה מוזרה וגם היום היא מוזרה. ממה נפשך? אם
יש חוסר דיור בקיבוצים, אף אחד לא היה דוחה את ביצוע הבנייה. גם הבקשה שמוגשת
השנה עם הרשאה להתחייב פירושה שהשנה לא תתבצע בנייה. אני לא יודע איך החלוקה של
הדירות האלה, איפה הן נבנות, אם בכלל יש צורך בדירות האלה.
הי ו "ר ג' גל;
הייתה לנו רשימה בפעם הקודמת.
די תיכון;
רציתי אבל לא קיבלתי.
מי שטרית
¶
אני רוצה לדעת איפה בונים את הבתים האלה. למיטב ידיעתי, בהרבה מאוד קיבוצים
דווקא הבעיה היא הפוכה, שיש להם בתים ריקים.
אני רוצה להבין את הנוהל של הדיון. מה זאת הרשאה להתחייב? המדינה בונה את
הבנים בנייה תקציבית? זה משכנתה שנותנים לקיבוץ בערבות מדינה? מה המשמעות של
הוצאה כספית? המדינה בונה בתים ונותנת אותם לקיבוץ לצורך מה? כמתנה שהקיבוצניקים
יגורו בשכירות? למה לא עושים את זה לרוסרי דיור בעיר? 1,400 דירות היו פותרים את
בעיותיהם של חסרי הדיור בעשירית מהכסף. אני רוצה להבין את הפרוצדורה של משרד
השיכון.
אני מוכרח לומר, הבקשה כמו שהיא היום תמוהה ביותר.
היו"ר ג' גל
¶
המסקנה היחידה שיש לי היא שכל מגזר צריך לרדת מה שיותר מהר משולחן הממשלה
ומשולחן ועדת הכספים.
די תיכון
¶
בדיון הקודם ביקשתי הרבה נתונים בעניין 1,400 יחידות הדיור הללו ולא קיבלתי.
אם או1ה זוכר, זה מסוג הבקשות שבאות ממשרד האוצר ולא ממשרד הבינוי והשיכון. כי
משרד הבינוי והשיכון לא יכול על פי הכללים שקיימים להקצות את ה-1,400 דירות. מה
גם שאנחנו בכלל לא יודעים עם 1,040 הדירות. ביקשנו לקבל את הרשימה ואת הכללים שעל
פיהם חולקו הדירות. אם אתה זוכר, כתוצאה מהבקשה שלי לקבל את הכללים והפירוטים
נדחה הדיון בבקשה לחודשים רבים עד שנמצאה דרך לא דרך להכשיר את העניין הזה.
היו"ר ג י גל
¶
קרשנר, קיבלנו את רשימת הקיבוצים שבהם בונים את ה-1,040 יחידות?
א' קרשנר;
בזמנו כן קיבלנו את הרשימה.
די תיכון;
את הכללים לא קיבלנו.
אי קרשנר
¶
כללים - לא. רשימה -כן.
די תיכון;
לא קיבלנו את הכללים על פיהם מהלקים את הדירות האלה. כבר אמרתי שהעניין בכלל
בא דרך משרד האוצר, דרך היועץ המיוהד לשר האוצר, ישראל הוז. כל דבר שבא מישראל
הוז ואומרים לאנשי משרד הבינוי "תעמדו בצד ואנהנו נסביר", מעורר שאלות ללא סוף.
והתשובות אינו ניתנות אלא מכוה הרוב הקואליציוני שמהליט להעביר את הבקשה.
לכן, באין כללים, אין אמות מידה. נשאלות המון שאלות - איך מחלקים את העני י ו
הזה, האם זה למקורבים, מי הבעלים של הדירות הללו, האם הו ניתנות כמתנה, האם הו
באות לעקוף את הסדר הקיבוצים. שהרי בדרך הרגילה אי-אפשר לקבל. השאלה היהידה
הרלבנטית, להערכתי, זה שאוכלוסיית הקיבוצים הולכת וקטנה. מנגד קמות הדירות
שהוועדה מעבירה לאהר 1,040, 1,400, ואתה שואל את עצמך בעצם לשם מה צריך את העני י ו
הזה.
לאהר כל הטרטורים שעברנו לפני שנה, בסוף מתברר שעוד לא נוצלו את הכספים. לכו,
כאמור, מתהיל כל הסיפור מחדש.
הי ו "ר ג' גל;
מתהיל כל הסיפור מחדש?
די תיכון ;
כן.
הי ו "ר ג' גל;
עברה שנה ולא עשו כלום עם הכסף. צריך לעבור את הכול מהתחלה. גם מרשות ניירות
ערך ביקשנו שמשכורות בחברות ציבוריות יובאו לאישור כל שנה מחדש. אין גלגול של
דברים. יש בזה היגיון.
די תיכון;
שיילחמו מחדש.
הי ו "ר ג' גל;
אני מכיר בעובדה שאם רוצים להתחיל מהתחלה זו זכות. אני לא יכול לבוא ולהגיד,
תפסיקו לבלבל את המוח, החלטנו לפני שנה וזהו זה. אני מבין שאנחנו צריכים להתחיל
את הסיפור מחדש?
די תיכו ן ;
כן.
היו"ר ג' גל;
נאסוף את החומר ונקיים את הדיון.
אי קרשנר;
קיבלנו בזמנו את המסמך עם הכללים ועם רשימת הקיבוצים.
די תיכון;
אני לא קיבלתי.
א' קרשנר
¶
זה היה בינואר. כל הברי הוועדה קיבלו.
פנייה 0217
הי ו "ר גי גל;
מדובר בחדרי ביטחון בישובי קו העימות - 6 מיליון ש"ח.
מי בעד הבקשה? מי נגד?
הצבעה
הוחלט; לאשר
פנייה 0201
היו"ר גי גל;;
אנחנו חוזרים לבקשה 0201, לגבי 4 מיליון ש"ח למגזר הדרוזי.
