הכנסת השלוש עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 534

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב/ כו' בתמוז תשנ"ה, 24.7.1995, בשעה 10:00

נכחו;

יו"ר ג' גל

ש' אביטל

ר' אלול

ש' בוחבוט

פ' בדש

א' גולדשמידט

א' דיין

א' ויינשטייו

י' ונונו

ר' נחמן

ע' עלי

ר' פנחטי

א' שאקי

די תיכון

אי גורן - מנכ'יל משרד התיירות

יי אנגל, שי שי - משרד התיירות

י' שוחט, שי מרדכי - משרד התמ"ס

י' רוסו, ר' לב ארי - משרד ח"מ

ר' דניאלי - משרד האוצר

ר' סגל - משרד האוצר

גי בינשטוק - משרד האוצר

חי דוקלר - משרד האוצר

א' נוקראי - משרד האוצר

ת' למברוזו - משרד האוצר

די שטאוב - משרד האוצר

יי חן - משרד החקלאות

עי עלי - ראש מ.א. מבואות החרמון

אי מעתוק - ראש מ.א. מרום הגליל

י' שביט - ראש מ.א. מטה אשר

א' קמפר - ראש מ.א. מעלה יוטף

א' ולנטי - ראש מ.א. הגליל העליון

י' גולדברג - ראש מ.מ מטולה

אי קרשנר

ט' אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (ד. תיכון)

חוק מינהל תיקי השקעות בניירות ערד (גי שגיא)

מצב ישובי קו העימות

חוק מימון מפלגות (תיקון מסי 16 י הארכת מועד) (א. דיין)



חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (ד' תיכון)

בוקר טוב, אני פותח בזה את ישיבת ועדת

הכספים. נמצאים איתנו אורחים מיישובי

הצפון, ראשי הרשויות. אי אפשר לפתוח ישיבה הבוקר מבלי להביע זעזוע וזעם

על מה שקרה הבוקר ברמת-גן, ולשלוח את התנחומים למשפחות, אם אפשר בכלל

להתנחם במצב כזה.

על סדר היום יש שני נושאים, ואפתח בנושא ראשון. אנחנו סיימנו לחוקק את

חוק היעוץ להשקעות וניהול תיקי השקעות. הצעת החוק הזו היא פרי שלוש

הצעות. הצעת חוק פרטית של ח"כ ד' תיכון, הצעת חוק פרטית של ח"כ ג' שגיא

והצעת חוק ממשלתית, אלא שחסרה לנו בפרוצדורה החלטה של הוועדה שממזגים

את שלוש ההצעות האלה, אם כי בעת הדיונים יצאו מהנחה שעוסקים בשלוש

הצעות החוק האלה סביב הצעת החוק הממשלתית, ואם אתם תסכימו אשלח מכתב

ליו"ר ועדת הכנסת ואבקש לקבל החלטה פורמלית שהצעת חוק זו היא הצעת חוק

של הממשלה ושל שני חברי הכנסת, חברי ועדת הכספים. אם תאשרו את מה

שאמרתי אני כותב מכתב לוועדת הכנסת והיא תאשר. אם יתברר שיש צורך גם

למסור הודעה במליאה, תימסר הודעה במליאה.

מי בעד לאשר את ההצעה כפי שהצעתי? מי נגד? אני חתמתי כבר ואתה יכול

להעביר את זה לוועדת הכנסת ואנחנו עוברים לנושא השני.



מצב ישובי קו העימות

בעקבות הפעילות האינטנסיבית שהיתה לאחרונה בגבול הצפון, פעילות

אינטנסיבית של החיזבאלה ונפילת קטיושות. דומני שלא פסחו על שום אזור,

חלק בחלק הצפוני יותר, חלק בחלק הצפון מערבי, ביקשוני כמה חברי כנסת,

וביניהם נמצאים כאן ח"כ שי בוחבוט וח"כ א' גולדשמידט לזמן את ראשי

ישובי הצפון כדי לקבל מהם דיווח ופרטים מה קורה, מה המצב, אילו בעיות

התעוררו, וכמובן גם לשמוע את נציגי הממשלה, מה התשובות שהיישובים

קיבלו. כידוע, יש ועדה בראשותו של מנכי'ל ראש הממשלה, שהיה אמור להיות

כאן אבל הוא נמצא עם ראש הממשלה באזור השפלה, באזור הפיגוע, ונמצא פה

מי שממונה במשרד והוא ודאי יוכל להסביר ולומר.

אנחנו בשידור חי. איני יודע איך אתם נוהגים, כשאני רוצה להבליט משהו מן

הסתם אני גם מגזים קצת, אבל אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו מדברים

בנושאים רגישים מצד אחד וגם בנושאים כלכליים שמושפעים מדעת קהל, כמו

תיירות, כמו רצון להשקיע בגליל, וצריך להביא את הדברים האלה בחשבון ולא

חלילה דרך הגזמה ניצור אווירה שהיא איננה אמיתית, שאי אפשר מחר לנסוע

לקחת חדר במקום בגליל, אז יש להביא את כל הדברים האלה בחשבון.

ש' בוחבוט; אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, שלמרות סדר

היום העמוס של ועדת הכספים הוא קיבל את

פנייתנו, ח"כ א' גולדשמידט, ח"כ א' דיין, ח"כ ס' טריף ואנוכי, באשר

לכינוס ודיון על המצב בקו העימות. לפני כשלושה חודשים סיירנו בקו

העימות. היינו במושבים, היינו בקיבוצים, היינו בערי פיתוח, ולצד העשייה

הגדולה ראינו גם מצוקות. אי אפשר לומר שהממשלה אינה עושה דברים, נהפוך

הוא, אבל ישנם קשיים וקשיים שאנחנו לא רואים את פתרונם. זה נוגע כמעט

לכל המשרדים. ראינו באחד הקיבוצים, או בשני קיבוצים, איך בנו דירות ולא

השלימו אותם עקב המצוקה הכספית. אנחנו מדברים על משקים שגובלים בקו

הגבול הצפוני. יש חשיבות לגמור את הבתים האלה. אנחנו שומעים שיש

פריבילגיות מיוחדות ממשרדים שונים, אבל הפריבילגיות האלה אינן נראות

בשטח. אחת ההצעות שלי, אדוני היו"ר, שאולי כדאי לפנות גם למשרד הפנים,

גם למשרד החינוך וגם למשרד הבטחון, ולשאול אותם שאלות ולקבל גם בכתב מה

משרד הפנים, איזה פריבילגיה מיוחדת, או משרד החינוך או משרד הבטחון, כי

אחרת על מה כל ראשי הרשויות שיושבים פה, שהם חברים בקו העימות, כל הזמן

מרימים את זעקתם.

נושא חשוב נוסף זה הנושא הכלכלי. היום יש צמיחה במשק. מרכז הארץ עומד

"להתמוטט" מרוב השקעות. כאשר אדם עושה חשבון נפש היכן כדאי לו להשקיע

הוא מחפש את המענקים המיוחדים, אבל הרצון שלו כמה שפחות להתרחק. עצם

ההחלטה שלנו לתת למרכז הארץ ב' וגם בפריפריה של חיפה א' מנעה מהרבה

מאוד יזמים להגיע לקריית שמונה, למטולה, לחצור, לנהריה וליישובים

אחרים. אנחנו רואים את התמונות שלפעמים ממש נותנים לך הרגשה שיש שתי

מדינות. יש מדינת ישראל שנמצאת בקו העימות, ויש מדינת ישראל שנמצאת

במרכז הארץ. אותה מדינה בקו העימות, למרות שהם חלק מהזמן שלהם שוהים

במקלטים, הם אומרים רק דבר אחד, לא נעזוב את המקום הזה, תנו לנו

פתרונות כלכליים ושאר הדברים אינם מדאיגים אותנו. כי בכל אופן מערכת

הבטחון נותנת את המטריה, ועל צה"ל אנחנו סומכים.

הדבר הנוסף זה הפיצוי לבעלי עסקים שנפגעים. רק הבוקר במקרה דיברתי עם

מנהל מלון קרלטון, והוא אומר לי מה אני צריך לעשות על מנת להמשיך



ולהיות בנהריה, כאשר תיירים שצריכים להגיע אלי ברגע שיש קטיושה בורחים,

מה אנחנו עושים, כיצד מפצים אותנו. לדעתי זה כולל גם את התעשייה וכולל

גם תעשיינים זעירים, אפילו רשויות מקומיות נפגעות. אדוני היו"ר, חייבים

למצוא פתרון ולקבל תשובות בהירות וברורות איך מפצים את התעשייה ואת

התיירות ואת היזמות הפרטית בגין נזקים שנגרמים עקב מטחי הקטיושות.

א' גולדשמידט; לי קשה מאוד להמשיך בסדר היום הרגיל כאשר

מתרחש פיגוע כפי שהתרחש לפני שעה ברמת-גן,

אבל צריך להמשיך.

אנשי קו העימות חיים שנים רבות באזור, ועם כל הקושי שנובע מהמצוקה

הבטחונית, שאחת למספר שבועות ישנם ארועים בטחוניים שם, למרות המצוקה

הזו הם אוהבים להמשיך לחיות, זה אחד האזורים היפים ביותר בארץ, אזור עם

פוטנציאל תיירותי בלתי רגיל, ולדעתי, גם מהפגישות שלי איתם, הבעיות

שלהם הן לא ברמה זו באופן בסיסי. הייתי בסוף השבוע האחרון במסגרת הסיור

של חברי כנסת, מסיעות כאלה או אחרות, בצפון. הייתי בגליל המערבי, במטה

אשר אצל ראש המועצה יהודה שביט. הייתי בגשר הזיו, לפני כן הייתי

בשלומי, והמצוקות הן בעיקרן המצוקות הכלכליות שנובעות מהמצבים

הבטחוניים שמתרחשים שם. מההתרשמות שלי, המאפיין ביותר את מה שקורה

בגבול הצפון, הוא שכאשר ישנו ארוע בטחוני הממשלה על כל גווניה ובעלי

התפקידים שבה מגיעה מיידית לאזור הצפון. מתייצבת, מזדהה, מבטאת את

ההזדהות של הציבור במדינת ישראל, את רחשי הלב, והכל בתוך הוקנצנזוס

הלאומי המלא. אבל אחרי זה חולף זמן, הציבור הזה שיושב כאן, שהם פרנסי

הציבור בצפון, נשחקים במערכות הביורוקרטיות שאיתן הם צריכים להתמודד.

שתי השאלות המרכזיות לדעתי הן השאלה של הפיצויים לפגיעות בגין נזק

עקיף, בעיקר בתחום התיירות, אבל לא רק בתחום התיירות, יש פגיעות קשות

גם בתחום התעשייה, השבתת מפעלים. יש בעיה שראשי המועצות יסבירו, של

הכרזה על מצב שמצדיקה או מקנה את הזכות הפורמלית לקבל את הפיצוי ממס

רכוש. לי הראו בביקורי בגשר הזיו שיש עדיין התדיינות עם שלטונות מס

רכוש בקשר לפגיעות שהיו בשנת 1993 במבצע דין וחשבון. אני לא מאלה שבכל

שלב יש תכונה לתקוף פקידות, להגיד הפקידות לא בסדר. יושב פה מר שטאוב

שאני מאוד מעריך אותו, שהוא אחראי על המערכת הזו, ישנה תחושה שמוקרנת

מראשי היישובים שהם אינם מקבלים את הטיפול הרלוונטי והענייני לנציגים

של אזור שנמצא במצוקה במשך כל ימות השנה. אינני רוצה להרחיב מעבר לזה.

יגידו ראשי היישובים, לא יתכן ששאריות ממבצע דין וחשבון עדיין לא

נגמרו, ואנחנו נמצאים שנתיים אחרי. אנחנו יודעים טוב מאוד איך אפשר

במעגלי הביורוקרטיה לשחוק ולמשוך ולתבוע עוד מסמכים ולהראות עוד

ולהתייחס אל דיווחים של היישובים לא בהכרח כדיווחי אמת ולהתחיל להתפלסף

איתם ולהתווכח איתם וכוי וכוי.

דבר נוסף, אם משביתים מפעל מבלי שיש הכרזה פורמלית על מצב החירום,

המפעל שסגר והפסיק את המכונות שלו למשך יום או יומיים או שלושה ימים

נמצא במצב שהוא לא מפוצה. אין זו בעיה של מס רכוש, כי הם פועלים על פי

חוק, זו בעיה של ממשלת ישראל מבחינת ההתייחסות שלה לנושא.

למרות התקדמות גדולה שהיתה בשנים האחרונות, ואני מוכרח לציין אותה,

עדיין נושא חדרי הבטחון לא גמור ולא סגור. בשלומי לבד, מסרו לי על

למעלה משלושים חדרי בטחון שטרם הושלמו בשכונה מסוימת. אני יודע שיש



בעיות של חדרי בטחון בכיתות בית ספר, וישנה בעיית הפיצויים, דברים שמסר

לי יהודה שביט, ראש מועצה אזורית מטה אשר.

התחושה היא שאחרי שקורה ארוע מיד כולם מתייצבים, אבל בפועל אחרי זה

הדברים נשחקים עם הזמן, ולכן מתחילים להשמע בקרב התושבים תהיות והתחלה

של ערעור התחושה שיש מרחק לא קטן בין ההזדהות המילולית עם האזור, שבאה

לידי ביטוי כל פעם, לבין הפעילות בשטח. דבר זה עלול לגרום לנזקים

מרחיקי לכת בתוך היישובים, איני רוצה להרחיב מעבר לזה. אדוני יו"ר

הוועדה, אני יודע כמה אתה מודע ואכפת לך מהנושא הזה, יש לנו תפקיד

כוועדת כספים, וכל חברי הכנסת שיושבים פה מאוד קשורים לנושא זה, לא

להפסיק להציק לממשלה בעניין זה, משום שהאנשים האלה שחיים שם זכאים

למלוא העזרה שלנו. הם אינם מקבלים את מלוא העזרה שמגיעה להם.

אני רוצה ברשות כולם לברך את ח"כ א' דיין,

שהממשלה החליטה למנותו כסגן שר החוץ, ואני

אומר החליטה משום שאני מניח שצריכה להיות הודעה בכנסת, אינני רוצה

להקדים מאוחר למוקדם, אבל ודאי וודאי שמכל חלקי הבית בחדר הזה כולם

מברכים אותך, ואנחנו תולים בכך תקוות רבות.

אני רוצה לומר לחברי חברי הכנסת, איני יודע אם נוכל לתת להם תקציבים,

אני מקווה שנוכל גם לעזור להם, אבל ודאי ווודאי שראוי שנקשיב להם בכל

הזמן שידרש.

י' גזלדברג; אדוני היו"ר, חברי הכנסת, עמיתי ראשי

הרשויות. ראשית כל אני רוצה להביע הערכה

על עצם ההתכנסות ועל כך שנענית לפנייתנו, אדוני היו"ר, וכינסת אותנו

כאן בוועדת הכספים. רבים מהיושבים פה בעצם מודעים לבעיות. הנושא שאנחנו

דנים בעצם הימים האלה הוא נושא שכבר בכנסת הקודמת ישבנו, דנו בו,

החליטו על ועדת משנה, וועדת המשנה בעצם עד ימים אלה עוד לא גמרה לחוקק

את התיקון או את ההשלמה לחוק מס רכוש בנושא נזקים עקיפים, שבעצם היה

צריך לתת מענה בנושאים אלה שאנחנו דנים בהם עכשיו. עדנה סולודר היתה

יו"ר, אני הייתי חבר באותה ועדה, דנו בזה ואמרנו, מהרגע שנוחתת קטיושה

או מהרגע שצה"ל מבצע איזושהי פעילות, מתחיל מצב של נזק עקיף. בא חוק מס

רכוש הקיים וקובע שנזק עקיף הוא בכלל נזק, לגבי הנזק הישיר אין בעיה,

הוא מתחיל לאחר יממה. המציאות היא שהארועים מתרחשים ברגע אחד. אנחנו

נמצאים ביום קשה, אנחנו משתתפים באבלן של המשפחות שנפגעו, מאחלים החלמה

לפצועים מהפיגוע הקשה, אבל ברור לכולם שמשך הפיגוע היה עניין של דקות.

הנזק הוא נזק ארוך. יש נזק ישיר ויש נזק עקיף. השוני שבאזור קו העימות,

לקטיושות שנפלו לפני שלושה שבועות יש השפעה עד עצם הימים האלה בנזק

העקיף. אז יש את הנזק העקיף. יש בעיה אמיתית. אנשים נפגעו. ארועים

בוטלו, אנשים לא מגיעים למקומות הנופש כתוצאה מכך שמשום מה יש להם

תחושה שהאזור עדיין לא רגוע. רק לפני שבוע קראתי באחד העיתונים שהורים

מפתח תקווה אינם שולחים את ילדיהם לאזור שנמצא בכלל מחוץ לתחום

הקטיושות. אבל משום מה בתחושה זה משפיע. נגרמים נזקים כבדים. מי שנושא

על גבו את הנזקים אלה התושבים שחיים בקו העימות, ובעלי העסקים והרשויות

הציבוריות, ואין לכך ביטוי. כולם מדברים ואין נותנים לכך ביטוי. לעבור

היום בצפון ולראות מה שמתרחש, לכאורה לא צריכה להיות כל בעיה. המקום

היפה ביותר בארץ, המקום הבטוח ביותר לבקר ולטייל, משום מה כתוצאה מדברת

או מכתבות רקע מתמשכות יוצרים אווירה, האווירה משפיעה והיא גורמת לנזק.

פניתי לממשלה לא פעם, אמרתי למחרת הפיגוע אני מצפה שמשרד התיירות



לדוגמה, שהוא פעיל ועושה, יגיד נצא במסע הסברה לעודד תיירות לצפון.