די עוזר;
קיבלנו את החומר. יש פה הרשימה של המקומות בהם מקימים תחנות לבריאות המשפיל.
מ' שטרית;
למה מפעל הפיס לא מממן את התחנות לבריאות המשפחה כמו שנהוג היום ברשויות
המקומיות?
די תיכון;
איך הכללים כאן? מתי אתם מחליטים לתת לכפר כזה ומתי לכפר כזה? האם זה על פי
ביקור השר?
די עוזר;
לא. יש מקומות שבהם קופות חולים נתנו את הפתרון ואז אין צורך שעוד גוף יתן את
זה. משרד הבריאות דואג שיהיו הסכמים בין הקופות לקניית שירות. יש מקומות שאין.
מ' שטרית;
אני מבקש לדעת מה הסיכוי לבצע את התחנות האלה השנה? האם יש תכנון או בכלל
איתור שטהים? יש תכניות לביצוע? כלומר, מה המצב האקטואלי לגבי הסיכוי לביצוע
הבנייה?
מדוע המימון כולו נעשה על ידי משרד הבריאות כאשר אני יודע שבתהנות בריאות
המשפחה בארץ מפעל הפיס מימן את רובן. למה פה מפעל הפיס לא שותף במימון?
י י שמולביץ;
פנינו למפעל הפיס והם סירבו לינת.
מ' שטרית;
אני מבקש להבין למה מפעל הפיס לא משתתתף במימון. האוצר צריך להיות הגורם
שמכתיב למפעל הפיס למה להשתמש בכסף. זו לא אדמה פרטית של אף אחד.
מעבר לעניין התחנות, צריך להפעיל את התחנות. אני מבין שאתם מדברים פה על
בנייה של 40 תחנות, תוספת של 80 תקנים. כדי להפעיל תחנה כזו אתה צריך מינימום
אחות אחת ורופא.
די עוזר;
לאו דווקא בתקנים.
מ' שטרית;
האם זה מתוקצב? מתי התחנות האלה פועלות? איך הישובים האלה היום מקבלים שירות?
די תיכון;
בבקשה כתוב "להקמה בסקטור הערבי". אני לא בטוח שזו המילה המתאימה, הייתי אומר
"סקטור המיעוטים".
די עוזר;
נכון.
די תיכון;
אני מתחיל ברשימה שבראשה שפרעם. למשל עלות מימון 360 אלף- השתתפות משרד
הבריאות 240 אלף. אושר עד כה - 83 אלף. מצב הטיפול - אושר בהסתייגות. חוזה
בביצוע. אני לא מבין את זה. מי הבעלים של העסק הזה? מי משלים את המימון? למה
אושרו עד כה 83 מיליון? הלא אנו מאשרים את הכול. מה זה אושר בהסתייגות. אני רואה
שיש עוד הוצא לתיקונים, הוחזר לתיקונים, אושר בהסתייגות. תסביר לי את המינוח
הזה.
לעומת זאת, בטבלה השנייה שמתחילה בזמר וממשיכה דרך דיר-מכסור לתל-שבע אין
כבר כל אותם הפרטים שיש בטבלה הראשונה. אבל בעקרון תסביר לי מי הבעלים, מי מממן,
מי מתחזק את העסק הזה.
ד' עוזר;
הבעלים הם משרד הבריאות. מי שמממן זרז תקציב הפיתוה של משרד הבריאות. אפילו לא
הספקתי לעיין בה. זו רשימה פנימית של משרד הבריאות שהיא לצורך המעקב של התהנות
שנמצאות בביצוע. אם חוזר לא אושר או חוזר לטיפול זה בסדר. הרשימה הזו היא רשימה
של 20 תחנות ראשונות שכולן בשלבי ביצוע סופי. הרשימה הזו יותר חדשה. בגדול,
המשרד מתוקצב השנה בכ-13 מיליון שקלים, וזו תכנית הפיתוח.
מבחינת ההפעלה, המשרד גם מתוקצב להפעלת התחנות הללו. נדרשה השנה תוספת שהיא
בעיקר להצטיידות ושירותים לתחנות שהושלמה בנייתן.
די תיכון;
מי משלים את הסכום החסר?
די עוזר;
אין פה סכום חססר.
י י שמולביץ;
הרשויות המקומיות והמועצות המקומיות.
די תיכון;
יש להם כסף?
י י שמולביץ;
זה תנאי.
די תיכון;
יכול להיות שהתחלתם לבנות ואתם נתקעים בסוף?
י י שמולביץ
¶
עד עכשיו לא היו בעיות. באותם מקומות שהיו בעיות בסוף קיבלנו.
די תיכון;
זה מחולק על פי כללים כתובים?
י י שמולביץ;
כן. קריטריונים כתובים, אלו אחוזים, איזה שלב כל רשות.
ד' תיכון;
מי משלם את שכר העובדים?
י י שמולביץ;
זאת השאלה שגם חבר הכנסת שטרית שאל. בשלב זה אנחנו מסתפקים בקניית שירותים כי
אין לנו תקנים, מתוך הנחה שחלק קטן מאוד הצלחנו לקבל תקנים.
קניית שירותים מתאפשרת בשלב -זה. אני לא אומר שזה יהיה לטווח ארוך.
י י שמולביץ
¶
היא לא מגייסת כסף בעצמה אלא רק לאותם הפרוייקטים.
ד' תיכון ;
למה מוציאים את זה מחוץ לתקציב?
י י שמולביץ;
לא מוציאים את -זה מחוץ לתקציב אלא זה שלב מעבר עד לקבלת האמצעים.
די עוזר;
בחוק ביטוח בריאות מוגדרת תקופת ביניים עד שהנושא יעבור לאחריות קופות
החולים. לכן אנחנו מעדיפים שהנושא הזה יהיה בקניית שירותים עד שתעבור האחריות
המלאה לקופות החולים. לא נרצה להעמיס תקנים.
מי שטרית
¶
קופות החולים אמורות לתת את השירות הזה במסגרת הוק ביטוח בריאות?
ד' עוזר;
זה עוד לא הוחלט סופית. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אומר שכל השירות לפרט יינתן
על ידי קופות החולים. אבל זה לא אומר שבריאות הציבור או העניין הגריאטרי יעבור
לקופות החולים.
די תיכון;
זה במסגרת הסל. מממנים את זה פעמיים. פעם משרד הבריאות ופעם הביטוח הלאומי
באמצעות קופות החולים.
די עוזר
¶
זה לא מדויק. אין פה כפל שירותים. אם יש תחנה מסוימת שמופעלת על ידי קופות
החולים משרד הבריאות לא יקים באותו מקום תחנה נוספת.
די עוזר
¶
אני לא יכול להגיד בוודאות. זה נושא שיש בו גם שיקול רפואי, האם משרד
הבריאות ירצה לקחת אחריות על בריאות המשפחה והילד או להעביר את זה לקופת חולים.
י י שמולביץ
¶
יש ויש. אם מדברים על אזור חיפה והצפון - משרד הבריאות. אם אנחנו מדברים על
אזור תל-אביב, חולון - באמצעות הרשויות המקומיות. יש השתתפות לפי נוסחת זנבר.
הי ו "ר ג' גל
¶
אם אתה רוצה שאלות, הוא יכול לענות. אבל היות ונתבקשתי לדחות ב-24 שעות, ואין
סיבה לא לדחות, אני דוחה את זה.
בקשה 017 29
ש' צמח
¶
מדובר על העברת עודפים מ-1994 עודף בסך של 3 מיליון 380 אלף ש"ח נועדר
לשיקום שכונות, למימון משכורות של מנהלי פרוייקטים בשיקום שכונות. נוצר להם גרעון
בתקציב הזה.
הסכום השני של 150 אלף שקל נועד לבדיקות כספיות. כשמשרד השיכון מבצע
עבודות ביזמתו לפיתוח אתרים הוא עושה את הפיתוח ואמור לגבות אחר כך את הכספים
מהחברות הקבלניות עבור הפיתוח שהוא עשה עבורן. בחלק מהמקרים המשרד לא גבה את הכסף
בחזרה. עכשיו התחילו לעשות פעולות כדי לגבות את הכסף. עד היום גבו בערך 5 מיליון
ש"ח רק על חובות עבר מחברות קבלניות. זה אמור להתפתח עוד בעתיד.
ש' צמח
¶
מספר השכונות לא קטן.
מי שטרית;
הבנתי שלפחות 20 שכונות יצאו השנה משיקום פיסי.
ש' צמרו;
אבל נכנסו שכונות הדשות.
מ' שטרית;
מאיפה לקהו את השכונות האלה?
ש' צמה;
יש ההלטת ממשלה לפי המלצת משרד השיכון.
מ' שטרית;
יש ההלטת ממשלה על כניסה לשיקום שכונות הדשות שלא כלולות בתכנית המקורית של
שיקום שכונות?
ש' צמה;
יש ההלטת ממשלה. הכנסת שכונות לשיקום שכונות זה תמיד בההלטת ממשלה.
מי שטרית;
יש ההלטת ממשלה להיכנס לשכונות הדשות בשיקום שכונות?
ש' צמה;
כן.
מ י שטרית
¶
אני מבקש לקבל את ההלטת הממשלה הזו ואת רשימת הישובים שבהם יש כניסה לשכונות
הדשות.
אדוני היושב ראש, אני הושב שיש פה עניין מאוד עקרוני. אני מבקש לעכב את הבקשה
הזו עד שנקבל את הפרטים האלה. אני מבקש לקבל את החלטת הממשלה, את רשימת השכונות
שהממשלה החליטה להיכנס אליהן.
ש' צמח
¶
אני אעביר.
אני רק רוצה להגיד דבר נוסף: הלק מהכסף הזה נובע מכך שבעבר מנהלי פרוייקטים
בשיקום שכונות הועסקו כעצמאים.
מי שטרית
¶
התכנית הייתה אמורה להקטין את ההוצאה התקציבית של משרד השיכון - במקום
עצמאים שכירים שיקבלו שכר יותר נמוך. לכאורה, צריך להיווצר עודף תקציבי.
ש' צמח;
אני אסביר למה לא נוצר עודף תקציבי. מאחר שבית המשפט החליט להעביר אותם למעמד
של שכירים הם הועברו מסעיף תקציבי אחד לשני ונוצר פער של מימון.
מי שטרית
¶
מה זה משנה איך זה היה מתוקצב? בתקציב מנהלי פרוייקטים צריך להיווצר עודף.
תביא את העודף ממקום אחר ותעביר אותו למה שחסר במקום הזה. פה אתה מתקצב תקציב
נוסף.
ש' צמח
¶
למעשה נכון. מה שקרה בפועל, היום כשעובדים שם מנהלי פרוייקטים שלא מקבלים שכר
כי התקנה הזו תוקצבה בחוסר.
מ' שטרית
¶
אני מבקש לקבל את החלטת הממשלה על רשימת ישובים חדשים שייכנסו לשיקום בשנה
האחרונה. אני מבקש לקבל במספר כמה מנהלי פרוייקטים היום יש בארץ. כמה מהם חדשים
שנוספו, ומה העלות של מנהל פרוייקט.
מי שטרית
¶
מה קורה עם זוגות צעירים רגילים בארץ שאין להם דירות? אני בעד שיבנו
לקיבוצים אבל גם שיתנו דירות לחסרי דיור. יש 1,200 משפחות שקיבלו אישור של משרד
השיכון כבר לפני שנה כזכאים לדירה בשכירות סוציאלית. אין להם שום סיכוי לקבל דירה
בשלוש השנים הקרובות. אז או שיש לכם כסף או שאין לכם כסף. מה זה, איפה ואיפה?