לפני שלושה שבועות קרא ראש הממשלה ביום שישי סעו לצפון, היה בכך בהחלט

משום כיוון נכון, למחרת אחרי יום, אחרי יומיים צריך לבוא ולצאת במסע

פרסום. מסע של פרסום ביישובי קו העימות זה חצי מיליון שקל, אין לנו

מאיפה לקחת את המקורות, הממשלה לא עומדת לימיננו בנושאים אלה. זה לא

עולה כסף רב. אבל הנזק שנגרם בנזק העקיף, היקפו עשרות מיליונים אם לא

מאות. מי נושא את זה על כתפו? האנשים שחיים שם. אז אם זה היה ארוע

חד-פעמי ניחא, אבל זה אינו ארוע חד-פעמי והמדיניות שלנו היא איך לאפשר

שהצפון יהיה מקום אטרקטיבי בכל מצב. בואו, עמדו לימיננו. מאחר שהדיון

פה הוא בנושא הנזקים לא ארחיב לנושאים האחרים. אתם מאשרים לא מאות

מיליונים, גם מיליארדים לכל מיני תוכניות. מתי הונחה תוכנית של קו

העימות בגבול הצפון, לבוא ולומר אלה הצרכים של קו העימות, נתקצב את

הפיתוח בהיקף של כמה מאות מיליונים בשביל להביא את קו העימות לרמה

אחרת? הרי אנחנו טוענים שבראש סולם העדיפויות, גם מוכים, גם ניזוקים לא

מקבלים את המענה הנכון.

אני מבקש ופונה, בשני מישורים, אחד לגבי החקיקה הזו, אני מקוה שהיא

תסתיים לפני הפגרה. ומהרגע שנופלת קטיושה או מהרגע שיש פעילות צבאית,

שיוכר הנזק העקיף, ונציגי מס רכוש יודעים לאמוד אותו מצוין. הם

מקצועיים, הם מכירים את הנושא על בוריו והם יודעים שאנחנו ניזוקים. רק

בחוק אין להם הפתרון. הנושא השני הוא נושא האישורים התקצביים, שיבואו

עם תוכנית, שיאשרו את התוכנית, קו העימות יכנס למסלול שיהיה ברור

לכולם. מי שאומר שקו העימות מסוגל היום להתמודד עם בעיות, ולו קטנות,

של התרחשיות בט"ש אינו מבין מה שמתרחש למעלה בצפון. ומכאן קריאתי אליכם

גם לפעול, ואני גם מזמין אתכם להגיע כוועדת כספים ליישובי קו העימות

בצפון. תודה.

א' ולנסי; אני בעצם מייצג פה חמש מועצות דומות,

שהן מועצות אזוריות ומפוזרות בעיקר

במושבים ובקיבוצים ומפוזרות על פני שטח עצום.

אני מברך את היו"ר ואת חברי הכנסת שהתאספו פה, למרות היום הזה שהוא

מאוד מאוד קשה, ולי קשה לעבור לסדר היום כאילו לא קורה כרגע משהו,

ולדבר על הצרות שלנו. מאוד מסובך לי לדבר ביום כזה, בוודאי ובוודאי לא

להזיל דמעה על המצב הבטחוני בגליל העליון ועל הקטיושות שיורדות וטסות

מעלינו. זה פשוט דיס-פרופורציה ביום כזה. לכן אמנע מהסיפורים ומהציורים

הלא סימפטיים שבהם אנחנו חיים.

אומר גם כדי להיות הגון, שכאילו מציירים שחברי כנסת ושרים לא מגיעים,

מגיעים ומגיעים הרבה, גם שרים וגם חברי כנסת, מכל הקשת הפוליטית של

מדינת ישראל. בלי יוצא דופן. בהחלט יש יחס בלב. כדאי גם להגיד שיש גם

חצי כוס מלאה והיא ישנה. הממשלה הזאת יותר מכל ממשלה אחרת בשלוש שנים

האחרונות עשתה רבות, אבל הפערים הם עצומים. משך שנים רבות נוצרו פערים

עצומים באזור זה, כתוצאה מריחוק, כתוצאה מיחס וכתוצאה מסידרי עדיפויות

לאומיים אחרים שהם לגיטימיים וממשלות דמוקרטיות. אני בהחלט חושב שנעשה

הרבה מאוד, ומי שעינים בראשו ואינו סתם קנטרן יכול לעלות ולראות. גם

בתשתית וגם בהכל. מי שלא מוצא חן בעיניו יש לו בעיה עם העניין, כדאי

שנהיה גם הגונים. אבל ישנה חצי הכוס הריקה גם. והפערים נוצרו במשך שנים

רבות מאוד וצריך לסגור אותם.



מהי הבעיה, נאמרו פה כמה דברים, עושים מאיתנו חיילים למקלטים ואין מצב

כזה מוכרז, ואז הצבא יצא נקי ואחרים יצאו נקיים. זו חוכמה קטנה,

והסיפור הזה נמאס לנו. צריך להחליט באיזה מצב אנחנו נתונים באותם רגעים

שבהם יש ארועים. יש לזה משמעויות כספיות. אינני צריך להסביר לכם מה זה

אומר הברחה של תיירים. הצבא עושה את שלו. סוגר, שם מחסומים ולא נותן

לאיש להכנס. מי אישר לו לשים מחסומים, איני יודע. זה עושה נזקים מאוד

מאוד גדולים. אלפי ימי עבודה הולכים לאיבוד. חברים, לא כבכל מקום,

שומרים שם ומפטרלים, אנשים אזרחיים, אלפי ימי עבודה.

מה שחשוב הוא שוועדת מנכ"לים התאספה לאחרונה והם עושים עבודה נהדרת.

אני מוכרח לומר שלאחרונה ראינו פעולות עצומות של האוצר, של משרד התמי'ס

ושל משרד החינוך, כדאי שנגיד את זה פה בקול רם לחברי הכנסת כדי שיחיו

גם במציאות שישנה, היא גם כזאת. אבל מכיוון שהפערים הם כל כך עצומים

ומדובר פה על מאות מיליונים כדי לסגור את הפערים, נעשתה פעולה של ועדת

מנכ"לים שבראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והם מכינים תוכנית שאנחנו

הגשנו אותה, ומתקנים אותה, מה שחשוב בין שורה לשורה הוא שוועדת הכספים

של הכנסת תאמץ את השיטה של ועדת מנכ"לים ובעצם תגבה אותה כספית. אנחנו

מבינים שיש המון צרות במדינת ישראל ויש דברים רבים לעשות, אנחנו לא

בנים יחידים, אבל בהחלט פרישה של שלוש-ארבע שנים זה אפשרי, וראינו את

זה בסקטורים אחרים, זה קיים, עשיתם זאת. ואנחנו מציעים שהפרישה תהיה על

שלוש-ארבע שנים ותכלול בתוכה את כל הצרות, פיתוח וכל מה שצריך מתשתית

ועד פיתוח כלכלי. הממשלה והמדינה איננה יכולה להחליף ישוב שהוא קורס,

יש חברות שקורסות במרכז מדינת ישראל והן קורסות בבאר שבע ובכל מיני

מקומות. אני מדבר על סידרי עדיפות לאומיים, על דברים הקשורים לפיתוח

תשתית, לפיתוח חינוך, לפיתוח מקומות עבודה. זה אפשרי. אם יהיה מעקב

ויהיה גיבוי בתוכנית ועדת המנכ"לים על ידי ועדת הכספים, נימצא במצב

שהוא שונה ממה שהיה כל השנים. לא הכל אפשר לעשות, חלקו בוודאי אפשר

לעשות, אז יש הבנה של המטריה מה זה נקרא עדיפות לאומית. בקצה הצינור של

מדינת ישראל. אחרת, זה הכל לא רציני מספיק. בדרך כלל יש נטייה להפיל את

כל התיק על האוצר. אם מדובר על סדר עדיפות לאומית האחריות היא של כל שר

ושר בכל משרד ומשרד. ויהיה תקציבו כאשר יהיה. אם זה באמת מונח לו שזה

עדיפות לאומית, הוא צריך למצוא מקום שיישובי קו עימות יהיו בסדר עדיפות

לאומית. זה נכון בבנייה, זה נכון בתשתית. אני יודע מה מכין האוצר, אני

גם יכול לומר שהגזבר שלי מכין את התקציבים, אלב אם אני קובע במועצה שלי

מהם סדרי העדיפויות שלי.

בימים אלה מאוד קשה לדבר על עדיפות לאומית, זה מאוד ציני. אני מעריך

שאם שרים והאוצר והממשלה, תחליט שזה סדר עדיפות לאומית, התוכנית שאנחנו

נתנו, פרישה לשלוש ארבע שנים, נותנת את הפתרון או נותנת את מירב הפתרון

לקו העימות.

אני רוצה לפתוח בהתיישבות בגליל ובעיבוי

היישובים היהודיים בגליל, גם בגלל איקרית

וגם בגלל דברים אחרים. לצערנו הרב ב-15 או 17 השנה האחרונות לא בנינו

ולו דירה אחת, ואם כן אז זה נבנה בכל מיני דרכים, בן ממשיך, בן בהרחבה

כזו או אחרת. אבל לא בצורה מסיבית. אחת הבעיות הכי גדולות שלנו זה

לקלוט בנים שלנו, לקלוט אוכלוסיה חדשה, להרחיב את היישובים הקיימים,

אולי גם להוסיף ישוב אחד או שניים חדשים כדי שאנחנו בפריפריה והפריפיה

בספר נוכל לדעת שיש לנו בסיס, תשתית אנושית רבה, טובה מבחינת



האינטליגנציה והידע והמקצוענות וגם בגלל שאנחנו מספיק אנשים שחיים

באזור זה.

זה מתקשר באופן ישיר לתפקידיה של המועצה האזורית. אנחנו לא יכולים

לעשות את זה, כי הממשלה החליטה שמרחיבים ישובים על כל מיני פטנטים,

אגודות, עמותות, הרחבה כזו, הרחבה אחרת, כאילו שאנחנו ישוב בשרון שכל

מטר מרובע אדמה שווה כמה מאות אלפי דולרים. את זרעית ואת שתולה ואת

נטועה לא ירחיבו לעולם בשיטת העמותות. ירחיבו רק אם המדינה תעשה לפחות

את התשתית, ותיתן את המשכנתאות שלא רעות כלל היום, אני חייב לציין, כדי

שאדם יבנה את ביתו לבד, או שיבנו בבנייה תקציבית.

המשמעות של עמותה זה שצריכים לארגן עמותה או גוף משפטי אחר, שיקח על

עצמו את ההלוואות, את המענקים שנותנת המדינה. כמו שעשו כל מיני עמותות

במרכז הארץ, כמו שבנו את גבעת אלה או ישובים אחרים. כשבאים לגבעת אלה

ליד מגדל העמק או ליישוב אחר בשרון בהחלט אפשר לעשות את זה. אנחנו לא

מסוגלים היום להקים עמותות, אנחנו לא מסוגלים לשווק קרקע במחירים כמו

שעושים את זה במרכז הארץ. גם אם אני מקבל את הקרקע במחיר אפס, אני לא

משלם כלום למינהל, ועוד אני מקבל 52 אלף שקל. אפילו אם אני מקבל את

ההטבה הזו אני לא מסוגל להקים עמותה כדי לקדם את עניין הבנייה. זה פשוט

לא ילך, כי במקומות אחרים מפתחים את הקרקע, מוכרים אותה ועוד מרוויחים

כסף דרך חברה כלכלית כזו או אחרת או עמותה כזו או אחרת. אצלנו לא. אני

מנסה בכל כוחי במושב חוסן ליד מעלות, ואני די מצליח שם בגלל הקירבה

למעלות, בגלל הקירבה לתפן, בגלל הקירבה לכרמיאל. אני בטח לא אצליח

בשתולה, בנטועה, בזרעית.

אבי, כדי שחברים יבינו מה אתה מתכוון

שיכינו את התשתית, את הכביש ואת המים

והביוב, והחשמל והבנים עם המשכנתאות שלהם יבנו את ביתם.

אינני אומר לבוא ולבנות דירות שתשארנה

ריקות, או שאחר-כך נתמקח על המחיר. אני

בפירוש אומר תשתית ואנחנו נבנה. פה זה אולי מוציא קצת את העוקץ מהטענות

של משרד האוצר ומשרד השיכון, שכביכול נבנו בתים שאח"כ לא היה להם דורש

והתחילו להתמקח על המחיר.

א' גולדשמידט; מתנים היום את הנושא של ההרחבה בזה שתקימו

עמותה?

א' קמפל; מתנים היום את נושא ההרחבה בהקמת עמותות.

יש נטייה, אחרי שלחצנו מאוד את שר השיכון,

ללכת איתנו בשנה הבאה, ב-96' ליישוב אחד או שניים בכל מועצה או לפחות

במועצה שלי, כך נמסר לי, שילכו שם על תשתיות ויתנו תשתית תקציבית ובנים

יוכלו לבנות. אין זה מספיק. זה מאוחר מדי, אנחנו צריכים היום לעשות זאת

מהר, אנחנו צריכים לעשות את זה הרבה, אנחנו צריכים לבוא לשתולה, נטועה,

שומרה, זרעית ולבנות בכל ישוב 20-15 יחידות דיור, ואינני אומר לעשות

סתם. אני אומר לעשות סקר, לראות שבאמת יש מי שיבואו לבנות, אפילו

להנפיק תעודת זכאות שאפשר לפרוט אותה או לפרוע אותה רק ביישוב כמו

זרעית או כמו שומרה. זאת אומרת אדם שבא ונרשם יודע שהוא מחויב והמדינה

לא תזרוק כסף על תשתית שתלך אחר-כך לאיבוד. אם למדינה יש חששות שהיא

תזרוק מיליוני שקלים באדמה, לביוב, לכבישים, למים, לחשמל, אחר-כך לא



יבואו ויבנו ולא ישתמשו בתשתית הזו, אני מסכים שזה וזבל. אני רק אומר

שניתן למצוא דרכים. אני אפילו מגזים ואומר להנפיק תעודת זכאות שאפשר

יהיה לפרוע אותה רק בשומרה, כי התחייב מראש שאם אני עושה משטה או מגרש

אתה תבוא ותבנה בו כדי שהמדינה לא תזרוק כסף לאדמה סתם.

אני מתהיל מהנושא הזה, כי אהר כך באים הנושאים הבאים שהם השובים אבל

קשורים לנושא זה. אנהנו מתקשים לההזיק את עצמנו כמועצות בגלל מהות

האוכלוסין. הפיזור הגדול, היישובים הקטנים. אנהנו רוצים לשמור על רמת

חיים שלא גודלים קוצים ודרדרים כמו באזורים אחרים, במועצות אזוריות

אהרות בארץ, וכשבאים אלינו ליישוב אומרים לי כל הכבוד, איזה ישוב יפה,

איזה דשא, צמחים, איזו מדרכה. דברים אלה עולים כסף, ואנחנו עושים זאת

בשיניים, בכוה, גם כדי לקיים את המטרה הראשונה, כי מי שרוצה לבוא לגור

אצלנו הוא יבוא רק אם ניראה כמו שצריך. רק אם נוכל להוכיח שיש לנו

מערכת חינוך טובה, ועל זה אני חייב להגיד מלה טובה. כי בשנה שעברה

ובשנה זו אנחנו מוצפים בשפע של תקציבים, גם לבינוי, גם לתשתיות, גם

למחשבים, גם לשעות. אני שומע שמועות לא כל כך טובות, אבל אני מקווה

שבשנת הלימודים תשנ"ו אנחנו נהנה מאותן שעות ומאותן הטבות שהיו לנו,

ואם הולכים לקצץ כמו שאנחנו שמענו, זה מחזיר אותנו שלוש-ארבע שנים

אחורה. אנחנו מבקשים מכם לעשות הכל שתקבע גם בתוך משרד החינוך עדיפות

שנוכל לקבל את השעות שקיבלנו בעבר. אנחנו רוצים לשמור על רמת חיים,

אנחנו רוצים לשמור על נורמות מסוימות. אצלנו למדו עד שתיים וחצי

בממוצע, היו ימים יותר ארוכים. השנה נהננו מאוד מתקציבי משרד החינוך,

ודי הנהנו מתקציבי משרד השיכון, אם זה בנושא חדרי הבטחון למרות הפיגור

נעשו שם דברים, השלמת פער במקלוט, יש התקדמות.

יש נושא אחד שהוא קריטי במועצות האזוריות, וזה נושא התקציב הרגיל

ותקציבי הפיתוח. אנחנו השנה לא קיבלנו אפילו אגורה שחוקה לתקציבי

פיתוח. אמרו לנו שנה שעברה פחות 40%. מועצה אזורית כמו שלי על 200 אלף

דונם עם 21 ישובים, עם 6,300 נפש בסך הכל, רק בשביל להמחיש לכם את

הקוטן ואת החסרון לקוטן במקרה זה, מקבלת השנה 700 אלף שקל תקציבי

פיתוח, כדי להשלים כביש שעשינו למושב ארדון בשנה שעברה. לא אחזקת

כבישים ולא ניקוז, ולא תאורת פנים ולא תיקון ביוב ולא שום דבר. זה בלתי

אפשרי. אנחנו נמצאים בחודש יולי, יש עוד זמן לתת לנו תקציבים כדי שעוד

נספיק לנצל אותם ולממש אותם גם בשנה זו לרווחת התושבים אצלנו והקטיושות

והמצב הבטחוני, אנחנו רואים שפיגוע אחד ברמת גן גורם יותר נזק מעשר

קטיושות שנופלות בגליל, אבל הנזק שנגרם בגליל בגלל נפילת קטיושות,

הבריחה של מתיישבים, או אי הגעתם אלינו, ותיירים זה נזק מתמשך. לצערי

הרב, עם כל הכאב, הנזק היום בתל אביב וברמת גן הוא גדול וקשה, אבל הוא

חד-פעמי, עד הפעם הבאה, אצלנו זה כל השנה ככה. אנחנו סובלים מזה כל

היום, כל הלילה, כל השנה. גם כשאומרים לנו צאו מהמקלטים הצבא מצא פטנט

חדש, הוא אומר אז תהיו ליד חדרי בטחון. זה אומר אל תחיה חיים רגילים.

כך שאנחנו מבקשים בנושא של תקציבי פיתוח של משרד הפנים, בנושא של

סוערי, מי שמכיר את נושא סוערי והקביעות שהוא קבע, הייבים לשנות אותו,

חייבים לתת העדפות גם לנושא סוערי ליישובי קו העימות, כי מי שיבדוק

ויראה כמה משלמי ארנונה יש לי, כמה מתיישבים יש לי, כמה מופיעים אצלי

בוועדת הנחות וברווחה מתוך 1,400 משפחות, 300 מגיעים לוועדת הנחות, אני

לא יכול גם לגבות, אין לי מפעלים, איני יכול לגבות ארנונה והיטלים

ממפעלים. זה שכברא בא אלי מאיים עלי שאם אני אגבה הוא יברח, דברים אלה

צריך לקחת בחשבון.