למה לא נותנים למשפחות שעברו את כל העינויים דירות?
די תיכון;
אין זכאויות בכלל. פעם היו אומרים שיש לקיבוצים כך וכך זכאויות והם לא
יכולים לבנות. עכשיו אין להם זכאויות בכלל.
מ' שטרית;
מול זה אני שואל
¶
יש 1,200 משפחות במצוקה שעברו את כל הוויה-דולורוזה, קיבלו
אישור לפני שנה לזכאות לדירה בשכירות סוציאלית ואין להם סיכוי בשלוש השנים הבאות
לראות דירה. למה? כי המדינה קונה השנה דירות נייר רק 280 דירות. יש 1,200 זכאים.
הגשנו הסתייגות לתקציב. תצביעו נגד. איפה הצדק?
חוק נכי רשיפות הנאצים (תיקון מסי 9}(השוואת -זכויות) (ד' שילנסקי)
חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס 10)(השוואת זכויות לנכי המלחמה בנאצים)
א"ח שאקי
היו"ר ג י גל;
רבותיי, לפנינו שתי הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, של חבר הכנסת שילנסקי ושל
חבר הכנסת שאקי. מטרת שני החוקים זהה: להשוות את התשלומים שמקבלים נכי רדיפות
הנאצים לנכי המלחמה בנאצים. זה מאבק שמתנהל כבר הרבה הרבה שנים ולא נמצא לו
פתרון. כמובן שיש גם פער כספי בין התקבולים שמתקבלים, ומכאן ברור שההוצאה הכספית
יותר גדולה. דובר בזה הרבה ואינני רוצה להרחיב.
אחרי מגעים ממגעים שונים גם עם האוצר וגם עם חברי הכנסת אני רוצה להציע את
ההצעה כדלקמן
¶
מי שטרית;
אפשר לקבל פרטים - בכמה כסף מדובר? בכמה אנשים?
די תיכון;
כל יום זה משתנה. נהיה פחות.
היו"ר ג' גל;
אם משווים את נכי הרדיפות לנכי המלחמות, יש סעיפים שונים שבהם נקבל פירוט.
יש מרכיבים שונים שיצטרכו לעסוק בהם אם ישוו.
יש סעיף אחד שיש בו הבדל וזה אחוז הנכות שמזכה. נכי הרדיפות מקבלים החל מנכות
של 25%, ונכי המלחמות מ-10%. ההצעה שאני רוצה להביא וגם שוחחתי על כך עם החברים,
היא להשוות את כל הפרמטרים אבל את אחוזי הנכות להשאיר אותו דבר. הבר הכנסת
שילנסקי יסביר שהוא רוצה עוד סעיף אחד, וגם בזה אני לא רואה בעיה, שתהיה שנה שבה
אפשר יהיה להיכנס לרשימה. גם בזה יש הסכמה.
מ' שטרית;
מי יכול להיכנס לרשימה?
היו"ר ג' גל
¶
הנכים שלא ניצלו את זכותם.
די תיכון;
אני מבקש לעשות את זה יותר מסודר כדי שגם מי שלא בקיא יבין במה מדובר.
היו"ר ג' גל;
מטרת החוק להשוות בין נכי הרדיפות לנכי המלחמה בנאצים. הזכאות של נכי המלחמה
בנאצים יותר גדולה בפרמטרים שונים. השוואתם משמעה כ-50-40 מיליון שקל לשנה. האוצר
הסכים ללכת לנוסחה הזאת. להוציא סעיף אחד שבו לא תהיה השוואה; אחוזי הנכות. אלה
מקבלים ,25%, ימשיכו בפרמטר של ,25%. אלה - 10%, וימשיכו בזה.
די תיכון;
אלה שמקבלים מ-10% הם נכי המלחמות?
היו"ר גי גל;
כן. והם ימשיכו לקבל מ-10%. והנרדפים מ-25%. כך נהגו כל השנים, כך יימשך.
כאשר שואלים כמה יעלה אם ישוו גם את הסעיף הזה, אין מי שיכול לתת את התשובה.
כי זה נעלם. לא אגיד שיש הסכמה בהתלהבות אבל יש הבנה שזה דבר שיכול להיות תשובה. אם
כן: 1. השוואה, להוציא את אחוזי הנכות. 2. לאפשר שנת מעבר. אלה שלא הגישו בקשות,
שלא רצו לקחת עד היום, יוכלו להצטרף.
א"ח שאקי;
כשבאתי לנסח את הצעת ההוק הזו ניסיתי לראות מה המצב בארצות הברית ששם יש חוק
בנושא זה, בגרמניה עצמה, בכמה מדינות במערב אירופה כמו הולנד ובלגיה שגם שם יש
עדיין ניצולי שואה, נרדפים. עכשיו אוסטריה התהילה משהו קטן, אבל זה ממש טרי. דבר
אחד משותף לכולם
¶
ההבחנה הזו אין מוצאים אותה בחוקים. זאת אומרת, שלא מצאו היגיון
להפלות לרעה מי שנכותו אינה מוטלת בספק אלא שמקור נכותו לא בא כתוצאה מהיותו
פרטיזן, לוחם נגד הנאצים באיזה יער, כי לא התמזל מזלו לברוח ולהגיע לאיזה מקום
כזה, אלא באיזה מרתף ששם בילה שנים ולקה במחלות שונות. שלא לדבר על אלה שסובלים
סבל נפשי גדול, דהיינו, נכות נפשית. לא יעלה על הדעת שההפליה הזו תימשך. היא
איננה הגיונית, היא איננה הוגנת, היא איננה מקובלת בקרב מדינות שבהן מפצים ניצולי
שואה. הגיעה העת, באיחור גדול, למרבה הצער, כאשר אלפים רבים כבר הלכו לעולמם, אבל
מה שניתן לתקן היום מצווה לתקן.
ההשוואה היא בזכויות, ההשוואה היא בהטבות. ההשוואה המבוקשת היא בין קבוצות
הנכים. בעוד שבקרב נכי המלחמה בנאצים מוכרות 5 קבוצות נכים, שלא ניכנס לפרטיהן,
בהוק נכי הרדיפות יש רק 2 קבוצות. בעוד שאלמנות נכי המלהמה זכאיות לתגמול,
אלמנות נכי רדיפות הנאצים אינן זכאיות. זה היה שרירותי, חסר כל היגיון, כל צדק.
כנראה שבשעתו מישהו שכנע - קשה היה למצוא את היריעה הרחבה - אפשר לומר שכארבעים
שנה ההפליה הזאת נמשכת, איננה מובנת על ידי נכי רדיפות הנאצים. עוררה ומעוררת
תחושה של עוול סובייקטיבית בוודאי, אבל גם אובייקטיבית כשלומדים את העניין. ואני
מאוד שמח ששר האוצר הצביע אתנו בעד ההשוואה.
די תיכון
¶
לא הבנתי. יש גם עוד הפליה - בין אלה שהיו בארץ בזמן שנחתם הסכם השילומים
לבין אלה שעלו לאחר מכן ומקבלים מגרמנה. נכון?
ד י תיכון
¶
אני רוצה להבין מה אנהנו מתקנים ומה אנהנו משאירים.
ד' שילנסקי;
אנו תמיד מדברים על כך שאלה הפטריוטים שמיהרו ועלו לארץ באניות המעפילים והיו
בקפריסין; מדינת ישראל אמרה לגרמנים - תנו לנו סכום כסף ונחלק. אני טוען שמדינת
ישראל שדדה את ניצולי השואה. כי אלה שלא מיהרו לעלות לארץ מקבלים ישירות
מגרמניה, ואלה שמיהרו לעלות לארץ מקבלים מהסכום הגלובלי שמדינת ישראל לקחה, והם
מקבלים שליש מאלה שמקבלים מגרמניה. על זה אנהנו זועקים ואני אזעק כל עוד אוכל.
מ' שטרית;
הייתה תקופה שאנשים יכלו לפנות ולהגיש תביעות לגרמניה. מה עם כל הפרסומים
בעיתונים?
די תיכון
¶
זה פנסיה. זה משהו אחר. זו טיפשות של מדינת ישראל. זו גניבה של אנשים
פרטיים. למה לא הלכת להשוואה?
ד' שילנסקי ;
אתם יודעים שפרופ' שאקי ואני, ואני אומר, כל עוד אני אהיה הבר כנסת וגם אם לא
יהיה הבר כנסת ועיניי יהיו פקוחות, אני אצעק לתקן את העוול. לצערי, כשאצליח יהיו
הרבה פחות שיוכלו ליהנות מהתיקון כי בכל יום הם מתמעטים.
מה עשינו? אמרנו שאנהנו ריאליים. ראיתי שהאוצר עומד על כך עם רגליו האחוריות,
אז אמרתי גלויות, אני הולך צעד צעד. נגמור את הצעד הזה ונלך הלאה. אבל בינתיים
אנשים נפטרים בלי כלום. אם אנהנו יכולים לגרום להם הסבה הלקית, מקצת מההטבה
עכשיו, לזה יש סיכוי, אני הולך על ההטבה של מקצת.
אייה שאקי ;
כדאי לתקן עכשיו מה שאפשר ואחר כך להמשיך.
די תיכון;
אנהנו רוצים לראות מה הבעיה .
ד' שילנסקי ;
אני רוצה שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאה עוד לפני היציאה לפגרה.
די תיכון ;
אתה יודע שאם מאשרים את זה עכשיו גמרת עם זה לעשר שנים?
ד' שילנסקי ;
לא בהכרח.
די תיכון;
תסבירי לי, גברתי, אחת ולתמיד.הרי זה שוד. ראינו לאן הולך הכסף, ל-1,400
דירות.
היו"ר ג' גל
¶
אני מציע לרדת מזה. היתה הזדמנות לכל מפלגה שהי יינה בשלטון לתקן את זה.
די תיכון;
אני מבקש לדעת כמה מקבל היום עדם שכשנהתם ההסכם היה חי בארץ לעומת אדם שעלה
לאחר מכן ומקבל ישירות מגרמניה?
א"ח שאקי;
פי שלושה.
די תיכון;
כמה מקבל אדם בארץ?
א"ח שאקי;
ישראלי מקבל 800-700 שקל לחודש, בעוד ההוא מקבל 2,000-1,800 שקל.
מ י שטרית;
מה ההבדל בין נכה מלחמה לנכה רדיפות?
ר' פינטו
¶
אני מנהל הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר.
אנחנו מטפלים בכ-21 אלף נכי רדיפות, ובכ-10 אלפים נכי מלחמה. זו האוכלוסיה
שאני מטפל בה. בנוסף לזה יש כ-40 אלף אנשים שמקבלים ישירות מגרמניה. אלה שלוש
הקבוצות שעליהם מדברים. יש גם נכי מלחמות שלנו, נכי מלחמות ישראל.
הקבוצה שמקבלת את הכסף הגבוה ביותר זו הקבוצה שמקבלת מגרמניה ישירות לנכים.
אלה שעלו קצת אחרי 1953 או בשנת1947 היו במחנות העקורים. הם מקבלים משם.
המינימום זה 600 מארק ויכול להגיע עד 2,000 מארק לחודש. זה מה שמקבלים אלה
שמקבלים מגרמניה. אצלנו מקבלים בהתאם לאחוזי הנכות. על מאה אחוז נכות זה אלפיים
שקל פלוס מבחן הכנסה, מה שהם לא עושים.
ד' שילנסקי
¶
כמה זה נכות של 100% בגרמניה? אם אנחנו אומרים מינימום בגרמניה, תגיד מה
המי נימום פה.
ר' פינטו;
המינימום פה הוא 500 .אנחנו נותנים דברים נוספים שהגרמנים לא נותנים כמו
טיפולים. המינימום הזה הופך ל-800 שקל בעצם עם הבראה ודברים נוספים.