היו"ר ג' גל; אני, אני מבין שהבחירה היתה אמירה, אבל

אני מעיד על אנשי הגליל ועל כל יושביהם

שאיו בריחה, והראיה שדומני כל ראשי המועצות שיושבים פה הם דור שלישי

ואולי רביעי או שני של בני המקום.

אתה מכיר נוער שעוזב את אילת?

א' קמפר; תושבי המקום רוצים לחזור לגור, רק תו להם

תשתית.

יי שביט; בניגוד לשתי המועצות האחרות שדיברו פה,

אנחנו במטה אשר מועצה מעורבת, יש לנו גם

קיבוצים וגם מושבים וגם ישובים ערביים. סך הכל 32 ישובים, 20 אלף

תושבים מגבול הלבנוו ועד אפק בדרום, ואני אתרכז רק בנושא ישובי קו

העימות שזה לא כל המועצה אצלנו.

אני חושב שצריך בנקודה הזאת לגעת בדברים העיקריים שאהרו ולנסי העלה.

אנחנו הגשנו תוכנית לוועדת המנכ"לים, פרושה על 4-3 שנים, והכוונה שלנו

היתה שהמשרדים הממשלתיים יאמצו מספרים כאלה או אחרים שנמצאים

בתוכנית, ויכניסו אותם בתוך התוכנית הכספית שלהם, לביצוע בשנים

המיועדות והם יהיו צבועות לטובת ישובי קו העימות. זה מה שאנחנו חושבים

שצריך לעשות בנושא הטיפול ביישובי קו העימות.

הנושא של מטה אשר, בתקופה האחרונה היינו יותר על הכוונת, הדחיפות או

הזמנים הקצרים ביו קטיושה לקטיושה הם אלה שלפי הערכתי גרמו לנזקים יותר

גדולים אולי באזור לנו השנה, כאשר אנחנו מאוד משתדלים לחזור ולהביא את

האנשים, בעיקר בנושא התיירות להגיע חזרה לאזור שלנו. אלי נגע בדברים של

נושא הנזק העקיף ונושא של הכרה בזמנים. באזור מסוים שצריך להכריז עליו

כמצב בטחוני, אני רוצה להוסיף ולהדגיש שבאזור שלנו יש אתרים שאינם

נחשבים כיישובים. מס רכוש לא מכיר בהם בזמן של פיגוע, אפילו לא פיגוע

ישיר. כפי שציינו פה, כפר הנופש באכזיב עדייו לא קיבל את הכספים שהוא

דרש בדיו וחשבוו, ויש לצערי ישובים נוספים שעדייו לא קיבלו את כל מה

שאישרו להם בנושא מבצע דיו וחשבוו. לאותם אתרים שעליהם דיברתי איו את

נושא המיקלוט כפי שצריך להיות, ואז במצב של התרעה בלבד, לא צריך שתהיה

קטיושה, במצב של התרעה שבו מורידים את התושבים למקלטים, לגבי האתרים

האלה המשמעות היא פינוי דרומית לנהריה. בארוע האחרון שהיה היו 350

רקדני להקות פולקלור שלנו באכסניית הנוער ובחניוו אכזיב, הגיעה התרעה

במוצאי שבת שצריך להוציא את האנשים, וזה גרם בהחלט לנזק מאוד גדול

במקום.

אני רוצה בכמה מלים לדווח מה קורה כיום באזור מבחינת תיירות, למרות

שהדברים, הנזק העקיף הוא גם בנושא מפעלי התעשייה. כאשר מורידים אנשים

למקלטים המשמעות של זה שסוגרים משמרות במפעלים, ויש לנו מפעלים שנמצאים

ויש בעיה איתם. בכל מקרה אנחנו רואים את השנה הזאת מבחינת תיירות כמעט

סגורה. החופים אצלנו ריקים נכוו להיום, יש ירידה מאוד משמעותית בהזמנות

ויש ביטולים של עד ראש השנה, כולל החגים, במרבית אתרי הנופש שלנו.

ההזמנה לחגים בירידה, ביטולים של עד 60%. היום אנחנו נמצאים בתפוסה של

בסביבות 300/0 בסך הכל, כאשר במאי-יוני בהחלט נראתה עלייה ברמת התיירות

אצלנו, שהיתה בסביבות 150/0 עלייה, וכרגע הירידה מאוד משמעותית. לכו

כמובן היו גם השקעות בפרסום שירדו לטימיוו. לפי הערכתנו יהיה קשה מאוד



לעשות כרגע הערכה לנזק עקיף וצריך לחכות עד אוקטובר כדי לדעת ולתת

תשובות עד כמה היה הנזק. נראה לנו שצריך להיות מצב שנותנים מקדמה

לתושבים היום על חשבון פיצויים לכל אתר, ואם יהיה כסף מיותר אנחנו נשמח

להחזיר אותו.

בכל מקרה אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היום היא כפי שציינו קודמי, לעשות

מסע פרסום אמיתי שהתחיל בשבוע האחרון, ביום שלישי החולף אנחנו חנכנו

שני אתרים בעזרת משרד התיירות, שני אתרים בגליל המערבי, בראש הנקרה

ובמבצר יחיעם, וקיימנו חגיגת קיץ באותו ערב אומלל שהיה בערד. היו אצלנו

זמרים בגליל, לא הגענו ל-18 אלף בני נוער אבל פארק אכזיב היה מלא והיה

ערב מאוד מהנה שנעשה בעזרת משרד התיירות, ואני חושב שבהחלט מגיעה לו

ברכה על זה.

בכל מקרה הנושא של נזקים עקיפים גם בתיירות וגם בתעשייה והכרה באזורי

בטחון, למצב שלפי הערכתי זה מחויב לעשות, וכמובן ההגדרה של האתרים שלנו

ביישובי קו עימות או נפגעי קו עימות, צריך לעשות את ההסדרה לנושא.

ע' עלי; אני אישית מרגיש פה בין ידידים. אני רוצה

להודות לכל אחד מכם לחוד ולכולכם יחד על

העזרה שאנחנו זוכים בה משך כל ימות השנה.

אלה שהתקשרו ליישובי קו העימות נטשו. מי שנשאר זה מלח הארץ. אלה אנשים

שראויים להערכה ולעידוד, ואני חושב שדברים אלה צריכים להעשות בצורה

המתאימה והחזקה ביותר. לפני שלוש שנים, בפגישה שהשתתפתי בה, גדליה גל,

אז חבר כנסת לפני שנבחר ליו"ר ועדת הכספים הציע, וקניתי את העצה, הכינו

הרבה תוכניות, תוכניות מביאות כסף. תוכניות מוכנות אצלי, גם אצל חברי,

הוא התכוון לסוף שנת תקציב לחודש ספטמבר אוקטובר. אם תביאו כסף, כל כסף

שתביאו, גם אם זה מאות מיליונים, אני יכול להתחייב לכם שבגליל נוכל

לנצל את זה כי יש לנו תוכניות מוכנות.

כידוע אני חבר נאמן של הליכוד, עם פה ושם כמה סטיות אידיאולוגיות. אבל

הממשלה הזאת ראויה לכל ברכה. שיטת העבודה שלה מולנו, בדרך כלל מבורכת,

יש קבוצה נכבדה של שרים, ובראשם ראש הממשלה ושר הבטחון, שקרובים מאוד

למה שמתרחש בקו העימות, בנוסף לחלק גדול מחברי הכנסת. אנחנו זוכים

לביקורים מאוד תכופים, בתדירות גבוהה מאוד. מארחים אותנו לעתים קרובות,

יש אוזן קשבת, יש רצון לעזור, יחד עם זה, לפעמים אני מרגיש שמישהו נופל

על הראש ואני רוצה להתפרץ, וזה כאשר התיירות בגליל, התיירות הכפרית וגם

האחרת בסכנת קריסה, כאשר מטחי הקטיושות גורמים לביטולי הזמנות ולהמנעות

מהזמנות, כי ישראלי ממוצע שיוצא לשלושה ימי נופש בשנה עם הילדים, הוא

עושה חשבון ולא רוצה לסכן את החופשה, לצערי, ואני חושב שלא בצדק, כי

אין סיבה לא להזמין בגליל. למרות זאת הישגים הושגו הודות למאבקים,

הודות להתערבות אישית שלך, ח"כ ג' גל והודות למאבק העז של השר ע' ברעם

וגיוחא יחד איתנו וחברים אחרים מוועדת הכספים שעזרו, ואני מדבר על

מענקים להקמת חדרי אירוח בתיירות הכפרית. דבר זה, בצורה חסרת אחריות,

השנה לא חודש. תקעו אנשים. במקום לעזור להם מפריעים להם. יש דבר שנקרא

דמי חכירה מהווונים. לתיירות באחוזים זה יותר גבוה מאשר לתעשייה. כל

הפניות לא הועילו. במועצת מינהל מקרקעי ישראל, מזה למעלה משנה, והעליתי

את זה שוב כאן לקראת אישור תקציב 94' בנוכחות שר האוצר, וח"כ ח' מירום

עזר לי בעניין זה. ובכל זאת עברה שנה, למרות שמועצת המינהל מתלבטת,



ומנסח לעזור, מישהו לא נותן להשלים את המהלך ומשלמים מחיר גבוה לאדמה

בעבור תיירות.

דבר שלישי, יש פרויקט נהדר שנקרא פרויקט כפרי התיירות, ומשרדי הממשלה

עיכבו משך הרבה מאוד חודשים את העברת הכספים לחמ"ת, כתוצאח מזח חפרויקט

היפה חזה מתעכב.

היו"ר ג' גל; חוץ מבית חלל ושאר ישוב, מח קורח עם

צימרים במרגליות?

ע' עלי; יש לנו למעלה מ-2,500 מיטות במושבי מבואות

החרמון, באצבע הגליל 2,500 מיטות, כמו

עשרה מלונות בערך. הענף הזה כרגע בסכנה. אנשים זקוקים לעידוד, זקוקים

לחיזוק, לא רק במסע פרסום אלא גם בשיפור תשתיות, שיהיו תשתיות משלימות.

שתהיה בריכת שחייה ביישוב שזה ימשוך, שיהיו מתקני ספורט, מבני ציבור

אחרים שנחוצים ביישובים. דברים אלה צריכים לקבל תשומת לב. משרד התיירות

נכנס בתנופה לעניין זה יחד עם משרד החקלאות ומשרדים אחרים. אבל כאשר

משרדים בעקבות חעברת הכספים תקעו פרויקט. אני מקווה שפרויקט זה יחודש

בקרוב.

אסון טבע פירות 94/ הלכו והתחכמו מי שהתחכם וחישב לחקלאים את חפירות

לפי השיווקים בשנים הקודמות ותפסו את כל המושבניקים עם המכנסיים למטה,

כאשר מושבניקים ברישומים לא שיווקו שום דבר, כי שיווקו דרך סוחרים. גם

אם לפעמים פגעו במס הכנסה ושיווקו פה ושם מהצד, והיום מתנקמים בהם

ואומרים להם אינכם זכאים לאגורה שחוקה של פיצוי. במקום לעשות את הדברים

פשוטים ולתת פיצוי נורמטיבי, כמו שאולי הייתי נוטה לחשוב, התחשבנו עם

החקלאים ודפקו אותם וגם כאלה שקיבלו מקדמות מבקשים מהם בחזרה. אני חושב

שיש כאן פצצת זמן חברתית, צריך להיזהר ממנה, במיוחד בימים אלה.

אני גם אבקש מאותם שעוסקים בפוליטיקה ורצים לפריימריס מכל המפלגות,

כולל ממפלגתי, להימנע מהסתה של אנשים בקו העימות. אני מאוד מבקש, איננו

מוכנים שיסיתו אנשים ויביאו אותם להתנהג בצורה חסרת אחריות רק כדי

לעורר תשומת לב, אותו אדם שעמד כאילו בראש המהלך יזכה לאהדה. אני מאוד

מבקש לעשות את הדברים בזהירות. קו העימות הוא פצצת זמן חברתית. עזרו

לנו כמו שעזרתם בעבר. כמו שחוקקתם את חוק הגליל בנושאים שהעלו, למשל

אפשר לתת ללא חוק את ההעדפה ליישובים במועצות אלה לנושא פיתוח התיירות,

כי ענף החקלאות נמצא בקריסה או בקשיים וצריכים לעודד ענפים חדשים שהם

גם יתרמו להרחבת חיישובים שהם מקור פרנסה לאותם צעירים שיישובו

למושבים, אנחנו מקווים, למאות ולאלפים.

אחרון מעתוק ממרום הגליל. אהרון עומד בראש

המועצה עם הקשיים הגדולים ביותר, משום

שהוא נמצא בין אזור החוף לאזור החולה, עם המיוחד שבו, והוא נמצא בדיוק

במרכז, וזה לא מקרה שאביבים ודובב בכותרות יותר מכל אזור אחר.

א' מרתוק; אני לפעמים באמת מקנא בצרות של החברים

שלי. אני מקנא בצרות של חתיירות, שלא

נותנים לחם להקים צימרים, אני משתתף בצערם על התעשייה שפורחת אצלם ויש

להם שלא מקבלים עבורם פיצויים כספיים. אנ באמת מקנא בהם. איני מדבר

בצורה צינית. באזור מרום הגליל, אנחנו נמצאים במצב גרוע מאוד. וכמה



שח"כ ג' גל ינסה לצמצם את ההתבטאות הקשה אני אעשה פשוט עוול לאזור שם

ובעיני התקשורת זה יראה משהו בומבסטי. אני עושה את הדברים בצורה

מכובדת, בשביל לא להעליב את האזור שבו אנחנו מתגוררים. אנחנו במערכת

משתדלים כמה שרק אפשר, אבל לומר שזכינו מצד השלטונות, ולאו דווקא מצד

הממשלה הזאת, מהממשלות הקודמות זכינו לסיוע כמו שהיה מחייב לתת למרום

הגליל, בשום פנים ואופן לא. איני יודע במי האשמה, האשמה היא בראש

המועצה שלא מצא חן בעיני אנשים, או האשמה בתושבים, או שפשוט זה לא הלך.

אני חייב לציין שמאז שהממשלה הזו עלתה לשלטון, אני באופן אישי מרגיש את

ההתפתחות האדירה שקורית. נכון שקורית לאט לאט, ועדיין אנחנו לא מגיעים

לרבע הכוס- המלאה, אבל רואים לאט לאט את ההתפתחות שנעשית היום ותיעשה גם

בעתיד.

באזור התעשייה ברמת דלתון הקמנו אזור תעשייה, והיום שני מפעלים עובדים

באזור ההוא, ואני מקווה שהצרות של הקטיושות לא יפריעו להם בהמשך

להתפתחות שלהם. כמובן שגם יזמים, חברות להשכרה שבונות שם, אני מקווה

שיזם שמגיע מחו"ל ומקים יקב באזור רמת דלתון עם מישהו מבני מרום הגליל

מהיזמים, וזה גם יכול לתת פתרון.

באזור הצפוני של המועצה אין לנו תיירות. זה אזור של שמורת טבע ששם

להזיז אבן מחייב אישורים, ולא תמיד אפשר לעשות זאת ולצאת בקלות ולצאת

בשן ועין מהוועדות הסטטוטוריות האחרות. אבל באזור היותר דרומי של

המועצה שאינו מוגדר כאזור קו העימות, אנחנו מתכוונים לפתח כמה אתרי

קיט, כפרי נופש ואטרקציות תיירותיות. יש לנו במושב אמירים קרוב לתשעים

יחידות לארוח חדרים ובמושב מירון יש עוד תשעים עד מאה חדרים. יש

התפתחות קצת בעמוקה, בהמשך זה יהיה. גם ישובי קו העימות מעודד התפתחות

תיירותית, למרות כל הקשיים שמציבים החברים שלנו. מצאנו שאפשר להביא

יותר מקומות תעסוקה מאשר תיירות ותעשייה בצורה כזאת. בכל המדינה קמה

צעקה שבשום פנים ואופן לא לאשר לשירות בתי הסוהר להקים מוסדות בתי כלא

בתחומי השיפוט שלהם. ובמרום הגליל, מאחר שזה האזור שבו הוקם בית סוהר

צלמון, היה שייך לוועדת תכנון מרחבית אחרת, לא באזור מרום הגליל, אושרה

שם הקמת בית סוהר שיחזיק קרוב ל-250 עובדים מבני האזור. אמרנו בד בבד

עם העסקת העובדים שהמועצה תוכל לגבות ארנונה, ולקחת כסף מהמדינה, זה

כסף טוב. אם לוקחים מהתושבים 16-15 שקל למטר מרובע, משם ניקח 25 שקל.

לא כמו שלוקחים ברמלה 200-150 שקל. לפני שבוע התבשרה המועצה האזורית

מרום הגליל שהיא לא תקבל אגורה שחוקה בגין בית הכלא צלמון שנבנה. זה 25

אלף מטר מרובע. בעוד חודשיים בונים עוד. כי אנחנו לא עיר עולים. באים

ואומרים למרום הגליל, אתה גם מפנה את האשפה מבית הסוהר. אני, לא מקבל

את המיליון שקל, אבל אני מקבל 250 אלף שקל לפנות את האשפה של בית

הסוהר. סוערי, הקימו ועדת סוערי, עם קול זעקה של ראשי רשויות, שמשהו

מעוות בשיטה של משרד הפנים שהיתה עד שהקימו את הוועדה. יש חיים לפני

הוועדה וחיים אחרי הוועדה. מאז שקמה הוועדה במרום הגליל אין חיים.

במהלך השנתיים אחרונות, ,92-95 קוצץ תקציב מרום הגליל בארבעה מיליון

שקל, וזה הכסף שמגיע מדי חודש כמענקים. כי לבוא לתושב אביבים או דובב

ולהפלות אותו ושישלם, ואני עושה עיקולים והוצאות לפועל, צרות לתושבים.

אני לא יכול להוציא ממנו 50% ממה שמשרד הפנים מחייב אותי בגבייה. בא

משרד הפנים ואומר, גם ארבעה מיליון שקל לא תקבל. אנחנו רוצים להתפתח,

אבל מישהו בולם אותנו.