די שילנסקי
¶
המינימום פה זה 500 שקל. המינימום שם הוא 600 מארק, זאת אומרת 1,300 שקל.
ר' פינטו;
אצלנו במכסימום יש הבחנה. אחרי שהוא מקבל את האלפיים תגמול רגיל, עושה מבחן
סוציאלי. אם הוא לא מגיע להכנסה מסוימת אנחנו משלימים עד 4,200 שקל.
די תיכון;
למה ההוא מגרמניה לא יכול לעשות מבחן סוציאלי?
ר' פינטו;
כי אין להם.
די תיכון;
אבל הוא יכול לבוא לכאן ולהגיד.
ר' פי נטו
¶
אי-אפשר. או שם או כאן. אלא אם כן בן-אדם היה אצלנו ב-100%, עבר לשם והכירו
לו רק 25% ויש הפרש, ואם אעשה לו מבחן הכנסה כאן ויש לו תוספת, אני נותן לו את
ההשלמה.
מ' שטרית;
אדם יכול לעבור מקטגוריה לקטגוריה?
ר' פי נטו
¶
יכלו בזמנו לעבור. בזמנו המלצנו ללכת לשם ותראו מה אתם יכולים לקבל. עכשיו אי
אפשר ללכת. הגרמנים כבר שנים לא מכניסים למערכת שלהם.
מי שטרית;
כמה מקבלים נכי מלחמה?
ר' פינטו;
אותו דבר. אבל לנכי מלחמה יש דברים נוספים שמקבלים.
א"ח שאקי;
כמה הממוצע של נכי מלחמה וכמה הממוצע של נכי רדיפות?
ר' פ נטו
¶
נכי מלחמה ונכי רדיפות מקבלים את התגמול הרגיל אותו דבר. לנכי מלחמה יש הטבות
נוספות, שאנחנו מוכנים להשוות את נכי הרדיפות - שאלמנה תמשיך לקבל, שהיום נכה
רדיפות יובל לעשות מבחן הכנסה ב-25% ולקבל תוספת. יש דברים נוספים בנוהלים שאנחנו
מוכנים לשפר לטובת נכי הרדיפות. זה יתן הכנסה נוספת גדולה.
מ' שטרית;
כשאדם נכה רדיפות או נכה מלחמה והוא מקבל קיצבה והוא מעל גיל 65 וזכאי לקצבת
זקנה, אם אני מבין נכון, אתם מקזזים את קצבת הזקנה?
ר' פינטו
¶
כאשר אנחנו עושים מבחן הכנסה אנחנו מכניסים גם את התשלומים של הביטוח הלאומי
ומורידים את זה. זה לנכי המלחמה.
מ' שטרית
¶
תיאורטית, אם לנכה מגיעה קצבה 2,000 שקל והוא מעל גיל 65, מגיעה לו קצבת
זקנה. נאמר לזוג - 1,200 שקל. מנכים לו את זה מה-2,000 שקל?
ר' פי נטו
¶
לא. אנחנו עושים מבהן הכנסה ל-2,000 שקל ומשלימים ל-4,400 שקל, יותר מהשכר
הממוצע. לקחנו את ה-4,400 שקל, הורדנו את הביטוח הלאומי, הורדנו את התגמול שלנו,
נשארה יתרה. הוא מקבל את היתרה.
מ' שטרית
¶
זאת אומרת, פה יש העדפה מיוחדת לנכי המלחמה בנאצים?
ר י פינטו;
כן. מבחן הכנסה הוא רק למי שיש לו 50% נכות. היום אנחנו רוצים לשפר את זה גם
למי שיש לו 25%.
די תיכון;
למה אתה לא משווה בין גרמניה לישראל?
ר' פינטו
¶
אם אני אתן מחר השוואה בין זה שמקבל אצלנו לזה שמקבל מגרמניה, ואצלנו הוא
מקבל לפי חוק, אזי נכה מלחמות ישראל מקבל הרבה פחות מנכי המלחמות בנאצים. אתם
חושבים שזה צודק?
הי ו "ר גי גל;
הוא אומר שנכי צה"ל מקבלים פחות מאלה שמקבלים מהגרמנים. כל עוד הגרמנים
נותנים ישר איש לא שואל שאלות.
כמה כסף נותנים לכולם?
ר' פינטו;
התקציב שלנו הוא בסביבות 600 מיליון שקל. תקציב נכי הרדיפות 300 מיליון שקל,
ונכי המלחמה גם כן 300 שקל. צריך להביא בחשבון מי הם נכי המלחמה? אלה עולים
הדשים שהגיעו מברית המועצות והיום הם הופכים להיות נכי מלחמה. אין להם שום הכנסה.
ר י פינטו
¶
יש תעודות ויש אישורים ויש נכות פיסית. לכן מבחן ההכנסה לגביהם הוא כזה שאין
להם הכנסות, ויש להם50%, כולם מקבלים כמעט את מלוא 4,200 שקל.
די תיכון
¶
אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי את חבר הכנסת שילנסקי. ניקח אדם שיש לו 50%
נכות, נכה מלחמה. הוא מקבל מגרמניה. כמה מקבל מגרמניה?
ר' פינטו;
לדעתי מקבל בסביבות 1,000 מארק. אבל זו לא תשובה מוסמכת.
די תיכון;
זאת אומרת 2,100 שקל.
כמה יקבל אצלך?
עכשיו אני שואל
¶
נניח שמשווים "אך לא פחות מ-". קח לך את מבחן ההכנסה ותאמר,
אני כולל את זה במסגרת ההשוואה. אם יש לך מבחן הכנסה ואתה מקבל מעל, אני לא מוסיף
לך. כמה זה יעלה לך כדי להשוות את אלה שנפגעים? נניח שאנחנו מחליטים שמי שמקבל
היום אלף ויש לו 50% נכות יקבל 2,100 שקל ולא יהיה לו מבחן הכנסה, כמה כסף תצטרך
לצורך העניין?