צריך לבטל את חוק הגליל. אנחנו מכירים את הבעיה. חוק הגליל הוא הונאה

של המערכת באוצר שהוליכו אותנו שולל, הלכנו לקראת המדינה וצמצמנו את



הסובסידיות בשביל לא לנקר עיניים למושבניקים האחרים באזור המרכז

והדרום. אמרו בגליל מקבלים 18% סובסידיה בעבור הביצים, הגענו עד לרף

מסוים ומזה לא יורדים. ממשיכים באותו קצב עד סוף הדורות או עד שיקום

אחד שישנה את החוק הזה.

טוב שיש את חוק גל, יש בזה סימן ברכה לפתור את הבעיה של המושבניקים.

השבוע היה המשקם במושב ספסופה, שהוא מושב קו העימות, ושם חברים נדרשו

לשלם 2,200 שקל לחודש לאורך 17 שנים מ-2 בחודש, צמוד ורבית. זה הסדר

סופי וחתימה בבנק ישראל, 2,200 שקל. משהו פה לא בסדר. כי דברנו על

מושבי קו העימות אמרו 150-50 שקל לחודש. אחרי שהמשקם קבע את כל הקביעות

שלו.

דבר חמור יותר, בעקבות המצוקה האמיתית ביישובי מרום הגליל של תעסוקה,

גם היישובים האחרים שלא נקראים ישובי קו העימות, אתה לוקח מישהו בכפר

שמאי, לאדם בן 50-45 אין יכולת החזר. אומר אדוני, אתה שם את כל מכסות

היצור שלך פה, נשאר עם ה-90 מטר מרובע שלך, לך חפש עבודה בכרמיאל, בגוש

תפן. ממה יתפרנס הבחור הזה? עבודה בכרמיאל אין, וגם בתפן אין, וגם אם

יש עבודה הם מכניסים את האנשים שלהם ולא את אנשי מרום הגליל.

צריך לעשות תיקון לחוק גל, חוק גל צריך להיות עד כמה שרק אפשר לכל

הארץ. מקצה שיפורים. כל פעם צריך לעשות מקצה שיפורים.

בקטע של הבטחון, אינני רוצה לציין את שמות היישובים שאין בהם חדרי

בטחון, מאחר שזה בתקשורת. אבל יש במרום הגליל שלושה ישובים שאין בהם

חדרי בטחון והקטיושות נוחתות בתוך היישובים האלה. אז כתבנו שלט בכניסה

למושב, "ישובים אלה מסווגים כ"ישובי קו העימות ג'", זה לא עזר. רציתי

שיבקרו בתוך היישובים האלה. זה לא עזר. שלושת היישובים האלה הם הגדולים

ביותר במרום הגליל, כל ישוב מונה כאלף תושבים. אם מישהו לא ישנס מתניים

ויגיד עלה כמה מאות מיליונים גם במרום הגליל, יעלה עוד 30-20 מיליון

שקל וכך נציל נפשות. אגב, הקביעה שרצה לקבוע אותה ח"כ א' גולדשמידט,

שאנשים מהרהרים לעזוב. יכול להיות שאנשים יגידו מול התקשורת שהם רוצים

לעזוב. אנחנו אומרים שאין אף אחד שמתכוון לעזוב את היישובים. כאשר יענו

אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

לסיום, אני מבקש באמצעותכם, חברי הכנסת, ובאמצעות התקשורת להעביר את

השתתפותינו ואת רחשי יבנו למשפחות שנפגעו בארוע הטרגי שקרה ברמת גן.

אני חושב שבשעות אלה כל המדינה היא קו העימות, ומה שאנחנו מציגים אותו

כאן היום זה המשך החיים שלנו, כפי שאמרנו לא נעזוב את קו העימות גם אם

כל הסיפור של הקטיושות יחריף יותר ויותר.

ר' נחמן; השאלה הראשונה שלי, מהי הגדרה של קו

עימות. אמר קודם ראש מועצת מרום הגליל,

שכל המדינה חזית. אני רוצה לדעת הגדרה חוקית מה זה קו עימות, איפה הוא

חל. האם מלון שנמצא במקום שאני גר, היחידי ביהודה ושומרון והתיירים לא

מגיעים אליו, כי יש בקבוקים ואבנים, הוא קו עימות, או רק כשיש קטיושה

הוא קו עימות. האם כשדוקרים בסכינים ולא מגיעים הוא קו עימות, או שזה

קלצ'ניקובים. לכן אני רוצה, מס הכנסה, לדעת מה זה בכלל הגדרה של קו

עימות. אם ההגדרה הזו קיימת באזור מסוים, אני מבקש שתורחב לאזורים

אחרים שכל גורמי הבטחון יאמרו שאכן הפרמטרים הללו מתקיימים שם.



ועדת סוערי. אנחנו ישבנו גם בוועדה זו על ועדת סוערי, וגם בוועדת

הפנים. צודקים כל ראשי המועצות שיושבים כאן. לא דין אזור הגליל

והיישובים הללו שם, כדין היישובים שיושבים במרכז הארץ. אנחנו זכינו

בממשלה הזו לקחת את סידרי העדיפויות ולבטל אותם, ומשווים את אלון מורה

לכפר סבא, ומשווים את דובב ואביבים לרעננה, זו שערורייה ממדרגה ראשונה.

יש כאן בעיה נוספת של קריסה של כל הקונספציה של ההתיישבות הכפרית. אתה

יכול לעשות עשר פעמים חוק גל ו-15 פעמים חוק הגליל ו-20 פעם תמריצים של

משרד החינוך וועדת המנכ"לים, יש כאן בעיה מבנית יסודית, שהיום אין עוד

ערכים במדינת ישראל. נגמרו הערכים של ההתיישבות. היא כבר לא סחורה, ולא

משנה מאיזו צד ההתיישבות הזו. זה יכול לצאת אצל שי חרמש בנגב, ויכול

להיות במרום הגליל ובגליל עליון, ויכול להיות אצלנו. יש היום שינוי

ערכים טוסאלי במדינת ישראל, והכל זה על בסיס כלכלי ואנחנו בדרך הזו

הרצופה כוונות טובות נגיע לגהינום של חיסול ההתיישבות. אי אפשר על

הענפים האלה של חקלאות, ביצים, פטם וכל הדברים האלה להחזיק את

ההתיישבות. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה, ולא משנה אם זו ממשלת המערך

או ממשלת ליכוד. אם הממשלה הזו אומרת כאן תהיה התיישבות, היא צריכה לתת

את כל התשתית. כמו שאמר כאן אחד מהחברים, אם רוצים ללכת ולהחזיק את

החברים שם ולפתח, זה סוג מסוים של התיישבות, כל עלויות הפיתוח, 1000/0,

לא 500/0 בתרגילי המינהל, לא 500/0 בתרגילי האוצר, 1000/0 של העלויות, של

התשתיות הללו, חייבות להיות על חשבון המדינה. קוראים לזה בנייה

תקציבית, לא בנייה תקציבית. תשתיות אני אומר. את מחיר הבנייה של הבית

צריך לבנות האיש עצמו.

לגבי אתרים שאינם מוגדרים. ח"כ גי גל אני פניתי אליך בזמנו, אולי אתם

לא יודעים, אבל אני מתנחל כל שנה בחניון אכזיב. אומרים לי אתה נוסע

לקלאב-מד, אמרתי לא. במקרה נפלה קטיושה על הקלאב-מד, אבל גם לפני זה לא

הלכתי לשם, ודווקא בימים הכי קשים, עם המשפחה, עם הילדים, עם כולם, עם

עשרות משפחות שאנחנו סוחבים אותם. 15 שנה אני עושה זאת בחניון אכזיב,

באוהלים, בקמפינג, ואני הולך לשם ואני רואה דבר עצוב. נפלו קטיושות,

סביב המושבים קיבלו את הכסף של הפיצויים של מס רכוש, אבל אתר הנופש לא

קיבל. פונה אלי מנהל האתר, ושואל מה זה. אני בודק את החוק, אומרים

נכון, התקנות של מס הכנסה, מס רכוש אומרות הוא לא ישוב. איזה הגיון יש

כאן? היה צריך לקום מישהו ולשנות את התקנות האלה, ולהכניס באזור את כל

מי שנמצא. הרי זה אבסורד. ישבתי אז איתך, ח"כ ג' גל, הייתי בטוח שהנושא

הזה נגמר. אני שומע לצערי הרב שהוא לא נגמר ואני מבקש כאן, בעקבות

הישיבה הזאת, שהאוצר יגיש תקנה, כדי לתקן את המצב. לא אני אגיש הצעה,

אתם תגישו, הצעה שתעשה צדק עם האנשים האלה. אני מבקש את הדבר הזה

כתוצאה מהדיון.

אני מבקש להזהיר את כל חברי ראשי המועצות האזוריות, שלא תעזו להקים

עמותות ולקחת הלוואות לבנייה של הבתים שלכם. אני מטפל עם גדליה היום

בסוגייה זו בכוכב השחר. בנק המזרחי חייב להם ממה שנתנו לארגוני הקניות

שלהם. עשרים מיליון שקל מגיע להם בזכות, אבל בנק המזרחי בערבויות של

המדינה עם כל הטיפול של המדינה הוא גובה מהם מיליון וחצי. כלומר יש להם

זכויות שהן רשומות על הקרח, ואילו החובות רשומים בבנקים ואז יגבו אותם

ומוציאים אותם לפועל באמצעות המוציא לפועל.

היו"ר ג' גל; הם לקחו את הכסף שקיבלו מהבנק ונתנו

לארגון קניות ששילם ריבית הכי גבוהה. הוא

היה לפני פשיטת רגל.

אתה צודק, אבל האזרח שלהם, אותו מושבניק

שהוא בתום לב עשה את מה שעשה, הוא נקלע

לסיטואציה בלתי אפשרית שיכולה לחזור בכל המקומות האלה. לכן אני מציע

ומזהיר אתכם. אני גם ראש מועצה לא רק הבר כנסת. שלא תעזו להכנס

לאוונטורה הזאת. אני אומר זאת כאן, זכרו מה אמרתי.

הצבא סגר כבישים, אני מצטער להגיד לך אבל התופעה של שטח צבאי סגור

אצלנו זה כל שני וחמישי. זה מתקשר עם ההערה שאמרתי קודם מה זה קו

עימות. בא סגן סוגר כביש. השבוע מאחת עד שלוש סגרו ממחסום אורנית עד

אלינו את -הכביש, כי היו יריות, פצצות תבערה. יש לנו בעיה, חלק מהכבישים

שיהיו עכשיו הכבישים העוקפים שמיועדים לדאוג לבטחון שלנו, ניסע בהם

במהירות של 40 ק"מ, אף תייר לא ירצה לבזבז את הזמן שלו במהירויות האלה

בכבישים העוקפים.

לגבי מרום הגליל. הייתי אז בביקור של הוועדה, כולל איקרית ובירעם.

בזמנו אני תמכתי בוועדת החוקה בשינוי החוק להחזרת עקורי איקרית ובירעם.

אני מודיע לכם פה שלאחר מה שראיתי שהם עושים, והזהרנו שזה יהיה עזה

תחילה, יריחו אחר כך, יהודה ושומרון בעדיין, אותו דבר יהיה לכם באיקרית

ובירעם. לא אתמוך בחוק הזה כפי שהובא היום לוועדת החוקה, ואני אומר את

הדברים כאן.

ראיתי הבדל עצום כשביקרנו בוועדת הכספים בין מרום הגליל לבין גליל

עליון. ראיתי כראש מועצה, כמי שעוסק בדברים של פיתוח ובתחזוקת ישובים,

ראיתי מיידית, במבט אחד, את ההבדלים העצומים בין שתי המועצות האלה.

שאלתי אז, מדוע זה. אני חושב שיש לתת היום תשומת לב מירבית, ואנחנו בסך

הכל חברי ועדת הכספים, יכולים כשמביאים לנו את הכסף כמו פה לאשר או לא

לאשר, היוזמה צריכה לבוא ממשרד התיירות, ממשרד ראש הממשלה, משרדים

שונים של הממשלה. לפי דעתי הנושא הוא בטיפול נקודתי, ואחרי שכבר עשו את

כל האפליות הפוליטיות אפשר ללכת ולקחת את הטיפול הנקודתי למרום הגליל,

אבל עם תכנון רציני כדי להרים את הרף. המועצה האזורית הזו חייבת לקבל

את אותו התמריץ מהכיוון של הממשלה. אני בכל מקרה אתמוך בעניין זה, כי

אני חושב שזה בולט יותר מדי לעיניים.

מנכ"ל משרד התיירות, השר עי ברעם היה אצלנו, אתה גם כן היית באותו

ביקור. נכון שאנחנו קו עימות, ואני תובע מהמשרד שלכם סך הכל לדעת כמה

מלונאים יש, כמה צימרים יש, את סדר העדיפויות שימו בצד. סדר עדיפויות

לא צריך לפגוע באנשים אלה שנמצאים בעימות, במלחמה על החיים ועל הקיום

שלכם. ואני פונה אליכם כמשרד תיירות, אל תעשו איפה ואיפה בין שני דברים

אלה. תנו לאנשים לחיות ואל תבטלו את הדברים שהיו קודם. אם מגיעים אנשים

מחו"ל, מגרמניה, צליניים, אתם רוצים לעודד את הצליינות הנוצרית, זה כסף

למדינה. לכסף הזה אין ריח אם הוא בא מהגליל או בא מכאן. לכן אני מבקש

שדברים אלה יטופלו ע"י משרד התיירות, והשר ראה את הדברים. אם יש צורך

לעשות סיכום כזה או אחר, לא נורא, גם הוא אמר.

היו"ר ג' גל; אני מניח שבימים הקרובים אנחנו נקבל בקשה

לשנות סיווג של אזורי פיתוח מ-ג' ל-ב'

ומ-ב' ל-א' לאזורים שהם בין מרכז הארץ לבין האזורים שמיוצגים כאן או

בדרום הארץ, ובעצם אז המבחן יהיה שלנו, כי קשה להניח שאם מישהו יכול

להציע באזור שהוא יותר קרוב לחיפה, שהוא ילך לדלתון או לאזור ליד צפת.

המבחן יהיה שלנו. אני לא מאלה שנוהגים להצביע נגד החלטות ממשלה, להיפך,



אבל גם אני חושב שאפשר פעם בשנה לבקש מממשלה לשקול שוב החלטה שהיא

קיבלה, ואולי גם חברי הכנסת שישקלו שוב את ההחלטה שקיבלנו בנושא המט.

אני לא אעלה על טדר היום את נושא המט. אני אמרתי זאת כתוצר לוואי, אולי

אתם תציעו, אני לא אציע את זה, אבל אני אומר, בעוד כמה ימים אנחנו נשאל

אם לאשר אזור פיתוח א' בקריית גת, ואנחנו יודעים מה המשמעות לגבי באר

שבע או באזור הגליל התחתון, ואנחנו יודעים מה המשמעות וזה יהיה המבחו

שלנו. אני אומר זאת לחברים בהזדמנות זו ואני מקווה שאנחנו נתמודד עם

המבחן הזה.

. אני חייב לפתוח בהשתתפות בצערם של המשפחות

של הרוגי אוטובוט רמת גן. לצערנו הרב זו

הוכחה ניצחת שאין צפון, מרכז ודרום במדינת ישראל, כי בעיני המרושעים

האלה, ארגוני הטרור הפלשתינים הרצחנים, כל הארץ חזית והם הולמים בכל

מקום. כשנדבר על זה אחר הצהרים במליאה נראה מה הממשלה עושה ויכולה

לעשות כדי לבלום את זה. אבל הקשבתי רב קשב גם לחברי הכנטת שיזמו את

הדיון, וגם לראשי המועצות, שמענו פה לפני שלושה שבועות את ראש עיריית

קריית שמונה, וכנראה שהדברים חוזרים בדיוק על עצמם, משמע שחרף ההצהרות

החוזרות ונשנות של כל ממשלות ישראל, לאו דווקא ממשלה זו, שצריך לתת

עדיפות לאומית לאזורי הצפון ולהתחשב ביישובי העימות ובטבל ובקטיושות

וכוי, כשבאים להגשים זאת לא עושים זאת בשלימות. אני חייב לציין בטיפוק

רב שידעו לציין פה את מה שכן עושה הממשלה הזו, כי אני גם נמנה עם אלה

שחושבים שצריך לפרגן כשצריך לפרגן. גם ממשלה שאינך מטכים עם דרכה

האידיאולוגית והמדינית, כשהיא עושה מעשים טובים ופותרת בעיות, כולם

צריכים להודות לה וצריכים לברך על כך. אבל נדמה לי שיש כמה נקודות

שחוזרות ונשנות בכל הדיונים, וכדאי לנטות למצות אותם.

קודם כל בטחון, אין נושא רגיש מאשר הבטחון. והנה מתברר שגם בקריית

שמונה, כפי ששמענו מראש העירייה, וגם ממה ששמענו מראשי המועצות, מקומות

שאין בהם חדרי בטחון כלל, מקומות שחדרי בטחון לא הושלמו, מקומות שבהם

חייבים מיליונים. משרד הבטחון חייב ולא שילם, שמענו זאת, זה לא נפתר

ע"י אנשי צה"ל ומשרד הבטחון. זאת הדעת אינה טובלת. לא יעלה על הדעת

שהנושא מטפר אחד במדינת ישראל, נושא הבטחון שהוא לא יהיה מחוץ לכל

מחלוקת, ושבאמת יוקמו כל אותם חדרי בטחון, ושלא יהיו טיכונים מיותרים

של חיים. למזלנו חלקן הגדול של הקטיושות לא נופלות על ישובים, אבל אלה

שנפגעים נפגעים, ואם אדם אינו בטוח והוא שומע על מצב חדרי הבטחון, איך

אפשר לתאר תיירות פורחת? אני יודע שהשר ע' ברעם מנטה כמיטב יכולתו,

ואני יודע שהוא תפט שהנוף היפה ביותר בארץ נמצא בגליל, אבל הקביעה

כשלעצמה איננה מביאה תיירים. אם יתברר דבר שהוא נראה לי מוזר ביותר,

שאפילו הכרזת מצב חירום איננה נעשית כדבר אוטומטי מיד עם הנחיתות

והנפילות הראשונות, זו טעות שצריך לתקנה. זה פשוט מנוגד לשכל הישר

ולהגיון. אם היישובים הללו מאבדים הזמנות, אם יש כאלה שצריכים להמצא

במצב של חודשים ללא הזמנות נוטפות או של ביטולים, פירושו נזק ישיר.

קוראים לזה עקיף כדי להקל על עצמם, אבל הטך הכולל שזהו נט וזה נפלא וזה

לשבחם של כל תושבי הצפון שאינם עוזבים. וכמה נפלא היה לשמוע מכל

הדוברים שברוך השם אין עוזבים ולא יהיו עוזבים ולא יהיו נושרים.

ודאי שאני יודע שבאריאל טבלם של התושבים מכל המצב הבטחוני לא נופל מזה,

וצריך לעזור כמיטב יכולתנו. אבל אי אפשר שלא לעזור לתיירות. אי אפשר

שלא יהיה תקצוב למטרה מיוחדת זו. אי אפשר שישאר חדר בטחון אחד לא שלם

ומושלם, זו פשוט חוטר אחריות. אם באותו יום שמענו מפי ראש עיריית קריית



שמונה שכל הארץ יודעת, מפני שהיא אולי היישוב הגדול ביותר בצפון, על

סיבלה ועל הנפילות ועל האבידות שהיו שם, שעדיין חייבים להם על חשבון

תקופת דין והשבון סכום של כך וכך מיליונים שלא שולם וענייני בטחון, לכך

אין תשובה מספקת, לא למשרד הבטחון ולא למשרד האוצר.

ואני באמת רוצה לסיים בזה שההזדהויות המילוליות לא פלא שהן באות. עובדה

שחברי כנסת זורמים לצפון כשקורה מה שקורה, אבל זה לא מספיק. כולנו

מצפים למעשים, ולמרות שפה שמענו על חצי הכוס המלאה, ואני מברך על כך

והייתי רוצה שזה יהיה שני שליש מלאה, שלושה רבעים מלאה, 900/0 מלאה, אבל

אם מדברים על חלק מלא, ודאי שהמצוקה באה מהחלק החסר. כשאני בא לסכם את

החסר לדעתי בשלושה אלה, חדרי בטחון, מקלטים, כל נושא המיקלוט שלמדנו את

בעיותיו שלא יעלה על הדעת שזה עדיין קיים, הפגיעה בתיירות והפגיעה

בתעשייה. מצד אחד מבקשים הזרמת משאבים, הזרמת יזמים, משקיעים, וצריך

לחשוב לשים עצמנו במקומו של היזם, במקומו של המשקיע. כשהוא קורה את כל

הקשיים והמצוקות והסבל שישנו שם, צריך להיות אמיץ מאוד כדי לומר למרות

כל זה אינני משקיע שם. המדינה חייבת לעשות יותר בעניין זה ואני בטוח

שהוועדה הזו תעזור כמיטב יכולתה, כדי שבאמת הצפון יקבל את המגיע לו, הן

בנושא בטחון, הן בנושא תיירות והן בנושא תעשייה. תודה.

י' ונונו; ראשית אני רוצה לברך את ראשי היישובים,

ראשי המועצות האזוריות, ולחזק את התושבים.

יש פה הערכה על העמידה האיתנה שלהם, ממשיכים בחיים הנורמלים למרות כל

הארועים שקורים מדי פעם בצפון. ובשבוע שעבר סיירנו בצפון, ביישובים,

וגם לא מזמן ערכנו סיור בגליל, בצפון, גם במושבים, ושמענו את הצעקות של

אנשי המושבים. למרות כל הצעקות והזעקות, אין ספק שהתרשמנו גם מן

ההשקעות הגדולות שהממשלה הנוכחית אכן הזרימה. מישהו הגדיר שמשיכת היתר

היא גודלה, אבל השוטף הוא חיובי, וצריכים עוד להזרים הרבה כדי לכסות את

הפערים משנים קודמות. אבל התרשמנו שאין ספק שישנה השפעה והשפעה כלכלית

והארועים והקטיושות על היישובים, וכמי שסייר בנהריה ואכן יש שם השפעה

קשה מאוד על התיירות בנהריה ואינני מתאר לי שהשפעה כזאת קיימת ביישובים

רבים, ואם כל בתי המלון בנהריה הפכו לבתי אבות, והמלון היחיד שנשאר

בקושי מחזיק מעמד, אז זה אומר דרשני ולכן פה אני פונה למשרד התיירות

ולמנכ"ל, שחייבים לתת מאמץ מיוחד ותשומת לב מיוחדת לאזור הצפון, להמשך

הפיתוח הכלכלי התעסוקה, התעשייה והתיירות.

בעניין החקלאות, אנחנו שומעים כל הזמן את הבעיות, למושבים במרום הגליל,

מעלה הגליל. אני יודע שהיו ויכוחים בזמנו בין מעלה הגליל ומרום הגליל,

והיו בעיות במרום הגליל עכשיו מעלה יוסף. שמעתי משהו מוזר בשבוע שעבר,

שנראה לי מוגזם, שכאילו מבחינה ארגונית עשו הפרדה בין מושבים לערים.

אני חושב שאין זה נכון, אבל זה אחד הדברים שהעלה ראש עיריית נהריה

כאילו הטיפול מפריד בין המושבים, הקיבוצים והערים. זה נראה לי מוזר

וברור שזה לא צריך להיות, צריכים לטפל בכל הגליל כמקשה אחת, למרות

שישנן בעיות יחודיות למושבים ולערים.

אין ספק שהפתרון הטוב יבוא כאשר יבוא ההסדר המדיני, כי אין לנו כל

אשליות שכל זמן שאין הסדר מדיני שיהיה שקט ארבעים שנה. אמנם היו כאלה

שהבטיחו ותשקוט הארץ ארבעים שנה, כמובן שאנחנו צריכים לתמוך בכך שיהיה

הסדר מדיני בצפון עם סוריה, עם לבנון, רק אז נוכל להגיע לאותם

מאווויים, לאותו מעוף התכנון שאנחנו רוצים. עד אז אנחנו חייבים לתת את



מלוא התמיכה והעזרה גם בנושאים כלכליים, גם בנושאים חברתיים, ואנחנו

יכולים לומר שאנחנו מחזקים את ידיהם.

ר' אלול; אני, כמו חברי, משתתף בצערם ובכאבם של

המשפחות אחרי האסון היום ברמת גן, ואני

שולח ברכת החלמה לפצועים. המעבר חד, אבל כאחד שהיה בכל היישובים שעליהם

מדברים כאן היום, קודם כל אני חושב שמגיעה לראשי הרשויות ברכה חזקה על

העמידה, אי אפשר להתעלם עם כל הקשיים על ההצלחה שלכם. הייתי בכמה בתי

ספר שלכם, מערכת חינוך יוצאת מגדר הרגיל, עם כל הטענות לממשלה בסיכומו

של דבר אופי של ישוב, עמידה של ישוב נקבעת בהתאם להנהגה מקומית שלו.

חשובה התמיכה של הממשלה, חשובה העזרה של משרד השיכון וכל המשרדים, אבל

ישוב נקבע לפי ההנהגה שלו. יש הנהגה איתנה, אפשר לקיים את היישוב.

השבוע הייתי עם מר רון במועצה אזורית מרום הגליל. אני מבין שלרובם יש

אותם בעיות. אבל יחד עם זאת אי אפשר להתעלם, יש דברים שלא הכל תלוי בכם

כיוון שהמדינה חייבת לעשות ויכולה לעשות. מי שמסתובב בצפון רואה את

העשייה הרבה של משרד התיירות. אני חושב שמשרד התיירות לקח באופן הכי

רציני את הטענות, אם כל משרדי הממשלה היו מתייחסים באותה רצינות לצפון,

ליישובים האלה כמו משרד התיירות, הדברים היו נראים אחרת. כי לא יכול

להיות שאתה בא ליישוב, ואני מדבר על מרום הגליל ואתה רואה שנוסחה

מסוימת של דו"ח סוערי מפילה את היישוב. אי אפשר לגזור גזירה שווה על

כולם. לא יכול לקחת ישוב, לקחת את דובב ולקחת ישוב עם משפחות ברוכות

ילדים, ואתה רואה שרוב היישוב מובטל. הייתי שם במקרה, לזכותו של ראש

המועצה יאמר שהוא עומד בפרץ. הוא אמר רבותי יש לכם, אבל אי אפשר לגזור

גזירה שווה על כולם בלי להתייחס לבעיות הבסיסיות של אותם ישובים. אני

לא מתיימר שנצא מכאן אחרי שהכל נפתר, הכל בסדר. אני משתתף בכאב שלכם.

אם דיון זה יוביל שתהיה ועדת מעקב, שבה ינתנו סיוע כזה או אחר על פי

מצבו של היישוב, לא החלוקה האוניברסלית הזו שיכולה להרוג אתכם, כי לאחד

יש בעיה בנושא חברתי ולשני יש בעיה באישורים של הקמת בית מלון ולשלישי

יש בעיה בנושא חינוך. הטיפול האוניברסלי הזה מביא נזק. תפקידנו כחברי

כנסת יהיה לוודא ולבדוק שיישובים כאלה ואחרים קיבלו טיפול בהתאם לקשיים

שלהם. זה לא סוד וכבר ציין יושב ראש הוועדה, המצב שלכם צריך לקבל טיפול

שוטף וכמובן צריך לעקוב. אני גם לא מסתיר שיש בעיות חברתיות שאיתן

חייבים להתמודד. זה לא דבר של בניית מבנה כזה או אחר או הוספת חדר

בטחון. בעיה חברתית, אם לא נטפל בה היום יהיה מחר נזק חברתי. לכן אשמח

מאוד שלפחות זה נוכל להשפיע על הוועדה ללוות את הטיפול. לוודא שיישובים

אלה מקבלים טיפול. אם תראו שהדברים לא נעשו שבועיים-שלושה כתבו לנו,

הודיעו לנו. נהיה אנחנו אותם זרזים לקדם את הנושאים האלה.

היו"ר ג' גל; אני לא חושב, כפי שאמרו פה חק מהחברים,

שהדבר היחידי שמעניין היום במדינת ישראל

זה כסף, יש גם התייחסות ויש גם ערכים. הם משתנים קצת, הם מקבלים צורה

אחרת, אבל יש נושא אחד שחייבים לעקור אותו מהשורש, וזה נוהג של הזנחה,

התנהגות בשוליים, ואחר כך יבואו חברי הכנסת ויתקנו את הדברים. פורצת

שריפה, מתברר שלא עשו ביטוח, אתה שואל למה. אני שומע מיצחק אלי, יש חוק

אסונות טבע, אולי לא שילמו מס הכנסה, כי אם שילמו מס הכנסה אני מניח

שאפשר לדעת מה היה הנזק. מה רוצים מאיתנו, שנבוא כל פעם עם שפכטל ונעשה

טיח? אלה דברים שצריך לעקור אותם. חלפו די שנים כדי שאם צריך לעשות

ביטוח עושים ביטוח, ומס הכנסה צריך לשלם ומע"מ צריך לשלם ולא לעשות אחר

כך כבישים עוקפי מס הכנסה ומע"מ וכולי.

אני כמו כולם משתתף באבלן של המשפחות

ומאחל החלמה לפצועים בארוע הזה. כולם

מדברים על החלוקה של הכוס, וכמה יש בתוכה. פה נדמה לי שזה יהיה ראוי

להגיד שהממשלה הזאת עשתה גם באזור הזה דברים יוצאי דופן. אינני רוצה

להתווכח עם הערות לגבי אזורים אחרים ברחבי ארץ ישראל, היום ובעבר, על

סידרי עדיפות, משתנים כאלה ואחרים. אבל אני, שקצת קרוב לעניין המושבים

וקצת מכיר ישוב או שניים באזור זה, גם אם מישהו ינסה למחוק את זה, מודע

באמת לדברים שנעשו ע"י הממשלה זו וצריך לברך. אבל בהשאלה לחצי הכוס

המלאה, זה לא יעזור. החבורה שיושבת פה שותה מהחצי הריק של הכוס הזאת

כבר יותר - מדי זמן. ככל שמנסים להוסיף יש בעיה. הציפיות הן היו ועודן

מרקיעות שחקים. אנחנו מדברים דווקא לשאלת המנהיגות, על דור שני ושלישי.

אני בעיקר מחדד את זה לגבי המושבים, הדור השני והשלישי שכבר מנהל את

העניינים והשיטה של מגיע לי או אני אשרוף צמיג והעסק יסתדר, גם כשזה

נעשה בגליל זה נעשה אחרי אין סוף ניסיונות לתת תשובה. לכן, אני חושב

שמדי פעם, וגם אם היתה פה הערה של מישהו על לנסות ללבות לפעמים,

כשהציבור הזה יוצא למאבק עם ניסיון בשם המצב הבטחוני, או דברים מהסוג

הזה, לנצל על מנת לקחת עוד משהו, אני חושב שהציבור הזה הוכיח את עצמו

בפרק זמן ארוך מדי מכדי שכשזה קורה נחשוב במושגים אלה. כאשר המושבניקים

בגליל יצאו להפגנות סביב ענייני הלולים שלהם, אם זה הפטם ואם זה

הביצים, אני חושב שבדיעבד הוכח שהם צדקו במאת האחוזים, וכשאנחנו שומעים

פה בתחומים אחרים, איך כל המנהלות עושות את הדברים לאט לאט, אין לי ספק

שזה מרגיז את כולנו. אנחנו לא נשב איתן פעם בשבוע, אבל במן דיון מהסוג

הזה זה בולט. אני מכיר את זה בקטעים של האוצר, ואני יודע כמה מאמצים

משקיעים בעניינים אלה, אבל בסוף זה נראה משהו כבד וזוחל. לא בכדי, אולי

האיש היותר בכיר פה, נציג בכיר של אחד המשרדים זה דווקא אלי, ממשרד

התיירות שעשה פעולות שגם נראות לעין. בעיני זה דבר שהיה צריך לקרות

אולי מזמן, ואני לא מתייחס עכשיו לשינוי הזה שרוצים לעשות והיכולת לפתח

עוד יותר את נושא הצימרים, בעיקר במושבים, שזו בעיה. שמעתי עליה כבר

מסידרה של גורמים. דווקא כשהעסק נתפס יש עיכוב, אבל זה שדווקא את משרד

התיירות מייצג המנכ"ל שלו פה בצורה הכי בכירה. אני חושב שזה אחד הדברים

שעלולים להסיט אותנו ממתן התשובה האמיתית. בנוסף לבעיות ולמשבר הקשה

שעובר על כל ההתיישבות העובדת ועל המושבים, פה בגליל יש תוספת, שאגב

היא היתה שנים. לא בכדי בימים עברו ניסו למשל לרכז את ענף הלול בשני

אזורי ההר, בגליל ובפרוזדור ירושלים, כי אין אלטרנטיבות אחרות. כלומר

אנחנו לא מחדשים פה חידוש ובשוליים יש בעיות בתחום החקלאות, שאני לא

רואה את הפתרון שלו. לפי דעתי אם אנחנו רוצים מדיון זה להפיק דבר, ח"כ

גי גל כבר מומחה בתחום זה, ובוועדה הזו יש לנו דיונים על נושאים רבים,

וזה נכון שהמרכיב של הכסף קיים. נדמה לי שבשאלת המנהיגות ההתארגנות של

היישובים הגענו למיצוי מקסימלי. אני כמעט מתפתה להגיד שהעמדנו את מיטב

האנשים שם לנהל את העניינים. הם נבחרו על ידי הציבור ואין משהו אחר.

והוכיחו את עצמם. אם רוצים לתת תשובה כוללת, אין מנוס. יש את מימד

הכסף, זה נכון, אבל מי שחושב שכשראש מועצה אבי קרמפה אומר ש-300 משפחות

רשומות אצלו במחלקת הרווחה, הוא לא מתעצל כי פונים אליו, אז כמה הוא

יכול? אני כבר לא מדבר אצל אהרון מרתוק ואצל אלי. ואני אומר לכם שמי

שחושב שבתוך הגלים האלה יש בעיות חריפות ביותר, בחלק מהיישובים יש כמות

מובטלים וחסרי פרנסה בצורה שלא תיאמן. יש ישובים רבים ומתיישבים רבים

טובים. מיטב המשווקים ומיטב האנשים ומתפרנסים בכבוד ואני מכיר

מושבניקים, כמו שהגששים אומרים חצי נהריה שלהם בחנויות. כשבא ראש מועצה

ויש לו בעיה ל-16 ילדים לעשות את ההשלמה למילגה זה בעיני אומר משהו. או

כשעושים ארוע כזה או אחר ואתה רואה עם מה הם באים, פשוט כשמדובר על



הגליל ומדובר בקו עימות, באופן טבעי, לא בגלל שאנחנו רחמנים בני

רחמנים, אתה אומר, זה לא יכול להיות בשביל הגרוש הזה והזה דברים שהם

בסיסיים, מינימלים. אם ועדת המנכ"לים מסוגלת להציג עניין ולהביא

תוכנית, יופי, אם לא, נדמה לי שהדבר המשמעותי, צריך שזה לא יהיה

טיפולים בכל כדור הארץ. צריך לראות פה מסגרת, טיפול נקודתי לאותם

ישובים על מטרות ספציפיות. לא הייתי רוצה שיבואו ויעשו טיפול שכולם

נהנים ממנו, ואני זוכר את הטענות ואת הוויכוחים על חוק הגליל.

הניסיונות להפעיל את חוק הגליל בתקציב הבא. ואני סומך על השר א' שוחט,

בייגה זה יבוא עוד פעם השנה או שהוא יוריד אותו עד שיגיע לכאן או

שהוועדה הזאת תפיל את זה. אני חושב שאם היה ניתן למקד ולכוון את קשת

הפעולות שנעשות היום, ונעשים דברים רבים טובים, על ידי הממשלה הזאת,

לנסות למקד את זה ולתת לו מסגרת, אני חושב שאז, גם אם הוועדה רוצה באמת

לעקוב אחרי העניין או לתת ליווי. עם לחץ, ואלה ימים שאפשר ללחוץ. אני

חושב שאנחנו כוועדת כספים הכנסנו את העניין לגבולות גיזרה ומסוגלים לתת

עדיפות.