ח' פרנקל
¶
אנחנו לא יכולים לתפוס את זה נקודתית. אם נשווה למי שמקבל מגרמניה מדובר
במאות מיליוני שקלים.
די תיכון;
איך זה?
ח' פרנקל
¶
אני מוכנה לשבת אתך אחר כך ולהסביר לך את זה בצורה הכי ברורה. אבל הסוגיה
הזאת חורגת מהסוגיה של כמה כסף זה עולה. זו סוגיה היסטורית מאוד סבוכה והיא נתונה
כיום בדיון בבג"ץ. מה שבית המשפט העליון יחליט מקובל עליו ולכן חבל לדון על כך.
די תיכון
¶
בכל זאת אני יושב כאן ורוצה להבין את הבעיה. מה שיחליט בג"ץ כולנו נמלא. אני
רוצה להבין את הבעיה. אם רוצים להשוות על ידי גילוי רצון טוב כמה זה יעלה?
נ י מיכאילוב
¶
בזמנו עשינו חשבון כמה תעלה ההשוואה למי שמקבל מגרמניה לפי הטבלאות שהיו
בידינו לגבי כנגה מקבלים אצלנו וכמה מקבלים מגרמניה לפי האוכלוסיות ואחוזי הנכות,
והגענו למסקנה שאם משווים אך ורק את נכי הרדיפות ולא מתייחסים לנכים מסוגים
אחרים, זה יעלה בסדר גודל של 280 מיליון שקל.
נ י מיכאילוב
¶
עשינו חישוב לצורך הבג"ץ. אין לי פה את החישוב.
די תיכון;
מה אתם טוענים בבג"ץ? שזה עולה הרבה כסף? בג"ץ לא מקבל את זה.
ני מיכאילוב;
הטיעונים לבג"ץ מורכבים. יש כאן סוגיה גדולה וסבוכה. אבל מה שרציתי להבהיר את
הדברים של הנה, שהעלות של 280 מיליון שקל תהיה בסופו של דבר עלות יותר גבוהה כי
יש לנו כל האוכלוסיה של נכי מלחמות ישראל, שהיום מקבלים אותם סכומים.
א"ח שאקי;
זה לא שייך לנושא.
מ' שטרית
¶
אתה לא מעלה על הדעת שישלמו קצבה לנכי צה"ל פחות?
די תיכון;
אתה מערבב מין בשאינו מינו.
הי ו "ר ג' גל;
אנהנו דנים בשתי הצעות חוק פרטיות שביקשו דבר מאוד קונקרטי: להשוות. תמיד יש
מקום לדיונים בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. גם בדיון הקודם שאלו את אותן
השאלות שדן שואל למה לא להשוות וכו', וישבנו שעה ארוכה וענינו על כל השאלות. יש
עכשיו הצעה מוסכמת עם האוצר להשוות בין הנרדפים האלה לבין הנכים האלה ולתת גם את
אותה תקופת מעבר, אם היו כאלה שלא נרשמו. אני חושב שזה צעד גדול קדימה. איך אמר
לי הבר הכנסת הירשזון? - אני מברך על כך. אני, חבר הכנסת הירשזון, עמדתי בבג"ץ,
אני מקווה לזכות שם. אם אני אזכה שם ודאי שהבעיה נפתרה. אם לא, בעתיד נעשה צעדים
נוספים. נדמה לי שאנחנו מתקדמים. אבל אף אחד מאלה היושבים פה לא צריך לענות על
השאלה מדוע לא משווים.
די תיכון
¶
זה שאנחנו רוצים להבין עדיין לא אומר שנקטנו עמדה. אני בסך הכול רוצה להבין.
אני רוצה להבין איך מגיעים לסכום של 280 מיליון שקל.
די תיכון
¶
אני מבקש לדעת איך את מגיעה לסכום הזה. אני רוצה להבין לכן: נניה שאני עולה
עכשיו למדינת ישראל ואני נכה מלחמת העולם השנייה. האם תשלמו לי? או שלחלופין אני
דב שילנסקי ואני לא הגשתי בקשה ואני חי בארץ מהיום הראשון.
אופן החישוב היה כזה
¶
מסתכלים כמה נכי רדיפות יש באחוז נכות מסוים - מ-30% עד
. 35% כמה הם מקבלים אצלנו תגמול רגיל, כמה יקבלו בגרמניה לפי הטבלה שצורפה לבג"ץ
במארקים. הופכים את זה לשקלים, מסתכלים על ההפרש. מכפילים במספר האנשים, מכפילים
ב-12 ומקבלים את העלות לשנה. כך עשינו.
די תיכון;
מבחני הכנסה כללת או לא כללת?
נ י מיכאילוב;
לא הבנתי את השאלה.
ר י פינטו
¶
אתה שואל שתי שאלות: נכה מלחמה שמגיע היום - יש לו זמן של שנה להגיש את
הבקשה. הוא עדיין במועד. במסגרת השנה הזו בודקים אותו ואם הוא נלחם ונפצע והפך
נכה כתוצאה מהמלחמה הרי הוא נכנס לקטגוריה של נכה מלחמת העולם מקבל את התגמול.
נכה רדיפות שהגיע לפני 50-40 שנה, הגיע לארץ, יש לנו סעיף שמדבר על אפשרות
להגיש באיחור ואז יש בדיקה וקריטריונים. לא כולם עוברים את זה. לכן אנחנו כרגע
מציעים שנה נוספת שכל מי שלא ניגש או מי שניגש ופסלו אותו על נושא של הארכת מועד,
יוכל להגיש במסגרת שנה ולהיבחן שוב. זו המסגרת של הצעת החוק.
מי שטרית
¶
אני מברך את יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת שילנסקי ושאקי. אני חושב שזה תיקון
של עיוות שקיים בתוך המערכת הזאת.
מ' שטרית
¶
אבל תיקון לגבי אלה שהם נרדפי הנאצים ולא נכי מלחמה בהכרה. הרי יכולה להיות
אישה שהיא נכת רדיפות וגבר שנלחם והוא נכה מלהמה. אני הושב שלא צריך להיות הבדל
בין השניים. אני שמה שהאוצר מסכים לתיקון הזה. ודאי שאפשר לעשות יותר מאשר זה.
בכוונה הערתי קודם שאין בזה גבול, וצריך להשוות למי שמקבל מגרמניה. אבל צריך
לזכור שמי שמקבל תשלומים מגרמניה הוא מקבל תשלום כי גרמניה משלמת לו את מלוא
הרדיפות. אדם שהי בארץ, מדינת ישראל קיבלה שילומים באותן שנים והשתמשה בשילומים
האלה לטובת כלל עם ישראל.
ד' שילנסקי
¶
זה שילומים ספציפית לסעיף הזה.
ד' תיכון;
זה לא נכון מה שאתה אומר. גם ההוא הי בארץ ונהנה מכל מה שעשתה מדינת ישראל
והוא מקבל מגרמניה.
מ' שטרית
¶
על אהת כמה וכמה שהמדינה נושאת באחריות לכלל אזרחי ישראל, כולל אלה שבאו משם,
כולל אלה שמקבלים את השילומים ואלה שלא מקבלים שילומים. כשנעשה הסכם השילומים
עם גרמניה, השילומים נעשו בשני מישורים: הלק מהשילומים שולמו למדינת ישראל בגין
זה שהיא קלטנהה חלק מניצולי השואה בישראל. חלק נכבד מאוד של הכסף שולם ל-
CLAIMS CONFEREBCE שהם לכאורה אמורים לטפל בניצולי השואה שהלכו למדינות אחרות
בעולם. כמות הכסף שהלכה לשם והולכת לשם עד היום היא לא כסף קטן. מדובר במיליארדי
מארקים ששולמו למקומות האלה שאין פיקוח, ולדעתי, הכסף לא מגיע ליעדיו.
ד י שילנסקי
¶
יישר כוח שאתה מעלה את זה. אני תומך בזה כל הזמן. אבל זה לא נוגע לעניין
שלנו. אלהם יחד אתך, הלוואי שתצטרף למלחמה הזאת בCLAIMSCONFERENCE- .
מ' שטרית
¶
יש תיקון מסוים שאני מברך עליו וצריך לשמוח על זה שהאוצר הולך עליו, כי זה
יתקן עוול מסוים. אם היום הייתי צריך להצביע בעד שהגמלאות לנכי רדיפות הנאצים
יהיו יותר גבוהות מנכי צה"ל לא הייתי מסכים לזה. מה שאתם מציעים בהוק אני תומך בו
בשתי ידיי ואני מברך על כך.
ד י שילנסקי
¶
האם הבינותי נכון שאלה שמקבלים פיצויים מגרמניה ואחר כך מגיעים לגיל קצבת
זקנה, להם לא מנכים שום דבר? אלה שמקבלים פיצויים מהאוצר, כשמגיעים לגיל קצבת
זקנה, להם כן מנכים? האם זה נכון?
די שילנסקי
¶
איך נוהג הביטוח הלאומי?
ח' פרנקל;
הביטוח הלאומי הוא אוניברסלי. הוא מתייחס לכל הכנסה באשר היא בין אם היא
מגיעה מהלשכה, בין אם היא מגיעה מגרמניה.
ד' תיכון
¶
השאלה שהוא שואל היא שאלה במסוי. אדם מקבל אלף שקל מגרמניה. אחר כך הוא מקבל
קצבת זקנה. מצרפים את שני הסכומים ופוטרים אותו על אף העובדה שיש לו אף שקל
מגרמניה. שילנסק י אומר
¶
בהסדר שלכם אני מקבל מכך אלף שקל ומקבל קצבת זקנה. מחברים
לי את שני הסכומים, ואם אני צריך לשלם עליהם מס הכנסה, גובים ממני מס הכנסה. הוא
אומר: למה?
הי ו "ר גי גל
¶
רבותיי, השעה אחת. אני מציע דבר כזה: אני מבין שהגישה היא חיובית. נבקש מאנה
שניידר ברוח הדברים שנאמרו פה לעבור על הניסוח וביום חמישי נביא את זה לוועדה כדי
לעבור ביחד על מה שיכינו לנו. אם ביום חמישי נאשר, בשבוע הבא אפשר יהיה להעביר את
זה במליאה.
אי שניידר
¶
הנוסח הזה שחולק זה הנוסח שהוכן על ידי האוצר. בנוסח הזה אין בעיה שתלך
להתייעץ עם מי שאוזה רוצה, וביום חמישי יהיו לך הערות.
שאמרתי פה
¶
1. שמשווים. הדבר היחיד שנשאר כפי שהיה זה נושא ה-25%-10%.2.
שנותנים שנת הצטרפות. תבדקו את זה, תעברו עוד פעם על הניסוח.
די שילנסקי
¶
אני פה למדתי דבר שלא הייתי בטוח בו והוא אותה שאלה כפי שניסח חבר הכנסת דן
תיכון. היינו, אדם שמקבל פיצויים מגרמניה ישירות ומגיע לגיל קצבת זקנה, לא מנכים
לו מס למרות שהוא חייב מס. אדם שמקבל פה סכום קטן יותר מוסיפים לו את זה לקצבה.
ס י אלחנני
¶
קצבת זקנה לא מחוייבת במס.
היו"ר ג' גל;
סמדר, אני מבקש שתבדקי אם יש הבדל בתשלומי מס הכנסה בין מי שמקבל פיצויים
מגרמניה לבין מי שמקבל מממשלת ישראל.
די תיכון
¶
לגבי זה שמצרפים לו קצבה נוספת.
הי ו "ר ג' גל;
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15