אני לצערי הרב לא ליוויתי את הדיון, אבל

מן הכניסות והיציאות שלי נדמה לי שאנחנו

חוזרים על עצמנו במשך שנים רבות. החוק לעידוד השקעות הון חוקק בין השאר

כדי לפצות תעשיינים או תיירנים שיקימו פרויקטים באזורים מרוחקים. הרי

ברור שיש להם הוצאות גבוהות יותר, ותמיד הייתי מציין את עניין

הטלפונים. רק לשוחח עם מרכז הארץ זה עולה פי כמה וכמה. ההנחה שעליה

מבוסס החוק, שבעצם מי שגר רחוק הוצאות המחיה שלו והוצאות התפעול שלו

גבוהות פי כמה וכמה בהשוואה למרכז הארץ. בנוסף לזה ישנה בעיה של ערכי

קרקע, שהרי במרכז הארץ הקרקע עולה ובאזורים המרוחקים קרוב לוודאי

שהקרקע עולה פחות. לכן הפיצוי ניתן באמצעות החוק לעידוד השקעות הון,

כדי שהוא ישווה, או לפחות ינסה להשוות, את התנאים בין מרכז הארץ

ליישובי הספר. אני כאן לא במסגרת מסכת ההישגים של ממשלה כזו או אחרת,

אני בא לדון כאן בנושא היום יום של קו העימות בצפון, כמה זה עולה לעם

ישראל, כל פעם שמישהו מעבר לגבול משתגע ועושה את מה שהוא עושה, והאם

התושבים מקבלים את מלוא הפיצוי בגין הנזקים שנגרמים להם. לכן אני שואל

את עצמי האם בנושא זה התקדמנו, ואני יכול לומר שאני זוכר את ההפגזות על

קריית שמונה, מטולה, לפני 10, 12, 13 שנים, ואותן הבעיות נכונות להיום.

קורה משהו, והתושבים מפסידים בתחום הכלכלי, שהרי הכל נקטע. אני זוכר את

אותו בעל מלון בנהריה ששמו לא משתנה והבעיות שלו נצחיות. מה הוא אשם

כתוצאה מזה שקורה משהו לנהריה? מדוע אי אפשר לפצות אותו על פי נוסחה

קבועה, שהרי הוא משלם מס הכנסה, יודעים מה התפוסה שלו, מדי יום ביומו

לאורך שנים. אותו דבר לגבי תעשיין או מישהו אחר במקום אחר, הרי אפשר

לדעת מה הנזק העקיף שנגרם לכל אחד שחי באותו אזור. ואם לא משלמים, אם

לא מפצים את הנזק העקיף, אני שואל את עצמי בעצם למה הוא צריך להחזיק

מעמד באותו מקום, שהרי זה תפקידה של המדינה, להשוות את התנאים בין מרכז

הארץ לאזורי פיתוח. אני הייתי מנצל את הישיבה לצורך קידום אותו עניין,

אותו נושא, כדי שהוא יוסר אחת ולתמיד מעל סדר יומינו. יש ארוע, לא

שולחים את הממונה על מס רכוש במס הכנסה וכל פעם מתווכחים האם המקרר כזה

או אחר, האם יצאו לקטוף שזיפים באותו יום או לא. האם האנשים שבאו להנפש

ברחו באותו יום או ברחו יום לאחר מכן, ואיך זה משפיע על התפוסה בנהריה

או בצימרים שביישובים שלאורך קו העימות. אני הייתי מציע שנתקדם פעם אחת

ולתמיד וניצור מיכניזם אוטומטי שמפצה אותם במלוא ההפסד שנגרם להם

כתוצאה מהארוע, ולא שכל פעם לאחר כל ארוע כל הממשלה רצה לאותם מקומות

וכולם מבטיחים ובסופו של דבר בא האיש ממס רכוש, מחליט החלטות כאלה או



אחרות ובעצם תמיד התושבים סופגים חלק מן הנזק. איני מבין למה הם צריכים

לספוג חלק מן הנזק. הנזק שנגרם להם הוא כזה גדול שלא מגיע להשית עליהם

נזק חומרי. אני הייתי מצפה שכל משרד יציג בפנינו איך וכיצד מטפלים

באותם נפגעים, כך שהם לא ירוויחו מן העסק הזה, אבל ודאי שלא יפסידו,

ונדמה לי שבין במישרין וביו בעקיפין, הנזק שלהם הוא נזק מתמשך, לעתים

קרובות יותר בשנים האחרונות.

ע' עלי; המצב הבטחוני בצפון הולך ומחמיר. בשנה זו

היו כ-300 פיגועים בלבנון, על כל המשתמע

מכך. היום- בלבנון יש מלחמה ממש. אבל רחוק מן העין רחוק מן הלב. היות

שזה מרוחק וזה לא באזור המרכז ולא בגוש דן, אנחנו לא מודעים די לחומרה,

כשיש בגוש דן כולם רצים. שם יש מלחמה יום יום, ובאישזהו מקום יש לי

הרגשה שאנחנו לא מודעים די הצורך למה שמתרחש בקו העימות. כשיש מלחמה

בלבנון יש לזה השלכות מיידיות על כל מהלך החיים ביישובי קו העימות. אני

כבר לא מדבר על הנזקים הנפשיים שילדים עוברים והתושבים עוברים והם חיים

במתח מתמיד. זה לא נוח לחיות במצב שאתה לא יודע מתי תיפול עליך קטיושה.

איש מאיתנו אינו יכול מראש להזהיר אותם להכנס למקלטים. לא פעם קורה

שתופסות אותם התקפות ופיגועים ופצצות כשהם בבתים בשעות כאלה ואחרות. אז

כל אחד שידמה לעצמו מה המשמעות של המצב הבטחוני הקשה הזה.

לדעתי, במידה מסוימת אנחנו מתייחסים אליהם בגסות לב. כולנו, אינני בא

להפנות אצבע מאשימה לאיש זה או אחר. יש מידה מסוימת של גסות לב בעניין

זה ונוקשות שאיננה במקומה. זה שהם מתמודדים עם המצב הבטחוני זה חלק

מהחיים במדינת ישראל. הם אינם הראשונים שעושים זאת, היו תקופות שאחרים

עמדו בלחץ ובנטל הבטחוני הזה, היום זו משימה שמוטלת עליהם. יש לכך

תוצאה מעבר למצב הבטחוני, ולמתחים ולנזקים יש גם השלכות כלכליות קשות.

אני חושב שכאן אנחנו יכולים להקל עליהם. לא די בסבל שהם עוברים, צריך

גם בכך להקשות עליהם עם ביורוקרטיה ועם קשיים מינהליים בלתי נסבלים.

לכן אני כאן מצטרף קודם כל לנוסחה שהציע ח"כ ד' תיכון. חבל להכביר

מלים, אני חושב שזו נוסחה נכונה וגם דרך נכונה. זאת אפשרות לפצות אותם

על נזקים ישירים ועל נזקים עקיפים. אין לי שום ספק בכך שאם כתוצאה ממצב

בטחוני בתי המלון במטולה ריקים, או בנהריה או ביישובים אחרים ריקים,

חייבים לפצות אותם. הם אינם צריכים לשאת גם את הנטל הכלכלי שנגרם

כתוצאה מהמצב הבטחוני. זה דבר שהדעת אינה סובלת. מצב כזה שלא מפצים את

החקלאים ואת המתיישבים בעד נזקים בחקלאות, בתיירות, בתעשייה, בכל תחום.

אני מדבר גם על נזק עקיף, לא רק על נזק ישיר. לא רק אם השימשה נשברה או

בית נהרס. בקטע הזה אנחנו מדברים על פיצוי, ואני חושב שח"כ ד' תיכון

אמר את הדברים בצורה מאוד בהירה. אני מדבר על מנגנון אוטומטי ללא

ביורוקרטיה ובלי כל התיאור הפלסטי שתיאר כאן ח"כ די תיכון. הוא נתן

תיאור מסוים שמי שמכיר את השטח, ואני מכיר אותו לא פחות טוב ממך, אדוני

המשנה לנציב מס הכנסה, זה בדיוק התיאור שתיאר כאן ח"כ די תיכון. ואנחנו

רוצים את כל דרך הייסורים הזאת לחתוך. אני לא מנסה לבקר איש. יש שיטה

מסוימת. יכול להיות שאתם עובדים במיטב היעילות שלכם לעשות מה שאתם

עושים. אבל כיוון שעל דרך זו יש ביקורת רבה ביישובי קו העימות, אני

חושב שהביקורת במקומה. למצוא את הנוסחה לפצות באופן אוטומטי ללא

טלטולים וייסורים, אנחנו כאן נקל עליהם את מסכת הייסורים שהם עוברים.

ישובים אלה נמצאים בנחיתות ממרכז הארץ, בכל תחום. אי אפשר להשלים עם

הנחיתות הזו. אביא לכם דוגמה של סטודנטים, אני הנחתי הצעת חוק בעניין

זה, ואני בטוח הצעה פופוליסטית, פריימריס, מאיפה הכסף, איך מפצים, איך



עושים את זה. למי שיש טענות שישמיע לי את הדברים האלה. אני לוקח

סטודנטים משלומי או מדובב או מאביבים או מקריית שמונה או מכל ישובי קו

העימות, והם צריכים ללמוד בירושלים. כמה עולה למשפחה להחזיק סטודנט כזה

בשכר דירה, בנסיעות, בכלכלה, בטלפונים, בכביסה, בכל ההוצאות העודפות

שיש לילד שגר ברחביה או בטלביה או ברמות או בכל שכונה אחרת בירושלים.

יש הוצאות עודפות שלילד שלא בא ממשפחה עשירה קשה לעמוד בנטל הזה. אתם

מתארים לכם מה זה ילד מאביבים שילמד כלכלה או משפטים? אם אתם אומרים

מראש, אנחנו רוצים שהילד מדובב ימשיך להיות חוטב עצים ושואב מים. אנחנו

רוצים להרים את הרמה שלהם, ואין שום סיבה שלא יהיו הזדמנויות שוות לכל

סטודנט מתל אביב או ממרכז הארץ או מירושלים, חייבים לתת את הדעת על

העניין הזה. לא יכול להיות שישלמו פה שכר לימוד שמשלם סטודנט מטלביה.

תיכף יגיד לי מישהו מהאוצר שזה לא נכון. חייבים לעשות כאן אפליה מתקנת.

לא יעלה על הדעת שדבר זה ימשך. והנושא ממשיך וממשיך ואנחנו כאן עומדים

ומדברים ועוד פעם מדברים ועוד פעם מדברים ובזה נגמר העניין. אני מאוד

מבקש אדוני היו"ר, הבאתי רק דוגמה אחת, הדוגמה הזאת נכונה גם בתחומים

אחרים. זו דוגמה שלדעתי מדגימה הרבה מאד מן הבעיות של ישובי קו העימות.

אנחנו לא נמצא פתרון לעניין זה. אנחנו לא עושים כאן צדק לתושבים בערי

הפיתוח וביישובי קו העימות. זה לא עניין של פריימריס וזה לא עניין של

פופוליזם, זה פשוט עשיית צדק עם התושבים האלה שמתמודדים עם מצב קשה

מאוד בתחום הבטחוני, עם בעיות קשות מאוד בתחום הכלכלי, שגם ללא הבעיות

הכלכליות, ללא הבעיות הבטחוניות, ללא הקטיושות, גם ככה קשה להם, יודעים

שהכל מוגבל שם, אפשרויות היצור מוגבלות, אפשרויות הגידולים החקלאיים

מוגבלות. המרחק ממרכז הארץ מקשה מאוד. אז לפחות את הדברים האלה שאנחנו

יכולים להקל עליהם ושמתבטאים בכסף, ובכסף לא גדול, חובתנו אדוני היו"ר

לעשות הכל כדי לתקן את המעוות הזה, ויפה שעה אחת קודם.

היו"ר ג' גל; אתה בדברים שלך הזכרת לי סטודנט מקו עימות

שזכיתי לעבוד איתו פה לפני 25 שנה, והוא

למד משפטים והצליח לא רע והוא היום ד"ר ממשפחת עלי אני חושב.

א' גולדשמידט; יש לי תחושת החמצה בדיון זה. יש לי הרגשה,

אם לפרש את ראשי המועצות כשאני דיברתי

איתם, עם חלק מהם, הם נשמעו אחרת ממה שהם נשמעו הבוקר. יש לי הרגשה שהם

עטו על עצמם מידה גדולה מאוד של איפוק נוכח מה שקרה הבוקר ברמת-גן.

ביטא את זה ולנסי וביטא את זה יוסי ואחרים שדיברו כאן. הזעקה, הצעקה,

לא נשמעה כפי שהיא נשמעת כשאנחנו מבקרים או כשאנחנו באים למקומות או

כשאנחנו מדברים בטלפונים. יש תחושה שזה היה מאוד מינורי הכל. אני גם

שומע את ההישגים הגדולים של הממשלה. השאלה של מדיניות של שרים או של

מדיניות של ממשלה, חלק כן, אבל לא הכל. חלק זה הפרטה ליום יום של

העבודה מול המערכת הביורוקרטית. בכל זאת הקדשנו יום לדיון, ההחמצה תהיה

בזה שלא נעשה שום קונקרטיזציה של הבעיות, כל ראש מועצה הציג בצורה מאוד

כוללנית את הדברים, אבל לא יצרנו מצב שיש רשימה של נושאים שאנחנו

צריכים לעמוד מול כל נושא ולעקוב, אנחנו כחברי ועדת כספים. אבל עדיין

לא ריכזנו את הנושאים. כיוון שישנה ועדת מנכ"לים שעוסקת בעניין, אני

חושב שהיה מקום שוועדת הכספים תקים צוות מתוכה. איני רוצה לקרוא לזה

ועדת משנה או לובי, אבל צוות שיהיה בבחינת כתובת של כנסת, כי אין מה

לעשות. ועדת הכספים על כל המליאה שלה היא ועדה שעוסקת בסדר יום מאוד

עמוס, שאותו צוות ירכז את הנושאים וילך איתם דבר דבר מול משרדי הממשלה.

שמעתי את אהרון מרתוק מדבר על נושא בית הסוהר בפעם הראשונה כאן. זה



נושא שמישהו צריך, אם אין לו תשובה בעניין זה, אם הוא צריך לפנות אשפה

והוא לא מקבל ארנונה משם.

אנחנו באנו היום לדבר על קו עמות. תבקש מיו"ר הוועדה, ואני הראשוו

שאתמול בזה שיקיים דיון בבעיות הכלכליות של ישובי יהודה ושומרון, אבל

אי אפשר לקשר את זה לכל דבר. אני יכול להביא לך את בקעת הירדן, יש שם

צרות צרורות בנושא של תיירות. אי אפשר לחבר לכל דיון.

אם אנחנו יכולים שהדיון הזה לא יגמר בזה שכל אחד פרק את מה שהיה לו

וילכו כולם הביתה, חלק צריכים לנסוע ארבע שעות צפונה ושום דבר קוקרנטי

לא יהיה. אני מציע שיוקם צוות שאתה תאייש אותו, מוועדת הכספים, שהוא

יהיה צוות שיעמוד בקשר איתך ויעמוד בקשר עם נושא היישובים בצפון, לא

בכל דבר. יש נושאים שייפתרו עם הממשלה, לא צריך שחברי הכנסת יהיו

מעורבים. אבל דברים שלא נפתרים חברי הכנסת יהיו בעניין זה.

אבקש ממר דוקלר, משנה לנציב מס הכנסה,

שיאמר לנו מה הן התקנות היום או מה אומר

החוק היום לגבי פיצויים ישירים ופיצויים עקיפים. נדמה לי שהיום הדברים

ברורים, אולי לא מספקים, ואולי צריך להשלים אותם, אבל אין זה מצב

שמנהלים משא ומתן למיטב הכרתי. לאחר מכן אנחנו נשמע מאלי גונן, שמשרדו

קיבל תשבחות גדולות אבל הועלו פה גם כמה נושאים וכמה שאלות, ונמצא פה

נציג משרד אגף התקציבים, שוודאי יאמר משהו ואם יהיה צורך יגאל חן אתן

גם לך ולבסוף רוסו שהוא בוועדת המנכ"לים. אתה תשלים את אותם דברים

שיהיו חסרים כאן.

כשאר הדוברים מצד הפקידות הממשלתית אני

מבקש לצרף תנחומים והחלמה לפצועים. נדמה

לי שממה ששמענו פה, עולה תמונה מהדברים, שלטעמי לא כל כך תואמת את

המציאות. אנשי מס רכוש, שהם אנשי אגף מס ההכנסה ומס רכוש, נרתמו

ונרתמים לעבודה מיידית ומהירה, מסורה ונאמנה, וכבר היום בפיגוע הקשה

שהיה היום כבר פועלים אנשינו באותו חלק שיועד להם וזה הערכת הנזקים, אם

זה בכלי רכב, אם זה בציוד אישי וכמובן זה בטל בששים לנוכח הפגיעות

האחרות. אבל כבר היום נמצאים בשטח.

אני רוצה לומר בצורה נחרצת ביותר. בכל הארועים שהיו בכל השנים אנשי מס

רכוש גילו מסירות ונאמנות מיידית. הם היו מהראשונים שהגיעו למקומות

שנפגעו, ואפילו הותקפנו והוגשה הצעה לסדר על זה שהם פעלו ביום ששי ושבת

בפיגועים שהיו לפני חודש וחודשיים. כי ברגע שמגיע ארוע אנחנו מקושרים

למשרד הבטחון, ואנשי הצפון שלנו, וגם אנשי הנציבות מגיעים לשם תוך שעות

על מנת לאמוד את הנזקים, לתת סיוע ראשוני למשפחות שנפגעות, לפעמים

צריכים לדאוג לדיור חילופי, לתנאים כאלה או אחרים. כך שאני קודם כל

רוצה להעמיד דברים על דיוקם.

לא היתה פה כל טענה על עבודתם של אנשי מס

רכוש וכדומה. דיברו על דבר אחר לחלוטין.

זה מה שקורה אחרי הפיגוע ואחרי ההגעה.

אגב, יש לנו הרבה מכתבי תודה מאזרחים

מהשורה, מקריית שמונה ומיישובים אחרים,



שפשוט מודים לנו על יעילות הטיפול ועל מהירות התגובה שלנו. זה באשר

לנזק הישיר שמטופל ביחוד עם משרד השיכון ומשרדים אחרים.

באשר לנזק העקיף שהועלה פה. יש לנו כיום תקנות שמבהירות במפורש אילו

ישובים זכאים בנזק עקיף, שזה פיצוי על אובדן הכנסה ואובדן רווה. דוהות

מט רכוש וקרן פיצויים יש תקנות, ויישובים אלה הוגדרו בזמנו בתיאום עם

משרד הבטהון, ולהערכתי באופן כללי ניתן לומר שהרשימה של ישובי הספר

עונה לצרכים במציאות הישראלית. ובאותם מקרים הריגים כמו כפר אכזיב, שלא

ענה להגדרה, משרד האוצר ההליט לפצות לפי אותם כללים רק לא מכוח התקנות

אלא בפיצוי תקציבי.

מה היו הכללים שקבעו בזמנו את ההגדרה?

ח' דוקלר; בזמנו היו כללים של קירבה לקו העימות,

לגבולות המדינה. לכן הדרישה לטעמי להרחיב

את זה לכל אזור שיש בו פיגוע כזה או אחר, לי אישית נראית לא ריאלית

ותחטיא את המטרה. הכוונה היתה לתת לאותם ישובים שצמודים לקווי העימות,

ואשר מדרך הטבע לצערנו נפגעים בתכיפות די גבוהה, לתת להם פיצוי על

אובדן ההכנסות ומניעת הרווח. המערכת הזו פועלת לדעתי כהלכה. הכוונה היא

כמו שפה נדרש, וככה זה מבוצע, שאותם תושבים בתחום ישובי הספר לא יפגעו

כלכלית, אז אם זה בית מלון שירדה תפוסתו בתקופה כזאת או אחרת יש

תחשיבים כאלה ואחרים איך לפצות אותו. לדוגמה, כבר לנושא זה של הפיגוע

האחרון בצפון, אנחנו בתיאום עם משרד התיירות, שלחנו לכל האזור בקשה

שימלאו את הנתונים מהתקופה המקבילה אשתקד ויש נכונות כבר לתת על סמך

נתוני חודש יולי, בהנחה שהם יציגו הרעה בתפוסה לעומת יולי אשתקד, כבר

לתת מקדמה והכוונה היא לתת את כל הפיצוי על מנת שאנשים לא יצאו פגועים

כתוצאה מהירידה בתפוסה בבתי מלון. כך פעלנו במבצע דין וחשבון, וכך

פיצינו בכל הארועים שהיו באזור הצפון. אני יכול למנות על יד אחת את

מספר הערעורים שהגיעו לוועדת ערר שקבועה בחוק. אנחנו בדרך כלל לוקחים

את הנתונים המקבילים מחודש קודם ומשנה מקבילה.

יש כללים. בית מלון בנהריה יקבל מהרגע הראשון שיוכח שיש ירידה בתפוסה.

אי לכך הוחלט לגבי הארוע האחרון שהיה באכזיב ב-15 ביוני, שניקח את

נתוני חודש יולי 95' ונשווה מה היה בתקופה המקבילה אשתקד ואת הפיצוי על

זה יקבל הניזוק. כל מה שנמצא בתחום ישוב ספר, רשימת ישובי ספר כוללת,

יש רשימה מוגדרת והם זכאים על פי דין במקרה של בעיות גבוליות כמו

באכזיב שהיה אז, האוצר פיצה מסעיף תקציבי אבל פיצה. זה לא נכון שהעסק

הזה לא נגמר. נכון שהיו חילוקי דעות כאלה ואחרים. זה טבעי שפה יהיו

חילוקי דעות, אבל במבצע דין וחשבון פתחנו שני מוקדים בצפון ואנשים שלנו

ישבו שם בצוות שבועות ופיצו גם על נזק עקיף את כל בעלי החנויות, שלמרות

שעל פי התקנות הם זכאים מתום שבוע שר האוצר החליט לפצות מהיום הראשון,

ואנחנו פיצינו תוך מספר שבועות נזק עקיף ונזק ישיר. כנ"ל לגבי הנזקים

המאוחרים יותר. לכן אינני מבין על מה מלינים. נכון שהיו פה ושם חילוקי

דעות לגיטימיים לגבי שיטת החישוב. היו דיונים עם הנציגים במיגזר

החקלאי, עם נציגים ממגזרים אחרים. הגיעו להסכמה ואנשים קיבלו פיצויים.

אנחנו מדברים לצערנו על מאות ניזוקים שקיבלו פיצויים, גם נזק ישיר וגם

נזק עקיף, ואם יש מקרים חריגים, הם באמת חריגים לשמחתנו. בדין וחשבון

שילמנו כ-15 מיליון שקל. עקיף וישיר יחד. אנחנו עובדים מתוך נאמנות

ומסירות למצב, על פי החוק, על פי התקנות, והראיה שמספר המקרים שמגיעים



לוועדת ערר הוא בטל בששים ורובם המכריע של המקרים נגמרים בהסכמה,

שיודעים על סמך נתונים ומסמכים אמיתיים של אותם עסקים.

אני רוצה להבין מה קנה המידה, ומה היתה

החלטה קודם באותם תקופה, מה היתה ירידה

בהכנסה והפער הזה משולם ע"י מס רכוש. אני מבין מתשובתך, שאם יש חריגים

שאינם מכוסים אלה אותם מקומות כמו גשר הזיו, שלא מוגדרים כישירים. בכפר

אכזיב נשאלת השאלה מדוע אי אפשר לתקן את התקנה.

אני שאלתי שאלה חוקית בהגדרה, אומר דוקלר

למס הכנסה יש רשימה, אני ביקשתי לדעת מי

קבע את הרשימה, על איזה קריטריונים נקבעו, מה ההגדרה, אותו בסיס שהוא

משלם עכשיו את החלק הישיר או העקיף זה נקבע קודם כל על הבסיס, מה זה

בכלל קו עימות, מה זה ישוב ספר, מה זה הדברים האלה. אני כחבר כנסת רוצה

לדעת האם מס הנכסה מתכוון לשנות, לבדוק את עצמו האם ההגדרה נכונה. אם

לא, כחבר כנסת שאינו יושב בממשלה אני רוצה לקבל את הפרטים האלה. אחר כך

אני אטפל בזה.

ח"כ ר' נחמן, לפי דעתי לשאלה האחרונה הוא

נתן תשובה ברורה. הוא אמר שמס הכנסה איננו

מתכוון לתקן את הרשימה.

הרשימה היא משנות השבעים, אושרה ע"י

כנסת ישראל.

א' גולדשמידט; איך הוא קובע את הנזק. יש עניין של הכרזה

על מצב חירום. אחרי שמפעל נסגר. מה קורה

כאשר לא מוכרז ובכל זאת הוא נסגר. האם הוא מפוצה?

מקבלים בכל מיגזרי המשק, חקלאות,

תעשייה, שירותים בכל מיגזרים. יש מיגזרים

שבשירותים זה אחרי שבוע בתעשייה, זה אחרי 24 שעות למעט מלאי. אבל בכל

המיגזרים, כל נזק כלכלי מפוצה. לכן אני רוצה להסיר כל צל של ספק, כאילו

זה רק תיירות. נשאלתי על תיירות אז אמרתי, אבל התקנות מדברות על כל

המיגזרים.

זה יכול להעשות ע"י חברי כנסת בוועדה. הוא

מסר בצורה פורמלית את מה שהוא מסר. אם

מישהו מראשי המועצות אחרי התשובה שלו חש שיש מקרים שזה לא תואם, אז

אפשר שחברי כנסת יבדקו, אני גם מתחייב אישית לבדוק כל נושא לגופו של

עניין.

הנושא לפי דעתי מתחלק לשניים. יש חלק אחד שנשאלת השאלה על מה שבתקנות

ומה שמוחלט אם דבר זה מסוכם. אם דבר זה מתבצע כהלכה. אם לא מתבצע צריך

לטפל בזה. אשר לעצם התקנות, אם כתוצאה מכל התשובות האלה נגיע למסקנה

שאנחנו רוצים דיון מיוחד על התקנות, נקיים דיון מיוחד על התקנות.

בינתיים אנחנו עוסקים בכל השאלות שהועלו כאן.

אנחנו לא מבינים מה קורה, מצד אחד הוא

אומר הכל בסדר ומצד שני כולם אומרים מה

פתאום.

לנו כמייצגי התיירות ביום הזה, מעבר לכל

הכאב הגדול שיש למדינת ישראל היום, לנו

הכאב כפול ומכופל, בלי להשוות את גודל האסון. כשאני אומר תיירות בקו

עימות יש פה שני דברים שלא תמיד הולכים יחד. ואף על פי כן השר בדבריו

קבע את נושאי הטיפול התיירותי בצפון כאחד מהנושאים של הטיפולים של

המשרד, ובחלק גדול מן הדברים אנחנו היינו לאורך כל השנה. יש לנו שלוש

בעיות שאנחנו מתמודדים איתן.

לגבי מס רכוש. יושב פה המשנה למנכ"ל שבי שי, שהוא מטפל כרגע עם אנשי מס

רכוש והתאחדות המלונות למצוא נוסחה שתהיה מקובלת על דעת כל הגופים לגבי

הנושא של הפיצוי. חלק מהדברים אני אגיד ממה שאני יודע בעניין זה. בדין

וחשבון התקבלה החלטה שאני חשבתי שהיא החלטה לתמיד, אומר מר דוקלר שזו

החלטה שהיתה נקודתית, אבל היא היתה החלטה שיש לה מגמה שהפיצוי יהיה

מהיום הראשון. לגבי נושא המלונאים, יש פה שתי בעיות. בעיה אחת היא איך

מודדים את ההשפעה ולאיזה אורך תקופה מודדים את ההשפעה, כי בנושא תעשייה

אתה יכול לראות את החזרה למכירות באופן הרבה יותר מהיר. בנושא תיירות,

ביהוד אחרי שנופלים פעמיים שני מטחים כמו שנפלו על הגליל המערבי,

ההשפעה יכולה להיות לאורך קצת יותר ארוך, ולכן נצטרך לבוא ולראות יחד

עם אנשי מס רכוש את הפתרון של הפיצויים.

היה מקרה אחד בגליל המערבי שהוא עכשיו נפתר, המקרה של אכזיב, שזו היתה

בעיה להתגבר על התקנון, וכמו שחיים אמר קיבלו החלטה תקציבית וחבל

שנקלענו לפרק זמן כל כך ארוך. שאר הבעיות שישנן היו בנושא של הפיצוי.

זה היה מה שאמר יו"ר הוועדה, שנתקלנו בחלק מהמקרים. ואני אומר שוב,

יוסי, זה לא הכל, ואני יודע, הלא הסקלה היא על כל הדברים. היתה לנו גם

חלק מהבעיה של אי מילוי ספרים כראוי. אי יכולת להציג לנו נתונים כראוי,

ביהוד בתחום שנקרא אטרואקציות. עם הויכוחים שהיו לגבי ראש הנקרה, תמיד

יש ויכוח לגבי גובה הפיצוי. אין פה תורה מדודה. מה שאנחנו מציעים

לעשות, אם צריך שבי שי יכול להחליט להרחיב לגבי הנוסחה, זה לראות כמו

שנאמר שהמדד הוא הכי אובייקטיבי לראות מה קרה. יש מדד שהוא ברור ודוקלר

אמר אותו באופן ברור. הוא אמר אנחנו הולכים חודש חודש, אנחנו רואים

איפה יש לנו את העלייה ועכשיו אפילו שבוע שבוע, עכשיו מה היה ב-94',

אנחנו ממש לוקחים יוני לעומת יוני, יולי לעומת יולי. על זה אנחנו מנסים

לראות אם זה יעבוד. זה בבחינת רעיון כרגע לראות מה קרה אם ניקח עיר כמו

נהריה. ח"כ די תיכון, גם בנהריה הנצח הוא לא נצחי, כי חלק מהבעיות של

אותו מלון נפתרו במהלך השנה האחרונה. אבל אם לוקחים עיר כמו נהריה

לראות מה קרה בטבריה. לראות לא רק מה קורה חודש מול חודש, אלא לראות אם

במגמה הכללית חלה גם על נהריה. לטבריה יש תפוסה גבוהה, יש מגמה של

ניצול גבוה. מצד אחד אתה יכול לראות מה היה ביוני 94' לעומת יוני 95',

אבל החלק הזה נמצא כרגע בטיפול ואני מוכרח להגיד כמי שנמצא ואני חושב

שאנחנו די הרבה בשטח, לפעמים חוסר שביעות הרצון מגובה הפיצוי הוא לא

תוצאה רק מהטיפול עצמו. דוקלר ואני לדאבוננו היינו צריכים להיות באותו

בוקר .שנפלה הקטיושה על קלאב-מד.



יש לנו שתי בעיות שאנחנו צריכים להתמודד איתן. אחד זה הנושא של חדרי

ארוח. אני מייצג ממשלה וצריכה להיות אחידות בממשלה. אני חושב שחדרי

הארוח היו צריכים להפתר. לא היינו צריכים להגיע לסיטואציה שלפחות בשנה

השנייה לא יהיה המשך של חדרי הארוח. אני מאוד מקווה שזה יפתר מהר,

מבחינתנו אנחנו. חדרי הארוח זה סיוע לצימרים, זה לא קשור לעניין זה.

הבעיה של חדרי הארוח היא שהיתה החלטה מינהלתית שצריכה להחתם ע"י שני

השרים, שר התיירות ושר האוצר. חתימה אחת יש לנו. היתה בעיה גדולה ושאלה

איך מסייעים לחדרי הארוח עם בעיות רבות שהיינו צריכים להתגבר עליהן. יש

לתיירות היום בעיה קשה מאוד בנושא של עידוד השקעות הון, שהיא תבוא הנה

לדיון בשלב מסוים שהיא כללית. היום הנושא של עזרה לחדרי ארוח היא לא כל

כך תקציבית כמו החלטה מינהלתית, כי אנחנו החלטנו את התקציב הזה לקחת

מפה. עידוד השקעות הון של משרד התיירות. הקדמתי ואמרתי שיש בעיה, כי

כשאני אומר את זה אומרים לי אז אתה מגדיל את הבעיה. עשרה מיליון שקל לא

ישנו את הבעיה לכאן ולכאן, ולכן מבחינת התקציב, אם נקבל החלטה

מינהלתית, אפילו לא נבוא לוועדה אלא נקרא במסגרת התקציב שיש לנו ואת זה

לקחנו על עצמנו מנקודת ההתחלה.

הנושא השלישי שנמצא כרגע בטיפול, והוא בעייתי, ואני כאן רוצה להצטרף

לפחות למה שאמר ח"כ ש' אביטל. בתור פקיד אסור לי לתת הערכה לראשי

מועצות, אבל אני מכיר את כולם באופן אישי ואני חושב שיש כאן הנהגה

שיכולה למשוך מאחוריה כל איסור בנושא זה, ואני מאוד מקווה שבישיבה הבאה

של מינהל מקרקעי ישראל הנושא של דמי החכירה וההחלה של מפת תיירות מפת

אזורי עדיפות תיירות תחול שם, ואז גם נפתור את הנושא של ההשוואה בין

דמי החכירה וטבלת המפות של התעשייה והתיירות. יש לנו דיון קטן עם משרד

האוצר ומשרד השיכון, ואנחנו די קרובים לגיבוש הטבלה ואני מקווה מאוד

שזה יהיה במועצה הבאה או בפגישה שאחריה.

בסך הכל, אם אני מסכם כרגע על הנושא של הטיפול באזור. אנחנו משקיעים שם

גם בתשתיות תיירותיות וגם בשטחי אכסון. במידת היכולת התקציבית שלנו.

אני אמרתי תמיד לכל אחד מראשי המועצות בדיון התקציבי, יש לנו קשר לדיור

ויש לנו קשר לחינוך, וכשמגיעים ללחץ על התיירות הלחץ הוא לא כל כך, אבל

אנחנו משתדלים גם כך להקצות סכומים לא מבוטלים, ואם אני אוסיף אפילו את

ההשקעה בעכו שגם היא נותנת לגליל המערבי השקעה מהותית אז אנחנו מדברים

על מיליונים רבים רבים.

אלי, אולי תחשבו על דרך פיצוי חדשה לחדרי

ארוח. תתנו סיבסוד למי שהולך לשם תשלמו לו

50%.

א' גורן; לגבי הנושא של מרום הגליל, אנחנו פיתחנו

רעיון של פיתוח כפרי תיירות ואנחנו

משתדלים שכל המשרדים, גם אלה שנותנים ארוח, יהיו בתוכו. את כפרי

התיירות לקחנו, אנחנו נעשה את זה גם אם צריך לצמצם את מספר הכפרים,

לעשות אחד או שניים, אנחנו נשלים. הכפר הראשון שנבחר יהיה אמירים, זה

תשובה למרום הגליל. כי בתיירות אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד אנחנו

בגליל או בקו העימות. אנחנו צריכים לבוא עם מוצר שהוא תיירותי ויהיה לו

ביקוש. לכן אנחנו משתדלים בכל מקום לקחת את הדברים האמיתיים.

יש הנושא שעלה, ואני רוצה להגיד משהו לגבי הנושא של מסע הפרסום שיוסי

גולדברג הזכיר. אנחנו במטח הראשון באנו מיד ונתנו תשובה נקודתית לגליל



המערבי. עכשיו השר עי ברעם הגיע למסקנה שצריך לתת תשובה לגליל לכל

האזור הצפוני, ותמיד השאלה מתי אתה עושה את הקמפייו. כאן הבעיה היא שזה

לא רק ענייו של הזדהות, להביע הערכה לאנשים שיושבים ולבוא ולהגיד הנה

אנחנו נוציא את החמישים אלף בשבוע הראשון, לא תהיה לזה שום אפקטיביות.

צריך לראות מתי הציבור בשל, צריך זמן לעבור כדי לבוא ולתת את התנועה

חזרה. אנחנו רואים תנועה די מהירה לכל האזור אחרי המטח הראשון, למרות

שהנזק שלו היה יותר קשה כי הוא היה גם בחיים. אנחנו רואים שלמטח השני

יש השפעה יותר קשה מבחינת החזרה. היא קצת יותר איטית, אם כי המגמה כבר

מתחילה, אבל יותר איטית ממה שהיתה אי פעם.

לפי השר ע' ברעם אנחנו גיבשנו תקציב לקמפיין לאזור שהוא יהיה בשני

חלקים. אחד לתפוס את הקיץ, והשני זה כבר לקחת בחשבון שיש לנו את החגים

ואנחנו נותנים בנושא הזה תשובה במסע פרסום יותר כולל. אנחנו מדברים

כרגע על שתי ספרות שקליות, שהספרה הראשונה לא תהיה אחת או שתיים או

שלוש. יש כאן בפירוש סכום לא מבוטל שבחלקו אנחנו גם לא נבוא עם הנושא

של המטצ'ינג ואנחנו נשב עם המועצות. לפי דעתי כבר התחילו.

יגאל: מאחר שעיקר ההכנסה של ישובי קו העימות היא

עדיין חקלאות, בעיקר במיגזר המושבי, הייתי

רוצה למסור כמה נתונים כדי להשלים את התמונה שראשי המועצות היטיבו

להציג כאן. הייצור החקלאי ביישובי קו העימות ב-94', מה שנקרא פדיון,

הסתכם ב-750 מיליון ש"ח, על פי נתונים שיש לנו, ההשקעות באותה שנה

כשלושים מיליון ש"ח. משמע כ-40% מהתוצר משקיעים, וזה בהחלט סכום נמוך

ממה שאנחנו היינו מצפים שישקיעו. מענקי משרד החקלאות ליישובי קו העימות

נעים בין 6 ל-9 מיליון ש"ח לשנה, אני מדבר על מענקים ישירים. בנוסף לזה

ישובי קו העימות, בעיקר מגדלי הלול נהנים מתמיכה במסגרת חוק הגליל,

כ-46 מיליון ש"ח לשנה מתוך שבעים מיליון, שזה נותן כיסוי גם לאזורים

אחרים שהם לא קווי עימות. יש לנו בעיה קשה מאוד ביישובי קו העימות,

בעיקר מיחידות הרחבה, מדובר על כ-800 בנים שנקלטו ואין להם כמעט גורמי

יצור וצריך למצוא להם תעסוקות אחרות וחלופות אחרות. בעיה נוספת היא

מיגבלת המים. יש מחסור חמור מאוד ביכולת ההובלה של מים לאזור מרום

הגליל, וזו סיבה שאין די מים להוביל לשם. יש באזור כושר הובלה ל-14

מיליון קוב, ויש היום צריכה של 17-16 מיליון קוב. רק בשבוע האחרון שר

האוצר אישר את פרויקט זמר בי, שאמור להעלות כשמונה מיליון קוב מים מעמק

החולה למרום הגליל. אם הקו הזה יבוצע ובחלקו הקטן, כ-14 מיליון שקל

בוצעו במהלך 94', 95', ועוד 56 מיליון שיבוצעו במהלך 96', 97' אנחנו

יכולים לאפשר ליישובי קו העימות המשך פיתוח ונטיעת כ-6,000 דונם מטעים

נוספים, שיבואו בעיקר ליחידות הרחבה ולכל היחידות הנוספות שהיום איו

להם אפשרות לפרנסה באזור קו העימות.

ציינו כאן את נושא הפיצויים על אסון טבע 94' למטעי הנשירים. עד היום,

נכוו לרגע זה, שוחררו 33 מיליוו ש"ח לכלל אזורי הארץ. מתוכם 22 מיליוו

ש"ח לגליל. כלומר שמסה מרכזית, משמעותית מאוד, מגיעה ליישובי הגליל. שם

היה עיקר האסוו, אחרת זה לא היה מגיע. ההערכה שלנו שסך הכל הפיצויים

לכלל אזורי הארץ זה 70-65 מיליון ש"ח, מה שיצחק אלי הציג כאן בהחלט יש

בעיה, שצריך לנסות ולגשר עליה ולמצוא פתרוו. שיטת החישוב התבססה על

נתוני השיווקים ביבולים ארבע שנים אחורה. לא ברור בדיוק למה, משום

שהפיצוי הוא לא על אובדו הכנסה, הפיצוי הוא על הוצאות יצור, ואיו כל כך

משמעות אילו ביצועים היו לאותם מטעים בארבע השנים האחרונות, משום

שממילא הפיצוי ניתו להוצאת היצור ולא על אבדו הכנסה, שזה לא רלוונטי



לעניין זה. אבל זאת הנוסחה, מנסים כרגע לבצע את כל התיקונים. להערכתנו

לאחר התיקונים שיבוצעו בשבועיים או חודש הקרוב ניתן יהיה לשחרר עוד

25-20 מיליון ש"ח לאזור הצפון.

בסך הכל, אם אני מטכס את דברי, יש קושי. גדול מאוד ביכולת שלנו לסייע

ליישובים אלה. תקציב משרד החקלאות ברובו מיועד לגידולי יצוא, באזורים

אלה אין כמעט גידולי יצוא והרוב גידולי שוק מקומי, גם הנשירים וגם בענף

הלול. צריך להערך אולי אחרת ולהגדיל את תקציב קו העימות, שהוא תקציב

גמיש להפעלה שאיתו אפשר לבצע כמה דברים ולפתור כמה בעיות.



חוק מימון מפלגות

היו"ר ג' גל; השעון מורה לי שיש צורך לקיים הצבעה חוזרת

על רווק מימון המפלגות, מי בעד לאשר את

החוק? החוק אושר ואנחנו ממשיכים תודה רבה.

אישרנו אזור תעשייה חדש בדלתון, הוקמו שם

שני מפעלים לפי פרמטר שהיה. נגרייה גדולה

מאוד שמגיעה השנה למחזור של 8-7 מיליון ש"ח ועוד מפעל נוסף, מבנה

תעשייה שעכשיו בתהליך בנייה, שאנחנו מקווים שלאחר שהוא יקום נוכל לקלוט

שם מפעלים נוטפים מבני האזור. הגמשנו את הקריטריונים לאזורי קו העימות,

אישרנו תשתית שנותנת שירותים להובלת מטענים לכל ישובי האזור ולכל

המפעלים שהם מפעלים יצואנים ועוד שאר מפעלים כאלה לא במישור זה, למרות

שבהובלה חרגנו מכל קריטריון שהיה לנו. לצערי אזורי עדיפות אי עפולה

ואלון תבור וקריית שמונה ומעלות וכל האחרים הם באותו אחוז מהנושאים,

פחות יצוא. אנחנו עושים את זה היום, נעשה את זה וכמעט כל מפעל שיש לו

בטיט כלכלי אין טיכוי שהוא יפול בדרך, אנחנו מאמצים את ידו כאן. כמו

ששמואל ניטה לטבר את האוזן, או מעבר לזה, אפילו פה שמענו מלה טובה

מיו"ר מועצת גליל עליון לגבי הפעילות שלנו שם, מעבר לכלים הקיימים בחוק

עידוד השקעות הון, תשתיות, אנחנו עד כמה שאפשר מנטים למתוח את זה יותר,

ויש דוגמה שלא כל כך הצלחנו, אבל בכל אופן ניטינו, יכול להעיד על זה

ח"כ ש' בוחבוט. השר שלנו החליט על טיפול נקודתי באזור קווי העימות,

באותה הזדמנות היה לנו את הכבוד להתארח אצל ח"כ ש' בוחבוט עם ראשי

התעשייה. הבאנו לשם את מנכ"ל כור, את מנכ"ל כלל דיטקונט השקעות, מתוך

ניטיון ליצור משולש שאנחנו מעוניינים בו, הנהגת היישוב, ממשלה ותעשייה,

לצערנו לא כל כך הצלחנו עדיין, אנחנו עדיין מנטים. קצת בנושא זה עשינו

בכיוון שניטינו לשנות את העלויות שהשקענו בצפון, למשל בקריית שמונה

השקענו טכומי עתק, גם בטידרי גודל לייצור מקומות, קיבלנו שיתוף פעולה.

בקריית שמונה יש לי נתונים של שלוש השנים האחרונות, אבל פה אני נכנט

לתחום של אדון מרדכי, השקענו שם 51 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות,

ליצור 500 מקומות עבודה שהיו אמורים ליצור, אבל הלכנו שם בעידודו של

ראש הממשלה לצעד נוטף, ניטינו קצת לשנות את תמהיל ציפיות בתעטוקה, קרי

את החממה בקריית שמונה אימצנו. החלטנו לאמץ אותה מא' עד ת/ השר שלנו

החליט לאמץ אותה, מתוך הנחה שאם שם ניצור גרעיני מו"פ הם ינדדו לקריית

שמונה.

אני מבקש לייצג את המדיניות לגבי ישובי

קו העימות. המדיניות של ראש הממשלה

והממשלה היא לחזק ולבטט את היישובים לאורך קווי העימות בצפון. במטרה

ליישם את

המדיניות הזו אנחנו מפעילים מטפר מנגנונים ביניהם ועדת המנכ"לים בראשות

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועדות משנה למיניהן, שמיד אדווח על תוצאות

פעולותיהן, ופעילות שוטפת של משרד ראש הממשלה שאנחנו מרכזים אותה.

לדוגמה, רפי היושב לימיני הוא ממונה על תיאום פעולות הממשלה בשלומי.

הוא אחראי על כל דבר שקורה בשלומי והתיאום בין משרדים. אני למשל לקחתי

על עצמי לטפל במועצות אזוריות.

ועדת המנכ"לים פועלת בקווי העימות מאוקטובר 1992, מאז ועד היום אנחנו

יכולים לטכם את הפעולות, אבל עם הפעלתה ראינו פערים גדולים מאוד בקווי

העימות, בכל התחומים, שאי אפשר לטגור אותם לא בשנתיים ולא בשלוש שנים.



דבר נוסף שאני יכול לדווח הוא מצב של העדר תכנון ותוכניות לעשות משחו.

כמובן כל הדברים חאלח זח כיסוי פערים, לוקח זמן, ומיד אני אדווח גם על

מח שאנחנו עתידים לעשות מעכשיו ואילך.

כרקע כללי, חתקציב חכולל של ישובי קו העימות, כולל את המועצות

האזוריות, מסתכם בכ-580 מיליון שקל, בעיקר תשתיות ומענקי משרד הפנים

וכד'. באותו תמהיל תקציב שבוצע ב-1994 היו 484 מיליון שקל, ברשותך

אשאיר לך את כל הפירוטים בחוברת. לאחרונה ועדת המנכ"לים קיבלה מספר

החלטות הקשורות למועצות האזוריות, לאור אופיין הכפרי והצרכים שהם שונים

כנראה מהמוקדים העירוניים בקו העימות. ההחלטה הראשונה היא הכנת תוכנית

רב-שנתית מתוקצבת ומוגדרת מראש, שהיא תתייחס לנושא התשתית בתחומי

הפנים, גם למענקים השוטפים, כולל בעיות שהועלו כאן במימוש דו"ח סוערי.

משרד השיכון, כולל העניין שהועלה ע"י אבי לגבי הרחבת המושבים, כולל

נושא התיירות, עם אותם חילוקי דעות שהועלו כאן לגבי אי סבסוד או פיתוח

הצימרים. כמובן גם משרד החינוך. תוכנית רב שנתית זו הטיפול בה, גיבוש

שלה צריך להסתיים עד סוף חודש זה, ואנחנו נביא את ועדת המנכ"לים. כמובן

היא צריכה להיות מתוקבצת ולא כתוכנית שאנחנו רוצים לתייק אותה

בספריות.

אני מבקש לדווח כמה דברים של החודש האחרון, שטופלו במסגרת ועדת מנכ"לים

שלגביהם יש לנו כיוון והחלטות. הנושא הראשון, זמר בי שטופל מזח מספר

חודשים, כפי שדיווח נציג משרד החקלאות. מדובר על 56 מיליון שקל השקעה

מיתוספת, בוצע 14 מיליון שקל עד היום. לגבי זמר בי, מדובר בתוכנית של

56 מיליון שקל לביצוע בשלוש שנים. נושא הביוב שהעיד מאוד על ביצוע

תוכניות ביוב במושבים. ועדת משנה שפועלת תחת ועדת המנכ"לים החליטה לפני

מספר שבועות ליישם מתכונת של 500/0 מענק 50% הלוואה לגבי כל המושבים

בקווי העימות. לגבי מחיר הקרקע לתעשייה, גובשה הצעה שאיני יודע כרגע

איפה היא עומדת בין שר הבינוי והשיכון לשר המסחר והתעשייה, להפחית את

מחירי הקרקע. אני מדבר על מחירי הטבלה והפחתה של מחירי הטבלה ב-110/0

במקום 380/0.

מדוע יש הפרדה בין היישוב העירוני ליישוב

הכפרי? הוא מדבר על תוכנית למועצות

האזוריות.

אנחנו התחלנו מהיישובים הכפריים. כבר

נקבע תאריך לבוא אליכם, ליישובים הכפריים.

אם אראה צורך, ואני חושב שיש צורך לעשות עוד תוכנית רב שנתית לגבי כל

עיר

ועיר. לכל בעיה יש לנו אדם. יש שלושה אנשים שנוסף על תפקידם עוסקים

בבעיות ישירות של ישובים.

אם אני אנסה לברור מהדברים שנאמרו פה מהם

ארבעת-חמשת הנושאים העיקריים, הרי בעיה

מספר אחד היא שיטת חישוב הנזקים העקיפים, היא אכן שיטה שמתאימה ל-1995.

שאלה שנייה התעוררה לגבי נושא של תשתית והיכולת להרחיב ישובים בכל מה

שקשור לבנה ביתך ולעמותות. הנושא השלישי, שהוא נושא לא פתור, זה

הצימרים. חוק הגליל שהועלה פה הוא לא עומד על סדר היום, אין כל כוונה

לא לבטל ולא לתקן אותו כלפי מטה. לגבי הארנונה של בתי הסוהר, נושא

הארנונה נידון בוועדת הכספים בהרחבה לקראת תקציב 95', למיטב זכרוני



החלטנו במהלך של כמה שנים לתקן ו-25% כל שנה שממשלה כן צריכה לשלם, אם

יש נושא קונקרטי אפשר לבדוק אותו, אבל לא יעשו לבית הטוהר בצלמון תשלום

מיוחד, כפי שלא עושים לכלא שאטה לגבי מועצה אזורית גלבוע. דומני שבתי

הטוהר צריכים לשלם 25% בשנה זו ו-25% תוטפת בשנים הבאות. אני מציע,

לגבי נזקים עקיפים, אם ההטבר ששמענו שיטת החישוב מצויה, כי הרי אם אתה

לוקח מחודש של השנה והגעת לחודש בשנה שעברה שבו לא היו הכנטות, אלא

הכנטות אולי מפיצויים, אולי לא מפיצויים, אתה בעצם עלול להכנט למצב

שאתה תשווה אפט לאפט, ולא זו הכוונה. דבר זה צריך לבדוק, אני מבקש

שתעשו בדיקה של כל הנושא הזה. תדווחו לנו תוך שלושים יום מה העליתם,

ואנחנו גם בפגרה נקיים דיון מיוחד בטוגייה זו. כי אם כך נעשית שיטת

חישוב היא דורשת שינוי. אם יש בעיות בביצוע של הדברים, אנא פנו אלינו

ואנחנו נעטוק. אינני חושב שאם יש נושאים פרטניים צריך לדון פה.

דוקלר, דבר נוטף שאני מבקש שתבדקו, אם בהגדרה יש כיטוי ליישובים אבל

איו בהגדרה כיטוי לחריגים, אז צריך גם את החריגים להכניט. כל טיבה שכפר

אכזיב יקבל תקציב מיוחד או החלטה מיוחדת, יש היום גם מושבים וגם

קיבוצים וגם חוות וגם יוזמות פרטיות וצריך. את כל זה אני מבקש במטגרת

הבדיקה ואני מבקש שנכתוב מכתב.

לגבי הצימרים, אני מבקש אותו דבר, שייבדק הנושא מחדש, אין לי כל טפק

שצריך לתת עדיפות לצימרים. עוד יבואו ימים טובים, אי אפשר להרים ידיים

בגלל מה שקורה. גם כאן אבקש שתוך שלושים יום נקבל דיווח אם בהחלטה, כפי

שהונחה במשרד האוצר ע"י משרד התיירות, אם טוכם העניין או לא. אם טוכם

אבקש דיווח מה טוכם, ואם לא טוכם אנחנו גם בעוד חודש נקיים דיון בעניין

זה. ממשרד השיכון אנחנו מצפים שנקבל תשובה לגבי הרחבת היישובים, מה

קורה עם התשתית, מי מממן את התשתית ומה קורה לגבי הבנייה. אני חושב

שבהחלט נראוי שבמקומות אלה תינתן האפשרות לעשות את בנה ביתך.

אם אנחנו נקבל דיווח על שלושת הדברים האלה ואם יהיה צורך, נקיים דיון

מיוחד תוך חודש ימים, אנחנו במשהו קידמנו את השאלות שאתם העלתם כאן.

אני בכל זאת רוצה לשכנע אותך לאמץ שינוי

כאן. נושא הפיצויים הוא נושא בעייתי שנמשך

במשך שנים רבות. לא תמיד מביאים לנו לאישור שהכל רגוע. אנחנו לא יורדים

לתוך נבכי הכללים וצורת החישוב. אני מציע שתטיל את המעקב על הוועדה

לענייני חקלאות של ח"כ א' גולדשמידט, שהיא תעבור איתם על כל הכללים, כי

נדמה לי שבתוך הכללים יש בעיה מובנית. אם תיתן להם לבדוק הם יבואו בעוד

שלושים יום ויאמרו בדקנו והכנטנו שינויים מזעריים והבעיה תישאר, תחיה

איתה. לכן אני מציע שח"כ א' גולדשמידט יעבור על הכללים ויראה מה הבעיה

שם.

אני בהחלט מוכן שוועדת החקלאות תלווה את

הבדיקה, אבל אנחנו פונים אליכם, עשו בדיקה

של הדברים האלה ובעוד חודש נקיים דיון מיוחד במטקנות שאליהן הגעתם. אני

בהחלט אשמח אם תקבלו ליווי,

אני מבקש שבעוד שלושים יום יגיש משרד ראש

הממשלה את תוכנית העבודה על פי היישובים.

וזה יהיה מתוקצב גם כמצע לוועדת הכטפים לדיון. היו"ר ג' גל תודה רבה הישיבה ננעלה בשעה 13:00